חומר רקע
1
הערות מגדריות על הצעת ה
תקציב
לשנת
2025
:
מי ישלמו את ה
מחיר הכלכלי של
?המלחמה
יעל חסון ומירי אנדבלד סבג
5.11.2024
המלחמה
גובה מחירים
כבדים . אלפי משפחות איבדו את היקרים והיקרות להן, אחרות מחכות למעלה משנה
לשובם.ן של קרוביהן החטופים.ות
הנמקים בשבי , רבים ורבות נפגעו בגוף ובנפש, קהילות התפרקו, עשרות אלפי
משפחות פונו מבתיהן ורבים.ות איבדו את מקורות ההכנסה שלהם
.ן.
הסבל הרב והנזק האדיר לחברה ולכלכלה
ילוו את ישראל למשך שנים קדימה. תקציב המדינה הנדון בימים אלו, אינו עוסק בשיקום והחלמה. יתר על כן
הוא אף מאיים להחמיר את מצבן של אוכלוסיות פגיעות ממילא ובתוך כל של אנשים החיים בעוני, בדגש על
.נשים
במסגרת המסמך הנוכחי נתייחס להשלכות של הקפאת מדרגות המס, מענק העבודה ו
קצבאות הילדים
וכן של
הקיצוץ המתוכנן בשכר העובדים
במגזר הציבורי -
על נשים בישראל
, בדגש על נשים בעלות הכנס
ה נמוכ
ה .
נשים בגיל העבודה
הצעת התקציב של2025
המבקשת לממן את ההוצאות הכבדות של המלחמה, מושתתת בין היתר על גזירות
כלכלי
ו ת
אשר צפוי
ות
להרחיב את
הפערים המגדריים
ו
לפגוע
בעיקר בנשים
מוחלשות .
כבר עתה ישנן עדויות
בדבר ,הפגיעה בתעסוקה ובזכויות נשים בעבודה בעקבות המלחמה
בעיקר ב נשים המועסקות בשוק עבודה
מעורער: עובדות שעתיות, נשים בתקופה מוגנת (שבה חל איסור חוקי לפגוע בהעסקה, כדוגמת הריון ו טיפולי
.פוריות), נשים ערביות ועוד1
( מענק עבודה
״
מס הכנסה שלילי
״ )
- מענק עבודה משולם על ידי רשות המ
י
סים מ אז שנת2007
ונועד לתמוך
בעובדים ובעובדות בעלי הכנסות נמוכות. המענק
ניתן
לבני21
ומעלה שהם הורים לילדים וכן לבני.ות55
ומעלה
או אנשים עם מוגבלות. א
י מהות (ואבות) חד הוריות זכאיות למענק גבוה יותר ועד תקרת
ש .כר גבוהה יותר
1
בן אליהו, הדס, יעל חסון ונוגה דגן
בוזגלו .
2024
.השלכות המלחמה על נשים בישראל: חיוניות, שקופות ומודרות . מרכז אדוה, מכון ון ליר בירושלים
.וקרן אברט
2
,לפי נתוני מבקר המדינה כ-
62%
ממקבלי מענק עבודה
בשנת2017
היו נשים. 2
ע .ל פי המוצע בטיוטת חוק ההסדרים, יוקפא השכר לפיו מחושב מענק העבודה וכן סכומי המענק הנגזרים ממנו
מדובר בצעד שיפגע בבעלי השכר הנמוך בישראל, סכום המענק הממוצע בישראל עומד על כ-
4,000
ש"ח
לשנה3 -
.סכום נמוך בהשוואה למדינות אחרות4
במילים אחרות, כבר עתה מענק העבודה אינו נותן מענה מספק
לעובדים ועובדות בשכר נמוך והקפאתו היא צעד שיעמיק את הפגיעה הכלכלית בהם.ן ואת הקושי להתקיים
מהכנסה ראויה, במיוחד על רקע עליית מדד המחירים בכ-
4%
.בשנה האחרונה
קצבאות הילדים –
הצעת התקציב המקורית לשנת2025
דיברה על
הקפאה של כלל הקצבאות
, אך הצעה זו
ירדה מהפרק לקראת אישור הממשלה את התקציב
. מדובר בצעד חיובי, אך עדין נותר
ו גזירות ה
פוגע
ות
במידה
הרבה ביותר באוכלוסייה העובדת
במעמדות הנמוך והבינוני
בישראל
, בדגש על נשים.
קצבאות הילדים ניתנות כידוע ל
אי
מהות .
עתה מדובר להחריג את קצבאות הילדים מביטול הקפאת כלל
הקצבאות ולהותיר את
ערכ
ן
הנומינלי ללא שינוי בשנת2025, כפי שנקבע ב1
בינואר2024
.הפגיעה הצפויה
,בקצבת הילדים, על אף היותה קצבה נמוכה תביא לשחיקת ההכנסה של נשים מוחלשות ותשפיע על יכולתן
לרכוש שירותים ומוצרים חיוניים למשק הבית.
העלאת תשלומי דמי הביטוח הלאומי
במדרגה המופחתת - ההצעה הנוכחית
היא שבמקום הקפאת כלל
הקצבאות, תועלה מדרגת תשלומי הביטוח הלאומי לרמת המס המופחתת בלבד–
כלומר, תחול על בעלי
.ות
,0.4% ת.ם משל .ת זו, עובד כיום, עד למדרגת שכר 5 .ש״ח בחודש 7,522 מדרגת שכר של הכנסות נמוכות ועד ל
שיעור
זה יעלה עתה ל-
%
1.2
. העלאה זו צפויה להקטין את שכר הנטו של עובדים
.ות בשכר נמוך ב עשרות
שקלים לחודש
, כאשר מרבית המושפעים מכך הן נשים. עובד
ות ועובדים
המשתכרים כ-
7,000
ש״ח בחודש
ישלמו עתה84
ש״ח במקום28
ש״ח ששילמו עד עתה ויפסידו כ-
700
.ש״ח בשנה
כמו כן יופחתו שני ימי הבראה – שעלותם למעלה מ-
800
ש״ח בשנה, למי שבכלל מקבלת רכיב זה .
סך ההפסד של אישה המפרנסת לבד את שני ילדיה
עשוי להגיע
לסכומים של כ-
1000-2000
ש״ח בשנה
.)(בתלות בגורמים השונים המשמעות היא שכאשר מדובר במשפחה שסך הכנסותיה נופל מקו העוני, הקפאת
נקודות הזיכוי, השכר ומדרגות מס ההכנסה יובילו להגדלת מספר המשפחות החד-
הוריות שנכנסות למעגל העוני
2
מבקר ,המדינה2020
. דוח שנתי71
.א׳
3
'לפירוט התנאים המזכים ותקרת השכר רhttps://www.misim.gov.il/gmmhszakaut
/ ,
https://blog.kolzchut.org.il/?p=3975
4 דגן-
.בוזגלו, נוגה2024
. הצעת התקציב לשנת2025: ההצעה לפגוע במקבלי מענק עבודה אינה סבירה.. מרכז אדוה
5
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב2025
), התשפ"ה-
2024, פרק ': ביטוח לאומי .
3
ו/או להעמקת העוני עבור משפחות אלו. לעומת זאת, ההשפעה על משפחות
בעשירוני ההכנסה
העליונים
תהיה זניחה.
בבחינת בעלי שכר נמוך כפי שהוגדר על ידי ה-
OECD
(שני שלישים מהשכר החציוני), מהוות הנשים
כ-
65%
בשנת2022-2021
, כאשר ישראל כמדינה מובילה בשיעור בעלי השכר הנמוך
בקרב המדינות
.המפותחות6
בשנת2021
יותר משליש מהנשים המועסקות בישראל (כ-
36%
) מהנשים היו בעלות הכנסה
( נמוכה משכר המינימום5,300
ש״ח) בהשוואה לכ-
22%
.מהגברים המועסקים7
,בנוסף
ברובן המכריע של המשפחות החד הוריות (
86%
.) עומדת אישה בראש המשפחה שיעור העוני בקרב
שיעור 8 .כמעט רבע מהמשפחות שבראשן הורה עצמאי חיות בעוני - משפחות חד הוריות בישראל גבוה במיוחד
מהן סובלות ממצוקת דיור חריפה, ונמצאות בסיכון ורבות 9ביטחון תזונתי-גבוה יותר ממשפחות אלה חיות באי
10.גבוה להתמודד עם מחּוסרּות דיור
,נזכיר כי לצד כל אלו גם שיעור המע״מ צפוי לעלות מ-
17%
ל-
18%
החל מה-
1
בינואר2025
.
בהיותו של
המע"מ
,מס רגרסיבי תשלומי ו מהווים חלק גדול יותר מסך ההכנסה של משתכרי שכר נמוך המפנים חלק גדול
.יותר של הכנסותיהם לצריכה
לשם השוואה, התוכנית הכלכלית
לשנים
2003-2002
, שנבנתה בעקבות משבר כלכלי עמוק אשר נגרם משילוב
,של משבר בענף ההייטק והאינתיפאדה השנייה
קיצצה בכל השירותים החברתיים והפחיתה משמעותית את
תשלומי ההעברה של הממשלה: בנוסף להקפאת כל קצבאות הביטוח הלאומי לארבע שנים ,
קוצצו בחדות
קצבאות המיועדות בעיקר לנשים: הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים וכן הסיוע בשכר דירה הניתן ממשרד השיכון .
,בנוסף קצבאות הביטוח הלאומי חדלו להיות מוצמדות לשכר הממוצע ובמקום זאת הוצמדו למדד המחירים
לצרכן, תוך קביעת 'שכר בסיס' כמדד לחישוב הקצבאות. שינוי זה, לצד העדכון המתון של השכר הקובע, יצר
פגיעה ארוכת טווח בערך הקצבאות ביחס לרמת החיים המשתנה.
.כתוצאה מהקיצוצים הורע מצבן של משפחות עם ילדים ובייחוד משפחות חד הוריות הפער בין משקי בית
שבראשם גברים למשקי בית שבראשם נשים עלה מכ-
2
נקודות האחוז לכ-
5
נקודות האחוז עם יישום הגזירות
6
מתוך עבודה בהכנה של אנדבלד-סבג, דגן בוזגלו וקונור אטיאס בנושא שכר נמוך והתמורה לעבודה
, מרכז אדוה
.)(טרם פורסם
7 שם
8
. .הביטוח הלאומי2023
.דוח ממדי העוני והאי-שוויון בהכנסות
לוח4 .
9
מירי אנדבלד ולהב כראדי .
2023
.
ס קר ביטחון תזונתי2021
:
– מהלך הסקר והממצאים העיקריים . הביטוח
ה לאומי .
10
חסון, י
על, ירון הופמן-דישון
ותהילה שרעבי.
2023
.
בית משלך: אי־שוויון מגדרי בדיור.. מרכז אדוה
4
ב-
2005-2004
(תרשים1
). הגידול בממדי העוני כמו גם בפער המגדרי בשיעורי העוני נתן את אותותיו למשך
שנים קדימה, למעשה עד לסוף העשור, ב-
2010-2009
(ולאחר מכן התרחב מחדש). בהתאמה לכך נסקו גם
.שיעורי העוני של ילדים ובייחוד במשפחות גדולות וחד הוריות
תרשים1
,: שיעורי העוני של משקי בית שבראשם גברים ונשים2020-2002
:מקור
עיבודי מרכז אדוה לסקרי הכנסות והוצאות משקי הבית של הלמ"ס.
:הערה
הנתונים משנת2019
.מבוססים על סדרה חדשה
נשים לאחר פרישה מהעבודה ו נשים עובדות בגיל
ה זקנה
שיעור העוני בגילאי זקנה בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית, ובקרב נשים בגילאי זקנה שיעור העוני גבוה אף
יותר. נכון לשנת2019
( , כחמישית20.3%
) מהנשים בגילאי66
( ומעלה וכרבע23.6%
) מהנשים בגילאי75
ומעלה בישראל חיו בעוני–
שיעורים גבוהים פי1.3
ופי1.1
בהשוואה לגברים .
11
ההכנסות של נשים מפנסיה נמוכות בהשוואה להכנסותיהם של הגברים: בשנת2021
ההכנסה החודשית
הממוצעת של נשים מפנסיה עמדה על1,783
ש"
ח, לעומת3,135
ש"ח בקרב גברי .ם הפער המגדרי ,העמוק
המשקף את פערי השכר ו
הוא גורם משמעותי בשעתוק הפער הכלכלי בגילאי הזקנה.
12
11
, נתונים על עוני לשנת2019
בפילוח לפי מין וגיל, שהתקבלו מלירון סיוון שרמן, תחום צריכה בכספים, אגף מיקרו כלכלה, הלשכה המרכזית
. לסטטיסטיקה ביום24.1.2023
12
צמרת, ה גר, הדס,בן אליהו נעמי
,חזן חנה ,הרצוג יוליה
בסין ו רונה ברייר-
.גארב, ר2023
.
מדד המגדר: אי שוויון מגדרי בישראל .. מכון ון ליר בירושלים
2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020
ראש משק בית גבר17.4 17.8 18.6 19.5 19.1 19.1 18.5 19.8 19.2 19.2 17.1 16.9 17.2 17.9 16.3 16.3 15.7 16.2 15.8
ראש משק בית אשה19.4 21.9 23.1 22.8 21.5 21.4 22.3 21.5 20.7 21.0 23.1 21.8 21.6 21.3 22.5 21.9 22.2 21.4 20.5
10.0
12.0
14.0
16.0
18.0
20.0
22.0
24.0
5
על פי נתוני הביטוח הלאומי ל-
2022
,
נשים מהוות כ-
60%
ממקבלי קצבת אזרחים ותיקים
(בשל תוחלת החיים
)הגבוהה יותר מגברים
וכ-
64%
מקרב מקבלות הקצבה להשלמת הכנסה לאזרחים וותיקים, הקצבה
המשמעותית ביותר לחילוץ
פרטים ומשפחות
.מעוני13
למרבה המזל הוחלט לבסוף לוותר על הקפאת הקצבאות לאזרחים ותיקים, אולם גם נשים בגיל הפרישה יושפעו
במיוחד מהצעדים הצפויים, שכן רבות מהן עובדות בשכר נמוך לצורך גישור על התקופה שעד לקבלת הקצבה או
לצורך השלמת הכנסה כשהן כבר מקבלות את הקצבה. העלאת מדרגות מס הכנסה
והעלאת מדרגת המס
הנמוכה של דמי הביטוח הלאומי צפויה להקטין במידה ניכרת את הכנסתן של נשים הנאלצות לעבוד למחייתן
.בגילאים שסביב גיל הפרישה ולאחריו
יצוין שההצעות
הללו
באות בהמשך ל חוק ההסדרים לשנים2022-2021
שבמסגרתו הוחלט
להעלות
את גיל
הפרישה לנשים מגיל62
ל-
65
בתהליך הדרגתי –
צעד נוסף שפגע בנשים מוחלשות שקצבת האזרח הוותיק
נשללה מהן למשך כמה שנים ושמאלץ אותן להמשיך לעסוק במקצועות שוחקים בשכר נמוך בגיל מבוגר
.ולעיתים קרובות גם בבריאות לקויה
14
קיצוץ במגזר הציבורי
,עוד במסגרת התקציב מתוכנן קיצוץ רוחבי בהיקף של כ־6-5
מיליארד שקל שיחול בעיקר על משרדים חברתיים
ו משרדים בתחומי
תשתיתיי ם15
,
ובראשם הקיצוץ.בתקציבי מערכות החינוך והבריאות
השירותים הציבוריים בישראל סבלו עוד לפני המלחמה מתת-
תקצוב והם ממומנים ברמה נמוכה מן המקובל
בארצות ה-
OECD
.
16
תת התקצוב של המערכות הציבוריות בא לידי ביטוי בעומס ובקושי לספק מענים, גם
בשגרה ובוודאי בזמן חירום. הדבר ניכר כבר בתקופת משבר הקורונה עת נחשפו מערכות ציבוריות חסרות
בתשתיות ובכוח אדם. המלחמה–
חשפה ביתר שאת את החוסר במשאבים במערכות אלו ואת הקושי לספק
ולפתח
.מענים לצרכים הרבים, הקיימים והחדשים, שנוצרו בתחומי הבריאות, הרווחה והחינוך
תת התקצוב לשירותים הציבוריים, בד ג ש על שירותי הבריאות, הרווחה והחינוך מרחיב את הגירעון הטיפולי-
הקושי ההולך וגובר לספק טיפול זמין ואיכותי למי שזקוקים וזקוקות לכך. המלחמה חושפת את עומקו ואת
השחיקה במערך הטיפול הציבורי במשלחי יד כגון עובדות סוציאליות, פסיכולוגיות, פיזיותרפיסטיות, יועצות
חינוכיות ועוד. הצורך הגובר במענים טיפוליים פוגש ,במערכת הסובלת ממחסור של משאבים וכוח אדם
.המתקשה לספק מענים מתאימים
על פי הערכות חסרות אלפי עובדות בתחומי החינוך, הטיפול והבריאות, בין
13
,ביטוח לאומי2023
.. ירחון סטטיסטי
14
אנדבלד-
.סבג, מירי2023
:. דחיית גיל פרישה
השלכות המלחמה על נשים מבו
ג רות שפוטרו.מעבודתן
.מרכז אדוה
15
,טייטלבאום שלמה
2024
.
תקציב2025: קרנות ההשתלמות כבר בחוץ, צעדים נוספים גם מתנדנדים .כלכליסט ,
29.10.2024
.
16
.סבירסקי, שלמה ואתי קונור אטיאס2023
. תקציב המדינה לשנים2023
-
2024
.
6
היתר בשל שכר נמוך ותנאי עבדה שוחקים. כתוצאה, כבר עתה קיים עומס רב על העובדות הקיימות יו על ו
נוסף
ה עומס הנפשי , ה
רגשי ו הטראומה המשנית
שהן חוות כמי שמסייעות לנפגעים ולנפגעות מהמלחמה.
17
גם
הקיצוץ בתקציבי פיתוח התחבורה הציבורית צפוי לפגוע בעיקר
בנשים (
בעיקר מן
המעמדות הנמוכים), אשר
מהוות רוב בקרב משתמשי
ה תחבורה
ה
ציבורית ותלויות בה יותר למטרות תעסוקה .
מלבד פגיעה בשירותים עצמם, קיצוצי הרוחב יפגעו בנשים, המהוות רוב בקרב עובדי המגזר הציבורי ומשרדי
:הממשלה62.5%
,מהעובדים בכלל שירות המדינה75%
מהעובדים.ות במשרדי הבריאות והחינוך ו-
78%
מעובדי.ות משרד הרווחה והשירותים החברתיים. יש להוסיף כי שיעורן הולך ופוחת כ כל שעולים בסולם
.הדרגות18
זאת ועוד, נקיטת צעדים של צנע על מנת להתמודד עם משברים כלכליים ובתוך כך קיצוץ בשירותים
חברתיים מגדילה לא רק את נטל התשלומים של משקי הבית על שירותים, אלא גם את עומס העבודה שלא
.בשכר (״עבודות שקופות״) שעושות נשים בבית, בהיעדר חלופות ציבוריות19
באין הסדר מדיני ונכונות להפסיק את המלחמה והסבל הנגרם
לכל הצדדים,
ולהתמקד בתהליכי ההחלמה
.ובשיקום המערכות הקורסות, המחירים הכבדים ממילא רק ימשיכו לעלות והפערים ילכו ויעמיקו
17
.בן אליהו, הדס, יעל חסון ונוגה דגן בוזגלו2024
.
18
.נציבות שירות המדינה דוח שוויון מגדרי ,
2021
;
.עיבוד של מרכז אדוה לסקרי כוח אדם
19
.חסון, יעל2022
( . עדין שקופות: מגמות והתפתחויות בהערכת תרומתן של עבודות ללא שכר לכלכלה. סוציולוגיה ישראלית, כג2
:)
33
-
52
.