חומר רקע
תל-אביב :רח '
הנגב8 תל אביב ,ת"
ד9132
פקס :
31-2302399
אתר :
www.kavlaoved.org.il
דוא"ל :
[email protected]
1/33/939/
ב 'בחשון ה'תשפ"ה
לכבוד:
ח"
כ
אברהם בצלאל
יו"
ר
הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
באמצעות דוא"ל
שלום רב,
הנדון: מיצוי זכויות בשעת מלחמה
לקראת
דיון בנושא"
אי מיצוי זכויות האזרח בשעת מלחמה-
מעקב מיום39.9.9/
"שעתיד להתקיים בועדה
ביום
//33/939/
,הרינו להגיש נייר עמדה ,כדלקמן:
3.
ארגון קו לעובד פועל מזה למעלה מ-
13
שנה
למיצוי זכויות פרטני לעובדים מוחלשים ,
לרבות הפעלת קו
חם עבור עובדים ישראלים למתן ייעוץ וסיוע ,
ומקדם שינויי מדיניות רוחביים לסיוע
לעובדים
השקופים
ביותר במשק הישראלי.
קו לעובד
מספק מידע וסיוע ל
עשרות אל
פי פונים בשנה מהפריפריה החברתית-
כלכלית בישראל ,ומטפל בכ-
/,333
תיקים בשנה
למיצוי זכויות ב
עבודה ועבור נפגעי עבודה.
בתקופת
המלחמה
היקפי הסיוע גדלו בצורה משמעותית ,ובחודשים הראשונים למלחמה כ-
93%
מהפניות לפחות
עסקו בהיעדר שכר.
9.
אוכלוסיות פגיעות במיוחד
בעתות חירום:
עובדים שעתיים –
עובדים שעתיים מהוו
ים לפי הערכתנו כמחצית משוק העבודה הישראלי ,
והעסקתם מאופיינת באי ודאות ושכר חודשי משתנה בשל שיבוץ למשמרות בידי המעסיק ומשתנים
חיצוניים .
מעסיקים רבים צמצמו את היקף העסקת העובדים השעתיים בתקופת המלחמה בשל
צרכים כלכליים ,אך לא הוציאו אותם לחל"ת ,מה שפגע בהם מש
מעותית.
כפי שנראה
להלן ,
רבים
מהעובדים בפריפריה החברתית-כלכלית הם עובדים שעתיים ,
מה שהופך אותם לפגיעים במיוחד
לניצול ולהפרת זכויותיהם בשגרה ובחירום ,
ומוסיף לחסמים הרבים ממילא שעובדים אלו ניצבים
בפניהם לקבלת זכויותיהם.
עולים חדשים וותיקים –
נכון לשנת9391
,
במדינת ישראל
כ-
121,233
עולים חדשים ממדינות אחרות
(
עד31
שנה בארץ)
1
אשר
על פי דו"ח הממ"מ ,
אחוזים גבוהים מהעולים החדשים מגיעים לישראל
אחרי גיל32
ולא
למדו במערכת החינוך הישראלית2,
ולכן נעדרים אוריינות
בשפה העברית. בנוסף ,
על
פי הערכתנו ,
במדינת ישראל ישנה אוכלוסייה של לפחות/3,333
יוצאי אתיופיה שנעדרים אוריינות
שפתית בשפה העברית. מניסיון של עבודה בשטח עולה כי לרובם של עולים אל
ה ,אשר הגיעו לקראת
סוף תקופת לימודי התיכון או בגיל העבודה,
לא הייתה הזדמנות אמיתית לעבור תהליך מעמיק של
למידת עברית הנחוץ לצורך הסדרה מיטבית של ענייניהם בסביבה דיגיטלית ,
דבר אשר מעמיד בספק
את יכולתם למצות את זכויותיהם מול המדינה. היעדר נגישות לשירותים ציבוריים ,
וחוסר יכולת
למצות זכויות בלא סיוע חיצוני מובילים לפערים חברתיים וכלכליים ,
ופוגעים ביכולת ההשתלבות של
העובדים בשוק העבודה הישראלי ולפרנסה בכבוד.
1ראה הודעה לתקשורת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,
העלייה לישראל9399
,לו ח3.
2ד"ר אילה אליהו ,
יום העלייה9393
–
נתונים על עולים חדשים לישראל בשנים9393
-
9332
,ממ"מ ,
/9393
/33
1
,עמ '
1-/.
תל-אביב :רח '
הנגב8 תל אביב ,ת"
ד9132
פקס :
31-2302399
אתר :
www.kavlaoved.org.il
דוא"ל :
[email protected]
החברה הערבית – עובדים מהחברה הערבית ,אשר מהווה כ-
93%
מהאוכלוסי
י
ה בישראל ,זק
וקים
גם
בימי שגרה להנג
שה
לשונית
של שירותים ב
סיסים שאינם מונגשים שפתית ,
למרות מעמדה המיוחד
של השפה הערבית על פי דין ,ובניגוד להנחיות בג"צ. היעדר אוריינות בשפה העברית מ הווה באופן
עקבי החסם המרכזי לקבל
ת שירותים ולמיצוי זכויות עבור עובדים אלו ,ו במהלך המלחמה פניות
רבות של עובדים מהחברה הערבית העידו על שיעור מיצוי
זכו יות
נמוך בקרב עובדים בחברה הערבית.
המלחמה הנוכחית הבהירה יותר מתמיד את
הצורך
בהנגשה
לשונית של שירות
י הממשלה כ צורך
אקוטי וחיוני להגברת נגישותם של עובדים פגיעים ל
זכויות
יהם ה
בסיסי
ות.
סיכוייהם של עובדים
מוחלשים(עובדים מהחברה הערבית ,עולים חדשים וותיקים ,יוצאי אתיופיה ,חרדים ,נשים ,צעירים ,
מועסקים בעסקים קטנים בפריפריה )להיפגע ממשבר גבוה משל עובדים חזקים.
מבקשי מקלט ופליטים –
גם אוכלוסיה זו
נעדרת אוריינות שפתית ,
ובנוסף לכך רבים מהעובדים
בקהילה מועסקים במבני העסקה פוגעניים כמו העסקה קבלנית או בתור עובדים שעתיים ,
ומרביתם
נעדרים
מעמד תושב ,
ולכן
אינם זכאים למענקים שניתנו על ידי הביטוח הלאומי במהלך המלחמה .
אמנם במה לך המלחמה רשות המסים הבהירה שעובדים אלו זכאים לשכר
ככל עובד אחר ,
ממעסיקים שבחרו להגיש תביעה לפי מתווה הפיצויים ,
אך
הבהרה זו
יצאה רק בעקבות פניית קו
לעובד ,ולא נעשתה באופן יזום.
בסקר שערכנו בקרב מבקשי מקלט בחודש מרץ939/
מצאנו ש%
23
מהמשיבים דיווחו על ירידה בשכרם בעקבות המלחמה
נשים–
נטל הטיפול בילדים שהם הנושאות העיקריות בו בשגרה ,התעצם בעקבות המלחמה .
נשים
רבות נאלצו
להיעדר מעבודתן ,ללא זכאות לשכר ,עקב סגירת מוסדות חינוך וגיוס נרחב של בני זוגן.
בקו לעובד התקבלו כ-
333
פניות בחודשי המלחמה הראשונים מעובדות בהריון ובטיפול פוריות
שמעסיקים ביקשו לצמצם את העסקתן ולהוציאן לחל"ת או לפטרן בתקופה המוגנת .
אצל העובדות
בהריון המועסק
ות בחוזה שעתי המצב היה חמור אף יותר ,
כאשר מעסיקים ביצעו"פיטורים שקטים "
וחדלו מלקרוא להן לעבודה .
מסקר שערך המוסד לבריאות וגיהות עולה כי אמהות עובדות העידו על
יותר קשיי שינה ,לחץ ועייפות מאשר אבות עובדים ,
מה שיכול להוביל למחלות תעסוקתיות כמו
מחלות לב וסכרת.
עובדים אחרי גיל פרישה – היעדר הזכות לשכר השפיעה
במיוחד
על קבוצות פגיעות במיוחד בחברה
כמו
עובדים אחרי גיל פרישה .
מניסיון של עבודה מרובת שנים בשטח עולה שעובדים רבים אחרי גיל
פרישה מועסקים
כ
עובדים שעתיים .רבים מהם עולים ותיקים,
אשר נעדרים בנוסף אוריינות בשפה
העברית .
עובדים אלו
נפגעו במיוחד במלחמה .
המענק שהוצע לעובדים אחרי גיל20
לא היה תחליף
ראוי לפרנסה ,והיה רחוק מקו העוני האלטרנטיבי ,וממילא המענקים לא הוארכו .בנוסף ,ע ובדים
רבים מעל גיל פרישה נפלטו משוק העבודה במהלך המלחמה ולא יחזרו להשתלב בו.
1.
סוגיית תשלום השכר בעת היעדרות מעבודה בזמן חירום אינה מוסדרת בחוק .
אמנם החוק מעניק הגנה
מפני
פיטורים בשל היעדרות מהעבודה מנסיבות שנוגעות למלחמה–
כך לגבי'מפונים 'שנעקרו מבתיהם ,
הורים שנדרשו להישאר עם ילדיהם בשל סגירת מוסדות החינוך ,
או פשוט מי שהנחיות פיקוד העורף לא
אפשרו לו
להגיע לעבודה–
אלא שהגנה זו ריקה מתוכן ,
שכן היא אינה מבטיחה לעובד את מה שהוא
מהות יחסי העבודה מבחינתו :שכר .
בהקשר זה החקיקה הישראלית לשעת חירום למעשה יצרה פיצול לא
ראוי ובלתי נתפס בין עצם הימשכות יחסי העבודה ,
שעדיין מתקיימים בשל ההגנה מפני הפיטורים גם אם
תל-אביב :רח '
הנגב8 תל אביב ,ת"
ד9132
פקס :
31-2302399
אתר :
www.kavlaoved.org.il
דוא"ל :
[email protected]
נבצר מהעובד להגיע לעבודתו בשל המלחמה ;
לבין מהותם–
זכותו של עובד לשכר במסגרת יחסי עבודה
אלו .העובד אולי אינו מפוטר ,אבל בפועל הוא מובטל.
/.
האבסורד הקיים בנוגע להיעדרו ת מעבודה בשעת חירום אינו חדש ומלווה אותנו בכל סבב לחימה–
ולצערנו סבבי לחימה מתרחשים כל כמה זמן ,הגם שבעצימות ובהיקף נמוכים בהרבה .
אך חרף פניות
חוזרות ונשנות
מצד ארגוני חברה אזרחית בכל"סבב "
כאמור להסדיר את הנושא ולהגן גם על שכרם של
עובדים ,הכנסת סירבה למל
א את החלל החקיקתי והעדיפה להסתמך על מנגנוני תשלום שנקבעים אד-
הוק ובדיעבד .הבחירה בפתרון הזה תמיד פגעה בעובדים בזמן אמת ובמיוחד בעובדים מוחלשים ,
בהינתן
חוסר הוודאות הכרוך בה ביחס לשאלת קבלת השכר בסופו של יום ,אך היקף הפגיעה מעולם לא ה יה
בהיקפים שהיו במלחמה הנוכחית.
1.
למרבה הצער ,גם היום שנה לאחר תחילת המלחמה ,
נראה שבמקום שעוצמת הפגיעה בעובדים תניע את
המדינה להסדיר את זכויותיהם אחת ולתמיד ,
המדינה ממשיכה להפנות את העובדים
למענקים ו לקבלת
דמי אבטלה במקום לספק טיפול שורשי בבעיה ולהסדיר את הנושא באופן צופה פני עתיד.
2.
אלו הסוגיות המרכזיות
ש
ממשיכות
להתקיים
בשל הלקונות במדיניות של הממשלה:
א.
היעדר הזכאות לשכר בגין היעדרות בשל מצב חירום :בשל הנחיות פיקוד העורף ,צמצום הי קף
העבודה וסיבות נוספות הקשורות למלחמה ,
עובדים בכל רחבי הארץ נאלצים עדיין להיעדר
מעבודתם ,אך בשל לקונה חקיקתית ,
הם לא מקבלים
שכר או פיצוי על היעדר העבודה .
בסבבים
ובמלחמות עבר ,וגם במלחמה זו ,
נחתמים הסכמים רטרואקטיביים להבטחת שכרם של חלק
מהעובדים ,אולם אי הסדרת התשל ום לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל מצב חירום בזמן אמת ממשיך
ליצור
אי וודאות למעסיקים ולעובדים .
אי הוודאות
מ וביל מעסיקים ועובדים להגיע לעיתים
להסכמים עצמאיים שפגעו בזכויות הסוציאליות של עובדים ,
ועובדים שמתפטרים כדי למצוא מקור
פרנסה אחר ,
לא נהנים
מהסכמי הסדרת התשלום הרטרו
אקטיביים.
ב.
כישלון מתווה הפיצויים בהבטחת שכר העובדים :
למרות שמתווה הפיצויים
לכאורה מ בטיח
למעסיקים שיפוי על הוצאות השכר לעובדים שנעדרו בשל המלחמה ,
מה שהיה אמור לעודד אותם
לשלם לעובדים גם בהיעדר החובה ,
מעסיקים רבים בחרו שלא לשלם את השכר ולבקש מהמדינה את
הפיצוי .מ תווה הפיצויים שמשפה את המעסיק בגובה333%
מגובה השכר
מ
אומץ רטרואקטיבית
זמן
רב אחרי שהמשכורות
אמורות להיות משולמות .כמו כן ,
עצם פירוק מתווה הפיצויים למקטעים
ורטרואקטיבית ,גרם למעסיקים שלא לפנות לקבלת פיצוי תמורת תשלום ש
כר לעובדיהם ,
אלא עודד
אותם להפחית את היקף משרתם ולהוציאם לחל"ת.
ג.
חל"ת ודמי אבטלה כמענה היחיד מצד המדינה :ב"חרבות ברזל"
,כמו במשבר הקורונה ,
המענה
המרכזי שהמדינה העניקה למעסיקים ולעובדים היה חל"ת במהלכו יקבלו העובדים דמי אבטלה
ומענקים .
מענה זה
מקשה על השתלבות חזרה בשוק העבודה ,
בנוסף דמי אבטלה ומענקים משולמים
רק על אחוז מסוים מהשכר וללא הפרשות סוציאליות .יתר על כן ,
אוכלוסיות מוחלשות כגון מבקשי
מקלט ועובדים מעל גיל פרישה אינם זכאים לדמי אבטלה ,עבור האחרונים גובש מתווה חלקי
בתחילת המלחמה ,אך מבקשי המקלט נפלו למעשה בין הכיסאות .
רבים מהם נאלצו למצוא מקומות
עבודה חלופיים ,לעיתים בתנאי העסקה קשים.
תל-אביב :רח '
הנגב8 תל אביב ,ת"
ד9132
פקס :
31-2302399
אתר :
www.kavlaoved.org.il
דוא"ל :
[email protected]
0.
המלצות3:
חקיקת החוק להבטחת הזכות לשכר על היעדרות מהעבודה לפי הנחיות
החירום :
על המדינה לפעול
אקטיבית כדי שעובדים שנעדרו יקבלו שכר בעזרת מנגנון שאינו נסמך על ארגוני העובדים אשר
פעילותם לוקחת זמן ותלויה במנופי הלחץ שהם בוחרים להפעיל ,לצד פיצוי הולם למעסיק.
חקיקת חוק לצמצום העסקה שעתית :
לאחרונה הוגשה הצעת חוק פורצת דרך
שאלה הצטרפו כ-
/3
חברי וחברות כנסת ,
לצמצום מתכונת העסקה שעתית כאשר היא אינה אותנטית כדי למנוע את
הפגיעה בעובדים שעתיים ,בשגרה ובחירום .יש לאמץ את הצעת החוק בהקדם.
אימוץ
מודל החל"ת הגמיש :יש לאמץ מודל חל"
ת גמיש שבמסגרתו יינתן מענה גם לירידה חלקית
בהיקף התעסוקה ,תוך דאגה לקיום כבוד של העובדים.
הגברת הנגישות של שירותים חברתיים לעובדים מוחלשים :
יש לדאוג כי כל פתרון שימצא להבטחת
הכנסתם של עובדים בשעת חירום יהיה נגיש גם עבור או
כלוסיות שאינן דוברות עברית או
בעלות
אוריינות דיגיטלית נמוכה.
חינוך למיצוי זכויות: יש
לפעול כבר עכשיו ולהפנות תקציבים להפקת חומרים וקורסים
בשפות שונות
במוקדי הקליטה ובמתנ"סים בפריפריה .
זאת מתוך מטרה לתת לאנשים כלים להתמודד עם מערכות
ביורוקרטיות במטרה למצות את זכויותיהם.
היערכות להשתלבות מחדש בשוק העבודה ואכיפת זכ
ויות :
על משרד העבודה לערוך מיפוי של
האוכלוסיות הפגיעות וליצור מנגנוני הגנה והשתלבות בשוק העבודה ,
תוך הגדלת האמצעים לשמירה
על זכויות עובדים.
פרסום מבחני תמיכה: בהיעדר אכיפה מדינתית מספקת ,
אכיפה אזרחית באמצעות ארגוני חברה
אזרחית הפכה ל
אפיק המרכזי למיצוי זכויות פרטני עבור אוכל
וסיות בפריפריה הכלכלית-חברתית .
עם זאת ,
היעדר התמיכות הממשלתיות
לארגוני
ם אשר מסייעים במתן מידע ובמיצוי זכויות פרטני ,
פוגע ביכולת לתת מענה לעובדים הנזקקים ביותר
בברכה,
דיאנה בארון ,עו"ד
מנהלת
מדיניות ציבורית
ומחקר
עמותת קו לעובד
3 לקריאה נוספת:
דו"ח "מלחמה ואבטלה – היעדר מדיניות והשלכותיה על העובדים"
,מאי2024
הרשימה הארוכה של העובדים שהמדינה הפקירה בזמן המלחמה ,דה מרקר ,מאי2024
ראיון ב"רלוונט "בעקבו
ת פרסום הדו"ח ,מאי2024
תל-אביב :רח '
הנגב8 תל אביב ,ת"
ד9132
פקס :
31-2302399
אתר :
www.kavlaoved.org.il
דוא"ל :
[email protected]
העתק:
חברי וחברות
הועדה
צוות הועדה