חומר רקע

איגוד המשפטנים 'רח ארלוז ו רוב93 תל-אביב  330 6921 - 03  6921330 1533  [email protected] .il mishpetanim.histadrut.org 1 ו 'בתמוז "התשע ח 18 ביוני2018 לכבוד חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת משכן הכנסת ירושלים באמצעות מזכירות הוועדה :הנדון התנגדות איגוד המשפטנים להצעות החוק לשינו י שיטת המינוי של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה חברי,כנסת נכבדים 1. אנ י מתכבד להגיש בזאת את עמדת איגוד המשפטנים בהסתדרות לגבי )הצעת חוק שירות המדינה (מינויים '(תיקון מס20) (מינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה), התשע"ח- 2017 /(מ1176 ) ולגבי הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון- מינוי יועצים משפטיים של משרדים ), התשע"ז- 2017 /(פ4012/20 ) של חה"כ אמיר אוחנה'ואח, לקראת הדיון שייערך בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום25 ביוני 2018 . 2. ה נימוקים במסמך מתייחסים בעיקר הצ ל עת החוק הממשלתית- )הצעת חוק שירות המדינה (מינויים '(תיקון מס20) (מינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה), התשע"ח- 2017 /(מ1176 ) ( להלן– הצעת החוק) , אך הדברים ,נכונים,אף ביתר שאת לגבי הצעת החוק הפרטית - הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון- מינוי יועצים משפטיים של משרדים ), התשע"ז- 2017 /(פ4012/20 ). 3. איגוד המשפטנים וההסתדרות מתנגדים להצע ו ת החוק האמורות ולהלן עיקרי הנימוקים . בהמשך המסמך נפרט את הטיעונים בהרחבה: א. עיקרי הנימוקים  בפתח הדברים יודגש ש אין כל בסיס לטענ ות ש הייעוץ המשפטי הממשלתי "פוגע במשילות" או מונע מהדרג הנבחר להגשים את מדיניותו. ,אדרבה עקרון יסוד הוא בשירות המשפטי הציבורי, ש תפקידו הוא לסייע לדרג הנבחר- הממשלה והשרים- להגשים את מדיניותם בגבולות הח.וק המשפטנים והיועצים המשפטיים בשירות הציבורי הם עובדים מסורים, העובדים לטובת המדינה והשירות הציבורי, להגשמת מדיניות הממשלה ומשרדי הממשלה, ולטובת הציבור ותקינות הליכי העשייה הציבורית, ומוצאים .חדשים לבקרים דרכים משפטיות הולמות ליישום מדיניות הממשלה רק במקר י קיצון שבהם פעולה ימ נהלית מוצעת איננה יכולה לעמוד מבחינה משפטית ולא נמצאה חלופה משפטית בגבולות החוק, נאלץ היועץ המשפטי לקבוע כי יש מניעה משפטית לביצוע הפעולה המוצעת. יתרה מזאת, אם עמדת היועץ המשפטי למשרד אינה מקובלת על השר או על מנכ"ל המשרד, באפשרותו לער ער עליה בפני היועץ המשפטי .לממשלה איגוד המשפטנים 'רח ארלוז ו רוב93 תל-אביב  330 6921 - 03  6921330 1533  [email protected] .il mishpetanim.histadrut.org 2  מן האמור עולה כי עקרונות הפעולה של הייעוץ המשפטי הציבורי אינם פוגעים במשילות ואין הצדקה לשינוים. הטענות בדבר הצורך לשנות את שיטת מינוי היועצים המשפטיים כמוצע בהצע ת החוק והטענות בדבר פגיעה כביכול של הייעוץ המשפטי הציבורי ב משילות, נטענות בעלמא בלי להביא ראיות או אסמכתאות ענייניות-מקצועיות המצדיקות את השינוי המוצע או את הצורך בו. שינוי זה גם מנוגד למסקנות ועדת אברמוביץ שישבה על המדוכה בשנת2008 ובחנה את הנושא לעומק והגיעה למסקנה שאין מקום לשנות את שיטת המינוי של היועצים המשפט יים למשרדי הממשלה ולמנותם בוועדת איתור (ודאי לא ,)ועדת איתור בשליטה פוליטית וקבע ה כי כדי לשמר את עצמאות היועץ המשפטי למשרד בנושאים מקצועיים יש לקבוע הליכי מינוי וסיום כהונה, שיבטיחו את עצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי.  כמובן שאין גוף או מערכת שהם חסינים מט עויות ותמיד יש מקום לערוך בחינה עצמית ולבחון הצעות לשיפור או להתייעלות. כמו כן, אם יימצא נקודתית יועץ משפטי כלשהו שאינו מתאים לתפקידו, הרי שיש לטפל בכך ברמה הפרטנית– .אם במישור המקצועי ואם במישור ההעסקתי ,אך בכל מקרה פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי הציבורי וכ ריתת אחד מהענפים המרכזיים שעליהם נשען שלטון החוק .במדינת ישראל, ודאי אינם הפתרון  היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מתמנים כיום בהליך של מכרז, שהוא ההליך הסטנדרטי של מינויים בשירות המדינה- הליך שוויוני שבו יש סיכוי שווה למועמדים ומועמדותם נבחנת עניינית ומקצ ועית, לצורך בחירת המועמד המתאים ביותר . הצעת החוק מבקשת לחרוג מהמנגנון המכרזי השוויוני .וליצור מנגנון שונה וייחודי, בלי שיש לכך כל הצדקה עניינית  .ההכרעה במינוי תהפוך מהכרעה מקצועית ועניינית להכרעה פוליטית זאת מאחר ש לפי הצעת החוק השר יהיה זה שבוחר את היועץ המשפטי מתוך רשימת המועמדים שתעביר ועדת האיתור , ולשר תהיה גם שליטה במינוי3 מתוך5 .חברי ועדת האיתור  התוצאה של מינוי יועצים משפטיים ישירות בידי הדרג הפוליטי, היא החלשה של שומרי הסף הראשיים במערכת הציבורית ופוליטיזציה של השירות המשפטי והשירות הציבורי כולו. ע צמאותם המקצועית של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה תיפגע , וכן עצמאות כלל השירות המשפטי הציבורי. מדובר במהלך משמעותי עם השלכות דרמטיות על דמות השירות הציבורי. השינוי המוצע יהווה מכת מחץ ל כל ה שירות הציבורי הממלכתי, המקצועי, נטול הזיקה הפוליטית, ה– civil service ובכך יפגע פגיעה קשה בציבור כולו ,בערכי השוויון ,במינהל התקין ,בשמירה על שלטון החוק ,בשמירה על זכויות אדם, בסבירות החלטות הדרג הפוליטי ,בייצוג אינטרס הציבור ושמירה עליו .ועוד  מבחינת הליכי המינוי בשירות הציבורי, מדובר בהצעה לשינוי דרמטי . המנגנון החריג של מינוי בעזרת ועדות ,איתור משמש רק ל- 120 עד130 משרות בשירות המדינה ,משרות של בכירי שירות המדינה וראשי רשויות ויחידות בשירות המדינה, שהן משרות ביצועיות בכירות ואינן משרות של שומרי סף. הסבה של דרך המינוי ממכרז מקצועי לוועדת איתור, ועוד כזאת שהיא בשליטת הדר ג הפוליטי, ודווקא לגבי גורמי מקצוע שהם .שומרי סף, אין לה כל היגיון ענייני לאור הרציונלים של ועדות איתור לעומת מנגנון המכרזים  ,המטרה הנטענת של הצעת החוק, שהשר יוכל לבחור את היועץ המשפטי של המשרד שאיתו הוא יעבוד לא תוכל להיות מושגת לפי הצעת החוק. בהתאם להצעת החוק ולמצב הקיים כיום, יועץ משפטי מתמנה איגוד המשפטנים 'רח ארלוז ו רוב93 תל-אביב  330 6921 - 03  6921330 1533  [email protected] .il mishpetanim.histadrut.org 3 לתקופת כהונה של7 שנים. לעומת זאת, הכהונה הממוצעת של שר בישראל היא שנתיים ואפילו פחות. כך שאם שר ימנה את היועץ המשפטי של המשרד שבו הוא מכהן, אחרי כשנתיים כנראה ייכנס לתפקיד שר חדש, אולי אפילו יריב פוליטי של השר המקו רי, והשר החדש (וכן כנראה שני השרים שיבואו בעקבותיו במהלך כהונת7 השנים האמורה) ימצא את עצמו עם יועץ משפטי מתויג פוליטית שהוריש לו קודמו, שלא יהיה לשר אמון כלשהו בו. זאת לעומת המצב הקיים כיום שבו היועץ המשפטי הוא גורם מקצועי א- פוליטי שמשרת במקצועיות כל שר נ .כנס בלי קשר לעמדתו הפוליטית  ,כיום הליך הבחירה למשרות בשירות המשפטי במדינה, כמו ברוב רובם של התפקידים בשירות המדינה הוא בשלב הראשון מכרז בין- משרדי בקרב המשפטנים הקיימים בשירות המדינה, ואם לא נמצא מועמד מתאים יוצאים למכרז פומבי מחוץ לשירות המדינה . לפי הצעת החוק ברוב המקרים נראה ש לא תינתן בכלל הזדמנות אמיתית למשפטנים המנוסים והטובים בתוך המערכת שאמונים על חשיבות השירות המשפטי ותפקידו להתקבל לתפקיד ,וועדת האיתור תביא מועמדים חיצוניים המקורבים לשרים. אין כל הצדקה לשלול מן המשפטנים משרתי הציבור הזדמנות להתמודד על התפקיד שבפסגה המקצועית של עבודתם כמקובל לגבי שאר עובדי המדינה . זו פגיעה קשה בזכותם של המשפטנים עובדי המדינה להתקדם בתפקידיהם לתפקיד הבכיר בשרשרת ופגיעה בחופש העיסוק שלהם. גם הליך הקידום לכל אורך השרשרת של השירות המשפטי ייתקע כי לא יהיו קידומים כלפי מעלה ,בשירות הציבורי. בנוסף התוצאה תהיה פגיעה במוטיבציה בשירות המשפטי הציבורי כולו ועזיבה של עורכי הדין הטובים ופגיעה .אנושה באיכות השירות המשפטי הציבורי  הפגיעה האמורה, שהיא פגיעה קשה בשירות המשפטי הציבורי ובעובדיו ובתנאי העבודה של ,המשפטנים נעשית באופן חד-צדד י, בחקיקה, בלי היוועצות מקדימה עם ההסתדרות, בלי לשאת ולתת עם ההסתדרות על ההשפעות וההשלכות של המהלך, וכן בלי לנמק ולבסס את השינוי המוצע, בלי לבחון חלופות אחרות לשינוי המוצע ובלי לבחון את הפגיעות שייגרמו כתוצאה מהשינוי אל מול האינטרסים והיעדים של השינוי תוך בחינת האיזון הראוי ביניהם. מהלך זה הוא בלתי סביר מבחינה מינהלית ובניגוד .למקובל במערך יחסי העבודה בישראל  היבט נוסף של פגיעה זו נוגע לשוויון ולפגיעה הקשה בנשים שעלולה להיגרם .כתוצאה מהצעת החוק אחד התחומים שבהם תקרת הזכוכית נשברה הוא השירות המשפטי במגזר הצי בורי , שם מאות נשים מכהנות בכל הדרגות של הייעוץ המשפטי וכנראה מספרית מהוות רוב. הצעת החוק שתעדיף משפטנים מקורבי שרים לאיוש הצמרת של השירות המשפטי הציבורי על פני המשפטניות והמשפטנים הקיימים כבר במערכת ,יש להניח ש ת וביל לירידה במספר המשפטניות שייבחרו לתפקידים .אלה  האינטרס של החברה הישראלית בכללותה, על כל פרטיה, הוא שעכשיו ובראייה לטווח רחוק, יהיו בשירות המשפטי הציבורי משפטנים לא מוטים פוליטית, שומרי סף אובייקטיביים, בעלי עצמאות מקצועית, ששומרים על שלטון החוק, על השוויון, על מינהל תקין ועל זכויות אדם, בלי קשר למפלגה השלטת בכל רגע נתון או לשר העומד בראש .כל משרד איגוד המשפטנים 'רח ארלוז ו רוב93 תל-אביב  330 6921 - 03  6921330 1533  [email protected] .il mishpetanim.histadrut.org 4 ב. על השינוי המוצע בדרך מינ וי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה 4. היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מתמנים כיום בהליך של מכרז. הליך זה הוא ההליך הסטנדרטי של מינויים בשירות המדינה, הליך שוויוני בהתאם לעקרונות דיני המכרזים, שבו יש סיכוי שווה למועמדים ומועמדותם נבחנת עניינית ומקצועית, לצורך בחירת המועמד המתאים ביותר. ההליך המכרזי בקבלה לתפקידים בשירות המדינה, יוצר הפרדה בין הצד המקצועי של השירות הציבורי .לצד הפוליטי 5. הצעת ה חוק מבקשת לחרוג ממנגנון המינויים המכרזי המקובל בשירות המדינה, וליצור מנגנון שונה וייחודי, בלי שיש לכך כל הצדקה עניינית. ל פי הצעת החוק השר עצמו יהיה מעורב ישירות במינוי היועץ המשפטי למשרד בשני הרבדים הבאים, כך שההכרעה במינוי תהפוך מהכרעה מקצועית ועניינית להכרעה :פוליטית (א) עצם הבחירה הסופית של היועץ המשפטי – השר יהיה זה שיבחר את היועץ המשפטי מבין רשימת המועמדים שתעביר ועדת האיתו.ר, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה (ב) השפעה על רוב הרכב ועדת האיתור- לשר יש השפעה ישירה על הרכב ועדת האיתור ועל בחירת רוב חבריה - 3 מתוך5 – מנכ"ל המשרד שהוא מינוי אישי שלו, נציג הציבור שהוא בוחר אותו ונציג .אקדמיה שהוא בוחר אותו בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה 6. (א) מבחינת הליכי המינוי בשירות הציבורי, מדובר למעשה בהצעה לשינוי דרמטי .היום המנגנון החריג של מינוי בעזרת ועדות ,איתור משמש רק ל- 120 עד130 משרות בשירות המדינה ,ואלה הם בכירי שירות המדינה שהם ראשי מערכות. המנגנון של ועדת איתור נולד לצורך משרות בכירות של ראשי רשויות ויחידות בשירות המדינה ,העומדים בראש מערכת ויש להם סמכויות ביצועיות רחבות ,תפקידים שהממשלה ראתה אותם כחשובו ים מספיק לקבוע לפי חוק שהם ימונו בידי הממשלה ,כגון מנהל מינהל התכנון ,מנהל רשות המסים ,צירים כלכליים בוושינגטון ,בריסל ולונדון ,רשם הקבלנים ,מ נהל רשות החירום הלאומית ,הממונה על ההגבלים העסקיים ,האפוטרופוס הכללי ,נציב כבאות והצלה ,מנהל רשות הגז הטבעי ועוד. (ב) הרעיון שמאחורי ועדת האיתור היה ליצור מנגנון שמצד אחד יכלול מרכיבים מתוך עקרונות דיני המכרזים ,אך תהיה בו יותר גמישות שתעודד הבאת אנשי ב יצוע וניהול מנוסים מבחוץ לעמוד בראש יחידות ביצוע בשירות הציבורי .אך משרות אלו הן משרות ביצועיות בכירות ואינן משרות של שומרי סף . הסבה של דרך המינוי ממכרז מקצועי לוועדת איתור, ועוד כזאת שהיא בשליטת ה דרג ה פוליט י ,ו דווק א ,לגבי גורמי מקצוע שהם שומרי סף אין לה כ ל היגיון ענייני לאור הרציונלים האמורים של ועדות איתור .לעומת מנגנון המכרזים איגוד המשפטנים 'רח ארלוז ו רוב93 תל-אביב  330 6921 - 03  6921330 1533  [email protected] .il mishpetanim.histadrut.org 5 7. ,יתרה מזאת הצוות הבינמשרדי לבחינת סוגיות הנוגעות למערך הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה , בראשות מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר עו"ד אהרון אברמוביץ1 (להלן - ועדת אברמוביץ) ,שהגיש את הדוח שלו ב ספטמבר 2008 לאחר שבחן לעומק את מערך הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה, הגיע למסקנה שאין מקום לשנות את שיטת המינוי של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה ולמנותם בוועדת איתור (ודאי לא ועדת איתור בשליטה פוליטית). בדוח ועדת אברמוביץ נכתב כי "...יש לשמר את עצמאות היועץ ה משפטי למשרד בנושאים מקצועיים ;זאת תוך הקפדה על כפיפות מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה, ובאמצעות קביעת הליכי מינוי וסיום כהונה ,שיבטיחו את עצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי." 8. בהצעת החוק ו ב דברי ההסבר לא הופרכו דברי ועדת אברמוביץ ולא הובאה כל אסמכתא עניינית-מקצועי ת .של גורם אחר שבחן את הנושא, ומצדיק לפעול בניגוד למסקנות ועדת אברמוביץ 9. ,יתרה מזאת לא הוצג ל כל ב וסיב ל ס ,שינוי המוצע לא הוצגה כל בחינה של חלופות אחרות לשינוי המוצע או בחינה של הפגיעות שי י גרמו כתוצאה מהשינוי אל מול האינטרסים והמטרות שיושגו לכאורה כתוצאה מה שינוי ,המוצע .תוך בחינת האיזון הראוי ביניהם התנהלות זאת כשלעצמה היא בלתי סביר ה מבחינה מינהלית. 10 . לסיכום חלק זה יפים דברי ו של מבקר המדינה בדוח השנתי66 ג של מבקר המדינה, שדן בין השאר בוועדות איתור ובמתן פטור ממכרז במינוי בכירים בשירות המדינה, שם נכתב כי- " 1 . רמתם ואיכותם של עובדי הציבור ,ובייחוד אלה הנושאים בעמדות בכירות ,הן תנאי להבטחת אמון הציבור בשירות הציבורי .קבלת עובדים לשירות המדינה באמצעות מכרז היא גולת הכותרת של חוק שירות המדינה (מינויים ,)התשי"ט- 1959 ,ומגלמת את תכליתו המרכזית ,שהיא בחירת הטובים ביות ר לכל משרה ,תוך שמירה על שוויון הזדמנויות ועל היעדר שרירות ומשוא פנים ותוך ניתוק הבחירה משיקולים בלתי ענייניים ומהקשרים פוליטיים. ... בהתייחס לתשובת נש"ם לפיה "מונחת על שולחן הדיונים הרחבה דרמטית של מגמת הפטור ממכרז "ונש"ם נמצאת ב"קרבות בלימה ,"מעיר משרד מבקר המדינה כלהלן :הרחבה משמעותית של היקף המשרות הבכירות הפטורות ממכרז עלולה לערער את היסודות שעליהם הוקם שירות המדינה בישראל ,ועלולה לשנות מהותית את אופיו כשירות ממלכתי ,מקצועי ונטול זיקה פוליטית שנשמרת בו ההפרדה בין קובעי המדיניות ובין הסגל המקצועי המממש אותה .אשר על כן ,לדעת משרד מבקר המדינה הרחבה משמעותית של מגמת הפטור היא סטייה מהעקרונות שעליהם מושתת שירות המדינה בישראל ,ומגלמת בתוכה חשש לגידול בהיקף המינויים הפוליטיים בשירות המדינה. '" (עמ262 לדוח .)האמור ג. על תפקיד היועץ המשפטי במשרד ממשלתי 11 . תפקיד היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה נבחן לעומק בידי ועדת אברמוביץ , תוך בחינת מקבילות ברחבי העולם, והוועדה קבעה:בין השאר, כדלקמן 1 www.pmo.gov.il/SiteCollectionDocuments/abrabromivts.doc איגוד המשפטנים 'רח ארלוז ו רוב93 תל-אביב  330 6921 - 03  6921330 1533  [email protected] .il mishpetanim.histadrut.org 6 ״...תפקיד היועץ המשפטי למשרד הוא מתן לבוש משפטי הולם למדיניות המשרד. עליו להעמיד לרשות המשרד את הכלים המשפטיים הדרושים ליישום מדיני ותו , וזאת תוך שמירה כי פעילות המשרד תיעשה .במסגרת החוק, על כללי המנהל התקין ועל שאר הנורמות המחייבות את השירות הציבורי ... מרביתם המכרעת של הדוברים בפני הצוות הביעו תמיכה במבנה הקיים של השירות המשפטי ובמודל הכפיפות הקיים: מינהלית למנכ"ל המשרד, ומקצועית ליו עץ המשפטי לממשלה. גם הצוות סבור כי .מודל זה, על המורכבות הטבועה בו, הוא המודל האופטימלי ואין מקום לשנותו )(הדגש במקור ... לצד זאת, סבור הצוות, כי יש לשמר את עצמאות היועץ המשפטי למשרד בנושאים מקצועיים; זאת ,תוך הקפדה על כפיפות מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה וב ,אמצעות קביעת הליכי מינוי וסיום כהונה שיבטיחו את עצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי ״. יוער, כי בעולם קיימים מודלים שונים של ייעוץ משפטי למשרדי הממשלה. חלקם ריכוזיים יותר .מהמקובל בישראל, וחלקם מבוזרים יותר; הכל בהתאם למאפייני השיטה המשפטית והמגזר הציבורי כאמ ור, עמדת הצוות היא, כי המודל המקובל בישראל הוא המודל הנכון והמתאים בהתחשב במכלול הנתונים .״ (ר' פרק ב', החל מסעיף13 .)לדוח "... הדגש בענייננו הוא בעובדה שעורך הדין הציבורי הוא עובד הציבור. מכך נובע ששולחו של היועץ המשפטי למשרד הממשלתי הוא הציבור כולו . כלל תושבי המדינה, המהווים את ציבור משלמי המיסים 'הנזקק לשירותיו, הם הלקוח האמיתי של עורך הדין הציבורי." (עמ6 )לדוח 12 . על תפקיד היועצים המשפטיים כשומרי סף נכתב רבות בפסיקת בית המשפט העליון, כך בין השאר נכתב בבג"ץ 5134/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ 'מועצת מקרקעי ישראל (פסק דין מיום14.11.16 , :)פורסם בנבו "אכן ,היועץ המשפטי לממשלה ,כמו גם נציגיו במשרדי הממשלה השונים ,הם שומרי הסף של שלטון החוק ופעילותם ככזו חיונית בכל רשות מרשויות המדינה .פירושו של דבר שהיועמ"ש , בפרשנותו את הדין הקיים ,איננו רק "מייעץ;" הוא גם "מפקח "על הממשלה (זמיר כרך א ,'בעמוד 106 ,)משמש עבורה כ"כלב שמירה "של שלטון החוק (זמיר – חוקיות השלטון ,בעמוד 412 .)לחוות דעתו יש אופי מעין-שיפוטי ,מפני שהיועמ"ש גוזר מסקנות נורמטיביות המתחייבות ,להבנתו המקצועית , מיישום הדין הקיים על נסיבותיו של מק רה ספציפי (עניין לביא ,בפסקה 17 .)במובן זה ,מבחינתה של הרשות המנהלית ,פעולה בניגוד לדעת היועמ"ש כמוה כפעולה בניגוד לדין ,ופשיטא שאין רשות רשאית לפעול בניגוד לדין ;כדברי פרופ 'יצחק זמיר: "מן הבחינה של כל רשות ממשלתית ,חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי לממשלה משקפת את הדין הקיים ]...[פירושו של היועץ המשפטי מחייב לא משום שהוא מצווה על הרשות לפעול בדרך מסוימת ,שהרי אין לו סמכות לצוות עליה ;הוא מחייב משום שכל רשות אמורה לפעול אך ורק לפי החוק ,ואין בפני הרשות פירוש מוסמך יותר של החוק מן הפירוש של היועץ המשפטי( "ז מיר כרך א ,' בעמודים 107-106 .) וייאמר המובן מאליו ,והוא ששיקולי חוקיות לא יכול שיהיו שיקולים זרים ,ומקומם לעולם אינו נפקד מגדרם של השיקולים הצריכים לעניין .קבלתה של כל החלטה מנהלית וביצועה של כל פעולה מנהלית ,מותנות בהיותן חוקיות .היותה של פעולה בלת י-חוקית – כקביעת היועמ"ש – היא אפוא סיבה מספקת שלא לבצעה במתכונת המבוקשת ,והימנעות הרשות מביצועה היא שיקול דעת נכון ואף מתחייב (זמיר – חוקיות השלטון ,בעמוד 417 .)המשמעות איננה שהשר כפוף ליועמ"ש ,אלא שהשר כפוף לחוק – ופירושו של היועמ"ש את החוק מחייב אותו. .. " ובדברי המשנה לנשיאה רובינשטיין - "ה .נזדמן לי בעבר להידרש למעמדו של היועץ המשפטי לממשלה בכובעו הייעוצי ,והדברים יפים בשינויים המחויבים גם ליועץ המשפטי של משרד ;ראו גם בהתאמה הנחיות 1.0000 ו- 9.0000 של היועץ המשפטי לממשלה .בדנ"א 7398/09 עירית ירושלי ם נ 'שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו( ] 2016 )נזדמן לי לומר: "אפתח בעניין היועץ המשפטי והתייצבותו ;דבריי שאובים גם מניסיון במילוי תפקיד היועץ המשפטי לממשלה במשך קרוב לשבע שנים .מכל עובדי הציבור היועץ המשפטי מצוי אולי על הכיסא החם ביותר ,ואחריותו כבדה עד מא וד ;ניתן לומר כי בתוככי מערכת ציבורית-פוליטית של הממשלה ,עליו להיות קולו של החוק ,קול צלול ללא אינטרס פוליטי;... ח .כללם של דברים, דומני שחיוניות שומרי הסף בייעוץ המשפטי הוכחה בעליל ,וכאמור אצטרף לחברתי." איגוד המשפטנים 'רח ארלוז ו רוב93 תל-אביב  330 6921 - 03  6921330 1533  [email protected] .il mishpetanim.histadrut.org 7 13 . ראו גם בג"צ 3301/15 ח"כ זהבה גלאון נ 'עת סי הליכוד בכנסת ה- 20 (פסק דין מיום 29.6.15 ,פורסם בנבו): ..."מעורבותו של היועץ המשפטי נדרשת לא כדי להיאבק באינטרס פוליטי כזה או אחר או למנוע חקיקה ;לא זה תפקידו .תפקידו להבטיח שמדיניות שעליה מחליטה הממשלה תיושם כדין ועל פי דין , ואף שהממשלה לא תתפרק במהות מסמכויותיה .נער הייתי גם זקנתי ובעיניי ראיתי ,במגוון רחב של תפקידים בשירות המדינה לאורך לא הרחק מיובל שנים ,כיצד היתה חיונית מאוד מעורבות הייעוץ המשפטי ,כיון שמערכות פוליטיות – והדברים נאמרים מבלי לפגוע בפלוני או אלמוני – נוטות לא אחת , אם בלהט העשיה ואם מ טעמים פחות ראויים ,לדלג על ה"פורמליות ,"ומכאן פתחי מדרון חלקלק. לכן יש חשיבות לייעוץ המשפטי ,ולא בשל "תאוות השלטון "של המשפטנים ,אלא כיון שהמציאות טעונה שומרי סף. כמובן ,בחינת פשיטא ,שומרי הסף מחויבים אף הם במידת ענוה ,כבני אנוש בשר ודם ,ועל כן בפתיחות לשכ נוע ,והם עלולים גם לשגות ,אך מלאכתם חיונית ,ולי כשלעצמי לא זכור בכחמש עשרה שנים ליד שולחן הממשלה ,כמזכיר הממשלה וכיועץ משפטי לממשלה ועוד ,נושא של מדיניות ש"טורפד "על ידי הייעוץ המשפטי. ".. (שם ,בעמ ' 9 .) ד. על סכנת הפוליטיזציה של השירות המשפטי הציבורי 14 . מינוי יועץ משפטי למשרד ממשלתי בידי שר באמצעות ועדת איתור, מכניס מראש גורמים חיצוניים עם זיקה פוליטית. התוצאה היא סיכוי משמעותי למינוי יועץ משפטי שאינו גורם מקצוע ענייני שיכול לשמש שומר סף, אלא גורם פוליטי, ופוליטיזציה של כל השרש ר ת המשפטית שתחתיו על כל הכרו.ך בכך 15 . התוצאה של מינוי יועצים משפטיים ישירות בידי הדרג הפוליטי, היא החלשה של שומרי הסף הראשיים במערכת ה ציבורית ופוליטיזציה של השירות המשפטי והשירות הציבורי כולו . עצמאותם המקצועית של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה תיפגע , וכן עצמאות כלל השירות המשפטי הציבור י. מדובר במהלך משמעותי עם השלכות דרמטיות על דמות השירות הציבורי. השינוי המוצע יהווה מכת מחץ לשירות הציבורי ,כולו ובכך יפגע פגיעה קשה בציבור כולו ,בערכי השוויון ,במינהל התקין ,בשמירה על שלטון החוק ,בשמירה על זכויות אדם, בסבירות החלטות הדרג הפוליטי ,בייצוג א ינטרס הציבור ושמירה עליו :ועוד, כמפורט להלן  ייווצר אפקט מצנן מיידי על שכבת הביניים והשכבה הזוטרה של הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה – המסר שהם יקבלו הוא שכדאי להתחיל "לעבוד "על הקשרים הפוליטיים ,וכי התנהלות על פי שיקולים של מקצועיות, מינהל תקין ויושרה לא תעמו ד לזכותם אם יתמודדו על תפקיד היועץ המשפטי למשרד .למעשה המשמעות היא שכל אנשי השירות המשפטי מקטן ועד גדול ,אם לא ייעתרו לכל דרישה של הדרג הפוליטי ,גם אם היא לא תקינה משפטית ,לא יקודמו וייאלצו להפוך ל"יֶס- מֶ נִים". ואדרבה היועצים המשפטיים שימונו בידי הדרג הפול יטי, הם אלה שיבחרו תחתיהם את שאר המשפטנים, שגם ייבחרו על בסיס קריטריונים לא רלוונטיים אלה, ואי- התלות והעצמאות המקצועית של כלל השירות המשפטי ייפגעו.  ייווצר אפקט מצנן מיידי על היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה המכהנים כיום ,שכהונתם קצובה כבר ל- 7 שנים .לפי הנחיו ת נציבות שירות המדינה בעניין קציבת כהונה והסדרי רוטציה של עובדים הנמנים על הסגל הבכיר ,יושם לגבי עובדים שכהונתם קצובה מנגנון רוטציה ,במסגרתו איגוד המשפטנים 'רח ארלוז ו רוב93 תל-אביב  330 6921 - 03  6921330 1533  [email protected] .il mishpetanim.histadrut.org 8 יתאפשר ,בין אפשרויות אחרות שיוצעו ליועצים המשפטיים שתמה תקופת כהונתם ,ניוד למשרות מקבילות "(תנועת רוחב ,)"על דרך של העברה רוחבית לתפקיד אחר בסגל הבכיר .הצעת החוק לא תאפשר העברה רוחבית כאמור ותחייב מינויו של כל יועץ משפטי לכל משרד ממשלתי על ידי השר . מובן כי יועץ משפטי שכהונתו קצובה ,שכיום עומדות בפניו מספר אפשרויות להמשך תעסוקה לפי הנחיות הנציבות ,נפגע מהצעת החוק שלא תא פשר עוד העברת רוחב כאמור .מן הסתם ,התנהלותו של יועץ משפטי כזה של משרד עד לתום תקופת כהונתו ,ובפרט יחסיו עם השר הממונה ומידת היותו "יֶס- ֶמ"ן ,ישפיעו על סיכוייו להתמנות למשרה נוספת של יועץ משפטי למשרד ממשלתי בתום כהונתו בהליך המוצע בהצעת החוק.  יש השלכות משפ טיות רחבות היקף על שלל הוראות חוק, הוראות מינהל והנחיות, שכולן מבוססות על דמותו של היועץ המשפטי הא-פוליטי, המקצועי, הבלתי-תלוי, המשמש שומר סף. שינוי הבסיס .הזה ימוטט את כל מערכת הכללים וההסדרים האמורה  המערכת הציבורית כולה בנויה על כך שהייעוץ המשפטי הוא ורם ג מקצועי , ,עצמאי נייטרלי ,לא מוטה ולא פוליטי ,ושומר על שלטון החוק ו כללי המינהל התקין בעבודת הרשות הציבורית. מאחורי המילים " שמירה על שלטון החוק והמינהל התקין" נמצאת העבודה השוטפת של הייעוץ המשפטי הציבורי, שכוללת היקף עצום של מתן החלטות ,הנחיות ,חוות דעת ו השתתפות בישיבות בו דיונים בכל היבטי עבודת השירות הציבורי, ושבנויה כאמור על כך שהשירות המשפטי הציבורי הוא גורם מקצועי , ,עצמאי נייטרלי, לא מוטה ולא פוליטי. כל זאת, בין השאר, בתחומי ה ייעוץ ה משפטי ה שוטף לגורמי רגולציה , בהשתתפות בוועדות מכרזים, ב אישור ה נהלי ם למת ן תמיכות והחלטות של ועדות התמיכות ,ב ליווי פעולות פיקוח ואכיפה ,ב גיבוש עמדת המדינה ב עתירות בו תביעות ש מוגשות נגד המדינה או בייזום הליכים מטעם המדינה ,ב אישור פשרות בהליכים משפטיים ,ב גיבוש הסדרים משפטיים בחקיקה ראשית , בחקיקת משנה, בהנחיות פנימיות ובהוראות מינה ל ,ב מתן חוות דעת ועמדות ל צורך החלטות ה ממשלה ,ב הטמעה של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ,הוראות התקשי"ר , הוראות החשב הכללי ו פסיקות בתי המשפט ועוד .  הבאים בתור יהיו שומרי סף אחרים– מבקרים ועוד, זה מדרון חלקלק שהמשפטנים כבר לא יהיו .שם עם יכולת לבלום אותו מינוי י ועצים משפטיים למשרדים בידי השרים יחליש לא רק את מערך הייעוץ המשפט י, אלא יביא להרס כולל של השירות הציבורי הממלכתי, המקצועי נטול זיקה פוליטית, ה– civil service , שנסמך על מערך הייעוץ המשפטי בכל הנוגע למינהל תקין ו שמירה על שלטון החוק, ומקבל ממנו גיבוי כשהדבר .נדרש החלשת שומרי הסף בשירות המשפטי עלול ה להוביל אותנו ל הפוך להיות מדינת עולם שלישי הרוויה ב שוחד .ושלמונים  ,מעבר לאמור לעיל במשרדי ,ממשלה שבהם ישנם מערכי תביעה פלילית או אכיפה מינהלית יש רובד קריטי נוסף לעצמאות הייעוץ המשפטי .העמדה לדין פלילי והטלת סנקצי ות מינהליות, כגון עיצומים כספיים, מחייבים כמובן.עצמאות מקצועית מלאה וניתוק גמור מהדרג הפוליטי איגוד המשפטנים 'רח ארלוז ו רוב93 תל-אביב  330 6921 - 03  6921330 1533  [email protected] .il mishpetanim.histadrut.org 9 ה. על מטרת הצ עת החוק "ועל "המשילות 16 . הדרישה הבסיסית לצורך הצע ה לשינוי מצב משפטי קיים, היא להסביר מה הבעיה במצב הקיים ולבסס זאת, להציע חלופות מבוססות, לבחון את החלופו ת והשלכותיהן, לרבות חסרונותיהן ו פגיעות שייגרמו .כתוצאה מהן, ולבחור בחלופה הטובה והמידתית ביותר מבין החלופות דברי ההסבר ל הצעת החוק, לעומת ,זאת לא נותנים כל הצדקה או ביסוס כאמור – לא לצורך ב שינוי המצב הקיים ולא לבחירת הפיתרון המוצע בהצעת החוק. הדברים נכונים על אחת כמה וכמה כאשר הצעת החוק מנוגדת למסקנות הבחינה המקצועית של ועדת אברמוביץ שקבעה כאמור שיש לשמר את דרך המינוי המקצועית הקיימת של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. 17 . ,כך למשל לא הועלתה בדברי ההסבר להצעת החוק כל טענה כי היועצים המשפטיים שנב חרו לאורך השנים בשיטה הקיימת א ינם יועצים משפטיים טובים, או נימוק מ עין ז ה נגד שיטת המינוי הקיימת של היועצים המשפטיים . כל שנכתב הוא שיש לאפשר מעורבות רבה יותר של השר בהליך המינוי של היועץ המשפטי למשרד הממשלתי שהשר ממונה עליו, בשל ממשקי העבודה המרובים והמשמעותיים שיש לשר עם היועץ .המשפטי לאותו משרד דברים אלה נכונים גם לגבי בעלי תפקידים רבים אחרים במשרד הממשלתי, כגון חשב המשרד ועוד., וגם לא ניתן כל ביסוס או נימוק לאמירה לקונית זאת 18 . ,יתרה מזאת גם המטרה הנטענת של הצעת החוק, שהשר יוכל לבחור את היועץ המשפטי של המשרד שאיתו הוא דוב יע, לא תוכל להיות מושגת .לפי הצעת החוק בהתאם להצעת החוק ולמצב הקיים ,כיום יועץ משפטי מתמנה לתקופת כהונה של7 .שנים ,לעומת זאת הכהונה הממוצעת של שר בישראל היא שנתיים ואפילו פחות2 . כך שאם שר ימנה את היועץ המשפטי של המשרד שבו הוא מכהן, אחרי כשנתיים כנראה ייכנס לתפקיד שר חדש, אולי אפילו יריב פוליטי של השר המקורי, והשר החדש (וכן כנראה שני השרים שיבואו בעקבותיו במהלך כהונת7 השנים האמורה ) ימצא את עצמו עם יועץ משפטי מתויג .פוליטית שהוריש לו קודמו, שלא יהיה לשר אמון כלשהו בו זאת לעומת ה מצב הקיים כיום שבו היועץ המשפט י הוא גורם מקצועי א- פוליטי שמשרת במקצועיות כל שר נכנס.בלי קשר לעמדתו הפוליטית 19 . כאן יש ל ציין כי הפתרון כמובן אינ נ ו ביטול הקדנציה של7 השנים ומינוי יועץ משפטי של משרד בידי השר כמשרת אמון והחלפתו כשהשר מתחלף , כפי שמוצע ב הצעת החוק הפרטית– הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון- מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשע"ז- 2017 /(פ4012/20 ) . התוצאה של מהלך כזה ודאי תהיה ,יועץ משפטי פוליטי לחלוטין, חסר מקצועיות שלא יוכל לעמוד על אף דרישה של הדין בלי חשש שהשר יפטר אותו ו.הוא יצטרך לאשר כל דבר אפילו בניגוד לדין אף משפט ן ראוי לא יסכי ם לקבל ו עלי תפקיד זה כ . בנוסף לכך, חילופים תכופים כאלה יביאו בעצמם לפ גיעה באיכות השירות המשפטי 2 'ר מאמר על מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה בעניין- 5576 http://www.themarker.com/news/1.269 איגוד המשפטנים 'רח ארלוז ו רוב93 תל-אביב  330 6921 - 03  6921330 1533  [email protected] .il mishpetanim.histadrut.org 10 ובניהול השוטף של הלשכה המשפטית, בשל הפסקת רצף העבודה על פרויקטים משפטיים ממושכים ומורכבים ו תהליכי ם ארוכי טווח , כגון הליכי חקיקה ,ובשל אובדן הניסיון והזיכרון הארגוני. 20 . מן האמור עולה כי לא נמצא ובוודאי שלא הוכח שישנה בעיה בשיטת המינו י הקיימת של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה , שתוכל להיפתר באמצעות המנגנון המותווה בהצעת החוק. נראה , אם ,כן כי הצעת החוק מכוונת יותר לטענות המועלות נגד הייעוץ המשפטי הציבורי והמשפטנים במשרדי ,הממשלה שמואשמים בכל בעיות השירות הציבורי ו כמי שמפריעים כביכול למ ימוש מדיניות משרדי הממשלה "ופוגעים ב"משילות . 21 . "טענה זו בדבר הפגיעה של השירות המשפטי ב"משילות– .איננה נכונה העיקרון שתפקידו של היועץ המשפטי למשרד הוא ליישם את מדיניות המשרד ,הוא עקרון יסודי ומושרש .היטב בשירות הציבורי המשפטנים והיועצים המשפטיים בשירות הציב ורי הם עובדים מסורים, העובדים קשה לטובת המדינה והשירות הציבורי ,להגשמת מדיניות הממשלה ומשרדי הממשלה ,ולטובת הציבור ותקינות הליכי העשייה הציבורית .הם עובדים מעבר לשעות העבודה ,בבית ,בחופשות וסופי שבוע, וזאת בלי תמורה בעד כל העבודה הנוספת מחוץ למשרד . ,אדרבה אם ישנה בעיית ה"משילות" זוהי אולי בעיה של הדרג הנבחר עצמו, ש לעיתים נוח לו להסתתר מאחורי הייעוץ המשפטי א ול לקבל החלטה או לפעול מסיבות שונות, ונוח לו שהמשפטנים יוציאו עבורו את הערמונים מהאש . 22 . עוד לעניין טענת ה"משילות" האמורה, יש להוסיף ולהבהיר כפי שציינה ועד 'ת אברמוביץ (ר' עמ6 לדוח )הוועדה: "... יש חשיבות רבה בשילוב היועץ המשפטי כבר בשלבים הראשונים של גיבוש מדיניות המשרד ובחינת דרכי יישומה. בשלב זה ניתן לבצע, בדרך כלל, התאמות שיאפשרו את ביצועה המדיניות בהתאם לדרישות הדין. לעומת זאת, שילובו של היועץ המשפטי בסוף הדרך ולאחר שחלף זמן והושקעו משאבים רבים, מעורר קושי רב במקרה בו יאתר היועץ המשפטי קושי משפטי. במקרה מעין זה עלולה עמדת היועץ המשפטי להיראות ככזו ה"עוצרת" פעולה; אף שלמעשה שיתוף היועץ המשפטי בשלב מוקדם יותר ."היה מונע את עצירת התהליך בשלב מאוחר במילים אחרות, הייעוץ המשפטי המקצועי במשרדי הממשלה יודע לסייע ולאפשר את יישום המדיניות של המשרד וליצוק אותה לתוך כלים משפטיים– ,זו המומחיות שלו והוא עושה זאת כל הזמן ואם ישותף בשלבים הראשונים של גיבוש המדיניות יוכל בדרך כלל להציע התאמות ככל שיידרשו כדי להתאים את המדיניות לדרישות הדין. הבעיה נוצרת כשמגבשים מדיניות בלי התייעצות עם הייעוץ המשפטי ורק בסוף התהליך מבקשים את החותמת של הייעוץ המשפטי, ובמצב זה אם מסתבר שישנה בעיה משפטית, הייעוץ !המשפטי עלול להצטייר שלא בצדק כבולם את המדיניות, ולא היא 23 . בנקודה זו אדגיש שהייע וץ המשפטי הציבורי אינו .חף מבעיות כמו כל מערכת יש גם בו בעיות י וה בטים שניתן לשפר ולייעל ברבדים שונים . אך הדברים צריכים להיעשות תוך בחינה לעומק של הבעיות ושורשן ושל הפתרונות האפשריים המתאימים לכך, וזאת ב שיתוף פעולה ו ב דיון פתוח, אמיתי וענייני, שאנו באיגוד איגוד המשפטנים 'רח ארלוז ו רוב93 תל-אביב  330 6921 - 03  6921330 1533  [email protected] .il mishpetanim.histadrut.org 11 המ שפטנים תמיד נכונים לו . לא בהנחתה חד- ,צדדית בחקיקה, ובוודאי שלא במהלך של שינוי שיטת המינוי .שכאמור לעיל איננו נותן כלל מענה לבעיה כלשהי, אלא רק יגרום נזק רב למערכת כולה ו. על ה פגיעה בזכויות ה עובדים ובקידום נשים 24 . כיום הליך הבחירה למשרות בשירות המשפטי במדינה, כמ ,ו ברוב רובם של התפקידים בשירות המדינה הוא בשלב הראשון מכרז בין- משרדי בקרב המשפטנים הקיימים בשירות המדינה, ואם לא נמצא מועמד מתאים יוצאים למכרז פומבי מחוץ לשירות המדינה. במצב זה, בשלב הראשון של המכרז הבין-משרדי לתפקיד יועץ משפטי למשרד, יכול כל משפטן בתוך ש,ירות המדינה העומד בתנאי הסף לגשת למכרז ויש לו סיכוי שווה להתמודד ושמועמדותו תיבחן עניינית ומקצועית .עכשיו לפי הצעת החוק נראה כי ברוב המקרים לא תינתן הזדמנות בכלל למשפטנים המנוסים והטובים בתוך המערכת שאמונים על חשיבות השירות המשפטי ותפקידו להתקבל לתפקיד ,ו ועדת האיתור תביא מועמדים חיצוניים המקורבים לשרים ולא תהיה הזדמנות אמיתית לאנשים מבפנים . 25 . יש לזכור שמינוי של יועץ משפטי למשרד הממשלתי הוא אחת הפסגות המקצועיות שאליהן שואף כל משפטן בשירות הציבורי. אין כל הצדקה לשלול מן המשפטנים משרתי הציבור הזדמנות להתמודד לע תפקיד זה . זו פגיעה קשה בזכותם של המשפטנים עובדי המדינה להתקדם בתפקידיהם לתפקיד הבכיר .בשרשרת ופגיעה בחופש העיסוק שלהם מדובר בציבור מסור ומוכשר שפועל למען המדינה במקצועיות ובהתמדה ושואף להגיע לתפקידים הבכירים בשירות המשפטי כדי לממש את יכולותיו המקצועיות ו לתרום לשירות הציבורי .מדוע ייחסמו אנשי מקצוע אלה מלהגיע לפסג ה המקצועית של תפקידם והיא ת ילקח מהם לטובת גורמים חיצוניים המקורבים לשר הממנה? 26 . המהלך גם יפגע במוטיבציה בשירות המשפטי הציבורי כולו כאשר יידעו המשפטנים שאין להם סיכוי להתקדם, כי המשרות הבכירות יאויש ו חיצונית בידי גורמים פוליטיים, וגם כל הליך הקידום לכל אורך השרשרת של השירות המשפטי י י .תקע כי לא יהיו קידומים כלפי מעלה בשירות הציבורי 27 . אם ייסגר מסלול הקידום ליועץ המשפטי של משרד ,הדבר יוביל לעזיבה של עורכי הדין הטובים את השירות המשפטי הממשלתי. כשמוסיפים ל כך את קיצוץ השכר שעשתה המדינה בשנה האחרונה במשכורות של המשפטנים בחוזי בכירים בשירות המדינה, התוצאה היא שהשירות המשפטי הממשלתי יאבד את האטרקטיביות שלו לעורכי דין טובים, הן בהיבט הערכי- מקצועי והן בהיבט הכלכלי. תהיה צניחת מוניטין של השירות המשפטי הציבורי ויצי את משפטנים בכירים וזוטרים כאחד אל השוק הפרטי. מנגד ייכנסו לשירות המשפטי משפטנים ברמה שאינה מספקת והשירות המשפטי הציבורי כולו יהפוך לטכנוקרטי. 28 . יצוין כי אין ,מענה לבעיות האמורות באמירה הכלולה ב הצעת החוק לפיה"בבואה לבחור במועמד המתאים ביותר למשרה ,תיתן ועדת האיתור עדיפות למועמד הבא משירות המדינה ."מדובר במס שפתיים איגוד המשפטנים 'רח ארלוז ו רוב93 תל-אביב  330 6921 - 03  6921330 1533  [email protected] .il mishpetanim.histadrut.org 12 בלבד ,מאחר ש אין שום ערובה שוועדת האיתור תזמן מלכתחילה מועמדים פנימיים, ו אזי האמירה על מתן עדיפות למועמד פנימי בעת הבחירה היא אמירה ריקה מתוכן. אך ,גם אם כן יזומנו מועמדים פנימיים הזדמנות אמיתי ת ושוו ה למועמד ים מתוך השירות המשפטי ודאי לא ת היה , ו בכל מקרה מדובר בשינוי לרעה ובפגיעה ממשית בעובדי השירות המשפטי הציבורי לעומת המצב הקיים כיום ולעומת דרך המלך של בחירת עובדים בכלל שירות המדינה. 29 . יודגש כי הפגיעה האמורה, שהיא פגיעה קשה בשירות המשפטי הציבורי ובעובד יו ובתנאי העבודה של ,המשפטנים נעשית באופן חד-צדדי, בחקיקה, בלי היוועצות מקדימה עם ההסתדרות, בלי לשאת ולתת עם ההסתדרות על ההשפעות וההשלכות של המהלך, וכן ,כאמור לעיל בלי לנמק ולבסס את השינוי המוצע, בלי לבחון חלופות אחרות לשינוי המוצע ובלי לבחון את הפגיעות י שי גרמו כתוצאה מהשינוי אל מול האינטרסים והיעדים של השינוי תוך בחינת האיזון הראוי ביניהם. מהלך זה הוא בלתי סביר מבחינה .מינהלית ובניגוד למקובל במערך יחסי העבודה בישראל 30 . היבט נוסף של פגיעה זו נוגע לשוויון ולפגיעה הקשה בנשים ש עלולה לה .יגרם כתוצאה מהצעת החוק אחד התחומים שבהם תקרת הזכוכית נשברה הוא השירות המשפטי במגזר הציבורי .עשרות נשים כיהנו ומכהנות כיועצות משפטיות של משרדי ממשלה ,כמשנות ליועץ המשפטי לממשלה ובתפקידים בכירים נוספים בשירות המשפטי הציבורי .מאות נשים מכהנות בכל הדרגות של הייעוץ המשפטי וכנראה מספרית מהוות רוב .הצעת החוק משמעותה העדפת משפטנים מקורבי שרים לאיוש הצמרת של השירות המשפטי הציבורי על פני המשפטניות והמשפטנים הקיימים כבר במערכת , ויש להניח שהתוצאה תהיה ירידה במספר המשפטניות שייבחרו לתפקידים אלה. יצוין שכיום במשרדי :הממשלה הבאים מכהנות יועצות משפטיות משרד ראש הממשלה ,משרד המשפטים ,משרד החינוך, ,משרד החקלאות ופיתוח הכפר ,משרד הכלכלה משרד הע דה בו, הרווחה ,והשירותים החברתיים משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ,משרד התקשורת , ,משרד העלייה והקליטה משרד האנרגיה ,משרד המדע והטכנולוגיה והמשרד להגנת .הסביבה 31 . לסיום - חשוב להדגיש שיש לבחון את הסוגיה שבנדון מתוך שיקול כולל וארוך טווח של החברה הישראלית בכללותה. " החלטות בעניין דמותה של המדינה והמערכת הדמוקרטית ושלטון החוק, צריך לקבל מאחורי מסך של"בערות כפי שכתב הפילוסוף ג'ון.רולס בעת גיבוש עקרונות השיטה וכללי הבסיס על המחליטים לקבל החלטה כאשר הם כביכול" אינם יודעים איך הם יושפעו ממנה אישית, כשהם כביכול מאחור מסך של בערות " ואינם יודעים בחברה המתגבשת מה תהיה זהותם בפועל– ,האם הם יהיו עשירים או עניים שחורים או לבנים, יהוד ים או ערבים, דתיים, חרדים או חילונים, נשים, גברים, להט"בי ם , עולים או ,ותיקים, אנשי ימין או אנשי שמאל. רק כך יתקבלו החלטות ענייניות צודקות והוגנות לטובת כלל החברה .על כל חלקיה 32 . ,האינטרס של החברה הישראלית בכללותה על כל פרטיה, הוא שעכשיו ובראייה לטווח רחוק, י היו בשירות המשפטי הציבורי משפטנים לא מוטים פוליטית, שומרי סף אובייקטיביים , בעלי עצמאות איגוד המשפטנים 'רח ארלוז ו רוב93 תל-אביב  330 6921 - 03  6921330 1533  [email protected] .il mishpetanim.histadrut.org 13 ,מקצועית ששומרים על שלטון החוק, על ה שוויון, על מינהל תקין ו על זכויות אדם, בלי קשר למפלגה השלטת בכל רגע נתון ל או שר העומד בראש כל.משרד 33 . לאור כל האמור איגוד המשפטנים מתנ גד להצע ו ת החוק האמורות ומבקש כי הוועדה הנכבדה לא תאשר את הצע ו ת החוק. ,בכבוד רב יצחק גורדון, עו"ד י ושב ראש איגוד המשפטנים העתקים : מר אבי ניסנקורן, יו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה עו"ד יחיאל שמיר, היוע ץ המשפטי להסתדרות מר אריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עו בדי המדינה עו"ד איריס ורדי, היועמ"ש וראש הלשכה המשפטית לאג"מ בהסתדרות עו"ד אמיר ירון, סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות עו"ד ורד ויץ, מנהלת תחום חקיקה, הלשכה המשפטית לאג"מ , ההסתדרות המשפטנים בשירות הציבורי