חומר רקע

SPNI| Jun-18 Energy, Utilities and Environment Practice בחינת חלופות לאיכון ומערכות מיקום בתחום הדיג בים התיכון החברה להגנת הטבע- הצגה לרשות הגז הטבע י Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 במסמך זה אנו מציעים בחינה של הצורך והכדאיות של הטמעת פתרון אכיפת דיג מבוסס מערכת איכון , ומפרטים את המלצתנו להטמעה ואפיון של מערכת כזו תמונת האכיפה העתידית המורכבת בים התיכון הישראלי מחייבת הטמעת מערכת איכון מתקדמת , כנהוג במרבית מוקדי הדיג בעולם וגם בארגוןGFCM חברה ישראל המלצות מרכזיות הטמעת מערכת ייעודית לאיכון ספינות מכמורת ולונגליין( VMS )* כפי שנהוג ברחבי העולם האתגר האכפתי צפוי להחמיר בעקבות הוספת תקנות דיג מבוססות זמן ומיקום והתרבות שטחים אסורים לדיג בים התיכון הבעיה אכיפת הדיג בים התיכון כיום לוקה בחסר– דיג מכמורת ולונגליין בלתי מפוקחים גורמים לנזק רב בשל חוסר במיקוד אכיפתי , מיומנות וכוח אדם 2 1 הפתרון 2 * Vessel monitoring system גם בהינתן הגברת המיקוד והשקעה בכוח האדם והציוד– לא ניתן לבצע אכיפה יעילה בים התיכון על- בסיס אמצעים מסורתיים בלבד3 המערכת תהווה אמצעי משלים ותומך למערך האכיפה העתידי , באמצעות הכוונת הכוחות לאזורים בהם קיים חשד להפרה תאפשר אכיפה יעילה הן במים הטריטוריאליים והן במים הכלכליים , בעלות כלכלית נמוכה 2 1 3 הגדרת חובת תפעול ודיווח שוטף על- בסיסVMS על כל ספינות המכמורת והלונגליין כמקובל בעולם  הגדרת אינטרוול דיווח של10 דקות באזורים אסורים לדיג וברצועת חיץ , ושל שעה ביתר האזורים  חיוב התקנת מערכתVMSעל-בסיס רשימת ספקים מורשים ניתן לבחון השתתפות המדינה בעלות התקנת המערכות הקמת חדר בקרה ייעודי או התאמת חדר הבקרה של רספ" ן יצירת מאגר מידע הכולל פרטי זיהוי של ספינות דיג ובעליהן , תוך הגדרת גישה לכוחות הפיקוח והאכיפה בלבד הגדרת תהליך אישור ומשכי זמן לשמירה ושימוש משפטי בנתונים על- בסיס המקובל בעולם  חתירה לשינוי תקנות הדיג להגדרת אזורים אסורים לדיג כאזורים אסורים לשיט , או לחלופין הגדרת מהירות שיט מינימאלית Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 תוכן מבוא  סקירה בינלאומית נקודות מרכזיות לאפיון מערכת בישראל סיכום המלצות 3 Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 שנים רבות של אכיפה לוקה בחסר הובילו לנזקים משמעותיים לים התיכון הישראלי 4  שטח המים הטריטוריאליים המפוקח בים התיכון הישראלי הינו כ- 3,950קמ"ר , הנחלקים לשלושה אזורי פיקוח :צפון ,מרכז ודרום  שטח האזור הכלכלי הבלעדי הינו25,139קמ"ר  נכון לשנת2015פעלו בשטח זה כ- 20 ספינות מכמורת , מספר אשר צפוי להצטמצם בעקבות נוהל התמיכה שמיושם בימים אלו בנוסף לאלו ,ישנם כ- 300 כלי שיט מורשים לדיג חופי והקפה וכ- 2000 בעלי רישיונות דיג אישיים  דיג מכמורת במי הים התיכון מחייב רישיון דיג וכפוף למספר מגבלות רגולטוריות ובראשן תקנות הדיג החדשות2016 המטילות מגבלות על הדיג בזמן ובמרחב כמפורט באיור חוף הים התיכון הישראלי משתרע על- פני196ק" מ ונחלק לשלושה אזורי פיקוח שנים רבות של אכיפה בלתי מספקת הובילו לנזקים משמעותיים במסגרת מסמך זה נבחן את הצורך בשילוב מערכות אכיפה מבוססות מיקום על אף העברת האכיפה לאחריות רט"ג  עד ינואר2018 , האכיפה על הדיג בים התיכון הייתה באחריות יחידת הפיקוח על הצומח והחי מטעם משרד החקלאות שנים של היעדר מוטיבציה , מיקוד ומיומנות ומיעוט אמצעי אכיפה הובילו לתופעות שליליות רבות: דיג בשיטות אסורות פגיעה בהתחדשות הדגה  סכנות בטיחותיות למתרחצים בחופים  פגיעה בחיות מוגנות Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 ענף דיג המכמורת ,בפרט , מהווה השפעה שלילית משמעותית על הסביבה הימית אשר מועצמת בשל החוסר באכיפה יעילה במים העמוקים של מדינת ישראל 33% 33% 14% 2% 18% מכמורת חופי הקפה ספורטיבי חצי משלל המכמורת הינו שלל מושלך התפלגות השלל הכולל(מושלך ומסחרי ) בישראל לשנת2010 (באלפי טון) פתרונות להפחתת הלחץ על הדגה צריכים להתמקד בראש ובראשונה בדיג המכמורת ובאכיפה במים העמוקים של מדינת ישראל ,אשר צמצומו צפוי להוביל להגדלה ניכרת של התועלת למשק הישראלי מקורות :נתוני אגף הדיג;הפרויקט הישראלי לניהול מקיים של הדיג בים התיכון , תכנית אסטרטגית לניהול הדיג בים התיכון( 2013 ) קבוצת דייגים קטנה(כ- 20בעלי רישיונות ) האחראית על למעלה מ- 60%מהשלל הכולל1 שלל כולל : 4.4אלף טון 3 70%משלל המכמורת מתחת לגודל הדג המינימלי המותר , סוגיה בעלת השפעות צולבות על מיני מטרה של דיג חופי וספורטיבי 2 שלל מושלך משמעותי–כ- 50%משלל המכמורת אינו מסחרי תועלות ציבוריות הצפויות מהגברת האכיפה על מכמורות פגיעה קשה בסביבה הימית4 הגדלת גודל ואיכות השלל הגנה על הסביבה הימית הגברת בטיחות תשתיות  הגדלת השימוש הציבורי במשאב על ידי קבוצות דייגים גדולות 5 מאפייניו של דיג המכמורת מובילים לאתגר אכיפה משמעותי מתבצע לעיתים במים עמוקים , הרחק מאזורי הפיקוח המסורתי– לעתים אף מחוץ למים הטריטוריאליים  מגבלות רגולציה לפי אזורים ועונות– אזורים נרחבים אסורים לדיג מכמורת בהיקף של כ-2 מיליון דונם על פי תקנות החדשות( 2016 ) מתבצע לעתים קרובות בלילה מהווה סיכון לתשתיות ,בעיקר לצנרת הגז , בעקבות גרירת הרשת באופן בלתי מבוקר Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 בנוסף לפגיעה מדיג המכמורות , דיגLongline (מערך חכות צף ) פוגע גם הוא במינים בסכנת הכחדה באזורי המים העמוקים שאינם מפוקחים דיג המכמורות ו- Longlineמתבצע הרחק מעיני הפיקוח המסורתי , דבר המאפשר נזק בלתי הפיך לדגה במים הטריטוריאליים והכלכליים של מדינת ישראל  Longline הינו מערך של קרסים ופיתיונות מחוברים לחוט ראשי שממנו יוצאים קרסים נוספים על מנת להגדיל את השלל שייתפס  דיגLonglineמתבצע במים עמוקים מערך הקרסים הנמשכים מאחורי כלי השיט יכול להגיע לעשרות קילומטרים מטרת דיג זה הינה דייג טורפים ולרוב מכוון לדיג טונה ,דגי חרב ,פוטית וכו'  העומקים בהם מבוצע דיגLongline נעים בטווחים של20-80ק" מ מחופי ישראל דיג זה מבוצע בעונות מאי- יוני באזור המים הכלכליים של מדינת ישראל בישראל ישנם כ- 10כלי שיט מסחריים המורשים לדיג זה דיג בלתי מבוקר ובלתי מבחין– פגיעה משמעותית במינים בסכנת הכחדה Longline (מערך חכות צף ) הינו שיטת דיג הכוללת שימוש במערך קרסים צף טונה כחולת הסנפיר ,מין בסכנת הכחדה עולמית , חולפת במים הכלכליים של ישראל ונידוגה שם על ידי דייגיLongline  הטונה הינה טורף ימי בעל חשיבות אדירה לשמירת האיזון האקולוגי בים התיכון , והינו מין בסכנת הכחדה על פי האיגוד הבינלאומי לשמירת הטבעIUCN *  ישראל חתומה על אמנת ברצלונה להגנת הסביבה הימית והחופית בים התיכון ואמנה זו מחייבת את ישראל לנהל ולווסת את הדיג של הטונה הכחולה  לישראל תפקיד חשוב בשמירה על הטונה כחולת הסנפיר כיוון שדיג הטונה בישראל מבוצע בעת עונת הרבייה שלה בים התיכון  טונה כחולת הסנפיר מבוקשת מאוד בקרב הדייגים בשל מחירה הגבוה * International Union for Conservation of Nature דייגי ה- Longline צדים את טונה כחולת הסנפיר בצורה לא מבוקרת ,תוך הפרת אמנת ברצלונה ואמנת המגוון הביולוגי 6 1 2מתבצע במים עמוקים הרחק ממערך הפיקוח והאכיפה Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 כיום , האחריות על האכיפה בים התיכון הינה על רשות הטבע והגנים גם לאחר העברת האכיפה לרט"ג קיים צורך באמצעי אכיפה משלימים לאכיפה המסורתית על מנת לספק כיסוי מלא 7 2 אופן האכיפה לאחר המעבר לרט"ג יבוצע בשלבים הבאים סמכות האכיפה ממשרד החקלאות לרשות הטבע והגנים(רט"ג) האמצעים העומדים לרשות רט" ג לביצוע האכיפה בים התיכון כיום  כיום ישנם ארבעה צמדי פקחים מטעם רט" ג האמונים על אכיפת שמורות טבע , כאשר ברשותם שלוש סירות בגודל6-7מטר ואופנוע ים  בהמשך צפוי להתווסף כלי שיט אחד למים עמוקים לרט" ג מיומנות רבת שנים באכיפה–בפרט , היא אמונה על אכיפת ציד ביבשה ;פעילות בעלת דימיון רב לדיג ימי רט"ג הינו הגוף הבלעדי המבצע אכיפה במפרץ אילת על תקנות הדיג אמונים על אכיפה בכל שמורות הטבע הימיות בים התיכון שיפור המשילות בים התיכון על ידי הגברת האכיפה ביצוע הסברה חלוקת אזהרות מבצעים ממוקדים ויצירת התרעה שמירת מצב על ידי תכנית אכיפה סדורה מקורות : mafish.org.il מסמך אכיפה( הקמת יחידת אכיפה ימית ברט"ג) , ראיון עם מר יגאל בן ארי Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 תמונת המצב המורכבת בים התיכון מייצרת אתגר אכיפתי משמעותי 8  אזורים אסורים לדיג-מראש הנקרה ועד חוף דור ,רכס ה- 80 מטר עומק בהתאם לתקנות הדיג משנת2016  מגבלת עומק-אזור אסור לדיג מכמורת מתחת ל- 30מ ' החל משנת2017 עונת רבייה/ גיוס-איסור גורף על דיג מכמורת על-פני חודשיים במהלך עונת הגיוס/ רבייה תמונת האכיפה העתידית מעלה צורך באמצעים מסייעים לאכיפה המסורתית אזורים אסורים לדיג–תמונת מצב עתידית כיום ,ישנם אזורים נרחבים האסורים לדיג מכמורת1 2 בשנים הקרובות צפויות להתווסף הגבלות נוספות המבוססות זמן ומקום  אזורים אסורים לדיג– שמורות טבע חדשות ,רצועות חיץ סביב אסדות ,קווי גז , שטחי אש וכלובי דגים  מגבלת עומק-אזור אסור לדיג מכמורת ומתחת ל- 40מ ' החל משנת2020 עונת רבייה/ גיוס- איסור דיג למשך שלושה חודשיים החל משנת2020  הגבלות עתידיות על דייגיLonglineבמים הכלכליים Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 נראה כי מערך הפיקוח המתוכנן לא יאפשר כיסוי פיקוחי ואכיפתי מלא של השטח הרלוונטי , כאשר במקביל המוטיבציה לדיג בניגוד לתקנות צפויה לעלות 9  מרבית אמצעי השיט הקיימים לאכיפה מסוגלים לשוט רק עד3 מייל מהחוף– יתר המים הטריטוריאליים( 3-12מייל ) והמים הכלכליים ידרשו כלי שיט נוספים המותאמים למים עמוקים עושר דגה באזורים אסורים לדיג מכמורות האכיפה המסורתית לא תוכל לתת כיסוי מלא לכלל השטח בכל זמן עם כניסת התקנות החדשות וצמצום מספר ספינות המכמורת , המוטיבציה לדיג לא חוקי צפויה לגבור השתקמות הדגה תגדיל משמעותית את הפדיון השעתי ביתר האזורים 1 2 גם ביתר האזורים , התקנות החדשות צפויות להוביל להשתקמות הדגה ולגידול בשלל  מוטיבציה גבוהה לדיג לא חוקי בעונות אסורות לדיג  אזורים אסורים לדיג( מראש הנקרה ועד חוף דור , שמורות הטבע המתוכננות ורכס הכורכר ב- 80מטר ) יהיו עשירים יותר בדגה וממועטי תחרות  מוטיבציה גבוהה מאד לגיחות דיג אסורות באזורים אלו מרבית המים הטריטוריאליים וכל המים הכלכליים כמעט ואינם מכוסים פיקוח באמצעים מסורתיים בלבד אינו מספק כיסוי אופטימלי בלילה  לסירות הפיקוח יכולת מוגבלת לפקח בשעות הלילה בשל הראות המוגבלת גם בהינתן אמצעי תאורה מזהים , פעילות דיג בלילה ניתנת לזיהוי רק מטווח קצר מאד רק חלק קטן מהמים הטריטוריאליים ניתנים לפיקוח באמצעות הציוד הקיים 3 היעדר הפיקוח במים הכלכלים מעמיד זנים מוגנים בסכנת הכחדה  זנים בסכנת הכחדה דוגמת הטונה כחולת הסנפיר נידוגים במים הכלכליים , אשר אינם מפוקחים כיום כלל טווח אכיפה בכלי שיט קטנים– עד3 מייל מים טריטוריאליים מחוץ לטווח– 3 עד12מייל מים כלכליים – 12 מייל+ רק כ- 25% מהמים הטריטוריאליים ניתנים לפיקוח באמצעים הקיימים במהלך היום ; בלילה ,אכיפה יעילה אינה אפשרית כלל Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 גם בהינתן כלי שיט למים עמוקים ,אכיפה יעילה בכלל המים הטריטוריאליים ובמים הכלכליים על- בסיס שיטות פיקוח ואכיפה מסורתיות בלבד תדרוש השקעה אדירה בתשומות ומשאבים * ניתוחTASC ;הנחות מרכזיות :מהירות- 15קשר , טווח ראיה– 6ק"מ ביום / 3ק" מ בלילה , עלות שכר– 14אלף ש"ח בחודש , תצרוכת דלק– 1ליטר ל- 10ק"מ , עלות אחזקת סירה ועגלה שנתית– 5,800ש"ח בשנה ,עלות סירה למים עמוקים הינה כ-2מיליון ש"ח ,עלות כלי שיט רגיל– 300אלף ש"ח **מרבית המים הכלכליים אינו משמש לדיג מכמורת ו- Longline 10 84 168 252 GPS 3 2 1 3,950 2% ~ מספר כלי שיט 4% ~ 6% ~ 100% ~ אחוז משטח המים הטרטוריאליים מכוסה בלילה 35 3 מספר כלי שיט לאכיפה גם בהסתכלות יומית ,באופן תיאורטי , סריקה מלאה של כלל שטחי המים הטריטוריאליים תדרוש7 כלי שיט בעלות כוללת של4 מיליון₪בשנה שטח מכוסה ביום (אלפי קמ"ר) שלוש סירות האכיפה הקיימות לרט" ג אינן מסוגלות לבצע אכיפה מעבר ל- 1,100קמ"ר , בשל מגבלת מים עמוקים כל כלי שיט מתאים יאפשר כיסוי של168קמ"ר בשעה , לעומת מערכות איכון על- בסיסGPSהמאפשרות כיסוי מלא של כלל כלי השיט בכל רגע נתון 168 336 504 כיסוי שעתי במהלך היום* ,קמ" ר 3,950 מספר כלי שיט אחוז משטח המים הטרטוריאליים מכוסה ביום GPS 3 2 1 4% ~ 8% ~ 12% ~ 100% ~ 7 ללא מערכות מבוססות מיקום , כיסוי מלא של המים הטריטוריאליים והכלכליים ידרוש מספר אדיר של כלי שיט ייעודיים כיסוי שעתי במהלך הלילה* ,קמ" ר 25 1.1 עלות אחזקה ופחת שנתית של3סירות: כ- 1.1 מיליון₪ עלות אחזקה ופחת שנתית של7סירות: כ-4 מיליון₪ שטח המים הטרטוריאליים 4 שטח ימי מכוסה ביום(אלפי קמ"ר )ביחס למספר כלי שיט* עלות אחזקה ופחת שנתית של 35סירות :כ- 24.2 מיליון₪ שטח המים הכלכליים ** Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 לא תיתכן אכיפה אפקטיבית של הנהלים החדשים באמצעיים מסורתיים בלבד 11 מקורות : תקנות הדיג8.9.2016משרד החקלאות , MAFISH מסמך אכיפה(הקמת יחידת אכיפה ימית ברט"ג) מערכות מעקב מאפשרות לשפר ולייעל באופן משמעותי את מערך האכיפה הימית; קיים צורך בשילוב בין אכיפה מסורתית לזו המבוססת על מערכות מיקום  חלק משמעותי מתקנות הדייג החדשות מטילות מגבלות זמן ומיקום  תקנות חדשות אלו מחייבות לבחון מחדש את תמהיל האכיפה בין אכיפה מסורתית ומערכות מעקב מתקדמות אמצעים מסורתיים- סיורי פקחים על גבי סירות בים , סיורי פקחים בחוף / מעגנות באופן רכוב או רגלי אמצעי מעקב מתקדמים- מערכות למעקב אחר כלי שיט על בסיס לוויין/רדיו תקנות דיג מבוססות זמן ומיקום גאוגרפי מעלות צורך בהטמעת מערכת מעקב ובקרה למיקוד מאמצי האכיפה איסור על דיג עם מיכל אוויר איסור דיג מכמורת בין ראש הנקרא לחוף דור , באזורים סלעיים ובשמורות טבע  הגבלת עומק של40-30 מטר עבור סירות מכמורת  איסור דיג מכמורת בציוד ייעודי לדיג בסלעים  השבתת הדיג במהלך עונת הרבייה /גיוס  הגבלת כמויות הדגים המותרים לדייגים ספורטיביים  גודל עין ברשת התמודדות באמצעות אמצעים מסורתיים תקנות הדיג החדשות התמודדות באמצעות מערכות מיקום/איכון הגבלות עתידיות על מכמורת ו- Longline במים הכלכליים Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 תוכן מבוא  סקירה בינלאומית נקודות מרכזיות לאפיון מערכת בישראל סיכום המלצות 12 Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 מערכות איכון מבוססות לוויין(VMS-Vessel Monitoring System) הינן אמצעי אכיפה נפוץ במרבית מוקדי הדיג המרכזיים בעולם 13 *אורך ספינת מכמורת ממוצעת בים התיכון הישראלי עומד על כ- 17מטר **מקור : Food And Agriculture Organization , GFCM - General Fisheries Commission for the Mediterranean – Resolution GFCM/38/2014/1 on Guidelines on VMS and related control systems in the GFCM area of competence, pp1 ; Resolution REC.MCS-GFCM/33/2009/7 minimum standards for the establishment of a…(VMS) in the GFCM area, pp1  מערכתVMS * הינה מערכתGPS ותקשורת לוויינית המותקנת על גבי סירות דיג ומשדרת למרכז ניטור בחוף  המערכת מאפשרת לנטר את מיקומן של סירות דיג רבות באמצעות חדר בקרה מרכזי בניגוד למערכות אחרות , מערכתVMS הינה ייעודית לאכיפה– מדווחת באופן רציף וקשה למניפולציה האיחוד האירופי מחייב שימוש ב- VMS עבור סירות דיג בעלות אורך החל מ- 12מטר ומעלה* בנוסף לאיחוד האירופי , VMSנפוצה בעוד כ- 15 מדינות נוספות ברחבי העולם ה- GFCM (בו ישראל חברה חלקית ) מחייב את המדינות החברות בו לעשות שימוש במערכת כבר החל מינואר2013 ** מדינות ורשויות דיג אזוריות בעלות רגולציה מחייבתVMS לפחות43 מדינות מחייבות התקנת מערכותVMS בספינות דיג בינוניות וגדולות המערכת מהווה סטנדרט עולמי לאכיפת דיג Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 מערכתVMS משמשת כאמצעי אכיפה משלים וחלק ממאמץ אכיפה כולל 14 VMS מסייעת לרשויות דיג בעולם לשמר את משאב הדגה ואת הסביבה הימית  מיקוד אכיפה- מאפשר בקרה על מספר רב של כלי שיט באמצעות כלי שיט מועטים  אכיפה בתנאי טבע– מאפשר אכיפה ביום ובלילה ללאת תלות במזה"א או המרחק מהחוף  זמן אמת– המערכת מספקת חיווי מיידי על הפרות , באופן שמאפשר אכיפה מיידית  ראיות תומכות–סיוע בהרשעות לווייןGPS מאתר את מיקום הסירה העברת מיקום ,כיוון , מהירות ושם הסירה העברת המידע למרכז ניטור במידה ומתבצעת הפרה– הכוונת כוחות אכיפה לוויין תקשורת לווייןGPS מרכז לניטור תנועת הדייגים משדר על גבי סירות דיג כוחות אכיפה תמונה המתקבלת במרכז לניטור תנועת הדייגים 1 2 3 4 VMS מספקת מידע מיידי ,מאובטח ואמין בנוגע למיקום ופעילות ספינות דיג Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 ארה" ב האיחוד האירופי אוסטרליה בחנו שלושה מקרי בוחן של שימוש במערכותVMS בעולם 15 Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 השטח הימי של ארה" ב הינו הגדול ביותר בעולם שנאכף באמצעות מערכתVMS 16 * Office for Law Enforcement מערכתVMS אינה יכולה להחליף את כוחות האכיפה אך משפרת את יכולתם בצורה משמעותית בארה" ב קיימת רגולציה פדרלית המחייבת VMS מאז2004  האכיפה מתבצעת בחמישה אזורים בעלי תוכניות עצמאיות לכל אזור מרכז בקרה עצמאי בסך הכל מנוטרות כ- 4,500 סירות מאפייני השימוש במערכת  כל סירת דיג באורך12 מטר מחויבת במערכתVMS  הפסקת הדיווח לצורך תיקון המערכת או כל סיבה אחרת מצריך אישור מ- NOAA הגורם האמון על האכיפה הינו ה- OLE * , יחידת האכיפה של ה- National Marine Fisheries Service ( NOAA ) תפקיד המערכת במאמצי האכיפה  VMS משמש כאמצעי משלים לכוחות האכיפה ולהכוונת כוחות הפיקוח המידע אודות מיקום הספינות מוצלב עם מהירות הספינה על-מנת להצביע על פעילות דיג , אך מידע זה אינו מהווה הוכחה לדיג  מאמץ האכיפה כולל אמצעים משלימים דוגמת משקיפי בטיחות שיכולים לספק עדות במקרה הצורך המערכת יכולה להוות הוכחה להפרת תקנות בדבר אזורים אסורים לשיט במאגר המידע של כל מחוז יכולה להתבצע הצלבה בין מזהה הסירה ושם הבעלים , אך לא נשמר מידע אודות קברניטים או אנשי צוות הגורמים החשופים למאגר המידע הינם ה- NOAA , OLEומשמר החופים המערכת פועלת באופן תמידי ומשדרת מיקום לפחות אחת לשעה באזורים רגישים/בעלי מגבלות מיוחדות אינטרוול הדיווח מתקצר .כך למשל ,באזורי חיץ במפרץ מקסיקו , אינטרוול הדיווח הנדרש מתקצר ל- 15דקות , ובאזורים אסורים לדיג הדיווח מתבצע כל10 דקות המידע המועבר מהסירה הוא שם הסירה ,מיקום ,מהירות , כיוון שעה ותאריך בעלי הסירות נושאים בעלויות הכרוכות ברכישת ,התקנת ותפעול המערכות , ומחויבים לתקינותה המערכת חייבת להירכש מספק מאושר על-ידי הגורם המפקח מאפייני מאגר המידע Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 האיחוד האירופי מנחה את כלל מדינות האיחוד להטמיע מערכותVMS במערך האכיפה שלהן 17 * Fisheries Monitoring Centre ** Exclusive economic zone *** Article 50(3) of Council Regulation (EC) No 1224/2009. האיחוד האירופי מחייב שימוש במערכתVMS משנת2005 באיחוד האירופי מפוקחות כ- 7,000 סירות דיג באמצעותVMS לכל מדינה רגולציה ,רשויות וגופי אכיפה עצמאיים ,כאשר ה- EFCAמתכלל את פעילותם על-פי הנחיות האיחוד , כל סירת דיג מעל אורך12 מטר מחויבת במערכתVMS בשטחן הימי של מדינות האיחוד  כל מדינה באיחוד מחויבת להקיםFMC ( *מרכז ניטור דייגים ) ולפקח על שטח המים הטרטוריאליים והאזור הכלכלי הבלעדי שלה( EEZ )**  מרכז הניטור מחויב לפקח על כלל הסירות שבשטח הכלכלי הבלעדי שלה בנוסף , המרכז מחויב לנטר כל סירת דיג המשויכות למדינה European fisheries control agency (EFCA) הינה הסוכנות המקשרת בין הגופים במדינות תפקיד המערכת במאמצי האכיפה על-פי הנחיות האיחוד ,אינטרוול הדיווח לא יפחת מ- 30 דקות( אך יכול להיות קצר יותר) *** כמו-כן , ההנחיות מפרטות מגבלות מהירות מינימליות באזורים אסורים לצורך מניעת אפשרות של דיג ,המתבצע במהירות שיט נמוכה המידע המועבר בדיווח מסירת הדיג הינו תאריך ,שעה ,מיקום ,כיוון ושם הסירה  מאגר הנתונים בכלFMCיכיל פרטים אישיים כגון מספר מזהה לסירה , פרטי קשר של בעל הסירה(שם וכתובת)  רק רשויות הדיג במדינות חשופות למידע ורשאיות להעביר אותו לרשות דיג של מדינה נוספת ברשת מאובטחת , המידע נשמר במשך שבועיים ולאחר מכן נמחק במקרה של הליכים משפטיים ניתן לשמור יותר משנתיים הנחיות האיחוד אוסרות לשוט במהירות נמוכה מ-6 קשר באזורים אסורים לדיג כאשרVMS משמש לזיהוי מקרי חריגה המידע המופק מ- VMSמשמש למיקוד אכיפה בכלל המדינות הרלוונטיות , ואף יכול לשמש כראיה באירלנד ,אנגליה , ספרד וצרפת( לא קיים סטנדרט אחיד באיחוד האירופי בנושא זה) מאפייני השימוש במערכת הדירקטיבה האירופאית מספקת קווים מנחים ליצירת מערך אכיפה הכולל ניטור באמצעותVMS , ומנחה כי שיט במהירות נמוכה מ-6 קשר אסור באזורים האסורים לדיג Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 אוסטרליה הינה מדינה נוספת בעלת שטחי דיג העושה שימוש מנדטורי ב- VMS 18 הרשות האחראית על תחום הדיג באוסטרליה הינהAustralian Fisheries Management Authority (AFMA) ה- AFMA מפעילה תכנית אכיפה באמצעותVMSהכוללת כ- 500 סירות(קיימות תכניות מקומיות נוספות באחריות שלטון מקומי ) השטח שנאכף ע" י המדינה הינו6מיליון קמ" ר באמצעות סירות ומטוסים  האכיפה בים מתבצעת בהיבט מיקום סירת הדיג וטיב ההתאמה בין השלל על הסירה למידע המדווח למערכת באוסטרליה קיימת רגולציה המחייבתVMS מאז שנת2004 תפקיד המערכת במאמצי האכיפה המערכת מדווחת אחת לשעה הדיווח מורכב מתאריך ,שעה ,מיקום ,כיוון שיט , מהירות ושם הסירה  ישנם10 ספקי מערכותVMS מאושרים לשימוש באוסטרליה הנתונים נשמרים במאגר מידע החשוף ל- AFMA  בעל סירת הדיג נושא בעלויות המערכת ובאחריות לתקינותה  VMS יכול לשמש כראיה בתביעה באוסטרליה מתקיימת תוכנית משקיפים המסייעים באיסוף מידע על הדגה , המשקיפים הם אנשי ים או חוקרי ים ,ויכולים לתת עדות אמינה במקרה הצורך הרשויות מוודאות כי הדייגים פועלים באזורים המותרים להם על פי רישיונם  VMS הינו כלי אכיפה משלים מאפייני השימוש במערכת  סירות דיג מסחרית מגודל של10 מטרים באוסטרליה מחויבת במערכת VMS בנוסף , קיימת חובת דיווח אלקטרוני בנוגע לדגים שנתפסו(כמויות , גדלים סוג הדג ואזור הדיג ) מקורות : אתרAFMA - Australian Fisheries Management Authority – Satellite monitoring of fishing boats Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 בנוסף למערכתVMS , יש לבחון את היתכנות השימוש במערכתAIS כאמצעי אכיפה משלים 19 כלי משלים ל- VMS –מהווה הוכחה תומכת ומספק נתונים להצלבה עם נתוני ה- VMS זולה יותר מ- VMSוניתנת להרכבה על כלי שיט קטנים לטובת איסוף מידע אגרגטיבי AIS הינה סטנדרט גלובלי לזיהוי ומעקב אחר כלי שיט  AIS הינה מערכת למעקב אוטומטי הפועלת על בסיס GPS וגלי רדיו  המערכת נועדה למנוע התנגשויות באמצעות זיהוי כלי שיט בזמן אמת  מידע אודות מיקום הסירות הינו חופשי(Open source) – פתוח לכלי שיט משתתפים באמצעות המערכת ולציבור הרחב ברשת(כרוך בעלות שנתית)  החל מסוף שנת2004 , רשות הספנות העולמית מחייבת התקנת מערכתAIS על גבי ספינות משא עם מטען מעל 300 טון או ספינות נוסעים ללא קשר לגודלם  מדינות רבות החלו לחייב התקנתAIS גם בכלי שיט קטנים  בישראל קיימת חובת התקנתAISבכלי שיט גדולים , לרבות סירות המכמורת * NRDC - Enforcement Technology Options for California Marine Protected Areas, pp.3 ל- AISערך רב במסגרת אכיפה ימית , אך היא אינה משמשת כאמצעי איכון יחיד ללאVMS 1 המערכת לא מספקת פתרון אכיפה מיטבי לבדה בשל מספר סיבות : המערכת מבוססת קוד פתוח והמידע אינו מאובטח– פשוט למניפולציה נשלטת על- ידי צוות כלי השיט וניתן לכיבוי המידע הינו פומבי ונגיש לכל החפץ בו– יוצר קושי משפטי ומהווה תמריץ לכיבוי המערכת על- ידי סירות דיג ממניעים מסחריים מגבלות טווח( 50 מייל ימי / 92ק"מ) 2 3 4 AIS may well have a greater role in enforcing protected areas in the future. However, its open-source, unprotected data make it less useful than VMS at this time for making a case in court* :אולם ,יש ערך לשילובה כחלק ממערך אכיפה כולל: על אף הדמיון בין המערכות , AISאינה מערכת ייעודית לאכיפה, ולכן אינה יכולה להוות תחליף למערכת ייעודית כמוVMS NRDC* לא זוהו מדינות שבהןAIS משמשת ככלי אכיפה בלעדי לסירות דיג Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 תוכן מבוא  סקירה בינלאומית נקודות מרכזיות לאפיון מערכת בישראל סיכום המלצות 20 Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 אפיון מערכתVMSבאופן המיטבי לישראל דורש התייחסות למספר סוגיות מרכזיות 21 איזה מידע יידרשו כלי השיט להעביר ? איזה מידע יישמר במאגר ולכמה זמן? אילו גורמים יהיו חשופים למאגר ? 4מאפייני המערכת  באילו מערכות תשדורת( Hardware )יש להשתמש? כיצד יש לאפיין את חדר הבקרה? 3בקרה ומאגר מידע שאלות אלו תיבחנה לאור הניסיון הבינלאומי ובהתאם לנסיבות הייחודיות לישראל כיצד יש להסדיר רגולטורית את השימוש במערכת? כיצד יש לשלב את המערכת בפעילויות האכיפה האחרות? באיזה אופן ייעשה שימוש משפטי בנתוני המערכת ? 1תפקיד המערכת במאמץ האכיפה הכולל מהו אינטרוול הדיווח המתאים עבור ישראל?  אילו תקנות יש לקבוע בדבר אחריות כלי השיט להפעלה ודיווחים שוטפים? 2מאפייני השימוש Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 שימוש משפטי בנתוניVMSנפוץ כיום בעולם תחת מספר מגבלות , אך הכנסתם לשימוש כרוכה באתגרים משפטיים 22 לא קיים סטנדרט אחיד בהיבט המשפטי , אך במרבית המדינות שנסקרו המערכת משמשת כהוכחה בהיבט זמן ומיקום VMS משמש כהוכחה לשיט באזורים אסורים בהיבט המיקום והזמן  המערכת קבילה בהיבט זמן ומיקום אך נדרשת הסדרת "מכשיר ייעודי " והסמכה לניתוח הנתונים המערכת לא יכולה להוכיח שהתבצע דיג* , ולכן קיימת עדיפות להגדרת אזורים"אסורים לשיט " על פני אזורים אסורים לדיג(כך ,ניתן להוכיח שהתבצעה עבירה) עדיפות לקנסות מנהליים ולמשפט אזרחי על- פני משפט פלילי תובנות מרכזיות מעבר למתן אינדיקציה בזמן אמת לצורך הפניית כוחות , מערכי פיקוח על דיג ברחבי העולם עושים שימוש משפטי בנתוניVMSכחלק ממאמצי האכיפה כיום , השימוש המשפטי בנתוניVMSנפוץ בעולם , ונתוני המערכת קבילים כראיות במרבית המדינות שנסקרו .עם זאת ,חשוב להתייחס לאתגרים המשפטיים שהשימוש מעלה: יש להסדיר את מעמד המערכת ולוודא היתכנות משפטית על- מנת לאפשר אימפקט מקסימלי למערכת 1  מכיוון שנתוני מיקום מבוססיVMSאינם מגובים בעדות ראייה , הם היוו במדינות מסוימות Hearsay evidenceודרשו חוות דעת מומחה אודות אמינות הנתונים כך למשל ,במקרה ההרשעה הראשון בארה"ב על- בסיס נתוניVMS , מהנדס מטעם היצרן היווה עד מומחה לתיקוף הראיות מתוך כך ,במדינות רבות בעולם בוצעה חקיקה בנושא אשר מגדירה את ה- VMSכ-"מכשיר ייעודי " אשר אפשר את השימוש בנתונים במערכת המשפט ללא הצורך במומחה  בנוסף מדגישים כי ניתוח הנתונים ממערכתVMS צריכה להיעשות על ידי אדם מוסמך לכך בטרם הגשתם כראיה משפטית קבילות כראייה בדבר כניסה לאזור אסור 2קבילות כראייה בדבר דיג לא חוקי בניגוד לנתוני מיקום ,הוכחת דיג לא חוקי על- בסיס נתוניVMSיוותר אתגר משמעותי מהירות נמוכה משמשת ככלי חיווי בדבר דיג לא חוקי ,אך לא ניתן לבסס עליה לבדה הרשעה 1 * VMSמשמש אמצעי למעקב אחר מיקום בלבד ,וככזה הוא אינו מספק מידע בדבר הפעילות על-גבי כלי השיט . בעולם נעשה שימוש גם במערכות אחרות אשר משמשות להעברת מידע בדבר פעילות דיג(e-monitoring) ,בין היתר באמצעות התקנת מצלמות על הסיפון .כך למשל , 75 ספינות דיג באוסטרליה בתחום הפיקוח והבקרה שלAFMA מצוידות במערכת ניטור מבוססת מצלמות- http://www.afma.gov.au/monitoring-enforcement/electronic-monitoring-program/ Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 בהתאם להיתכנות המשפטית , קיימות מספר אפשרויות לשימוש במערכת במסגרת מאמץ האכיפה הכולל הסדרת תקנות תומכות תאפשר למקסם את האימפקט המשפטי של נתוניVMS בישראל א ב ברמה הבסיסית ,מערכת ה- VMS תשמש להכוונת כוחות פיקוח ואיסוף ראיות אפשרות שנייה : הגדרת מהירות מינימלית לשיט באזורים וזמנים אסורים לדיג עדכון תקנות הדיג יאפשר לייעל את האכיפה אפשרות ראשונה :איסור כניסת ספינות מכמורת לאזורים אסורים לדיג1  הגדרת האזורים האסורים לדיג כאזורים שאסורים לשיט ספינות מכמורת תאפשר לאכוף את התקנות ללא נוכחות סירת פיקוח במידה ותוקם התשתית המשפטית המתאימה , נתוני המיקום יהוו ראייה מספקת להוכחת הפרה  לא יידרש להוכיח שהתבצע דיג 2 במידה ולא יתאפשר להגדיר אזורים אסורים לשיט , ניתן להגדיר מהירות מינימאלית באזורים וזמנים אסורים לדיג  שיט במהירות נמוכה(המאפיינת דיג )יוכל לספק עילה להפרה  עדכון פקודת הדיג בנושא חובת התקנה ושימוש במערכת VMSלסירות מכמורת ולוגליין מיקום ספינות המכמורת ומהירותן יועברו למרכז בקרה ייעודי  איתור ספינה באזור אסור לדיג או בזמן אסור לדיג במהירות נמוכה מ-6קשר תספק אינדיקציה לעבירה , אך לא הוכחה חד משמעית* במקרים של הפרה , סירת פיקוח תופנה למקום בנוסף , נתוני המיקום יישמרו לשימוש משפטי במידת הצורך כראייה תומכת * מבוסס על תקנות האיחוד האירופי 23 1 Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 מאפיין חשוב של המערכת אותו יש להגדיר הינו אינטרוול הדיווח , קרי משך הזמן בין תשדורות המיקום המבוצעות על- ידי המערכת 24  אינטרוול קצר יותר מספק חיווי טוב יותר בדבר מיקום כלי השיט ובכך משפר את האכיפה , אך הוא כרוך בעלויות תקשורת גבוהות יותר על-פי סקירה בינלאומית ,עולה כי באזורים שאינם רגישים , אינטרוול הדיווח המקובל עומד על שעה  באזורים רגישים אינטרוול הדיווח יורד לרמה של10-15דקות  ניתן לאפיין את המערכת כך שאינטרוול הדיווח ישתנה באופן אוטומטי עם מעבר בין אזורים משך הזמן בין תשדורות מיקום נקבע על-פי מידת הרגישות של האזור כך למשל , במפרץ מקסיקו אינטרוול הדיווח נע בין10-60 דקות באזורים שונים שטח אינטרוול דיווח רגיל כ- 700,000קמ"ר60דקות רצועת חיץ לא ידוע15דקות אזור אסור לדיג כ- 31,500קמ"ר10דקות אינטרוול דיווח קצר מספק יכולת אכיפה מדויקת יותר באזורים רגישים , אך כרוך בעלות גבוהה יותר באזורים אסורים לדיג , אינטרוול דיווח קצר נועד למנוע תזמון גיחות דיג קצרות באזורים אסורים עם זאת , הגדלת מספר התשדורות בשעה כרוכה בעלות תפעול גבוהה יותר כך למשל , עלות חבילת תקשורת של מפעיל לדוגמה( Skymate ) עומדת על 22 $לחבילה חודשית המאפשרת אינטרוול שעתי , לעומת74 $ לחבילה חודשית המאפשרת גם אינטרוול של10 דקות לחודש מלא שכולל ימי עבודה בני12 שעות 2 אזורי דיג במפרץ מקסיקו אינטרוול דיווח- 10דקות אינטרוול דיווח- שעה * עלות שליחת מיקום עומדת על3-5.5סנט ,כתלות בגודל החבילה ;מכאן שעלות אינטרוול של עשר דקות יכולה לעמוד על פחות מ- 20 סנט לשעה אינטרוול דיווח קצר כרוך אמנם בעלות נוספת , אך מאפשר פיקוח ואכיפה יעילים יותר השטח המסומן גדול פי10 משטח המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 מוצע להגדיר בישראל אינטרוול דיווח של עשר דקות באזורים רגישים , ושל שעה ביתר האזורים באפיון המערכת בישראל , מוצע להגדיר אינטרוול דיווח של10 דקות באזור ראש הנקרה ועד חוף דור ,בשמורות הטבע שאסורות לדיג ובאזור חיץ סביב אזורים אלו אזורים אסורים לדיג מכמורת ואזורי החיץ 2 אפיון אינטרוול דיווח בחלוקה לשלושה סוגי אזורים יבטיח יחס מיטבי בין יעילות הפיקוח ועלויות התפעול 25 כמו-כן , יש להגדיר תקנות בדבר חובת שידור שוטף ממערכתVMS  אחריות על תקינות המערכת ושידורים שוטפים תוטל על בעלי כלי השיט  הטלת חובת דיווח מיידית בדבר תקלות טכניות  כיבוי המערכת לצורך תחזוקה ידרוש עדכון ואישור א ב ג שטח אסור לדיג אזור חיץ יתר האזורים  אינטרוול הדיווח המוצע– 10 דקות אזורים אסורים לדיג מכמורת ,עומק מינימלי לדיג , שמורות טבע ,צינורות גז ,שטחי אש וכלובי דגים  אינטרוול דיוווח מוצע– 10 דקות רוחב רצועת החיץ המוצע הינו כ- 15ק" מ(כחצי שעת שיט )  דיווח שעתי Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 על-מנת לבחון את ההשלכות המשפטיות של שימוש ב- VMSמבחינת דיני פרטיות , בחנו את מאפייני השימוש בארה" ב ובאיחוד האירופי מבחינת מקרי הבוחן בעולם , עולה כי שימוש במערכתVMS ויצירת מאגר נתוני מיקום ופרטי בדבר בעלי כלי השיט אינו מייצר קושי משפטי מבחינת דיני פרטיות ,כל עוד לא מבוצע מעקב אחר צוות כלי השיט והגישה למאגר מוגבלת לגורמי אכיפה*** 26 מי חשוף למאגר? NOAA, OLEומשמר החופים פרטי זיהוי כלי השיט :שם ,מספר זיהוי פרטי רישיון המזוהה עם כלי השיט : מספר רישיון ,סוג רשיון פרטי בעלים :שם ,מספר טלפון , מייל  דיווחVMS :מיקום ,מהירות , כיוון( בזמן אמת ועבר) FMC , DG MARE וכוחות אכיפה המקומיים*  בשני המקרים הגורמים החשופים למידע מהמאגר הינם רשויות הדיג וגורמי האכיפה בלבד לכמה זמן נשמר המידע?  המידע מוחזק במשך שבועיים ולאחר מכן נמחק  במקרים ספציפים של חקירה או חשד המידע יכול להיות מוחזק עד שנתיים הן באיחוד האירופי והן בארה" ב המידע שנאסף הינו על בעל כלי השיט ואינו על הצוות המתפעל בארה" ב ישנם פרטי זיהוי מפורטים יותר אודות בעל כלי השיט  פרטי המידע שנאספים מוגדרים כמידע סודי המידע נשמר ל- 90 ימים  במקרה של חקירה המידע ישמר לזמן רב יותר , ויהיה מחוייב ברישום סיבת שימור המידע במערכת המידע הפנימית ( LEADS )**  קיים הבדל באורך הזמן המינימלי שהרשויות מחזיקות את המידע  בשני מקרי הבוחן ניתן לשמור את המידע לזמן ארוך יותר במקרה של חקירה אילו פרטים נאספים במאגר המידע? *משתנה בין מדינה למדינה , DG MARE פקיד הדיג באיחוד האירופי ** Law Enforcement Accessible Database System *** ראה מקרה בוחן מתחום התחבורה הציבורית בנספח ארה"ב איחוד האירופי תובנות מרכזיות כמו בארה"ב , למעט פרטי הקשר של הבעלים(טלפון ומייל) בנוסף למאגר המנוהל על- ידי כל מדינה , פרטי הזיהוי של כלי השיט נשמרים גם במאגר מרכזי של האיחוד לטובת העברת מידע בין מדינות 3 Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 הטמעת המערכת כרוכה ברכישת ציוד קצה ייעודי לכל כלי שיט 27 עלות התקנת מערכותVMS על כלל ספינות המכמורת בישראל תעמוד על100 עד200אש" ח בכל אחד ממקרי הבוחן שנסקרו , עלות הציוד ועלות התפעול החודשי מושת על מפעיל כלי השיט בנוסף , הגוף האמון על האכיפה מפרסם רשימת ספקי ציוד מורשים ספקי ציוד נדרשים לעמוד במספר פרמטרים , דוגמת רמת אבטחה ,רמת שירות ותחזוקה , אמינות וכדומה * מערכתCLSנחשבת ליקרה יחסית ;קיימות מערכות מאושרות על-ידי ה- NOAA בעלות של1,500 $ ** כאשר כל הודעה מעבר לחבילה בעלות של1.25 $ל- Kilobyte  Skymate I1500 VMS  McMurdo FMCT/G1  CLS America Triton Advanced  CLS America Thorium TST A2.0  CLS America Thorium LEO A2.0  Faria WatchDog 750VMS (with Messaging Terminal)  Network Innovations - Sailor VMS Gold2  Network Innovations – Sailor VMS Gold Plus ספקים מורשים , NOAA (מפרץ מקסיקו) מסקירת המערכות עולה כי לא קיימים הבדלים משמעותיים בין הצעות הערך מערכת לדוגמהCLS America Thorium TST A2.0  עלות חד פעמית של2,999 $לקנית המערכת*  עלות חודשית מינימלית בסך45 $ כנדרש בחוק (הודעה אחת לשעה)**  בנוסף המערכת מציעה ערך מוסף לדייגים בדמות פונקציות נוספות דוגמאת משלוח מיילים , מידע אודות מזג האוויר וכו' 4  מערכתVMSכוללת אמצעי קלט למיקום ואמצעי קלט ופלט לתקשורת , מערכת עיבוד מידע ,סוללה מובנת , חיווט וסורגים עם מספר זיהוי יחודי עבור המערכת המערכות מתקשרות באופן שוטף עם חדר הבקרה בהתאם להגדרות הגוף המפקח  ההבדלים בין המערכות הינם בעיקר בפונקציות הנוספות אותן הן מציעות למשתמשים– הודעות טקסט ,מיילים ,מידע על מחירי דגים ,מזג האוויר , אפשרות לניהול ספר דיג על בסיס המערכת ועוד טווח המחירים לרכישת מערכת והתקנתה עומד על כ- 1,500 $- 3,000 ;$ העלות החודשית נעה בטווח של22 $- 74 $בתלות ברמת הדיווח שתיבחר יש לשקול אפשרות סבסוד על ידי הפחתת אגרה שנתית דבר אשר יקדם את התהליך Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 בנוסף , יש להקים חדר בקרה ולרכוש תוכנת ניטור לריכוז הנתונים 28 עלות אחזקת חדר בקרה הכולל כוח אדם ותוכנת שליטה צפויה לעמוד על מספר מאות אלפי שקלים אכיפה באמצעותVMSדורשת חדר בקרה ייעודי  על חדר הבקרה לכלול את החומרה והתוכנה הייעודיים ואת היכולת להכווין כוחות פיקוח ,כמו-גם כוח אדם האחראי על מעקב שוטף*  יש לנהל הרשאות באופן יסודי אודות המורשים להכינס לחדר זה עקב המידע בסודי אודות מיקום הסירות והמידע הגדרות המערכת ,דוגמת אזורים אסורים לדיג ,אזורי חיץ ומרווחי דיווח , מאופיינים באופן מרכזי דרך חדר הבקרה ומתוקשרים לכלי השיט השונים באופן אוטומטי מעבר לציוד הבקרה ,השימוש במערכת דורש גם תוכנת בקרה , אשר מסופקת לרוב על-ידי ספק ציוד הבקרה על-בסיס סקירה ראשונית , עלות רישיון לתוכנת בקרה ייעודית צפויה לעמוד על מספר עשרות אלפי דולרים לשנה** מערכת שליטה לדוגמה– Themis (בשימוש בכ- 20מדינות)  מערכת הכוללת ציוד בקרה(מוניטורים ,משדרים ) ותוכנת שליטה מרכזית  המערכת מאפשרת הצגת כלל כלי השיט הנדרשים בחיווי זמן אמת ניהול מספר אזורים מוגבלים לדיג , והתאמת התרעות ספציפיות לכל תא שטח  יכולת לנהל את מאגר הנתונים האלקטרוני מתוך ספרי הדיג  מיטבי לניהול מאמצי חיפוש והצלה 4 יש לבחון אפשרות שימוש בחדר הבקרה של רספ"ן לרשות רספ" ן חדר בקרה מצויד ומאויש24/7  שימוש בחדר בקרה זה יספק חיסכון משמעותי בשימוש בציוד ויכולות תקשורת ל- VMS *משיחה עם ספק רלוונטי עולה כי קיימת אפשרות טכנית להעביר התראות על הפרות ישירות לפקחים ללא איוש חדר בקרה , אך לא נמצאו דוגמאות מהעולם בהן לא נעשה שימוש בחדר בקרה ;בהינתן היתכנות משפטית , מערכת כזו תוכל לחסוך מאות אלפי₪ בשנה בעלויות כוח אדם ** חברתVisma מציעה תוכנתvTrack בסכום של52.5אלף דולר בשנה הראשונה ו- 42.5אלף דולר בשנה השנייה Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 תוכן מבוא  סקירה בינלאומית נקודות מרכזיות לאפיון מערכת בישראל סיכום והמלצות 29 Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 לסיכום ,לאור תמונת האכיפה העתידית ועל בסיס סקירה בינלאומית , מוצע לפעול להטמעת מערכתVMS בישראל 30 כיסוי מלא באמצעים מסורתיים של כלל המים הטריטוריאליים , ועל אחת כמה וכמה המים הכלכליים , ידרוש תשומות אדירות ואינו כדאי כלכלית לא ניתן להגיע לאכיפה מקיפה ויעילה בים התיכון ללא שימוש במערכת איכון מבוססתGPS מערכתVMS מהווהBest Practice וסטנדרט עולמי  בשימוש במעל43מדינות ניסיון בינלאומי מוכח של כ- 20 שנה מעוגנת בחקיקה באיחוד האירופי ,ארה"ב ,מדינות ה- GFCM ומדינות רבות נוספות  כלי רגולטורי ייעודי–אמין ,בטוח ובלתי ניתן למניפולציה אכיפה באמצעותVMS :* 2 4 אכיפה ללאVMS :*** *ראה נספח להנחות התחשיב כיום , אכיפת הדיג בים התיכון לוקה בחסר ומאפשרת נזק כבד לדגה חוסר בכוח אדם ,ציוד ,ידע מקצועי ומיקוד ,כמו-גם מוטיבציה נמוכה , מובילים לפעילות מצומצמת וספורדית המצב הקיים מוביל לדיג בצורות אסורות , נזק לסביבה הימית ולזנים בסכנה ולסכנה לציבור , בין היתר בשל סכנה לתשתיות ימיות דוגמת תשתית הגז בעתיד הקרוב האכיפה צפויה לעבור לאחריות רט"ג , אך תמונת האכיפה העתידית מציבה אתגרים משמעותיים 1 אכיפת הדיג בים התיכון צפויה לעבור לאחריות רט"ג , אשר מחזיקים בידע המקצועי ובניסיון הנדרשים לאכיפה ימית מערך האכיפה צפוי להתעבות , תוך תוספת כוח אדם וכלי שיט אולם , תמונת האכיפה העתידית צפויה להיות סבוכה עקב ריבוי אזורים אסורים לדיג ,מגבלות על דיג בעונת הרבייה/ גיוס ושיקום הדגה אשר מייצר תמריץ לדיג לא חוקי 3 יש לפעול להטמעתVMSבספינות מכמורת ולונגליין , תוך עדכון פקודת הדיג ויצירת רגולציה תומכת פתרון של הטמעת מערכתVMSהינו היעיל והכלכלי ביותר ויאפשר לאכוף את התקנות בכל המרחב הימי של מדינת ישראל ** תחת הנחה כי ניתן לבצע שימוש בנכסי חדר הבקרה של רספ"ן .גם במידה ותרחיש זה אינו אפשרי ,הפערים הכלכליים בין החלופות גבוהים ***הרחבת מערך הפיקוח ב-4 סירות מותאמות למים עמוקים( ראה שקף9והרחבה בנספח) כיסוי מלא , גם של המים הכלכליים כדאי כלכלית-השקעה של כ- 250 אלף₪ ועלות שנתית של כ- 600 אלף₪ **  כיסוי ספורדי של המים הטריטוריאליים בלבד ,רק בשעות היום לא כדאי כלכלית-השקעה של כ-8 מש"ח ועלות שנתית נוספת של כ- 3.7 מש" ח Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 סיכום המלצות מרכזיות לאפיון המערכת 31  שילוב המערכת במאמץ האכיפה הכולל ככלי חיווי להפרות ואמצעי להכוונת כוחות  חתירה לשינוי תקנות הדיג- הגדרת אזורים אסורים לדיג ו/או מהירות מינימאלית 1תפקיד המערכת במאמץ האכיפה הכולל יצירת מאגר מידע הכולל פרטי זיהוי של ספינות דיג ובעליהן , תוך הגדרת גישה לכוחות הפיקוח והאכיפה בלבד  הגדרת תהליך אישור ומשכי זמן לשמירה ושימוש משפטי בנתונים על- בסיס המקובל בעולם 3בקרה ומאגר מידע  חיוב התקנת מערכתVMSעל-בסיס רשימת ספקים מורשים  ניתן לבחון השתתפות המדינה בעלות התקנת המערכות לאור העלויות הנמוכות והאינטרס של המדינה בזירוז וייעול התהליך תוך הפחתת אגרות לשנה או שנתיים  השקעה בהקמת חדר בקרה ייעודי או התאמת חדר הבקרה של רספ"ן ;לחילופין ,ניתן לבחון אפשרות העברת מידע ישירות לפקח* 4מאפייני המערכת הגדרת חובת תפעול ודיווח שוטף על- בסיסVMS הגדרת אינטרוול דיווח על-פי אזורים:  אזורים אסורים לדיג– 10דקות  רצועת חיץ– 10דקות  יתר האזורים– שעה 2מאפייני השימוש לאור העלויות הנמוכות והאינטרס של המדינה בזירוז וייעול התהליך , מוצע לבחון השתתפות חלקית או מלאה של המדינה בעלויות רכישת ,התקנת ותפעול המערכות על- בסיס הפחתת אגרות לשנה או שנתיים *משיחה עם ספק רלוונטי עולה כי קיימת אפשרות טכנית להעביר התראות על הפרות ישירות לפקחים ללא איוש חדר בקרה , אך לא נמצאו דוגמאות מהעולם בהן לא נעשה שימוש בחדר בקרה ;בהינתן היתכנות משפטית , מערכת כזו תוכל לחסוך מאות אלפי₪ בשנה בעלויות כוח אדם Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 סיכום עדכונים נדרשים לפקודת הדיג והסדרת רגולציה 32  חובת התקנתVMS מאושר בכלי שיט המיועדים לדיג מכמורת ו- Longline או כלי שיט לדיג מעל אורך12 מטר התקנה באחריות כלי השיט על- בסיס הפנייה למפרט ולספק מורשה  אחריות בעלי כלי השיט לתחזוקה ותקינות המערכת  חובת דיווח שוטף–אחת ל- 10 דקות באזורים אסורים לדיג וברצועת חיץ ברוחב15ק"מ , ואחת לשעה באזורים אחרים כיבוי המערכת/ תקלות ידרשו את עדכון הגורם האחראי וקבלת אישור , שיט עם מערכת תקולה מהווה עבירה  מוצע לסבסד את עלות התקנת המערכות באמצעות קיזוז אל מול האגרה השנתית עדכונים נדרשים לפקודת הדיג התאמת פקודת הדיג ליכולות המערכת תאפשר אכיפה אופטימלית הסדרת רגולציה נדרשת  יצירת מאגר מאובטח לנתוני מיקום ופרטים מזהים אודות בעלי כלי השיט  הסדרת משך שמירת הנתונים במאגר והליך לשמירת נתונים במקרה חקירה  הסדרת הגורמים בעלי הגישה למאגר– פיצו"ח ,רט" ג  הסדרת המעמד של מערכתVMSכ" כלי ייעודי " לשם הבטחת קבילות הנתונים כהוכחה למיקום וזמן  הקמת חדר בקרה או הגדרת חדר הבקרה של רספ"ן כייעודי לנושא* מכיוון שהמערכת לא יכולה להוכיח דיג , לא ניתן יהיה לאכוף דיג במקומות אסורים ללא אמצעי אכיפה נוספים  הגדרת אזורים אלו כאסורים לשיט תאפשר אכיפה יעילה באמצעות המערכת בלבד עדיפות ראשונה : הסבת אזורים אסורים לדיג לאזורים אסורים לשיט עדיפות שנייה : הגדרת מהירות מינימלית באזורים אסורים לדיג  הגדרת מהירות מינימלית של6 קשר( מעל המהירות הנדרשת לדיג ) תאפשר להוכיח פעילות אסורה באמצעות המערכת *ראה נספח Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 תוכן נספחים :  אומדן תקציב  מקרה בוחן מתחום התחבורה הציבורית 33 Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 34  מערכותVMS – התקנה ב- 17ספינות מכמורת  עלות מערכת2,200 $ (כ- 7,700 ₪ )  עלות תקשורת שנתית2,100 ₪ * סה" כ העלות החד פעמית לכלל הספינות מסתכמת בכ- 130,000 ₪ סה"כ עלות התקשורת לכלל הספינות הינה כ- 36 אלף₪לשנה  חדר בקרה– קיימת אי וודאות בשלב זה לגבי עלות הקמת חדר הבקרה ; ככל הנראה ניתן יהיה להתבסס על נכסי רספ"ן עלות תוכנה שנתית לחדר בקרה כ- 47,500 $בממוצע עלות שנתית כוח אדם המאייש את חדר הבקרה הינה כ- 430,000 ₪ ** סה" כ עלות שוטפת של תפעול חדר הבקרה–כ- 600 אלף₪ לשנה *שע" ח לחישוב הינו3.50 ₪ ;ע" פ חבילה של50 $ לחודש ** עלות שכר12אלף ש"ח לשלושה אנשים המאיישים באופן רציף את חדר הבקרה ; עלות זו מוצגת כתרחיש קצה שמרני– סבירות גבוהה שחדר הבקרה לא ידרוש איוש רציף ( ראה שקף32 ) ** * ללא עלות הכשרה וגיוס  עלות רכישת סירות–  רכישת4 כלי שיט למים עמוקים  עלות כלי שיט למים עמוקים הינה2 מיליון₪ סה" כ עלות רכישת כלי השיט מסתכם הינה8 מיליון₪  עלות שנתית–  לכלי שיט למים עמוקים נדרשים לפחות שני אנשי צוות  על מנת לאייש את כלי השיט יידרשו11 פקחים מיומנים בנוסף לשלושה הקיימים סה"כ עלות אחזקה ,פחת וכוח אדם שנתית הינה כ- 4 מיליון₪ ( *** ללא פחת –כ- 3.7מש"ח) כיסוי מלא של המים הטריטוריאליים והכלכליים באמצעות מערכתVMS ידרוש השקעה נוספת של כ- 230 אלף₪ועלות שנתית של כ- 600 אלף₪ כיסוי חלקי(אחת ליום )של המים הטריטוריאליים , אשר יספק כיסוי בשעות היום בלבד , ידרוש רכישת4כלי שיט נוספים בהשקעה של כ-8 מיליון₪ ועלות שנתית בסך של כ- 3.7 מיליון₪ סיכום עלויות מערכתVMS אל מול הוספת כלי שיט לאכיפה במים הטרטוריאלייים הוספת כלי שיט לאכיפה במים הטרטוריאליים בלבד מערכתVMS Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 תוכן נספחים :  אומדן תקציב  מקרה בוחן מתחום התחבורה הציבורית 35 Energy, Utilities and Environment Practice SPNI| Jun-18 משרד התחבורה קידם רגולציה מחייבת העברת מיקום אוטובוסים , במסגרת מאמצים לשיפור השירות לנוסע על-פי התיקון לחוק , בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס מחויב למסור למפקח על התעבורה פרטים מלאים אודות הקווים שברשותו: מיקום כל אוטובוס בקו שירות בזמן אמת מקום התחנות המשמשות אותו משך הנסיעה המתוכנן בין התחנות  חידוש הרישיון מותנה בעמידה בתקנה החדשה- במידה והמידע אינו מועבר ,למפקח סמכות למנוע את חידוש הרישיון להפעלת קו השירות  גישה למאגר המידע(בזמן אמת )ניתנת לציבור הרחב ולגורמי צד ג ' רלוונטיים ניתן למצוא דוגמה לרגולציה הדורשת שימוש באמצעי איכון בתחום התחבורה הציבורית , שם החל מיוני2015מפעילי קווי אוטובוסים מחויבים בדיווח מיקום שוטף על- בסיסGPS מקרה בוחן זה מדגים כי לא מתבצעת פגיעה בפרטיות בהינתן שמאגר המידע אינו כולל מידע אודות אנשים ספציפיים אלא כלי רכב בלבד , ובהינתן הקפדה על נהלי אבטחת מידע סוגית פרטיות נהגי האוטובוס לא היוותה חסם לקידום התיקון בחוק ,אך ניתן דגש לאבטחת מידע המועבר בין הגורמים השונים  אפיון מרכז המידע מפרט שורה של צעדי בטיחות שנועדו להבטיח את פרטיות המפעילים והנהגים .כך למשל : המערכת מחויבת להיות מוגנת על ידי חומת אש  חובה לקיום אזור חיץ בין האינטרנט לבין הרשת הפנימית  בוצע מיפויIPלכלל המחשבים בעלי גישה ברשת  התקשורת תהיה מבוססתVPN תקשורת ה- *HTTPS תהיה מאובטחתSSL והמידע המועבר יהיה מוצפן בנוסף , מאגר המידע כולל רק נתונים אודות מיקום האוטובוסים שבשירות– לא כולל מידע אודות הנהגים מקורות : תיקון פקודת התעבורה(מס ' 98 ( )מידע על שירותי תחבורה ציבורית) , הנחיות למרכזי שלטים4.3 גרסה מרץ2016 , פרוטוקול בין שרת מרכז שלטים ושרת ספק שלטיםC2S 2.14 גרסה יוני2015 * Hypertext Transfer Protocol Secure - פרוטוקול תקשורת נפוץ לאבטחת מידע 36 על מנת למנוע פגיעה בפרטיות , נקבע כי המידע ישמש רק למטרות שלשמו נשלח והוגדרו נהלי אבטחת מידע החל מיוני2015 , מפעיל קווי תחבורה ציבורית מחויב להעביר נתוני מיקום שוטפים למרכז מידע ייעודי