חומר רקע
12
ב פברואר2018
לכבוד חבה"כ ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
,ולכבוד חברי הוועדה
,מכובדינו
:הנדון
הצעת החוק ב
אשר למינויַם של ה
יועצים המשפטיים במשרדי הממשלה
[הצעת
חוק שירות המדינה )מינויים( )תיקון מס '
20
( )מינוי היועצים המשפטיים למשרדי
,)הממשלה
התשע"ח-
2017
]
אנו חוקרים ומרצים למשפטים(בתחו
מי המשפט הציבורי ,
,המשפט הפלילי משפט וחברה
ותורת
המשפט
), וכן חוקרי מדע המדינה בתחומי המדיניות הציבורית ו
השחיתות השלטונית בישראל .
הצטרפנו
למכתב זה בכדי ל הביע
דאג
ה עמוקה
מפני מנגנון מינוי היועצים המשפטיים המוצע
בהצעת החוק
ש
עברה
.לפני מספר שבועות בקריאה ראשונה בכנסת
,עד כה
מינויַם של יועצים משפטיים במשרדי הממשלה נעשה באמצעות ועדת מכרזים הפועלת על פי
כללים שנקבעו בתקנות. ועדה זו מתמנה על ידי נציב שירות המדינה
, ובראשה מכהן
על פי רוב המשנה
ליועץ המשפטי לממשלה, והיא
.כוללת לפחות נציג אחד של המשרד הנוגע בדבר וכן נציג ציבור
הצעת החוק ,נועדה לשנות את ההסדר הנוהג, בשני היבטים: במקום ועדת מכרז תמונה ועדת איתור בלבד
כך שסמכות המינוי תימסר לשר (בהסכמת היועמ"ש); והרכבה של ועדת האיתור שונה מהרכב ועדת
:המכרזים מנכ"ל המשרד– אי ש אמונו של השר והממונה על ידו– הוא שיעמוד בראש הוועדה ; והוא גם
ימנה שני חברים נוספים מבין חמשת חברי ה .)וועדה (אחד מהם בהסכמת היועמ"ש בהצעת החוק לא
נקבעה דרישה לרוב מיוחס, כך שדי בהסכמתם של המנכ"ל ושני החברים שמינה לוועדה כדי להביא
לבחירת יועץ משפטי למשרד הממשלתי. שילוב זה נועד
ל
אפשר לשר לשלוט בהליך המינוי . מצב דברים
מוצע זה צופן בחובו תלות בעייתית מאד של הממונה במי שמינה אותו–
תלות של המבקר במי שאמור
.להיות כפוף לביקורתו
היועץ המשפטי במשרד הממשלתי מחויב לשרת את המשרד הממשלתי ולסייע בידי השר לבצע את
מדיניותו; אך הוא מחויב
גם לשמור על שלטון.החוק
איזון זה עלול להיפגע חמורות בעקבות ביטול חובת
המכרז והמעבר למינוי באמצעות ועדת איתור
שמוצעת
כאן.
פרשיות המלוות את חיינו בעת האחרונה –
,למשל ,פרשת בזק/ מנכ"ל משרד התקשורת פילבר פרשת
,הצוללות ,"ופרשת "ישראל ביתנו
ש
בה כבר הוגשו כתבי אישום, מלמד
ו ת על סכנת"הרגולטור השבוי"
"ו"שומר הסף השבוי .
אנו חושבים כי
עצמאות שומרי סף, ובראשם היועץ המשפטי
של המשרד
הממשלתי ,
הכרחית להתמודד עם
סכנה זו ו
ה
דומות לה .
אשר על כן, אנו מבקשים, בכל לשון של בקשה, כי המהלך הגורלי שאותו מ
קדמת
הצעת החוק יישקל
.שוב אם בכל זאת
יוחלט לקדמו , כי אז
אנו מציעים ש
ישונה המנגנון המוצע בהצעת החוק . יש לדרוש רוב
של לפחות ארבעה מבין ,חמשת חברי ועדת האיתור, בדומה למקובל בבחירת היועץ המשפטי לממשלה
ו יש להעצים את מעמדם של.הגורמים המקצועיים בתוך ועדת האיתור
,בכבוד רב
פרופ' דוד אנוך, האוניברסיטה העברית
פרופ' גד ברזילי, אוניברסיטת חיפה
ד"ר איתי בר-סימן-טוב, אוניברסיטת בר אילן
פרופ' יצחק
גל-נור, האוניברסיטה העברית
פרופ' יוסי דהאן, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים
פרופ' גיא דוידוב, האוניברסיטה העברית
פרופ' אלון הראל, האוניברסיטה העברית
ד"ר תמי הראל בן-שחר, אוניברסיטת חיפה
פרופ' ערן ויגודה-גדות, אוניברסיטת חיפה
פרופ' מוחמד ותד, המכללה האקדמית צפת
פרופ' עלי זלצברגר, אוניברסיטת חיפה
פרופ' יונתן יובל, אוניברסיטת חיפה
ד"ר דורין לוסטיג, אוניברסיטת תל-אביב
ד"ר גיא לוריא, המכון הישראלי לדמוקרטיה
ד"ר אליאב ליבליך, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' ברק מדינה, האוניברסיטה העברית
ד"ר שגית מור, אוניברסיטת חיפה
ד"ר
דורון נבות, אוניברסיטת חיפה
ד"ר אילן סבן, אוניברסיטת חיפה
ד"ר מיטל פינטו, ה
מכללה האקדמית צפת והקריה האקדמית אונו
פרופ' אלכסנדר (סנדי) קדר, אוניברסיטת חיפה
עו"ד תמי קצביאן, האוניברסיטה העברית
פרופ' רועי קרייטנר, אוניברסיטת תל-אביב
,פרופ' מרדכי קרמניצר
האוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה
עו"ד הרן רייכמן, אוניברסיטת חיפה
פרופ' ראם שגב, האוניברסיטה העברית
ד"ר יאיר שגיא, אוניברסיטת חיפה
פרופ' גילה שטופלר, המרכז למשפט ולעסקים
פרופ' יובל שני, האוניברסיטה העברית
ד"ר אדם שנער, המרכז הבינתחומי
ד"ר יופי
תירוש, אוניברסיטת תל-אביב