חומר רקע

לכבוד : מר מתניהו אנגלמן מבקר המדינה משרד מבקר המדינה ,שלום רב :הנדון סיכום פגישתנו בנושא יוקר המחיה ויוקר מחירי המזון מיום20.2.2024 ראשית, ברצוני להודות לך ולכל צוות המשרד על הפגישה, הזמן והקשב הרב שהקדשתם לנו להציג עמדתנו .בנושא יוקר המחיה, התפתחות מחירי המזון וריכוזיות ענף המזון בישראל פעילות ודוחות משרד מבקר המדינה הינם בעלי השפעה מכרעת, על מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות, על התקשורת ו .על הצרכנים כפי שציינו, לתפיסתנו התשתית העובדתית באשר ליוקר מחירי המזון בהשוואה למדינות האיחוד האירופאי ומדינות ה- OECD לוקה בחסר ובסתירה למציאות העובדתית בפועל. ,לכן קיימת חשיבות עליונה למתן תשתית עובדתית נכונה המשקפת את תמונת המציאות בפני קובעי המדיניו ת ומאפשרת קבלת החלטות .נכונות ונקיטת פעולות מתאימות לטיפול ושיפור מצב נתון בחינת התשתית העובדתית עצמה ע"י מבקר המדינה בעלת חשיבות קריטית לבחינת אופן קבלת ההחלטות, מימושן והצלחת המדיניות הממשלתית ב מטרות שלשמן נקבע ו . ביום10.1.2024 התקיים דיון הוועדה לענייני ביקורת המדינה אשר עסק במסקנות דו"ח היבטים בהתמודדות עם יוקר המחייה- הפיקוח על המחירים, שבוצע ע"י משרדך פורסם כיומיים קודם לכן , אשר :קבע בין היתר כי "רמת המחירים בישראל (במונחי כוח קנייה) גבוהה ב - 27% בהשוואה לממוצע מדינות הארגון לשיתוף פעולה ( ולפיתוח כלכליOECD ,) והפער בענף המזון אף גבוה יותר ועומד על37% (בהשוואה למדינות ה- OECD ) ועל51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי ." וכן כי" פער המחירים נובע, בחלקו לפחות , מרווחיות חריגה כתוצאה מהיעדר תחרות מספקת ." על אמירות ו קביעות אלו במסגרת הדו"ח מתח הח"מ ביקורת כי הם ,בסתירה מוחלטת לעובדות ה מדדים וה נתונים בפועל . בעוד דוח מבקר המדינה מסתמך על מודל תיאורטי אשר לגבי השימוש בו ואיכות נתוניו קיימת מחלוקת מקצועית הן בקרב אנשי מקצוע בכירים בישראל וב- OECD . לא רק זאת, אלא שאין מדובר ב עובדו ת ונתונים עדכניים ורלוונטיים לשנת2023 וכי הם מבוססים על נתוני שנת2017 (לפני מעל7 )שנים . לאור עמדת איגוד תעשיות המזון, ביקש יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, כי נציגי משרד מבקר המדינה יקיימו ו די ן מקצועי עם נציגי איגוד המזון וזאת בכדי לקבל תמונה ברורה ומדויקת המשקפת את המציאות בכל הנוגע לשיעור התייקרות מחירי המזון בישראל בהשוואה למדינות העולם, השפעתם על יוקר המחייה וכוח .הקנייה כמו גם נושא הריכוזיות אני מודה שוב על קיומה של הישיבה , עד כה לא קיבל נו השגות ו/או הסתייגות כולל במהלך הצגת העובדות והנתונים במהלך הפגישה ו התרשמותי כי לא נמצאה מחלוקת לגבי הנתונים והעובדות שהוצגו בפניך ובפני צוות משרדך ,, ככל שיש כאלו אוד ה לקבלת התייחסות לנתונים והעובדות שהוצגו במסגרתה ומובאות בתמצית כנספח לפנייתי זו , ו ככל שיתגלו הסתייגויות ואו השגות אשמח לקיים פגישות נוספות בנושא . כפי שציינתי לעיל, וכפי שהוחלט בוועדת ביקורת המדינה, אנו אמורים לשוב עם מסקנות משותפות לקראת .דיון ההמשך שאמור להיות בקרוב ,בברכה 'דודי מנביץ יו"ר איגוד תעשיות המזון העתק : ח"כ מיקי לוי, יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת 25/03/2024 ט"ו/אדר ב/תשפ"ד 15:18 06/11/2024 נספח– תמצית העובדות והנתונים שהוצגו בפגישתנו מיום20.2.2024 1. בין השנים2022 - 2011 מחירי המזון במדינות ה- OECD התייקרו פי3 ויותר מאשר בישראל מחירי המזון ב- OECD התייקרו בשיעור של כ- % 6 39. ואילו בישראל בשיעור של כ - 11.9% בלבד1 . 2. בין השנים2022 - 2013 מחירי מוצרי המזון של תעשיית המזון המקומית לא התייקרו כמעט (עליה של 0.3% ) כמו כן, בין ינואר2013 ועד אוקטובר2021 יצרני המזון תוצרת מקומית הוזילו את מחיריהם ב- % 4.3 . 2 3. בין השנים2022 - 2013 מדד מחירי המזון (ללא ירקות ופירות) התייקר ב שיעור של% 5.8 .בלבד3 4. בין השנים2022 - 2011 עלה כוח הקנייה במזון של הצרכן הישראלי4 ""עליה של ממש בכוח הקניה וברמת החיים (קרנית פלוג ), של הצרכן הישראלי בהשוואה להרעה משמעותית בקרב הצרכן במדינותOECD . שיעור שינוי2021-2011 ישראל OECD שינוי שכר 25.9% 11% שינוי מדד מחירי מזון (כולל )פירות וירקות 7.2% 23.3% מדד המחירים לצרכן 5.5% 21.7% 5. בישראל סעיף ההוצאה על מזון (ללא פירות וירקות וארוחות מחוץ לבית) למשק בית עומד על% 14.1 מההכנסה הפנויה ואילו באיחוד האירופאי הוא עומד על18% 5 יודגש בעניין זה כי מספר הנפשות במשק בית בישראל גבוה בכ- 40% בהשוואה למשק בית באיחוד האירופאי . המשמעות הינה כי ההוצ .אה לנפש על מזון בישראל נמוכה משמעותית 6. בתקופות משבר מחירי המזון ב- OECD עלו פי3 עד פי7 בהשוואה לישראל6 ישראל OECD משבר הקורונה– 2021 לעומת 2019 1% 7% מלחמת רוסי- אוקראינה– 2022 לעומת2021 4.3% 13.2% 7. התנהלות יצרני המזון בעת מלחמת חרבות הברזל בהשוואה בין חודש דצמבר2023 לבין חודש יולי2023 )מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות עלה בשיעור של% 0.7 ואילו מחירי יצרני מזון7 ירדו בשיעור של% 0.7 . 8. ריכוזיות ענף המזון והשפעתו על מחירי המזון : 1 מקור: עיבודי המחלקה למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים לנתוני ה- OECD 2 :מקור עיבוד המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים לנתוני הלמ"ס 3 מקור: עיבודי המחלקה למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים לנתוני הלמ"ס 4 מקור: עיבודי המחלקה למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים לנתוניOECD STAT טור שישי, סבר פלוצקר, ממון שישי, ידיעות אחרונות9.6.2023 5 מקור: הלמ"ס, עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מבט על יוקר המחיה והשינוי במדד המחירים לצרכן5 לדצמבר2022 , תרשים6 6 מקור: עיבודי המחלקה למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים לנתוני ה- OECD 7 .למ"ס, מדד המחירים לצרכן וכן מדד תפוקות התעשייה ליעדים מקומיים 15:18 06/11/2024 ,במסגרת דו"ח המבקר בהסתמך על השוואה שנעשתה ע"י משרד האוצר , נתח השוק של עשרת הספקים המובילים עומד על כ - 54% מנתח שוק המזון , ש מה מצביע לכאורה ריכוזיות עודפת בישראל המביאה לרווחיות עודפת ולהשפעה על יוקר המחיה. ההשוואה הינה בהתאם למדגם של עשר מדינות בעולם בהן נתח השוק של עשרת הספקים המובילים במד ינות אלו עומד בין10% - 26% . בדיקת שיעור התייקרות מחירי המזון בין השנים2013-2022 באותן המדינות מראה כי שיעור התייקרות מחירי המזון עמד על5.8% (כולל פירות וירקות), ואילו ביתר מדינות ההשוואה שיעור ,התייקרות מחיר המזון היה דו ספרתי וגבוה משמעותית מזה שבישראל היה עד39% (כך לדוגמא אוסטרליה בה נתח שוק עשרת הספקים הגדולים הוא25.8% ושיעור עליית מחירי המזון עמד על39% .) 9. שורש הבעיה ומקור הסתירה בין המציאות העובדתית לבין הסתמכות על מודל תיאורטי כפי שהצגנו בפניך, הסתירה נובעת מכך ש דו"ח מבקר המדינה מסתמך על מודל שווי "כוח הקניה - PPP ", מודל תיאורטי, עם בעיית אמינות נתונים (הדבר נתמך ע"י הלמ"ס) הגורם לעיוותים משמעותיים (כך גם לדברי ה - OECD )המזהיר מהשימוש בו ואינו משקף את המציאות ואפילו מנוגד .לחוקי הכלכלה הבסיסיים ,לא רק זאת אלא שנתונים אלו תקפים לשנת2017 (הדבר לא קיבל ביטוי נאות בדוח), לפני למעלה משש שנים בהם חלו מאז ועד היום התפתחויות משמעותיות בכל הקשור לשיעורי האינפלציה, שערי .המטבע בין המדינות, שיעורי התייקרויות גבוהים פי כמה בעולם בהשוואה לישראל ועוד בנוגע לטענה, ככל ש נטענת, כי יתכן ומחירי המזון בישראל היו גבוהים עוד בטרם השינויים שחלו בעשור האחרון ולכן רמת המחירים עדיין נותרה גבוהה עדיין גבוהה בהשוואה בינלאומית בהתאם למודל "שווי כוח הקנייה" (מודלPPP) הרי כאן קיימת תשובה ברורה המתארת ומבטאת את האנומליה של מודל ה- PPP וה .הטייה וההטעייה שהוא יוצר בהשוואה למציאות ע"פ מודל ה- PPP , בשנת2009 היו רמות מחירי המזון בישראל וב- OECD שוות מאז ועד שנת2022 :חלו השינויים שלהלן • מדד מחירי המזון ב-OECD התייקר פי2.5 מאשר בישראל. • מדד מחירי המזון ב- OECD התייקר פי3.5 מאשר מדד מחירי המזון של יצרני המזון .)כחול לבן. (מדד תפוקות לתעשייה המקומית למרות העובדות שלעיל שהיו אמורים להביא לכך שרמת מחירי המזון במדינות ה- OECD יהיו יתייקרו משמעותית ב השוואה לישראל הרי שנת ונ י מודל "שווי כוח הקניה- PPP " מראה כי במהלך שנ ים אלו חלה תופעה הפוכה, רמות המחירים של מוצרי המזון בישראל התייקרו בשיעור קיצוני של - 37% וזאת כאמור למרות שמחירי המזון בפועל במדינות ה - OECD התייקרו פי3-3.5 יותר מאשר בישראל. 15:18 06/11/2024