חומר רקע

הצגה בוועדה לענייני ביקורת המדינה התמודדות המדינה עם הריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה חשוון התשפ"ה | נובמבר2024 פורסם בדוח75א |התשפ"ד | אוגוסט2024 תקופת הביקורת : גופים מבוקרים עיקריים: נושאים שנבדקו רקע פעולות הביקורת •טיפול רשות התחרות במונופולין ובריכוזיות בענף המזון • יישום הוראות חוק המזון( חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם התשע"ד- 2014 )ומעקב אחר האפקטיביות שלו •חסמי ייבוא בתחום המזון •ההשפעה של המכסים על מחירי המזון והתחרות ,רפורמה בתקינה ,רפורמה בחקלאות ורפורמת התמרוקים •ועדות לטיפול ביוקר המחיה •ההשפעה של מלחמת חרבות ברזל על מחירי המזון שקף2 אוגוסט2023 – מרץ2024 •רשות התחרות •משרד הכלכלה והתעשייה •משרד החקלאות ופיתוח הכפר • היחידה להגנת הצומח במשרד החקלאות( השירותים להגנת הצומח ולביקורת) •אגף תקציבים ,משרד האוצר •משרד הבריאות לרבות שירות המזון הארצי • רשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן •רשות המיסים •ועדת השרים למאבק ביוקר המחייה סיווג נתוני מפתח שקף3 שיעור עליית מחירי המזון והצריכה בשלושת החודשים הראשונים למלחמה על פי בדיקת משרד הכלכלה, הרשות להגנת הצרכן והמועצה הישראלית לצרכנות כוח הקנייה של הצרכן בישראל נמוך לעומת כוח הקניה של הצרכן,באנגלייה בצרפת ובארה"ב-במונחי שכר של שעת עבודה במוצרים שנבדקו שולטים ביותר מ- 85% מנתח השוק ב- 20 קטגוריות של מוצרי מזון 3ספקי מזון שונים נתח השוק הממוצע של המותג הפרטי בישראל לעומת36.1% במדינות נבחרות באירופה 6.9%בלבד עד380% פער המחירים בין מוצרי ירקות קפואים בישראל בשנת2023 בהשוואה למדינות באירופה 23% , 37% שיעור עליית מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות)ושיעור עליית מדד הפירות והירקות, בהתאמה,בישראל,משנת 2011עד מאי2024 ,לעומת שיעורו של מדד המחירים לצרכן שעלה ב- 17%בלבד עד300% עד- 6% נתוני מפתח שקף4 החיסכון המצרפי של משקי הבית על מוצרי טונה בעקבות הפחתת המכס, לעומת11מיליון ש"ח אובדן הכנסות המדינה 38מיליון ש"ח פער המחירים המרבי של מוצרי האיפור שנדגמו בשנת2023בין ישראל למדינות נבחרות באירופה פי4 הגידול בהיקף הצריכה של אננס בישראל.מחירו פחת בכ- 50%לאחר הפחתת המכס ופתיחת מדינה נוספת ליבוא 403% פערי מחירי המזון במונחי כוח קניה מחירי מוצרים שונים בארץ ובחו"ל והיכולת לרכוש אותם , 2024 (במונחי מטבע ושכר לשעת עבודה)בבדיקה שערך משרד מבקר המדינה לגבי מחירי כמה מוצרים,נכון ל- 2024 ,בישראל,באנגלייה צרפת וארה"ב עלה כי כוח הקנייה של הצרכן הישראלי נמוך ביחס לצרכן,באותן המדינות במוצרים שנבדקו,במונחי שכר של שעת עבודה. למשל,צרכן בישראל יכול לקנות6.5ק"ג פסטה בשכר ממוצע לשעת עבודה לעומת צרכן בארה"ב ובצרפת שיכול לרכוש9.9ק"ו ג- 9ק"ג בהתאמה,כלומר פער של עד53% . כמו כן,צרכן בישראל יכול לקנות2ק"ג טונה בשכר ממוצע לשעת עבודה לעומת צרכן בארה"ב ובאנגליה שיכול לרכוש2.5ק"ו ג- 5.5 ק"ג בהתאמה,כלומר פער של עד175% . שוק המזון בישראל–מקטע הספקים נתח השוק של חמשת ספקי המזון הגדולים הצטמצם מעט במשך השנים,אך לטענת רשות התחרות הוא עדין ריכוזי ומצביע על הריכוזיות הגבוהה בשוק המזון. בשנת2022 - 37.5% בשנת2017 – 42.7% ליקויים המלצות שקף8 מומלץ לרשות התחרות לבדוק אם מתקיימים התנאים להכרזה על בעל מונופולין בקשר לקטגוריות מזון ומוצרי צריכה נוספות , לרבות יבואנים ישירים ; למניעת ניצול לרעה של כוח השוק שבידיו. רשות התחרות הכריזה על חברת ויסוצקי כבעלת מונופולין בשוק התה הירוק ובשוק חליטות הצמחים–לאחר יותר מ- 20שנים בהם לא הכריזה רשות התחרות על בעל מונופולין בענף המזון ומעל30שנים בענף מוצרי הצריכה. במסגרת המשאבים הרבים שהשקיעה רשות התחרות בשלוש השנים האחרונות בענף המזון,היא לא בחנה באופן שיטתי קטגוריות נוספות בתחום המזון ומוצרי הצריכה שיש בהן ריכוזיות גבוהה מבחינת יכולת הספקים להשפיע על התחרות ועל מחיר המוצרים. רשות התחרות–הכרזה על בעלי מונופולין ריכוזיות ספקים(יצרנים ויבואנים ) -בקטגוריות שונות על פי נתוני הרשות להגנת הצרכן ,בעיבוד משרד מבקר המדינה. ריכוזיות גבוהה בקטגוריות שונות בענף המזון קוגלומרטים הקטגוריה נתח השוק של שלוש החברות הגדולות בקטגוריה הקטגוריה נתח השוק של שלוש החברות הגדולות בקטגוריה קוטג' 100%תה86% חלב עמיד100%חמאה מעדנייה83% שמנת מתוקה99%חמאה מדף81% קטשופ99%אורז79% קולה99%יינות מתוקים78% משקאות סויה97%קטניות76% חלב טרי97%ירקות קפואים76% שמנת חמוצה96%קוסקוס73% שימורי גזר ואפונה96%פסטה72% אשל לבן96%זיתים ומלפפונים שימורים71% גבינה לבנה96%שימורי עגבניות70% יוגורט95%טונה67% קפה נמס94%לחם ולחמניות66% קפה טורקי93%ביצים64% שימורי תירס92%עוף קפוא62% גבינה צהובה מעדנייה92%טחינה56% גבינה צהובה מדף91%שמן52% סלט חומוס ארוז88%דג קפוא44% דגני בוקר87%קמח35% החברה או הקבוצה המסחרית מספר הקטגוריות שבהן יש לחברה נתח שוק משמעותי מספר הקטגוריות שבהן יש לחברה נתח שוק מצומצם דיפלומט10 31 אוסם /נסטלה9 27 תנובה8 21 שטראוס /עלית8 29 נטו8 31 יוניליור6 19 שסטוביץ5 28 סוגת2 9 החברה המרכזית להפצת משקאות קלים בע"מ 2 6 זנלכול1 7 מיה1 14 וילי פוד0 29 טעמן0 21 ליקויים ב- 36מתוך38קטגוריות שנבדקו יש ריכוזיות גבוהה(מעל ל- 50%מהשוק). ב- 20מתוך הקטגוריות שנבדקו נתח השוק של שלוש מהחברות השולטות בקטגוריה גבוה מ- 85% . בישראל יש לפחות13חברות וקבוצות מסחריות שהן קונגלומרטים בתחום המזון ומוצרי הצריכה-משמע הן פועלות בו זמנית בכמה קטגוריות בתחום המזון ומוצרי הצריכה.חלק מהחברות אף מחזיקות בנתח שוק משמעותי בקטגוריות שהן פועלות בהן. שקף10 ריכוזיות ספקים(יצרנים ויבואנים ) -בקטגוריות שונות המלצות שקף11 ריכוזיות ספקים(יצרנים ויבואנים ) -בקטגוריות שונות מומלץ לרשות התחרות לבחון את מידת התחרות בין הספקים בענף המזון בקטגוריות שבהן קיימת ריכוזיות גבוהה ואת החסמים לכניסתם של מתחרים נוספים או להצגת מוצריהם על המדפים. בחינה שיטתית ואיתור ענפים ריכוזיים ופרקטיקות להפחתת תחרות יכולה גם למפות אילו כלי פיקוח ורגולציה נוספים נדרשים לרשות התחרות ולסייע לה במתן המלצות להגברת התחרות. בהיעדר כלים מתאימים לצמצום כוחם של קונגלמרטים קיימים,מומלץ לרשות התחרות לפעול להסדרתם של כלים מתאימים בחקיקה בשיתוף משרד האוצר ומשרד הכלכלה,לטיפול בהשפעות השליליות הנובעות מכוחם של קונגלמרטים, כאשר הוא מנוצל לרעה. מותג פרטי •כ- 25%מסך המכירות בשופרסל ורמי לוי •נתח השוק באירופה– 36.1% •נתח השוק בישראל– 6.9% •רשות התחרות ציינה בפברואר2023כי השפעתו של המותג הפרטי נבחנת על ידה בימים אלה. ליקויים המלצות שקף13 מותג פרטי מומלץ לרשות התחרות לקדם את המחקר בנושא המותגים הפרטיים לרבות נסיבות התחזקות המותג הפרטי והשפעתו על התחרות,וכניסתם של ספקים חדשים מלבד המותג הפרטי,וככל שישנו צורך לתת הוראות לקמעונאי למניעת הפגיעה בתחרות כקבוע בסעיף11בחוק המזון.עוד מומלץ לרשות התחרות ומשרד הכלכלה,לבחון את השפעתם של החוקים שעברו על המותג הפרטי והתחזקותו ותרומתו להגברת התחרות. נמצא כי רק במהלך שנת2023 רשות התחרות החלה לבחון את השפעתה של התחזקות המותג הפרטי של קמעונאים גדולים על התחרות , לרבות ההשפעה על הספקים הקטנים וכניסתם למדף אצל אותם הקמעונאים והרשות טרם בחנה את הצורך לעשות שימוש בסעיף11 לחוק המזון המסמיך את הממונה על התחרות לתת הוראות לקמעונאי לגבי המותג הפרטי. אי- מתן הנחיות לקמעונאים גדולים לגבי המותג הפרטי במקרה של חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות כתוצאה מהתנהגותם עלול לפגוע בספקים הקטנים וסיכוייהם לשמש מתחרים למותג הפרטי ולספקים הגדולים. השפעתם של חסמי יבוא על מחירי המזון ומוצרי צריכה שיעור היקף היבוא בישראל( 23.4% )ביחס לתוצר נמוך לעומת הממוצע במדינות ה- OECD ( 47.1% ).לעומת זאת,שיעור ההכנסות ממכס בישראל ביחס לתוצר היה גבוה לעומת הממוצע במדינות ה- OECD ( 0.21%לעומת0.17% ).המדדים עשויים להצביע על חסמי היבוא לישראל. 15 השפעתם של חסמי יבוא על מחירי מוצרי צריכה 16 השפעתם של חסמי יבוא על מחירי מוצרי צריכה עולה כי גם לאחר כניסתה של הרפורמה ליבוא מקביל של תמרוקים על בסיס אישור התאמה לתמרוק ייחוס לתוקף. מוצרי האיפור בישראל שנדגמו יקרים כ עד- 403%לעומת מדינות נבחרות באירופה,לדוגמה מייק אפRevlonבנפח30מ"ל מחירו הממוצע במדינות שנדגמו עומד על כ- 25.4ש"ח לעומת מחירו בישראל שעומד כ על- 102.4ש"ח. ליקויים עולה כי מוצרים רבים הנמצאים בשימוש יום יומי נמכרים בשוק ריכוזי שנשלט על ידי מספר ספקים מצומצם. למשל,שוק הטיטולים,שהם מוצר חובה לכל משפחה צעירה,נשלט כמעט לחלוטין( 94%מהשוק)על ידי שלושה ספקים,כך שהמגוון על המדף מצומצם ורמת המחירים בקטגוריה זו צפויה להיות גבוהה.הדבר נכון בין היתר גם בקטגוריות משחות שיניים ודאודורנטים. חסמים ליבואנים מקבילים בעקבות הרפורמה:אין מענה למוצר זהה מאותו היצרן ומאותו המפעל,אם אין התאמה בסוג האריזה;אין מענה למוצרים נוספים,למשל מגוון רחב של תכשירי איפור,כמו פודרה שאינה דחוסה;לא ניתן לייבא מוצרים תואמים של אותו יצרן ואינם מיוצרים במפעל שממנו מייבא היבואן הישיר;נראה כי היצרנים בחו"ל מעדיפים למכור את המוצרים במחיר גבוה בישראל באמצעות יבואן ישיר,והם מערימים קשיים על מפיצים בחו"ל כך שלא יוכלו למכור ליבואנים מקבילים. שקף17 השפעתם של חסמי יבוא על מחירי מוצרי צריכה המלצות שקף18 השפעתם של חסמי יבוא על מחירי מוצרי צריכה מוצע לרשות התחרות לבדוק באופן עיתי את ההתקשרויות בין היבואנים הישירים לספקיהם או לדרוש מהספקים והיבואנים הישירים להביא לידיעתה כל שינוי רלוונטי בהסכם ההתקשרות עם הספקים שלהם בחו"ל. מוצע כי משרד הכלכלה יעקוב בשיתוף רשות התחרות אחר יישום רפורמת"מה שטוב לאירופה טוב לישראל"שנועדה להסיר חסמי ייבוא ויבחן בהתאם חסמים שטרם הוסרו. מוצע למשרד הכלכלה ולרשות התחרות לפעול במידת הצורך למיפוי החסמים ולקביעת צעדים משלימים לצורך עדכון הרפורמה והסרת חסמים אלה וכן לפעול לשיתוף פעולה ולשיתוף תוצריהם באופן שוטף בנושאי העיסוק החופפים. מומלץ שמחלקת תמרוקים במשרד הבריאות,בשיתוף משרדי הכלכלה והאוצר, לאחר ביצוע תהליכי ניהול סיכונים,ינקטו בצעדים ויזמו מהלכים נוספים שיאפשרו להגדיל את מספר התמרוקים שניתן לייבא במסלול יבוא מקביל ולהרחיב את המגוון שלהם. מכסים על מוצרי המזון •לשיעור המכס המינימלי(אל"פ-אך לא פחות)על מוצרי מזון יש השפעה של ממש על מחירו הסופי של המוצר המיובא לצרכן.לדוגמה,שיעור המכס על שימורי עגבניות עומד על 8.4%אך לא פחות מ- 0.72ש"ח לק"ג,והשפעתו הכללית על המחיר לצרכן מתבטאת ביותר מפי שניים(ב- 17% ).המכס מתווסף לעלות המוצר בשערי הנמל ומשפיע לאורך כל שרשרת ההפצה מהיבואן עד הצרכן;במוצרי מזון(שאינם פירות וירקות) נוסף גם מס ערך מוסף לשיעור המכס המינימלי(אל"פ-אך לא פחות)על מוצרי מזון יש השפעה של ממש על מחירו הסופי של המוצר המיובא לצרכן. לדוגמה,שיעור המכס על שימורי עגבניות עומד על8.4%אך לא פחות מ- 0.72ש"ח לק"ג,והשפעתו הכללית על המחיר לצרכן מתבטאת ביותר מפי שניים(ב- 17% ). המכס מתווסף לעלות המוצר בשערי הנמל ומשפיע לאורך כל שרשרת ההפצה מהיבואן עד הצרכן; במוצרי מזון(שאינם פירות וירקות)נוסף גם מס ערך מוסף ליקויים נמצא כי משרד החקלאות גיבש תיקון לתקנות הגנת הצומח,אולם עם הקמתה של הממשלה החדשה בשנת2022אישור התיקון על ידי שר החקלאות לא קודם. זאת ועוד,לפני הקפאת הרפורמה,וכחלק ממרכיביה,משרד האוצר והחקלאות לא הצליחו לגבש הסכמות לגבי מתן תמיכה ישירה לחקלאים כמענה להפחתת המכסים ופתיחת השוק ליבוא. לא נערך דיון בשאלת משך הקפאת הרפורמה והשלכותיה או בחלופות אפשריות אחרות אם יוחלט על הקפאתה לתקופה שאינה מוגבלת בזמן.וכן,לא נערך דיון לגבי ההשלכות של הקפאת הרפורמה על מגוון המוצרים החקלאיים בשווקים,על הכמות שלהם ומחירם. שקף21 הרפורמה בחקלאות ליקויים המלצות שקף22 הרפורמה בחקלאות מומלץ כי משרדי האוצר והחקלאות יקבעו מסגרת זמן להקפאת הרפורמה בחקלאות או יציעו תוכנית חלופית שתיתן מענה לצורך בהורדת יוקר המחיה וקידום החקלאות המקומית. מומלץ ליחידה להגנת הצומח לבצע מעקב אחר ההשפעה של הצעדים שננקטו ולהמשיך בפעולות יזומות פרו אקטיביים להסרת החסמים והתרת יבוא של מוצרים נוספים והרחבת המדינות המאושרות ליבוא כמו במקרה האננס. אי- אישור התקנות על ידי שר החקלאות מעכב את יישום הרפורמה ואת השגת התועלת הצפויה ממנה , ובאופן שניתן יהיה להקל את יבוא הפירות והירקות למאכל ולהוריד את יוקר המחיה. רפורמה בחקלאות-מקרה בוחן יבוא אננס לישראל •משרד האוצר ומשרד החקלאות נקטו פעולות לפתיחת ייבוא של מוצרי חקלאות,ביניהם אננס שנבחן במסגרת הדוח הקודם. •הוחלט על ביטול המכס על יבוא אננס ופתיחת מדינה נוספת לייבוא ביוני2022 . •כתוצאה מכך,מחיר האננס ירד ב- 50%והכמות הנמכרת גדלה עד פי ארבע ליקויים המלצות שקף24 רגולציה על מזהמים כימיים וביולוגיים(ליסטריה) מומלץ לשירות המזון להשלים פעולותיו לבחינת אימוץ התקינה האירופאית להימצאות ליסטריה במזון בשינויים הנדרשים להבטחת בריאות הציבור בישראל לשם הגדלת היבוא והתחרות והקטנת יוקר המחיה ולפעול ליישומה. שירות המזון טרם ערך עבודת מטה מקצועית לבחינת אפשרות לאמץ את התקינה האירופאית להימצאות ליסטריה במזון באופן שיבטיח את בריאות הציבור בישראל לא נקבעו לוחות זמנים להשלמת עבודה זו. עד להשלמת הבחינה של שירות המזון,מוצרים רבים שמשווקים באיחוד האירופי אסורים ביבוא לישראל שלא בהכרח לצורך. הרפורמה בתקינה •כחלק ממדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה ולהפחתת הנטל הרגולטורי התקבלה באוגוסט2021החלטת הממשלה243שעסקה בפתיחת המשק ליבוא ולהפחתת יוקר המחיה. •הוחלט על מיפוי של כלל התקינה המקורית הרשמית הישראלית.כמו כן יבחן האם קיימות חלופות בתקינה או ברגולציה זרה,אותם ניתן לאמץ חלף התקינה המקורית. •בהמשך לכך תוקן חוק הגנה על בריאות הציבור(מזון),התשע"ו- 2015ונקבע בו כי שר הכלכלה והתעשייה יכריז על ביטול הרשמיות לגבי התקנים הרשמיים בתחום המזון בכפוף לחריגים. •בנובמבר2022 ,על פי החלטת ממשלה243 ,הכריזה שרת הכלכלה דאז על ביטול רשמיות של91תקני מזון מלאים או של סעיפים מתוך תקני מזון.ביטול הרשמיות של תקנים אלו נכנסה לתוקף ביום1.1.23 . הרפורמה בתקינה תנאי ליבוא במסלול האירופי הוא הוצאת תעודת רישום כיבואן ואחר כך רישום כיבואן נאות. על יבואן להציג תוכנית בקרת איכות ובטיחות שהיבואן הרשום מקיים והתחייבות שלפיה הוא יישם את התוכנית כאמור. התוכנית אמורה לפי משרד הכלכלה לקצר את קבלת אישור שחרור משלוח מהנמל לכ- 3ימים לעומת74 - 111ימים במסלול יבוא מזון רגיש ובין השאר יצומצמו כ- 33%מהתהליכים הנדרשים לייבא מזון זה.המהלך צפוי לחסוך עשרות אלפי שקלים ליבואנים. עם זאת היבואנים ציינו כי: 1 .במכולה אחת מיובאים לעיתים מוצרים רגישים שנכללים ברפורמה ומוצרים רגישים שאינם נכללים בה. יבוא כזה אינו נכלל כיום במסלול האירופי,והוא מגביל את היכולת ליישם את הרפורמה. 2 .במכולה אחת מיובאים לעיתים מוצרים משלושה יצרנים שונים,ומכל יצרן שלושה עד שישה מוצרי מזון הנבדלים בתיבול,בתוספות או באחוזי שומן.כל מוצר הנבדל מרעהו נחשב מוצר שונה,ולפי נוהלי מינהל שירות המזון יש לדגום ממנו אחת לשלושה חודשים.יוצא אפוא שאם במכולה יש מוצר אחד שיש לדגום,כל המכולה על כלל המוצרים שבה מוצאת ממסלול ההצהרה של המסלול האירופי ונעצרת בתחנת הסגר עד קבלת תוצאות הבדיקה. הרפורמה בתקינה 3 .לעיתים יבואן(ישיר או לא ישיר)מתקשה להשיג מהיצרן את כל המסמכים המאפיינים את המוצר ומעידים על עמידתו ברגולציה האירופית. 4 .בריטניה שהייתה חלק מהאיחוד האירופי,ולטענת היבואנים רגולציית המזון שלה זהה לרגולציה האירופית אינה נכללת באופן פורמלי במסלול האירופי.יבואנים מסרו שהם מייבאים מוצרי מזון מבריטניה במסלול האירופי על סמך הבטחה בעל פה שקיבלו משירות המזון. ליקויים המלצות שקף28 רפורמה בתקינה-ביטול רשמיות של תקנים משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לבחון אם רפורמת" מה שטוב לאירופה טוב לישראל "שאושרה ,נותנת מענה לקשיים שהעלו היבואנים ושיתכן ונותרו בהליכי היבוא . ולאמץ תהליכי יבוא שיצמצמו ככל שניתן את המגבלות הרגולטוריות. על משרד הבריאות להשלים בהקדם את ביטול רשמיותם של תקנים ישראליים ייחודים שעלולים להגביל את היבוא לישראל . עד למועד סיום הביקורת משרד הבריאות לא עמד בלוחות הזמנים של כלל התקנים שהומלץ לבטלם.אי ביטול רשמיותם של תקנים ישראליים ייחודים עלול להגביל את היבוא לישראל שלא לצורך-לדוגמה שמן זית,שוקולד,דבש ומוצרי דבש. נוסף על כך יש תקנים ייחודיים בישראל העוסקים בכושר השתמרות לשימורי פירות וירקות, לשימורי ירקות כבושים או מוחמצים בחומץ או בחומצות מאכל,לשימורי דגים בשמן,למוצרי עגבניות משומרות ועוד. הבטחת מזון בריא במחירים תחרותיים עולה כי הספק המרכזי במגזר הירקות הקפואים בשוק הקמעונאי הוא חברת סנפרוסט שבבעלות קבוצת תנובה;בשנים שנבחנו עמד נתח השוק שלה כ על- 62% - 66.5% . יתר השוק מתחלק בין מותגים פרטיים של שני קמעונאי מזון גדולים(רמי לוי ושופרסל)ומספר ספקים קטנים.על אף נתח השוק הגבוה תנובה אינה מוכרזת כבעלת מונופולין בתחום הירקות הקפואים. עולה כי בשנת2023הגיע הפער בין מוצרים מסוימים בתחום הירקות הקפואים בישראל לעומת גרמניה עד כדי380% (ברוקולי מוקפא),ובממוצע פער המחירים עם מדינות המדגם היה 93.3% - 161% . שקף30 הבטחת מזון בריא במחירים תחרותיים ליקויים המלצות שקף31 הבטחת מזון בריא במחירים תחרותיים-ירקות קפואים מומלץ לרשות התחרות ולמשרדי האוצר והבריאות לנקוט צעדים נוספים,מעבר לביטול המכס או הפחתתו,שיביאו לצמצום הריכוזיות ופתיחת השוק לתחרות,תוך שמירה על איזון בין צרכים כלכליים,תחרותיים ובריאותיים. קיימים חסמים ליבוא ירקות קפואים,ובכללם חסמים מתוקף תקנות משרד הבריאות בדבר הימצאות חיידקים שאינה תואמת את המקובל באירופה וחסמי מכס.הם תורמים להפרשי המחירים של למעלה מ- 100%ברוב מוצרי הירקות הקפואים. ליקויים המלצות שקף32 הבטחת מזון בריא במחירים תחרותיים-לחם מקמח מלא מומלץ לוועדות הפיקוח על המחירים המשותפות של משרד האוצר והכלכלה או החקלאות בהתייעצות עם רשות התחרות להגדיר את קטגוריות המזון הבריא המאופיין על ידי משרד הבריאות,לרבות הלחם המלא,ולהשתמש בכלים העומדים לרשותן להוזלת מחירו בשוק. באופן שאינו עולה בקנה אחד עם המלצות של משרד הבריאות לצריכת מזון בריא, בקטגוריה של לחמים יש פיקוח מחירים על הלחם הלבן ואין פיקוח מחירים על הלחם המלא(הבריא),וכך היחס בין מחיר הלחם המלא למחיר הלחם הלבן הפרוס והארוז(מפוקח)הוא207% ליקויים המלצות שקף33 ועדות לטיפול ביוקר המחיה מומלץ כי הוועדה תקפיד להתכנס באופן עיתי כדי לקדם את הנושאים לשמם הוקמה ולדון בנושאים המשפיעים על יוקר המחיה. מומלץ שהוועדה תתאם בין הגופים הרלוונטיים תוך מיפוי הכלים שעומדים לרשותם ובמידת הצורך להציע כלים נוספים גם באמצעות תיקוני חקיקה אם נדרש. על ראש הממשלה,שרי האוצר,הכלכלה,הבריאות,החקלאות ושרים אחרים ששותפים לעבודת הוועדה לבצע מעקב אחר יישום הרפורמות ותוצאותיהן,לרבות רפורמת"מה שטוב לאירופה טוב לישראל"ולפעול בהתאם. במסגרת החלטת ממשלה591הוחלט על מינוי ועדת שרים למאבק ביוקר המחייה בראשות ראש הממשלה. ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה הוקמה ביוני2023ונכון למועד סיום הביקורת,היא התכנסה שבע פעמים:פעמיים ביוני2023 ,פעמיים ביולי2023ופעמיים בספטמבר2023ופעם נוספת בפברואר2024 . בישיבת הוועדה נקבע שסיום תהליך החקיקה של רפורמת"מה שטוב לאירופה טוב לישראל",יהיה עד ל- 7.4.24 .החקיקה של הרפורמה הושלמה ביולי2024 . חרבות ברזל–עליות מחירים הרשות להגנת הצרכן,המועצה הישראלית לצרכנות ומשרד הכלכלה בדקו אם קמעונאי המזון ניצלו את הביקוש למזון לאחר תחילת הלחימה והעלו את מחירי מוצרי המזון לצרכנים. בבדיקות שנעשו על יד המועצה לצרכנות בחודשים אוקטובר ונובמבר2023עלה מחירו הממוצע של סל של כאלף מוצרים ב- 5% - 5.6%בהשוואה לחודשים המקבילים אשתקד. על פי בדיקת הרשות להגנת הצרכן,הפער המצטבר,בממוצע,במחיר סל המוצרים בין21.8.23ל- 15.10.23עלה בכ- 6% . על פי בדיקת משרד הכלכלה,בשלושת החודשים הראשונים למלחמה עלה הממוצע המשוקלל של מחירי המזון והטואלטיקה באופן מצטבר ב- 2.9% . ליקויים המלצות שקף35 חרבות ברזל–עליות מחירים מומלץ למשרד הכלכלה,הרשות להגנת הצרכן ורשות התחרות להגדיר צעדים ופעולות שימנעו מקמעונאים וספקים מלנצל לרעה את מצבי החירום לשם הגדלת רווחיהם. נמצאו עליות מחירים ברשתות המזון במהלך המלחמה מבלי שהייתה חקיקה שאפשרה לרשות להגנת הצרכן להתמודד עם עליות מחיר שהיו לכאורה ללא הצדקה כלכלית. סיכום שקף36 •סוגיית יוקר המחיה בישראל,ובכלל זה מחירי המזון,נוגעת לכל משק בית במדינה ועומדת על סדר היום הציבורי.למחירי מזון גבוהים השפעה שלילית על רמת החיים ועל סוגיות חברתיות-כלכליות כמו עוני ואי-שוויון. •מאז הדוח הקודם נעשו פעולות שונות להורדת יוקר המחייה ידי הממשלה,אך הן לא הביאו לתוצאות משמעותיות והמחירים ממשיכים לעלות.המשק בישראל עדיין מתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתרה בהשוואה לשווקים אחרים. •כוח הקנייה היחסי של השכר הממוצע בישראל נמוך מכוח הקנייה של השכר הממוצע ב- OECDגם בכל הנוגע לרכישת מזון ומשקאות שאינם אלכוהוליים. סיכום שקף37 •על משרדי האוצר,הכלכלה,החקלאות והבריאות,על רשות התחרות ועל הרשות להגנת הצרכן לבצע פעולות פרו-אקטיביות לפתיחת השוק לתחרות ולצמצום הריכוזיות,כל אחד באמצעות הכלים שעומדים לרשותו,ואף בשילוב כוחות משותפים של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים,ואם יידרש להמשיך ולפעול לתיקוני חקיקה כדי להגדיל את ארסנל הכלים הנדרשים. •על ראש הממשלה,שרי האוצר,הכלכלה,הבריאות,החקלאות ושרים אחרים ששותפים לעבודת ועדת השרים לטיפול ביוקר המחיה לעקוב אחר יישום הרפורמות ולפעול להשלמתן ולעדכונן אם נדרש. תודה