חומר רקע

‏811881202/ ה"ז‏חשון‏תשפ"‏י לכבוד, ח"כ‏ מיקי‏לוי, יו" ר הועדה לביקורת המדינה שלום‏רב, הנדון :‏ נייר עמדה בנוגע לדו"ח מבקר המדינה בנושא בטיחות העובדים בענף הבנייה מאי2222 לקראת ‏דיון ‏בנושא ‏"בטיחות ‏העובדים ‏בענף ‏הבנייה , ‏ דו"ח ‏ שנתי ‏2022 ", ‏ שעתיד ‏להתקיים ‏ביום ‏811881202/,‏ הרינו‏להגיש‏נייר‏עמדה‏בנושא ,‏ כדלקמן: 8. ראשית ‏ כל ‏ נציין ,‏ שלפי‏ טבלת‏התאונות ‏ של‏קו‏לעובד ,‏ אשר‏מתעדכנת‏באופן‏שוטף‏מדיווחי‏ארגוני‏הצלה ,‏ מתחילת‏שנת‏202/‏ ‏ היו בענף‏הבנייה‏281‏ תאונות‏(ב רמת‏חומרה‏בינוני‏ומעלה),‏ בהן‏נהרגו‏33‏ עובדים.‏ לעומת‏ זאת , ‏ מתחילת ‏השנה ‏הוטלו ‏8,8,1‏ צווי ‏בטיחות ‏ בלבד ‏בענף ‏הבנייה.‏ בשנת ‏2023‏ נהרגו ‏בענף ‏הבנייה ‏/1‏ עובדים , ‏ גיד ול ‏של ‏% 33‏ מהשנה ‏שקדמה ‏לה , ‏ וניתנו ‏בה ‏8,11/‏ צווי ‏בטיחות . ‏ יש ‏להניח ‏שהירידה ‏בשיעור‏ ההרוגים ‏בשנת ‏202/‏ נובעת ‏מכך ‏שענף ‏הבנייה ‏לא ‏חזר ‏ לפעול ‏במתכונת ‏מלאה ‏גם ‏היום ‏וזאת ‏בעקבות‏ המלחמה‏שפרצה‏ לאחר ‏ה-7‏ באוקטובר. 2. כבר‏ ביום‏8/1,12022‏ התקיים‏דיון‏ בועדת‏המשנה‏לועדת ‏ העבודה‏והרווחה ,‏ לעניין‏בטיחות‏בעבודה ,‏ בנושא‏ דו"ח ‏מבקר ‏המדינה , ‏ אשר ‏מציג ‏ תמונת ‏מצב ‏עגומה ‏אשר ‏מוכיחה ‏ש עדיין ‏ אין בידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית את הכלים כדי" לגבש מדיניות של פיקוח והפעלה של אמצעי האכיפה המתאימים למניעת התרחשותן של תאונות עבודה , ‏ לסייע ‏ב הכנת ‏תוכנית ‏עבודה ‏שנתית ‏הכוללת ‏יעלים ‏כמותיים‏ ואיכותיים ‏שעל ‏פי ‏יפעלו ‏מפקחי ‏העבודה , ‏ ולשמש ‏כלי ‏בקרה ‏על ‏מידת ‏העמידה ‏ביעדים ‏של ‏המפקחים ,‏ האיכות‏וההספק‏של‏פעילותם‏ועל‏מידת‏המועילות‏של‏מינהל‏הבטיחות‏בכלל" 1.‏ למרבה‏הצער ,‏ גם בחלוף שנתיים וחצי מאותו דיון ומפרסום הדו"ח ,המציאות היא אותה מציאות. 3. דו"ח‏מבקר‏המדינה‏האחרון‏מצטרף‏לשורת‏דו"חות‏ביקורות‏ודו"חות‏ציבוריים‏קודמים‏אשר‏דנו‏בסוגיה ,‏ אך‏למרות‏הדיונים‏הרבים‏בנושא ,‏ המצב‏היה‏ונותר‏חמור .‏ על‏פי‏הנתונים‏שבידי‏קו‏לעובד ,‏ בשנת‏2023‏ שיעור ההרוגים בענף הבנייה עמד על51.51 הרוגים ל- 522,222 עובדים– קרי פי2.1 בהשוואה לאיחוד האירופאי שעמד על3.5 הרוגים בלבד ,‏ גידול‏בהשוואה‏ליחס‏שמצא‏דו"ח‏המבקר‏( 88‏ לעומת‏1‏ נכון‏לשנת‏ 2022 ). הפגמים המערכתיים שגורמים לריבוי תאונות בענף הבנייה על פי דו"ח המבקר /. דו"ח‏מבקר‏המדינה‏מורה‏על‏שורה‏של‏כשלים‏מערכתיים ,‏ הנובעים‏בין‏היתר‏מתכנון‏לא‏נכון ,‏ ריבוי‏גורמי‏ מינהל‏מעורבים ,‏ אי‏מעקב‏שיטתי‏אחר‏הפרות‏ואכיפת‏סנקציות ,‏ והימנעות‏משימוש‏בסמכויות‏ואי‏הטלת‏ סנקציות .‏ הלכה‏למעשה ,‏ המדינה‏מאפשרת‏למעסיקים‏המסכנים‏את‏עובדיהם‏ומתייחסים ‏ בזילות‏לחייהם ,‏ פעם‏אחר‏פעם ,‏ להמשיך‏בעבודתם‏ללא‏פגע .‏ בין‏הסוגיות‏המרכזיות‏שנדונו‏בדו"ח:  טענות‏בדבר‏עבודת‏פיקוח‏לא‏איכותית‏ויעילה ,‏ והיעדר‏יחידת‏חקירת‏תאונות‏אשר‏פועלת‏תחת‏מינהל‏ הבטיחות ‏עצמו . ‏ כפי ‏שמוצג ‏בדו"ח ‏מבקר ‏המדינה , ‏ משרד ‏האוצר ‏העלה ‏טענות ‏בדבר ‏איכות ‏עבוד ת‏ 1דו ‏"ח‏מבקר‏המדינה ,‏"בטיחות‏העובדים‏בענף‏הבנייה",‏ מאי‏2022'‏ עמ ,‏80,1 . הפיקוח ‏של ‏המפקחים , ‏ ויעילותם ‏במניעת ‏תאונות ‏עבודה , ‏ וביקש ‏לבצע ‏בדיקה ‏מקצועית ‏ומעמיקה‏ לבחינת‏החסמים‏בעבודתם. אחד ‏החסמים ‏שזוהו ‏כבר ‏בדו"ח ‏המבקר ‏הוא ‏היעדר ‏יחידת ‏חקירות ‏פליליות , ‏ אשר ‏הובילה ‏לכך‏ שמפקחים‏נדרשים‏לבצע‏גם‏חקירות .‏ דבר‏זה‏גורם‏לעומס‏עבודה ,‏ ומונע‏ממפקחים‏מצד‏אחד‏לעמוד‏ בדרישות‏הפיקוח‏והבקרה ‏אחר‏תאונות‏בנייה ‏או‏ליקויי‏בטיחות , ‏ ומצד‏שני‏לקיים‏חקירות‏ואיסוף‏ נתונים ‏ באופן ‏יעיל ‏ולפרסם ‏מסקנות ‏תוך ‏זמן ‏סביר . ‏ מכיוון ‏שכמעט ‏ולא ‏התבצעו ‏חקירות , ‏ יחידת‏ התביעות‏של‏ זרוע ‏ העבודה‏כמעט‏ולא‏הגישה‏כתבי‏אישום‏בגין‏הפרות‏בטיחות‏בין‏השנים‏2081-2028 .‏ לעניין זה נציין ,שעל פי מחקר שערך קו לעובד , בין השנים2225 - 2252 ניתנו רק53 פסקי דין בכתבת י אישום שהוגשו בעקבות תאונות עבודה ,פחות מ- % 7 ממקרי המוות כתוצאה מתאונות עבודה בשנים אלו .‏ מתוכם‏12%‏ מההליכים‏הסתיימו‏בהרשעה‏אך‏רק‏ב-2‏ מתוכם‏נקבע‏מאסר‏בפועל‏(הריגה‏ברשלנות‏ של‏ילד )‏ ושאר‏העונשים‏שנגזרים‏הם‏קלים.‏ המלצת המבקר היא הקמה מחדש של יחידת החקירות לאלת ר , ולבחון את הדרכים למיצוי האפקטיביות של עבודת המפקחים בנוסף לאיוש המשרות החסרות.‏ לכך‏נוסיף‏שעל‏משרד‏העבודה‏ ורשויות‏החקירה ,‏ התביעה‏והמשפט‏לבחון‏מחדש‏את‏עבודתה‏של‏יחידת‏פל"ס‏ושיתוף‏הפעולה‏עימה‏ לאור‏היעדר‏תרומתה‏להגדלת‏מספר‏פסקי‏הדין‏בגין‏תאונות‏עבודה.‏  היעדר ‏ קיומם‏של‏תהליכי‏למידה‏ובקרה‏מתאונות‏ לא‏קטלניות ,‏ ונקיטת‏צעדים‏משמעותיים‏למניעת‏ הישנותן. גם‏בדו"ח‏מבקר‏המדינה‏ממאי‏2022,‏ וגם‏בדו"ח‏הממ"מ‏מיום‏2,18212022‏ אשר‏הוגש‏לועד ת‏ העבודה ‏והרווחה , ‏ נמצא ‏שמינהל ‏ הבטיחות ‏אמנם ‏מרכז ‏את ‏נתוני ‏התאונות ‏הקטלניות ‏שהתרחשו‏ והסיבות‏להן‏ומפרסם‏את‏הנתונים‏בדו"ח‏השנתי‏שלו ,‏ אך‏לא‏מנהל‏מעקב‏או‏ניתוח‏דומה‏אחר‏יתר‏ התאונות‏או‏מקרים‏של‏"כמעט‏נפגע",‏ לצורכי‏הפקת‏לקחים ,‏ ולא‏מפרסם‏את‏הדיווחים‏שמתקבלים‏ אצלו. המלצת המבקר היא הרחבת תהליכי הפקחת הלקחים גם לתאונות שאינן קטלניות וגם למקרים של "כמעט נפגע".  אי‏שימוש‏בסנקציות ,‏ והיעדר‏הרתעה‏מהפרת‏בטיחות‏וסיכון‏עובדים .‏ כך‏למשל: o מפקחי‏בטיחות‏מסתפקים‏באזהרה‏בגין‏הפרות‏בטיחות ,‏ אך‏לא‏מנהלים‏מעקב‏אחר‏תיקון‏ ההפרה‏או‏תזכורת‏למעסיק‏על‏הגשת‏הודעה‏על‏תיקון‏ ההפרה; o אי ‏גביית ‏אחוז ‏נכבד ‏מהעיצומים ‏שהוטלו ‏על ‏ידי ‏המינהל ‏(נכון ‏לסוף ‏שנת ‏2020‏ רק ‏1%‏ מהעיצומים‏נגבו ,‏ שמהווים‏כ- 2.8‏ מיליון‏₪,‏ וכלל‏הנראה‏בעקבות‏פניית‏משרד‏מבקר‏המדינה ,‏ נכון‏לאמצע‏שנת‏2028‏ נגבו‏כ- 30%‏ שמהווים‏כ- 80.7‏ מיליון‏₪ ); o מיעוט‏הגשת‏תביעות‏על‏ידי‏יחידת‏התב יעה‏הפלילית‏בזרוע‏העבודה‏–‏ בשנת‏2020‏ הוגשו‏רק‏1‏ כתבי‏אישום ,‏ ובשנת‏2028‏ רק‏7,‏ לאור‏פירוק‏יחידת‏החקירות‏במינהל‏כמתואר‏לעיל. o החשכ"ל‏(החשב‏הכללי )‏ לא‏משתמש‏בסמכותו‏להשעיית‏קבלנים‏מוכרים .‏ הסמכות‏להשעיית‏ קבלנים‏מוכרים‏מהמאגר‏הממשלתי‏הוקנתה‏בשנת‏2081,‏ אך‏בפועל‏הוק פאה‏משך‏שנה‏וחצי ,‏ וגם‏לאחר‏שהופעלה‏בשנת‏2028‏ החשכ"ל‏השעה‏רק‏ארבעה‏קבלנים‏לפני‏נוהל‏ההשעיה‏אך‏ השעייתם ‏של ‏שלושה ‏הוקפאה ‏מיידית . ‏ עם ‏פרסום ‏הוראת ‏תכ"מ ‏לעבודות ‏הנדסה ‏בנאיות‏ בפברואר‏2022‏ אשר‏הגדירה‏נוהל‏חדש‏(ומקל‏יותר )‏ להשעיית‏קבלנים‏מהמאגר ,‏ השעייתם‏של‏ הקבלנים‏שהו שעו‏לפי‏הנוהל‏הקודם‏בוטלה‏לחלוטין. o המבקר‏מציין‏לחיוב‏את‏שיפור‏ממשק‏העבודה‏בין‏מינהל‏הבטיחות‏לרשם‏הקבלנים‏והעברת‏ מידע ‏על ‏קבלנים ‏המבצעים ‏הפרות ‏שיטתיות ‏של ‏הוראות ‏הבטיחות ‏ומסכנים ‏את ‏עובדיהם ,‏ לצורך ‏שקילת ‏הטלת ‏סנקציות ‏על ‏ידי ‏רשם ‏הקבלנים . ‏ עם ‏זאת , ‏ למרות ‏שמבקר ‏המדי נה ‏לא‏ העמיק ‏במתכונת ‏העבודה ‏בין ‏המינהל ‏ורשם ‏הקבלנים , ‏ המליץ ‏לשקול ‏מפעם ‏לפעם ‏האם ‏יש‏ צורך‏בעדכון‏הנסיבות‏שבגינן‏יעביר‏מינהל‏הבטיחות‏שמות‏של‏קבלנים‏כאמור‏לרשם. המלצת מבקר המדינה הייתה לעשות שימוש בפועל בסנקציות שמסורות בידי הגורמים השונים , לרבות בידי מינהל הבטי חות ורשם הקבלנים ,וגביית עיצומים כספיים וקנסות שמוטלים על ידם. 1. עמדתנו‏היא‏ש ישנה‏שורה‏של‏שינויי‏חקיקה‏ושינויי‏מדיניות‏הכרחיים‏אשר‏נדרשים‏לצורך‏שינוי‏תמונת‏ המצב‏והבטחת‏בטיחותם‏ובריאותם‏של‏עובדים‏באתרי‏הבנייה‏ובראשם‏הקמת‏הרשות‏הלאומית‏לבטיחות‏ ובריאות‏תעסוקתית2.‏ עד‏להקמת‏רשות‏לאומית‏כאמור ,‏ על‏ משרד ‏ העבודה‏ליישם‏לאלתר‏את‏ המלצות‏ דו"ח‏ מבקר‏המדינה‏ שעדיין‏לא‏יושמו ,‏ ולדאוג‏להטמעת‏מסקנותיו‏לצורך‏מיגור‏תופעת‏תאונות‏העבודה‏בענף‏ הבנייה . ‏ בנוסף ‏על ‏צעדים ‏אלו , ‏ על ‏משרד ‏העבודה ‏להוביל ‏את ‏השינויים ‏הבאים ‏כדי ‏להבטיח ‏שמירה ‏על‏ בטיחות ם‏ובריאותם‏של‏עובדים: א. שינויי חקיקה נדרשים ,. יישום ביטוח דיפרנציאלי . ‏ החלטת ‏ממשלה ‏3312‏ מיום ‏881812081‏ הציעה ‏מנגנון ‏לביטוח ‏דיפרנציאלי ,‏ שיעודד ‏מעסיקים ‏להשקיע ‏בבטיחות ‏תמורת ‏פרמיה ‏דיפרנציאלית ‏שלוקחת ‏בחשבון ‏את ‏מידת ‏הסיכון‏ במקום‏העבודה .‏ בעקבות‏זאת‏נחקק‏סעיף‏8/1א‏לח וק‏הביטוח‏הלאומי ,‏ התשנ"ה- 8111,‏ שקבע‏את‏מנגנון‏ הביטוח ,‏ אך‏היה‏מותנה‏בהתקנת‏תקנות‏שלא‏נקבעו .‏ בחוק‏ההסדרים‏לשנת‏2023‏ הוחלט‏על‏ביטול‏המנגנון‏ ותחת‏זאת‏הקמת‏צוות‏עבודה‏בהובלת‏המוסד‏לביטוח‏לאומי‏לקידום‏ההמלצה .‏ יש‏לקבוע‏מנגנון‏חלופי‏ לשינוי‏התמריצים‏הקיימים‏למעסיקי ,‏ ם בדגש‏על‏ענף‏הבנייה ,‏ כדי‏לתת‏דגש‏על‏בטיחות ,‏ ולא‏רק‏על‏מהירות.‏ 7. חובת התקנת רשתות מגן.‏ בשנת ‏2081‏ החליטו ‏ משרדי ‏הממשלה ‏להקים ‏צוות ‏מקצועי ‏בהובלת ‏המינהל ‏ ובהשתתפות ‏משרד ‏הבינוי ‏והשיכון ‏וההסתדרות , ‏ שיגיש ‏לשר ‏העבודה ‏המלצות ‏תוך ‏שלושה ‏חודשים‏ להטמעת‏החובה‏להתקין‏רשתות‏מגן‏מתאימות‏באתרי‏הבניה .‏ עם‏זאת ,‏ עד‏היום‏טרם‏פורסמו‏המלצות‏ ועדת ‏ההיגוי ‏שהוקמה ‏בהתאם ‏להסכמות , ‏ לכאורה ‏בטענה ‏שהן ‏ תתפרסמנה ‏ לאחר ‏כניסתה ‏של ‏רפורמת‏ הפיגומ ים‏לתוקף‏–‏ אשר‏נכנסה‏לתוקף‏החל‏מינואר‏2022.‏ לאור‏זאת ,‏ ולאור‏העובדה‏שנפילה‏מגובה‏מהווה‏ גם‏בשנת‏2023‏ גורם‏משמעותי‏לתאונות‏עבודה‏חמורות‏בענף‏הבנייה‏בפרט ,‏ יש‏לקדם‏זאת‏בעדיפות‏עליונה.‏ 1. הגברת השקיפות בהטלת סנקציות. אי‏פרסום‏המלצות‏הבטיחות‏להטלת‏סנקציות‏על‏פי‏מתכונת‏העבודה‏ של‏מינהל‏הבטיחות‏ממרץ‏2028,‏ ואי‏פרסום‏ השיקולים ‏ מאחורי ‏ החלטות‏רשם‏הקבלנים ,‏ פוגעים‏בשקיפות‏ המינהלית ‏וביכולת ‏הציבור ‏לפקח ‏ולבקר ‏את ‏עבודת ‏גופי ‏הממשל . ‏ כמו ‏כן , ‏ מכיוון ‏ שרשימת ‏הקבלנים‏ 2המלצותינו‏פורטו‏בהרחבה‏ דו"ח‏קו‏לעובד‏סיכום‏לשנת‏2023,‏2/ 120 18 1.‏ שהמינהל‏מעביר‏לרשם‏הקבל נים‏ אינה‏מפורסמת ,‏ לא‏ידוע‏האם‏נשקל‏כיום‏מתן‏סנקציות‏כנגד‏הקבלנים‏ ברשימה‏לעיל.‏ 1. התקנת תקנות מדרג אחריות פלילית לקידום הרתעה.‏ בשנת‏2081‏ הובטח‏ להסתדרות‏ כי‏שר‏העבודה‏יקדם‏ תיקון‏חקיקה‏שירחיב‏את‏מעגל‏האחריות‏לתחום‏הבטיחות‏ויכלול‏את‏מזמין‏עבודת‏הבנייה‏ולא‏רק‏את‏ מנהל‏העבודה .‏ תקנות‏הבטיחות‏בעבודה‏(עבודות‏בניה()בעלי‏תפקידים‏באתר‏בניה),‏ התפרסמה‏בחודש‏יולי‏ 2020‏ להערות‏ציבור.‏ תקנות‏הבנייה‏החדשות‏אשר‏משלבות‏הוראות‏לגבי‏מדרג‏האחריות‏הפלילית ,‏ הוגשו‏ לועדת ‏העבודה ‏והרווחה ‏בחודש ‏יוני ‏2023, ‏ לאחר ‏שלא ‏התפרסמו ‏להערות ‏הציבור ‏טרם ‏ה דיון , ‏ ונידונות‏ בימים‏אלו‏בועדה.‏ 80 . קביעת תנאי בטיחות בהיתרי הבנייה שניתנים על ידי רשויות מקומיות.‏ בהתאם‏לסעיף‏23,‏()‏ א שבפקודת‏ העיריות‏[נוסח‏חדש],‏ מוטלת‏על‏העירייה‏אחריות‏ומחויבות‏לדאוג‏לנושאי‏בטיחות‏ביחס‏לפעולות‏בנייה‏ המתבצעות‏ ב שטחה .‏ למרות‏זאת ,‏ כפי‏שהמינהל ‏ התריע‏בעבר‏במכתב‏מיום‏211312087,‏ הרשויות‏המקומיות‏ אינן ‏קובעות ‏תנאי ‏בטיחות ‏בהיתרי ‏הבנייה , ‏ ואינן ‏מפקחות ‏על ‏עמידה ‏בהם . ‏ על ‏המרכז ‏לשלטון ‏מקומי‏ להנחות‏רשויות‏מקומיות‏לדרוש‏במסגרת‏היתרי‏בניה‏תנאי‏בטיחות‏בסיסיים‏כמו‏הצבת‏שלט‏עם‏פרטי‏ הקבל‏המבצע‏ומנהל‏העבודה ,‏ ולהוד יע‏למפקח‏עבודה‏אזורי‏על‏התחלת‏בנייה. ב. צעדים ל נוספים הגברת ההרתעה(חקירות ,סנקציות ומשאבים) 88 . שימוש בסנקציות קיימות כמו תקנות הפיגומים ,תקנות ציוד מגן ,תקנות גיהות וביצוע בדיקות תקופתיות.‏ על‏פי‏דיווחי‏העובדים ,‏ הקבלנים‏אינם‏פועלים‏בהתאם‏לחקיקת‏הבטיחות‏הקיימת‏היום ,‏ ולמרות‏קיומן‏של‏ סנקציות‏הקבועות‏בדין ,‏ הן‏לא‏נאכפות .‏ כך‏למשל ,‏ תקנות‏הבטיחות‏בעבודה‏(ציוד‏מגן‏אישי),‏ התשנ"ז- 8117‏ ותקנות‏הבטיחות‏בעבודה‏(עבודה‏בגובה),‏ התשס"ז- 2007‏ מטילות‏חובות‏על‏אספ קה‏ושימוש‏בציוד‏מגן ,‏ אך‏ כפי‏שמעידים‏עובדים ,‏ מעסיקים‏רבים‏רואים‏בהן‏גדר‏המלצה‏בלבד ,‏ כשהמצב‏אצל‏קבלנים‏קטנים‏הרבה‏ יותר ‏חמור .‏ למרות‏זאת ,‏ מרבית‏העילות‏לצווי ‏הבטיחות‏ממשיכות‏להיות‏בנושאים‏אחרים‏שלא‏נוגעים‏ לגורם‏התאונות‏המרכזי ‏–‏ נפילה‏מגובה .‏ על עילות צווי הבטיחות להיות בהלימה עם הגורם המרכזי לפגיעה בעובדים(גידור ,פיגומים ,קסדה עם רתמה ,רתמה וכו').‏ 82 . פרסום נתוני תאונות על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית . ‏ אמנם ‏המינהל ‏מפרסם ‏את ‏צווי‏ הבטיחות‏הניתנים‏על‏ידי‏המפקחים‏במאגר‏שמתעדכן‏באופן‏שוטף ,‏ אך‏הוא‏אינו‏מפרסם‏ נתונים‏הידועים‏לו‏ בדבר‏מספר‏תאונות‏העבודה‏במדינה‏–‏ למרות‏שאלו‏מדווחות‏למינהל‏מכוח‏ פקודת‏תאונות‏ומחלות‏משלח- יד ‏(הודעה), ‏81/1. ‏ אי-פרסום ‏הדיווחים ‏על ‏התאונות ‏בזמן ‏אמת , ‏ כמו ‏גם ‏שמות ‏המעסיקים , ‏ גורם ‏לכך‏ שמצבים‏מסכני‏חיים‏הידועים‏למינהל‏נשמרים‏הרחק‏מעיני‏העובדים‏–‏ אותם‏קורבנות‏בפוטנציה‏העלולים‏ לשלם‏על‏כך‏בחייהם‏או‏בשלמות‏גופם .‏ אי-פרסום‏התאונות‏בזמן‏אמת‏מסכן‏גם‏תושבים‏ועוברי‏אורח ,‏ במיוחד‏כשעסקינן‏בתאונות‏באתרי‏בניה‏הממוקמים‏בלב‏מתחם‏עירוני‏או‏בבניינים‏בהם‏מתגוררים‏דיירים‏ –‏ כמו‏בפרוייקטים‏של‏תמ"א‏31 .‏ 83 . שיפור תנאי מפקחים ותגבור .‏ למרות‏הבטחות‏חוזרות‏ונשנות‏להגדיל‏את‏תקן‏המפקחים‏במינהל ,‏ בשנת‏ 2023‏ עדיין‏יש‏רק‏70-10‏ מפקחים‏לכלל‏הענפים ,‏ המינהל‏עדיין‏מתקשה‏לגייס‏את‏התקנים‏החסרים ,‏ ולשמר‏ מפקחים‏איכותיים .‏ על‏כן ,‏ יש‏לקיים‏את‏התחייבויות‏משרד‏העבודה‏לשיפור‏תנאי‏העסקה ,‏ ולהקצאת‏רכב‏ צמו ד‏לצורך‏קיום‏חקירות ‏ על‏מנת ‏לקדם‏ולעודד ‏את ‏ מילוי‏התקנים‏החסרים ‏ולשמר‏עובדים‏איכותיים‏ במינהל.‏ 8/ . היעזרות במפקחי הרשויות המקומיות לצורך פיקוח .‏ יישום‏התחייבויותיה‏של‏המדינה‏כפי‏שנמסרו‏לועדה‏ בדיון‏ביום‏2718212028‏ לשילוב‏פקחים‏מהרשויות‏המקומיות‏בעבודת‏המינהל‏לאכיפה.‏ כפי‏העולה‏מסעיף‏ 23, ()‏ א לפקודת‏העיריות‏[נוסח‏חדש],‏ גם‏לרשויות‏המקומיות‏יש‏אחריות‏על‏פיקוח‏אופן‏ביצוע‏העבודה‏ בפועל‏בשטחן ,‏ ושר‏הפנים‏אחראי‏על‏ביצוע‏הוראות‏הפקודה .‏ חרף‏זאת ,‏ עמדת‏השלטון‏המקומי‏היא‏שסעיף‏ זה‏אינו‏בתוקף‏לכאורה .‏ על‏משרד‏המשפטים‏להביע‏עמדה‏משפטית‏ בסוגיה ,‏ ועל‏שר‏הפנים‏ושר‏העבודה‏ לפעול‏לשילוב‏כוחות‏במאמצי‏האכיפה‏בדגש‏על‏אתרי‏בניה‏הממוקמים‏בלב‏מתחם‏עירוני‏או‏בבניינים‏בהם‏ מתגוררים‏דיירים‏–‏ כמו‏ תמ ב"א‏31‏ אשר‏שם‏הסכנה‏היא‏גם‏לעובדים ‏ וגם‏לציבור .‏ ממשק‏עבודה‏תקין‏בין‏ הרשות‏המקומית‏למחוז‏הרלוונטי‏של‏המינהל‏יכ ול‏להכווין‏את‏המינהל‏בפעולות‏האכיפה‏שננקטות‏על‏ידו. ג. קידום שינויים בתרבות העבודה 81 . הקמת ועדות בטיחות . ‏ לפי ‏חוק ‏ארגון ‏הפיקוח ‏על ‏העבודה , ‏ מקום ‏שחלה ‏עליו ‏פקודת ‏הבטיחות ‏בעבודה‏ ועובדים ‏ בו‏לפחות‏21‏ עובדים‏מחויב‏בהקמת‏ועדת‏בטיחות,‏ שתהיה‏ אחראית‏על‏בירור‏תאונות‏ ו תמליץ‏על‏ שיפורים‏לכללי‏בטיחות‏וגיהות ,‏ בדגש‏על‏מניעת‏תאונות.‏ נקיטת‏פעולות‏מניעה‏ומעקב‏בשגרה‏תשפר‏את‏ "אקלים‏הבטיחות "‏ ותסייע‏בצמצום‏הנפגעים .‏ אם‏מקום‏העבודה‏ אינו ‏ מאוגד ,‏ אז‏המוסד‏לבטיחות‏וגיהות‏ רשאי‏לפעול‏להקמה .‏ עם‏זאת ,‏ בענף‏הבנייה‏אין‏כמעט‏ועדות‏בטיחות‏באתרי‏ה בנייה ,‏ ועובדים‏מדווחים‏ שהם‏רואים‏מנהלי‏עבודה‏או‏עוזרי‏בטיחות ,‏ אך‏לא‏יודעים‏מה‏זו‏ועדה‏כאמור.‏ יש‏לפעול‏להקמת‏ועדות‏ בטיחות‏גם‏בענ ף‏ הבנייה ,‏ ולאפשר‏למהגרי‏העבודה‏והעובדים‏הפלסטינים‏בענף‏לקחת‏חלק‏בהן‏כדי‏להעלות‏ את‏סוגיות‏הבטיחות‏שעולות‏מהשטח.‏ 8, . קידום מיכון ומודרנ יזציה .‏ כפי‏שציינו‏עובדים‏ששוחחנו‏איתם ,‏" יש אמצעים חדישים יותר להגנה אבל לא כולם מיושמים היום".‏ על ‏ משרד ‏העבודה , ‏ מכון ‏התקנים ‏ומשרד ‏התחבורה ‏לפעול ‏ל טובת ‏מיכון‏ ומודרניזציה ,‏ לרבות‏הציוד‏המגן‏וכלי‏הצמ"ש ,‏ ה כן‏מעסיקים‏רבים ,‏ במיוחד‏בענף‏הבנייה ,‏ עדיין‏עובד ‏ ים בטכנולוגיות‏מיושנות ,‏ לא‏בטיחותיות ,‏ ושאינן‏עומדות‏בסטנדרטים‏בינלאומיים‏ובתקנים‏הקיימים‏היום‏ בעבודות‏בנייה .‏ בהתאם‏לכך ,‏ מקומות‏בהם‏נעשה‏שימוש‏בציוד‏חדיש‏בענף ,‏ ה על‏ מינהל‏והמוסד‏לבטיחות‏ וגיהות‏לקיים‏הכשרות‏למנהלים‏ולעובדים‏בעבודה‏עם‏ציוד‏המגן‏החדש ,‏ למגבלותיו ,‏ ולאופן‏בו‏יש‏לשמור‏ על‏הציוד.‏ 87 . התקנת חובת הכשרות בעבודות הרטובות בענף הבנייה . ‏ יש ‏לשפר ‏את ‏כשירותם ‏המקצועית ‏של ‏כלל‏ העוסקים‏בענף‏הבנייה. על כן ,יש לדאוג להכשרות532 ,הן על ידי המינהל המקיים הכשרות רגולטוריות , והן על ידי המוסד לבטיחות וגיהות הדרכות שמקיים הדרכות וולונטריות ,‏ ולהקפיד‏על‏אכיפת‏הוראות‏ הבטיחות‏ מדרג הניהול ועד לדרג העובדים בעבודות הרטובות.‏ כמו‏כן ,‏ יש‏לוודא‏שההכשרות‏כוללות‏גם‏ נושאי ‏בריאות ‏תעסוקתית , ‏ גורמי ‏סיכון , ‏ ציוד ‏מגן ‏ושמירה ‏עליו.‏ יש ‏ לוודא ‏שההכשרות ‏מותאמות‏ לאוכלוסיית‏העובדים ,‏ ולמבני‏ההעסקה‏הייחודיים‏של‏עובדים‏פלסטיניים‏ ומהגרי‏עבודה ה ,‏ משפיעים‏על‏ מידת‏הסיכון‏שהעובדים‏חשופים‏לה.‏ 81 . הקמת מוקד תלונות במינהל לדיווח על מפגעי בטיחות במקומות העבודה .‏ על‏פי‏ההתחייבויות‏להסתדרות‏ בשנת‏2081,‏ משרד‏העבוד ה‏נדרש‏להקים‏מוקד‏לתלונות‏על‏מפגעי‏בטיחות .‏ מוקד‏"קו‏החיים "‏ שמופעל‏על‏ ידי‏המוסד‏לבטיחות‏וגיהות‏אינו‏מהווה‏תחליף‏למוקד‏טלפוני‏ברשות‏השלטונית‏שאמונה‏על‏פיקוח‏ואכיפה‏ לקבלת‏תלונות‏על‏מצבים‏מסכני‏חיים‏והתראות‏של‏עובדים‏על‏ליקויי‏בטיחות‏במקום‏העבודה .‏ על‏המינהל‏ לש מש‏כתובת‏גם‏לעובדים ,‏ ולא‏רק‏למעסיקים ,‏ כדי‏שיוכלו‏להתלונן‏ישירות ,‏ ועל‏מנת‏שמפקחי‏המינהל‏יהוו‏ גורם‏הרתעה‏ואכיפה‏אפקטיבי‏שנותן‏מענה‏גם‏לעובדים. 81 . לסיום , ‏ על משרד העבודה להקים את הרשות הלאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית ,ו לגבש תוכנית עבודה סד ורה לאכיפת הוראות הדין ומניעת הפרות בטיחות על ידי מעסיקים וקבלנים , תוך נקיטה בגישה אקטיבית ומניעתית . ‏ זאת , ‏ למען ‏בטיחותם ‏ובריאותם ‏של ‏כלל ‏העובדים ‏באתרי ‏הבנייה ‏בפרט , ‏ ובישראל‏ בכלל. בברכה, העתקים: צוות ‏ הועדה חברי‏וחברות‏הועדה עו"ד‏דיאנה‏בארון, מנהלת‏מדיניות‏ציבורית קו‏לעובד