חומר רקע

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל :כתיבה מרב פלג-גבאי :| אישור שלי לוי , ראש צוות תאריך : 'י"ב באדר א תשפ"ב , 13 ב פברואר 2022 סקירה מערך ה טיפול בהפרעות אכילה בישראל הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ 6 2. שכיחותן של הפרעות אכילה בישראל ................................ ................................ ..................... 8 2.1 היקף הסובלים מהפרעות אכילה בישראל ................................ ................................ .......... 9 2.2 מספר המאובחנים עם הפרעות אכילה ................................ ................................ ............. 10 2.3 מספר המטופלים נגד הפרעות אכילה ................................ ................................ .............. 16 2.4 שיעורי החלמה ................................ ................................ ................................ ............... 19 3. מסגרות לטיפול בהפרעות אכילה בישראל ................................ ................................ ............ 21 3.1 מרפאות ................................ ................................ ................................ ........................ 22 3.2 מסגרות לטיפול יום/לאשפוז יום ................................ ................................ ...................... 26 3.3 מסגרות אשפוז מלא ................................ ................................ ................................ ....... 30 3.4 בתים שיקומיים ................................ ................................ ................................ .............. 35 4. כוח אדם ................................ ................................ ................................ .......................... 37 4.1 כוח אדם במרפאות ................................ ................................ ................................ ........ 38 4.2 כוח אדם במסגרות לטיפול יום................................ ................................ ......................... 40 5. השפעת מגפת הקורונה על המענה הטיפולי להפרעות אכילה ................................ .................. 41 6. דיון ................................ ................................ ................................ ................................ . 44 6.1 איסוף נתונים שיטתי להערכת היקף התחלואה ולתכנון מערך הטיפול ................................ 44 6.2 פריסת מסגרות טיפוליות והתאמתן לצרכים ................................ ................................ ..... 44 6.3 הרחבת המערך השיקומי ................................ ................................ ................................ 45 6.4 הגדלת היקף כוח האדם הטיפולי ................................ ................................ ..................... 45 6.5 דרכים למניעת הפרעות אכילה ברמה הציבורית ולאיתור יזום בשלב מוקדם ....................... 46 מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב לבקשת חברות הכנסת )(לפי סדר הא"ב לימור מגן תלם, טטיאנה מזרסקי, עידית סילמן ועאידה תומא סלימ א ן, ועניינו היקף האוכלוסייה הסובלת מהפרעות אכילה בישראל, המסגרות הקיימות לטיפול בהפרעות אלה והב.עיות הכרוכות בהפעלתן, בימי שגרה ובתקופת משבר הקורונה  הפרעות אכילה הן קבוצת הפרעות נפשיות, המתאפיינות בעיסוק כפייתי באוכל, בצורת הגוף ובמשקלו. הרקע הסיבתי להתפתחותן עדיין אינו ברור במלואו, אך ידוע כי היווצרותן מושפעת מתהליכים חברתיים, פסיכולוגיים וביולוגיי ם, בשילוב עם בסיס גנטי. ארגוני בריאות בין- ,לאומיים מגדירים כמה סוגים של הפרעות אכילה שהמרכזיים בהם הם אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, הפרעת אכילה התקפית, הפרעת אכילה נמנעת/מוגבלת, הפרעות אכילה מסווגות אחרות והפרעות אכילה בלתי מסווגות. הפרעות אלה עלולות לה שפיע על מערכות רבות בגוף ולגרום לסיבוכים רפואיים קשים. אחוזי התמותה בקרב הסובלים מהן ובעיקר מאנורקסיה ( נרבוזה5% – 20% ) גבוהים בהשוואה לחולים בכל המחלות הפסיכיאטריות האחרות. למרות זאת, הן מתאפיינות .לעתים קרובות (במיוחד אנורקסיה נרבוזה) בהתנגדות לקבלת טיפול אומדני השכיחות של הפרעות אכילה בעולם נעים בטווח שבין0.1% ל- 3.8% מהאוכלוסייה. הן מתגלות עדיין בראש ובראשונה בקרב נערות ונשים צעירות, אך כיום הולך וגובר זיהוין בגיל הילדות ובקרב זכרים, בקרב בעלי משקל גוף תקין או גדול, בקרב כל הקבוצות האתניות ובקרב מעמדות נמ.וכים, שנחשבו פחות חשופים לכך בעבר לפי דוח מחקר בנושא שיקום צעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל, שפורסם בשנת2020 , החלמה קלינית מלאה מהפרעות אכילה (היעלמות התסמינים) מתרחשת בקרב40% - 45% מ החולים, החלמה חלקית מתרחשת בקרב30% - 35% , ובקרב כ- 20% המחלה נשארת כ.מצב כרוני המוביל לעתים לתמותה  במטרה ללמוד על היקף תופעת הפרעות האכילה בישראל, מספר המאובחנים והמטופלים והיצע מסגרות הטיפול, פנינו ל משרד הבריאות ולארבע קופות החולים בבקשת מידע . המידע שהתקבל ממשרד הבריאות היה חלקי ב לבד ,ובחלקו לא תאם נתונים אחרים ועל מנת לה ציג תמונה רחבה נדרשנו להשקיע מאמץ לא מבוטל באיסוף מידע מהקופות ומהגורמים המקצועיים במסגרות הטיפול השונות ובהצלבתו , אולם אין באפשרותנו לקבוע עד כמה המידע הקיים בידינו הוא .מלא כמו כן נאלצנו להשקיע מאמצים רבים כדי לאסוף נתונים על מספר מיטות האשפוז והעמדות לט .יפול יום בהינתן ש בידי הרגולטור– מ שרד הבריאות – אין מידע מלא ושיטתי על היקף התחלואה, המאובחנים והמטופלים, וכן על שיעורי התפוסה וזמני ההמתנה במוסדות ה שונים, עולה השאלה כיצד יש באפשרותו לאמוד את היקף ה תחלואה בישראל ולהעריך את התאמת מערך הטיפול הקיים לצרכים.  להערכת משרד הבריאות כ- 30,000 – 40,000 נשים ונערות בגיל15 – 24 סובלות מהפרעות אכילה, אך לפי השיעור( באוכלוסייה שעליו המשרד מתבסס6% - 8% מ הנשים בגיל זה), האומדן המעודכן לפי גודל ה אוכל ה סיי ו ב שנת2020 צריך להיות כ- 55,000-41,000 . נתון זה אינו כולל נשים מתחת לגיל15 ו מעל גיל24 או גברים, ולכן מדובר בהערכת חסר. המשרד מסר גם הערכות של התפלגות סוגי הפרעות ה אכילה בקרב בני15 – 24 לפי שלוש ( קטגוריות: אנורקסיה נרבוזה1.2% ( ), בולימיה נרבוזה2% ) והפרעת אכילה לא מסווגת( 3% - 5% ) .בחישוב לפי מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שיעורים אלה מתקבל אומדן שבי ן כ- 69,000 לכ- 97,000 צעירים וצעירות ,לא כולל אלה שגילם צעיר מ- 15 או מבוגר מ- 24 . כמו כן, לא ידוע לנו אם בשלוש הקטגוריות שציין משרד הבריאות כלול ות כל האבחנות הקשורות ל.הפרעות אכילה  ,לדברי משרד הבריאות בכל שנה מאובחנים כ- 1,500 ילדים ובני נוער עם ,הפרעת אכילה אך למשרד אין אומדן .של מספר המאובחנים הכולל מנתוני ם שאסף מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ ארבע קופות החולים עולה שבכולן יחד יש כ- 22,770 מבוטחים ש אובחנו עם הפרעות אכיל ה: שירותי בריאות כ )ללית (הכללית דיווחה על כ- 3,200 מאובחנים, מכבי שירותי בריאות (מכבי) דיווחה על 6,428 מאובחנים, קופת חולים מאוחדת (מאוחדת) על9,553 )ולאומית שירותי בריאות (לאומית– על3,589 מאובחנים. בין נתוני הקופות השונות יש פערים , כך ש)בקופה הגדולה ביותר (הכללית , המבטחת כ- 52% ,מכלל המבוטחים ביטוח בריאות בישראל שיעור המאובחנים הוא הקטן ביותר, ואיל ו הקופה השלישית בגודלה(מאוחדת), המבטחת כ- 14% ,מכלל המבוטחים מתאפיינת בשי( עור המאובחנים הגדול ביותר42% ) – ייתכן שפערים אלה .מקורם בהבדלים מתודולוגיים מהנתונים עולה כי מספר המאובחנים (כ- 22,770 ) קטן במידה ניכרת ממספר הסובלים מהפרעות אכילה על בסיס הערכת משרד הבריאות (כ- 69,000 – 97,000 בני אדם רק בקבוצת הגי ל15 - 24 .)  שיעור הקטינים המאובחנים מכלל המבוטחים במאוחדת ובלאומית הוא כשליש ובמכבי שיעורם הוא42% . במכבי האבחנה הנפוצה ביותר בקרב קטינים ובגירים כאחד היא אנורקסיה– ככל הנראה משום שבנתונים נכללו בין היתר א בחנות אנורקסיה שאינן שייכות לתחום הפרעות האכילה. במאוחדת ובלאומית רוב האבחנות הן הפרעות אכילה אחרות– יותר מ- 90% בקרב קטינים ו- 70% ומעלה בקרב בגירים. הכללית לא מסרה נתוני גיל .כלשהם נתוני מגדר נמסרו רק על ידי מכבי ומאוחדת ,ולפיהם שיעור הנשים בקרב המאובחנים הוא 70% – 73% .  במענה על שאלתנו על מספר המבוטחים שקיבלו טיפול נגד הפרעות אכילה בשנים2020-2018 , הסבירו חלק מהקופות שנתוניהן הם חלקיים ובלתי מדויקים, בין השאר משום שישנם טיפולים הניתנים בבתי חולים ואינם ,מדווחים לפי הקודים המקצועיים הרלוונטיים להפרעות אכילה וכן משום שלא כל הטיפולים שדווחו ייעודיים בהכרח להפרעות אכילה. הכללית דיווחה על כ- 2,000 מטופלים במסגרתה בשנה נגד הפרעות אכילה– כ- 63% מהמאובחנים בקופה; מכבי דיווחה על 2,190 – 2,731 מטופלים במסגרת הקופה ובאמצעות ספקים חיצוניים– שהם34% - 42% מהמאובחנים משנ ת2018; במאוחדת טופלו ככל הנראה כ- 1,360 – 1,560 ,מבוטחים בשנה חלקם על ידי ספקי חוץ, ושיעורם מקרב המאובחנים היה בכל שנ ה14% - 16% ; בלאומית טופלו בכל שנה654 - 689 מבוטחים, שהם18% - 19% מהמאובחנים עם הפרעות אכילה. שיעור הקטינים בקרב המטופלים היה כשליש במכב ו י ,כרבע במאוחדת בעוד ש בלאומית שיעורם גדל בהדרגה מ- 29% בשנת2018 ל- 39% בתשעת החודשים הראשונים של שנת2021. כחמישית מהמטופלים במאוחדת ו- 17% - 18% ממטופלי מכבי היו ממין זכר (שתי .)הקופות האחרות לא מסרו נתוני מגדר  הפרעת אכילה (לפחות מדרגת חומרה מסוימת) מחיי בת טיפול רב- ,מקצועי הכולל מעקב רפואי, פסיכיאטרי .תזונתי, רגשי ומשפחתי .אפקטיביות הטיפול תלויה בין השאר בשילוב הפונקציות השונות וריכוזן במסגרת אחת לדברי משרד הבריאות, כל המסגרות הייעודיות לטיפול בהפרעות אכילה מעניקות טיפול רב-מקצועי והן נבדלות מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ביניהן באינטנ סיביות הטיפול, כך שההפניה אליהן מותאמת למצב המטופל. המשרד מנה את סוגי המסגרות :האלה32 מרפאות שבהן מתקיימות פגישות טיפוליות בתדירות המותאמת למצב הקליני במשך כמה חודשים ;ואף שנים, ובהן מקבלים טיפול רוב המטופלים נגד הפרעות אכילה17 מסגרות לטיפול יום/אשפוז יו ם ובהן 191 עמדות טיפול , הפועלות בדרך כלל במסגרת מרכזים רפואיים והמעניקות טיפול כמה ימים בשבוע, לרוב ;במשך כשלושה חודשים, במטרה למנוע צורך באשפוז או להקל על המעבר מאשפוז מלא לטיפול בקהילה9 מחלקות אשפוז הכוללות 128 מיטות , וכן מחלקות לבריאות הנפש ומחלקות אחר ות בבתי חולים כלליים ואף ;מחלקות במרכזים רפואיים לבריאות הנפש, שבהן מתקיים אשפוז מלא4 בתים שיקומיים ובהם56 מקומות ל שהייה ממושכת ורצופה של ,חולים שהשתחררו מאשפוז מלא ועדיין אינם מוכנים לשילוב בקהילה תוך השתתפות בתוכנית שיקום אישית, מעקב תזונתי ורפואי ושיל.וב בקהילה  כמחצית מ- 32 ה מרפאות לטיפול בהפרעות אכילה מופעלות על ידי קופות החולים וכמחצית פועלות במסגרת בתי חולים שאינם בבעלות הקופות. חלקן מיועדות לקטינים, חלקן למבוגרים וחלקן לכל הגילים. רבע מהמרפאות ,נמצאות במחוז המרכז19% ,במחוז ירושלים16% בכל אחד מהמחו זות צפון ודרום, וכ- 13% בכל אחד .מהמחוזות תל אביב וחיפה. נציין כי אין אף מרפאה דרומית לבאר שבע משרד הבריאות לא דיווח מהו מספר המטופלים שיכולים להיקלט בכל מרפאה בזמן נתון ,אך בד בבד ציין כי לפי תורי ההמתנה ניכר שהקיבולת הנוכחית אינה מספקת.  כל הקופות התייחסו בתשובותיהן לצורך בפתיחת מרפאות נוספות ,וגם גורמים מקצועיים מדגישים את חשיבות הרחבתה של פריסת המרפאות ברחבי הארץ ,לאור חשיבות הטיפול הזמין הן לבריאות המטופלים והן לחיסכון במשאבים הנובע מכך. מאוחדת הציעה להקים יחידות ביניים שיתנו מענה בזמן ההמתנה למרפאה רב- מקצועית ייעודית, אך ציינה כי התפיסה המובילה כיום, הדורשת טיפול בהפרעות אכילה במסגרות ייעודיות .בלבד, אינה מאפשרת די נגישות למטופלים או ליווי לאורך שנים לאנשים עם הפרעה כרונית משרד הבריאות ציין שבעיית המחסור בשירותים מאפיינת את כל שירותי בריאות הנפש, ושהוא יפרסם בקרוב מבחני תמיכה .לקופות להרחבת מערך הטיפול בבריאות הנפש  עמדות לטיפול יום בהפרעות אכילה מיועדות למטופלים בכל הגילים שאי אפשר לייצב את מצבם במסגרת ,הטיפול המרפאתי והם זקוקים לטיפול אינטנסיבי יותר כדי להימנע מאשפוז פסיכיאטרי ו/או גופני מלא. ככלל המסגר .ות הקיימות כיום ממוקמות בבתי חולים משרד הבריאות דיווח במענה על בקשתנו על 17 מסגרות שבהן 191 עמדות לטיפול יום בהפרעות ,אכילה ברחבי הארץ מתוכן 99 עמדות המיועדות למבוגרים ו- 92 .עמדות המיועדות לקטינים עם זאת, מהצלבת נתון זה לנתוני משרד הבריאות על מספר העמדות לטיפול יום בתקן עולה כי בישראל יש136 עמדות טיפול יום בתקן להפרעות אכילה, מתוכן76 עמדות המיועדות למבוגרים ו- 60 עמדות המיועדות לקטינים. במענה על שאלתנו מהו מקור הפער, נמסר ממשרד הבריאות כי136 העמדות הן העמדות בתקן בעוד191 העמדות הן בפועל ולדברי המשרד הפע ר נובע ככל הנראה מתהליכי רישוי שלא הושלמו, אך191 העמדות נפתחו בפועל. עם זאת, נשאלת השאלה מהן ההשלכות של העדר רישוי זה. בשיחות שקיימנו נטען בפנינו כי במקרים מסוימים משרד הבריאות אכן אישר פתיחת עמדות נוספות אך לא גיבה את .האישור בתקנים ובתקציב מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  לפי דיווח מ שרד הבריאות, מבין191 עמדות ,לטיפול יום99 עמדות טיפול מיועדות למבוגרים ופרוסות בין ,חיפה בצפון לבאר שבע ולאשקלון בדרום, ללא עמדות במחוז הצפון. שליש מהעמדות נמצאות במחוז תל אביב % 23 ,במחוז המרכז% 15 במחוזות חיפה וירושלים ו- % 12 .במחוז הדרום92 עמדות מיועדות לקטינים וממוקמות .בין צפת בצפון לבאר שבע בדרום ,מהן30% ,נמצאות במחוז המרכז26% ,במחוז תל אביב17% ,במחוז הצפון 13% במחוז הדרום וכ- 7% .במחוז ירושלים שלוש מהמסגרות– בבאר שבע, בפתח תקווה ובכפר סבא – שייכות )לכללית (שבבעלותה גם בתי חולים , ו חלק מהקופות ציינו שהן רוכש.ות שירות זה מספקים חיצוניים מאוחדת הסבירה שאחד הצעדים הנדרשים לשם שיפור המענה הטיפולי הוא הרחבת השירות האמבולטורי לרבות טיפול .יום ואשפוז יום, באמצעות הקופה ודרך ספקי שירות חיצוניים על פי סיכום בין משרדי הבריאות והאוצר, יינתן תקציב תוספתי להרחבת מערך הטיפ ,ול בהפרעות אכילה שחלקו יוקצה למימון40 עמדות לטיפול יום, בהתאם .לתוכנית פריסה שמכין משרד הבריאות. שני המשרדים לא מסרו פירוט נוסף על אופן מימוש ההחלטה  אשפוז מלא מיועד למטופלים שמצבם מחייב השגחה רצופה או אף טיפול מציל חיים. לדברי משרד הבריאות,אשפוז מבוגרי ם אורך כחודשיים בממוצע, ואשפוז ילדים ובני נוער– כשלושה חודשים. לפי דוח מבקר המדינה משנת2013 ,ולדברי גורמים מקצועיים ששוחחנו עימם בשל העובדה שהמאושפזים סובלים בדרך כלל מבעיות פיזיות ונפשיות מורכבות, המסגרת המתאימה להם ביותר היא מחלקות ייעודיות בבתי חולים כלליים. גם משרד הבריאות ציין שהטיפול במסגרות הלא- .ייעודיות אינו מיטבי בישראל יש 9 מחלקות אשפוז להפרעות אכילה, מהן 3 מיועדות למבוגרים ו- 6 .לקטינים לפי נתוני משרד הבריאות, במחלקות אלה128 מיטות אשפוז, מהן כ- 55% ( 70 מיטות) מיועדות למבוגרים, וכ- 45% ( 58 )מיטות ,מיועדות לקטינים. עם זאת מפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבתי החולים עולה כי הם מפעילים לכל הפחות135 ,מיטות מהן כ- 53% ( 71 מיטות) מיועדות למבוגרים וכ- 47% ( 64 .מיטות) מיועדות לקטינים חלק מבתי החולים אף ציינו כי בפועל הם מפעילים מספר גדול יותר של מיטות, כך לדוגמה ב מרכז הרפואי זיו בצפת יש תקן של5 מיטות לקטינים, אך בפועל יש בין10-7 מיטות שבהן מטופל ים מאושפז ים הסובל ים .מהפרעות אכילה  משרד הבריאות ציין כי תפוסת מיטות האשפוז היא מלאה בדרך כלל ואף יותר מכך, אך לא העביר ליד י נו נתונים על התפוסה במחלקות אלה כמו גם .על זמני ההמתנה בהן מנתונים שאסף מרכז המחקר והמידע של הכנסת מבתי החולים עולה כי כל מחלקות האשפוז נמצאות בתפוסה מלאה ובכולן– הן הייעודיות והן אלה המטפלות גם במטופלים שאינם סובלים מהפרעות אכילה– זמני ההמתנה הם לפחות3 חודשים ועד שנה .ומעלה  לפי נתוני משרד ה בריאות, בשנת 2020 )(שבה פרצה מגפת הקורונה אושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים ובמחלקות ייעודיות בבתי חולים לאשפוז כללי 667 מטופלים עם אבחנה של הפרעת אכילה; נתון זה אינו כולל מטופלים שאושפזו במחלקות לא ייעודיות בבתי חולים לאשפוז כללי , שלדברי משרד הבריאות קולטות א ף הן מאושפזים עם הפרעו ת אכילה, ולכן ככל הנראה מדובר בהערכת חסר .כשני שלישים מ- 667 המאושפזים אושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים וכשליש אושפזו במחלקות ייעודיות בבתי חולים.לאשפוז כללי כ- 17% מהמאושפזים היו קטינים. ,לדברי המשרד היקף הצורך במיטות נוספות תלוי בהיקף ה שירותים האחרים ובמיוחד טיפול יום, שהמשך הרחבתו יפחית את הצורך באשפוז, ו כן נמסר ש חלק מהתקציב בהיקף30 מיליון מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ש"ח שעליו סוכם בין משרדי הבריאות והאוצר מיועד לתוספת40 .מיטות אשפוז נציין כי בעת סיום אשפוז יש חשיבות לשמירה על רצף טיפולי ולשילוב מיידי במסגרות טי ,)פול בקהילה (אשפוז יום, טיפול יום ומרפאות להמשך מעקב ולמתן תחושת תמיכה למטופלים. מתשובות שהתקבלו מחלק מקופות החולים בדבר משך ,ההמתנה לטיפול לאחר שחרור מאשפוז קשה לעמוד על מידת השמירה על הרצף הטיפולי ועל המשך הטיפול .בקהילה בסמוך לשחרור מאשפוז  ארבעת הבתים השיקומיים הפועלים כיום בהוד השרון, ברמת ישי, בבאר שבע ובירושלים, מיועדים למטופלות בגיל18 – 30 ומאפשרים שהייה ממושכת במסגרת ציבורית המשולבת בקהילה. לפי משרד הבריאות, בכל אחד מהבתים יש14 ( מקומות56 מקומות סך הכול) וה משרד עוסק כיום בבחינת מודלים ובבניית אמו ת מידה לבתים שיקומיים, במטרה להרחיב את ה מערך השיקומי . לדברי המנהלת (לשעבר) של אחד הבתים, התוכנית השיקומית .כוללת טיפול מסוגים שונים לצד יציאה לעבודה או לימודים וקיום שגרת חיים הכפופה לכללי התנהגות במחקר שנערך באחד הבתים ושממצאיו פורסמו בשנת2020 נמצא כי לצ ד שיעור נשירה גבוה מהתוכנית (כשני ,)שלישים80% מהמשתתפות שהשלימו אותה הגיעו להחלמה מלאה (היעלמות התסמינים) או כמעט מלאה . עם .זאת, התוכנית אינה מתאימה בהכרח לכל חולה עורכות המחקר פירטו המלצות הנוגעות לתהליכי שיקום מהפרעות אכילה, ביניהן ביסוס רמות שונות של מ סגרות לתמיכה ארוכת טווח ופיתוח מסגרת טיפולית- שיקומית .עבור חולות כרוניות או בעלות תחלואה נלווית משמעותית, שאינן מסוגלות להשתלב במסגרות הקיימות  לדברי גורמים מקצועיים, משאב טיפולי מרכזי בהפרעות אכילה הוא כוח אדם– ,פסיכולוגים, פסיכיאטרים רופאים, אחיות, עוב דים סוציאליים ותזונאים, שעברו הכשרה ייעודית ופועלים באופן מתואם במסגרת צוות רב- מקצועי. משרד הבריאות קבע תקינת כוח אדם למסגרות לטיפול יום , אך בכל הנוגע למרפאות , לדבריו קביעת התקנים הנדרשים בהן היא בסמכות קופות החולים. בד בבד, כל הקופות תיארו מחסור בכוח אדם מקצועי, בדגש .על המרפאות, וזאת כתוצאה מאילוצי תקינה ותקצוב וממחסור באנשי מקצוע מיומנים מכבי קראה להכנת תוכנית לאומית למענים בקהילה .בתחום בריאות הנפש באשר ל מסגרות לטיפול יום , משרד הבריאות הגדיר כאמור את תקני כוח האדם הנדרשים להפעלתן, אך על בסיס המידע שקיבל נו אי אפשר לקבוע אם תקינה זו מיושמת כלשונה בכל המסגרות. גורמים מקצועיים הסבירו בשיחות עימנו שהתקינה עדיין לא תורגמה לתקנים מתוקצבים בהיקף הנדרש ., ושיש צורך בהכשרות ובשיפור תנאי השכר  התפרצות מגפת הקורונה בשנת2020 גרמה להצטברות בו-זמנית של גורמי סיכון רבים ,לפיתוח הפרעות אכילה ביניהם ה בידוד ה .חברתי והדגש הציבורי שהושם על מניעת השמנה במחקר שנערך במכבי בקרב בני נוער ושממצאיו פורסמו בינואר2022, נמצא ש שיעור הסובלים מהפרעות אכילה גדל בשנת2021 ב- % 56 בהשוואה לשנת2019, בעיקר בקרב בנות ובקרב האוכלוסייה היהודית הכ.)ללית (בניגוד לאוכלוסיות החרדית והערבית לדברי מאוחדת, מרפאות הקופה דיווחו על ירידה בגיל הפונים (לגיל12 – 14 ) ועלייה במורכבות התחלואה .הנפשית הנלווית רוב הגורמים שפנינו אליהם ציינו שבעקבות המגפה גדל באופן ניכר הפער בין הביקוש לטיפול לבין ההיצע הטיפולי, וכ תוצאה מכך נפגעה היכולת להעניק מענה מיטבי ל מטופלים. בין היתר דווח על התארכות זמני ההמתנה לטיפול בכמה חודשים לפחות. מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. מבוא הפרעות אכילה הן קבוצת הפרעות נפשיות, המתאפיינות בעיסוק כפייתי באוכל, בצורת הגוף ובמשקלו. בבסיס ההפרעות השונות קיימת התייחסות לצורת הגו ף ולמשקלו כאל מדד יחיד .לקביעת הערך העצמי1 ,הרקע הסיבתי להתפתחותן של הפרעות אכילה עדיין אינו ברור במלואו אך ידוע כי היווצרותן מושפעת מתהליכים חברתיים, פסיכולוגיים וביולוגיים, בשילוב עם בסיס .גנטי2 במחקרים של שכיחות ההפרעות באוכלוסייה לא נמצאו ממצאים אחידים, והאומדנים נעים בטווח שבין% 0.1 ל- % 3.8 .מהאוכלוסייה3 ב גירסה העדכנית (משנת2013 )של ה מדריך לאבחון הפרעות נפשיות ה של איגוד הפסיכיאטרי האמריקאי ( Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders – DSM-5 ) , מפורטות הפרעות האכילה המרכזיות האלה:  אנורקסיה נ רבוזה ( Anorexia nervosa ) – המתאפיינת בצריכה קלורית ו ב משקל גוף נמוכים, בפחד מעלייה במשקל ו ב ,הימנעות ממנו בדימוי גוף מוטה ובאי- הכרה ב מצב הגופני לאשורו ;  בולימיה נרבוזה ( Bulimia nervosa ) – המתאפיינת באירועים חוזרים של אכילה מופרזת בזמן קצר תוך תחושת חוסר שלי טה, לצד שימוש חוזר ונשנה ב"התנהגות מפצה" המיועדת למניעת עלייה במשקל, באמצעות הקאה יזומה, צום, שימוש ב חומרים משלשל ים , פעילות ;גופנית מופרזת וכדומה  הפרעת אכילה התקפית ( Binge-eating disorder ) – המתאפיינת אף היא בהתקפים חוזרים של אכילה מופרזת בזמן קצר וללא של ,יטה אך ללא התנהגויות מפצות ובליווי תחוש ו ת אשמה ובוז עצמי ;  הפרעת אכילה נמנעת/מוגבלת ( Avoidant/restrictive food intake disorder ) – המתאפיינת בדפוסי אכילה משובשים (שאינם מוסברים על ידי גורמים תרבותיים, רפואיים או )חיצוניים כגון חוסר עניין באכילה, חשש ממנה ו הימנעות ממזון ב של תכונותיו החושיות. 1 עדית זהר-בז'ה ופרופ' יעל לצר , תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גו רמים מנבאים להחלמה – 'דוח מסכם של המחקר, אוניברסיטת חיפה, עמ5 , פורסם: יוני2020 :, כניסה 2 בספטמבר2021 . 2 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחו דית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ5. 3 Jie Qian & al., An update on the prevalence of eating disorders in the general population: a systematic review and meta-analysis, Eating and Weight Disorders – Studies on Anorexia, Bulimia and Obesity, p. 2, published online: April 8th 2021, accessed: September 2nd 2021. לפי סיווגים בין- לאומיים של אבחנות ,פסיכיאטריות הפרעות האכילה המרכזיות הן ,אנורקסיה נרבוזה ,בולימיה נרבוזה הפרעת אכילה התקפית, הפרעת אכילה ,נמנעת/מוגבלת הפרעות אכילה מסווגות אחרות והפרעות אכילה בלתי- מסווגות הפרעות אכילה הן קב וצת הפרעות נפשיות, המתאפיינות בעיסוק כפייתי באוכל, בצורת הגוף ובמשקלו. היווצרותן מושפעת מתהליכים ,חברתיים פסיכולוגיים וביולוגיים, בשילוב ,עם בסיס גנטי ושכיחותן נאמדת ב- 0.1% - 3.8% מהאוכלוסייה מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ההפרעה יכולה להתבטא באיבוד משקל (או באי עלייה במשקל בקרב ילדים), בתת-תזונה ובפגיעה בתפקוד הפסיכו- ;סוציאלי  הפרעות אכילה מסווגות אחרות ( Other specified feeding or eating disorders ) , המתאפיינות בתסמינים התואמים אבחנות אחרו ת אך לא באופן מלא, למשל אנורקסיה נרבוזה אל-טיפ וס( ית המתבטאת בירידה חדה במשקל תוך שמירה על משקל ג וף תקין לפחות ), בולימיה נרבוזה והפרעת אכילה התקפית שהתקפיהן מתרחשים בתדירות נמוכה ,ובמשך מוגבל אכילה לילית, וכן מניעת ספיגת מזון (באמצעות הקאה ושלשול יזומים וכי וצא .באלה) ללא התקפי אכילה  הפרעות אכילה בלתי מסווגות ( Unspecified Feeding or Eating Disorders ), המתאפיינות בתסמינים של הפרע ו ת אכילה , שאינם תואמים באופן מלא שום הגדרה ושאין מידע מספיק .)כדי לסווגם לאבחנה ספציפית (למשל בחדרי מיון4 יש לציין ש אופן הסיווג של ה,פרעות אכילה השתנה עם השנים5 שו גם כיום נמשכים שכלול .האבחנות ועדכון הסיווגים6 על פי מאמר מדעי משנת 2021 ,, המתמקד בילדים ובמתבגרים7 סיבוכים הקשורים בהפרעות אכילה ,עלולים להתבטא בתסמינים פסיכולוגיים, נוירולוגיים, המטולוגיים ואנדוקריניים ובתסמינים בלב, במעיים., בעור ובשיער, בשיניים ועוד8 ,לפי המאמר אחוזי התמותה בקרב ( הסובלים מהפרעות אכילה ובעיקר אנורקסיה נרבוזה% 5 – % 20 ) גבוהים במידה משמעותית 4 American Psychiatric Association, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorderds – DSM-5, pp. 329–354, published: 2013 ; Laurie L. Hornberger, Margo A. Lane and The Committee on Adolescence, American Academy of Pediatrics, Identification and Management of Eating Disorders in Children and Adolescents, Pediatrics, 147 (1), p. e2, published: January 2021, accessed: September 2nd 2021. שתי הפרעות אכילה נוספות המפורטות במדריך נפוצות בעיקר בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית: האחת היא אכילת חומרים שאינם מזון ( Pica ), שלא במסגרת שלב התפתחותי או נורמה תרבותית, והשנייה היא העלאת גרה ( Rumination/Regurgitation disorder ) שאינה .נובעת ממצב רפואי. בשל תיחומן של הפרעות אלה לקבוצת אוכלוסייה מסוימת לא נתמקד בהן במסמך זה 5 לדוגמה, בגירסה העשירית (שתוקפה פג בסוף שנת2021) של קובץ סיווגי המחלות הבין- ( לאומי של ארגון הבריאות העולמי10 - ICD ( , הפרעות האכילה סווגו לאנורקסיה נברוזה לסוגיה, בולימיה נברוזה לסוגיה, אכילת יתר הקשורה בתגובה נפשית לאירועי דחק, הקאות ,חוזרות הקשורות להפרעות נפשיות הפרעות אכילה אחרות (אכילת חומרים שאינם מזון ואיבוד תאבון על רקע נפשי), והפרעות אכילה .בלתי מסווגות World Health Organization, Behavioural syndromes associated with physiological disturbances and physical factors (F50–F59), International Statistical Classification of Diseases and Related Health Problems, 10th Revision (ICD-10), 2019, accessed: September 14th 2021. 6 Laurie L. Hornberger, Margo A. Lane and The Committee on Adolescence, American Academy of Pediatrics, Identification and Management of Eating Disorders in Children and Adolescents, p. e3. 7 Laurie L. Hornberger, Margo A. Lane and The Committee on Adolescence, American Academy of Pediatrics, Identification and Management of Eating Disorders in Children and Adolescents, p. e8. 8 Laurie L. Hornberger, Margo A. Lane and The Committee on Adolescence, American Academy of Pediatrics, Identification and Management of Eating Disorders in Children and Adolescents, pp. e7-e8. הפרעות אכילה עלולות להשפיע על מערכות רבות בגוף ולגרום לסיבוכים רפואיים קשים כתוצאה מתת- ,תזונה משינויים במשקל ומשימוש באמצעים שונים למניעת ספיגת המזון. שיעורי התמותה מאנורקסיה נרבוזה הם5% ויותר – שיעורים גבוהים בהשוואה ליתר מחלות הנפש מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לעומת כלל האוכלוסייה9 .וגם בהשוואה לחולים בכל המחלות הפסיכיאטריות האחרות10 גם ,הסיכון לאובדנות גבוה יותר בקרב אוכלוסייה זו אם כי מסתמנת בו ירידה, המיוחסת במאמר .לשיפור באבחון ובטיפול11 למרות הסיכון הכרוך בהפרעות אכילה, הן מתאפיינות לעתים קרובות .(במיוחד אנורקסיה נרבוזה) בהתנגדות לקבלת טיפול12 בהקשר זה יש לציין כי קיימים ממצאים שלפיהם לזיהוי ולטיפול בשלבי התחלואה המוקדמים יש הש פעה חיובית על סיכויי הצלחתו של ,הטיפול13 ו בד בבד נמצא שהפרעות אכילה משתרשות ומתקבעות עם הזמן כתוצאה .מהתדרדרות תפקודית, מהסתגלות נוירולוגית ומפיתוח הרגלי התנהגות14 במסמך זה מוצג מידע על היקף תופעת הפרעות האכילה בישראל, על מסגרות הטיפול בתחום זה במדינה ,וב תוך כך ב התייחסות להשפעות מגפת הקורונה . לצורך כתיבת המסמך נעזרנו במקורות מקצועיים ואקדמיים עדכניים ובמידע שהתקבל על פי בקשתנו ממשרד הבריאות ומארבע קופות :החולים שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות , קופת חולים מאוחדת ולאומית שירותי בריאות .מקורות נוספים למס מך היו שיחות עם גורמי ם מקצועיים במסגרות לטיפול בהפרעות אכילה . 2 . שכיחותן של הפרעות אכילה בישראל כאמור, מחקרים על שכיחות הפרעות אכילה הניבו ממצאים שונים, והאומדנים נעים בטווח שבין 0.1% ל- 3.8% .מהאוכלוסייה הפרעות אכילה עדיין מתגלות בראש ובראשונה בנערות בגיל הה,תבגרות ובנשים צעירות15 אך כיום הולך וגובר זיהוין בקרב ילדים, בקרב זכרים, וכן בקרב 9 Laurie L. Hornberger, Margo A. Lane and The Committee on Adolescence, American Academy of Pediatrics, Identification and Management of Eating Disorders in Children and Adolescents, p. e15. מוות בטרם עת מתרחש לרו ב בתקופת הבגרות, ושיעוריו גבוהים פי5-4 בקרב הסובלים מאנורקסיה נרבוזה ופי3-2 בקרב הסובלים .מבולימיה נרבוזה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. שם 10 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ5; Amelia Austin & al., The First Episode Rapid Early Intervention for Eating Disorders – Upscaled study: Clinical outcomes, Early Intervention in Psychiatry, p. 2, published: 2021. 11 Laurie L. Hornberger, Margo A. Lane and The Committee on Adolescence, American Academy of Pediatrics, Identification and Management of Eating Disorders in Children and Adolescents, p. e15. 12 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ5. 13 Laurie L. Hornberger, Margo A. Lane and The Committee on Adolescence, American Academy of Pediatrics, Identification and Management of , Eating Disorders in Children and Adolescents, pp. e9, e14; Amelia Austin & al., The First Episode Rapid Early Intervention for Eating Disorders – Upscaled study: Clinical outcomes, Early Intervention in Psychiatry, p. 2. 14 Amelia Austin & al., The First Episode Rapid Early Intervention for Eating Disorders – Upscaled study: Clinical outcomes, Early Intervention in Psychiatry, p. 2. 15 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ5. ממצאים מראים שהפרעות אכילה משתרשות ,ומתקבעות עם הזמן ושלזיהוי ולטיפול בשלבי התחלואה המוקדמים יש השפעה חיובית על סיכויי הצלחתו של הטיפול מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,בעלי משקל גוף תקין או גדול בקרב כל הקבוצות האתניות ובקרב מעמדות נמוכים , שנחשבו פחות חשופים לכך בעבר. 16 נוסף על כך, ממצאים שהחלו להיאסף בעולם ובישראל מצביעים על התפשטות מוגבר.ת של הפרעות אכילה מאז התפרצות מגפת הקורונה17 בפרק זה יוצגו אומדנים על מספר האנשים הסובלים מהפרעות אכילה בעולם ובישראל, ויובאו נתונים על מספר אנשים שאובחנו עם הפרעות אלה בישראל ועל מספר המטופלים נגד הפרעות אלה, על פי המידע המצוי בידי משרד הבריאות וקופות החו .לים 2.1 היקף הסובלים מהפרעות אכילה בישראל בפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת למשרד הבריאות ביקשנו ללמוד על היקף הסובלים .מהפרעות אכילה בישראל משרד הבריאות מסר לנו הערכה דומה לזו שהעביר ליד נו י בשנת 2016 , 18 ולפיה בין% 6 ל- % 8 מהנשים בגיל 15 - 24 סובלות מהפרעות אכיל ה, ולכן לדבריו אפשר לשער שכ- 30,000 - 40,000 .נערות ונשים בישראל סובלות מהפרעות אכילה19 מ חישוב שערכנו על בסיס הנחה זו ועל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על גודל האוכלוסייה בשנת 20 20 , 20 עלה שהאומדן צריך להיות בין כ- 270 ,1 4 לכ-0 03 ,5 5 ,בני אדם. יתר על כן כיוון ש נתון זה אינו כולל נשים מתחת לגיל15 על מו גיל ל 24 או גברים, מדובר בהערכת חסר . ,כפי שצוין במבוא, ישנם כמה סוגים של הפרעות אכילה ושכיחותם באוכלוסייה שונה. כך לפי סקירה שיטתית (סיכום ממצאים של מחקרים שונים שנבחרו באופן שיטתי) שפורסמה בשנת 2021 , שיעור השכיחות של אכילה התקפית הוא הגבוה ביותר ועומד על1.53% , לעומת0.63% בבולימיה נברוזה ו- % 0.16 ב.אנורקסיה נרבוזה21 ,עם זאת במחקרים אחרים מהשנים האחרונות 16 Laurie L. Hornberger, Margo A. Lane and The Committee on Adolescence, American Academy of Pediatrics, Identification and Management of , Eating Disorders in Children and Adolescents, p. e3. 17 Yonatan Bilu & al., Mental health assessment of Israeli adolescents before and during the COVID-19 pandemic, KI Research Institute and Maccabi Healthcare Services, preprint, published: January 6th 2022, accessed: February 4th 2022; Francesca Solmi & al., COVID-19 and eating disorders in young people, The Lancet – Child & Adolescent Health, 5 (5), p. 316, published: May 2021, accessed: September 2nd 2021. 18 ,רוני בלנק הטיפול בהפרעות אכילה בישראל , מרכז המחקר 'והמידע של הכנסת, עמ3 , 13 בדצמבר2016 . 19 .מירי כהן, שם 20 ,לפי: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל2021 – מספר72 , לוח2.4 :, פורסם31 באוגוסט2021 . 21 Jie Qian & al., An update on the prevalence of eating disorders in the general population: a systematic review and meta-analysis, p. 9. לדברי מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי שיבא, שכיחותם היחסית של סוגי ההפרעות השונים השתנתה לאורך השנים, וכיום הפרעת אכילה כפייתית (התקפית) היא השכיחה ביותר. ד"ר איתן גור, מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל, המרכז הרפואי ,שיבא ,תל השומר, שיחת טלפון12 באוגוסט2021 . הפרעות אכילה עדיין מתגלות בראש ובראשונה בנערות בגיל ההתבגרות ובנשים צעירות, אך כיום גובר זיהוין בקרב ,ילדים, בקרב זכרים בקרב בעלי משקל תקין וגדול, וכן בקרב כל הקבוצות האתניות ,ומעמדות נמוכים שנחשבו פחות חשופים לכך בעבר מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm צוינו אומדני,שכיחות שונים22 .ונראה כי יש צורך במחקר נוסף23 ,בנוגע לישראל משרד הבריאות מסר לנו הערכה של שיעור הנשים ו הגברים בני24-15 הלוקים ב שלוש ה סוגי הפרעות מרכזי ים – ה ערכה זהה לזו שמסר לנו בשנת2016 . 24 להלן פירוט האומדן המחושב לפי השיעורים שפירט משרד הבריאות: טבלה1 : היקף בני15 - 24 הסובלים מהפרעות אכילה מרכזיות על פי השכיחו ת המוערכת על ידי משרד הבריאות ובהתבסס על נתו ני האוכלוסייה לשנת2020, לפי סוג הפרעה25 הערכת מספר חולים שכיחות ב צעירים הערכת מספר חול ות שכיחות ב צעירות סוג הפרעה 1,437 0.2% 8,255 1.2% אנורקסיה נרבוזה 3,594 0.5% 13,758 % 2 בולימיה נרבוזה 35,936-21,562 3% - 5% 34,394-20,637 % 3 - % 5 הפרעת אכילה לא מסווגת 40,967-26,593 3.7% - 5.7% 56,407-42,650 % 6.2 - % 8.2 סך הכול ,על פי הטבלה מספרם של הגברים והנשים בני24-15 הסובלים מאנורקסיה נברוזה, בולימיה נברוזה והפרעת אכילה לא מסווגת נע בין69,243 ל- 97,374 . הערכה זו אינה כוללת בני פחות מ- 15 או מעל ל- 24 .עוד ניתן לר אות כי שיעור הצעירות הסובלות מאנורקסיה נרבוזה מוערך כגדול ממספר הצעירים הסובלים ממנה כמעט פי שישה , ושיעור הצעירות הסובלות מבולימיה נרבוזה מוערך כגדול ממספר הצעירים הלוקים בה כמעט פי ארבעה . בנוגע למתמודדים עם ,הפרעות אכילה לא מסווגות אין בידינו מידע אילו אב חנות נכללו בהגדרה זו ו לא הוערכה .ההתפלגות המגדרית בקרבם נציין כי קופות החולים לא הציגו הערכה של מספר המבוטחים בהן הסובלים מהפרעות אכילה .ואינם מאובחנים, וחלקן השיבו כי אין ביכולתן להעריך נתון זה26 2.2 מספר המאובחנים עם הפרעות אכילה להערכת מנהל המרכז לטיפול בהפ רעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי שיבא, רוב הסובלים מהפרעות אלה אינם מאובחנים, הן בשל אי זיהוי שלהן והן בשל הנטייה להכחשה ולהסתרה המאפיינת אותן. לדבריו נדרשים מאמצים אקטיביים לאבחון יזום של הסובלים מהפרעות 22 Laurie L. Hornberger, Margo A. Lane and The Committee on Adolescence, American Academy of Pediatrics, Identification and Management of Eating Disorders in Children and Adolescents, p. e3. 23 Jie Qian & al., An update on the prevalence of eating disorders in the general population: a systematic review and meta-analysis, p. 12. 24 ,רוני בלנק הטיפול בהפרעות אכילה בישראל , .שם 25 ,מירי כהן, שם; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוכלוסיית ישראל, לפי גיל ומין, סוף2020, פור :סם21 ביולי2021 . 26 עו"ד מירה אהרוני, ממונה על פניות הציבור והרגולציה, חטיבת הרפואה, קופת חולים מאוחדת, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת, דוא"ל7 בנובמבר2021 .; שלהבת כהן צדקה, ראש תחום דוברות, מכבי שירותי בריאות, שם מספרם של הגברים והנשים בני24-15 הסובלים מאנורקסיה נברוזה, בולימיה נברוזה והפרעת אכילה לא מסווגת מוערך בין69,243 ל- 97,374 . הערכה זו אינה כוללת בני פחות מ- 15 או מעל ל- 24 מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .אכילה, בדגש על גיל ההתבגרות27 במטרה לאמוד את מספר המאו בחנים עם הפרעות אלה בישראל, פנ ה מרכז המחקר והמידע של הכנסת .למשרד הבריאות ולארבע קופות החולים משרד הבריאות לא סיפק אומדן של מספר המאובחנים אלא מסר ש מדי שנה כ- 1,500 ילדים ובני נוער מאובחנים עם הפרעות אכילה , וגם נתון זה דומה למידע שמסר לנו המשרד בשנת 2016 . 28 בטרם נציג את ה נתונים,שהתקבלו מקופות החולים נציין כי לצד השונות בגודלן של הקופות יש לתת את הדעת ל כך.שכל הקופות דיווחו על קושי באיתור מדויק של מאובחנים29 יש לציין גם כי בין נתוני קופות החולים יש הבדלים מתודולוגיים, המקשים על השוואה ביניה ן ועל גזירת אומדני .ם כמותיים, שכן לא כל הקופות איתרו את הנתונים על פי אותן הגדרות רפואיות מכבי, למשל, כללה בנתוניה את המאובחנים לפי כל אבחנות האנורקסיה, שלא כולן נמנות על ,הפרעות האכילה30 ומאוחדת מסרה שייתכן שחלק מהמקרים הרלוונטיים אינם כלולים בנתונים משום שהם סווגו תחת אבחנ.ת אנורקסיה שאיננה הפרעת אכילה31 כמו כן, מכבי הציגה נתונים על מ בוטחים עם אבחנה פעילה משנת2018 ואילך , ולא ידוע לנו אם יש מבוטחים מאובחנים בקופה.שאינם כלולים בדיווח זה32 מנתוני ארבע קופות החולים עולה שמספר המאובחנים עם הפרעות אכילה מגיע לכ- 22,770 בני אדם. בטבלה שלהלן מוצגים נתוני ה קופות על מספר המבוטחים המאובחנים :עם הפרעת אכילה כלשהי 27 ד"ר איתן גור, מנהל המרכז ל ,הפרעות אכילה ומשקל, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר, שיחת טלפון12 באוגוסט2021 . 28 ,רוני בלנק הטיפול בהפרעות אכילה בישראל, 'עמ3. 29 נועה דנאי, מנהלת מחלקת ניהול ידע ומידע, ממונת חוק חופש המידע בכללית, שירותי בריאות כללית, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של ה ,כנסת, דוא"ל19 בדצמבר2021 . 30 .לדוגמה, איבוד תאבון בשל מחלות מסוימות כגון איידס מסווג תחת אבחנת אנורקסיה 31 ,עו"ד מירה אהרוני, שם4 בינואר2022 . 32 ,שלהבת כהן צדקה, ראש תחום דוברות, מכבי שירותי בריאות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל11 ב נובמבר 2021 .. נציין כי שאר הקופות לא ציינו הסתייגות מעין זו משרד הבריאות מסר שמדי שנה כ- 1,500 ילדים ובני נוער מאובחנים עם הפרעות אכילה; לפי נתוני ארבע קופות החולים, מ ספר המאובחנים עם הפרעות אכילה הוא כ- 22,770 מבוטחים מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה2 : מאובחנים עם הפרעת אכילה, לפי קופת חולים33 מספר המאובחנים בקופה שיעור בני18-0 ממבוטחי הקופה שיעור מבוטחי ה קופה מכלל המבוטחים קופת חולים 3,200 * % 33 כ- % 52 כללית 6,428 ** % 31 כ- % 27 מכבי 9,553 % 39 כ- % 14 מאוחדת 3,589 % 35 כ- % 8 לאומית 22,770 - % 100 סך הכול .*נתון מקורב ** נתוני מאובחנים משנת2018 . ניתן לראות כי ישנם,פערים משמעותיים בין נתוני הקופות השונות. לדוגמה שיעור המאובחנים עם הפרעות אכילה בקופת הח ולים שבה מספר המבוטחים הגדול ביותר (כללית) הוא ה קטן ביות ר , ואילו בקופה המדורגת שלישית )במספר המבוטחים (מאוחדת מספר המאובחנים ( 9,553 ) גדול פי שלושה ( מאשר בכללית3,200), ו הוא מהווה כ- 42% ממאובחני כל הקופות יחד (כ- 22,770 מאובחנים סך הכול.) ,עם זאת ב מאוחדת ש יעור הקטינים - 39% מהמבוטחים– הוא .הגבוה ביותר מבין כל הקופות כאמור, ייתכן שהפערים בנתונים משקפים הבדלים מתודולוגיים .בין חלק מהקופות, נוסף על הקושי המובנה באיתור נתונים מדויקים מכל מקום אפשר לראות כי סך כל המאובחנים בקופות עם הפרעות אכילה קטן במידה ניכר ת בהשוואה לאומד ני משרד הבריאות לגבי היקף הסובלים מהפרעות אכילה באוכלוסייה. כך, בעוד שלפי השכיחות המוערכת על ידי משרד הבריאות, מספר הסובלים מהפרעות אכילה (כפי שחושב על ידינו) הוא כ- 97-69 אלף צעירים וצעירות בגיל24-15 )(לא כולל בני גילים צעירים ומבוגרים יותר , מספר המאובחנים על פי נתוני ארבע קופות החולים הוא כ- 22,700 מבוטחים . במסגרת כתיבת המסמך ביקשנו ללמוד גם על התפלגות המאובחנים לפי אבחנ ה., גיל ומגדר מה כללית לא התקבל פילוח של המבוטחים שאובחנו עם הפרעות אכילה, בנימוק שנתוני הקופה הם חלקיים ובלתי מדויקים, מהס.יבות שתוארו לעיל הקופה לא פירטה גם סעיפי אבחנה .שלפיהם פעלה לאתר את המאובחנים34 לעומת זאת , שלוש הקופות האחרות פירטו את .התפלגות מבוטחיהן לפי כמה מאפיינים על פי בקשתנו נציין כי ככלל האבחנות שעליהן 33 נועה דנאי, מנהלת מחלקת ניהול ידע ומידע, ממונת חוק חופש המידע בכללית, שירותי בריאות כללית, תשובה על פניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, דוא"ל19 בדצמבר2021 ; שלהבת כהן צדקה, ראש תחום דוברות, מכבי שירותי בריאות, תשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל11 בנובמבר2021 ; עו"ד מירה אהרוני, ממונה על פניות הציבור והרגולציה, חטיבת הרפואה, קופת ,חולים מאוחדת, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל7 בנובמבר2021; פרופ' שלמה וינקר, ראש חט ,יבת הרפואה ,לאומית שירותי בריאות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל27 בדצמבר2021 . מחושב על בסיס: הביטוח ,הלאומי, מינהל המחקר והתכנון חישו ב מפתח חלוקת כספי ביטוח בריאות בין קופות החולים ליום1.12.2021 , פורסם: נובמבר2021 , :כניסה31 בינואר2022 . 34 .נועה דנאי, שם שיעור המאובחנים בכל,לית שבה מספר המבוטחים הגדול ביותר, הוא ה קטן ביות ר , ואילו ,במאוחדת המדורגת שלישית במספר המבוטחים, מספר ( המאובחנים9,553 ) גדול פי שלושה מאשר בכללית () בעוד שעל בסיס הערכת השכיחות של משרד הבריאות, בין 69 ל- 97 אלף בני 15 – 24 סובלים מהפרעות אכילה (לא כולל בני פחות מ- 15 ויותר מ- 24 ), נתוני קופות החולים מלמדים על כ- 22,770 מאובחנים מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm התבססו הקופות הן דומות, אך אין בידינו מידע מלא על הקודים (הס יווגים) שנבחר על ידי כל קופה לצורך איתור המאובחנים. מכבי דיווחה לנו על6,428 מבוטחים ש יש להם אבחנה פעילה משנת2018 ואילך מאחת מהקטגוריות הבאות: אנורקסיה– ,ובכללה אבחנות אנורקסיה נרבוזה טיפוסית ולא טיפוסית הנמנות על הפרעות האכילה, אך גם אבחנות אנורקסיה שאי נן משויכות לתחום זה; בולימיה - בצורתה הטיפוסית והלא- טיפוסית; והפרעות אכילה אחרות– ובהן הפרעות שונות לרבות הפרעות לא מסווגות. 35 להלן התפלגות מבוטחי מכבי שאובחנו עם הפרעות אכילה, לפי סוג ההפרעה ולפי גיל: טבלה3: מאובחנים במכבי עם הפרעות אכילה, לפי סוג הפרע גיל ו ה36 אנורקסיה בולימיה נרבוזה הפרעת אכילה אחרת סך הכול מבוגרים 2,214 735 770 3,719 קטינים 1,929 49 731 2,709 סך הכול 4,143 784 1,501 6,428 ,לפי הטבלה כ- 58% מהמבוטחים המאובחנים במכבי מאז שנת2018 הם בני18 ומעלה , וכ- 42% .קטינים בחינת סוגי הפרעות אה כילה בקרב כל אחת מקבוצות הגיל מעלה כי שיעור המאובחנים באנורקסיה בקרב הקטינים הוא כ- 71% לעומת כ- 60% בקרב מבוגרים, ושיעור המאובחנים עם בולימיה נברוזה הוא 2% מהקטינים המאובחנים, לעומת20% .מהמבוגרים שיעור המאובחנים בהפרעת אכילה אחרת הוא 27% בקרב קטינים לעומת21% .בקרב מבוגרים נוסף על כך עולה מנתוני מכבי ש נשים מהוות כ- 73% מהמאובחנים וגברים כ- 27% . ,עם זאת בשל משקלם הרב של המאובחנים עם אנורקסיה שאינה מסווגת כהפרעת אכילה , ייתכן שקיימת .הטיה בנתונים בקרב הנשים המאובחנות, כ- 63% אובחנו עם אנורקסיה לעומת69% מהגברים, ושיעור המאובחנ ים בבולימיה נברוזה הוא 15% בקרב הנשים, לעומת4% בקרב הגברים. שיעור המאובחנים בהפרעת אכילה אחרת הוא 22% בקרב הנשים, לעומת27% .בקרב הגברים הקופה דיווחה גם על התפלגות המאובחנים לפי מחוזות מגורים, ומנתוניה עולה שהמאובחנים מתפלגים בין חמשת מחוזות הקופה באופן כמעט שווה. 37 ב מאוחדת אובחנו9,553 מבוטחים הסובלים מהפרעות אכילה. בטבלה שלהלן מוצגת התפלגותם של המבוטחים הללו לפי סוג הפרעת אכילה ולפי גיל: 35 יובל חמו, מכבי שירותי בריאות, הבהר ות לתשובה על פניית מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת, דוא"ל2 בפברואר2022 , 14 בפברואר 2022 . 36 שלה.בת כהן צדקה, שם 37 .שלהבת כהן צדקה, שם כ- 58% מהמבוטחים המאובחנים במכבי הם בני18 ,ומעלה וכ- 42% .קטינים נשים מהוות כ- 73% מהמאובחנים וגברים כ- 27% מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה4: מאובחנים ב מאוחדת עם הפרעות אכילה, לפי סוג הפרעה וגיל38 סך הכול הפרעת אכילה אחרת בולימיה נרבוזה א נורקסיה נרבוזה 6,242 4,923 620 699 מבוגרים 3,311 3,118 28 165 קטינים 9,553 8,041 648 864 סך הכול ,לפי הטבלה כשליש מכלל המאובחנים במאוחדת הם קטינים וכשני שלישים הם בגיל18 .ומעלה שיעור המאובחנים עם אנורקסיה נרבוזה בקרב המבוגרים מעל גיל18 הוא11%, לעו מת 5% בקרב הקטינים. שיעור המאובחנים עם בולימיה נרבוזה הוא10% בקרב המבוגרים לעומת1% בק רב הקטינים, ושיעור המאובחנים עם הפרעת אכילה אחרת הוא79% בקרב המבוגרים לעומת94% .בקרב הקטינים מנתונים נוספים שמסרה מאוחדת עולה כי כ- 70% מהמאובחנים במאוחדת הם ממין נקב ה וכ- 30% .ממין זכר מבין הנשים המאובחנות, שיעור המאובחנות עם אנורקסיה נרבוזה הוא12% מכלל המאובחנות, לעומת3% מהגברים המאובחנים; שיעור המאובחנות עם בולימיה נרבוזה הוא9% , לעומת3% בקרב הגברים; שיעור המאובחנות עם הפרעת אכילה אחרת הוא80% לעומת% 94 בקרב המאוב.חנים ממין זכר39 נתונים נוספים שמסרה מאוחדת מלמדים שבין ארבעת מחוזות הקופה , שיעור המאובחנים הגדול ביותר נרשם במחוז ירושלים35% ( 3,362 )מאובחנים ,ול אחריו ב מחוז הדרום - 27% ( 2,572 מאובחנים), במחוז המרכז- 24% ( 2,289 מאובחנים) ובמחוז הצפון- 14% ( 1,330 מאוב.)חנים ב לאומית אובחנו89 3,5 מבוטחים עם הפרעות אכילה. 40 הקופה לא פירטה בתשובתה את ההתפלגות המגדרית של המאובחנים, אך מסרה נתונים על התפלגותם לפי גיל . להלן מוצגת :התפלגות זו טבלה5 : מאובחנים בלאומית עם הפרעות אכילה, לפי סוג הפרעה ו גיל41 סך הכול הפרעות אכילה אחר ות בולימיה נרבוזה אנורקסיה נרבוזה 2,373 1,667 212 494 מבוגרים 1,216 1,127 20 69 קטינים 3,589 2,794 232 563 סך הכול 38 .עו"ד מירה אהרוני, שם 39 .עו"ד מירה אהרוני, שם 40 .פרופ' שלמה וינקר, שם 41 .פרופ' שלמה וינקר, שם כשליש מכלל המאובחנים במאוחדת הם קטינים וכשני שלישים הם בגיל18 .ומעלה כ- 70% מהמאובחנים בקופה הם ממין נקבה וכ- 30% ממין זכר בין ארבעת המחוזות ,של מאוחדת35% מהמאובחנים נרשמו ,במחוז ירושלים27% ,במחוז הדרום24% במחוז המרכז ו- 14% במחוז הצפון מערך הטיפול בהפרעו ת אכילה בישראל | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,לפי הטבלה( שיעור הקטינים מקרב המאובחנים בלאומית הוא כשליש34% ) ושיעור בני ה- 18 ומעלה הוא כשני שליש ים . בין המאובחנים המבוגרים מגיל18 , שיעור המאובחנים עם אנורקסיה נרבוזה הוא21% , לעומת6% בקרב הקטינים. שיעור המאובחנים עם בולימיה נרבוזה הוא9% בקרב המבוגרים לעומת2% בקרב הקטינים, ושיעור המאובחנים עם הפרעות אכילה אחרות הוא70% בקרב המבוגרים לעומת93% .בקרב הקטינים לאומית העבירה לידינו נתונ ים על התפלגות המאובחנים בין ארבעת מחוזות הקופה , ולפיהם שיעור המאובחנים הגדול ביותר נרשם במחוז המרכז של הקופה – 30% ( 1,053 מבוטחים .) במחוזות ירושלים ( 850 )מאובחנים והדרום( 869 מאובחנים) שיעור המאובחנים היה דומה– 24% .בכל אחד במחוז הצפון אובחנו מבוטחים במספ ר הנמוך ביותר– 756 ( מבוטחים21% .) לאומית התייחסה גם ל התפלגות המאובחנים לפי קבוצות אוכלוסייה, ככל שאפשר לזהותן על פי יישובים המתאפיינים בצביון מגזרי מסוים , אך יש לזכור כי זיהוי זה אינו מדויק והוא כרוך במגבלות , בעיקר משום שביישובים רבים מתגוררת אוכלוסייה מעורבת. על פי הנתונים הקיימים , 61% ( מהמאובחנים2,175 מבוטחים) אובחנו בסניפי הקופה הממוקמים ביישובים ,מהמגזר הכללי26% ( 919 ,מבוטחים) אובחנו ביישובים מהמגזר החרדי9% ( 339 )מבוטחים ביישובים במגזר הערבי, ו- 4% ( 156 )מבוטחים– ביישובים מהמגזר הדתי- .לאומי נציין בהקשר זה כי בשיחות שקיימנו עם מנהלת עמותה לטיפול בהפרעות אכילה במגזר החרדי ועם רופאים בכירים במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע , עלה כי תופעה זו מפושטת הן בחברה החרדית והן .בחברה הבדואית אך אינה גלויה לעין הציבור42 לדברי מנהלת המסגרת לטיפול יום במרכז הרפואי זיו ב צפת, התופעה נפוצה בחברה הערבית בכלל אך בשל הסטיגמה החברתית הפנייה .לטיפול נעשית רק בלית ברירה43 לסיכום נתוני הקופות , אפשר לומר כי שיעורם של כ- 23,000 המאובחנים בכל הקופות עם הפרעות אכילה נמוך מהערכת משרד הבריאות על סך הסובלים מהפרעות אלה בישראל. ב מאוחדת ו בל אומית, שיעור המאובחנים הקטינים מכלל המבוטחים הקטינים הוא כשליש ובמכבי שיעורם הוא42% . במכבי האבחנה הנפוצה ביותר בקרב קטינים ובגירים כאחד היא אנורקסיה– ככל הנראה משום שבנתונים נכללו בין היתר אבחנות אנורקסיה שאינן שייכות לתחום הפרעות האכילה. במאוחדת ובלאומי ת רוב האבחנות הן הפרעות אכילה אחרות– יותר מ- 90% בקרב קטינים ו- 70% .ומעלה בקרב בגירים הכללית.לא מסרה נתוני גיל כלשהם נתוני 42 ד"ר דרור דולפין, סגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה וד"ר הלין שר, מנהלת היחידה לטיפול בהפרעות אכילה בילדים ונוער, המרכז הרפואי ,סורוקה, שיחת טלפון29 באוגוסט2021; ב. כ .ט., מנהלת מרכז פימ"ל לטיפול בהפרעות אכילה, ,ירושלים ,שיחת טלפון26 באוגוסט 2021 . 43 ,ד"ר נטע יואלי, מנהלת הבית לטיפול יום בהפרעות אכילה, המערך הפסיכיאטרי לילד ולמתבגר, המרכז הרפואי זיו, צפת, שיחת טלפון 30 ב אוגוסט2021 . שיעור הקטינים מקרב המאובחנים ,בלאומית הוא כשליש לעומת כשני שלישים בני18 ומעלה בין המחוזות של ,לאומית30% נרשמו ,במחוז המרכז24% בכל אחד מהמחוזות ,ירושלים והדרום ו- 21% במחוז הצפון ,לפי נתוני לאומית 61% מהמאובחנים ב ה אובחנו ביישובים ,מהמגזר הכללי26% ביישובים מהמגזר ,החרדי9% במגזר הערבי ו- 4% במגזר הדתי- .לאומי ביישובים רבים האוכלוסייה מעורבת ולכן הזיהוי הוא מוגבל מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מגדר נמסרו רק על ידי מכבי ומאוחדת, ולפיהם שיעור הנשים בקרב המאובחנים הוא70%- 73% . 2.3 מספר המטופלים נגד הפרעות אכילה בפרק זה יוצגו נתוני קופות החולים על מספר המבוטחים שקיבלו טיפול בהפרעות אכילה בשנים האחרונות. יש לציין כי לא ידוע מה שיעור המטופלים החדשים ,מקרב מבוטחים אלה בכל שנה וייתכן שיש מבוטחים שקיבלו טיפול .ביותר משנה אחת ולכן נספרו יותר מפעם אחת לפי הכללית , בכל שנה מטופלים כ- 2,000 מבוטחים עם הפרעת אכילה פעילה במסגרות הטיפול .הייעודיות44 נזכיר שמספר המבוטחים שאובחנו עם הפרעות אכילה בקופה הוא כ- 3,200 ולכן מספר המטופלים מהווה כ- 63% .מהמאובחנים עם זאת שיעור המטופלים עשוי להיות גבוה יותר לאור העובדה שהקופה הסבירה כי נתוניה הם חלקיים ובלתי מדויקים משום ש חלק מהמטופלים מקבלים מענה בבתי חולים והאבחנות אינן מ דווחות לפי ה קודים המקצועיים (לפי10 - ICD ) 45 לצוותי הרפואה הראשונית (כלומר לרופא המשפחה במרפאה), וכן משום שחלק מהמקרים מגיעים למיון או לאשפוז במחלקות כלליות בבתי חולים, בשל השלכות של הפרעת האכ ,ילה .ואינם מדווחים למערכת בריאות הנפש46 אין זה מן הנמנע שמגבלות אלה תקפות גם בנוגע .לשאר הקופות על פי נתוני מכבי , בין השנים2020-2018 טופלו בכל שנה בין2,190 ל- 2,731 ,מבוטחים שהם 34% - 42% מ מספר המאובחנים בקופה משנת2018 , ובשנת2021 טופלו בתשעת החודשים ה ראשונים בלבד2,630 .מבוטחים יש לשים לב לכך ש מכבי ציינה בתשובתה על פנייתנו כי "לא "ניתן לקשר בהכרח בין קיומה של אבחנת הפרעת האכילה לטיפול ולמיקוד הטיפולי47. לצד זאת " ציינה הקופה גם כי נתוני המטופלים מתייחסים לכל מי שקיבלו טיפולים במסגרת הסל- קודי ,פסיכיאטר פסיכותרפיה, או דיאטניות הן במסגרות מרפאות בריאות הנפש, הן במרפאות להפרעות אכילה, בתוך מכבי או מחוצה לה (מרפאות של בתי החולים או ספקים שונים), אך גם של פסיכיאטרים, פסיכותרפיסטים או דיאטניות בקהילה במסגרת מכבי (שלא במסגרת מרפאה רב מקצועית") 48. להלן נתונים על:התפלגות המטופלים לפי גיל 44 .נועה דנאי, שם 45 10 - ICD: המהדורה העשירית של קובץ הסיווגים הרפואיים הבין- לאומי של ארגון הבריאות העולמי. מהדורה זו היתה בתוקף עד סוף שנת 2021, מועד כניסתה לתוקף של המהדורה ה- 11 ., המעודכנת יותר 46 נועה דנאי, מנהלת מחלקת ניהול ידע ומידע, ממונת ח וק חופש המידע בכללית, שירותי בריאות כללית, תשובה על פניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, דוא"ל19 בדצמבר2021 . 47 .שלהבת צדקה, שם 48 ,יובל חמו, מכבי שירותי בריאות, הבהרה לתשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל2 בפברואר2022 . לפי הכללית, בכל שנה מטופלים במסגרותיה כ- 2,000 מבוטחים ,עם הפרעת אכילה כלומר כ- 63% מהמאובחנים בקופה במ כבי טופלו בין שנת 2018 לשנת2020 בין 2,190 ל- 2,731 מבוטחים, שהם בין 34% ל- 42% מהמאובחנים בקופה מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה6 ,: מטופלים במכבי נגד הפרעות אכילה, לפי גיל2018 - 2021 49 2018 2019 2020 ינואר-ספטמבר 2021 מבוגרים 1,481 1,686 1,839 1,795 קטינים 709 790 892 829 סך הכול 2,190 2,476 2,731 2,624 מהטבלה עולה כי מספר המטופלים במכבי גדל משנה לשנה - בין השנים2018 ו- 2020 גדל מספר המטופלים המבוגרים ב- 24% ומספר הקטינים גדל ב- 26% . ,עם זאת ההתפלגות לפי גיל נשארה יציבה: כשליש מהמטופלים הם קטינים וכשני שליש ים מבוגרים מעל גיל18 . מנתונים נוספים שמסרה הקופה עולה כי שיעורם של המטופלים הגברים היה בין18% (בשנים 2018 ו- 2019) ל- 17% (בשנים2020 ו- 2021 .) נזכיר כי שיעור הזכרים מכלל א המ ובחנים בקופה הוא% 27. כמו כן עולה מנתוני הקופה ששיעור המטופלים שטופלו טיפול חוזר בתוך שלוש שנים מהטיפול הקודם גדל בהדרגה מ- 68% בשנת2018 ( 708 מבוטחים) ל- 80% ב תשעת החודשים הראשו נים של שנת2021 ( 518 מבוטחים.)עד חודש ספטמבר50 ב מאוחדת טופלו בכל אחת מהשנים האחרונות במסגרת מערך בריאות הנפש של הקופה עצמה כ- 1,200 - 1,300 .מבוטחים בטיפולים ייעודיים נגד הפרעות אכילה כמו כן טופלו כ- 700 מטופלים בכל שנה על ידי ספקי חוץ אמבולטוריים, 51 אך להערכת רכזת תחום סיעוד במערך בריאות הנפש בקופה, תיתכן חפיפה בשיעור של20% - 30% .ב ין המבוטחים שקיבלו טיפול במסגרת הקופה לבין המבוטחים שטופלו בידי ספקי חוץ. 52 על בסיס הנחה זו, אפשר להעריך כי מספר המטופלים בכל המסגרות היה בערך1,360 - 1,560 מטופלים בשנה, שהם14% - 16% ממספר המאובחנים .הכולל להלן נתונים שמסרה הקופה על התפלגות כלל המטופלים לפי סוג הפרעה: טבלה7: מבוטחי מאוחדת שטופלו נגד הפרעות אכילה,לפי סוג הפרעה וגורם מטפל , 2018 - 2021 53 2018 2019 2020 ינואר- ספטמבר2021 מטופלים במסגרות הקופה 1,224 1,210 1,218 1,283 מטופלי ספקי ם חיצוניים 719 738 728 650 ,כפי שאפשר לראות מספר המטופלים הכולל בתשע ת ה חודשים הראשונים בשנת2021 היה ,קרוב למספר המטופלים בשנים האחרות שהיו שנים מלאות . 49 .שלהבת כהן צדקה, שם 50 .שלהבת כהן צדקה, שם 51 ,רויטל אורדן, מרכזת תחום סיעוד במערך בריאות הנפש, קופת חולים מאוחדת, שיחת טלפון26 בינואר2022 . 52 .רויטל אורדן, שם 53 ,עו"ד מירה אהרוני4 בינואר2022 . אפשר להעריך את מספר המטופלים במאוחדת בכ- 1,360 – 1,560 בשנה, שהם 14% - 16% מהמאובחנים בקופה בין השנים2018 ו- 2020 גדל מספר המטופלים המבוגרים במכבי ב- 24% ומספר הקטינים גדל ב- 26% . שיעור הגברים ביניהם היה 17% - 18% , ושיעור המטופלים טיפול חוזר בתוך שלוש שנים גדל מ- 68% בשנת2018 ל- 80% בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2021 מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מאוחדת מסרה לנו נתונים על ה מגדר ו ה גיל של המטופלים במסגרות הקופה (ללא ספקים חיצוניים), שב ןה טו .פלו רוב המטופלים מ הנתונים עולה כי משנת 2018 ו עד ספטמבר2021 שיעור המטופלים ממין זכר היה17% - 22% ,מהמטופלים במסגרות הקופה ו שיעור ם הגבוה ( ביותר22%) נרשם ב תשעת החודשים הראשונים של שנת2021 . שיעור המטופלות ממין נקבה במסגרות הקופה היה גבוה ביותר בקרב המטופלים נגד בולימיה נרבוזה– יותר מ- 90% . עוד עולה מנתוני מאוחדת, ששיעור הקטינים היה כרבע מכלל המטופלים בכל שנה. ממידע נוסף שמסרה הקופה עולה של פחות90% מהמטופלים נגד בולימיה נרבוזה וכשלושה רבעים מהמטופלים נגד יתר הפרעות האכילה בכל שנה היו מעל גיל18 . ל אומ ית מסרה לנו נתונים על מטופלים נגד הפרעות אכילה תוך ציון של א נכללו בהם אשפוזים ואשפוזי יום שבוצעו בבתי חולים כלליים, מטופלים במסגרת טיפול יום, וס וג הפרעת האכילה שבגינה ארע אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי54 - .נתונים שלא נמסרו גם על ידי הקופות האחרות נוסף על כך נמ סר שהנתונים מתייחסים לכל מי שאובחן עם הפרעת אכילה (גם אצל ספקים )חיצוניים , אך אינם כוללים בהכרח רק טיפולים ייעודיים בהפרעות אלה. 55 ,לפי הנתונים הזמינים בשנים2020-2018 טופלו בקופה בין654 ל- 689 מבוטחים, שהם18% - 19% מהמאובחנים עם .הפרעות אכילה לאומית לא מס .רה לנו נתונים על התפלגות המטופלים לפי מגדר להלן הנתונים שמסרה הקופה על התפלגות המטופלים בכל שנה משנת2018 ועד ספטמבר2021 לפי גיל: טבלה8: מבוטחי לאומית שטופלו נגד הפרעות אכילה, ,לפי גיל 2018 - 2021 56 2018 2019 2020 ינואר- ספטמבר2021 קטינים 189 256 241 247 מבוגרים 465 433 414 388 סך הכול 654 689 655 635 מהטבלה עולה כי שיעור הקטינים מקרב המטופלים היה29% בשנת2018 , 37% בשנת2019 ובשנת2020, ו- 39% בתשעת החודשים הראשונים של שנת2021 . מספר המטופלים הקטינים גדל בשנים2020-2018 בכ- 28%, בעוד שמספר המטופלים המב וגרים קטן ב- 11% . נוסף על כך נמסר ו מלאומית נתונים שלפיהם בכל אחת מהשנים, שיעור המטופלים החדשים (שטופלו )בקופה לראשונה בשנים המלאות2020-2018 היה בין53% (בשנת2020) ל- 56% (בשנת 2019 .) בתשעת החודשים הראשונים של שנת2021 שיעורם היה% 51 . 57 כלומר, בכל אחת מהשנים שיעור המבוטחים שטופלו טיפולים חוזרים היה גדול מ- 40% . 54 .פרופ' שלמה וינקר, שם 55 שולמית שי, מערך בריאות הנפש, קופת חולים לאומית, דוא"ל ,ושיחת טלפון2 בפברואר2022 . 56 .פרופ' שלמה וינקר, שם 57 .פרופ' שלמה וינקר, שם משנת2018 ועד ספטמבר2021 שיעור המטופלים ממין זכר במאוחדת היה17% - 22% מהמטופלים במסגרות הקופה , ושיעורם הגדול ביותר נרשם בינואר– ספטמבר2021 בשנים2018 - 2020 טופלו בלאומית בין 654 ל- 689 ,מבוטחים שהם18% - 19% מהמאובחנים בקופה שיעור הקטינים מהמטופלים בלאומית היה בין 29% בשנת2018 ל- 39% בינואר– ספטמבר2021 מע רך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ככל שאפשר ללמוד במסגרת מגבלות הנתונים על השיוך לקבוצות אוכלוסייה , שיעור המטופלים הקשורים למרפאות לאומית ביישובים מהמגזר הכללי היה בין57% (בשנת2019) ל- 62% מהמטופלים (בשנת2021 בחודשים ינואר- .)ספטמבר הקבוצה השנייה בגודלה היתה מקרב המגזר החרדי, ושיעורה היה בין כ- 26% ( בשנת2021כ ) ל- 30% מהמטופלים (בשנת2019 .) שיעורם של מטופלים מהמגזר הערבי היה בין כ- 7% (בשנים2018 ו- 2021) ל כ- 9% (בשנת 2019); שיעור המטופלים מקרב המגזר הדתי- :לאומי היה הקטן ביותר בין כ- 4% (בש נת2020 ) לכ- % 6 (בשנים2018 ו- 2021 .) שיעורים אלה תואמים את שיעורי המאובחנים מכל אחת .מקבוצות האוכלוסייה הללו לסיכום נתוני הקופות , בכללית מטופלים בשנה כ- 2,000 מבוטחים נגד הפרעות אכילה– כ- % 63 ,מהמאובחנים שעליהם דיווחה הקופה. לעומת זאת במכבי טופלו בכל שנה 34% - 42% מהמאובחנים (בין2,190 ל- 2,731 )מבוטחים , אך נזכיר שנתוני המאובחנים בקופה זו כוללים .ככל הנראה אנשים עם אבחנות שאינן קשורות להפרעות אכילה במאוחדת טופלו בשנה14%- 16% מהמ( אובחנים כ- 1,360 – 1,560 )מבוטחים, ו בלאומית שיעור המטופלים בשנה היה18% - 19% מהמאו בחנים ( 689-654 מבוטחים). שיעור הקטינים בקרב המטופלים בכל אחת מהשנים היה כשליש במכבי, כרבע במאוחדת, ו בלאומית שיעורם עלה בהדרגה מ- 29% בשנת2018 ל- 39% בתשעת החודשים הראשונים של שנת2021 . כחמישית מהמטופלים במאוחדת ו- 17% - 18% .ממטופלי מכבי היו ממין זכר נציי ,ן כי למרות חשיבות הטיפול המוקדם מחקר משנת2020 הראה כי בממוצע בין- לאומי, משך הזמן שחלף מהופעת הפרעת האכילה ועד לקבלת טיפול מקצועי היה בין שנתיים וחצי (לאנורקסיה נרבוזה) לכשש שנים (להפרעת אכילה התקפית). עיכוב בקבלת טיפול עלול להיגרם על ידי המטופל עצמו, כאמ ור, בשל אי- הכרה במצבו והימנעות מפנייה לסיוע, אך הוא עלול גם להיות תוצאה של חסמים מערכתיים בשירותי הבריאות, המכבידים על נגישות .הטיפול58 2.4 שיעורי החלמה על פי דוח מסכם של מחקר בנושא שיקום צעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל, שפורסם בשנת2020, הגדרת החלמה מ הפרעות אכילה היא רב- ממדית וכוללת מגוון פרמטרים, החל מפרמטרים כלליים (חברתיים, פסיכולוגיים, רגשיים וכיוצא באלה) ועד לפרמטרים ייחודיים להפרעות אכילה (כגון דימוי הגוף והתנהגויות הממוקדות במשקל). צוין גם שטרם נקבע מדד אחיד לקביעת החלמה, ושבספרות המדעית קיימת ש ונות רבה באופן הגדרתה, הבאה לידי ביטוי 58 Amelia Austin & al ,.The First Episode Rapid Early Intervention for Eating Disorders – Upscaled study :Clinical outcomes ,Early Intervention in Psychiatry ,p. 2. ,לפי נתוני לאומית הנתונים למגבלות רבות , שיעור המטופלים בשנים האחרונות במרפאות ביישובים מהמגזר הכללי היה בין57% ל- 62% , במגזר החרדי בין26% ל- 30% , במגזר הערבי בין7% ל- 9% , ובמגזר הדתי- לאומי בין4% ל- 6% מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .בקריטריונים הקליניים ובמשך הזמן הנדרש להגדרת החלמה59 יתר על כן, בדוח מתוארת תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש, שפותחה בעשורים האחרונים, ולפיה יש להבדיל בין החלמה קלינית– המתבטאת בהיעלמות תסמינים פסיכיאטריים, לבין החלמה אי שית– שהיא תהליך אינדיבידואלי אקטיבי, הכולל פיתוח תחושת עצמי חדשה והתקדמות להשגת מטרות אישיות .ולחיים בעלי משמעות60 מידת ההחלמה הקלינית הוערכה במחקר באמצעות סיכום הניקוד שהתקבל ממילוי שאלון, שכלל התייחסות לערך ה- BMI (מדד מסת גוף) בעת מילוי השאלון ולהיבטים ה.תנהגותיים במישורים שונים, בהתבסס על ששת החודשים האחרונים61 עם זאת צוין בדוח כי ככל הידוע כיום, החלמה קלינית מלאה מהפרעות אכילה (היעלמות )התסמינים מתרחשת בקרב40% - 45% מ החולים, החלמה חלקית )(שלא הוגדרה בדוח מתרחשת בקרב 30% - 35% , ובקרב כ- 20% המחלה נשארת כמ צב כרוני המוביל לעתים לתמותה, וזאת בעיקר בשל היענות נמוכה לטיפול, חוסר מעקב לאחר סיום הטיפול וחוסר .תוכניות שיקום בקהילה62 משרד הבריאות, בתשובתו על פנייתנו, התמקד באנורקסיה נרבוזה ומסר הערכות שלפיהן מחצית מהסובלות מהפרעה זו שיטופלו בשנים הראשונות להתפרצות המחלה יחלימו, עוד30% מהן ימשיכו לסבול מתסמינים בעוצמות משתנות לשנים ארוכות, וכ- 15% - 20% .יוגדרו כחולות כרוניות, שיתקשו לנהל חיים רגילים ורובן יגיעו שוב ושוב לאשפוז לדברי המשרד, הפרעה זו מתאפיינת ב- % 5 .תמותה63 נוסף על כך, לפי דוח המחקר שהוזכר לעיל , הפרעות אכילה מתאפיינות בשיעורים גבוהים של נשירה מטיפול לפני סיומו, גם בהשוואה .ליתר המחלות הפסיכיאטריות64 כפי שצוין בספרות המקצועית ועל ידי גורמי מקצוע ששוחחנו עימם, שיעורי ההחלמה של בני .נוער גדולים יותר מאשר בקרב מבוגרים65 לפי פרסום משנת2021 של האקדמיה האמריקאי ת 59 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחי נת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ6. 60 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות א כילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה', עמ 4, 6. .על פי הדוח, קיים מתאם מובהק בין החלמה קלינית להחלמה אישית 'שם, עמ138 . 61 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה', עמ 82 . 62 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ6. 63 .מירי כהן, שם 64 עדית זהר- 'בז ,ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה , ע 'מ134 . שיעורי הנשירה מאשפוז כפי שתוארו בספרות המקצועית הם- % 20 51% , ושיעורי הנשירה מטיפול מרפאתי הם29%-73% .. שם 65 Laurie L. Hornberger, Margo A. Lane and The Committee on Adolescence, American Academy of Pediatrics, Identification and Management of Eating Disorders in Children and Adolescents, p. e15. לפי הערכות שמסר ,משרד הבריאות כמחצית מהסובלות מאנורקסיה נרבוזה שיטופלו בשנים הראשונות ל ,התפרצותה יחלימו 30% ימשיכו לסבול מתסמינים בעוצמות משתנות וכ- 15% - 20% יוגדרו כחולות כרוניות, שרובן יגיעו לאשפוזים חוזרים מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לרפואת ילדים, שיעורי ההחלמה של בני נוער מהפרעות אכילה הם כ- 70% , אך הפרוגנוזה (צפי להחלמה) שלהם על פי מחקרים מתאפיינת בשונות רבה, בהתאם לשיטת המחקר, להגדרת .מושג ההחלמה ולמשך המעקב. קיימים הבדלים גם בין הפרוגנוזות של סוגי ההפרעות השונים66 3 . מסגרות ל טיפול בה פרעות אכילה בישראל הפרעת אכילה (לפחות מדרגת חומרה מסוימת) מחייבת טיפול רב- ,מקצועי הכולל מעקב רפואי ,פסיכיאטרי תזונתי , רגשי ומשפחתי. אפקטיביות הטיפול תלויה בין השאר בשילוב הפונקציות .השונות וריכוזן במסגרת אחת67 פרק זה עוסק במסגרות הייעודיות לטיפול בהפרעות א כילה (שכן חלק מהמטופלים נקלטים )לעתים במסגרות נוספות שאינן ייעודיות לתחום זה . לדברי משרד הבריאות, כל המסגרות הייעודיות מעניקות טיפול ביו-פסיכו- ,סוציאלי ומענה רפואי, תרופתי, תזונתי, התנהגותי ורגשי והן נבדלות ביניהן באינטנסיביות הטיפול. ההפניה אליהן מותאמת ל ,מצבו הקליני של המטופל .לחומרת המחלה ולנכונותו להשתבץ במסגרת68 לדברי המשרד מסגרות הטיפול כוללות: מרפאות – מרפאות בריאות הנפש ש בהן מתקיימות פגישות טיפוליות עם צוות רב- מקצועי בהתאם לתוכנית טיפול אישית ובתדירות המותאמת למצב הקליני, למשך כמה חודשים ואף .שנים רוב ה מטופל ים נגד.הפרעות אכילה מטופלים במרפאות69 בישראל יש כיום 32 מרפאות. מסגרות לטיפול יום/אשפוז יום – ,יחידות הפועלות בדרך כלל במסגרת מרכזים רפואיים ש המטופל ים מגיע ים אליה ן ל-6 .שעות ביום, כמה ימים בשבוע לרוב משך הטיפול במסגרת זו .הוא כשלושה חודשים70 טיפו ל יום ,נועד למנוע צורך באשפוז ואשפוז יום נועד להקל על המעבר מאשפוז מלא לטיפול בקהילה, אך בפועל אין הבדל בין שתי המסגרות מבחינה טיפולית. 71 גם התעריפים שקבע משרד הבריאות לשירותים אלה אינם זהים אך ה פער ביניהם קטן. 72בישראל יש כיום 17 מסגרות לטיפול יום ובהן191 ע.מדות טיפול ד ,"ר איתן גור שם ,; פרופ' סילבנה פניג, מנהלת המערך לרפואה פסיכולוגית, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, שיחת טלפון29 באוגוסט 2021 . 66 Laurie L. Hornberger, Margo A. Lane and The Committee on Adolescence, American Academy of Pediatrics, Identification and Management of Eating Disorders in Children and Adolescents, p. e15. 67 .ד"ר איתן גור, שם 68 יונתן אמסטר, מנהל תחום רגולציה בברה"נ, אגף בריאות הנפש, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות, הבהרות לתשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל6 בינואר2022 . 69 ;יונתן אמסטר, שם ,רוני בלנק הטיפול בהפרעות אכילה בישראל, 'מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עמ14 , 13 בדצמבר2016 . 70 .יונתן אמסטר, שם 71 ,רוני בלנק הטיפול בהפרעות אכילה בישראל, 'מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עמ17 , 13 בדצמבר2016 . 72 ד"ר גד רייזלר, מנהל היחידה לטיפול יום בהפרעות אכילה,, מרכז רפואי שמיר, שיחת טלפון 28 ביול י2021 . בישראל יש כיום32 מרפאות לטיפול בהפרעות אכילה לדברי משרד הבריאות יש בישראל 17 מסגרות לטיפול יום ובהן191 עמדות טיפול מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מ חלקות אשפוז בבתי חולים – מחלקות אשפוז ייעודיות להפרעות אכילה, מחלקות לבריאות הנפש, ולעתים גם מחלקות אחרות בבתי חולים לאשפוז כללי , וכן מחלקות אשפוז במרכזים רפואיים לבריאות הנפש– .בכל אלה מתקיים אשפוז מלא בדוח מבקר המדינה משנת2012 נכתב כי מחל קות האשפוז הייעודיות הן המסגרת המועדפת לאשפוז, כיוון שהצוותים הרב- .מקצועיים בהן מסוגלים לתת מענה על בעיות פיזיות ונפשיות כאחת73 לפי דיווח משרד ,הבריאות בישראל יש כיום 9 מחלקות אשפוז ייעודיות ובהן128 .מיטות בתים שיקומיים – מוסדות לשהייה ממושכת ורצופה המיוע דים לחולים שהשתחררו מאשפוז מלא ועדיין אינם מוכנים לשילוב בקהילה. השיקום כולל השתתפות בתוכנית אישית לרבות .מעקב תזונתי ורפואי, ושילוב בקהילה באמצעות תעסוקה או התנדבות74 כיום פועלים ארבעה ,בתים שיקומיים ו לפי משרד הבריאות יש בהם 56 מקומות. 75 לשם מיפוי המסגרות ה זמינות לטיפול פנינו למשרד הבריאות ולארבע קופות החולים ו ביקשנו מידע מפורט, בכללו בין היתר נתונים על מספר המטופלים שאפשר לקלוט בזמן נתון , משך ,הטיפול הממוצע ומשך ההמתנה הממוצע לטיפול אך פירוט זה לא התקבל במלואו, וכן ניכרה שונו ת ברמת הפירוט שהציגו הקופות .רו ב הקופות התייחסו בתשובותיהן לצורך ברכישת .שירותים שאינם מסופקים על ידי הקופה עצמה מספקים חיצוניים76 להלן יוצג המידע כפי שנמסר לנו על ידי משרד הבריאות ו קופות החולים. 3.1 מרפאות לפי מידע שנמסר לנו ממשרד הבריאות מו ארבע קופות החולים , קיימות ב ישראל 32 מרפאות ייעודי ות .לטיפול בהפרעת אכילה כמחציתן פועלות במסגרת בתי חולים שאינם בבעלות הקופות וכמחצית מופעלות על-ידי הקופות. 77 להלן נתוני המרפאות: טבלה9: מ רפאות לטיפול בהפרעות אכילה78 יישוב מחוז מוסד גיל מטופלים מרפאות שאינן בבעלות קופות החולים צפת צפון זיו 18 ומעלה חיפה חיפה רמב"ם 18 ומעלה צפת צפון זיו עד18 חיפה חיפה רמב"ם עד18 חיפה חיפה בני ציון עד18 73 ,רוני בלנק הטיפול בהפרעות אכילה בישראל, 'עמ18 . 74 ,רוני בלנק הטיפול בהפרעות אכילה בישראל, 'עמ20 . 75 .יונתן אמסטר, שם 76 ,נועה דנאי, שם; שלהבת כהן צדקה, שם; עו"ד מירה אהרוני4 בינואר2022 . 77 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, משרד הב ,ריאות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 10 בנובמבר2021 . 78 ,מירי כהן, שם; נועה דנאי, שם; שלהבת כהן צדקה, שם; עו"ד מירה אהרוני4 בינואר2022 . לפי המשר ד, אשפוז מלא מתקיים ב- 9 מחלקות אשפוז המעניקות טיפול ייעודי בהפרעות אכילה, ובהן128 מיטות כיום פועלים בישראל ארבעה בתים שיקומיים, ולפי משרד הבריאות יש בהם56 מקומות סך הכול כמחצית מ- 32 המרפאות מופעלות על ידי קופות החולים וכמחצית פועלות במסגרת בתי חולים ש אינם בבעלות הקופות מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תל השומר תל אביב שיבא 18 ומעלה תל השומר תל אביב שיבא עד18 תל אביב– יפו תל אביב סורסקי )(איכילוב 18 ומעלה תל אביב– יפו תל אביב רעות 18 ומעלה צריפין מרכז ( שמיר א סף הרופא) עד18 ירושלים ירושלים הדסה 18 ומעלה ירושלים ירושלים הדסה עד18 ירושלים ירושלים אלין – מסגרת לתינוקות עד18 באר שבע דרום מרפאה ממשלתית לבריאות הנפש 18 ומעלה מ רפא ות בבעלות קופות החולים )תרדיון (משגב צפון כללית כל הגילים עפולה צפון כללית (מרכ)ז רפואי העמק כל הגילים כפר סבא מרכז )כללית (מרכז רפואי שלוותה כל הגילים פתח תקווה מרכז )כללית (מרכז רפואי שניידר עד18 חיפה חיפה מכבי כל הגילים נתניה מרכז מכבי כל הגילים הוד השרון מרכז מכבי כל הגילים אשדוד דרום מכבי )(מרפאה חדשה כל הגילים באר שבע דרום מכבי כל הגילים פתח תקווה מרכז מאוחדת 18 ומעלה גבעת שמואל מרכז מאוחדת עד18 רחובות מרכז מאוחדת כל הגילים ירושלים ירושלים מאוחדת כל הגילים ירושלים ירושלים מאוחדת נוער אשדוד דרום מאוחדת כל הגילים יקנעם צפון )לאומית (מרפאה חדשה מבוגרים תחילה ירושל ים ירושלים לאומית כל הגילים אשדוד דרום לאומית 25-12 ,לפי הטבלה בין מ 14 ,המרפאות שאינן שייכות לקופות החולים7 מרפאות מיועדות למבוגרים ו-7 מרפאות לקטינים. המרפאה הצפונית ביותר מבין מרפאות אלה, המשרתת הן מבוגרים והן קטינים, ממוקמת בחיפה, בעוד ש הדרומית ביו תר המיועדת ל מבוגרים היא בבאר שבע ולקטינים .בצריפין נציין כי מרפאות אלה עשויות להיות שונות בגודלן ובמספר המטופלים שהן יכולות .לשרת משרד הבריאות לא דיווח לנו מהו מספר המטופלים שיכולים להיקלט בכל מרפאה , בנימוק שתדירות המפגשים אינה אחידה לכל המטופלים ,אך בד ד בב ציין כי לפי תורי ההמתנה ניכר שהקיבולת הנוכחית אינה מספקת. 79 ,לפי הטבלה הכללית מפעילה ארבע מרפאות ייעודיות, אחת מהן מיועדת לקטינים בעוד שלוש .האחרות משרתות קטינים ומבוגרים כאחד כל המרפאות פועלות במחוזות הצפון והמרכז 79 ,יונתן אמסטר מבין14 המרפאות שאינן שייכות לקופות ,החולים7 מיועדות לקטינים, הצפונית שבהן בחיפה והדרומית בצריפין מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בלבד. הקופה לא מסרה מהו מספר המטופלים ש אפשר לקלוט בכל מרפאה, אך ציינה כי בשל הצורך במענה ייעודי ורב- מקצועי, היא מסתמכת בין השאר על שירותים הניתנים בבתי חולים .ממשלתיים וציבוריים. נזכיר כי הכללית מבטחת כמחצית מהמבוטחים בישראל80 הכללית מסרה לנו כי משך הטיפול במרפאות תלוי בצרכיו של המטופל ולרוב א ורכו הוא3 – 7 )חודשים. לדברי הקופה, לפני מגפת הקורונה משך ההמתנה לכל המסגרות (לא מרפאות בלבד היה בין כמה שבועות לשלושה חודשים, אך כיום הוא מגיע ל-4 – 12 חודשים. בעקבות ריבוי הפניות והתארכות ההמתנה הוקמה במרכז הרפואי שניידר לילדים בפתח תקווה מרפאת המתנה, ה מספקת להורים קבוצת תמיכה והדרכה באמצעים מקוונים לצד טיפול תזונתי פרטני במטופל. לדברי הקופה, מרפאה זו מספקת מענה מיידי ומרסנת את המשך ההתדרדרות .במצבם של הממתינים לטיפול81 .אין בידינו מידע על מספר האנשים הצורכים שירות זה ,כפי שאפשר לראות בטבלה מכבי מפעילה ח מש מרפאות ייעודיות להפרעות אכילה, כולן רב- .גילאיות המרפאה הצפונית ביותר (היחידה בצפון הארץ) נמצאת בחיפה והדרומית ביותר בבאר שבע (ומלבדה במחוז הדרום קיימת מרפאה באשדוד .)שנוספה לאחרונה מכבי מסרה לנו כי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2021 טופלו בחמש מרפאות אל ה1,098 מבוטחים, מהם כ- 63% בשתי המרפאות שב ,מחוז המרכז כ- 24% ב מרפאה ב מחוז חיפה וכ- 14% ב שתי המרפאות ב מחוז ה .דרום ,לדברי הקופה מאז שנת2018 ממוצע הטיפולים למטופל היה25.7 .טיפולים82 מכבי מסרה כי לרוב משך הטיפול הוא עד שנה, אך הוא תלוי במצב המטופל ובמשתנים נוס פים .)(למשל מַ עבר מחטיבת הביניים לתיכון83 באשר למשך ההמתנה הממוצע, מכבי טענה שלא ,קיימת מתודולוגיית מדידה אחידה המאפשרת מדידה מדויקת של זמני המתנה לפי תקופות ו לדבריה ,היא הציעה למשרד הבריאות לפעול להתוויית מתודולוגיה אחידה כזו. הקופה נמצאת לדבריה, בשלבי פית.וח של כלי מדידה 84 ,על פי הטבלה מאוחדת מפעילה שש מרפאות ,ויחידות ביניים ובהן שתי מסגרות ייעודיות .לילדים ונוער, מסגרת אחת ייעודית למבוגרים ושלוש מסגרות מעורבות לילדים ולמבוגרים הקופה אינה מפעילה מרפאות להפרעות אכילה מדרום לאשדוד ומצפון לאזור השרון. הנתונים על מספר המטופלים בכל מרפאה אינם מלאים וניתן להעריך על פיהם שסך כל המטופלים עולה 80 .נועה דנאי, שם 81 .נועה דנאי, שם 82 .שלהבת כהן צדקה, שם 83 .שלהבת כהן צדקה, שם 84 .שלהבת כהן צדקה, שם לדברי הכללית, משך הטיפול במרפאות הוא לרוב3 – 7 חודשים. משך ההמתנה לכל המסגרות, לרבות מרפאות, התארך בתקופת משבר הקורונה ל- 4 – 12 חודשי ם מכבי מסרה שלרוב משך הטיפול הוא עד שנה, ושאין כיום מתודולוגייה אחידה למדידת זמני המתנה לפי תקופות מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm על330 בשנה, מהם200 .לפחות הם בני נוער85 דיווח הקופה התייחס למונח "יחידות רב- מקצועיות ויחידות ביניים לטיפול בהפרעות אכילה". יחידת ביניים הוגדרה כיחידה למענה ראשוני ולמעקב, שאי .נה כוללת את כל מקצועות הטיפול הרלוונטיים מהטבלה אפשר ללמוד גם ש לאומית מפעילה שלוש מרפאות: בצפון (חדשה), בירושלים ובדרום, ומספר המטופלים בשתי המרפאות הוותיקות (בירושלים ובאשדוד) יחד הוא30 . משך הטיפול הממוצע, כפי שדווח על ידי הקופה, לכאורה אינו זהה: כשנה במרפאת אשדוד ושנה– .שנתיים במרפאת ירושלים86 על בסיס הנתונים שהתקבלו ממשרד הבריאות ומקופות החולים, מוצגת בתרשים שלהלן :התפלגות כלל המרפאות הקיימות בארץ לפי מחוזות תרשים1: מרפאות לטיפול בהפרעות אכילה לפי מחוזות ,לפי התרשים רבע מהמרפאות נמצאות במחוז המרכ ז– המחוז שבו שיעור המרפאות הגדול .ביותר 19% ,מהמרפאות ממוקמות במחוז ירושלים16% בכל אחד מהמחוזות צפון ודרום , וכ- 13% ב כל אחד מה מחוז ות תל אביב וחיפה. .נציין כי אין אף מרפאה דרומית לבאר שבע בתשובותיהן על פנייתנו התייחסו כל קופות החולים לצורך בפתיחת מסגרות נ וספות, בדגש על .מרפאות הכללית ציינה שקיים מחסור במרפאות ייעודיות רב- מקצועיות, ושנדרשת הרחבת השירות לאזורים גאוגרפיים נוספים , ת וך התחשבות במיקומם של מרפאות קיימות בקהילה ושל בתי החולים הפועלים בממשק עימן, במטרה למנוע כפילות ולחסוך במשאבים. 87 מאוחדת הצביעה אף היא על על העדר מענה מספק לצרכים, במיוחד בהקשר של איתור ומענה ראשוני 85 .עו"ד מירה אהרוני, שם 86 .פרופ' שלמה וינקר, שם 87 .נועה דנאי, שם 5 4 4 8 6 5 צפון חיפה תל אביב מרכז ירושלים דרום כל קופות החולים מצביעות על מחסור במרפאות ייעודיות ורואות צורך בפתיחת ,מסגרות נוספות בדגש על מרפאות רבע מכלל המרפאות נמצאות במחוז ,המרכז19% במחוז ,ירושלים16% בכל אחד מהמחוזות צפון ודרום וכ- 13% בכל אחד מהמחוזות צפון וחיפה מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .והיקף השירות האמבולטורי הקופה ציינה צורך בהקמת יחידות ביניים למענה ראשוני מוגבר בזמן ההמתנה למרפאה רב- מקצועית ייעודית. עם זאת, מאוחדת הוסיפה כי התפיסה השלטת במערכת הבריאות, שלפיה על הטיפ ,ול בהפרעות אכילה להתקיים אך ורק במסגרות ייעודיות .אינה מאפשרת זמינות ונגישות למטופלים או ליווי לאורך שנים למטופלים עם הפרעה כרונית88 מכבי ציינה שהיא רואה חשיבות בהמשך פיתוח מרפאות להפרעות אכילה, בכפוף לתקצוב ולעידוד מצד משרד הבריאות, על רקע העומס בבריאות הנפש ככלל, הדורש תוכנית לאומית .למענים בקהילה89 לאומית, ש לא התמקדה בהתייחסותה במרפאות בלבד ,ייחסה את ה פער ,בין היקף הצרכים לבין המענה הניתן במסגרות הטיפול ככלל ל העדר מודעות מספקת של מערך בריאות הנפש לצרכים בתחום הפרעות האכילה ו ל כן מחסור בתקציבים להקמת מסגרו ת ובכוח .אדם עם הכשרה מתאימה90 נזכיר כי גורמים מקצועיים ששוחחנו עימם הדגישו אף הם את חשיבות הרחבתה של פריסת המרפאות ברחבי הארץ, לאור חשיבות הטיפול הזמין והמיידי הן מבחינת בריאותם של המטופלים ורווחת המשפחות והן מבחינת החיסכון למערכ ו ת הבריאות והביטוח הלאומי כ תוצאה מכך. 91 משרד הבריאות ציין בתשובתו מינואר2022 שבעיית המחסור בשירותים מאפיינת את כל שירותי בריאות הנפש ושקופות החולים נדרשות להרחיב את כלל השירות המרפאתי בתחום זה. לדבריו הוא יפרסם בקרוב מבחני תמיכה לקופות להרחבת מערך הטיפול בבריאות הנפש והשירותים יתוע דפו לפי הצו.רך בכל מקום92 3.2 מסגרות לטיפול יום /לאשפוז יום לפי נוהל משרד הבריאות מ מרץ 2019, טיפול יום בהפרעות אכילה נועד למטופלים בכל הגילים שאי אפשר לייצב את מצבם הגופני ו/או הנפשי במסגרת הטיפול המרפאתי, וש ללא טיפול אינטנסיבי עלולים להזדקק לאשפוז פסיכיאטרי ו /או גופני מלא. 93 מיקום המסגרת על פי הנוהל הוא במקום נגיש בקהילה או בבית חולים כללי או פסיכיאטרי, בשילוב עם שירות מרפאתי ייעודי לטיפול בהפרעות אכילה. הגודל המינימלי למסגרת הוא שש עמדות טיפול, והמסגרות נדרש ו ת להפרדה פיזית בין מבוגרים (מגיל18 ומעלה) לבין ילדי ם ומתבגרים (עד גיל18 , ובכפוף 88 .עו"ד מירה אהרוני, שם 89 .שלהבת כהן צדקה, שם 90 .פרופ' שלמה וינקר, שם 91 ד"ר איתן גור, שם; ד"ר גד רייזלר, שם; יואב לרון, מנהל מרפאה להפרעות אכילה של קופת חולים כללית, מרפא ,ת בריאות הנפש תרדיון ,משגב, שיחת טלפון2 בספטמבר2021 . 92 .יונתן אמסטר, שם 93 ,אגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות נוהל להפעלת מסגרת לטיפול יום בהפרעות אכילה ', נוהל מס76.101 ', עמ1 , 3, בתוקף מ-1 במרץ 2019 :, כניסה17 באוגוסט2021 . טיפול יום בהפרעות אכילה נועד למטופלים בכל הגילים שאי אפשר לייצב את מצבם הגופני ו/או הנפשי במסגרת הטיפול המרפאתי, ושללא טיפול אינטנסיבי עלולים להזדקק לאשפוז פסיכיאטרי ו/או גופני מלא מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 27 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לשיקולים קליניים ומערכתיים– עד גיל21 .) 94 סל השירותים שמתוכו יש להרכיב את תוכנית הטיפול של כל מטופל כולל מגוון התערבויות מתוך סל השירותים בבריאות הנפש (כגון בדיקה וטיפול פסיכיאטריים, פסיכותרפיה פרטנית וקבוצתית בשיטות שונות והד רכה משפחתית), ייעוץ .וטיפול תזונתי, ייעוץ ומעקב רפואי, וארוחות המוגשות תחת השגחה טיפולית ככלל, המטופלים מחויבים להשתתף בתוכנית הטיפולית5-3 ימים בשבוע, אך הנוהל מאפשר גמישות לשם צמצום הדרגתי של ההשתתפות בתוכנית, .בכפוף לשילוב עם טיפול מרפאתי95 משרד הבריאות דיווח במענה על בקשתנו על17 מסגרות שבהן191 עמדות לטיפול יום בהפרעות אכילה ברחבי הארץ, מתוכן99 עמדות המיועדות למבוגרים ו- 92 עמדות המיועדות לקטינים. עם זאת, מהצלבת נתו ן זה עם נתוני משרד הבריאות על מספר העמדות לטיפול יום בתקן עולה כי בישראל יש136 עמדות טי פול יום בתקן להפרעות אכילה, מתוכן76 עמדות המיועדות למבוגרים ו- 60 .עמדות המיועדות לקטינים96 במענה לשאלתנו מהו מקור הפער, נמסר ממשרד הבריאות כי136 העמדות הן העמדות בתקן בעוד שהנתון על 191 עמדות הוא מספרן בפועל, ולדברי המשרד פער זה נובע ככל הנראה מתהליכי רי שוי שלא הושלמו, אך191 .העמדות נפתחו בפועל97 עם זאת, נשאלת השאלה מהן ההשלכות של העדר רישוי זה. בשיחות שקיימנו עם מנהלי מחלקות נטען בפנינו כי במקרים מסוימים משרד .הבריאות אכן אישר פתיחת עמדות נוספות אך לא גיבה את האישור בתקנים ובתקציב98 להלן נציג את הפירוט ש ל191 העמדות לטיפול יום – נציין כי אין ביד י נו מי דע על התפוסה של עמדות אלה: טבלה10: מ סגרות ועמדות לטיפול יום לפי מוסד רפואי ויישוב, על פי נתוני משרד הבריאות99 עמדות טיפול מוסד רפואי מחוז יישוב מבוגרים 15 רמב"ם חיפה חיפה 8 לב השרון מרכז נתניה 12 שיבא תל אביב רמת גן- תל השומר 22 )רעות (אגם תל אביב תל אביב 15 באר יעקב מרכז נס ציונה 15 הדסה ירושלים ירושלים 6 ברזילי דרום אשקלון 94 ,אגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות נוהל להפעלת מסגרת לטיפול יום בהפרעות אכילה ', עמ3. 95 ,אגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות נוהל להפעלת מסגרת לטיפול יום בהפרעות אכילה ', עמ4. 96 ,ציונה חקלאי, מנהלת אגף המידע במשרד הבריאות, דואר אלקטרוני13 בפברואר2022 . 97 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות במשרד הבריאות ,, דואר אלקטרוני13 בפברואר2022 . 98 .ד"ר איתן גור, שם; ד"ר גד רייזלר, שם 99 ,מירי כהן10 בנובמבר2021 . ל דברי משרד הבריאות, קיימות בתקן136 עמדות לטיפול יום, אך בפועל קיימות191 עמדות, וזאת לדבריו כתוצאה מתהליכי רישוי שלא הושלמו לעמדות שכבר נפתחו בפועל מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 28 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 6 לא דווח דרום באר שבע 99 סך הכול עמדות למבוגרים ילדים ונוער 16 זיו צפון צפת 6 רמב"ם חיפה חיפה 8 שלוותה מרכז כפר סבא 10 שניידר מרכז פתח תקווה 12 שיבא תל אביב רמת גן- תל השומר 12 מעייני הישועה תל אביב בני ברק 10 )שמיר (אסף הרופא מרכז ראשון לציון 6 הדסה ירושלים ירושלים 12 סורוקה דרום באר שבע 92 סך הכול עמדות לקטינים 191 סך הכול עמדות מהטבלה עולה כי מ כלל99 העמדות המיועדות למבוגרים , העמדות הצפוניות ביותר נמצאות ,בחיפה ו הדרומיות ביותר נמצאות בבאר שבע ובאשקלון. מ כלל92 העמדות לקטינים, ה עמדות הצפוניות ביותר ממוקמות בצפת והדרומיות ביותר בבאר שבע . בתרשים שלהלן מוצגת התפלגות כלל:העמדות בין המחוזות תרשים2: עמדות לטיפול י ום בהפרעות אכילה, לפי גיל ו מחוז100 ,על פי התרשים לרשות מבוגרים ב מחוז .הצפון לא עומדות כלל עמדות לטיפול יום עמדות למבוגרים בשיעור הגדול ביותר ,(שליש) נמצאות במחוז תל אביב( ואחריו במחוז המרכז% 23 ,) ( במחוזות חיפה וירושלים% 15 ) ו במחוז הדרום( % 12 ) . עמדות לקטיני ם בשיעור הגדול ביותר 100 .מירי כהן, שם 15 34 23 15 12 16 6 24 28 6 12 צפון חיפה תל אביב מרכז ירושלים דרום מבוגרים קטינים מכלל99 העמדות לטיפול יום במבוגרים, הצפוניות ביותר נמצאות בחיפה והדרומיות בבאר שבע ובאשקלון מכלל92 העמדו ת לקטינים, הצפוניות ביותר ממוקמות בצפת והדרומיות ביותר בבאר שבע מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 29 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ממוקמות במחוז( המרכז30% ( ) ואחריו במחוז תל אביב26% ). במחוז הצפון שיעורן הוא17% , במחוז הדרום13% ובמחוז ירושלים שיעורן הוא הקטן ביותר– כ- 7% .מהעמדות לקטינים כמעט כל המסגרות הקיימות לטיפול יום ממוקמות בבתי חולים ולא בקהילה .הכללית , ש,בבעלותה בתי חולים מפעילה שתי מסגרות לטיפול יום בקטינים במרכזים הרפואיים סורוקה )(בבאר שבע) ושניידר (בפתח תקווה , וכן עמדות טיפול בקטינים במרפאת הדרים בכפר סבא שמופעלות על-ידי ה מרכז הרפואי לבריאות הנפש שלוותה. שלוש ה מסגרות ה אלה כלולות בדיווח של משרד הבריאות ובש לושתן יחד30 .עמדות101 מהקופה נמסר, כאמור, כי לצורך הטיפול ככלל היא נעזרת בשירותים בבתי חולים ממשלתיים וציבוריים. על פי תשובת מכבי על פנייתנו, הקופה אינה מפעילה מסגרות לאשפוז יום או לטיפול יום, ויש לה הסכם עם כמה ספקים ציבוריים לצורך מתן שיר.ות זה102 מאוחדת ציינה שבשנת2022 לא מתוכננת הקמת מסגרת .כזו103 לאומית ציינה כי אין לה אפשרות להקים מסגרות לטיפול יום בקהילה ועליה לרכוש שירות .זה משירותים חיצוניים, אך הללו קיימים עד כה בצמצום104 בהקשר זה נציין כי מנהל המרפאה הייעודית של הכללית בתרדיון (משגב) ה עלה בשיחה עימנו את הצורך בהקמת מסגרות לטיפול יום בקהילה (מחוץ לבתי החולים), למען שיפור חווית המטופל ויצירת סביבה שאינה כרוכה באופן הדוק בתחלואה. 105 עמדה זו נתמכת על ידי תשובת מ אוחדת על פנייתנו, שלפיה אחד הצעדים הנדרשים לשם שיפור המענה הטיפולי הוא הרחבת השיר ות האמבולטורי, לרבות טיפול יום ואשפוז יום, באמצעות הקופה ודרך ספקי שירות .חיצוניים106 באוקטובר2021 פרסם משרד האוצר הודעה לעיתונות על סיכום שהושג בינו לבין משרד הבריאות שעניינו שיפור והרחבת מערך הטיפול בהפרעות אכילה, בעלות של30 מיליון ש"ח .בשנה בעקבות פני יתנו ל ר מש ד האוצר נמסר לנו כי יינתן תקציב תוספתי, שחלקו (בהיקף שלא )פורט מיועד למימון של כ- 40 עמדות לטיפול יום, החל משנת2022 . לדברי המשרד, פריסת העמדות הללו.תיקבע בתוכנית שמכין משרד הבריאות107 משרד האוצר לא ענה על שאלתנו אם 101 ,נועה דנאי, שם; ד"ר עינת צוברי, עו"ס, מנהלת המרכז לטיפול בהפרעות אכילה הדרים ,דוא"ל1 במאי2022 . 102 .שלהבת כהן צדקה, שם 103 עו"ד מירה אהרונ.י, שם 104 .פרופ' שלמה וינקר, שם 105 ,יואב לרון, מנהל מרפאת בריאות הנפש של הכללית בתרדיון, משגב, שיחת טלפון2 בספטמבר2021 . 106 .עו"ד מירה אהרוני, שם 107 ,דניאל פדון, רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל28 בדצמב ר 2021 . ,לפי אחת הגישות נדרשת הרחבת מסגרות טיפול היום אל הקהילה (מחוץ )לבתי החולים באמצעות הקופה וספקי שירות חיצוניים בין משרדי האוצר והבריאות סוכם להקצות30 מיליון ש"ח בשנה לשיפור מערך הטיפול ,בהפרעות אכילה שחלקו מיועד למימון הקמתן של כ- 40 .עמדות לטיפול יום המשרדים לא פירטו בפנינו כיצד תמומש החלטה זו עמדות טיפול במבוגרים לא קיימות במחוז הצפון, ושיעורן הגדול ביותר הוא במחוז תל אביב (שליש מהעמדות למבוגרים). עמדות לקטינים בשיעור הגדול ביותר נמצאות ( במחוז המרכז30% ) ובשיעור הקטן ביותר במחוז ירושלים (כ- 7% מהעמדות )לקטינים מערך הטיפול בהפרעות אכ ילה בישראל | 30 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מדובר בתוספת לבסיס התקציב ובכמה ש .לבים היא תועבר למשרד הבריאות גם משרד הבריאות לא השיב על שאלתנו על אופן מימוש ההחלטה. 3.3 מסגרות אשפוז מלא מטרתו של אשפוז מלא הי א לתת טיפול מורכב ורצוף למטופלים שמצבם הנפשי ו/או הגופני קשה והם זקוקים להשגחה צמודה, או אף טיפול מציל חיים. לפי תשובת משרד הבריא ות על פנייתנו, אורכו הממוצע של אשפוז מלא בקרב מבוגרים הוא כחודשיים, ובקרב ילדים ונוער– .כשלושה חודשים108 כפי שנכתב בדוח מבקר המדינה משנת2013 וכפי שציינו אנשי מקצוע ,ששוחחנו עימם מורכבות מצבם של המאושפזים, הסובלים בדרך כלל מבעיות פיזיות ונפשיות כאח ת , גורמ ת לכך שמסגרת האשפוז המתאימה ב יותר עבורם היא מחלק ה ייעודי ת בבתי חולים לאשפוז .כללי109 משרד הבריאות לא הרחיב בתשובתו בנוגע לסוגייה זו אך ציין שהטיפול במסגרות .הבלתי ייעודיות אינו מיטבי110 לצד זאת עלתה בשיחה עם גורם מקצועי עמדה שלפיה במקרים מסוימים נדרש תחילה אש פוז פסיכיאטרי בשל בעיה נפשית נוספת, כמו אובדנות, ורק בסיומו .אפשר לעבור למחלקה ייעודית להפרעות אכילה111 משרד הבריאות העביר לידינו נתונים על מסגרות אשפוז ל טיפול ב הפרעות אכילה ,ולפיהם קיימות ברחבי הארץ9 מחלקות אשפוז ובהן128 מיטות סך הכול , אולם הוא לא ציין מפ.ורשות אם מדובר במחלקות ייעודיות מבדיקתנו מול בתי החולים עולה כי בחלק מהמחלקות מספר המיטות אינו תואם את הנתונים שמסר המשרד , ושרק בחלק מהמחלקות המיטות הן ייעודיות לטיפול בהפרעות אכילה. :להלן הנתונים שהתקבלו טבלה 11 :מחלקות ומיטות אשפוז לטיפול בהפרעות אכילה , לפי גיל112 הערות מיטות לפי דיווח בתי החולים מיטות לפי דיווח משרד הבריאות מחוז מוסד רפואי מבוגרים 32 32 תל אביב שיבא 108 .מירי כהן, שם 109 .ד"ר דרור דולפין וד"ר הלין שר, שיחת טלפון, שם 110 .יונתן אמסטר, שם 111 .ד"ר איתן גור, שם 112 ,מירי כהן, שם; ד"ר איתן גור, שיחת טלפון13 בפברואר2022 ; פרופ' סילבנה פניג, מנהלת המערך לרפואה פסיכולוגית, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, ש ,יחת טלפון13 בפברואר2022; ד"ר אורי יצקר, מנהל המרכז ,הפסיכיאטרי לילדים ונוער, המרכז הרפואי זיו ,שיחת טלפון13 בפברואר2022 ; ד"ר ענבל שלומי, מנהלת המחלקה "לצידך", מרחבים– המרכז הרפואי לטיפול במוח ובנפש, באר ,יעקב/נס ציונה, שיחת טלפון13 בפברואר2022; יה ,ודית גולד, מזכירת המחלקה לטיפול בהפרעות אכילה, בית החולים מעייני הישועה ,שיחת טלפון13 בפברואר2022 ,; רותי דבורק, מחלקת פסיכיאטריה, המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם, דוא"ל13 בפברואר 2022 ;ד"ר הדר שלו, מנהל המערך הפסיכיאטרי, המרכז הרפואי האוניברסיטא ,י סורוקה, שיחת טלפון13 בפברואר2022; ד"ר עדי חנוך- ,לוי, מנהלת המערך להתמודדות עם הפרעות אכילה בילדים ובמתבגרים, המרכז הרפואי שיבא, שיחת טלפון13 בפברואר2022 . מבדיקתנו מול בתי החולים עולה שבכמה מ- 9 המחלקות שעליהן דיווח משרד הבריאות המיטות אינן ייעודיות אשפוז מלא מיועד למתן טיפול מורכב ורצוף למטופלים שמצבם הגופני ו/או הנפשי מחייב השגחה צמודה, או אף טיפול מציל חיים מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 31 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 30 30 מרכז המרכז לבריאות הנפש באר יעקב בפועל בית החולים מקצה10 מיטות 9 8 ירושלים הדסה 71 70 סך הכול מיטות למבוגרים קטינים ב פועל משנת2020 יש7 – 10 מיטות תפוסות להפרעות אכילה 5 5 צפון זיו המיטות לא ייעודיות ,להפרעות אכילה אלא מיטות המחלקה הפסיכיאטרי ת 6 6 מרכז שניידר 20 מיטות לפי התקן 21 20 תל אביב שיבא 10 14 תל אביב מעייני הישועה מיטות פסיכיאטריות ש אינן ייעודיות להפרעות אכילה 14 – מהן12 בתקן ועוד2 לא בתקן 5 ירושלים הדסה 8 8 דרום סורוקה 64 58 סך הכול מיטות לקטינים 135 128 סך הכול מיטות אשפוז מהטבלה עולה כי ( שני שלישים ממחלקות האשפוז הייעודיות6 מחלקות) מיועדות ל קטינים ושליש ל מבוגרים (3 )מחלקות .לפי נתוני משרד הב ריאות, במחלקות אלה יש 128 ,מיטות אשפוז מהן כ- 55% ( 70 מיטות) מיועדות למבוגרים, וכ- 45% ( 58 ,מיטות) מיועדות לקטינים. עם זאת בעקבות פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבתי החולים עולה כי הם מפעילים לכל הפחות135 ,מיטות מהן כ- 53% ( 71 מיטות) מיועדות למבוגרים וכ- 47% ( 64 מיטות) מיועדות לקטינים. חלק מבתי החולים אף ציינו כי בפועל הם מפעילים מספר גדול יותר של מיטות, כך לדוגמה ב מרכז הרפואי זיו ישנו תקן של5 מיטות לקטינים, אך בפועל ישנן10-7 מיטות שבהן מטופל ים מאושפז ים הסובל ים .מהפרעות אכילה המיטות לקטינים במרכז הרפואי שניידר ובמרכז הרפואי הדסה אינן ייעודיות לטיפול בהפרעות אכילה ולמעשה פועלות על חשבון המיטות לאשפוז פסיכיאטרי– כלומר במחוזות ירושלים והמרכז אין מיטות יעודיות לטיפול בהפרעות אכילה בקרב קטינים. המחלקות למבוגרים מרוכזות רק במחוזות תל אביב, המרכז וירושלים, בעוד שהמחלקות לקטינים ממוקמות במחוזות תל אביב (כ- 59% מהמיטות לקטינים לפי דיווח משרד הבריאות וכ- 48% לפי דיווח בתי החולים), הדרום (כ- 14% לפי המשרד וכ- 13% לפי דיווח בתי החולים), המרכז (כ- 10% לפי דיווח המשרד וכ- 9% לפי דיווח בתי החולים), הצפון (כ- 11% לפי המשרד וכ- 8% לפי דיווח בתי מבין9 המחלקות שעליהן דיווח משרד ,הבריאות6 מיועדות לקטינים ו- 3 למבוגרים. שלא כמו נתוני משרד הבריאות על128 מיטות אשפוז, מהמידע שנאסף מבתי החולים עולה שלפחות135 מיטות משמשות לטיפול בהפרעות אכילה במחוזות ירושלים והמרכ ז אין מיטות ייעודיות לטיפול בקטינים מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 32 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm החולים), וירושלים (כ- 9% מהמיטות לפי המשרד וכ- 22% לפי דיווח בתי החולים). כמעט כל בתי .החולים דיווחו לנו שהם מקבלים מטופלים נגד הפרעות אכילה מכל הארץ לדברי משרד הבריאות, תפוסת מיטות האשפוז היא מלאה בדרך כלל או למעלה מכך, אך הוא לא מסר לנו נתו ני תפוסה. להלן נתוני תפוסה שאסף מרכז המחקר והמידע של הכנסת בפנייה :ישירה לבתי החולים טבלה2 1 : שיעורי תפוסה וזמני המתנה לטיפול במחלקות אשפוז להפרעות אכילה, לפי דיווח בתי החולים113 זמן המתנה כיום לפי דיווח המוסד תפוסה לפי דיווח המוסד מוסד רפואי מבוגרים ל פחות3 חודשים מלאה שיבא יותר משנה יותר מ- % 90 המרכז לבריאות הנפש באר יעקב 6 – 12 חודשים מלאה הדסה קטינים 4 – 6 חודשים מלאה; מאז2020 מגיעה לעתים ל- % 200 זיו 3 – 6 חודשים מלאה שניידר כ-6 חודשים מלאה שיבא כ-6 חודשים מלאה מעייני הישועה כ-6 חודשים כ- % 80 מהמחלקה הלא-ייעודית הדסה 6 – 12 חודשים מלאה סורוקה כפי שעולה מהטבלה, כל מחלקות האשפוז נמצאות בתפוסה מלאה ובכולן– הן הייעודיות והן אלה המטפלות גם במטופלים שאינם סובלים מהפרעות אכילה– זמני ההמתנה הם לפחות3 .חודשים ועד שנה ומעלה לשאלתנו באשר לצורך ב תוספת מיטות מסר משרד הבריאות כי היקף הצורך במיטות נוספות אינו קבוע אלא תלוי בהיקף השירותים האחרים על רצף הטיפול ובמיוחד .טיפול יום, שהמשך הרחבתו יוביל להפחתת הצורך באשפוז114 גם לדברי מנהלת המערך 113 ,ד"ר איתן גור, שיחת טלפון13 בפברואר2022 ,; פרופ' סילבנה פניג, שיחת טלפון13 בפברואר2022 ; ד"ר אורי יצקר, מנהל המרכז ,הפסיכיאטרי לילדים ונוער, המרכז הרפואי זיו, שיחת טלפון13 בפברואר2022 ; ד"ר ענבל שלומי, מנהלת המחלקה "לצידך", מרחבים – ,המרכז הרפואי לטיפול במוח ובנפש, באר יעקב/נס ציונה, שיחת טלפון13 בפברואר2022; יהודית גולד, מזכירת המחלקה לטיפ ול ,בהפרעות אכילה, בית החולים מעייני הישועה, שיחת טלפון13 בפברואר2022 ; רותי דבורק, מחלקת פסיכיאטריה, המרכז הרפואי ,האוניברסיטאי הדסה עין כרם, דוא"ל13 בפברואר2022 ; ד"ר הדר שלו, מנהל המערך הפסיכיאטרי, המרכז הרפואי האוניברסיטאי ,סורוקה, שיחת טלפון13 בפבר ואר2022; ד"ר עדי חנוך- לוי, מנהלת המערך להתמודדות עם הפרעות אכילה בילדים ובמתבגרים, המרכז ,הרפואי שיבא, שיחת טלפון13 בפברואר2022 . 114 .יונתן אמסטר, שם מבדיקתנו מול בתי החולים עולה כי כל מחלקות האשפוז ,בתפוסה מלאה ובכ ולן זמני ההמתנה הם לפחות3 חודשים ועד שנה ומעלה לדברי משרד הבריאות, היקף הצורך במיטות אשפוז נוספות אינו קבוע אלא תלוי בהיקף השירותים האחרים ובמיוחד טיפול יום, שהמשך הרחבתו יוביל להפחתת הצורך באשפוז מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 33 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקווה, מחסור ב שירותים מתאימים ,בקהילה הוא הסיבה המרכזית לעומס המוטל על בתי החולים ולדבריה יש לנקוט פתרונות יעילים וחסכוניים הממוקדים בטיפול בקהילה, כגון מתן ייעוץ וכלים מקצועיים לגורמי טיפול .שאינם בתחום המובהק (רופאי ילדים למשל) או טיפול קבוצתי115 משרד הבריאות מסר לנו נ תונים גם על מספר המאושפזים עם אבחנה של הפרעת אכילה בשנת 2020 ,לפי סוג מחלקת האשפוז, אך הסביר כי לא לכל המאושפזים מדווחות האבחנות הנכונות במיוחד כשיש להם גם אבחנות אחרות– שכן רבים מהמתמודדים עם הפרעות אכילה סובלים ,מהפרעות נוספות116 ונזכיר כי עלולות להתלוות .אליהן גם בעיות פיזיות כמו כן, המשרד העביר לידנו נתונים רק על המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים ובמחלקות ייעודיות בבתי חולים לאשפוז כללי, אך לדבריו מתמודדים עם הפרעות אכילה מתאשפזים לעיתים בבתי החולים לאשפוז כללי במחלקות שאינן ייעודיות לבעיה זו. 117 לפיכך לא ידוע לנו מהו ההיקף המלא של המאושפזים ולדברי המשרד מדובר בהערכת חסר. להלן הנתונים שנמסרו על ידי המשרד בנוגע לשנת2020, שבה פרצה מגפת הקורונה: טבלה3 1 ,: מאושפזים עם הפרעות אכילה, לפי סוג מחלקה2020 118 מטופלים גיל סוג מחלקה 77 ילדים ונוער בתי חולים פסיכיאטריי ם 358 מבוגרים 435 סך הכול 37 ילדים ונוער מחלקות ייעודיות בבתי חולים לאשפוז כללי 195 מבוגרים 232 סך הכול 667 סך הכול מאושפזים לפי הטבלה, בשנת2020 אושפזו667 חולים עם אבחנה של הפרעת אכילה, מהם114 ילדים ( ובני נוער% 17) ו- 553 ( מבוגרים% 83). נציי ן כי המשרד מעריך את שיעור האשפוזים החוזרים בכ- % 50 . 119 עוד ניתן לראות בטבלה כי כשני שלישים מהמטופלים שנזקקו לאשפוז בשנת2020 , הן מקרב הקטינים והן מקרב המבוגרים, אושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים, ורק כשליש אושפזו במחלקות ייעודיות בבתי חולים לאשפוז .כללי נתונים אל ה אינם כוללים כאמור מתאשפזים .בבתי חולים לאשפוז כללי במחלקות שאינן ייעודיות להפרעות אכילה 115 ,פרופ' סילבנה פניג, מנהלת המערך לרפואה פסיכולוגית, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, שיחת טלפון29 באוגו סט2021 . 116 .מירי כהן, שם; יונתן אמסטר, שם 117 .יונתן אמסטר, שם 118 .מירי כהן, שם 119 ,מירי כהן, שם10 בנובמבר2021 . בשנת2020 אושפזו לפחות667 חולים עם אבחנה של הפרעת אכילה, מהם114 ילדים ובני נוער ( 17%) ו- 553 ( מבוגרים83% ) מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 34 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נזכיר כי בתשובת משרד האוצר על פנייתנו נמסר שתוספת התקציב שעליה סוכם מול משרד הבריאות, כאמור, מיועדת בחלקה להוספת40 מיטות אשפוז, שפריסתן תיקבע בתוכנית .הנמצאת בהכנת משרד הבריאות120 כלומר מדובר בתוספת של כמעט שליש ממספר המיטות .הייעודיות הקיימות בכיום ,כאמור לא עלה בידינו לקבל מידע נוסף ממשרדי האוצר והבריאות .בנושא זה לצד הצורך במענה אשפוזי ישנה חשיבות לשמירה על הרצף הטיפולי לאחר האשפוז, בעיקר ,בסמוך לשחרור מאשפוז אז נחוץ שילוב מיידי במסגרות טיפול בקהילה ,(מסגרות לאשפוז יום טיפול יום ו)מרפאות ,הן במטרה להמשיך בטיפול ובמעקב אחר המטופל והן כדי להעניק לו .תחושת תמיכה ,לדברי יו"ר העמותה הישראלית למניעה, לטיפול ולמחקר בהפרעות אכילה בפועל חולפים לפחות כמה שבועות עד לקבלת טיפול בקהילה , ולא תמיד מתקיים תיאום בין .המסגרות121 נזכיר כי פריסת המרפאות והיחידות לטיפול יום עלו לה להציב אתגר בפני מטופלים .המתגוררים באזורים מרוחקים בפנייתנו לקופות החולים ביקשנו לדעת בין השאר מהו זמן ההמתנה הממוצע בין השחרור מאשפוז לבין .תחילת טיפול באחת מהמסגרות בקהילה לא כל ,הקופות השיבו על שאלה זו במידה שווה של פירוט ו הכללית לא התייחסה בתשובתה לשאלה זו כלל . מכבי התמקדה בתשובתה ב- 266 מבוטחים עם הפרעות אכילה ששוחרר ו מאשפוז בין מרץ 2020 למרץ2021 , ומנתוניה עולה כי כ- 48% המ מ בוטחים( 127 ) ששוחררו מאשפוז החלו בטיפול יום או בטיפול אחר– נפשי או תזונתי– .בתוך חודש מהשחרור כ- 38% ( 102 ) החלו בטיפול כלשהו לאחר יותר מחודש, ו כ- 14% ( 37 ) מהמבוטחים א דווחו כמטופלים. יש לזכור כי בתקופה המתוארת התרחשה מגפת הקורונה, וייתכן שהיא אינה מייצגת תקופות שגרה. בנתונים שהתקבלו מה מאוחדת נעשתה הבחנה בין קטינים ובגירים, תוך התייחסות לשנת2021 ( בלבד חודשים ינואר-ספטמבר ). לפי די,ווח הקופה בקרב 53 קטינים ו- 41 מבוגרים ששוחררו מאשפוז באותה שנה, נוצר מגע ראשון עם מערך בריאות הנפש7 ימים בממוצע לאחר סיום ,האשפוז, אך לא נמסר משך הזמן עד לתחילת טיפול. כמו כן9 ( קטינים17%) ו- 13 מבוגרים ( % 32 .) נותרו ללא המשך טיפול122 באשר ל לאומית , הקופה ד יווחה כי כ- % 10 מהמבוטחים המשוחררים מאשפוז מטופלים במשך .כמה שבועות במסגרת אשפוז יום123 לא ידוע לנו אם חלק מהמשוחררים מ אשפוז מטופלים במסגרת אחרת, כגון מרפאה. הקופה מסרה שלדעתה רוב המטופלים זקוקים לטיפול יום או 120 .דניאל פדון, שם 121 ד"ר מיכל חסון- ,רוזנשטיין, יו"ר העמותה הישראלית למניעה, לטיפול ולמחקר בהפרעות אכילה, שיחת טלפון27 ביולי2021 . 122 עו"ד מירה אהרו ,ני7 בנובמבר2021 . לדברי הקופה, היא נזקקה לזמן נוסף כדי להפיק נתונים על מספר הימים הממוצע עד לתחילת .טיפול. שם 123 .פרופ' שלמה וינקר, שם בעת שחרור מאש פוז נחוץ שילוב מיידי במסגרות טיפול בקהילה, אך אין בידינו די מידע כדי לקבוע באיזו מידה נשמר הרצף הטיפולי של כל המסיימים אשפוז תוספת התקציב שעליה סיכמו משרדי הבריאות והאוצר מיועדת בחלקה להוספת40 מיטות אשפוז מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 35 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm למסגרת שיקומית לאחר אשפוז, ושמטרתה המוצהרת היא לש חרר מאשפוז רק לאחר קביעת .תור בקופה להמשך טיפול עם זאת, כאמור, אין בתשובת הקופה כדי ללמד על משך הזמן .שממתינים רוב המשוחררים עד לקבלת טיפול 3.4 בתים שיקומיים על פי דוח המחקר בנושא שיקום צעירות עם הפרעות אכילה בישראל, שנערך באוניברסיטת חיפה במימון המוסד לביטוח לאומי ופורסם ב שנת2020 , ההתייחסות להפרעות אכילה היא בדרך כלל ,רפואית ופסיכולוגית ו לא מכוונת לממד של החלמה אישית הכרוכה בשיקום ובהשתלבות מלאה ב חיי הקהילה. 124 לפי הדוח, עד לתקופה האחרונה רוב המתמודדות עם הפרעת אכילה קשה בישראל, שלא קיבלו כל סיוע שיקומי, לא הצל יחו בדרך כלל לשמר את הישגי הטיפול ולחזור לשגרת חיים עצמאית. מצבן של רובן התדרדר שוב והן הגיעו לאשפוזים .)"חוזרים ונשנים ("תסמונת הדלת המסתובבת125 עם זאת, לפי הדוח, בשנים האחרונות התגבשה ההבנה כי הפרעות אכילה הן הפרעות נפשיות ,קשות ומסכנות חיים שהחלמה מהן מח.ייבת תהליך שיקום ממושך126 ,כפי שתואר בדוח במהלך חדשני וייחודי לישראל, הנשען על נקודות דמיון מעולם השיקום הפסיכיאטרי, הוקמו בין השנים 2008 ו- 2018 ארבעה בתים שיקומיים– ,בהוד השרון ברמת ישי, בבאר שבע ובירושלים. בתים אלה מיועדים למטופלות בגיל30-18 והם מבוססים על מודל תיאור טי ומעשי שונה מהמוכר בעולם, בראש ובראשונה בכך שמדובר ב מסגרת ציבורית, המשולבת בקהילה ו א יננה חלק בלתי נפרד ממוסד רפואי. 127 על פי הדוח, מטרות הבתים הן למנוע נסיגה חוזרת למחלה ואשפוזים חוזרים , ולסייע בהתמודדות האישית עם הבעיה ל שם חזרה לתפקוד עצמאי ובין- אישי נורמטיבי .בקהילה128 לדברי המנהלת (לשעבר) של אחד הבתים, התוכנית השיקומית כוללת יציאה לעבודה או לימודים לצד טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי, פעילויות קבוצתיות וטיפול תזונתי, תוך .קיום שגרת חיים הכפופה לכללי התנהגות129 לפי ,משרד הבריאות בכל אחד מהבתים יש14 מקומות , כלומר בסך הכול קיימים56 מקומות . המשרד עוסק לדבריו בימים אלה בבניית אמות 124 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ6. 125 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ8. 126 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ7. 127 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ8. 128 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ8. 129 שרית לנצ'יצקי-חומה ,, מנהלת בית שיקומי "אמצע הדרך" והדיור המוגן של עמותת נופית, הוד השרון, שיחת טלפון17 באוגוסט2021 . מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 36 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מידה לבתים שיקומיים תוך בחינת מודלים לשילוב בקהילה, במטרה להרחיב מערך שיקומי זה .בכפוף לאפשרות תקציבית130 ה דוח ה מסכם מציג מחקר שנערך בקרב כ- 80 מטופלות שהצטרפו לבית השיקומי "צידה "לדרך ברמת ישי במהלך ה שנים 2017-2010 .ד מה וח עולה כי כ שני שלישים מהמשתתפות בתוכנית .נשרו ממנה בשלבים שונים, בעיקר בחצי השנה הראשונה131 במחקר נמצא כ כי- % 80 מהמשתתפות שהשלימו את התוכנית הגיעו בתקופת המעקב להחלמה קלינית מלאה או כמעט מלאה; זאת בהשוואה לשיעור הח למה מלאה של40% - 45% , ,כאמור על פי הידוע מה ספרות המקצועית. שיעור ההחלמה בקרב המשתתפות שנשרו מהתוכנית לפני סיומה היה 47% , .ומחברות הדוח מסיקות מכך כי יתכן שהתוכנית היטיבה במידה מסוימת גם עם הנושרות ממנה במסגרת המחקר זוהו גורמים המנבאים סיכוי מוגבר להחלמה ק ,לינית ואישית מהפרעות אכילה ובהם גיל צעיר ורמת מוטיבציה גבוהה בעת הכניסה לתוכנית השיקומית, השלמת התוכנית במלואה, תפקוד חברתי גבוה ועצמאות באכילה ב עת סיום התוכנית, ו כן ריבוי אירועי חיים חיוביים לאחר סיום ההשתתפות – כל אלה מאפיינים שאינם תקפים בהכרח לכל האוכ לוסייה הרלוונטית . על פי הדוח, ממצאים אלה מלמדים על הצורך במתן טיפול ושירותי שיקום מוקדם .ככל האפשר, לפני שהפרעת האכילה מחריפה ומתבססת כחלק מהזהות האישית132 במחקר נמצא גם כי כ- 18% מהמשתתפות אושפזו במחלקות ייעודיות לטיפול בהפרעות אכילה לאחר סיום התוכנית , לעומת כ- 44% .מהמשתתפות שנשרו ממנה כמו כן, כ- 70% מהמשתתפות שהשלימו את התוכנית השתמשו לאחר מכן בשירותי שיקום כלשהם, לעומת כשליש מהמשתתפות שלא השלימו את התוכנית. גם בהיבט ההחלמה האישית, נמצא כי בקרב משתתפות שהשלימו את התוכנית הושג ציון כללי גבוה יותר מאשר בקרב אלה .שלא סיימו אותה בדוח המחקר נקבע כי ממצאיו תומכים ביעילותו של מודל הבית השיקומי לשיפור הפרוגנוזה בהפרעות אכילה, להשגת החלמה קלינית ואישית ולצמצום תופעת האשפוזים החוזרים. 133 יש לציין כי בדוח צוינו כמה מגבלות שאפיינו את המחקר, הקשורות לאוכלוסיית מחקר ייחודית 130 .מירי כהן, שם; יונתן אמסטר, שם 131 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ134 . לדברי המנהלת לשעבר של הבית השיקומי "אמצע הדרך" בהוד השרון, משך השהייה בבית הוא בדרך כלל בין שנה וחצי לשנתיים וחצי. שרית לנצ'יצקי- חומה, מנהלת בית שיקומי "אמצע הדרך" והדיור ,המוגן של עמותת נופית, הוד השרון, שיחת טלפון17 באוגוסט2021 . 132 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ136 . 133 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ135 . במחקר שנערך באחד הבתים השיקומיים נמצא שבעוד שכשני שלישים מהמשתתפות ,בתוכנית נשרו ממנה כ- 80% מהמסיימות הגיעו להחלמה קלינית מלאה או כמעט מלאה מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 37 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ו.מצומצמת, לנגישות מוגבלת למידע ולשימוש בכלי מחקר החשופים להטיות134 כמו כן צוין שהמודל השיקומי הייחודי שגובש בישראל נבחן באופן ראשוני בלבד, ולכן יש לבצע מחקר מקיף .לאחר כמה שנות הפעלה135 בדוח הובאו גם המלצות לצעדים יישומיים הנוגעים לתהליכי שיקום מהפרעות אכילה, :ובהם הפניית מטופלות לשיקום כבר בשלב השחרור ממחלקת אשפוז לבני נוער; הכנה לתהליך השיקומי לפני הכניסה לתוכנית (במיוחד הגברת מוטיבציה ותיאום ציפיות); הדגשת הטיפול ;התזונתי כרכיב בסיסי וחיוני לייצוב גופני ולהתקדמות בשיקום הדגשת ה טיפול במיומנויות בין- אישיות וב תפקוד החברתי בעת תכנון תוכניות השיקום ; ביסוס רמות שונות של מסגרות ל תמיכה ארוכת- ;טווח, לשם שימור הישגי השיקום לאחר סיום התוכנית פיתוח מסגרת טיפולית- שיקומית עבור חולות כרוניות או בעלות תחלואה נלווית משמעותית (פיזית או נפשית ,)שאינן מסוגלות להשתלב במסגרות השי קומיות הקיימות. 136 בהקשר זה נציין כי רופאים בכירים במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע חיוו את דעתם בשיחה עימנו כי נחוצות גם מסגרות פנימייתיות ייעודיות לקטינים עם הפרעות אכילה, לשם מתן הטיפול הספציפי שאינו יכול להינתן בהוסטלים של .מערך בריאות הנפש137 4 . כוח אדם לדברי גורמים מקצועיים, משאב טיפולי עיקרי בהפרעות אכילה הוא כוח אדם– ,פסיכולוגים .פסיכיאטרים, רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים ותזונאים, שעברו הכשרה ייעודית חיונית מורכבות הטיפול יוצרת צורך בצוות רב- .מקצועי הפועל באופן מתואם138 לדברי יו"ר העמותה הישראלית למניעה, ל טיפול ולמחקר בהפרעות אכילה, לא קיימות די תוכניות הכשרה בתחום .הפרעות האכילה, וההכשרות הקיימות קשורות ברובן למרכזי הטיפול139 לדעת מנהל המרכז לטיפול בהפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי שיבא, יש צורך בפתיחת תוכנית הכשרה ארצית שתאפשר לימוד ואימון מסודרים לאנשי מקצו.ע במסגרות השונות140 134 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ139 . 135 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ9. 136 עדית זהר- ,בז'ה ופרופ' יעל לצר תכנית שיקום ייחודית לצעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל: בחינת יישום עקרונות תיאוריית ההחלמה בבריאות הנפש וזיהוי גורמים מנבאים להחלמה ', עמ139 . 137 ד"ר הלין שר וד ,"ר דרור דולפין, המרכז הרפואי סורוקה, שיחת טלפון29 באוגוסט2021 . 138 ,ד"ר איתן גור, שיחת טלפון12 באוגוסט2021 ; ד"ר נטע יואלי, מנהלת הבית לטיפול יום בהפרעות אכילה, המערך הפסיכיאטרי לילד ,ולמתבגר, המרכז הרפואי זיו, צפת, שיחת טלפון30 באוגוסט2021 . 139 ד"ר מיכל חסון- ,רוזנשטיין, יו"ר העמותה הישראלית למניעה, לטיפול ולמחקר בהפרעות אכילה, שיחת טלפון27 ביולי2021 . 140 .ד"ר איתן גור, שם לדברי גורמים מקצועיים, משאב טיפולי עיקרי בהפרעות אכילה הוא כוח אדם– ,רופאים ,פסיכיאטרים ,פסיכולוגים, אחיות עובדים סוציאליים ותזונאים, שעברו הכשרה ייעודית ופועלים באופן מתואם במסגרת צוות רב- מקצועי מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 38 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שמ רד הבריאות קבע תקינה למסגרות לטיפול יום, אולם בנוגע למרפאות מסר לנו ה משרד כי ההחלטה על מספר התקנים הנדרשים בהן כדי להבטיח מתן טיפול זמין ונגיש במידה סבירה היא בסמכותן ובאחריותן של קופות החולים. 141 ,עם זאת כל הקופות תיארו מחסור בכוח אדם מקצועי לטיפול בהפרעות אכילה, בדגש על המרפאות– מחסור הנגזר במידה רבה מאילוצי .תקינה ותקצוב, וכן ממחסור באנשי מקצוע מיומנים הכללית ציינה כי תקני כוח האדם לכל מסגרת הוגדרו לפני כעשר שנים, אך לאור הגידול בדרישה מהשטח (בין היתר בשל ירידה בתיוג השלילי של התופעה ) חסרים כיום תקנים בכל סוגי המסגרות, כמו בכלל מערך בריאות הנפש, ובמיוחד בפריפריה ובמסגרות לקטינים. הקופה לא פירטה אילו תקנים מאוישים במסגרותיה, אך דיווחה כי החלה בהכשרת צוותים למתן מענה ראשוני עד לקבלה למסגרת ייעודית. לדברי הקופה נדרשות תוספת תקנים ייעודיי ם והכשרות .לצוותים, וכן משאבי מקום לפיתוח השירותים142 בפרק זה נתמקד בשני סוגי המסגרות האמבולטוריות לטיפול בהפרעות אכילה– מרפאות וטיפול יום– שלגביהם התקבלה התייחסות מפורשת מקופות החולים וממשרד הבריאות לסוגיית .כוח האדם הטיפולי 4.1 כוח אדם במרפאות ככל הנרא ה, נעשו בעבר נסיונות לגבש הגדרה ברורה לצוות רב- מקצועי לטיפול בהפרעות אכילה , ומשרד הבריאות פיתח הגדרות בשיתוף עם העמותה הישראלית לטיפול, למניעה ולמחקר בהפרעות אכילה, שלפיהן צוות טיפול מרפאתי יכלול פסיכיאטר, פסיכולוג, עובדת סוציאלית, תזונאית, אחות, מזכירות ו ,אנשי משק, ואליהם יצטרפו לפי הצורך אנשי צוות נוספים .כגון אנשי חינוך. ככל הידוע לנו, הרכב זה לא פורסם כנוהל רשמי143 ,לדברי משרד הבריאות קיימות אמות מידה להפעלת שירות מרפאתי כולל בתחום בריאות הנפש, אך הטיפול הספציפי בכל הפרעה, לרבות הפרעות אכילה, תלוי בשיקול.הדעת הקליני של הצוות המטפל144 בפנייתנו לקופות החולים ביקשנו ללמוד מהם התקנים המקצועיים הנדרשים לדעתן במרפאות להפרעות אכילה (רק מאוחדת הרחיבה בעניין זה), ומהם התקנים שהן מיישמות בפועל. מכבי .לא פירטה מהם התקנים המקצועיים במרפאות שהיא מפעילה לדברי הקופה, מטופ ל בהפרעות אכילה זקוק ל- 30 מגעים טיפוליים בשנה בממוצע, נתון שיש לו השלכות על התקינה , 141 ,מירי כהן, שם10 בנובמבר2021 . 142 .נועה דנאי, שם 143 ,רוני בלנק הטיפול בהפרעות אכילה בישראל , 'עמ25 . 144 .יונתן אמסטר, שם לפי משרד הבריאות קיימות אמות מידה להפעלת שי רות מרפאתי בתחום בריאות הנפש, אך הטיפול הספציפי בכל הפרעה, לרבות הפרעות אכילה, תלוי בשיקול הדעת הקליני של הצוות המטפל מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 39 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אך היא לא ציינה במפורש באיזה סוג מסגרת מדובר ,. כאמור הקופה קראה להכנת תוכנית .לאומית לנושא145 לדברי מאוחדת , התקינה במרפאות הרב- ,מקצועיות שהיא מפעילה כיום כוללת פסיכיאטר פסיכ ולוג ותזונאית, ואינה כוללת אחות ועובדת סוציאלית. הקופה התייחסה לכוח האדם הנדרש במרפאה להפרעות אכילה, והמליצה על תקינה הכוללת אנשי מקצוע מחמשת התחומים הרלוונטיים, לפי היקפי ההעסקה.המפורטים להלן146 אין בידינו מידע בשאלה אם הצעת הקופה .מקובלת גם על קופות אחרות טבלה 2 1 :התקינה המומלצת על ידי מאוחדת במרפאה רב- מקצועית להפרעות אכילה147 תחום טיפולי טיפולים בשבוע למטופל טיפולים בשנה למטופל טיפולים בתקן תקנים ל- 25 מטופלים בזמן נתון )סיעוד (אחות 1 52 2,800 0.5 פסיכולוגיה 1 52 1,400 0.9 פסיכיאטריה 0.5 26 2,800 0.2 תזו נה 1 52 1,400 0.9 עבודה סוציאלית 1 52 1,400 0.9 כאמור, התקינה שמאוחדת מקיימת בפועל היא מצומצמת בהשוואה לתקינה שהיא ממליצה עליה. יתר על כן, גם התקנים המופחתים הללו אינם מאוישים במלואם, והקופה מסבירה זאת בעודף ביקוש לאנשי מקצוע ביחס להיצע ובהעדפה מצד מטפל ים לעבודה בשוק הפרטי על פני הציבורי. הקופה מציעה לצמצם מחסור זה באמצעות הכשרה ייעודית ומסובסדת של כל .המטפלים מתחום בריאות הנפש148 כפי שצוין, מאוחדת ביטאה השגה על התפיסה כי הטיפול בהפרעות אכילה אמור להתבצע אך ורק במסגרות ייעודיות, בטענה כי תפיסה זו מקשה על זמינות השירות ועל ליווי מתמשך למטופלים עם הפרעת אכילה כרונית. בהתאם לכך הציעה הקופה לגבש אמות מידה לטיפול בהפרעות אכילה, שיחולו על כלל שירותי הבריאות, להרחיב את ההכשרה לכלל הצוותים הרפואיים ולכלול את האיתור והטיפול בהפרעות אכילה במבחני תמיכה הנוגעים לעבודת צוות .במרפאות הראשוניות149 כאמור, מנהלת המערך הפסיכולוגי במרכז הרפואי שניידר תמכה אף היא בשיחה עימנו בהרחבת המעגל הטיפולי אל גורמי מקצוע מחוץ לתחום המובהק של הפרעות אכילה (כגון רופאי משפחה) לאחר הכשרה מתאימה. לעומת זאת, רופאים בכירים מהמרכז 145 ,שלהבת כהן צדקה ,שם11 בנובמבר2021 . 146 ,עו"ד מירה אהרוני, שם7 בנובמבר2021 . 147 ,עו"ד מירה אהרוני, שם7 בנובמבר2021 . 148 ,עו"ד מירה אהרוני, שם7 בנובמבר2021 . 149 ,עו"ד מירה אהרוני, שם7 בנובמבר2021 . מאוחדת הציעה להרחיב את ההכשרה לכלל הצוותים הרפואיים ולכלול איתור וטיפול בהפרעות אכילה במבחני תמיכה הנוגעים לעבודת צוות במרפאות הראשוניות; זאת כדי לאפשר שירות זמין וליווי מתמשך. לעומת זאת עלתה בשיחה עם חלק מהגורמים המקצועיים גישה אחרת, שלפיה נדרשות רק התערבויות מדויקות המבוססות ע ל מומחיות ספציפית בהפרעות אכילה מאוחדת מפעילה במרפאות כוח אדם בתקינה חלקית, אך היא מציעה מתווה לתקינה הכוללת אנשי מקצוע מחמישה תחומים רלוונטיים מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 40 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הרפואי סורוקה גו רסים שהפרעות אכילה מחייבות התערבויות מדויקות המבוססות על מומחיות .ספציפית, ושהתערבות פחות מקצועית עלולה להחמיר את מצב המטופל 150 בתשובת לאומית על פנייתנו נכתב כי היא מיישמת תקינה חלקית בלבד בשתי המרפאות שבהפעלתה, בשל מחסור בכוח אדם ובמיוחד לאור עלייה גדולה .בביקוש והתמשכות הטיפולים הקופה דיווחה כי צוות המרפאה הרב- ,גילאית בירושלים כולל אחות, פסיכיאטרית ילדים פסיכולוגיות, עובדות סוציאליות, תזונאית ומטפלת באומנות, ואילו במרפאה באשדוד פועל צוות קטן יותר, הכולל פסיכיאטר ילדים, פסיכותרפיסטית ותזונאית העובדים בהיקף מצומצם. לדברי הקופה, העדר מודעות מספקת לצרכים בתחום בריאות הנפש גורם לכך שהמענה הטיפולי .משרת להערכתה רק כרבע מהמתמודדים עם הפרעות אכילה151 4.2 כוח אדם במסגרות לטיפול יום סוג המסגרת השני שנבחן בהקשר של סוגיית כוח האדם הוא ה מסגרות ל טיפול יום. בנוהל משרד הברי אות להפעלת מסגרת לטיפול יום בהפרעות אכילה נקבעו תקני כוח אדם למסגרות :למבוגרים ולקטינים, כמפורט בטבלה שלהלן טבלה3 1 ,: תקני משרד הבריאות לכוח אדם במסגרות לטיפול יום בהפרעות אכילה לפי גיל המטופלים וגודל המסגרת152 מבוגרים קטינים מקצוע 24 עמדות 12 עמדות 24 עמ דות 12 עמדות 100 מבוגרים50 מבוגרים 60 קטינים 30 קטינים מנהל* 0.5 0.5 0.5 0.5 רופא פסיכיאטר 1.1 0.6 1.1 0.6 אחות 2 1.25 2 1.25 עובד סוציאלי 1 0.75 1.5 1 פסיכולוג 1.3 0.75 1.3 0.75 *תזונאי* 1 0.5 1 0.5 :למבוגרים רופא משפחה /פנימי :לקטינים רופא ילד ים 0.1 0.05 0.1 0.05 **מקצועות הבריאות* 1.25 1 1.25 1 וכ ח עזר- חונך אכילה 2 1.25 2 1.25 סך הכול כוח אדם טיפולי 10.25 6.65 10.75 6.9 מזכירה רפואית 0.75 0.5 0.75 0.5 ניקיון ואחזקה 0.5 0.5 0.5 0.5 *מהמקצועות פסיכיאטריה, פסיכולוגיה קלינית, עבודה סוציאלי.ת, תזונה וסיעוד, בכפוף לתנאים שהוגדרו בנוהל .**בוגר הכשרה בטיפול בהפרעות אכילה 150 ,ד"ר הלין שר וד"ר דרור דולפין, המרכז הרפואי סורוקה, שיחת טלפון29 באוגוס ט2021 . 151 .פרופ' שלמה וינקר, שם 152 נוהל להפעלת מסגרת לטיפול יום בהפרעות אכילה ', עמ11 – 12 . לאומית מיישמת תקינת כוח אדם ,חלקית במרפאות בשל מחסור בכוח אדם, עלייה בביקוש והתמשכות הטיפולים מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 41 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ***מבין המקצועות פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, סיעוד, ריפוי בעיסוק, תזונה, וכן טיפול בהבעה וביצירה בהיקף .משרה מוגבל כפי שעולה מהטבלה, התקנים הנדרשים לטיפול במבוגרים ובקטינים הם דומים ברובם ומחייבים כשבע משרות טיפוליות ל- 12 עמדות . נציין כי על בסיס המידע שקיבלנו לא ניתן לקבוע אם תקינה זו מיושמת כלשונה בכל המסגרות . בשיחות שקיימנו עם גורמים מקצועיים הוסבר שהתקינה עדיין לא תורגמה לתקנים מתוקצבים בהיקף הנדרש, ושהדבר קשור בין היתר לסוג יות .מבניות וניהוליות המאפיינות את מערכת הבריאות153 כמו כן נמסר שבמיוחד באזורי הפריפריה .חסר כוח אדם מיומן להפעלת העמדות154 הוסבר גם שהאתגר הטיפולי במסגרות לטיפול יום הוא מורכב וקשה, ומחייב את קיומו של צוות מיומן שהוכשר כראוי. בהקשר זה נטען שיש צורך בהכשרות וב.שיפור תנאי השכר155 נזכיר כי במסגרת סיכום בין משרדי האוצר והבריאות יוקצה תקציב של30 מיליון ש"ח לטיפול בהפרעות אכילה, שחלקו יופנה לתוספת של40 עמדות לטיפול יום, .ונשאלת השאלה האם די בכך על מנת להעסיק את כוח האדם הנדרש להפעלתן באשר לכוח אדם במסגרות האשפוז ,מ שיחה שקיימנו עם מנהל המרכז ל הפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי שיבא עולה כי אין תקינה למחלקות הייעודיות להפרעות אכילה אלא רק תקינה למחלקות הפסיכיאטריות, ולכן תקינה זו אינה כוללת את מקצועות הבריאות הנוספים ..הנדרשים לתחום הפרעות אכילה156 במסגרת ה סיכום בין משרדי האוצר והבריאות, חלק ( מהתקציב שנקבע30 )מיליון ש"ח יופנה לתוספת 40 מיטות אשפוז, 157 וגם במקרה זה נשאלת השאלה האם די בכך על מנת להעסיק את כוח האדם הנדרש להפעלתן. 5 . השפעת מגפת הקורונה על המענה הטיפולי להפרעות אכיל ה התפרצות מגפת הקורונה בשנת2020 גרמה להצטברות ב ו- זמנית של גורמי סיכון רבים לפיתוח הפרעות אכילה, כמו בידוד חברתי, חוסר ביטחון תזונתי, אתגרי הפחתת משקל ועידוד מסיבי .של פעילות גופנית, שיבוש השגרה ופגיעה בנגישות של שירותי הבריאות158 ,בבריטניה, למשל נרשמה במהלך השנה שחלפה מאז פרוץ המגפה הכפלה כמעט של מספר הפ נָיות החירום והשגרה הקשורות להפרעות אכילה. בשל מיעוט מחקרים ונתונים, עדיין לא ידוע אם עלייה זו משקפת שינויים התנהגותיים רחבים בקרב אנשים צעירים או התפרצות תסמינים בקרב קבוצות 153 ד"ר ,איתן גור, שם; ד"ר גד רייזלר, מנהל יחידת טיפול יום, מרכז רפואי שמיר, שיחת טלפון28 ביולי2021 . 154 .ד"ר איתן גור, שם 155 .ד"ר נטע יואלי, שם 156 ,ד"ר איתן גור, שיחת טלפון13 בפברואר2022 . 157 .דניאל פדון, שם 158 Francesca Solmi & al., COVID-19 and eating disorders in young people, The Lancet – Child & Adolescent Health, 5 (5), p. 316, published: May 2021, accessed: September 2nd 2021. התקנים שנקבעו על ידי משרד הבריאות למסגרות לטיפול יום מחייבים כ- 7 משרות טיפוליות ל- 12 עמדות. על בסיס המידע שהתקבל אי אפשר לקבוע אם תקינה זו מיושמת כלשונה בכל המסגרות התפרצות מגפת הקורונה גרמה להצטברות בו- זמנית של גורמי סיכון רבים לפיתוח הפרעות אכילה מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 42 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .הנמצאות מלכתחילה בסיכון מוגבר159 מחברי מאמר מדעי שפורסם בשנת2021 טוענים כי הדגש הציבורי שהושם על מניעת השמנה בתקופת מגפת הקורונה (הן בהקשר הבריאותי הכללי והן בהקשר של הסיכון המוגבר לחולים בעלי משקל עודף), התבטא בחלקו באסטרטגיות .התומכות באיבוד משקל, אשר מגבירות את הסיכון להתפתחות הפרעות אכילה או להחמרתן160 במסמך זה ביקשנו בין היתר ללמ וד על שינויים אפשריים בהיקף הפניות לטיפול בהפרעות אכילה בתקופת משבר הקורונה. התשובות בנושא זה לא היו אחידות, אך רוב הגורמים שפנינו ,אליהם ציינו שבעקבות מגפת הקורונה גדל באופן ניכר הפער בין הביקוש לבין ההיצע הטיפולי וכתוצאה מכך נפגעה היכולת להעניק מענה מיטב י ל מטופ.לים לדברי הכללית ,מאז תחילת מגפת הקורונה חלה עלייה דרמטית בכמות הפניות בכל רחבי הארץ, בעיקר בנוגע לילדים, ועלייה זו הוערכה בשיעור של20% – 100% , בהתאם לסוג המסגרת .הטיפולית עם זאת הוסבר כי בשל ריבוי הפניות לכמה מסגרות במקביל (כתוצאה מעודף ביקוש), א.ין לדעת בוודאות מה מספר הפונים משך ההמתנה לטיפול, שהיה בעבר בין כמה שבועות לשלושה חודשים, יכול להגיע מאז פרוץ המגפה ל-4 – 12 .חודשים161 הכללית הוסיפה כי בשל תורי ההמתנה הארוכים למסגרות השונות, גדל מאוד העומס על הצוותים במרפאות הראשוניות, במחלקות ילדים בבת י חולים כלליים ובמחלקות נוער בבתי ,חולים פסיכיאטריים. עומס הפניות, שלדברי הקופה מאפיין את כלל מערכי בריאות הנפש מכתיב צורך במענים החורגים מהמסגרות הייעודיות הקיימות לטיפול בהפרעות אכילה, וגורם .לכך שאנשי צוות נדרשים לתת מענה גם ללא הכשרה מתאימה162 מכבי השיב ה כי מסיבות מתודולוגיות אין ביכולתה למדוד באופן מדויק את שכיחות הפניות למערך בריאות הנפש בגין הפרעות אכילה, ואף הציגה נתוני אבחנות חדשות שנקבעו על ידי כלל רופאי הקופה, ולפיהם לא נראה שינוי מהותי במספר האבחנות בתקופה שבין מרץ2020 לספטמבר2021 (בזמן מגפת הק ורונה)לעומת התקופה שבין מרץ2018 לספטמבר2019 (לפני .)המגפה163 עם זאת, במחקר שנערך במסגרת הקופה בקרב יותר מ- 200,000 מבוטחים בגילי 12 – 17 ושפורסם בינואר2022, נמצא כי שיעור הסובלים מהפרעות אכילה גדל מ- 2.5 לאלף נפש בשנת2019 ל- 3.9 לאלף נפש בשנת2021, כלומר גי דול של כ- 56% . עיקר הגידול התבטא 159 Francesca Solmi & al., COVID-19 and eating disorders in young people, The Lancet – Child & Adolescent Health, 5 (5), p. 317. 160 Francesca Solmi & al., COVID-19 and eating disorders in young people, The Lancet – Child & Adolescent Health, 5 (5), p. 317. 161 .נועה דנאי, שם 162 .נועה דנאי, שם 163 .שלהבת כהן צדקה, מכבי שירותי בריאות, שם הכללית העריכה את העלייה בכמות הפניות לטיפול בהפרעות אכילה בשיעור של20% - 100% , בהתאם לסוג המסגרת במחקר של מכבי בקרב בני נוער ,המבוטחים בקופה שפורסם בינואר 2022 , נמצא ששיעור הסובלים מהפרעות אכילה בקרבם גדל בכ- 56% . עיקר הגידול התבטא בקרב בנות ובקרב האוכלוסייה היהודית הכללית מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 43 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בקרב בנות, ששיעור הסובלות מהפרעות אכילה ביניהן גדל בתקופה זו ב- 65%, מ-4 ל- 6.6 בנות לאלף נפש, ובקרב האוכלוסייה היהודית הכללית, שהשיעור בקרבה גדל בכ- 61%, מ- 2.8 ל- 4.5 לאלף נפש; זאת בשעה שבקרב בנים ובמגזרים החרדי והערבי לא נצפה גידול משמעותי. כפי שציינו עורכי המחקר, יש להביא בחשבון אפשרות שהנתונים הושפעו במידה מסוימת מגורמים חיצוניים, כגון עלייה בשכיחות הדיווח – בעיקר על ידי בנות– בעקבות התגברות השהייה המשפחתית המשותפת כתוצאה מהמגפה. עם זאת, החוקרים סבורים שהשפעות המגפה במציאות רחבות יותר מכפי שהתבטא בתוצאות המחקר, כיוון שלא נכללו בו בני נוער שהמתינו .לטיפול או שטופלו מחוץ לשירותי הקופה164 מאוחדת דיווחה על סתירה לכאורה בין נתונים, שלפיהם זמני ההמתנה של מבוגרים וקטינים הצטמצמו בתקופת המגפה ברוב המחוזות , לבין דיווחים התרשמותיים מהמח וזות שחלקם הצביעו על עלייה הן במספר הפונים ובחומרת מצבם והן בזמני ההמתנה לטיפול רב- מקצועי במרפאות הייעודיות. הקופה הציעה הסבר לפער בין הנתונים לבין ההתרשמות בשטח, ולפיו התנודתיות של גלי המגפה גרמה להבדלים חדים בין תקופות עמוסות בפניות לתקופות שקטות ,יותר כך שממוצעי הפניות אינם משקפים את שיאי העומס. לדברי הקופה, השערה זו יכולה להסביר גם את הדיווחים על החמרה במצב הפונים בעקבות דחיית פנייתם לטיפול. מרפאות הקופה דיווחו גם על ירידה מסוימת בגיל הפונים (לגיל12 – 14 ) ועל עלייה במורכבות התחלואה הנפשית הנלווית, שכללה מקרים רבים של הפרעה פוסט- .טראומטית165 גם לאומית דיווחה כי לפי התרשמות אנשי המקצוע בשטח חלה עלייה משמעותית בפניות, שלא ,זכתה למענה הולם בשל מחסור במטפלים ובמסגרות טיפול ייעודיות. לפי נתוני הקופה בהשוואה בין פברואר2018 – ספטמבר2019 לבין פברואר2020 – ספטמבר2021 , נצפתה עלייה בפניות בשיעור של כ- % 19 (מ- 1,495 ל- 1,784 .)פניות166 גורמי טיפול ששוחחנו איתם תיארו לא רק גידול ניכר בהיקף הפניות לכל סוגי המסגרות אלא גם .החמרה במצב הפונים והתארכות זמני ההמתנה לטיפול167 ,לדוגמה מנהלת המערך לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לילד ים ו מנהלת הבית לטיפול יום במרכז הרפואי זיו בצפת דיווח ו כי 164 Yonatan Bilu & al., Mental health assessment of Israeli adolescents before and during the COVID-19 pandemic, KI Research Institute and Maccabi Healthcare Services, preprint, published: January 6th 2022, accessed: February 4th 2022. הפרעות האכילה ששכיחותן נמדדה הן אלה המפורטות תחת סיווגF50 במערכת הסיווגים הבין- לאומיתICD-10 . המאמר לא עבר עדיין .ביקורת עמיתים 165 .עו"ד מירה אהרוני, שם 166 פרופ' שלמה וינקר, ראש חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות, תש ,ובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל27 בדצמבר2021 . 167 ד"ר הלין שר וד"ר דרור דולפין, שם; ד"ר גד רייזלר, שם; שרית לנצ'יצקי- .חומה, שם; יואב לרון, שם ,לדברי מאוחדת התנודתיות של גלי המגפה גרמה להבדלים חדים בעומס הפניות בתקופות שונות, ולכן ממוצעי הפניות אינם משקפים את שיאי העומס ,לפי נתוני לאומית נצפתה בתקופת המגפה עלייה בפניות בשיעור של כ- 19% , וזאת למול מחסור במטפלים ובמסגרות טיפול ייעודיות מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 44 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm משך ההמתנה לטיפול בשני המוסדות– הן לאשפוז במרכז שניידר והן לטיפול יום בבית החולים זיו– התארך מאז פרוץ המגפה מחודשיים ל.חצי שנה ויותר168 לדברי ,מנהלת הבית לטיפול יום העלייה בהיקף הפניות אינ ה מאפיינת מגזר ייחודי כלשהו. 169 לדברי יו"ר העמותה הישראלית למניעה, לטיפול ולמחקר בהפרעות אכילה, העומס הרב מתבטא גם בקרב מטפלים .פרטיים170 6 . דיון על בסיס המידע שהוצג במסמך על היקף המאובחנים והמטופלים נגד הפרעות אכילה בישראל ועל הטיפול המוענק במסגרות ,הטיפוליות לסוגיהן עול ות כמה נקודות אפשריות:לדיון 6.1 איסוף נתונים שיטתי להערכת היקף התחלואה ו ל תכנון מערך הטיפול במסמך הוצגו הערכות על מספר הסובלים מהפרעות אכילה על פי שכיחותן המשוערת באוכלוסייה , אך משרד הבריאות נקב בפנינו באומדן חלקי המתמקד בקבוצת הגיל24-15 בלבד , ללא התייחסות לא וכלוסייה מתחת לגיל15 או מעל לגיל24 או לקבוצות אוכלוסייה שונות . כמו כן, לא ברור האם הערכה זו, ה זהה להערכה שמסר לנו משרד הבריאות בשנת2016 , משקפת את המצב בפועל . המשרד לא הציג נתונים גם על מספר האנשים שכבר אובחנו עם ,הפרעות אכילה והנתונים בנושא זה שהוצגו במ סמך נאספו על ידינו מארבע קופות החולים ו קשה לקבוע עד כמה הם מלאים. המשרד גם לא העביר ליד י נו נתונים על מספר המטופלים במסגרות הטיפול השונות .ונראה כי מסיבות מתודולוגיות גם נתוני קופות החולים אינם מלאים נתונים נוספים שלא התקבלו ממשרד הבריאות הם נתוני תפוסה במס גרות השונות כמו גם זמני ההמתנה .בהן לכך יש להוסיף את הפערים בין מספר מיטות האשפוז ומספר עמדות הטיפול בתקן לעומת מספרן בפועל. מסד נתונים הוא הכרחי לצורך הערכת היקף התחלואה באוכלוסייה ,זיהוי שינויים החלים בו (למשל בתקופת משבר כמו מגפת הקורונה ,)ותכנון מתאים של מערך הטיפול הנדרש בהתאם לצרכים. לפיכך עול ות השאל ות אם משרד הבריאות פועל לאיסוף מידע זה וכיצד יש באפשרותו לאמוד את היקף התחלואה בישראל ו להעריך את התאמת המערך הקיים לצרכים ללא נתונים מלאים על היקף התחלואה ,המאובחנים ו המטופלים ,וכן על שיעורי התפוסה וזמני ה המתנה במוסדות השונים. 6.2 פריסת מסגרות טיפוליות והתאמתן לצרכים כפי שעלה מהמסמך, קיים מחסור בתשתית טיפולית בקהילה והוא מביא להחמרה במצב הפונים לטיפול , לעתים עד כדי צורך באשפוז . כמו כן, חרף ההמלצה לאשפוז במחלקה ייעודית בבית חולים לאשפוז כללי, חול ים רבים ם אינ מ אושפז ים במחלקות אלה , וכן אין די מידע על 168 .פרופ' סילבנה פניג, שם; ד"ר נטע יואלי, שם 169 .ד"ר נטע יואלי, שם 170 ד"ר מיכל חסון-רוזנשטיין, יו"ר ה ,עמותה הישראלית למניעה, לטיפול ולמחקר בהפרעות אכילה, שיחת טלפון27 ביולי2021 . מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 45 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מידת השמירה על ,רצף טיפולי מייד לאחר יציאה מאשפוז. נוסף על כך קיימת שונות בפריסה הגאוגרפית של המסגרות למיניהן , ה עלולה להשפיע על נגישות ן ל תושבי האזורים השונים. כל אלה מביאים ,לדברי משרד הבריאות, למשך המתנה ארוך לטיפול , ו לדברי גורמים מקצועיים ששוחחנו עימם ,מגפת הקורונה גרמה ל התארכות משמעותית נוספת.של זמני ההמתנה לטיפול נזכיר כי ההחמרה במצב החולים בשל העדר טיפול זמין כרוכה הן בנזק בריאותי (ובתמותה )בשיעור גבוה יחסית להם עצמם, הן בפגיעה רבת היבטים במשפחותיהם והן בעלויות גבוהות מאוד למערכ ו ת הבריאות והביטוח הלאומי ,המממנ ות בסופו של דבר ,טיפולים ממושכים מורכבים ויקרים, לעתים באופן חוזר ונשנה , וכן קצבאות נכות. על רקע זה עולה השאלה אם מתבצע תכנון ארוך טווח לפריסת מסגרות מכל ה סוגים , בדגש על מסגרות בקהילה (שיקלו על העומס במערך ה)אשפוז ,ב היקף ובפיזור גאוגרפי מתאימים, ותוך בחינת האפשרות ומידת התועלת של ה תאמה לקבוצות אוכלוסייה שונות .מבחינה מגדרית ותרבותית כמו כן ,עולה השאלה אם נבחנים שינויים במערך הטיפולי ,הקיים כגון הקמת מסגרות לטיפול יום בקהילה ולא רק בבתי חולים ,כפי שהעל תה בפנינ ו אחת הקופות. כפי שהוצג במסמך, סוכם בין משרד הבריאות למשרד האוצר על תוספת של30 ,מיליון ש"ח לתגבור מערך הטיפול בהפרעות אכילה וע ולה השאלה אם תוספת זו אכן עונה על הצרכים , ואם היא תגובה בתוספת התקציב הדרושה עבור תקני כוח האדם הדרושים להפעלת .המיטות נציין כי ש ני המשרדים לא העבירו ליד י נו מידע .מפורט על אופן מימושה של תוספת זו 6.3 הרחבת המערך השיקומי ,במסמך הוצג מודל הבתים השיקומיים כפי שהוא מיושם בישראל ותוארו ממצאי מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה במימון המוסד לביטוח לאומי ופורסם בשנת2020 , ה מצביע על תרומתו לשיקום ולמנ ,יעת תחלואה חוזרת. עם זאת מ דוח המחקר עצמו עולה כי בשלב זה אין בבתים השיקומיים מענה מלא, הן מבחינת ההיקף והן מבחינת המאפיינים המגוונים של אוכלוסיית .היעד.כמו כן, לפי הדוח, בחינת המודל השיקומי הייחודי שגובש בישראל היא ראשונית עדיין במחקר הוצע בין השאר להרחי ב את מערך הבתים השיקומיים ,ו לשקול פיתוח של וריאציות .שיקומיות נוספות, המותאמות לרמות תמיכה ולקהלים שונים לדברי רופאים במרכז ,הרפואי סורוקה ומנהלת העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה יש מקום לבחון הקמת מסגרות פנימייתיות ייעודיות גם לקטינים לאח ר אשפוז, שכיום אינן .קיימות 6.4 ה גדל ת היקף כוח האדם הטיפולי לצד תיאור הצורך בפריסה מספקת של מסגרות ייעודיות, הוסבר ב מסמך כי לאור מורכבות ,הטיפול בהפרעות אכילה, משאב מרכזי לכך הוא כוח אדם מיומן מכמה מקצועות טיפוליים שהוכשר לטיפול ייעודי והוא משולב בצוות רב מקצו ,עי הפועל באופן מתואם. כפי שתואר בעוד שבטיפול י ,ום קבע משרד הבריאות תקינת כוח אדם, במרפאות לא נקבע תקינה כאמור. כמו כן מערך הטיפול בהפרעות אכילה בישראל | 46 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm במסגרות רבות הצוותים הם חלקיים מסיבות שונות וביניהן מחסור בתקנים, מחסור בכוח אדם בעל הכשרה ייעודית ותנאי ה.שכר מכלל הממצאים מב סמך עולה הש אלה אם יש מקום לגיבוש תקינת כוח אדם רשמית לכל אחת ממסגרות הטיפול המותאמת לצרכים המקצועיים ,וכן ל הקצאת תקנים בהתאם .לתקינה זו ותקצוב תקנים אלה לצד זאת עולה השאלה בדבר הצורך ב תוכנית הכשרה ארצית ייעודית ל טיפול ב הפרעות .אכילה מהמסמך עולות שתי גישות אפשריות לסו גיית המחסור בכוח אדם כפי שהוצגו בפנינו , האחת דוגלת בהגבלת ההתערבות בהפרעות אכילה למטפלים מומחים בלבד ומחייבת הוספת כוח אדם ייעודי, והשנייה תומכת בהרחבת קהילת המטפלים באמצעות מתן הכשרה ממוקדת וייעוץ לאנשי מקצוע שאינם .)ייעודיים (כגון רופאי משפחה סוגייה זו ה תחדדה בעקבות הגידול בעומס הפניות בעקבות .מגפת הקורונה 6.5 דרכים למניעת הפרעות אכילה ברמה הציבורית לו איתור יזום בשלב מוקדם במסמך תוארה השכיחות המתרחבת של הפרעות אכילה בקרב אוכלוסיות מגוונות בעולם ובישראל, וניתן לשאול כיצד יש לפעול כדי להתמודד עם ההשפעות החברתיו ת והתרבותיות המעודדות את התפשטות התופעה ,אילו משרדי ממשלה וגורמים מקצועיים צריכים להשתתף במאמצי המניעה ומהן הפעולות שניתן ליישם בנושא זה .באופן זהיר ומושכל כמו כן, כפי שהוסבר במסמך, חשיבות האיתור המוקדם של הפרעות אכילה היא גדולה לצורך טיפול מיידי, מניעת הח מרה והגדלת סיכויי ההחלמה. עם זאת האיתור הוא מאתגר הן בשל הנטייה השכיחה להסתיר הפרעות אלה והן בשל ביטוייהן הלא- טיפוסיים (למשל בקרב בעלי .משקל עודף), המקשים על הזיהוי לאור העובדה שבחלק ניכר מהמקרים הפרעות אכילה מתפתחות בקרב בני נוער (שגילם הולך ויורד), אפשר לשאול האם ניתן ליזום מהלכים פרואקטיביים לאיתור אלה הסובלים מהן, כיצד יכולות לתרום לכך מערכות כמו מסגרות ,חינוך שירותי הבריאות בקהילה ובצה "ל וכיוצא באלה ,ומה נדרש להעלאת המודעות בקרב הצוותים הפועלים בהן ,(מורים יועצות ,רופאים בקהילה ,צוותי רפואה ות "ש בצה "ל ועוד.)