חומר רקע
י"ג בחשון התשע"ט
22 באוקטובר 2018
אל: חברי וועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הנדון: צו הענקת סמכות לקציני פיקוח ביחידת הפיקוח על עברייני מין בשירות בתי הסוהר
כללי
חוק הגנה על הציבור החוק מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006" (להלן – החוק או חוק ההגנה) תכליתו להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות בידי עברייני מין. בחוק ההגנה שלושה נדבכים – א. הערכת מסוכנות בשלבים השונים של ההליך; ב. קביעת הגבלות ואיסורים וכן פיקוח על עברייני המין; וג. שיקום מונע שמטרתו הפחתת המסוכנות.
הפיקוח על עברייני המין שנקבעו להם מגבלות ופיקוח מתבצע על ידי קציני פיקוח שביחידת הפיקוח בשירות בתי הסוהר. עבודת הפיקוח מתבצעת הן בבתי המפוקחים והן בסביבתם. הפיקוחים מבוצעים ככלל כשקציני הפיקוח נמנעים מזיהוי המפוקחים ככאלו, נטמעים בסביבת המפוקחים, אינם לובשים מדים ושומרים באופן מרבי על פרטיות המפוקחים. זאת מאחר ששיקומם ושילוב המפוקחים בעבודה (התלוי במידה רבה באלמוניותם) הוא נדבך משמעותי בהפחתת מסוכנותם.
סמכויות קציני הפיקוח מוגדרות בחוק ההגנה (סעיף 18) ובהן אלו: לדרוש התייצבות מעבריין המין; לדרוש מידע מעבריין המין ובני משפחתו הבגירים; לדרוש מעבריין המין למסור פלט; לדרוש מידע מכל אדם אם אין באופן בקשת המידע כדי לזהות את עבריין המין כמי שמצוי במעקב לפי החוק; להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין; לחפש על גופו של עבריין המין אם היה לו יסוד סביר להניח שעל גופו מצויים חפצים או ראיות, המצביעים על הפרת תנאי הפיקוח והמעקב, וכן לחפש במקום מגוריו או רכבו, בנוכחותו; לתפוס חפץ כמשמעותו בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [מעצר וחיפוש], התשכ"ט-1969 אם היה לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ מתבצעת הפרה של תנאי הפיקוח והמעקב; לדרוש מעבריין המין לתת דגימת נשיפה כהגדרתה בסעיף 64ב(א1) לפקודת התעבורה, או דגימת שתן לבדיקת הימצאותם של משקאות משכרים או סמים מסוכנים בגופו, בנסיבות המצוינות בחוק; וכן לתת, באישור מפקד היחידה, אישור להעסקתו של עבריין המין.
בנוסף מוסמכים קציני הפיקוח לבקש מאדם או למסור לאדם, באישור מפקד יחידת הפיקוח, מידע הנדרש כדי למלא אחר תנאי הפיקוח והמענק או הנוגע לתנאי הפיקוח והמעקב של עבריין המין, אף אם יש בכך כדי לגלות שאדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, אם בנסיבות העניין לא ניתן להשיג מידע או למסור מידע כאמור בדרך שלא תגלה את הפרטים האמורים והדבר דרוש כדי למנוע סכנה מיידית לשלומו של אדם.
סמכות נוספת מצויה בצו הענקת סמכויות שניתן לקציני הפיקוח מכוח סעיף 39 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 (להלן – חוק המעצרים), והיא סמכות לעיכוב עבריין המין עד לבואו של שוטר, אם היה לו יסוד סביר לחשד כי עבריין מין, שקיים לגביו צו פיקוח לפי חוק ההגנה, ביצע עבירת מין או כי הוא עומד לבצע עבירת מין. על סמכות זו חלות הוראות סעיף 75(ב)ו-(ג) לחוק המעצרים – מסירת החשוד בלא דיחוי לשוטר ולא יותר מ-3 שעות, והפעלת כוח סביר אם החשוד מסרב לעיכוב ובלבד שלא תיגרם לו חבלה. עיכוב זה שונה מסמכות העיכוב שקיימת לכל אדם ומחייבת שהאדם חשוד כי ביצע בפניו עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש (או שאדם אחר מצביע עליו ממבקש עזרה) ויש חשש שהחשוד יימלט או שזהותו אינה ידועה.
אישור יחידת הפיקוח כגוף בעל סמכות עיכוב ומעצר ואישור צו הענקת סמכויות לקציני הפיקוח על ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט
סעיף 39 לחוק המעצרים מסמיך את השר לביטחון הפנים להעניק לעובדי ציבור סמכויות עיכוב ומעצר ללא צו של שופט, לאחר שעברו הכשרה מתאימה, ומשטרת ישראל הודיעה שאין מניעה לתת להם את הסמכות. סעיף קטן (ד) לאותו סעיף קובע כי "הגופים בהם יוענקו לעובדי ציבור סמכויות עיכוב ומעצר כאמור, ייקבעו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.". בין היתר ניתנה סמכות זו לעובדי רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון; ליחידת מצדה – היחידה המבצעית המרכזית של שירות בתי הסוהר; לעובדי המשרד להגנת הסביבה (ביחס לעבירות מסוימות ובנסיבות מסוימות); ולעובדי רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול אשר הוסמכו כקציני ביקורת גבולות. בסך הכל ניתנה הסמכות עד היום לכ-30 גופים.
ביום 4 ביוני 2013 ניתן אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן – ועדת החוקה) לצו להענקת סמכויות עיכוב של יחידת הפיקוח (בנסיבות הצו). הצו שאושר על ידי הוועדה וחל כיום כולל סמכות לעיכוב עבריין מין המצוי בפיקוח אם יש חשד סביר שהוא עומד לבצע עבירת מין או שהוא ביצע עבירה כאמור. להשלמת התמונה יצוין כי בעת אישור הצו דנה הוועדה בבקשת המשרד לביטחון הפנים ליתן סמכות עיכוב נרחבת יותר, לרבות מתן סמכות עיכוב בשל הפרת צו (להבדיל מחשש או חשד לביצוע עבירת מין), מתן סמכות עיכוב כלפי מי שאינו עבריין מין מפוקח (לדוגמא של עדים או נפגעי עבירה) וכן מתן סמכות עיכוב בשל חשד "סתם" ולהבדיל מחשד סביר. הוועדה סירבה לאשר את ההרחבות האמורות. בפרט, ביחס למתן סמכות לעיכוב בשל הפרת צו המגבלות והפיקוח של העבריין, ציינה הוועדה כי מטרת העיכוב היא מניעת עבירת מין. לכן, ככל שההפרה מגלה חשד סביר לביצוע עבירת מין, בין בעבר ובין בעתיד (כגון התרועעות עם קטין בדירה של עבריין המין) – הרי שממילא מתקיים החשד הסביר לעבירה. וככל שאין הדבר כך – הרי שלא יהיה נכון לאפשר סמכות עיכוב וסמכות מעצר.
מאז ניתן הצו הוא חודש על ידי השר לביטחון הפנים מספר פעמים: ביום 29.3.15 עם תוקף עד ליום 31.12.16; ביום 24.8.16 עם תוקף עד ליום 31.12.16; ביום 2.4.17 ו-22.8.17 עם תוקף עד ליום 28.2.18; וביום 4 ביוני 2018 עם תוקף עד ליום 31.5.19. יוער, כי מבירור שערכנו עם המשרד לביטחון הפנים נראה כי אין לא הוצאו צווים לתקופות החסרות.
הצו המבוקש: צו הענקת סמכויות לקציני הפיקוח של יחידת הפיקוח על עברייני מין – הוספת סמכות עיכוב במקרה הפרה של צו הפיקוח והוספת סמכות מעצר
נוסח הצו המבוקש:
צו הענקת סמכויות
לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996
בתוקף סמכותי לפי סעיף 39 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן – חוק המעצרים), אני מעניק לקציני הפיקוח שמונו לפי סעיף 17 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן – חוק ההגנה) המפורטים להלן, סמכות לעיכוב עבריין המין עד לבואו של שוטר וכן סמכות מעצר עבריין המין שהוצא לגביו צו פיקוח לפי חוק ההגנה, אם היה להם יסוד סביר לחשד כי עבריין המין ביצע עבירת מין או כי הוא עומד לבצע עבירת מין או אם עבריין המין הפר תנאי מתנאיו של צו הפיקוח, שאינו בבחינת חשד לביצוע עבירת מין או כי עומדת להתבצע עבירת מין, באופן המצדיק את מעצרו. זאת, על מנת להביאו לתחנת המשטרה לתכלית שלשמה ביקשו לעכבו, אם עבריין המין אינו מציית להוראות שניתנו לו על פי סמכויות העיכוב המסורות לקציני הפיקוח בדין או אם הוא מפריע לקציני הפיקוח להשתמש בסמכויות העיכוב.
על עיכוב כאמור יחולו הוראות סעיפים 75(ב) ו-(ג) לחוק המעצרים.
על מעצר כאמור תחול הוראת סעיף 23(ב) לחוק המעצרים.
תוקפו של צו הענקת סמכויות זה עד יום כ"ח בתמוז התשע"ט (31 ביולי 2019) וכל עוד מקבלי הסמכות משמשים בתפקידם."
הסמכויות שמוצע להוסיף בצו זה על הסמכויות הקיימות הן אלו:
סמכות לעיכוב עבריין מין עד לבואו של שוטר – גם במקרה של הפרה של צו הפיקוח, שאינה מגלה חשד או חשש לעבירת מין (כאמור, הוועדה דחתה מתן סמכות זו בדיון קודם);
סמכות מעצר לעבריין המין המפוקח – במקרה של חשש או חשד לעבירת מין.
סמכות מעצר לעבריין המין המפוקח – במקרה של הפרת תנאי בצו.
[והכל?] על מנת להביאו לתחנת משטרה לתכלית שלשמה ביקשו לעכבו, אם עבריין המין אינו מציית להוראות שניתנו לו על פי סמכויות העיכוב המסורות לקציני הפיקוח בדין או אם הוא מפריע לקציני הפיקוח להשתמש בסמכויות העיכוב.
על פי דברי ההסבר להצעה, סמכות המעצר נדרשת על מנת שיהיה ביכולתם של קציני הפיקוח לממש את ייעודם – פיקוח אפקטיבי לשם הפחתת הסיכון מביצוע הפרות חוזרות. זאת במצבים בהם עומדת להתבצע עבירת מין או כאשר יש בריחה או חשש לבריחה. על פי דברי ההסבר עצם ההמתנה לכוח שיטור מעלה חשש ממשי שהמפוקח ישבש ראיות או יברח ושבכך תסוכל מטרת הפיקוח. בנוסף, עצם ההמתנה לשוטר, כך תואר בדברי ההסבר, פוגעת בתדמית של קציני הפיקוח וביכולת ההרתעה שלהם.
על פי המוצע בצו על עיכוב כאמור יחולו הוראות סעיפים 75(ב) ו-(ג) לחוק המעצרים שלעיל ועל מעצר כאמור תחול הוראת סעיף 23(ב) לחוק המעצרים (סמכות שוטר לעצור מעוכב ולהביאו לתחנת משטרה אם זה מסרב לציית להוראות המסורות לו בדין).
סוגיות לדיון:
לטעמנו על הוועדה להידרש לשאלות הבאות:
1. המסגרת החקיקתית:
סמכות עיכוב ועוד יותר מכך, סמכות מעצר, בלא צו של שופט הן בין הסמכויות הפוגעניות ביותר. על כן, ראוי כי סמכויות אלו, ובפרט כאשר הן ניתנות באופן קבוע, יוסדרו בדרך של חקיקה ראשית. במובן זה צו לפי סעיף 39 לחוק סדר הדין הפלילי, שמתחדש על ידי השר בלבד, ומפורסם ב"ילקוט הפרסומים" (ולא בחקיקה ראשית, שאף קלה יותר לאיתור) אינו "דרך המלך" ויש להשתמש בו במשורה, בנסיבות של יחידה חדשה או צורך זמני. כאמור, יחידת הפיקוח מוסדרת באופן מלא, מפורט וקבוע בחוק ההגנה. על כן, יש לשקול לקבוע את סמכויות העיכוב והמעצר של יחידת הפיקוח בחקיקה ראשית, ובפרט בחוק ההגנה.
אשר לשלב שעד להסדרת הסמכות בחקיקה ראשית – מאחר שכבר כיום מוקנית לקציני הפיקוח סמכות עיכוב, וזהו המצב כבר חמש שנים, נראה שככל שהוועדה תחליט שראוי לקבוע את הסמכויות החדשות בחקיקה ראשית – על הוועדה להחליט אם להמתין עד להבאת חקיקה ראשית או לחלופין להעניק לקציני הפיקוח סמכות זמנית בצו (כלומר – גם קביעת הגוף תהיה מוגבלת בזמן ולא רק הצו הקונקרטי).
2. מהות הסמכויות החדשות והצורך בהן:
כאמור, במסגרת הצו מתבקשות שלוש סמכויות חדשות – סמכות לעיכוב במקרה של הפרת צו מגבלות; סמכות מעצר במקרה של חשד או חשש לעבירת מין; והפרה של צו פיקוח. על הוועדה לבחון מדוע סמכויות העיכוב המסורות היום, ובפרט בשילוב הסמכויות המנויות לקצינים לפי החוק (סמכות חיפוש, סמכות להיכנס לאזור המגורים, סמכות לתפיסת חפץ וכו') אינן מספיקות ונדרשת העלאת הרף המבוקשת.
בהקשר זה נזכיר את היקף הסמכות של שוטר. סמכות המעצר על ידי שוטר (ללא צו של בית המשפט) קבועה בסעיף 23 לחוק המעצרים. לפי סעיף זה, על מנת שתקום לשוטר סמכות מעצר צריכים להתקיים שלושה תנאים:
א. קיים יסוד סביר לחשד שאדם ביצע עבירת עוון או פשע (23(א)(7); ( עם זאת, נפסק כי לאדם אין זכות להתנגד למעצר אף אם יש נגדו חשד לעבירת חטא).
ב. התקיימה אחת מעילות המעצר המנויות בסעיף 23(א) ו-(ב) לחוק המעצרים וביניהן: עילת המסוכנות, חשד כי אדם לא יופיע להליכי חקירה, חשד כי הימנעות ממעצר תביא לשיבוש הליכי חקירה, חשד כי האדם עבר עבירות חמורות (שדינן מיתה או מאסר עולם, עבירת בטחון, סמים או אלימות חמורה ועוד) וכן חשד שאדם עומד להפר את תנאי מעצרו.
ג. לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר (לדוגמה עיכוב) (סעיף 23(ג)).
בחינת הסמכויות אותן מתבקשת הוועדה לאשר, ובפרט הסמכות לעכב ובהמשך לעצור במקרה של הפרה של המגבלות (שאין בהן כדי להקים חשש או חשד לעבירת מין), מחייבת בחינה אם לא ניתן להסתפק בסמכויות הקיימות. ככל שלא ניתן להסתפק בסמכויות הקיימות מתחייבת לטעמנו בחינה נוספת – אם ניתן לנסח את הסמכות הנוספת המבוקשת לעכב ולעצור במקרה של הפרה, כך שתחול רק אם הפרה זו היא משמעותית ומגלה עליית הסיכון מן המפוקח (אף אם לא כזה שמגיע לרף של חשש או חשד לביצוע עבירת מין), ושתהיה קרובה במאפייניה לסמכות של שוטר. בפרט יש לטעמנו לוודא כי הסמכות הנוספת לא תחול בהפרות צו מזעריות או טכניות, שאינן מגלות עליה בסיכון מהעבריין, כגון איחור של המפוקח להגיע לביתו (ולהבדיל מעליה בסיכון שנובעת מצריכת סמים או אלכוהול כשאלו נמצאים ברקע עבירות המין הקודמות של המפוקח).
עוד נציין כי רצון לחזק את "תדמית" המפקחים וההרתעה שלהם, כמו גם שיקולי נוחות (לרבות הימנעות מהצורך להמתין לשוטר), אינם מהווים לטעמנו תנאי מספיק למתן סמכויות פוגעניות, העולות אף על הסמכויות של שוטרים וחורגות ממטרת היחידה. לקציני הפיקוח יש "שיניים" לאכיפת המגבלות שחלות על המפוקח ובפרט היותה של "הפרת צו" עבירה שדינה עד שנתיים מאסר. כאמור, ככל שאלו אינן מספיקות ייתכן כי יש מקום להרחבתן באופן ספציפי, אך על הוועדה לברר אם מתן סמכות עיכוב ומעצר כללית ורחבה, היא הדרך הנכונה בנסיבות.
3. הכשרה ופיקוח:
הכשרה – סעיף 39(ב) מחייב שמתן סמכויות יהיה לאחר הכשרה מתאימה. מוצע לבחון מול גורמי משטרת ישראל מהי מתכונת ההכשרה ואופייה.
פיקוח – על הוועדה לשקול הוספת דיווח בנושאים הבאים:
מספר המפוקחים שהופעלה לגביהם סמכות עיכוב או סמכות מעצר בשל חשש או חשד לעבירת מין; מהות ההפרות שבשלהן הופעלה כל אחת מהסמכויות; מספר המעצרים שהוארכו על ידי בית המשפט.
מספר המפוקחים שהופעלה לגביהם סמכות עיכוב או מעצר בשל הפרת צו, ומה הייתה הפרת הצו בחלוקה לסמכויות העיכוב והמעצר; בנוסף, כמה מהמעצרים הוארכו על ידי בית המשפט?
סמכות זו משתלבת גם עם סעיפי הדיווח מכוח חוק הגנה על הציבור.
סעיפי חוק רלוונטיים:
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)
סמכות שוטר לעצור בלא צו
23. (א) שוטר מוסמך לעצור אדם אם יש לו יסוד סביר לחשד שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר והתקיים אחד מאלה:
(1) האדם עובר בפניו או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, והוא סבור, בשל כך, שהוא עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
(2) יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה;
(3) יש לו יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לידי שיבוש הליכי משפט ובכלל זה העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת;
(4) יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
(5) האדם חשוד שעבר אחד מאלה:
(א) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;
(ב) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);
(ג) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;
(ד) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר;
(ה) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991;
(6) האדם משוחרר בערובה, ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי השחרור או כי הוא עומד להימלט מהדין או שהוא עצור במעצר בפיקוח אלקטרוני, ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי תכנית הפיקוח, או שיש יסוד סביר לחשש שהוא נמלט ממשמורת חוקית;
(7) בחוק זה, "עבירה בת מעצר" – כל עבירה למעט חטא.
(ב) שוטר מוסמך לעצור אדם ולהביאו לתחנת המשטרה לתכלית שלשמה ביקש לעכבו, אם האדם אינו מציית להוראותיו שניתנו על פי סמכויות העיכוב המסורות לו בדין, או אם הוא מפריע לו להשתמש בסמכויות העיכוב.
(ג) לא ייעצר אדם לפי סעיף זה אם ניתן להסתפק בעיכוב.
פרק ג': עיכוב
הגדרות
66. בפרק זה, "עיכוב" – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית, הכל כאמור בפרק זה.
עיכוב חשוד במקום
67. (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את בטחון המדינה, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו.
(ב) שוטר רשאי לדרוש מאדם להילוות עמו לתחנת המשטרה או לזמנו לתחנת המשטרה למועד אחר שיקבע, אם נתקיימו שניים אלה[1]:
(1) יש יסוד סביר לחשד שהוא עבר עבירה או יש הסתברות גבוהה שהוא עומד לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (א);
(2) הזיהוי היה בלתי מספיק, או לא ניתן לחקור אותו במקום הימצאו.
עיכוב עד במקום
68. (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה, רשאי הוא לעכב אדם שיכול למסור לו מידע הנוגע לאותה עבירה, כדי לברר את זהותו ומענו וכדי לחקור אותו במקום הימצאו; וכן רשאי הוא לזמן אותו לתחנת משטרה קרובה למועד סביר אחר שיקבע לצורך ביצוע אותן פעולות.
(ב) היה הזיהוי בלתי מספיק, או היה חשש כי האדם לא יתייצב לחקירה במועד, רשאי השוטר לבקש מאותו אדם להילוות עמו לתחנת המשטרה לשם גביית העדות.
עיכוב לחיפוש ולבדיקת מסמכים
69. הוקנתה בחיקוק הסמכות לחפש במקום, בכליו או על גופו של אדם, או הסמכות לדרוש מאדם הצגת מסמכים, רשאי בעל הסמכות לעכב אדם או כלי רכב כדי לאפשר את החיפוש או העיון במסמכים, וכן רשאי הוא לדרוש מהאדם למסור את שמו ומענו.
עיכוב לביצוע צו מעצר או צו מאסר
70. (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי ניתן נגד אדם צו מעצר או צו מאסר, רשאי הוא לעכבו עד לקבלת עותק הצו, לצורך ביצוע המעצר או המאסר על פיו.
(ב) לא ניתן לקבל עותק הצו במקום, רשאי שוטר לדרוש מאותו אדם להילוות עמו לתחנת המשטרה לשם קבלת הצו ולשם ביצוע המעצר או המאסר על פיו.
עיכוב כלי רכב לשם חיפוש
71. (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה בת מעצר וסבר כי יש צורך לבצע חיפוש בכלי רכב כדי לאתר את מבצע העבירה או קורבנה או כדי לאתר ראיה הקשורה בעבירה, רשאי הוא להורות לעכב את כלי הרכב ולערוך את החיפוש כאמור.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם אם קיים חשש שעומדת להתבצע עבירה מן העבירות המפורטות בסעיף 35(ב), או אם קיימת הסתברות גבוהה שעומדת להתבצע עבירה בת מעצר.
הנוהל בעיכוב
72. (א) על מבצע עיכוב יחולו הוראות סעיף 24, בשינויים המחויבים.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), שוטר המעכב לפי סעיף 71, יזהה את עצמו על פי הוראות סעיף 5א לפקודת המשטרה.
חיפוש מוגבל על גופו של אדם שעוכב
72א. (א) שוטר רשאי לערוך חיפוש מוגבל על גופו של אדם שעוכב, בעת כניסתו לרכב בשימוש משטרת ישראל או לאמבולנס, בליווי שוטר, לשם תפיסת נשק או חפץ אחר, העלול לסכן את שלומו של אדם או את ביטחון הציבור או העלול לסייע בבריחתו גם בלא חשד שהאדם מחזיק חפץ כאמור, ורשאי השוטר לתפוס את החפץ שהתגלה אגב החיפוש.
(ב) היה האדם שעוכב חשוד בעבירה והתנגד לעריכת חיפוש מוגבל על גופו לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי השוטר להשתמש בכוח סביר לשם ביצוע החיפוש.
(ג) נערך חיפוש או נתפס חפץ במהלך החיפוש או נעשה שימוש בכוח לפי הוראות סעיף זה, יצוין הדבר בדוח העיכוב הנערך לפי סעיף 74.
(ד) חיפוש על גופו של אדם לפי הוראות סעיף קטן (א) ייערך בידי בן מינו של האדם, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(1) אותו אדם הסכים שהחיפוש ייערך בידי מי שאינו בן מינו לאחר שהובהרה לו זכותו שלא להסכים לחיפוש כאמור;
(2) לא ניתן לערוך את החיפוש בידי בן מינו ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור או לשלומו של אדם.
(ה) על אף האמור בכל דין, הוראות סעיף זה יחולו רק על שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה.
(ו) בסעיף זה –
"חיפוש מוגבל על הגוף" – חיפוש על פני גופו של אדם שאינו כולל הסרת בגד החושפת איברי גוף שהיו מכוסים, למעט הסרת כיסוי מעל הפנים או הראש או הסרת נעליים, וכן חיפוש בבגדיו או בכליו של אדם שהוא נושא על גופו או נמצאים בקרבתו ובשליטתו המיידית, ולמעט חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996;
"נשק" – כהגדרתו בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005.
משך העיכוב
73. (א) לא יעוכב אדם או כלי רכב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות העיכוב.
(ב) בכל מקרה, לא יעוכב אדם או כלי רכב לפרק זמן העולה על שלוש שעות; ואולם בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים, רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו.
דו"ח על עיכוב
74. עם תום העיכוב, יערוך מבצע העיכוב דו"ח, שבו יפרט את שמו של מי שעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב, אם נתקיים אחד מאלה:
(1) האדם הובא לתחנת המשטרה או זומן אליה;
(2) האדם עוכב לפרק זמן של עשרים דקות או יותר.
עיכוב בידי אדם פרטי
75. (א) כל אדם רשאי לעכב אדם אחר עד לבואו של שוטר אם נתקיים אחד מאלה:
(1) האדם חשוד כי ביצע בפניו עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש;
(2) אדם אחר הקורא לעזרה מצביע על אדם החשוד שביצע בפניו עבירה, כאמור בפסקה (1),
והכל אם יש חשש שהחשוד יימלט או שזהותו אינה ידועה.
(ב) חשוד שעוכב לפי סעיף קטן (א), יימסר לשוטר ללא דיחוי, ובלבד שהעיכוב לא יעלה על שלוש שעות.
(ג) המבצע עיכוב לפי סעיף קטן (א), רשאי להשתמש בכוח סביר, אם החשוד סירב להיעתר לבקשת העיכוב, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום לחשוד חבלה.