חומר רקע

ת"א, ‏ב' חשון, תשע"ט ‏11 אוקטובר 2018 לכבוד ח"כ ניסן סלומיאנסקי יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט כנסת ישראל ירושלים הנדון: עמדת לשכת עורכי הדין ביחס להצעת חוק הסיוע המשפטי (סיוע משפטי לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000) (הוראת שעה), התשע"ח-2018 חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים הינו חוק חברתי מהמעלה הראשונה אשר נועד למנוע אפליה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או ענידת סמליהם. לשכת עורכי הדין רואה ערך חשוב בהכנסת החוק במפורש לרשימת העניינים בהם ינתן שירות על פי תקנה 5 לתקנות הסיוע המשפטי. יש לציין כי על דרך הפרשנות, אף ללא תיקון זה הסיוע המשפטי רשאי להעניק שירות בעניין וזאת מעצם הגדרת התביעה כתביעה נזיקית המזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק, אולם אנו רואים חשיבות ואמירה ערכית בהכנסת חוק איסור הפליה במפורש לתוך רשימת העניינים שניתן בהם שירות של סיוע משפטי. יחד עם זאת, לשכת עורכי הדין סבורה כי לא נכון לפטור את המבקשים שירות בעניין זה מעמידה בקריטריונים האישיים הקובעים את הזכאות לקבלת סיוע משפטי. יש לזכור כי בתוספת לחוק, הקובעת עניינים הפוטרים מעמידה בקריטריונים האישיים קבועים כיום עניינים אשר אינם מזכים בפיצוי כספי אלא נותנים סעד לאוכלוסיות מוחלשות בבירוקרטיה מול הרשויות, כך לדוגמא ייצוג ניצולי שואה, ייצוג בפני הועדה הפסיכיאטרית וכדו'. המאפיין הרחב בתוספת לחוק הינו היות מקבלי השירות חלק מאוכלוסיה מוחלשת חברתית וכלכלית כאחד אשר אשר נמצאת במצוקה מידית אשר עליה לקבל מענה מידי ואיננו רוצים להעבירה בסד הבחינה של הזכאות הכלכלית. בתביעה מכח החוק לאיסור הפליה, אין המדובר בהכרח, באוכלוסיה מוחלשת כלכלית. ועל אף הרצון למגר את ההפילה בחברה הישראלית, אין לעשות זאת באמצעות פריצת המסגרת של הסיוע המשפטי ומתן זכאות לסיוע משפטי למי שיש באפשרותו לממן את הייצוג בהליך ,יתרה מכך לא ראוי לפטור מדרישת הקריטריונים לזכאות במקרה דנא,שכן ההליך המוצע בהצעת החוק יזכה בפיצוי כספי (עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק) ואינו הליך בירוקרטי מול רשות, הליך שאינו מזכה בפיצוי כספי אלא בסעד ככל ויש רצון אמיתי להגביר את הפניה של מי שזכאי לכך לקבלת סיוע משפטי סבורה לשכת עורכי הדין כי יש להוסיף את הפניה לסיוע משפטי בעניין זה, לתקנה 3ב בתקנות הסיוע המשפטי הקובעת פטור מאגרת השתתפות לאוכלוסיות מסויימות. כך לדעת לשכת עורכי הדין יווצר איזון נכון בו המבקשים לתבוע מכח החוק לאיסור הפליה אשר עומדים בקריטריונים הקבועים לכך בחוק, יקבלו הן יצוג משפטי והן פטור מלא מאגרות השתתפות אולם המבקשים לתבוע שאינם עומדים בקריטריונים יהיה עליהם לקחת יצוג פרטי בשים לב לכך שמדובר בהליך המזכה בפיצוי כספי. סיכומו של עניין, לשכת עורכי הדין סבורה כי יש להכניס את חוק איסור הפליה לתקנה 3ב ולתקנה 5 בתקנות הסיוע המשפטי אולם לא לתוספת לחוק הקובעת קבלת ייצוג ללא מבחני עמידה בקריטריונים אישיים. בברכה, אורי אלפרסי מנכ"ל העתקים: עו"ד אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין בישראל. גב' נעמה כהן פרידמן, סמנכ"ל רגולציה, שיווק ותקשורת, לשכת עורכי הדין בישראל. עו"ד פינחס מיכאלי, ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין בישראל.