חומר רקע

כ"ה בתשרי התשע"ט 4 באוקטובר 2018 אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך רקע לקראת דיון הוועדה ביום 15.10.18 בנושא הצעת חוק הסיוע המשפטי (סיוע משפטי לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000) (הוראת שעה), התשע"ח– 2018 רקע חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972 (להלן – החוק), קובע את ההליכים בהם יהיה זכאי אדם לייצוג על ידי לשכת הסיוע המשפטי. בהתאם לסעיף 2 לחוק, לשכת סיוע משפטי תיתן שירות משפטי, לרבות ההוצאות הכרוכות בו, למי שזכאי לכך לפי התוספת לחוק או התקנות שהותקנו מכוחו. סעיף 3 לחוק קובע כי מבקש שירות משפטי יידרש להראות שידו אינה משגת לשאת בהוצאות שירות משפטי. ואולם, לעניין נושאים מסוימים שנקבעו בתוספת, כאמור בסעיף 2, לא יידרש המבקש למבחן זכאות כלכלית לשם קבלת השירות. בתוספת זו מנויים מספר עניינים בהם מטעמים שונים כגון האינטרס הציבורי, זכות הגישה לערכאות או הרצון לאפשר מיצוי זכויות, נקבע כי לא יידרש בהם להצביע על זכאות כלכלית כאמור. בין הנושאים המנויים בתוספת – ניצולי שואה בעניינים מסוימים הנוגעים לקבלת תגמולים וקצבאות, נפגעי עבירות סחר בבני אדם או החזקה בתנאי עבדות בהליכים שונים המפורטים בתוספת, עובדים בהליכים מסוימים נגד מעבידם, הורים בהליכים מסוימים לפי חוק אימוץ ילדים, קטינים שהתבקש נגדם צו הרחקה, חולים המאושפזים לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 ועוד. חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000 (להלן – חוק איסור הפליה), נועד, כפי שנקבע בסעיף המטרה, לקדם את השוויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים. חוק זה קובע כי מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות, לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או מחמת מקום מגורים. מעשה או מחדל בניגוד להוראה זו מהווים עוולה אזרחית וכן עבירה פלילית שלצדה קנס. יצוין כי כבר היום בהתאם לחוק איסור הפליה, תביעה בשל עוולה לפי החוק יכול שתוגש בידי תאגיד העוסק בהגנה על זכויותיו של מי שאסור להפלות לפי החוק. הדוח המסכם של הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור שהוגש ביולי 2016 התייחס, בין היתר, לאכיפתו של החוק לאיסור הפליה. בדוח צוין כי קשה לאמוד את מספר התביעות שמוגשות לפי חוק איסור הפליה אך מהתרשמות הצוות החסם הכלכלי הוא חסם משמעותי בהגשת התביעות. לפיכך, המליץ הצוות כי המדינה תיתן סיוע משפטי ללא מבחן כלכלי לכל מי שנפגע לפי החוק ומבקש לתבוע על פיו. זאת, בין היתר במטרה לעודד הגשת תביעות ויצירת פסיקה משנה תודעה. הומלץ כי יינתן ייצוג משפטי לכל מי שזקוק לכך בהקשר של פגיעה בשוויון או הפליה, ללא צורך בעמידה בקריטריונים הכלכליים. בנוסף לכך, הדוח כלל המלצה בדבר ביטול אגרת בית המשפט בתביעות לפי חוק ההפליה וכן, המלצה בדבר אכיפה פלילית של החוק. הצעת החוק הממשלתית הצעת החוק הממשלתית מבקשת לקבוע כי יינתן סיוע משפטי לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה ללא מבחן זכאות כלכלית, וזאת, כהוראת שעה, לפרק זמן של שלוש שנים. לפי דברי ההסבר, מטרת התיקון המוצע להקל על מיצוי זכויות של קבוצות אוכלוסייה שונות. כאמור, מוצע לקבוע כי לא יידרש מבחן זכאות כלכלית, עם זאת מוצע שלא להחריג את סעיף 4 לעניין מבחן הסיכוי המשפטי של התביעה. הצעה זו מהווה כאמור חלק מיישום המלצות הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. סוגיות לדיון: מוצע שהוועדה תקבל נתונים בדבר מספר ההליכים המתנהלים לפי חוק איסור הפליה מדי שנה ובדבר הערכת גורמי המקצוע בדבר השלכות התיקון. מוצע לדון בסיבות שהביאו להוראה המוצעת בדבר ביטול מבחן הזכאות הכלכלית לעניין תביעות לפי החוק לאיסור הפליה, ולדון בהצדקה לקבוע את ההוראה כהוראת שעה ולא כהוראת קבע. מוצע לברר האם התקבלו ההמלצות הנוספות של הצוות למיגור הגזענות בהקשר זה – בנושא פטור מאגרה ואכיפה פלילית.