חומר רקע
מסמך רקע לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט
בנושא ' דיון מעקב אחר יישום חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)'
מכון "על משמר הכנסת"
הליך הגירושין בישראל
בני זוג המעוניינים להתגרש עומדים בפני מספר אפשרויות פעולה במערכת הגירושין הישראלית וזאת, עקב העובדה כי המערכת המשפטית מפוצלת לשני סוגי ערכאות. גם המערכת האזרחית, דהיינו, בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני, מחויבים לבצע את הגירושין על פי הדין האישי של אזרחי ישראל, כלומר על פי דין תורה אצל בני זוג יהודים, ועל פי הדין האישי במקרים אחרים.
במקרה ובני הזוג לא הגיעו לידי הסכמה בדבר קיומו של הסכם גירושין, ניתן להגיש תביעת גירושין כנגד בן הזג לבית הדין הרבני האזורי. בהקשר זה יש לציין כי לסמכות בית הדין הרבני מצטרפת סמכות נגררת לעניינים כרוכים. דהיינו, ניתן להגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין גם לעניינים הכרוכים בגירושין הכוללים למעשה את ענייני הרכוש, מזונות והחזקת הילדים וזאת על אף אפשרות קיומם המקבילה בערכאה האזרחית. מרוץ הסמכויות בין בני הזוג, בו הצד הראשון המגיש את התביעה קובע היכן יתקיים הדיון בעניין הגירושין, יכול להיות פעמים רבות ההבדל בין הצלחה לכישלון.
חוק בתי דין רבניים ( קיום פסקי דין של גירושין)
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) חוקק בשנת 1955 ונקרא חוק הסנקציות. החוק, מאפשר לבית הדין הרבני להוציא צווי הגבלה כנגד סרבני הגט, לאחר שקיבלו פסקי דין ולא קיימו אותם. צו ההגבלה שולל את זכויות הסרבנים ומונע מהם לצאת מהארץ, להחזיק ברישיון נהיגה, מגביל את חשבון הבנק, ומונע זכויות נוספות, כל עוד לא ניתן גט.
בשנת 2012 התווסף סעיף מספר 12 האומר כי שר המשפטים והנהלת בתי הדין הרבניים ידווחו, בחודש יולי, אחת לשנה במשך חמש שנים, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, על קיום פסקי דין, על מתן צווי הגבלה ועל ביצועם.
בשנת 2016 הונחה על שולחן הכנסת הצעת החוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הפקעת זכויות) של ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני). הצעת החוק מבקשת לתת מענה לצורך החברתי, המוסכם על הכול, לסילוק העוול הנעשה לנשים המעוכבות ומסורבות גט ולחייב את בתי הדין הרבניים להפעיל את סמכותם כדי להביא למימוש החלטתם לתת גט. נוסף על כך באה כאן לידי ביטוי העובדה שהמדינה לא תוכל להסכים לביזוי פסקי הדין הניתנים בידי רשות שיפוטית שלה. לפני כחצי שנה, הוסרה הצעת החוק מסדר היום במליאה בקריאה טרומית.
בחודש מרץ, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי). הצעת החוק מבקשת להוסיף לרשימת הסנקציות שעומדות לרשות הדיינים, גם אפשרות להגביל את סרבן הגט מלהנפיק או לעשות שימוש בכרטיס אשראי, במטרה לשכנעו לתת גט ולהתיר את אשתו מעגינותה. הצעת חוק דומה הוגשה על ידי ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) הצעת החוק של ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) אשר מבקשת להחמיר את תנאי הכליאה של סרבני גט הנמצאים במאסר כפייה, מתוקף סירובם לתת גט. בין השאר מבקשת הצעת החוק לאסור השתתפות של סרבני גט בכל מסגרת לימודית שמתקיימת בבית הסוהר; מתן אוכל כשר למהדרין לסרבני הגט; ושהייה באגפים התורניים הקיימים בבתי הכלא.
כזכור, בחודש אפריל, בכנס החורף האחרון אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), בתמיכה של 42 חברי כנסת, 24 מתנגדים ו-2 נמנעים. על פי החוק יוסמך בית הדין הרבני בהוראת שעה לשלוש שנים, שבצדה חובת דיווח לכנסת, לדון בתביעה של אישה יהודייה המבקשת לקבל גט מבעלה היהודי, גם אם אין להם זיקה לישראל, ובלבד שהתחתנו על פי דין תורה.
שאלות לדיון
1. האם וכיצד, מתבצע מעקב שוטף על ידי וועדת חוקה אודות הנהלת בתי הדין הרבניים מלבד לוועדה המתקיימת פעם בשנה?
2. אילו טפסים ונתונים על הנהלת בתי הדין הרבניים להציג ולדווח בכל שנה?
3. האם קרו מקרים בעבר בהם הנהלת בתי הדין הרבניים לא עמדה במועד הצגת הנתונים והדיווחים השנתי? אם כן מה נעשה בנידון?
4. אילו שינויים נעשו בעבר בהתנהלות בתי הדין הרבניים בעקבות וועדות מעקב קודמות שהתבצעו?
5. האם וכיצד וועדת חוקה, חוק ומשפט עורכת בדיקה בכדי לבחון את אפקטיביות ועדת המעקב השנתית?
6. האם ניתן לראות התקדמות באכיפת פסקי הדין בזכות הסנקציות שהחוק מעניק לבית הדין? האם נדרשות סנקציות נוספות? האם נתקלים במצבים בהם כל הסנקציות האפשרויות מוצו ועדיין לא ניתן פסק דין? אם כן, מה האפשרויות במקרים כאלו?