חומר רקע
עמדת "יד לאישה" בנושא "מניעת עיגון בישראל"
לקראת דיון מעקב של הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי ביום 19/11/24
בדיון שהתקיים ביום 19/03/24 לרגל ציון יום העגונה בכנסת, נדונה סוגית העגינות בצל המלחמה, והועלה החשש הכבד למציאות העלולה להותיר נשים במצב של עגינות קשה.
אנו סבורות כי על מדינת ישראל לקחת אחריות מלאה ולדאוג לפתרון מערכתי שימנע מראש כניסה של נשים למצבי עיגון בעקבות המלחמה. בדיון הקודם נשמעה סקירה רחבה של פתרונות הלכתיים שונים שהונהגו בעבר על ידי מנהיגים, רבנים וראשי קהילות. בין היתר, צוין שטר הרשאה לגט כפתרון הלכתי שקודם באופן אקטיבי בתקופת מלחמת העולם השניה על ידי הרב הרצוג והרב עוזיאל שהיו הרבנים הראשיים הראשונים של מדינת ישראל. הרב גורן, כרב הראשי של צה"ל בתקופת מלחמת העצמאות אף הדפיס שטר זה כטופס רשמי של צה"ל והוא נמצא עד היום בפקודת מטכ"ל שמספרה 34.0401.
זהו פתרון הלכתי שאין עליו חולק.
הרב גורן נמנע בפועל מהפצה רחבה של השטר בגלל חשש לפגיעה במורל החיילים, ויש הטוענים כך גם היום. אולם מנגד, יש הטוענים כי דוקא חתימה על השטר יכולה לרומם את רוח החייל ולאפשר לו יציאה רגועה יותר לשדה הקרב ביודעו כי בטרם צאתו דאג לבטח את אישתו מאסון העגינות. הרב יעקב אריאל, כתב בהקשר זה כי בימנו כאשר חיילי מילואים חותמים על טופס הוראת תשלומים לשארים וכן נוטלים מהם טביעת אצבע כחלק מהליך החיול מבלי לחשוש להפלת המורל, אין הצדקה להעלות חשש זה רק ביחס לעגינות.
אנו סבורות שיש לקדם פתרון זה כחלק מהליך הנישואין ובמנותק מהמלחמה. כך ינותק הקשר בין החתימה ליציאה לשדה הקרב ויתפוגג החשש לפגיעה ברוח הלוחמים, ובנוסף נוכל למנוע מצבי עיגון של כלל האוכלוסייה, ולאו דווקא של חיילים.
סוגיה נוספת חשובה שעלתה בדיון הקודם עסקה בהרחבת השטר למצבים רפואיים קשים, בהם החייל יוצא מכשירות למתן גט והאישה עלולה להישאר עגונה במשך שנים ארוכות. שמענו את סיפורה המצמרר של מוריה בן ארי, שהשמיעה זעקה בשם כל הנשים שעלולות למצוא עצמן במצב בלתי אפשרי זה. הועלתה הבטחה מצד הרבנות הצבאית לעסוק בסוגיה קשה זו ולמצוא לה מענה.
לקראת דיון המעקב – נבקש לדעת כיצד פעלה הרבנות הצבאית ביחס לסוגיות הנ"ל. האם הרבנות הצבאית עסקה בהפצה אקטיבית של השטר הקיים שקיבל כבר הסכמתם של רבנים רבים? האם הרבנות הצבאית בחנה מחדש באופן מקצועי את שאלה ההשפעה של חתימה על השטר על רוח החיילים? האם הרבנות הצבאית עסקה בשאלת הרחבת השטר למצבים רפואיים קשים?
שאלות אלו מגלמות אמירה ערכית חשובה לפיה אנו כחברה לא מוכנים ולא מוכנות להשלים עם עגינות כגזירת שמיים, ולא לקבל מציאות מעוולת הנובעת ומתקיימת מכוחה של ההלכה. משפטי התורה משפטי צדק הם, וחכמי ההלכה לאורך כל הדורות פעלו על פי ערכי הצדק ו"כח דהיתרא" בכדי שלא תהא אישה יושבת באלמנותה בעוד בעלה עודנו בחיים.