חומר רקע
6 בנובמבר,
2024
-
!דחוף–
מבלי לפגוע בזכויות וטענות
לכבוד
ת שר
התחבורה
ח"כ מירי רגב
לכבוד
שר הכלכלה והתעשייה
ח"כ ניר ברקת
ל כבוד
שר התיירות
מר חיים כץ
לכבוד
סגן שרת התחבורה
מ ר אורי מקלב
לכבוד
יו"ר ועדת הכלכלה
ח"כ דוד ביטן
לכבוד
עו"ד יעל כהן
יועצת משפטית למשרד התחבורה
וכמ ,בדינו
:הנדון
המשך קידום
הצעת
( חוק שירותי תעופה
פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון
'מס3
והוראת שעה– ח רבו ,)ת ברזל
התשפ"ד -
2024
"( בשם ישראייר תעופה ותיירות בע"מ ישראייר)"
הרינ
ו מתכבדים
:לפנות אליכם בנושא שבנדון כדלקמן
1.
חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-
2012
"(החוק ") קובע
הטבות שונות שנוסע זכאי להן בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה .
האחריות למתן ההטבות הללו
מוטלת על חברות התעופה, וישראייר בתוכן .
2.
,כידוע היטב
החל מיום7.10.2023
נכפתה על כולנו מלחמת חרבות ברזל, אשר יוצרת שיבושים
.אדירים במשק הישראל בכלל ובענף התעופה בפרט שיבוש לוח הטיסות
נוכח המצב הבטחוני ה פך
.עניין שבשגרה
ישראייר מוצאת עצמה מתמודדת עם דרישות ותביעות למתן פיצוי כספי מכוח החוק
בנסיבות חריגות אלה .
,כך למשל נוצרים מצבים אבסורדיים בהם ישראייר נאלצת להתמודד עם דרישות לפיצויים בגין
,שיבושים פתאומיים בלוח הטיסות נוכח החלטה שקיבלה ממשלת ישראל על סגירת המרחב
האווירי בטווח הזמן המיידי בשל איום בטחוני ; או כאשר יוצאות הנחיות של שירותי הביטחון הכללי
אשר מונעות המראת טיסות מסוימות על רקע דומה .
:יודגש סגירת המרחב האווירי גם לזמן קצוב חושפת את ישרא ייר לפגיעה מתמשכת, שיכולה
.להשפיע גם יממה מאוחר יותר
;כך, צוותים שהיו זמינים לטיסה מסוימת אינם זמינים יותר
)"סלוטים" (חלונות זמן שניתנים לחברות התעופה להמראות ולנחיתות ,שניתנו לחברה אובדים
והכול–
.באופן שחושף את ישראייר לתביעות מכוח החוק
חיובה של ישראייר בפיצויים לנוסע שטיסתו בוטלה ברגע האחרון נוכח מצב
בטחוני
,שנכפה על כולנו
אש ר
השלכותיו פוגעות גם בישראייר עצמה, מהווה פגיעה קיצונית ובלתי מידתית בזכויות
היסוד
של ישראייר, בניגוד ל
דין .
- 2 -
:יתר על כן חשיפתה של ישראייר לפיצויים בנסיבות בהן שיבושים בלוח הטיסות
הם תולדה של
המצב הבטחוני מעוותת את מערך השיקולים של ישראייר ופוגעת באופן בלתי מידתי בחופש התחרות
של החברה , ובכך– בציבור הנוסעים . כך, ישראייר, אשר בניגוד ,לחברות זרות לא נטשה את נתב"ג
ובניגוד לחברות אחרות נשענת במידה רבה על,מטוסים חכורים "נענשת" על שיבושים
שהם תולדה
."של נסיבות חיצוניות, בעוד חברות אחרות חומקות מאותו "עונש
ישראייר אף נמנעת מפתיחת קווים
חדשים, ו אף
נאלצת להסיט קווים קיימים מחשש לתשלום פיצויים
.בנסיבות שאין לה שליטה עליהן
3.
:ודוק ,מלחמת חרבות ברזל היא האירוע השני בתקופה של כשלוש שנים
במסגרתו
נגרמים שיבושים
נרחבים במשק התעופה בישראל אשר נובעים מגורמים חיצוניים ומנסיבות חריגות שאינן בשליטתן
ובאחריותן של חברות התעופה, וישראייר ביניהן .
1
4.
בנסיבות שיתוארו להלן, ו בהיעדר פרשנות חד משמעית להוראות החוק אשר פוטרת את ישראייר
מתשלום פיצויים ב אופן
שיוצר אבסורד כאמור ., אין מנוס מהתערבות המחוקק לשם הסדרת הסוגייה
ממשלת ישראל הבינה זאת היטב, ו פעלה לתיקון החוק
כך שי גביל באופן משמעותי את אחריותן של
חברות התעופה לתשלום פיצויים ב
מצבים מיוחדים, לרבות בעת מלחמה .
זאת, במסגרת"
הצעת חוק
'שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס3
והוראת שעה–
חברות
ברזל), התשפ"ד-
2024
"( "
ה
צעת ה תיקון
ל"חוק .)
5.
אלא שמטעמים שאינם ידועים לישראייר, נעצר קידומה של ההצעה והיא ירדה משולחנה של ועדת
הכלכלה של הכנסת, ממש ערב הדיון בה.
6.
,במצב דברים זה מטעמים של
מדיניות משפטית נכונה, וכדי לעצור את הפגיעה המתמשכת
והבלתי
מידתית ב זכויותיה של
ישראייר, ואת חשיפ
ת ה לתביעות ,שעניינן הטלת קנס, פשוטו כמשמעו
הינכם מתבקשים לפעול באופן מידי ודי לק
ם הליך החקיקה
,שכבר היה בעיצומו
תוך מתן אפשרות
לישראייר להישמע בוועדות הכנסת .במסגרת ההליך
,לחילופין הינכם מתבקשים לעשות שימוש בסמכויותיכם ו לנקוט כל הליך אחר אשר יפטור את
,ישראייר מתשלום פיצויים בנסיבות האמורות באופן שייצר וודאות עבור ישראייר בין יתר חברות
התעופה, ויצמצם את הפגיעה הבלתי מידתית שנגרמת לה בעקבות החוק הקיים, והכל כפי שיפורט
להלן .
7.
כך, ניתן יהיה ל הבטיח ודאות ו
זיא ו ן בין זכויות הנוסעים לבין זכויותיה של ישראייר שלא לשלם
פיצויים, מקום בו נכפ
ו עליה נסיבות חריגות שאינן תלויות בה ואין היא יכולה לצפותם.
1
'דברי הסבר להצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס3
והוראת שעה–
חרבות
ברזל), התשפ"ד-
2024
, ה"ח הממשלה התשס"ג1008
,
1009
.
- 3 -
א.
סוגי ההטבות המוענקות
בחוק ו הפטור החלקי הקיים מפיצוי סטטוטורי
ב "נסיבות
"מיוחדות
8.
החוק
כפי שהוא מנוסח ,היום
מחייב את
חברת ה תעופה להעניק לנוסעיה הטבות מסוימות בשל איחור
בטיסה או ביטולה , ככל שלא)קיבלו הודעה על כך מחברת התעופה (או מי מטעמה
14
יום לפחות
לפני מועד הטיסה
(סעיף6
)(ג) לחוק
, מכמה סוגים, כדלקמן:
•
על חברת התעופה להעניק שירותי סיוע בפועל כגון מזון ושתיה, שירותי תקשורת, הלנה, הסעה ,
במקרה של איחור בטיסה מעל שעתיים
"(שירותי סיוע )"
(סעיף3
()(א1
)) לחוק ;
•
על חברת התעופה הש ל
יב לנוסע
תמורה או כרטיס טיסה חלופי-
במקרה של איחור או הקדמה
במועד המראת הטיסה מעל5 שעות
"(השבת התמורה ששולמה)"
(סעיפים8-7
)לחוק ;
•
על החברה
להעניק פיצוי כספי–
במקרה של ביטול טיסה או איחור או הקדמה במועד המראתה
מעל8 שעות
"(הפיצוי הסטטוטורי)"(סעי פים1 ו-6
)לחוק.
9.
באשר
ל
פיצוי הסטטוטורי ,
סעיף6
()(ה1) לחוק קוב ע כי
נוסע שנסיעתו בוטלה אינו זכאי ל
הטבה זו
אם
חברת התעופה " הוכיחה כי הטיסה בוטלה בשל
נסיבות מיוחדות
שלא היו בשליטתו, וגם אם היה
עושה כל אשר ביכולתו– לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות ."
כלומר, החוק כפי שהוא היום מכיר בכך שישנן נסיבות חריגות שבהן לא מוצדק להטיל את האחריות
על חברות התעופה
ופוטר אותן מהאחריות לפיצוי
הסטטוטורי
באותן נסיבות,
בהן ביטול הטיסה לא
היה בשליטתה
ולא היה ביכולתן למנוע את ביטולה.
2
10
.
,למעשה סעיף6
()(ה1
)לחוק מהווה יישום פרטי בחקיקה
( של דין הסיכול:ראו ת"ק (שלום תל אביב-
י )פו24
-
05
-
38042
אבי יגאל נ' אייר קנדה
(נבו18.8.2024
)
, סעיף35
) .
11
. ב פסיקה
נקבע כי יש ליתן פרשנות מצמצ
מ ת למונח "נסיבות מיוחדות" ולקבוע כי
נסיבות מיוחדות
הן
."אלו שבבחינת "כוח עליון
,בפסיקת הערכאות הדיוניות יש הדים לגישה לפיה
מלחמה היא אירוע
שיש בו כדי לפטור את חברות התעופה מפיצוי סטטוטורי. יפים לעניין זה דברי
כב' השופט מנחם
מזרחי ב )'ת"א (שלום רח16
-
11
-
69167
אורי רגב נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ
(נבו29.3.2017
):
"
בהחלט יש להעניק למילים "נסיבות מיוחדות" פרשנות
מצמצמת ביותר, והן מתיישבות עם המילים "שלא היו
."בשליטתו כלומר, רק נסיבות שהן בבחינת "כוח עליון", כגון
,מזג אוויר פתאומי ובלתי צפוי, אסונות טבע כלליים ,מלחמות
שביתות רוחביות בלתי צפויות, תקלה מובנית כללית בסוג כזה
של מטוסים וכיו"ב, יצדיקו את הפטור.
"..
2
'דברי הסבר להצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס3
והוראת שעה–
חרבות
ברזל), התשפ"ד-
2024
, ה"ח הממשלה התשס"ג1008
,
1008
.
- 4 -
12
. במבצע
"צוק איתן", שהתקיי
ם
בשנת2014
ואר
ך
50
ימים, התעוררה השאלה )בת"צ (מחוזי ת"א
27789-11-14
רויטל ממן נ' אליה-
רויאל ג'ורדניאן איירליינס קו
,(נבו27.9.2016
)
,שם קבע בית
המשפט כי המצב השורר במדינת ישראל
במהלך המבצע,
נופל לגדרי הפטור הקבוע בסעיף6
()(ה1
)
.לחוק
זאת, משקיבל את עמדת חברת התעופה :לפיה
"
]...[
עצם ההחלטה על ביטול טיסותיה לא היה סתמי ונבע
מהמצב הבטחוני ששרר אותה עת בישראל וכי החשש מפני
טיסות( המגיעות לישראל מכיוון מזרחRJ
היא היחידה
)המגיעה לישראל במסלול זה, לדבריה–
היה חשש כן של
המשיבה בהתבסס על הסברים שקבלה בתחום התעופה ועל
אסמכתאות שונות שפורטו בתשובתה"
.
ר
או גם, למשל :
•
)'ת"ק (טב21893-08-14
אחיטוב נ' איסתא ישראל בע"מ ,(פורסם בנבו2.5.2015
) וכן ת"ק (תביעות
)'קטנות חי1704-10-14
ואדים מאור נ' חברת הדני משרד נסיעות ותיירות בע"מ
(נבו12.8.2015
,))
שם .נקבע כי המצב המלחמתי נופל לגדרי הפטור
•
)רת"ק (מחוזי ת"א19635-09-20
יונייטד אירליינס אינק נ' טום אלוני
,(נבו17.12.2020
), שם נקבע
כי הוראות סעיף6
()(ה1
) לחוק שירותי תעופה חלות במקרים של עיכוב בטיסה אחת אשר נוצר עקב
סיוע רפואי דחוף שניתן לאחד מהנוסעים, וכן על עיכוב בטיסה אחרת אשר נוצר עקב "עוצר
.המראות" בנתב"ג
13
.
,מנגד ב
ת"ק (י-
)ם58891-06-17
מטי מויאל נ' אשת
,(פורסם בנבו14.4.2019
)
לא ראה בית המשפט
בעצם)טענה לקיומו של מבצע צבאי (צוק איתן
כמקים את
תחולת הפטור שבסעיף6
()(ה1) לחוק
, מ שלא
הוצגו ראיות
המלמד
ות על סגירת המרחב האווירי של מדינת ישראל .
14
.
המלחמה בה אנו מצויים כיום אינה דומה למלחמות בהן התמודדה מדינת ישראל
מאז הקמתה.
מלחמת חרבות ברזל
מתנהלת
למעלה מ שנה בעצימות משתנה
ו
משפיעה רבות על העורף ב ,מדינה באופן
בו ו אנ
מצויים ב"שגרת מלחמה" שאין אנו יודעים מתי
יגיע
.סופה
15
.
בשבועות הראשונים לתחילת המלחמה
בתי המשפט
לתביעות קטנות
דנו בתחולת החוק בנסיבות
החריגות שנוצרו, ו
פטרו חברות תעופה מתשלום הפיצוי הסטטוטורי על טיסות
שבוטלו או עוכבו
באותם הימים . זאת, לאור אי הוודאות הרבה ששררה במדינה והשינויים .הפתאומיים בלוח הטיסות
יפים לכאן דברי
כב' השופט ת אפרת אור-אליאס
)בת"ק (ת"א54920-02-24
רזיאל נ' ישראייר
(פורסם
,בנבו29.7.2024
:)
"
משפרצה ביום7.10.2023
מלחמת "חרבות ברזל", בעקבות
מתקפת טרור על תושבי הדרום וירי טילים על ישובים ברחבי
הארץ, לרבות ירי שכוון לנמל התעופה בן-
גוריון, הימים
שלאחר מכן היו ימים קשים ששררה בהם תחושת אי ודאות
- 5 -
גדולה. בשל כך, חברות תעופה רבות הודיעו על השהיית
טיסותיהן לישראל וממנה. אין חולק כי הטיסה שבענייננו
בוטלה לאחר שהמפעיל המקומי הודיע על ביטול הטיסה בשל
פרוץ המלחמה. אני סבורה כי מדובר בנסיבות קיצוניות
ומיוחדות אשר לא היו בשליטת הנתבעת1
ואף לא היה בכוחה
למנ וע אותן. לפיכך, ובהתאם להוראות סעיף6
()(ה1
) לחוק
שירותי תעופה, הנתבעת1
אינה חבה בתשלום פיצויים לתובעת
לפי התוספת הראשונה לחוק".
ראו גם :
ת"ק24
-
03
-
918
רודה נ' קווי חופשה בע"מ
( ][נבו5.8.24
)
;
ת"ק23
-
11
-
54319
רוקני נ' ישראייר
,(פורסם בנבו12.3.2024
)
;
ת"ק53607-11-23
טייב ואח' נ' ארקיע
,(פורסם בנבו8.4.2024
);
)'ת"ק (רמ
9079-11-23
'לוי נ
שמהטאייר
,(פורסם בנבו24.2.2024
)
; ת"ק28949-02-24
פדהצור נ' ישראייר
,(פורסם בנבו27.7.2024
).
16
.
,בהמשך המלחמה
ביחס למתקפת הטילים והכט
מ
"מים מאיראן ,
נידונו מקרים נוספים בשאלת הפטור
הניתן לחברות התעופה. כך למשל
בת"ק (תל אביב -
)יפו38042-05-24
יגאל נ' אייר קנדה
(נבו18.8.24
)
קבע כב' השופט:גיא פורר
"
,אכן, המתקפה האיראנית היתה אירוע חריג ותקדימי
במסגרתו נורו על ישראל מאות חימושים
מסוגים שונים בתוך
זמן קצר, דבר שגרם להשבתה של הטיסות לישראל וממנה תוך
כדי המתקפה ובשעות הסמוכות לה .
מקובל עלי כי אירוע כזה
יכול לבסס שינוי נסיבות המקים לחברת התעופה פטור
מתשלום פיצוי הקבוע בסעיף6
( )(ה1) לחוק."
:אלא שבית המשפט הוסיף עוד
"
,יחד עם זאת וכפי שצוין לעיל, שינוי נסיבות כאמור אינו מקים
את הפטור
לצמיתות. חברת התעופה צריכה להראות כי בכל מועד
בו היא ביטלה טיסה עדיין התקיים אותו שינוי נסיבות באופן
שלא אפשר את קיום הטיסה או העמיד אותה בסכנה. "
ראו גם :
ת"ק24
-
05
-
28620
בוזגלו נ' ארקיע קווי תעופה
ישראליים בע"מ
(נבו18.8.24
).
17
.
גם בעניינה של ישראייר עצמה, קבע בית המשפט באחד המקרים כי המציאות ששררה בתחילת
המלחמה לא
אפשר
ה לישראייר
להיערך מראש לשינויים או לביטולים שנובעים נוכח הנסיבות
המיוחדות והחריגות
, ודחתה תביעה לפיצוי הסטטוטורי
. כך למשל נקבע ב ת"ק (תביעות קטנות
)ראשל"צ54319-11-23
יורם רוקני נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ
(נבו12.3.2024
)
:
"
יחד עם זאת, אני מקבלת את טענת הנתבעת כי נוכח מתקפת7.10.23
על
ישראל כל הטיסות לישראל וממנה בוטלו בהדרגה וכי חברות התעופה
היחידות שפעלו– וגם הן במגבלות כוח אדם ובכפוף להנחיות -
היו חברות
- 6 -
התעופה הישראליות אשר הפעילו טיסות חילוץ וטיסות מיוחדות להשבת
כוחות ביטחון וחירום וכי במועד בו היו אמורים לחזור התובעים לארץ
9.10.23
היה מצב של כאוס, שינויים תכופים והעדר בהירות של הצפוי
.להתרחש
הימים הם ימי לחימה נפילות טילים ואי וודאות כאשר אלה
אינן בשליטתה של הנתבעת ולא היה ביכולתה לצפות אותן, להשפיע
עליהן, לשנותן וממילא למנוע את ביטולה של הטיסה. טיסתה של
.הנתבעת סוכלה
אין המדובר בביטול טיסה שמקורה בתקלה טכנית או
בשינויי מזג אוויר אשר ניתן היה למנוע את ביטולה על ידי תכנון מתאים
של הנתבעת או היערכותה מראש. הטיסה בוטלה נוכח נסיבות מיוחדות
,וחריגות שגם אם הנתבעת הייתה עושה כל שביכולתה לא הייתה יכולה
למנוע את ביטולה של הטיסה .
]...[
משסוכלה הטיסה, והשיבה הנתבעת
לתובעים את עלות כרטיס הטיסה בחזור אין לי אלא להו רות על דחיית
התביעה."
18
.
יפים גם דברי בית המשפט ב )ת"ק (תביעות קטנות ת"א28949-02-24
אלדר פדהצור נ' ישראייר תעופה
ותיירות בע"מ
(נבו27.7.2024
):
"
איני מבקשת למעט חלילה מן הקושי ואי הנוחות שנגרמו לתובע ולבני
,משפחתו בשל ביטולה של הטיסה. ברם סבורני שמועדה של הטיסה
כשלושה ימים בלבד מפרוץ אירועי השביעי באוקטובר והנסיבות
שתיארה הנתבעת דיי בהם על מנת לקבוע שהתקיימו נסיבות מיוחדות
וחריגות, שאינן בשליטתה ול
א היה ביכולתה למנוע את ביטולה .
איני
רואה צורך להכביר מילים בנוגע לאירועים הקשים שפקדו את מדינת
ישראל והצריכו, אך מובן, שינויים רבים והיערכות מיוחדת מחברות
התעופה. נהיר כי אירועים אלה לא היו בשליטתה של הנתבעת ושוכנעתי
שביטולה של הטיסה לא היה בר מניעה, אפי לו אם זו עשתה כל שלאל
ידה על מנת למנוע זאת. אטעים כי בשורה ארוכה של פסיקות נקבע שמצב
החירום בעטיה של מלחמת חרבות ברזל קולע להוראה הקבועה בסעיף
6
()(ה1) לחוק, באופן שהפקיע את זכאותם של התובעים לפיצוי מכוחו.
."
19
.
מהאמור לעיל עולה כי בערכאות הדיוניות ישנה הבנה מסוימת לקושי שחוות חברות התעופה במצבי
קיצון, בהם מצבי מלחמה.
יחד עם זאת, ובמצוות המחוקק, הפטור שניתן לחברות התעופה ניתן
רק
,בנוגע לפיצוי הסטטוטורי בעוד חברות התעופה חשופות לתשלום פיצויים גבוהים בגין רכיב שירותי
הסיוע, וזאת גם בנוגע לטיסות שבוטלו או התעכבו באותן נסיבות קיצוניות ולעיתים חסרות תקדים .
בנוסף, מדיניות משפטית נכונה אינה יכולה להותיר סוגיה זו לפרשנות משתנה של הערכאות
הדיוניות. התערבות המחוקק נדרשת, אפוא, כדי להשיב את האיזון הנכון בין זכויות הצרכנים לבין
זכויות חברות התעופה, שלא ל שלם קנס –
פשוטו כמשמעו–
במצבים בהם לא יכולה להיות מחלוקת
ששיבושי טיסות נגרמו ב
של אירועים חריגים ובלתי צפויים.
- 7 -
ב.
ישראייר
נותרת חשופה לאינספור הליכים משפטיים ול פיצויים בסכומי עתק מכוח
החוק, בגין שיבושים שהיא אינה אחראית להם
20
.
כאמור, החוק כפי שהוא היום פוטר את חברת התעופה מהאחריות לפיצוי הסטטוטורי בנסיבות
.מיוחדות בהן ביטול הטיסה לא היה בשליטתה ולא היה ביכולתן למנוע את ביטולה,עם זאת
בהיעדר
פרשנות חד משמעית להוראות החוק, אשר קובעת מהן אותן נסיבות חריגות,
ואשר פוטרת את
,ישראייר מתשלום פיצויים בנסיבות חריגות אלה
נוצר חוסר ודאות
, וישראייר חשופה ל פגיעה קיצונית
ובלתי מידתית בזכויותיה .
21
. ל נוכח המציאות הגיאופוליטית
השוררת באזורנו ,סביר בהחלט ש מצבים מיוחדים–
אירועים
ביטחוניים או אירועים חריגים אחרים–
יתרחשו גם
בעתיד וישפיעו
על
שוק התעופה בישראל כפי
שקורה
.בימים אלו3 הדבר מגביר את הצורך בהסדרת הסוגייה , במטרה למנוע פגיעה בלתי סבירה
בחברות התעופה וישראייר ביניהן .
22
.
החל מתחילת המלחמה
סובלת ישראייר מ שיבושים תכופים שהם כולם תולדה של המצב הבטחוני
החרי.ג כך, בין היתר:
•
המרחב האווירי של מדינת ישראל נסגר באופן מלא או חלקי מעת לעת ,, ללא התראה של ממש
בהתאם להוראות הרשויות המוסמכות;
•
צוותי תעופה זרים המפעילים מטוסים חכורים בשירותה של ישראייר ע
וזבים בהתראה מידית
את
ישראל והם אינם עומדים לרשות
ה .זאת, בין היתר,
על רקע הגבלות שמטילות חברות הביטוח של
המטוסים החכורים על כמות השעות שהם
יכולים
להיות על הקרקע בנתב״ג, בכמות המטוסים
המצויים בחשיפה לאירוע רקטי בו זמנית
, ועוד ), וכן על רקע הפחד (המובן מאליו של הצוותים
לבצע טיסה מתוכננת לאחר ירי רקטי;
•
ה
נחיות חברות ה ביטוח בתקופת המלחמה
מאלצות את ישראייר
להפעיל חלק מהמטוסים
החכורים
מחוץ ישראל . מדובר בבסיסי תפעול
משניים ש אין בהם את
אותה רמת שירות תפעולית ,
לא מבחינת חלקי החילוף ולא מבחינת כוח האדם (מכונאים), מה שמשפיע על התארכות הטיפול
בתקלות ;
•
לא ניתנים סלוטים
בשדה התעופה בן גוריון,
וכאשר הם ניתנים– הם
;משתנים באופן תכוף
•
;טייסים ואנשי צוות רבים גויסו לשירות מילואים
•
נוצרים שינויים רבים בלוח הטיסות לצורך הוצאת והפעלת מערך טיסות חילוץ, של נוסעים
.המבקשים להגיע לישראל וטיסותיהם התבטלו או התעכבו
3
'דברי הסבר להצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס3
והוראת שעה–
חרבות
ברזל), התשפ"ד-
2024
, ה"ח הממשלה התשס"ג1008
,
1009
.
- 8 -
23
. שיבושים אלה, שנובעים כולם מהמצב החריג והתקדימי
,כאמור ואשר חלקם הגדול מתרחש בסמוך
לפני מועד
,הטיסה
פוגעים ביכול תה של ישראייר לספק שירות ללקוחותיה ובפרט–
אינה מאפשרים
לה לעדכן את הנוסעים בדבר ביטול הטיסה או שינוי המועד במסגרת ה-
14
.יום הקבועים בחוק
24
.
ישראייר נותרת חשופה לתביעות לפיצויים מכוח החוק, בנסיבות חריגות במיוחד בהן ביטול הטיסה
או שינוי מועדה .אינם בשליטתה
אין מדובר בעניין תיאורטי
: מאז החל
ה המלחמה
נפתחו נגד ישראייר
עשרות רבות של הליכים משפטיים בהקשר האמור.
25
.
,בשנה האחרונה מאז
פרוץ המלחמה,
הוגשו
למעלה מ -
100
תביעות כנגד ישראייר
לקבלת פיצויים
מכוח החוק בשל ביטול טיסה או שינוי מועדה עקב אירועי המלחמה ,
בשווי כולל של
כ-
2.2
מיליון
ש"ח .
זאת, מעבר להוצאות הרבות הנלוות לניהול הליכים אלו, ובהן הוצאות ניהול והוצאות
משפטיות, אשר
מייקרות מטבע הדברים את פעילותה של ישראייר ופוגעות בציבור לקוחותיה .
26
.
,)כמובן שהתביעות האמורות, אך מצטרפות למקרים הרבים (אין ספור כאלה לאורך התקופה
,הרלוונטית אשר במסגרתם ישראייר
תה צ פי את נוסעיה באופן אוטומטי
בגין אותם שיבושים בלוח
הטיסות, אשר מהווים לאור הוראות החוק(
כפי שקיימות
)כיום ,
איחורים ו/או ביטולים המזכים את
אותם נוסעים בקבלת שירותי סיוע וכן בקבלת פיצוי סטטוט
ו .רי
27
.
.הדברים מדברים בעד עצמם המצב החוקי הנוכחי חושף את ישראייר להליכים משפטיים בלתי
נגמרים בהיקפים לא מבוטלים, בתביעות לפיצויים ,, אשר בבסיסן טענות לשיבושים בלוח הטיסות
שהם תולדה של
המצב הבטחוני חסר התקדים, לעיתים–
מכוח הנחיות מפורשות של הגורמים
.המוסמכים
ישראיר לא תוכל להמשיך לשבת בחיבוק ידיים נוכח הפגיעה הקשה בה ובזכויותיה.
ג.
ממשלת
ישראל יזמה
את תיקון
המצב החוקי בעקבות מלחמת חרבות ברזל
מתוך הבנה
כי ללא התיקון נפגעות זכויות היסוד של חברות התעופה באופן לא מידתי
28
. ממשלת ישראל
עצמה
הבינה היטב את ה
קשיים שמעלה ישראייר במכתבנו זה,
אשר יורדים לשורש
,העניין ופעלה ל
קידום הצעה ל
תיקון החוק, כך ש הוראותיו
יגביל
ו
באופן משמעותי את אחריותן של
חברות התעופה לתשלום פיצויים במצבים מיוחדים, לרבות בעת מלחמה
"(הצעת התיקון לחוק)"
.
4
29
. בדברי ההסבר להצע
ת ה תיקון
ל חוק מתואר
המצב המלחמתי בו נמצאת מדינת ישראל
ומודגש
הצורך
בהתאמת החוק הקיים
ל"מצב
"מיוחד, דוגמת המציאות הנוכחית
. זאת, מתוך הבנה ש יישום
ה וראות
החוק
כפי שהן אינו מתאים למציאות החריגה שנכפתה על
חברות התעופה ; פוגע בהן באופן לא
מידתי
, בין היתר
באשר הוא
אינו
מתיישב עם
תכלית החוק .
הדברים עולים באופן ברור מדברי
ההסבר ל
הצעת התיקון לחוק
, אשר פורסמה
,למעלה מחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה
ביום
28.5.2024, כדלקמן :
"
,מנקודת מבטה של חברת התעופה הפיצוי הסטטוטורי משמש, בין השאר, תמריץ
(נוסף) לקיים את לוח הטיסות שלה כמתוכנן.
בשגרה, בנקודת הזמן של14
ימים לפני
4
'הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס3
והוראת שעה–
,)חרבות ברזל
התשפ"ד-
2024
, ה"ח הממשלה התשס"ג1008
.
- 9 -
מועד הטיסה יש בידי חברות התעופה די ,נתונים כדי לקבל החלטה עסקית רציונלית
אם לנוכח רמת הביקוש לטיסה ושיקולים נוספים, ניתן לקיים את הטיסה במועדה.
,"ואולם בשל המציאות שנכפתה על חברות התעופה בשל מלחמת "חרבות ברזל
,שהביאה לירידה דרסטית בביקוש של ציבור הנוסעים לטיסות מישראל ואליה
ולביקושים תנודתיים ומשתנים בתכיפות, בסמוך למועד ההמראה המתוכנן, פרק זמן
זה של14
ימים לפני מועד הטיסה המתוכנן, לא היה פרק זמן
.סביר בהקשר זה
זאת
שכן בחודשים הראשונים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", לא היו בידי חברת
התעופה נתונים מספקים לשם קבלת החלטה אם ניתן לקיים את הטיסה
במועדה
מצב זה היה נכון לכל הטיסות ולא לטיסה בודדת."
30
. הממשלה הבינה כי
יישום הוראות
החוק כפי שהן במצב המיוחד שנוצר,
עלול להביא לעיוות מערך
,השיקולים של חברות התעופה ,באופן שיפגע לא רק בחברות התעופה
אלא גם ב
ציבור הנוסעים –
עליו נועד החוק להגן.
גם בכך יש כדי
לפגוע
במימוש תכ
ליות החוק כך ', בעמ1011
לדברי ההסבר :
"
בנסיבות של מצב מיוחד המשפיע באופן דרסטי על הביקוש לטיסות ועל התנודתיות
בביקוש, פרק הזמן להודעה מוקדמת של14
ימים לפני הטיסה כתנאי המאפשר
חריגה מחובת הפיצוי הכספי, אינו משקף מדיניות ראויה ואינו מהווה תמריץ הוגן
.לחברות התעופה לעמוד בלוח הטיסות המתוכנן
בנסיבות שבהן במועד זה אין בידי חברות התעופה די נתונים כדי לקבל החלטה
מושכלת על קיום הטיסה, המשמעות היא דרישה מחברות התעופה לקבל החלטות
עסקיות רציונליות בתנאי חוסר ודאות מתמשכים, ועלולות להיות לה כמה תוצאות
לא רצויות: ביטול טיסות שניתן היה לקיימן –
קיים חשש
כי אם חברות התעופה
ישקללו את מרכיב הפיצוי הסטטוטורי לתוך השיקולים העסקיים שלהן, הן יבטלו
טיסות14
ימים לפחות מראש כדי להימנע מהאפשרות שתצטרך לשלם את הפיצוי
הסטטוטורי, ואולם אם יכלו לדחות את ההחלטה למועד קרוב יותר לטיסה
המתוכננת, הטיסה כן הייתה מתקיימת; לג בי טיסות שחברת התעופה לא ביטלה
בהודעה מוקדמת של14
ימים-
דרישה זו עלולה להעמידה לפני ברירה אחרת שאינה
מוצדקת-
לקיים טיסה הפסדית או לשלם פיצוי כספי סטטוטורי רק כי אינה יכולה
להרשות לעצמה פעילות הפסדית לאורך זמן ".
31
. הצע
ת ה תיקון החוק כללה מנגנונים אשר
נועד
ו למצוא איזון שיבטיח את קיום תכליות החוק –
מתן
פיצוי וסיוע לנוסעים שמועד טיסתם שובש, תוך מתן תמריץ לחברות התעופה לקיים את לוח הטיסות
;כמתוכנן
,וזאת מבלי לפגוע באופן בלתי מידתי
בזכויות היסוד של חברות התעופה,
,בנסיבות חריגות
ובהן מ
צב של מלחמה בכלל, ומלחמת חרבות ברזל בפרט . הכול ,
באופן שיבטיח את חוקתיות הוראות
,החוק ,כך
בין היתר:
•
,לדוגמה
בהתאם לקבוע ב
הוראות ה
חוק, הפטור ממתן הפיצוי הסטטוטורי ,הוא אם
חברת
התעופה מוכיחה כי "גם אם היה עושה
כל אשר ביכולתו –
לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל
."אותן נסיבות הצעת התיקון לחוק
מציעה
כי
הפטור יינתן אם חברת התעופה נקטה בכל
-
10
-
האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביטולה
(תיקון סעיף6
'לחוק; עמ1008
-
1009
)לדברי ההסבר .
מדובר כמובן בדרישה מקלה יותר, אשר פוטרת חברות התעופה ממתן פיצוי סטטוטורי מקום בו
החברה לא התרשלה ונקטה בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שיבוש טיסות.
ברור כי הוראה
זו פוטרת מתשלום
מקום בו גם כלל האמצעים הסבירים שחברות התעופה נוקטות אינם יכולים
למנוע .שיבוש טיסות בשל מצב בטחוני חריג
•
,בנוסף
ת צע ה ה תיקון
ל חוק,קובעת
כי "אם הוכרז "מצב מיוחד (מצב מיוחד בעורף, אירוע חירום
אזרחי, או מצב חירום לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת) והוא נמשך למעלה
מ-
14
ימים, מוסמך השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה של
,הכנסת
לקבוע בצו תקופה שבה יהיו שינויים והגבלות בהטבות המגיעות לנוסע ים
(סעיף 9
א
,להצעה לתיקון החוק
'עמ
1009
).
הוראה זו נועדה לאפשר לגורמים המוסמכים ל צמצם את אחריות חברת התעופה ואת היקף
חובותיהן מכוח החוק, מקום
בו שיבוש בלוח הטיסות הוא תולדה.של "מצב מיוחד" נמשך בעורף
בשנה האחרונה שורר "מ
צב מיוחד" במשמעות האמורה
בכל שטחי המדינה, אשר עומד בתוקפו
נכון למועד שליחת מכתב זה עד ליום30.10.2024
.
•
הצעת ה תיקון ל חוק כללה הסדרים פרטניים ביחס למלחמת חרבות ברזל, לרבות באמצעות תחולה
רטרואקטיבית .
ההסדרים התייחסו לשתי תקופות זמן – האחת מתייחסת ל
טיס ות שמועד ן
היה
בין8.10.2023
ועד30.11.2023
ו
נקבע שנוסע שטיסתו בוטלה או הוקדמה ביותר מ -8
שעות לא יהיה
זכאי לפיצוי כספי סטטוטורי . יתר ההטבות (שירותי לינה, מזון ומשקאות) כן חלות אלא אם השר
קבע אחרת
; השנייה מתייחסת לטיסות שמועד
ן יה ה
מיום1.12.2023
ועד29.2.2024
נקבע,
שנוסע
שטיסתו בוטלה או הוקדמה ביותר מ -8 שעות לא יהיה זכאי לפיצוי כספי סטטוטורי , בכפוף לכך
שחברת התעופה תוכל להוכיח שהודיעה לו על כך לפחות3
ימים לפני המועד הנקוב בכרטיס
הטיסה .. יתר ההטבות (כגון שירותי לינה, מזון ומשקאות) כן חלות אלא אם השר אמר אחרת
32
. אל מול עיניהם של מקדמי הצעת ה
תיקון ל
חוק עמד המצב עימו נאלצות חברות התעופה להתמודד
במלחמת חרבות ברזל,. כך
בישיבת הכנסת שנערכה ביום3.6.2024
בה הובאה לדיון ההצעה לתיקון
החוק, הסביר סגן שרת התחבורה, אורי מקלב5
:
"
:הצעת החוק הנוכחית מתמקדת בשלושה נושאים עיקריים1
. תיקון חריג של כוח
עליון–
תיקון שיקל על חברות התעופה בהוכחת אי -
,יכולתן למנוע ביטולי טיסות
ויידרש מהן להוכיח שנקטו בכל האמצעים הסבירים ולא בכל אמצעי אפשרי, ובכך
להשוות את נוסח החוק לחוק האירופי. יש בהגדרה–
אם זה נקרא אמצעי אפשרי או
,בכל האמצעים הסבירים. אמצעים סבירים זה היותר, ולא בכל אמצעי אפשרי
5
( ד"כ3.6.2024
,)
59
-
11
-
דהיינו, זה מתאים לזמן חירום, וזה בעצם הניסוח של החוק, החוק האירופאי, מה
שהוא מחייב בו חברות ;
מנגנון שינוי הטבות במצבי חירום–
מלחמת חרבות ברזל הינו האירוע השני בתוך
שלוש שנים שבו נגרמו שיבושים קשים בענף התעופה. אירועים אלו יכולים לחזור
על עצמם ולמנוע מחברות התעופה לתכנן לוח טיסות ל -
14
יום קדימה. לכן מוצע לעגן
בחוק מנגנון שייתן מענה במצבים מיוחדים, ללא צורך בשינוי חקיקה–
כמו שאנחנו
עושים עכשיו–
אלא ש ייתן את הסמכות לשר התחבורה או שרת התחבורה–
בהתאם
לכך, בסמכות שרת התחבורה או שר התחבורה ובהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור
,ועדת הכלכלה של הכנסת, ככל והוכרז על מצב מיוחד בעורף, אירוע חירום אזרחי
מצב חירום בריאותי–
כמו הקורונה–
שיימשך מעל שבועיים– ניתן יהיה לקבוע ."
33
. בסופו של יום, הצע ת ה תיקון
ל חוק ירדה משולחן ועדת הכלכלה של הכנסת ערב הדיון בה, מטעמים
.שאינם ידועים לישראייר
אלא שהרציונ
א
לים שבבסיס ההצעה נותרו בעינם . משמעות הותרת המצב
.החוקי על כנו היא פגיעה לא חוקתית בזכויות היסוד של ישראייר. לכך נידרש כעת
ד.
יישום ה וראות ה חוק במציאות הנוכחית
פוגע
,באופן לא חוקתי שלא כדין,
בזכויותיה
של ישראייר ואף בתחרות ובציבור הנוסעים
34
. בחינת עמידתו של חוק במבחן החוקתי נעשית, כידוע, בשלבים.
בשלב הראשון נבחנת השאלה אם
החוק פוגע בזכות המוגנת בחוק יסוד. ביקורת שיפוטית תידרש אם יימצא שהחוק פוגע פגיעה
ממשית בזכויות המוגנות.
35
.
הוראות החוק פוגעות באופן אינהרנטי בזכות הקניין
של ישראייר. הזכות
לקניין היא זכות יסוד
חוקתית המעוגנת בסעיף3
לחוק -
:יסוד: כבוד האדם וחירותו. זכות הקניין היא "אבן-
הפינה של
המשטר הליברלי" .
6 הלכה היא כי זכות הקניין החוקתית חלה גם על תאגידים .
7
36
.
זכותה של
ישראייר,, כגוף פרטי, לגבות תשלום עבור השירותים אותם היא מספקת
כוללת גם את
זכותה שלא
לשלם מכיסה
פיצויים מקום בו שובש לוח הטיסות בנסיבות שלא יכולה הייתה למנוע
גם
,בנקיטת אמצעים סבירים מוגנת במסגרת זכות הקניין החוקתית,
" אשר מגנה באופן רחב על כל
אינטרס, שיש לו ערך כלכלי."
8
37
.
הדברים נכונים ביתר שאת מקום בו ישראייר חשופה לתביעות לפיצויים ,מכוח החוק גם בנסיבות בהן
המדינה עצמה מפקיעה ממנה את האפשרות ליתן שירותים ,למשל כאשר
ממשלת ישראל מורה על
סגירת המרחב האווירי בטווח הזמן המיידי בשל איום בטחוני; או כאשר יוצאות הנחיות של שירותי
.הביטחון הכללי אשר מונעות המראת טיסות מסוימות על רקע דומה
6
ע"א6821/93
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי
(פ"ד מט4
)
221
,
431
(
1995
"( )עניין בנק המזרחי.)"
7
בג"ץ4593/05
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' ראש הממשלה
'בפס10
לפסק דינו של הנשיא ברק (נבו20.9.2006
) .
8
,שם 'בעמ431
.
-
12
-
38
.
הוראות החוק פוגעות גם
בחופש העיסוק של ישראייר , המעוגנת כזכות יסוד חוקתית בסעיף3 לחוק -
י
סוד: חופש העיסוק.
"עיסוק" במשמעות זו יכול שיהיה של פרט ויכול שיהיה של תאגיד, וכשם שיש
להגן על זכות היסוד של האדם כפרט לחופש עיסוק, כן יש להגן על זכות היסוד לחופש עיסוק של
.התאגיד, שהוא אישיות משפטית העומדת בפני עצמה9
39
.
.לחופש העיסוק שני פנים: הפן האחד, הוא החופש "להיכנס" לעיסוק, למקצוע או למשלח יד הפן
השני, הרלוונטי לענייננו, הוא החופש לפעול בגדרו של עיסוק, של מקצוע או של משלח יד, בלא
איסורים או הגבלות. אקט שלטוני המטיל הגבלות על דרך הגשמתו של עיסוק, פוגע בהיבט זה של
חופש העיסוק.
10
40
. הוראת חוק המטילה הגבלות על דרך הגשמתו של עיסוק , כאשר היא מחייבת את ישראייר להכניס
למערך שיקוליה העסקיים את האפשרות לתשלום פיצויים בגין שיבושים בלוח הטיסות, גם אם אלה
אינם באחריותה, וגם אם לא יכולה הייתה למנוע אותם–
טומנת בחובה פגיעה אינהרנטית בזכות
היסוד לחופש העיסו ק, בנסיבות העניין– גם בהיבט של חופש התחרות .
41
.
,כך
בניגוד לחברות זרות ישראייר ממשיכה להפעיל טיסות באופן רציף ו
לא נטשה את נת ב"ג גם בימים
,הקשים ביותר. בנוסף
בניגוד לחברות אחרות,
פעילותה של ישראייר נשענת במידה רבה על מטוסים
חכורים שמופעלים על -
.ידי צוותים זרים כך מוצאת עצמה ישראייר חשופה ל תשלום
פיצויים
עונשיים
ממש, על לא עוול בכפה, בעוד חברות אחרות הפועלות בישראל אינם חשופים באופן דומה.
42
.
הפגיעה בתחרות ובציבור הנוסעים מתבטאת גם בכך, שנוכח החשיפה של ישראייר היא נמנעת מפתיחת
קווים חדשים, ואף נאלצת להסיט קווים קיימים מחשש לתשלום פיצויים בנסיבות שאין לה שליטה
.עליהן
43
.
ההגנה על ההתחרות החופשית הוכרה בפסיקת בית המשפט הנכבד
כדוקטרינת תשתית
של שיטת
המשפט הישראלי .
11
התחרות החופשית נתפסת
כאגד של זכויות יסוד
דוגמת חופש העיסוק, זכות
הקניין וחופש הביטוי ,
12
וכמקדם מובהק של
תועלות כלכליות
.כלל משקיות
44
.
חופש התחרות שלוב
באופן מובהק בזכות היסוד לחופש עיסוק, וההגנה על
יו
נועדה להגשים את
רווחתה של החברה בפיתוח כלכלה חופשית, שהיא חיונית להשגת יעילות במשק, דרך הקצאת
משאבים אופטימאלית .
13
בית המשפט העליון קבע מפורשות כי :
9
בג"ץ726/94
כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שר האוצר
( פ"ד מח5
)
441
(
1994
"( )עניין כלל .)"
10
ראו בג"ץ4330/93
גאנם נ' ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין(, פ"ד נ4
)
221
', פס13
( לפסק דינו של הנשיא ברק1996
.))
11
"ראו למשל ע א3398/06
הרשות להגבלים עסקיים נ' דור-
( אלון אנרגיה בישראל1988
) בע"מ
(פורסם ,בתקדין6.12.2006
;)
ע"פ7829/03
מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ,
(פ"ד ס2
)
120
(
2005
)
; דנ"א
4465/98
( טבעול1993
)
בע"מ נ' שף
( הים1994) בע"מ, פ"ד
( נו1)
80
,
56
(
2001
"( )עניין טבעול") .
12
,שם
עניין טבעול ; ע"א2247/95
הממונה על הגבלים עסקיים נ 'תנובה מרכז שיתוף לשיווק תוצרת חקלאות
בישראל בע
"מ ,
(פ"ד נב5
)
213
(
1998
).
13
ראו
עניין אעבלין , לעיל ה"שError! Bookmark not defined.
,פס ב'
15
לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה; בג"ץ1882/10
ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ נ' שר התחבורה והבטיחות בדרכים
, פס '
14
לפסק דינו של השופט )(כתארו אז גרוניס (פורסם
,בנבו27.6.2010
)
.)
-
13
-
"
חופש העיסוק אין פירושו אך היתר לתַ חרות בזולת. חופש העיסוק
משמיע מעצמו זכות לתחרות בלא התערבות המדינה" .
14
45
.
פגיעה בחופש ה
עיסוק יכולה להיעשות
גם על דרך של הצרת צעדי ו של גוף אחד מול מתחרהו
ובאמצעות קביעת כללי משחק אשר יוצרים נחיתות מובנית לאחד השחקנים .
15
46
. משנקבע , בשלב ,הראשון של הבחינה החוקתית, כי הוראות החוק פוגעות בזכויות יסוד של ישראייר
,נבחן בשלב השני ,
"האם הפגיעה היא כדין. אמות המידה לחוקתיות הפגיעה קבועות ב"פסקת ההגבלה
שבכל אחד מחוקי היסוד בדבר זכויות
ה אדם. עמדו על מושכלות יסוד אלה שופטי הרוב בבג"ץ1661/05
המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל
,(פורסם בנבו9.6.2005
) בפסקה56
:לפסק דינם
"
השלב הראשון בוחן אם החוק]...[
פוגע בזכות אדם המעוגנת ומוגנת בחוק-
יסוד. אם
התשובה היא בשלילה, מסתיימת הבחינה החוקתית. אם התשובה היא בחיוב יש
.לעבור לשלב השני. השלב השני בוחן אם הפגיעה בזכות האדם החוקתית הוא כדין
בשלב זה נבחנת השאלה אם החוק (או חלק ממנו) הפוגע בזכות האדם מקיים את
דרישות יה של פסקת ההגבלה. על מהותה של זו נעמוד בהמשך. אם המסקנה היא כי
.החוק הפוגע מקיים את דרישותיה של פסקת ההגבלה, מסתיימת הבחינה החוקתית
אם, לעומת זאת, החוק הפוגע אינו מקיים את דרישותיה של פסקת ההגבלה, יש
לעבור לשלב השלישי. שלב זה בוחן את תוצאות אי החוקתיות. ז הו השלב של
הסעד"...
47
.
פסקת ההגבלה קובעת כי אין לפגוע בזכויות יסוד המעוגנות בחוקי היסוד "אלא בחוק ההולם את
ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש" (סעיף4
:לחוק יסוד
חופש העיסוק; סעיף8
.)לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
48
.
בענייננו, היעדר החוקתיות ביישום הוראות החוק בתקופת מלחמת חרבות ברזל
עולה
מעמדת
הממשלה עצמה, כפי שזו.נלמדת מהצעת התיקון לחוק
.נסביר
49
.
,תכלית החוק בענייננו
כפי ש
זו נלמדת
הן מדברי ההסבר להצעת החוק המקורית והן מדברי ההסבר
להצעת התיקון לחוק, ה יא מתן פיצוי וסיוע
לנוסעים שמועד טיסתם שובש
, תוך
עידודן של חברות
התעופה לקיום לוח הטיסות המתוכנן , וזאת– על בסיס מלוא הנתונים העומדים בפניהם.
כך, כאמור
:בדברי ההסבר לתיקון הצעת החוק שצוטטו לעיל
"
מנקודת מבטה של חברת התעופה, הפיצוי הסטטוטורי משמש, בין השאר, תמריץ
(נוסף) לקיים את לוח הטיסות שלה כמתוכנן. בשגרה, בנקודת הזמן של14
ימים לפני
,מועד הטיסה יש בידי חברות התעופה די נתונים כדי לקבל החלטה עסקית רציונלית
אם לנוכח רמת הביקוש לטיסה ושיקולים נוספים, ניתן לקיים את הטיסה במועדה."
14
בג"ץ1703/92
,ק.א.ל קוי אויר למטען בע"מ נ' ראש הממשלה
פ"ד(נב4
)
193
', פס18
( לפסק דינו של השופט חשין1998
.)
15
בג"ץ726/94
כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שר האוצר( , פ"ד מח5
)
441
(
1994
),
'בפס38
לפסק דינו של השופט לוין.
-
14
-
50
.
מקום בו שיבוש לוח הטיסות נגרם
בנסיבות חריגות במיוחד , כמו מצב חירום נמשך בעורף; כאשר גם
נקיטה באמצעים סבירים על-
ידי חברות התעופה לא היה מונע את השיבוש, הרי שממילא חיובן של
חברות התעופה במתן פיצויים אין בו כדי להשיג את התכלית האמורה, ובכך–
הוא פוגע באופן בלתי
מידתי .ופסול בזכויות היסוד שלהן
51
.
מבחן המידתיות נבחן כידוע באמצעות שלושה מבחני-
:משנה
קיומו של קשר רציונאלי בין האמצעי
החקיקתי שננקט לבין התכלית אותה מבקש החוק להשיג; מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה, במסגרתו
נבחנת השאלה האם היה ניתן להשיג את התכלית החקיקתית באמצעים פחות פוגעניים; מבחן
המידתיות במובן הצר, בגדרו נבחן היחס בין התועלת הצומחת מן החוק
לבין הפגיעה הנגרמת הימנו.
16
52
. מבחן המשנה הראשון
הוא מבחן הקשר הרציונאלי. עניינו –
התאמת הקשר בין האמצעי הפוגע לבין
המטרה
. האמצעי הפוגע צריך להוביל באופן רציונאלי להגשמת המטרה החקיקתית.
53
.
בענייננו, כפי
שקבעה הממשלה עצמה
,בהצעת התיקון לחוק ,במצבי חירום בנסיבות שבהן לעיתים גם
,סמוך למועד הטיסה אין בידי חברות התעופה די נתונים כדי לקבל החלטה מושכלת על קיום הטיסה
הרי ש"פרק הזמן להודעה מוקדמת של14
ימים לפני הטיסה כתנאי המאפשר חריגה מחובת הפיצוי
הכספי, אינו משקף מדיניות ראויה ואינו מהווה תמריץ הוגן לחברות התעופה לעמוד בלוח הטיסות
המתוכנן '" (עמ1011
.)לדברי ההסבר להצעת התיקון לחוק
,כלומר: מקדמי הצעת התיקון הבינו
שיישום המנגנונים הקבועים בחוק
באופן דווקני לא יסייע למימוש תכלית החוק–
תמרוץ חברות
התעופה לעמוד בלוח
הטיסות– וזאת, בשים לב לכך שבתנאי חוסר ודאות מתמשכים
הן אינן יכולות
למנוע את שיבוש לוח הטיסות באמצעים סבירים. במצב דברים חריג כזה, יישום הוראות החוק
עלול
אף לפגוע בציבור הנוסעים, באשר בתקופות חירום חברות התעופה עלולות לבטל טיסות שהציבור
משווע אליהן14
.יום מראש, כדי להימנע מחשיפה לפיצויים
54
.
די בהיעדר קשר רציונלי בין האמצעי המעוגן בחוק לבין תכליתו כדי לקבוע, שהחוק במתכונתו
הנוכחית פוגע באופן בלתי מידתי בזכויותיה של ישראייר.
55
. שנית,
מבחן
הקשר
.הרציונלי אינו מסתפק בקיומו של קשר סיבתי טכני גרידא בין האמצעי לתכלית
הדרישה לקיומו
של קשר רציונאלי מכוונת גם לכך ,שאין לנקוט באמצעי שהוא שרירותי, בלתי הוגן
בלתי סביר או מחוסר היגיון.
17
אף אם יש באמצעי
כדי לקדם
בפועל
את המטרה המבוקשת, ואף אם
בכך עשוי להתקיים מבחן הקשר הרציונלי במובנו
הצר והאינסטרומנטלי ,
אם האמצעי הנבחר הוא
שרירותי ובלתי הוגן
, הוא אינו מקיים את מבחן הקשר הרציונאלי .
הותרת הוראות החוק על כנן, ללא
כל שינוי
, באופן אשר חושף את ישראייר לתביעות פיצויים במקרים בהם שיבוש לוח הטי סות אינו
,באחריותה כלל, לרבות במקרים בהם המרחב האווירי של ישראל נסגר ןה
,שרירותיות בהגדרה
ונעדרות כל היגיון או הנמקה.
16
ראו בג"ץ687/15
ידיד נ' הכנסת
'פס37
,לפסק דינו של השופט סולברג (נבו9.7.2015
).
17
בג"ץ4769/95
מנחם נ' שר התחבורה
(פ"ד נז1
)
235
,
280
(
2002
.)
-
15
-
56
.
מבחן המשנה השני
עניינו האמצעי שפגיעתו פחותה. לפי מבחן זה, האמצעי החקיקתי הפוגע בזכות
אדם חוקתית הוא מידתי, רק אם לא ניתן להשיג את המטרה החקיקתית על ידי אמצעי אחר, אשר
.פגיעתו בזכות תהא קטנה יותר
57
. השרירותיות בה מאופיינות הורא
ו
ת ה
חוק
)משפיעה גם על מבחן המשנה השני (והשלישי , הן מן
הטעם שקיומה של שרירותיות מעוררת את החשד
,כי קיימים אמצעים אחרים, מידתיים יותר
שניתן
היה לבחור בהם; והן משום שקביעה שרירותית אינה מאזנת כראוי בין הנזק שנגרם לפרט לבין
.התועלת לכלל
58
. בענייננו, הצעת הת
יקון לחוק מעגנת הוראות אשר נועדו לצמצם את הפ גיעה בחברות התעופה, ובהן
– מתן גמישות לגורמים המוסמכים ל צמצם את הפיצוי הסטטוטורי בהן חבות חברות התעופה במצבי
חירום ., ועוד
הוראות אלה ואחרות מבססות את הטיעון לפ יו
ניתן בהחלט להשיג את תכלית ה חוק
באמצעים
פוגעניים פחות.
59
.
מבחן
המשנה השלישי , הוא מבחן האמצעי המידתי (המידתיות במובן הצר). לפי מבחן זה, האמצעי
הנבחר –
אפילו מתאים הוא (רציונלית) להשגת המטרה, ואפילו אין אמצעי מתון ממנו–
צריך לקיים
יחס ראוי בין התועלת שתצמח ממנו לבין היקף פגיעתו בזכות אדם חוקתית. בית משפט זה עמד על כך
שתמציתו של מבחן זה היא כי"המטרה אינה מקדשת כל אמצעי" .
18
60
. מבחן
זה
בוחן את
תוצאת
,החקיקה. אם השימוש באמצעי החקיקתי גורם לפגיעה חמורה בזכות האדם
ואילו התועלת הצפויה ממנו לציבור היא קטנה, כי אז חורגת החקיקה מהמידה הדרושה (במובנה
.)הצר
המבחן "מתמקד בפגיעה בזכות האדם הנגרמת בשל הגשמתה של המטרה הראויה . הוא מכיר
בכך שלא כל האמצעים–
בעלי הקשר הרציונלי ושפגיעתם היא פחותה– מצדיקים הגשמת המטרה" .
19
61
.
גם החלת מבחן משנה זה בנסיבות החריגות השוררות במשק מביאה למסקנה בדבר פגיעה לא
.מידתית של הוראות החוק בישראל
אין יחס ראוי בין
התועלת מיישו ם הוראות החוק כפי שהן בימים
,של חירום.לבין הפגיעה הקשה בזכויות חברות התעופה
62
.
,אכן לעמדתה של
הממשלה עצמה
, החוק כלשונו מתאים לימי שגרה, ר ל שאכ חברות התעופה יכולת
תכנון סבירה בהתייחס ללוח הטיסות הצפוי, לנתונים המצויים בידיהם ביחס לביקוש עבור הטיסה
לו.שיקולים נוספים אשר משפיעים על ההחלטה על קיומה של הטיסה
יישומו של החוק בעיתות חירום
מתמשכים ופוגע
באופן בלתי מידתי בזכויותיה של ישראייר.
63
.
מסיבות שאינן ידועות לישראייר, הצעת החוק לא הועברה להמשך ההליך החקיקתי בוועדת הכלכלה
.ונעצרה לאחר קריאה ראשונה בכנסת
18
בג"ץ8276/05
עדאלה– המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' שר הביטחון
(פ"ד ס"ב1
)
1
', פס29
לפסק דינו של הנשיא
( ברק2006
).
19
בג"ץ6133/14
גורביץ' טניה ואחרים נ' כנסת ישראל
בפס' נח לפסק דינו של המשנה לנשיאה רובינשטיין (נבו26.3.2015
.)