חומר רקע
1
לקראת דיון ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ביום13.9.2018
:
המלצות לצעדים דחופים לצמצום תאונות העבודה בענף הבניה
כתבה: עו"ד גדיר ניקולא
תמונת מצב :מתחילת השנה ו ל עד ,כתיבת שורות אלו
נהרגו בתאונות עבודה בבנין
30
עובדים ו-
2
עוברי אורח ,
ונפצעו כ-
130
עובדים באורח קשה ובינוני. מספר ה
עובדים שנהרגו
מתחילת השנה מצביע על
עליה מדאיגה
(
%
20
) לעומת נתוני התקופה המקבילה בשנה שעברה (ב
מהלכ
ה נהרגו
25
עובדים .)
ש ני גורמים מרכזיים עומדים מאחורי תמונת
ה מצב
ה
עגומה :
(
1
)הימנעות רשויות המדינה הרלוונטיות
מנקיטת
צעדים אלמנטריים,
בסיסיים
ו
ידועים לכ ,ש ל
בלעדיהם לא ניתן לטפל במגפת התאונות (דוגמת
תוספת כוח אדם
)למינהל הבטיחות לשם הגברת הפיקוח על אתרי הבניה ;
(
2
)
התנהלותן האיטית והרשלנית של הרשויות בקידום
ו
יישום פתרונות ש בכוחם
לייצר הרתעה משמעותית ו
לצמצם היקף התאונות
(דוגמת עיכוב הקמתה של היחידה
הארצית במשטרה לחקירת תאונות עבודה - במשך שנתיים)
.
במסמך זה אנו מבקשים להציג את הצעדים הדרושים - באופן מיידי
– ל
הגבר ת
האכיפה, לייצ
ו ר הרתעה אפקטיבית
ולבלימת
העלי
הי במספר ההרוגים.
הצעדים צפויים
ל צמצם
משמעותי
ת את
היקף
תאונות העבודה
.בענף הבניה
איוש מיידי
של כ-
20
התקנים הפנויים במינהל הבטיחות עבור מפקחים בבניה ו עבור
חוקרים
–
צעד שיתרום משמעותית ומיידי
ת
.להגברת האכיפה על אתרי הבניה
בעיה מרכזית,
הניצבת
בראש רשימ ת הבעיות והכשלים האקוטיים בתחום הבטיחות בענף הבניה, היא המחסור
ה
משווע בכ
וח
.אדם במינהל הבטיחות גם כיום
קיימים ב
מינהל הבטיחות כ-
20
תקנים
ש
אינם
.מאויישים אנחנו
נמצאים מצב דומה לזה שעמד בפני
הו
ועד
ה הנכבד
ת לפני כ-
3 שנים ,
אשר בישיבתה בתאריך15.12.2015
דרשה
את איוש התקנים
הפנויים במינהל הבטיחות.
חמור מכך, שמאז
ש הודיע שר העבודה, בנובמבר2017
, על
שהושג
הסכם עם נציבות שירות המדינה ל
שיפור משמעותי בתנאי העסקתם של מפקחים ב
ניה ב -
לא פורסמו מכרזים
.עבור מפקחים
בתשוב
ת המדינה לעתיר
ה לבג"ץ
, אותה הגישו הארגונים
,''קו לעובד' ו'ארגון העובדים מען עולה כי סה"כ התקנים
במינהל הבטיחות עבור מפקחי בניה
עומד על
27
תקנים–
אך
רק
21
תקנים מאויישים, מתוכם3
מפקחים הוסטו
לממוני עיצומים ונותרו18
מפקחי בניה. בתשובת המדינה צויין כי9
מפקחי תעשי
יה
מתוך27
התקנים המאוישים
הוסטו
לטפל חלקי
ת בענף הבניה, כאשר לא ברור מה היקף
הפיקוח בענף הבניה
שהוטל על
אותם מפקחים, וכיצד
הדבר לא יפגע בבטיחות העובדים ובהיקף הפיקוח בענף
התעשי
י.ה
המחסור המשווע בכוח האדם
מאפיין גם את יחידת החקירות שבמינהל הבטיחות . בתשובה לבג"ץ מודה המינהל
כי רק5
תקני חוק רים מאוישים, מתוך9
תקנים-
כאשר3
מתוך5
החוקרים הקיימים משמשים כיום כממוני
.עיצומים
כתוצאה מתת האיוש החריף ביחידת החקירות ,
מינהל הבטיחות לא מבצע
כיום
חקירות
ב תאונות עבודה
שא
ינן נחקרות על ידי משטר ת ישראל(
גם
לא בעבירות בטיחות).
הקמת
רשות ממלכתית לבטיחות העובדים , ע"י איגום משאבים קיימים ומיזוג בין
מינהל
הבטיחות והבריאות התעסוקתית
לבין
המוסד לבטיחות וגהות .ה צעד
יספק מענה
הולם גם לרמה
הירודה
מת ה קיימת כיום בתחום
הפיקוח, האכיפה וההרתעה . צעד זה
ל א יחייב תוספת תקציבית
ממשרד האוצר ויחסוך בזמן ההכשרה הדרוש למפקחים -
הואיל ועובדי המוסד לבטיחות אוחזים
ב
עיקר הידע הנדרש בתחום.
איוש התקנים הפנויים
במינהל הבטיחות עבור תפקידים של
מפקחי בניה וחוקרים ,יספק מענה חלקי בלבד למחסור
כוח האדם החמור הקיים כיום במינהל הבטיחות .בכפוף ל
סטנדרט
הפיקוח
האירופי
( עבור מדינות מפותחות
מפקח
2
לכל10,000
עובדים),
דרושים למינהל הבטיחות380
מפקחים
–
פי-
3
ממספר התקנים הקיימים כיום
במינהל
הבטיחות (
123
תקנים - כולל הלא מאויישים .)
.העובדה שמינהל הבטיחות סובל ממחסור חמור בכוח אדם ידועה היטב לכלל האחראים בנושא בפברואר2017
פנה שר העבודה למשרד האוצר ודרש תוספת של כ-
90
תקנים עבור מפקחים
ב
מינהל הבטיחות, תוספת הנחוצה,
לפי עמדת המשרד, ל
צורך טיפול ברמת הפיקוח הירודה הקיימת כיום, מתן מענה לצרכים הקיימים בענף הבניה,
ו
היערכות ל צרכים עתידיים(
בכללם העיצומים הכספיים שהיו
אמור ים להיכנס לתוקף
לשם הקצאת תקנים עבור
ה
יחיד
ה הארצית במשטרה לחק ירות
תאונות עבודה)
.
דרישת השר, ככל הידוע לנו,
.לא נענתה
אולם, גם אם משרד האוצר יענה לדרישה להוספת תקנים עבור מפקחים, ספק אם
הוא
יסכים להקצאת מלוא
התקציב הדרוש באמת, כך שה
מענה ממילא יהיה חלק
י מאוד . לא זו בלבד, אלא שיידרש זמן רב ויקר עד
ו אי ל ש
התקנים החדשים ו הכשרת האנשים שיבחרו (הכשרת מפקח עבודה ממוצע דורשת שנה וחצי–
)שנתיים -
ועד
ש
השינוי,
ובכלל זה
רמת הפיקוח, י .ורגש בשטח
לעומת זאת, קיים פתרון חילופי, אשר
איננו
מחייב תוספת תקציבית כלשהי, יחסוך זמן יקר עד שהפיקוח יורגש
בשטח, ו
י ספק מענה אידיאלי למערך הממלכתי הראוי לטיפול בנושא הבטיחות בעבודה, והוא הקמת רשות
ממלכתית לבטיחות בעבודה
אשר תתאפשר הודות ל איגום משאבים קיימים ואיחוד שני הגופים: מינהל הבטיחות
בעבודה והמוסד
לבטיחות וגהות.
המלצתנו זו נשענת על
המלצתן של שתי ועדות ציבוריות שהוקמו בעבר, ונדרשו לבחון את נושא הבטיחות בעבודה
וטיפול רשויות המדינה בנושא:
האחת היא'
ועדת
גונן', ש
פרסמ
ה את המלצותיה עוד בשנת
1979
,
והשניה היא
'ועדת אדם',
שמונתה
במ
רץ
2011
, על ידי שר הת
מ"ת דאז
, ו
פרסמ
ה את המלצותיה במ
רץ
2014
.בדו"ח פ
י רטה
ועדת אדם את
היתרונות המרכזיים להקמת רשות מרכזית
, ובכלל זה
יצירת
ריכוז משאבים ואיגומם, ביטו ל
כפילויות, הגברת היעילות
והאפקטיביות באמצעות מיקוד עבודת היחידות השונות, יצירת תאום
ו
סנכרון ביניהן ,
איחוד האחריות
והסמכויות בתחום
, ו
גזירת פעילות
ה של ה
רשות ה ממלכתית
מתוך ראיה מערכתית כוללת ,
המתחשבת ב סדרי העדיפות הלאומיים
ו בצרכי המשק- תוך שיפור התקשורת ושיתוף הפעולה בין הגורמים
השונים.
הימנעות משרד העבודה מקידום
ה פתרון
המוצע כאן, עליו המליצו שתי ועדות מקצועיות ציבוריות ו
אליו
נדרש
( מבקר המדינה בשני הדוחות האחרונים בנושא הבטיחות בעבודה
כזכור, ב מאי2016
בו מאי2018
הביע המבקר
ביקורת נוקבת על השיהוי בקידום המלצות ועדת אדם )
–
.היא הימנעות בלתי נתפסת, חמורה ובלתי סבירה איגום
המשאבים הקיימים יספק מענה למחסור הקיים בפיקוח, יביא
לניצול מיטבי של תקציב קיים, ויחסוך זמן בהשגת
התוצאות הרצויות - ב אם מדובר
בחסכון זמ
ן ה
משא ומתן מול משרד האוצר, בו אם
מדובר
בהכשרת מפקחים, שכן
הסבת
עובדי ה מוסד לבטיחות(האוחזים ב)ידע הנדרש
למפקחי עבודה
לא תגזול זמן יקר.
תיקון חקיקה
שיאפשר ל מינהל הבטיחות
ל
סגור ל משך30
יום
אתרי בניה בהם נשקפת סכנה
לחיי העובדים, גין ב היק
פם הרחב של ליקויי הבטיחות באותם אתרים , ו/או בשל
הפרה חוזרת לש
וי צו בטיחות.
צעד זה יספק למינהל הבטיחות כלי הרתעה אפקטיבי במיוחד ויתרום משמעותית
ל
צמצום ההפקרות בתחום הבטיחות, ה .מאפיינת את אתרי הבניה
אחד הגורמים המרכזיים לרמת הבטיחות הירודה,
המאפיינת את אתרי הבניה במדינה, הוא היעדר כלי הרתעה
אפקטיביים בידי מפקחי מינהל הבטיחות. הקנסות הכספיים(
החל מינואר השנה מינהל הבטיחות מוסמך
להטיל
ם
בגין ליקויי בטיחות), התברררו לפי שעה ככלי לא
אפקטיבי ליצירת ההרתעה הנדרשת. בניגוד להצהרות שר
,העבודה לכלי התקשורת
אשר הציגו
הטלת מאות קנסות בסכומי עתק, נחשף לאחרונה כי הנתונים עליהם דיבר
השר הם לכל היותר מספר "כוונות להטלת עיצומים" שטרם
הבשילו
לכדי קנסות. באתר מינהל הבטיחות פורסמו
עד כה רק
53
קנסות,שהוטלו בפועל
.בסך כולל של מיליון וחצי ש"ח
ב תשובה
שהגיעה ל 'קו לעובד' ממינהל
3
הבטיחות,
הופיע
סכום גבי
ית
קנסות
העומד על
419
אלף ש"ח בלבד -
וזאת מתחילת השנה ועד לחודש אוגוסט
2018
.
הצעתנו
הנוכחית
מבקשת לספק כלי הרתעה אפקטיבי במיוחד, שיישומו אינו דורש זמן ו/או ,הליך ארוך ומסורבל
.תיאום בין הרשויות השונות ו/או משאבים מיוחדים
שינו י החקיקה הדרוש
הוא
תיקון לחוק ארגון הפיקוח על העבודה
והוספת הסעיפים הבאים :
.א הסמ
כת
מפקחי
מינהל הבטיחות להטיל צ ווי סגירה לאתר בניה למשך30
יום , במקרה והיקף ליקויי הבטיחות שנמצאו באתר
הב
ניה ה
ם
רחבים וחמורים במיוחד, ו/או במקרה והחברה המבצעת הפרה צו בטיחות העומד בתוקף, מעשה שיש
לראותו במדרג הגב
ו .ה של חומרה.ב
במהלך תקופת הסגירה לא ניתן יהיה לתקן את ליקויי הבטיחות שבאתר
הבניה וכיוצא מזה לא ניתן גם לקצר את תקופת סגיר ;ת האתר.ג ביצוע צו הסגירה יוטל על משטרת ישראל.
רגולציה בהליך
מהיר ל
חיוב חברות מבצעות בתקן ה
אירופי לפיגומים ורשת למניעת נפילה
–
שבסמכות שר העבודה לקדם באמצעות תיקון תקנות הבטיחות בעבודה. כמו כן ,
התאמת התוכנית
הממשלתית המסייעת בסבסוד רכישת פיגומים לפי התקן האירופי, כך ש גם קבלני פיגומים וגם
קבלנים שבונים בהיקפים גדולים
יוכלו ל
קבל סיוע.
כ70%
מתאונות העבודה המדווחות על-
.ידי מד"א נגרמות כתוצאה של נפילה מגובה
דו"ח ממאי השנה של מרכז
המחקר והמידע בכנסת מצא כי%25
מהתאונות הקטלניות בענף
,הבניה מתרחשות עקב פיגומים לא תקניים וכי
ב-
%70
מאתרי הבנייה
שמפקחי המינהל ביקרו בהם היו הפיגומים
לא תקניים .
פיגומים תקניים, מחומר איכותי
והבנויים כראוי היו יכולים למנוע חלק ניכר מתאונות הנפילה מגובה , ולמנוע אובדן חיים ופגיעה בגוף בקרב עובדי
.הבנין
התקן האירופי לפיגומים מבטיח תנאים אלו, ואת הת קן הזה אימצה מדינת ישראל. אולם האבסורד הוא שתקן זה
אינו מחייב את השוכר/קונה פיגומים אלא רק את המשכיר/מוכר. כך יוצא שהקבלנים שרוב רובם שוכרים פיגומים ,
אינם מחוייבים לעמוד בדרישות התקן האירופי. בעוד שהקבוצה שכן מחוייבת לעמוד בתקן האירופי, החברות
למכירת/השכרת פיגומים, אינן מפוקחות על-
,ידי אף רשות מרשויות המדינה
לא מינהל הבטיחות ולא מכון התקנים ,
כך לא נמצאו בידי שני גופים אלה נתונים על חברות המשכירות/ו ה או
מוכרות פיגומים.
ת כנית
ממשלתית
שאמורה לסייע בסבסוד רכישת פיגומים לפי התקן האירופי, שעלותם גבוהה מהתקן הקיים
בשוק, אינה מיועדת עבור משכיר/מוכר הפיגומים אלא רק עבור קבלנים
ורק אלו שבונים בהיקפי בניה קטנים
יחסית
, שרובם כפי שאמרנו אינו קונה פיגומים אלא שוכר. כך לא פלא, שאף קבלן לא הגיש בשנ ת2017
בקשה
לתמיכה ברכישת פיגומים ,
תוכנית שתוקצבה בסכום כולל של12
מיליון ש"ח.
שר העבודה יכול בקלות יחסית, דרך תיקון תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), שתיקונן הוא בסמכותו
,הבלעדית, לחייב חברות מבצעות בתקן האירופי לפיגומים. למרות הצהרות השר לתקשורת
מ
חודש מאי השנה,
כי ,הנחה את גורמי המקצוע במינהל הבטיחות לפעול להחלת התקן האירופי בישראל נחשף בתקשורת כחודשיים
לאחר מכן (
ביולי2018
), כי
משרד העבודה פנה ,למשרד הכלכלה
בדרישה כי האחרון יעשה את המלא
כ ה ויהפוך
.את התקן האירופי לפיגומים לתקן מחייב אכן בסמכות
שר הכלכל ה ,גם כן להכריז על התקן האירופאי לפיגומים
כתקן רשמי ומחייב בישראל , אבל אין ספק כי
ל שר העבודה שהינו
השר האחראי ו הרגולטור הראשי בנושא
,הבטיחות בעבודה
יש בנוסף לסמכות גם את ה ידע הדרוש והתמונה המלאה בתחום על מנת לעשות זאת בהליך
מזורז באמצעות תיקון תקנות
הבטיחות
ותוך.זמן קצר יחסית
הליך חקיקתי מהיר להצעת החוק בנושא
עוזרי בטיחות למנהלי עבודה ,
תוך הבטחת פיקוח
.'צמוד מצד מינהל הבטיחות אחר הדרכת העוזרים וניהול 'פנקס עוזרי בטיחות
המצב
החקיקתי היום, המטיל את מלוא האחריות לנושא הבטיחות באתרי הבניה על כתפי מנהל העבודה, וכמעט
בלעדית רק עליו, הוא מצב
בלתי
תקין בלשון המעטה. זאת הן בשל היקף המטלות והאחריות שנושא בהן מנהל
4
העבודה ושאינן מתחום הבטיחות והן בשל מעמדו כשכיר בחברה המבצעת אשר השפעתו על קבלת ההחלטות
ובכלל זה הקצאת התקציב והמשאבים הדרושים
לשם עמידה בדרישות
.הבטיחות, היא מוגבלת מאוד
ל שם תיקון
המצב
החקיקתי הנ"ל
נדרשים שני מהלכים ,האחד
, תיקון חקיקה המוסיף
תפקיד ייעודי בכל אתר בניה
אשר יעסוק אך ורק בנושא הבטיחות בעבודה וישא באחריות ובכלל הסמכויות הנדרשות לשם קיום תפקידו
(יוזמות
חקיקה למינוי ממוני בטיחות באתרי בניה
נבלמו בעבר ע"י משרד האוצר
בנימוק שהן ייקרו את מחירי הדיור ויגרמו
להאטת קצב הבניה)
;השני : תיקון חקיקתי יסודי המרחיב את מעגל הנושאים באחריות
בתחום הבטיחות
באתרי
הבניה ,כך שיכלול
גם את הדרג הבכיר בחברות הקבלניות המבצעות ובחברות הייזמיות, דבר שיתרום משמעותית
.לקידום הבטיחות בעבודה בענף הבניה
,כיום,קיימת הצעת חוק שיזם ח"כ אייל בן ראובן המספקת מע נה מיידי ו"טיפול ראשוני" למצב החירום
ש נמצא
באתרי הבניה: ההצעה מבקשת מינוי עובדים שהוכשרו לתפקיד עוזרי בטיחות בכל אתר בניה לפרויקטים לבניה
רוויה של שתי קומות ומעלה ו/או4
דירות ומעלה. הצעה מבורכת זו , תספק
למנהל העבודה עזרה בנטל היומ-
יומי
שנושא בו בתחום
ה
בטי חות
בעבודה ,
.ותתרום לקידום בטיחות העובדים באתרי הבניה אם כי
חשוב להדגיש כי
ה הצעה אינה
מסירה ו/או מפחיתה מהאחריות (גם הפלילית) ש מוטלת כיום על מנהל העבודה
ב.נושא
אך על מנת שההצעה הנ"ל תשיג את מטרתה
,הלכה למעשה יש להבטיח כי מינהל הבטיחות
י פקח באופן הדוק
על המוסדות שיספקו את ההכשרה והתעודה לתפקיד עוזר בטיחות, וכי המינהל
ינהל פנקס עוזרי בטיחות
–
פנקס
כאמור י בטיח כי רק הרשומים בפנקס יכולים למלא תפקיד'של 'עוזר בטיחות
, וכי לא ניתן יהיה ל עשות "רישום
בדיעבד" ו/או ""לקנות תעודה.כפי שנהוג בהקשר להדרכות עבודה בגובה לצערנו,
בדיון
האחרו
ן
בפני ועדת
העבודה הנכבדה (ביולי2018
)
,להכנת הצעת החוק לקראת קריאה ראשונה
הבהיר
מינהל הבטיחות את עמדתו
ולפיה הוא מתנגד לניהול 'פנקס עוזרי בטיחות' ודרש מחיקת סעיף המאפשרת למינהל לפסול אדם מלשמש כעוזר
בטיחות בשל אי התאמתו לתפקיד .עמדה זו ש ל המינהל יש לדחות מכל וכל, אי ניהול פנקס עוזרי בטיחות ע"י
,מינהל הבטיחות יוביל בהכרח למצב של 'שוק פרוץ' בדומה למצב הקיים כיום בנושא הדרכת עובדים לעבודה
בגובה .
הקמתה לאלתר וללא כל די חוי נוסף של היחידה הארצית במשטרה לחקירת תאונות העבודה
,בענף הבניה
שתחקור כלל תאונ ות העבודה
בענף הבניה ובפרט אלו הגורמות להריג ת עובד או
פצ
יעת
ו באורח בינוני ו/או קשה.
ש נתיים עברו מאז
דרש פרקליט המדינה להקמת יחיד ה
ארצית
במשטרה לחקירת תאונות
עבודה ,דרישה
שה צטרף אליה בהמשך גם היועץ המשפטי
לממ
שלה
–
אך עד יו
מנו זה ה יחידה
לא הו
קמה. בתשוב
ת המ
דינה
לעתירה לבג"ץ ש
הגישו
'הארגונים 'קו לעובד' ו'ארגון העובדים מען ,
נמסר כי היחידה תקום ברבעון הראשון של
2019, אך
.וכפי שמלמדנו ניסיון העבר, גם הבטחה זו ספק אם יעמדו בה הרשויות
כשלון החקירות הפליליות בתאונות עבודה בענף הבני
ן, הוא אח
ד הגו
רמים המרכזיים ל הפקרות הבטיחותית
ש באתרי הבניה
ול
היקפן ה .רחב של תאונות העבודה
החקירות הרשלנ
יו ת
והבלתי מק צועיות שמנהלת משטרת
ישראל בתחום
תאונות העבודה
, גרמו למיעוט כתבי האי ,שום המוגשים בתחום לפגיעה
אנושה
,בהרתעה בתחום
ולהעברת מסר ציבורי חמור לפיו איש לא יתן את הדין ולא ישלם כל מחיר על מות
ם או פציעת
ם
.של עובדי הבנין
כיום
מ
שטרת ישראל אינה מ נהלת חקירות מלבד
בחלק מ
תאונות העבודה הגורמות למוות או פציעה קשה, בע וד
תאונות עבודה הגורמות לפציעה בינונית
ו/או קלה, לא נחקרות ,כלל
לא ע "י המשטרה וגם לא
ע "י מחלקת החקירות
במינהל הבטיחות. מ
בו תש
ת המ דינה
ה נ"ל לעתירה
לבג"ץ ,אנו למ דים להפתעתנו
כי אין בכוונת מש טרת ישראל
גם לאחר הק מת
ה
יחיד
ה הארצי ל ת
חקירות
להרחיב את
פן קיה
הקטן ממלא של
תאונות העבודה הנחקרות.
בתשובה
נ מסר כי היחידה הארצית
תחקור רק תאונות הגורמות למוות או ח בלה חמורה, בעוד'שאר התאונות'
אמורות להיחקר על-ידי מינהל הבטיחות . החמור לא
פחות ,כפי שגם הובהר באותה תשו,בה
הוא שמינהל
הבטיחות אינו מקיים כיום חקירות מסוג זה בשל המחסור החמ
ור ב
כוח אדם ביחידת החק.ירות
תא ונות
שגורמות לפציעה בינונית מהוות כשני שליש מכלל התאונות המדווחות
"ע י מד"א (כאשר תאונות הגורמות
לפ .)ציעה קלה, אינן מדווחות כלל
פציעה בינונית משמעה ש
לא נשקפת סכנת חיים ל
חיי ה פצוע, אך חומרת הפציעה
5
יכולה ל כלול קטיעת איברים ו/או
נכויות וא
ובדן כש
ר עבודה ל
כל החיים .ברור גם ,כי
דרגת פציעתם של העובדים
באותן תאונות אינה מהווה כל אינדקציה לחומרת ההפר
ות הבטיחותי
ו
ת שגרמ
ו להתרחשות התאונ
ות , אלא היא
לכ ל היותר ענין של'מזל ' של
העובד .
אי חקירת תאונות אלו, היא
התפרקות רשויות החקירה מחובותיהן,
אי מיצוי
דין עם מעסיקים שסיכנו את חיי עובדים
ו
גרמו להם לפגיעות גוף ונכויות ,ו אי הפקת
לקחים מ אותן תאונות
עבודה
ש מהוות
שני שליש מהתאנות המדווחות.
תיקון חקיקה
המרחיב את סמכות רשם הקבלנים לפתיחת
הלי
כי משמעת ושל
תלי רשיו נות של
קבל,נים ל:מקרים של
1. הרשעה בעבירת בטיחות
ללא תלות'ב'חומרת
;גזר הדין2
. הפרה להוראות
ספיציפיות בחקיקת הבטיחות שנמצאות במדרג גבוה
של חומרה ;
3
. הפרה לצו בטיחות שהטיל
.מינהל הבטיחות
למרות הביקורת הציבורית הנוקבת
מזה כשלוש שנים
ודוח חמור של מבקר המדינה
בנושא(מ מאי2018
)
,ממשיך
רשם הקבלנים להתנהל בעצלתיים ובחוסר מעש כמעט אל מול החברות הקבלניות באתריהן התרחשו תאונות
עבודה ו/או הוטלו צווים בגין ליקויי בטיחות .
הסטטוס
החקיקתי כיום מאפשר
לרשם הקבלנים
להפעיל את סמכותו בפתיחת הליכי משמעת נגד קבלנים
בהיקשר לנושא הבטיחות בעבודה, בש :ני מצבים
האח
ד, במקרה של הרשעה
בעבירה שיש בה כדי לערער את
מהימנותו להיות קבלן רשום ובכלל זה עבירות לפי פקוד
ת
הבטיחות בעבודה
ובלבד שהעונש שנגזר
בגין אותה
עבירה
עולה על
3
חודשי מאסר ו/או קנס בגובה
7,200
ש"ח ל
פחות ;השני, במקרה והקבלן נהג דרך קבע בניגוד
ל נוהג
ה
מקובל במקצועו , כאשר הפרשנות למושג "נוהג מקובל" נקבעה בתקנות רישום קבלנים וכוללת: ביצוע
.עבודות ברמה ובטיב התואמות את ההתחיבויות החוזיות והדרישות המקצועיות בענף
המצב החקיקתי הנ"ל רחוק מהמצב הרצוי
ומהסמכות
הנדרשת
שתהיה בידי רשם הקבלנים–
הגוף האחראי על
,רישום וניהול פנקס הקבלנים ואסדרת התחום בכלל. שכן
ה
סמכות
הקיימת כיום
מוגבלת מאוד בהיקפה ומצמצמת
שלא לצורך
.את מעגל המקרים והמצבים בהם רשאי הרשם להתערב
מצב חקיקתי זה יש לתקן כך שתורחב סמכות רשם הקבלנים והיקף המקרים בהם יוכל להעתרב. הרחבה כא מור
תספק מענה ותרופה הולמים למצב
ה עגום כיום מבחינת היקף התאונות באתרי הבניה והרמה הירודה של
הבטיחות באתרי הבניה, ותוסיף כלי הרתעתי רב ערך אל מול ציבור הקבלנים.
שינויי החקיקה הדרושים בענין הם:
1
.
תיקון תקנות רישום קבלנים כך תש
ימחק הה
תני ה, לפיה בסמכות רשם הקבלנים לפתוח בהליכים
משמעתיים רק במקרה והקבלן נידון "לשלושה חודשי מאסר או קנס בגובה7,200
."לכל הפחות תיקון
כאמור שהוא בסמכות שר הבינוי והשיכון לבצעו , ירחיב את היקף המקרים בהם יהיה בסמכות רשם
,הקבלנים להתערב
כך שיחול ב
כל מקרה של הרשע
ת ק
בלן
בעבירה על הוראות הבטיחות, ללא תלות
ב
'חומרת' ה
עונש שהוטל
;עליו
2
.
תיקון חוק רישום הקבלנים, כך שיתווסף סעיף המרחיב את סמכות רשם הקבלנים לפתוח בהליכי משמעת
נגד קבלנים:במקרה
.א ו הפר הקבלן צו בטיחות בתוקף שהטיל מינהל הבטיחות.ב ו הפר הקבלן הוראות
מ חקיקת הבטיחות בעבודה( שיפורטו בתקנות רישום קבלנים
בהתייעצות
,)עם מינהל הבטיחות
ו אשר
נמצאות במדרג חומרה גבוה, ו/או
צבר
X
צווי בטיחות/עצומים כספיים תוך תקופה של
שנה
–
מספר
הצווים יקבע
בהתייעצות עם מינהל הבטיחות .
6
מכרזים ציבוריים עבור
פרויקטים לב
ינוי ופיתוח תשתיות , יכללו תנאים מוקדמים שימנעו
השתתפות חברות קבלניות בעלות רקורד עגום בתחום הבטיחות, ויכללו מפרט בטיחות מותאם
.לפרויקט הרלוונטי למכרז ומתומחר במחיר סף (מינימום) שלא ניתן לגרוע ממנו
24
עובדים נהרגו בפרויקטים ציבוריים לבינוי ופיתוח תשתיות מאז2016
.
נתון חמור זה מהווה תעודת עניות
לרשויות ציבור, אשר נדרשות ל היות הראשונות בעמידה בשלטון החוק ובשמירה על חיי
אדם וזכויות אדם בכלל ,
.בכל פעולה אשר תעשנה
ככלל אין כיום .במכרזים ציבוריים עבור פרויקטים לבינוי ופיתוח תשתיות, כל התייחסות לנושא הבטיחות בעבודה
השתתפות חברות קבלניות באותם מכ רזים אינם מוגבלת בכל תנאי כלשהו הקשור ל'רקורד הבטיחותי' של
ה
חברות; אמות המידה לבחירת החברה הקבלנית שת
זכה במכרז אינן כולל
תו גם כן כל התייחסות ל 'רקורד
'הבטיחותי
.של המשתתפות כיוצא ממצ
ב זה , גם חברות קבלניות שהן שיאניות במספר תאונות העבודה הקטלניות
שהתרחשו באת ריהן ו/או במספר צווי הבטיחות שהוטלו בגין ליקויי בטיחות
ש
נמצאו באתרי
ם
בביצוען, יכולות
להשתתף במכרזים ציבורים ואף לזכות באותם מכרזים ללא כל מגבלה. חמור לא פחות, הוא היעדר כל'
תמחור
מינימום'
מצד רשויות המדינה לעלויות הבטיחות הנדרשות באותם פרויקטים לשם שמירה על בטיחות העובדים
,בהם דבר שהיה בכוחו להבטיח כי "תחרות המחיר הזול" בין המשתתפות במכרזים לא תבוא על חשבון החסכון
בעלויות הבטיחות והשמירה על חיי העבודים .
השינויים הדרושים
בעניין
:זה
א.
יקבעו תנאים מוקדמים להשתתפות במכרזים ציבורים לבינוי ופיתוח תשתיות שימנעו השתתפות מציע
ש הורשע בעבירה של הפרת דיני הבטיחות בעבודה בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת המכרז; ו/או
הוטלו עליו עיצומים כספיים ו/או צווי בטיחות בשל הפרת של יותר משלוש הוראות בטיחות בשנתיים
;שקדמו למועד הגשת ההצעה למכרז
ב.
יקבעו אמות מידה לבחירת ההצעה הזוכה שיתנו ביטוי לרקורד הבטיחותי של המציע ובכלל זה התנהלותו
;בעבר בפרויקטים ציבוריים ואחרים
ג.
כל מכרז ציבורי כאמור יכלול "מפרט בטיחות בעבודה" המותאם לסוג והיקף הפרוייקט הרלוונטי ואשר
יתומחר במחיר מ ינימום, כך שלא יהיה ניתן לגרוע ממנו, וכל הפרה מצד הזוכה,בענין זה
תיחשב להפרה
.של תניה יסודית שדינה סיום ההתקשרות ו/או יוטלו בגינה סנקציות כלכליות כבדות