חומר רקע

( אזרחים למען אוויר נקי)ע"ר ■ [email protected] ■ www.facebook.com/clean.air.israel "ו כ אלול תשע"ח 06/09/2018 עמדת אזרחים למען אוויר נקי ל דיוני ועדת ה משנה לטיפול בזיהום האוויר הנגרם משריפות פסולת בשטחים פתוחים מבוא בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת תופעת שריפות הפסולת הפיראטיות במדינת ישראל ובשטחי יהודה ושומרון. היקף השריפות עצום, והן מתרחשות בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע . באזורים אחדים התופעה חריפה במיוחד, והיא פוגעת באיכות חייהם ובבריאותם של מאות אלפי .בני אדם להלן המקורות העיקריים לשריפות הפסולת: • גורמים עברייניים המנהלים אתרי פסולת פיראטיים תמורת"היטלי הטמנה" .מופחתים במקרים רבים נשרפים מוצרי פלסטיק, צמיגים ו פסולת אלקטרונית כדי למצות את המתכות ,שבהם שערכן הכספי רב. • תושבים ביישובים שאינם נהנים מ ,פינוי מוסדר של פסולת הנאלצים לשרוף את ה פסולת ה ביתית שלהם כדי לצמצם את נפח ערימות הפסולת בקרבת בתיהם. • ,חקלאים השורפים גזם ללא אישור ובכלל זה פסולת חקלאית כגון ניילונים, ציוד השקיה .ושאריות חומרי הדברה • בעלי עסקים המבעירים פסולת כדי לחסוך בעלויות ה פינוי. • קבלנים המשליכים פסולת בנ י ין בשטחים פתוחים ומציתים אותה. • תחנות מעבר ברישיון, השורפות פסולת כדי לצמצם נפחים. הנזקים הכלכליים שריפות הפסולת גורמות נזקים כלכליים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה : היטלי הטמנה שאינם נגבים , הוצאות כיבוי ובזבוז מים, עלויות ניקוי ושיקום הק רקע ומי התהו ם, עלויות כתוצאה .מתחלואת תושבים, ירידה בערך קרקעות שטרם שווקו ועוד יחד עם זאת, ככל הידוע לנו מעולם לא נערך תחשיב כלכלי מקיף .של נזקי שריפות הפסולת הנזקים הסביבתיים שריפות הפסולת ,מזהמות את האוויר, הקרקע, הנחלים ומי התהום. הן מפיצות ריחות חריפים פוגעות בשט חים הפתוחים, משחירות מבנים וצמחייה ותורמות להתחממות כדור הארץ כתוצאה .מפליטת גזי חממה ( אזרחים למען אוויר נקי)ע"ר ■ [email protected] ■ www.facebook.com/clean.air.israel הנזקים הבריאותיים על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, שריפות בשטחים פתוחים פולטות לאוויר כ- 38% מכלל ה חלקיקים ה נשימים ה עדינים ( PM2.5 ), ו ג הן ורם הפליטה מספר אחת של מזהם זה במדינת ישראל. 1 חלקיקים אלו חודרים לעומק דרכי הנשימה והריאות, מעלים את שיעורי התחלואה הנשימתית והלבבית ופוגעים בתפקודי הריאות. על פי ארגון הבריאות העולמי, אין כל סף בטוח לחשיפה למזהמים אלו, ואוכלוסיות אחדות אף רגישות לה ם במיוחד: ילדים עד גיל10 , מבוגרים מע ל גיל64 ., נשים בהיריון ואוכלוסייה בעלת תחלואת רקע נשימתית ולבבית2 הפסולת המועלית באש מגוונת, ומכילה בין היתר דלקים, צמיגים, אסבסט, פלסטיק, חומרי הדברה :וניילונים. עם מגוון הרעלים העצום הנפלט לאוויר בשל השריפות נמנים, בין השאר, גם אלה דיוקסינים – תרכובות כימיות עמידות לפירוק ורעילות מאוד. בחשיפה קצרה תרכובות אלו עלולות לפגוע בעור ובתפקודי הכבד, ובחשיפה ממושכת הן עלולות להוביל לפגיעה בהתפתחות עוּב רים .ובפוריות, להפרעות הורמונליות, לבעיות במערכת החיסונית, לנזקים במערכת העצבים ולסרטן הדיוקסינים חודרי ם לגוף דרך מערכות הנשימה והעיכול ונשארים בו לאורך שנים. הם גם שוקעים בקרקע, וחודרים לצמחייה שבני אדם ו בעלי חיים ניזונים ממנה . דרך בעלי החיים הם מגיעים גם .אל מוצרי החלב והבשר שאנו צורכים3 פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים ( PAH ) – תרכובות כימיות שחלקן ידועות כמסרטנות באופן ודאי ואחרות חשודות כמסרטנות (סרטן ריאות, קיבה ועור). בקרב בעלי החיים החשיפה אליהן .מעלה את הסיכון למומים מולדים ולפגיעה במערכת החיסונית4 חומרים אורגנ י( ים נדיפיםVOC ) – חומרים העלולים לגרום גירויים בעיניים, חוסר ק ,ואורדינציה ,כאבי ראש, בחילות, תגובות עור אלרגיות, קוצר נשימה ואף פגיעות במערכת העצבים המרכזית בכבד ובכליות. כמה מן החומרים (למשל בנזן) חשודים או אף .ידועים כגורמי סרטן5 ( פחמן חד חמצניCO ) – .בריכוזים נמוכים יכול לגרום כאבי ראש, סחרחורות, עייפות ובחילות6 אדי חומרי הדברה – .עלולים לפגוע במערכת העצבים ולגרום סרטן7 1 לשכת המדענית הראשית דוח מצב הסביבה בישראל: נתונים מדדים מגמות ,(המשרד להגנת הסביבה2017 .) 2 לשכת המדענית הראשית חלקיקים ,(המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות2014 .) 3 לשכת המדענית הראשית דיאוקסינים פורנים (המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות הציבור במשרד ,הבריאות2014 .) 4 לשכת המדענית הראשית פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות ,הציבור במשרד הבריאות2014 .) 5 לשכת המדענית הראשית חומרים אורגניים נדיפים שאינם מתאן (המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות ,הציבור במשרד הבריאות2014 .) 6 לשכת המדענית הראשית פחמן חד חמצני (המשרד ,להגנת הסביבה ושירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות 2014 .) 7 שירי בס ספקטור שימוש בחומרי הדברה בחקלאות ,(הכנסת, מרכז המחקר והמידע2010 .) ( אזרחים למען אוויר נקי)ע"ר ■ [email protected] ■ www.facebook.com/clean.air.israel הכשלים תו פעת שריפות הפסולת היא מחדל לאומי בן עשרות שנים, המאופיין בכשלים של כל משרדי .הממשלה והגופים הנוגעים בדבר אף שהתופעה ידועה זה שנים ועל אף דיונים ודוחות רבים שעסקו ,בנושא8 .המדינה לא עשתה כמעט דבר כדי למגר את התופעה עם הכשלים אפשר למנות את אלה: 1. טיפול לקוי בפסולת ובמפגעי פסולת • המדינה לא דאגה להקמת אתרי קצה ותחנות מעבר שיוכלו לפנות אליהן פסולת. • .חלק מאתרי הפסולת המורשים עוברים על החוק ושורפים פסולת כדי להיפטר ממנה • למרות הקצאת ה משאבים לרשויות מקומיות חלשות שנעשתה ב ,"פרויקט "סביבה שווה חלק מ ה רשויות המקומיות אינן מפנות פסולת מהרחובות . לא ברור כיצד הכספים שקיבלו נוצלו. • רשויות מקומיות רבות אינן מטפלות במזבלות מאולתרות שבשטחן ואינן פועלות נגד .עסקים פיראטיים • משרד הפנים אינו מגיב ל תפקודן הלקוי של רשויות מקומיות שאינן מפנות פסולת מהרחובות או שאינן פועלות נגד מפגעי פסולת. • המשרד להגנת הסביבה אינו מוציא מספיק צווי ניקיון לרשויות ה מקומיות שבשטחן קיימות מזבלות מאולתרות, ואינו מטיל עליהן סנקציות .בשל כך 2. היעדר אכיפה למ רות ריבוי גורמי אכיפה המשרד להגנת הסביבה הוא הנושא באחריות הכוללת לפיקוח ולאכיפה בנושא עבירות שריפת .פסולת המשטרה הירוקה– זרוע האכיפה של המשרד – דלה באמצעים ובכוח אדם ו מונה28 ,מפקחים בלבד ואלו אינם עובדים בשעות החשיכה ,בסופי השבוע ובחגים ,. זאת ועוד מפקחי ,המשטרה הירוקה עוסקים במקביל באכיפה של עבירות סביבתיות נוספות (זיהום ממפעלים )חומרים מסוכנים ועוד, .ואינם יכולים להקדיש לנושא את המאמץ הראוי על ה משרד להגנת הסביבה נוספים גופי אכיפה אחרים , וגם הם אינם יעילים מספיק בגלל מחסור בכוח אדם או בגלל מקומו הנמ וך של הנושא בסדר י ה עדיפו יו ת שלהם: • משטרת ישראל כמעט ואינה מעורבת בנושא . נראה כי המצב הקיים "נוח" למשטרה, שכן האצבע מופנית אל גורמי אכי פ ה אחרים. • ה רשויות ה מקומיות– רבות מאפשרות למפגעים להתקיים בשטחן, ובמקרים אחדים אף .שותפות לדבר עבירה • איגודי הערים לאיכות הסביבה – בחלק מאיגודי הערים חברות רשויות מקומיות חלשות בלבד, לעיתים ללא רצף טריטוריאלי. הן דלות באמצעים ובתקציבים, ואי גוד הערים אינו 8 ,מבקר המדינה דוח שנתי58א לשנת2007 ; 'פרוטוקול ישיבה מס19 של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות , הכנסת ה- 18 ( 9/6/2009); אורי טל- ספירו נתונים על שרפות פסולת (הכנסת, מרכז מחקר ומידע , 2010 ;) 'פרוטוקול ישיבה מס31 של הו ועדה המשותפת פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות , הכנסת ה- 18 ( 8/12/2010 ;) 'פרוטוקול ישיבה מס416 של ועדת הפנים והגנת הסביבה , הכנסת ה- 20 ( 5/6/2017 ;) פ 'רוטוקול ישיבה מס553 של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות , הכנסת ה- 20 ( 27/6/2017 .) ( אזרחים למען אוויר נקי)ע"ר ■ [email protected] ■ www.facebook.com/clean.air.israel מסוגל לאכוף את החוק ב שולי ה ,יישובים שאינם בשטח האיגוד. זאת ועוד אחדים מאיגודי הערים אינם מתנהלים בשקיפות, ולא ברור אם– וכיצד– פעילותם .מבוקרת • יחידת פיצו"ח – פועלת רק כשמדווחים לה את מקומה ה מדויק של ה ,שריפה ו אינה יוזמת בעצמה פעולות ל איתור השריפות ול אכיפ ת החוק .בזמן אמת • יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי – דלה ב כו ח אדם ובמקרים רבים אינה פועלת נגד אתרים בוערים אלא לאחר חודשים ואף שנים. • יחידת דוד, האמונה על מניעת הברחת פסולת לשטחים, פרוסה רק בחלק קטן מהמעברים. 3. שיתוף פעולה לקוי בין הרשויות והגופים • בהיעדר גורם מתאם בין הרשויות והגופים הרלוונטיים, שיתוף הפעולה בין גורמי האכי פה לוקה בחסר עד כדי גלגול אחריות מהאחד לאחר. הדבר נכון במיוחד לאזורי התפר ש בין ה רשויות ה מקומיות, שכן ב אזורים אלה ""מגלגלת כל רשות את סמכויות האכיפה ל הת שכנ. • המשרד להגנת הסביבה אינו מעורב מספיק בפעולות האכיפה של המנהל האזרחי באתרים .שמעבר לקו הירוק • שיתוף הפעולה בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית כמעט ש.אינו קיים 4. חוסר יעילות ב ניטור ה אוויר בו איסוף ה נתונים • המ שרד להגנת הסביבה אינו רושם את אירועי שריפת פסולת באופן מסודר ואינו עוקב אחר היקף התופעה לאורך זמן. • מערך תחנות הניטור של המשרד להגנת הסביבה ממוקד ב מדידת זיהום אוויר מתחבורה ומתעשייה . הוא אינו מותאם למדידת זיהום אוויר משריפות, ואינו פרוס באזורים מוכי שריפות .פסולת • חלק מהמזהמים שנפלטים במהלך שריפות הפסולת אינם ניתנים לניטור באמצעות תחנות הניטור. לצורך מדידת ערך המזהמים יש לבצע דיגומי אוויר, ואלו כמעט.ואינם מבוצעים 5. נתוני ה תחלואה אינם נאספים • משרד הבריאות אינו אוסף נתונים על תחלואה הנגרמת ממזהמים הנפלטים משריפות פסולת, אינו מבצע מעקב לאורך זמן ואינו שותף למאמצים למניעת תחלואה כתוצאה .משריפות פסולת 6. היעדר תחשיב עלות-תועלת • ככל הידוע לנו, משרד האוצר מעולם ל א אמד את הנזק הכספי הנגרם למשק המדינה ולא את התועלת הכספית ש תופק מ פתרו ן ה.בעיה להערכתנו, נזקי שריפות הפסולת נאמדים במאות רבות של מ י ליוני שקלים .בשנה ( אזרחים למען אוויר נקי)ע"ר ■ [email protected] ■ www.facebook.com/clean.air.israel 7. טיפול לקוי באירועי ם ב זמן אמת • מוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה אינו מתפקד בצורה משביעת רצון: זמן ה המתנה ארוך , אנשי המוקד אינם ערוכים לקבל פניות באי מייל ,או באמצעים טכנולוגיים אחרים ומסרבים לטפל בפניות או אף להזינן במערכת אם מתרחשים במקביל אירועי חירום אחרים. • ברוב המקרים המפקחים נדרשים ל זמן רב כדי להגיע לזירת האירוע , או שאינם מגיעים ,אליה כלל ולכן אינם יכולים .לנקוט אמצעים נגד העבריינים • חוסר תיאום בין הגופים השונים, במיוחד בשריפות המתרחשות.מעבר לקו הירוק • בשל היעדר ידע מקצועי ו מחסור בציוד לכיבוי הבעירה (בעיקר דחפורים) חלק מהשריפות בוערות שעות ארוכות – .ולעיתים אף ימים • ליחידות האכיפה אין די כו ח אדם , וכן חסרים להן ה ציוד הנדרש ותי לא ר מפגעים ושריפות באופן יזום וה אמצעי ם לאיסוף ה ראיות ולתיעודן. 8. ענישה שאינה מספקת והליכים משפטיים מסורבלים • במקרים רבים העונשים המוטלים על העבריינים קלים, ולעבריינים משתלם להמשיך לבצע .את העבירה • מרגע ש המשרד להגנת הסביבה פותח בחקירה ועד ש העבריינים עומדים לדין חולפים .חודשים ארוכים, ולפעמים שנים • בהיעדר בית משפט לענייני סביבה, עדיפותם של התיקים המשפטיים בנושא נמוכה, וההליכים המשפטיים נמשכים.תקופה ארוכה 9. היעדר הסברה • לא נעשות פעולות הסברה בנושא נזקי השריפות. • אין כל קמפיין להרתעה המפרט לציבור.את הסנקציות הקיימות בחוק בגין עבירות פסולת • הציבור כמעט אינו מעודכן באירועים שבהם הוטלו קנסות או ננקטו הליכים כנגד מציתי פסולת. 10 . דוחות ה עבר הו הנחיות בנושא אינם מיושמים • 'הנחיית היועמ"ש מס4.1108 מפברואר2007 , באשר למדיניות העמדה לדין של רשויות מקומיות ושל נושאי תפקידים בהן בתחום איכות הסביבה , אינה.מיושמת • המלצות דוח מבקר המדינה משנת2007 מעולם לא יושמו. • ( המדינה התעלמה מהמלצות ועדות הכנסת שדנו בעבר בנושא2009 , 2010 ). ( אזרחים למען אוויר נקי)ע"ר ■ [email protected] ■ www.facebook.com/clean.air.israel הפתרונות כדי למגר את התופעה יש לנקוט:במקביל בפעולות שלהלן 1. אכיפה • הקמת יחידת אכיפה ייעודית ויעילה כנגד שריפות פסולת, שתפעל בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע. על היחידה לרכז את הטיפול בנושא ברמה הלאומית. יש להעמיד לרשותה את .הסמכויות, התקציבים, כוח האדם והאמצעים הנדרשים למיגור התופעה • תגבור משאבי כוח האדם והציוד ליחידת הפיקוח של המנהל האזרחי .לאכיפה ביו"ש • הידוק שיתוף הפעולה בין גורמי האכיפה השונים: יחידת האכיפה הייעודית, המשטרה הירוקה, המנהל האזרחי, משטרת ישראל, הרשויות המקומיות, איגודי הערים לאיכות .סביבה ויחידת פיצו"ח של משרד החקלאות • מניעת הובלה .של פסולת אל אתרים פיראטיים מעבר לקו הירוק • .עירוב צה"ל במקומות הרלוונטיים במתווה שנקבע למיגור מפגע המפחמות • .הקמת יחידת מתנדבים במסגרת משטרת ישראל או יחידת האכיפה הייעודית • .השתת הוצאות כיבוי אש על בעלי הקרקע במקרה של שריפת פסולת 2. טיפול בפסולת • הקמת מתקני קצה .ותחנות מעבר לטיפול בפסולת מסוגים שונים בישראל וביו"ש • .הצגת תוכנית פינוי פסולת ברשויות חלשות והקצאת תקציבים לנושא 3. שינויי חקיקה • תיקון חוק שמירת הניקיון כך ש יטיל את האחריות לשריפ ת פסולת על בעל הקרקע שעליה .העבירה מתבצעת • החלת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית– )סמכויות פקחים .על מועצות אזוריות • הסדרת נושא פינוי פסולת הבניין כדי למנוע את השלכתה בשטחים פתוחים או מסירתה .לאתרים לא מורשים • .הרחבת סמכויות האכיפה לנאמני ניקיון 4. הסברה • .יציאה בקמפיין הסברה על נזקי השריפות, בדגש על המגזר הערבי והחקלאי • עידוד הציבור .לדווח על מפגעים 5. שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני • .הקמת מנגנון שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית למאבק בזיהום אוויר חוצה גבולות 6. איסוף נתונים לבחינת המצב הקיים ו המגמות לאורך זמן • .איסוף נתונים על מספר השריפות ועל מספר הפניות למוקדים על פי מקום וזמן ( אזרחים למען אוויר נקי)ע"ר ■ [email protected] ■ www.facebook.com/clean.air.israel • הקמת מערך תחנות.ניטור רלוונטיות באזורים מועדים • דיגומי ם שגרתיים של ה אוויר ו ה קרקע. • איסוף נתונים על תחלואה ועל תלונות התושבים בגין .תסמינים רפואיים • הערכות שגרתיות של כמו יות הסוגים השונים של הפסולת הנשרפים.שלא כחוק 7. חיזוק איגודי הערים לאיכות הסביבה • על איגודי הערים לאיכות הסביבה לכלול רשויות מקומיות חזקות לצד החלשות. • .הרשויות המאוגדות באיגודי הערים צריכות להיות בעלות רצף טריטוריאלי • על איגודי הערים להתנהל בשקיפות מלאה כלפי הרשויות המקומיות ה מתקצבות אותן וכלפי הציבור. • על איגודי הערים לפעול ל פי.קריטריונים ויעדים הניתנים למדידה והערכה 8. חיזוק מוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה • תגבור כוח האדם במוקדנים נוספים. • .שיפור יכולותיו המקצועיות של המוקד • הוספת אפשרות לפנות אל המוקד באמצעות מספר מקוצר ובאמצעים טכנולוגיים כגון אימייל , מסרונים ואפליקציה, וכן מתן מענה .אוטומטי לתושבים על הטיפול בפנייתם • שינוי הנהלים כך שכל מקרה של שריפת פסולת י י.חשב אירוע חירום • שיפור הממשק בין מוקד הסביבה לבין גופי האכיפה בשטח ו כב"ה. • מיפוי מוקדים קבועים שבהם פסולת נשרפת, .והעברת הטיפול בהם ליחידת האכיפה • פרסום דוחות תקופתיים מפורטים ובהם כל הנתונים על האירועים שנקלטו במוקד ועל דרך .הטיפול בהם 9. השבת המצב לקדמותו • .פינוי מצבורי הפסולת והאתרים הפיראטיים • .שיקום הקרקעות אנו קוראים לוועדת המשנה להמליץ לממשלה ולו ועדת הפנים והגנת הסביבה לאמץ את ה פתרונות המוצעים. אנו קוראים למשרדי הממשלה הרלוונטיים לשלב כוחות כדי למגר את התופעה– המשרד להגנת הסביבה, המשרד לביטחון פנים, משרד הביטחון, משרד החקלאות, משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד המשפטים – למען ה.שמירה על בריאות הציבור ועל הסביבה