נוסח לדיון בוועדה
:מספר פנימי2207023
הכנסת
העשרים וחמש
:יוזם
חבר הכנסת משה סעדה
______________________________________________
/פ3887/25
הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–
2023
תיקון חוק מאבק
בארגוני פשיעה
1. בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–
2003
1 –
(1)
בסעיף1
:, אחרי ההגדרה "ארגון פשיעה" יבוא
""חבר בארגון פשיעה" –
אדם הנמנה עם ארגון פשיעה, ובכלל זה מי
שנוטל חלק פעיל בפעילות של ארגון
פשיעה או פועל כנציג או
כשלוח מטעם ארגון
פשיעה;
."
"
"בית המשפט–
נשיא בית המשפט המחוזי המצוי במחוז שיפוט של
מקום פעילותו של מי שמתבקש כנגדו צו הכרזה על ארגון פשיעה
כאמור בסעיף1א לחוק זה או סגנו;
"גורם מוסמך "
– המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרת
ישראל בדרגת ניצב, שהוסמך לכך על ידי המפקח הכללי של
;משטרת ישראל
"הער
כה מודיעינית "
–
הערכה מודיעינית שנערכה על ידי משטרת
ישראל, בהתבסס על חומר מודיעיני חסוי, ראיות גלויות וכל
חומר אחר, בדבר ההערכה שהארגון הוא ארגון פשיעה כהגדרתו
.בחוק זה
."
(2)
אחרי סעיף1
:יבוא
'"פרק א1: הכרז ה
ת השר לביטחון לאומי על ארגון פשיעה
1
'ס"ח התשפ"ג, עמ502
.
2
הכרז ה ת
השר
לביטחון לאומי
על
ארגון פשיעה
1
.א
)(א השר לביטחון לאומי בית
המשפט רשאי,
,בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת גורם מוסמך
להכריז, בצו, לפי הוראות סימן זה, כי חבר בני אדם
הוא
ארגון פשיעה, לאחר ששוכנע על סמך הערכה
,מודיעינית
כי מתקיים בו האמור לפי
הגדר
ת
"ארגון פשיעה."
)(ב
הכרזה על
ארגון פשיעה תהיה על בסיס
בקשה מנומקת בכתב, מאת
המפקח הכללי
למשטרה ; בבקשה כאמור יפרט
המפקח הכללי
למשטרה
את המידע ו את
העובדות שעליהם הוא
מבסס את עמדתו כי מתקיים בחבר בני האדם
.)האמור בסעיף קטן (א
(ג) ראש הממשלה רשאי, אם ראה צורך בכך
במקרים מיוחדים, ביוזמתו או לבקשת השר
לביטחון לאומי, לקבוע שהחלטה על הכרזה תהיה
של ועדת
שרים שמינה לעניין זה
;או של הממשלה
קבע ראש הממשלה כאמור, תבוא לעניין סימן זה
ועדת השרים או הממשלה, לפי העניין, במקום השר
לביטחון
לאומי, למעט לעניין הסמכות להאריך
מועדים לפי סעיפים1ג ,)(ד1ד
(א) ו
־1ה.)(ד
3
סדר דין
1
.ב
(א)
בית המשפט רשאי לתת צו
הכרזה
במעמד צד אחד .
,אם הוא סבר כי יש
בכך כדי למנוע פגיעה בשלומו ובטחונו
של הציבור ,כי הדבר הכרחי לשם מניעת
סיכול הוצאת הצו ,כי יש צורך מידי
בהוצאת הצו או מטעמים מיוחדים
אחרים שיירשמו.
(ב)
ניתן צו במעמד צד אחד יתקיים הדיון
בנוכחות הצדדים בהקדם האפשרי ולא
.יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו
(ג)
נקבע דיון כאמור בסעי
ף קטן (ב), רשאי
,בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו
.לבטלו או להכניס בו שינויים
(ד)
בדיון,בנוכחות הצדדים לא ימסור בית
המשפט לאדם שנגדו הוצא צו ההגבלה
השיפוטי את ה
ה
ערכ
ה המודיעינית
בעניינו .
,אם סבר כי מתקיימים
הנימוקים המפורטים בסעיף קטן
.)(א
(ה)
ראה בית המשפט לנכון ,
ה
חליט בית
המשפט שלא למסור העתק מהערכת
)כאמור בסעיף קטן (ד
, יעביר ל
אדם
שנגדו הוצא צו ההגבלה השיפוטי
תמצית מן המידע האמור בה ,ככל שניתן
לעשות כן
מ
בלי לפגוע בשלומו ובטחונו
. הציבור
של י בענ
מהעני
ין
נים י
( המפורטים בסעיף קטן
א.)
(ו)
אין בהוראות לפי סעיף זה כדי לגרוע
מכל זכות שלא למסור ראיה לפי פקודת
הראיות [נוסח חדש], התשל"א–
1971
2.
(ז)
בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה
אחרת לפי חוק זה או בחיקוק אחר, ינהג
,בית המשפט, בדונו בבקשה בעניין צו
בדרך הנראית לו הטובה ביותר להכרעה
צודקת ומהירה.
4
הכרזה זמנית
1
.ב
)(א
שוכנע
השר לביטחון לאומי
, לאחר שהוגשה
בקשה בהתאם להוראות סעיף1א
(ב), כי מתקיים
לגבי חבר בני אדם האמור
לפי הגדרת "ארגון
פשיעה
", רשאי הוא להכריז, בצו, בהכרזה זמנית כי
אותו חבר בני אדם הוא
ארגון פשיעה.
)(ב הכרזה זמנית תעמוד בתוקפה עד למועד
:כמפורט להלן, לפי העניין
(1)
הכריז
השר לביטחון לאומי הכרזה
קבועה לפי הוראות סעיף1ד –
עד למועד
;כניסתה לתוקף של ההכרזה הקבועה
(2) הו
גשו טענות בכתב לפי הוראות סעיף
1ג
והחליט
השר לביטחון לאומי שלא
להכ
ריז הכרזה קבועה לפי הוראות סעיף 1ד
או לא נתן החלטה בעניין עד תום התקופה
האמורה באותו סעיף– עד למועד ההחלטה
כאמור או עד תום התקופה כאמור, לפי
.העניין
)(ג ר הש לביטחון לאומי רשאי לב
טל הכרזה
זמנית, לפי בקשה מנומקת מאת
המפקח הכללי
למשטרה , שתוגש בהתאם להוראות סעיף1א,)(ב
אם שוכנע כי לא מתקיים באותו חבר בני אדם
האמור
לפי הגדרת "ארגון פשיעה."
)(ד הודעה על הכרזה זמנית תימסר לארגון, ככל
.שניתן לאתרו בשקידה סבירה, בהקדם האפשרי
)(ה בתקופת תוקפה של הכרזה זמנית לפי סעיף
זה, יראו אותה, לכל דבר ועניין, כהכרזה על
ארגון
פשיעה., אלא אם כן נאמר אחרת בחוק זה
2
דיני מדינת ישראל, נוסח חדש18
', עמ421
.
5
זכות
שימוע
1
.ג
)(א הכריז השר לביטחון לא
ומי הכרזה זמנית לפי
הוראות סעיף 1ב , רשאי ארגון
הפשיעה שאליו
מתייחסת ההכרזה או חבר באותו ארגון להגיש
לשר, בכתב, באמצעות הוועדה המייע
צת, את
טענותיו לעניין ההכרזה
לפני קבלת הה
חלטה בדבר
הכרזה קבועה לפי סעיף1ד.
)(ב
)במסגרת הטענות בכתב לפי סעיף קטן (א
יפרט הטוען את כל העובדות שעליהן הוא מבסס
א ת
טענותיו ויצרף את המסמכים שביד
ו הנוגעים
.לעניין
)(ג טענות בכתב לפי סעיף קטן (א) יוגשו בתוך
חודשיים מיום פרסום הצו על ההכרזה הזמנית
.ברשומות
)(ד
,)על אף האמור בסעיף קטן (ג
השר לביטחון
לאומי רשאי להאריך את התקופה האמורה באותו
סעיף קטן, אם הוגשה לו בקשה מנומקת לכך והוא
שוכנע שהעיכוב בהגשת הבקשה היה משום
שהמבקש לא ידע על ההכרזה הזמנית מטעמים
שאינם תלויים בו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך
חודש מיום שההכרזה הזמנית הובאה לידיעת
המבקש, או אם שוכנע כי הדב
ר מוצדק מנימוקים
.מיוחדים אחרים שיירשמו
)(ה
(1) הוועדה המייעצת תדון בטענות
שהוגשו לפי סעיף קטן (א), ותיתן
למפקח
הכללי למשטרה להשיב לטענות; הו
ועדה
רשאית לזמן לפניה את הצדדים;
6
(2) ל
תמסור
המייעצת
הוועדה
שר
לביטחון לאומי את המלצתה המנומקת
לעניין ההכרזה הקבועה, בצירוף המידע
,שהוצג לפניה לשם גיבוש המלצתה כאמור
בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום ארבעה
,חודשים מיום שהבקשה הועברה אליה
אולם היא רשאית, מנימוקים מיוחדים
שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה
ככל שהדבר דרוש לה לשם גיבוש המלצתה;
האריכה הוועדה את התקופה יותר מפעם
אחת, תמסור על כך הודעה ל
שר לביטחון
לאומי.
הכרזה
קבועה
1
.ד
)(א
הכריז
השר לביטחון לאומי בהכרזה זמנית
לפי סעיף1ב
כי חבר בני אדם הוא,ארגון פשיעה
והוגשו טענות בכתב לפי סעיף1ג
, רשאי הוא
,להכריז על הארגון כאמור, בצו,בהכרזה קבועה
אם שוכנע, לאחר שעיין בטענות שהוגשו ובהמלצת
הוועדה המייעצת
שניתנה לפי סעיף1ג
, כי מתקיים
באותו חבר בני אדם האמור בסעיף1א
(א), ובלבד
שיכריז הכרזה קבועה כאמור בתוך חודש ממועד
,קבלת המלצת הוועדה המייעצת; השר רשאי
מנימוקים מיוחדים, להאריך את התקופ
ה האמורה
.בתקופה נוספת שלא תעלה על חודש
)(ב
לא הוגשו טענות בכתב
בתוך התקופה
להגשתן לפי סעיף1
,ג תהפוך ההכרזה להכרזה
קבועה כאמור בתום חודש מתום התקופה
.האמורה
ביטול הכרזה על
ארגון פשיעה
1ה1ג.
)(א השר לביטחון לאומי
בית המשפט
, לפי בקשה
כאמור בסעיף זה או מיוזמתו
, רשאי לבטל הכרזה
על ארגון פשיעה
, בצו
, הכרזה קבועה, אם שוכנע כי
:מתקיים אחד מאלה
(1)
;לא היה בסיס להכרזה
7
(2) חלפו ש
נתיים ממועד ההכרזה כאמור
בסעיף1ד1א
, הארגון שינה באופן מהותי את
דרכיו ויש סבירות גבוהה שלא ישוב לעסוק
ב
פשיעה
;
השר
המשפט
בית
,רשאי
מנימוקים מיוחדים, לקצר את התקופה
.האמורה
)(ב בקשה לביטול הכרזה יכול שתוגש בידי
ארגון
הפשיעה שהו כרז עליו בהכרזה קבועה
לפי
סעיף1ד1א ,
,באמצעות הוועדה המייעצת,בכתב
()בכל עת, בכפוף להוראות סעיף קטן (א2); בבקשה
יפרט המבקש את כל העובדות שעליהן הוא מבסס
את
בקשתו ויצרף את המסמכים שביד
ו הנוגעים
.לעניין
)(ג הוראות סעיף 1ג
(ה) יחולו על הדיון בבקשה
.)לפי סעיף קטן (א
(ד)
החלטת
השר לביטחון לאומי תינתן בתוך
חודש מיום שהובאה לפניו המלצת הוועדה
המייעצת, ורשאי הוא, מנימוקים מיוחדים
שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופות
נוספות שלא יעלו על חודש כל אחת, ובלבד
שתקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על שלושה
.חודשים
(הג)
שוכנע
השר לביטחון לאומי בית
המשפט כי
ההחלטה על ביטול ההכרזה ניתנה על יסוד מידע
שגוי או כוזב, או ששוכנע בתוך שנתיים ממועד
הביטול כי הארגון שב לעסוק ב
פשיעה
, רשאי הוא
לבטל את ההחלטה על ב
יטול ההכרזה., ויחולו
הוראות סעיף 1ג
, בשינויים המחויבים.
)(ו
עותק מהחלטת השר לביטחון
לאומי
ומנימוקיה יומצא למבקש ול
מפקח הכללי
למשטרה , אולם לא יומצא למבקש מידע שנקבע
כי
הוא מידע חסוי כהגדרתו בסעיף1
.ז
8
)(ז על אף האמור בסימן זה, ועדת השרים
רשאית לבטל הכרזה על
ארגון פשיעה אם מצאה כי
יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת
; החלטת ועדת
השרים לבטל הכרזה לעניין ארגון פשיעה כאמור
( בפסקה1) להגדרה "ארגון פשיעה", אף שממשיך
להתקיים בו האמור באותה פסקה, טעונה אישור
ו הו
עדה לביטחון לאומי של הכנסת.
ערעור
זכות עיון לשם
שימוע או לשם
בקשה לביטול
הכרזה
1
.ד
1
.ו
על החלטה בבקשה בעניין
הצו ניתן לערער לבית
המשפט העליון בתוך15
.ימים ממועד ההחלטה
הזכאי להגיש טענות בכתב לפי סעיף1ג או בקשה
לביטול הכרזה לפי סעיף1ה,, רשאי, לשם הגשתן
לעיין בבקשת
המפקח הכללי למשטרה להכרזה על
ארגון
הפשיעה
, בהמלצות הוועדה המייעצת
ובהחלטת
השר לביטחון לאומי בבקשה, אולם לא
יהיה רשאי לעיין במידע חסוי כהגדרתו בסעיף1ז,
וכן במידע ש
השר לביטחון לאומי והוועדה
המייעצת התבקשו שלא להתחשב בו לפי הוראות
סעיף1ז.)(ד
מידע חסוי
1
.ז
)(א
הוועדה המייעצת רשאית, לבקשת
המפקח
הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר
שהסמיך
לעניין זה, לקבוע כי מידע שהוצג לפניה
הוא מידע חסוי, ובלבד ששוכנעה כי גילויו עלול
לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום
הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות ע
בודה
חסויות, וכי העניין שיש באי
־
גילויו עדיף מהצורך
לגלותו לשם בירור האמת ועשיית צדק (בסעיף זה
– מידע חסוי); לשם קביעה כאמור רשאית הוועדה
לעיין במידע ולקבל מראש רשות הביטחון הסברים
.לעניין זה, אף שלא בנוכחות המבקש או בא כוחו
)(ב הוועדה המייעצת רשאית לבסס את
המלצתה לפי סעיפים1ג
(ה) או 1ה,(ג) על מידע חסוי
ורשאית היא לשם כך לקבל מראש רשות הב
יטחון
.)הסברים לעניין זה כאמור בסעיף קטן (א
9
)(ג ביקשה הוועדה המייעצת לבסס את
המלצתה כאמור בסעיף קטן (ב) על מידע חסוי
שהוצג לה, תודיע למגיש הטענות או למגיש בקשת
הביטול, לפי העניין, על כוונתה לעשות כן, ותעביר
לו או לבא כוחו תמצית של המידע החסוי שהכין
המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה
בכיר שהסמיך לעניין זה
,שביקש את חסיון המידע
ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו
.קבעה, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי המידע חסוי
)(ד קבעה הוועדה המייעצת כי מידע שהוצג
לפניה לפי סעיף זה אינו מידע חסוי, רשאי
המפקח
הכללי של משטרת ישראל או קצין
משטרה בכיר
שהסמיך לעניין זה לבקש ממנה שהמידע האמור לא
יובא בחשבון לביסוס המלצתה והחלטת
השר
לביטחון לאומי לפי סעיפים1ג, 1ד
או1ה
; ביקש
ראש רשות הביטחון כאמור, לא יתחשבו הוועדה
.והשר במידע והוא לא יועבר למבקש ולבא כוחו
מינוי הוועדה
המייעצת ותפקידיה
1
.ח
(
)א השר לביטחון לאומי ימנה ועדה מייעצת ובה
שלושה חברים,
:והם
(1)
קצין משטרה בדימוס
בדרגת סגן–
ניצב ומעלה;, והוא יהיה היושב ראש
(2)
משפטן הכשיר לכהן כשופט בית
משפט מחוזי
, שימונה בהתייעצות עם נשיא
בית המשפט העליון;
(3)
חבר נוסף בעל ניסיון בתחום
ביטחון
הפנים והמאבק בארגוני פשיעה.
10
)(ב הוועדה המייעצת תמלא כל תפקיד המוטל
עליה לפי הוראות פרק זה, ובכלל זה תמליץ לשר
לביטחון
לאומי
, לוועדת השרים ולממשלה, לפי
העניין, לגבי הכרזה קבועה לפי סעיף1ד
, ככל
שהוגשו טענות בכתב לפי ס עיף1ג
, ולגבי בקשות
לביטול
הכרזה שהוגשו לפי סעיף1ה וכן תמליץ
לשר ולוועדת השרים בכל עניין אחר שיביאו לפניה
.והנוגע לסמכויותיהם לפי פרק זה
)(ג חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי
המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים
:אלה
(1)
חוק שירות
המדינה (סיוג פעילות
מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–
1959
3;
(2)
;חוק העונשין
(3)
,) (מתנות
הציבור
שירות
חוק
התש"ם–
1979
4;
(4)
חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר
פרישה), התשכ"ט–
1969
5.
איסור ניגוד עניינים1
.ט
)(א לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן
,כחבר בה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין
באופן תדיר, במצב של ניגוד
עניינים בין תפקידו
כחבר הוועדה ו.בין עניין אישי או תפקיד אחר שלו
)(ב ח
בר הוועדה המייעצת יימנע מלהשתתף
בדיון ומלהצביע בישיבות הוועדה המייעצת, אם
הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או
בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים
בין תפקידו כחבר
הוועדה המייעצת ובין עניין אישי או
תפקיד אחר
שלו; חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת
תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות הוועדה
.המייעצת
3
'ס"ח התשי"ט, עמ190
.
4
'ס"ח התש"ם, עמ2
.
5
'ס"ח התשכ"ט, עמ144
.
11
)(ג
בסעיף זה–
""עניין אישי– לרבות עניין אישי של קרובו או עניין
של גוף שהוא או קרובו בעלי עניין, בעלי
;שליטה או נושאי משרה בו
""קרוב–
בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן
זוג, ילד, אח או אחות, או בן זוגו או ילדו של
כל אחד מאלה, לרבות
בשל אימוץ, וכן כל
אדם אחר שיש לו כלפיו קרבה או זיקה
;אישית, כלכלית או פוליטית
""בעל עניין", "שליטה", "נושא משרה– כהגדרתם
בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–
1968
6.
דיוני הוועדה
המייעצת
1
.י
)(א דיוני הוועדה המייעצת יהיו בדלתיים
.סגורות
)(ב
הוועדה
המייעצת תנהל פרוטוקול של
דיוניה; הפרוטוקולים יהיו חסויים וגילוים יהיה
אסור, למעט מידע שהוועדה קבעה, לאחר ששמעה
את עמדת ראש רשות הביטחון כי אין מניעה
.להביאו לידיעת המבקש או לידיעת הציבור
)(ג הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא
.נקבעו לפי חוק זה
תוקף הכרזה על
ארגון
פשיעה
1יא1ה
.
)(א
החלטה של בית המשפט השר
לביטחון
לאומי
, של ועדת השרים או של הממשלה, לפי
,העניין, בעניין הכרזה, ביטולה או ביטול ביטולה
תיכנס לתוקף במועד פרסום הצו על כך
, אולם
הכרזה זמנית לפי סעיף1ב תיכנס לתוקף במועד
קבלת ההחלטה על ההכרזה.
)(ב
הכרזה על ארגון
פשיעה לפי פרק זה תעמוד
בתוקפה לגבי אותו ארגון, גם אם כינויו, סמליו או
.מבנהו שונו לאחר ההכרזה
6
'ס"ח התשכ"ח, עמ234
.
12
פרסום
דיווח לכנסת1יב1ו.השר לביטחון לאומי ידווח לוועדה לביטחון לאומי
של הכנסת, אחת לשנה, על:כל אלו
(1) מספר צווי ההכרזה שהוצאו;
(2)
מספר
האנשים שננקטו כנגדם צעדים כחברי
ארגון פשיעה בגין הוצאת צו ההכרזה;
(3) היקף הרכוש והכספים שחולטו על פי חוק
.זה
)(א
הודעה על צו בעניין הכרזה של
השר לביטחון
,לאומי ועדת השרים או הממשלה לפי פרק זה או
בעניין ביטול הכרזה כאמור,
תפורסם באתר
האינטרנט של המשרד לביטחון
לאומי.
)(ב השר לביטחון לאומי
, בהתייעצות עם שר
המשפטים, רשאי לקבוע דרכים נוספות על האמור
,בסעיף קטן (א) להבאת דבר ההכרזה או הביטול
לפי העניין, לידיעת חבר בני האדם שהוכרז עליו
שהוא ארגון
פשיעה או לידיעת האדם שהוכרז עליו
שהוא
חבר בארגון פשיעה , ולידיעת.הציבור
ייחוד הליך ביטול
הכרזה
1
.יג
)(א בכל הליך משפטי, לרבות הליך משפטי לפי
חוק זה, לא יזדקק בית משפט לטענה כי חבר בני
אדם או אדם שהוכרז לפי הוראות פרק זה אינו
ארגון
פשיעה
או
חבר בארגון פשיעה
, לפי העניין, או
לטענה שעניינה בטלות
של הכרזה על ארגון
פשיעה
או על
חבר בארגון פשיעה , וסעיף76
לחוק בתי
המשפט [נוסח
משולב], התשמ"ד–
4
198
7, לא יחול
.לעניין זה
)(ב אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע
מסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק, לפי סעיף15(ג) ו
־
(ד) לחוק
־:יסוד
השפיטה."
;
(3)
אחרי סעיף30
:יבוא
'"פרק ז1: תפיסה וחילוט מינהליים
7
'ס"ח התשמ"ד, עמ198
.
13
צו תפיסה מינהלי
30
.א
)(א
בפרק זה–
""צו תפיסה מינהלי– צו מינהלי לתפיסת רכוש לפי
.סעיף זה
"
"עבירת פשיעה – עבירה מסוג פשע למעט עבירה
המנויה בתוספת השנייה, או עבירה המנויה
.בתוספת הראשונה
)(ב השר לביטחון לאומי
בית המשפט רשאי,
,לבקשת גורם מוסמך להורות בצו על ת
פיסה זמנית
של רכוש כמפורט להלן ,או על הגבלת השימוש או
הגבלת העברת הזכויות בו, לרבות קביעת ערובה
:להבטחת הצגתו על פי דרישה
(1)
רכוש של ארגון
פשיעה
(להלן–
הארגון)
או רכוש שמיועד לביצוע
עבירת
פשיעה על ידי חבר בארגון –
אם שוכנע
שהדבר דרוש כדי לסכל פעילות של
ארגון
פשיעה ולפגוע ביכולתו לקדם את מטרותיו
או כדי לסכל עבירת
פשיעה על ידי חבר
בארגון;
(2)
רכוש שנעברה בו
עבירת פשיעה על ידי
חבר
ארגון או ששימש במישרין לביצוע
;עבירה כאמור
(3) רכוש שהושג כשכר או כתגמול בעד
ביצוע עבירת
פשיעה על ידי חבר ארגון, או
;יועד להיות שכר או תגמול כאמור
)(ג השר לביטחון לאומי
בית המשפט
,רשאי
לבקשת
המפקח הכללי למשטרה גורם מוסמך,
להוציא צו תפיסה מינהלי גם לגבי רכוש של חבר
בני אדם שאינו
ארגון פשיעה מוכרז, אם התקיימו
:כל אלה
14
(1) המפקח הכללי למשטרה
גורם מוסמך
הגיש
לשר ל
בית המשפט בקשה להכריז על
אותו חבר בני אדם שהוא ארגון פשיעה, לפי
הוראות'פרק א1
, או הודיע לשר
לבית
המשפט
;כי בדעתו להגיש בקשה כאמור
(2) יש יסוד סביר להניח כי הרכוש הוא
רכוש של
ארגון הפשיעה
, כי מתקיימים
העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי פרק זה
וכי הרכוש שלגביו התבקש הצו עלול
להיעלם או שעלולות להיעשות בו פעולות
.שימנעו את מימוש החילוט
)(ד
לעניין סעיף זה, היה הרכוש כסף–
(1) אין נפקא מינה אם ייתפס אותו כסף
,או כל כסף אחר שנמצא בבעלותו, בחזקתו
בשליטתו או בחשבון הבנק של מי שקיבל את
;הכסף
(2) היה הרכוש שכר או תגמול כאמור
()בסעיף קטן (ב3), ולא נמצא כסף בשווי
התקבול שהתקבל כאמור, רשאי
השר
לביטחון לאומי
בית המשפט לתפוס רכוש
,אחר של מי שקיבל את השכר או התגמול
.בשווי סכום התקבול כאמור
)(ה
לעניין סעיף זה–
(1)
חזקה
שרכוש שנתפס במעבר גבול לא ו
דווח
אף ש
הי
יתה חובה לדווח עליו, ללא
היתר שנדרש, או שהיה ניסיון להסתירו
ולהבריחו, הוא רכוש כאמור בסעיף זה, אלא
;אם כן הוכח אחרת
15
(2) חזקה שרכוש שבאמצעותו הועב
ר או
( הוסתר רכוש כאמור בפסקה1)
שימש
במישרין לביצוע עבירת
פשיעה
, אלא אם כן
הוכיח מי שהרכוש נמצא בבעלותו, בחזקתו
או בשליטתו כי לא ידע שבאמצעות רכושו
יועב( ר או יוסתר רכוש כאמור בפסקה1).
הגבלת התפיסה
המינהלית
בהתקיים הליך
פלילי
30
.ב
)(א
לא יורה
השר לביטחון לאומי
בית המשפט על
תפיסת רכוש הקשור לעבירת פשיעה
שבוצעה על
ידי חבר ארגון
, אם נחקר אדם באזהרה לגבי אותה
עבירה שהרכוש קשור אליה; הורה
השר לביטחון
לאומי
בית המשפט על תפיסת רכוש כאמור ונחקר
אדם באזהרה לאחר הוצאת צו תפיסה מינהלי לגבי
אותו רכוש, יחולו לגבי המשך ההחזקה ברכוש
הוראות פקודת
( סדר הדין הפלילי
מעצר וח
יפוש)
[נוסח חדש], התשכ"ט–
1969
8
(בחוק זה–
פקודת
,)מעצר וחיפוש ולא יחולו הוראות סעיף30ג
; ששת
החודשים האמורים בסעיף35
לפקודה האמורה
.יימנו מהיום שבו נחקר אדם באזהרה
)(ב
,)על אף האמור בסעיף קטן (א
השר לביטחון
לאומי
בית המשפט
רשאי
להורות על תפיסת רכוש
כאמור אם פרקליט מחוז או פרקליט בכיר אחר
שהוא הסמיכו לכך הודיע כי לא ניתן לחלט את
הרכוש בהליך פלילי, אף ששוכנע בדבר הקשר שבין
:הרכוש לעבירה, בשל אחד מאלה
(1) ־ אי קבילות הראיות בדבר הקשר
בין ש
הרכוש לעבירה או
;חסיונן
(2) אין מקום להגיש כתב אישום בשל
העבירה מטעמים של חוסר עניין לציבור, או
שעל א
ף קיומן של ראיות משמעותיות הן
אינן מגבשות תשתית מספקת ברמה
.הפלילית להגשת כתב אישום בשל העבירה
8
דיני מדינת ישראל, נוסח חדש12
', עמ284
.
16
)(ג הודיע פרקליט כאמור בסעיף קטן (ב), ישובו
לחול על צו התפיסה המינהלי הוראות סעיף30ג
.במקום הוראות פקודת מעצר וחיפוש
תקופת תוקפו של
צו תפיסה מינהלי
30
.ג
)(א תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף
30א יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על
שנתיים ממועד מתן הצו, אולם
השר לביטחון
לאומי
בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של
הצו, עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין ולפי
:המאוחר
(1)
נטענו טענות לפי סעיף30ו)(א או
הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים
מינהליים– עד למתן החלטה סופית או פסק
;דין סופי, לפי העניין
(2)
לעניין רכוש שהוא רכוש של
ארגון
פשיעה מוכרז, –
)(א י הי
תה ההכרזה על ארגון
הפשיעה הכרזה זמנית לפי סעיף1ב
והוגשו טענות בכתב לפי סעיף1ג – עד
לקבלת החלטה בעניין הכרזה קבועה
לפי סעיף1ד;
)(ב הוגשה עתירה לבית המשפט
העליון נגד ההכרזה על
ארגון הפשיעה
–
.עד למתן פסק דין סופי בעתירה
)(ב
האריך
השר לביטחון לאומי
בית המשפט את
התקופה כאמור בסעיף קטן (א), ולא הוחלט
בהליכים כאמור באותו סעיף קטן לבטל את צו
התפיסה המינהלי או את ההכרזה, לפי העני,ין
רשאי
השר לביטחון לאומי
בית המשפט להאריך את
תקופת תוקפו של הצו לתקופה נוספת שלא תעלה
על30
ימים לשם הוצאת צו חילוט כאמור בסעיף
30י.
17
)(ג פקע תוקפו של צו תפיסה מינהלי ולא ניתנו
לגבי הרכוש התפוס צו חילוט או החלטה של בית
משפט לעניין המש,ך החזקתו יוחזר הרכוש למי
ש
נתפס ממנו.
)(ד
(1) תוקפו של צו תפיסה מינהלי בעניין
ארגון פשיעה שטרם הוכרז יהיה לתקופה
שנקבעה בו ושלא תעלה על שלושה חודשים
ממועד מתן הצו, ורשאי
השר לביטחון
לאומי
בית המשפט
, מטעמים מיוחדים
,שיירשמו
באישור היועץ המשפטי לממשלה
או
מי שהוא הסמיכו לעניין זה ,להאריך מעת
,לעת את תקופת תוקפו לתקופות נוספות
ובלבד שתקופת תוקפו הכוללת של הצו לא
תע
לה על ארבעה חודשים ממועד נתינתו;
(2)
הוכרז כי חבר בני האדם הוא
ארגון
פשיעה וניתן צו תפיסה מינהלי חדש לפי
סעיף30א()(ב1) בתוך התקופה כאמור
( בפסקה1
), יפקע תוקפו של צו
התפיסה
במועד מתן צו התפיסה החדש;
(3)
החליט
השר לביטחון לאומי
בית
המשפט שלא להכריז על חבר בני האדם
שהוא
ארגון פשיעה בתוך התקופה כאמור
( בפסקה1), יפקע תוקפו של צו התפיסה לפי
סעיף30א
(ג) במועד החלטתו, אלא אם כן
מצא כי מתקיימת עילה אחרת לצו תפיסה
מינהלי כאמור בסעיף30א()(ב2
( ) או3
;)מצא
השר לביטחון לאומי כאמור
שוכנע בית
המשפט כאמור
, יעמוד צו התפיסה המינהלי
בתוקף חודש נוסף או עד
להוצאת צו תפיסה
חדש, לפי המוקדם.
תוכנו של צו
תפיסה מינהלי
30
.ד
)(א בצו תפיסה מינהלי יפורט הרכוש שלגביו חל
הצו או סוג הרכוש כאמור, וכן המקום שבו נמצא
.הרכוש, והכול אם הם ידועים
18
)(ב
הוכח להנחת דעתו של
השר לביטחון
לאומי
בית המשפט כי רכוש שניתן להוציא לגביו צו
תפיסה מינהלי מעורב ברכוש נוסף, שאינו רכוש
כאמור, ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או
להפרידו, רשאי הוא להורות בצו התפיסה המינהלי
.גם על תפיסתו של הרכוש הנוסף
סייג לתפיסה
30
.ה על תפיסה וחילוט של רכוש לפי סימן זה יחולו
הוראות סעיף36ג לפקודת הסמים המסוכנים,
בשינויים המ
חויבים
:ובשינויים אלה
(1)
הוראות סעיף36
)ג(א
לפקודה האמורה
יחולו רק על טוען לזכות ברכוש שאינו ארגון
פשיעה;
(2)
ע ל אף האמור בסעיף36ג(ג) לפקוד
ה
ה
אמורה
, בית המשפט רשאי לצוות על חילוטם של
מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף22
()(א4)
לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–
1967
9.
שימוע
ערעור
לאחר
תפיסה
30
.ו
)(א הוצא צו תפיסה מינהלי
, רשאי טוען לזכות
ברכוש, בתוך חודשיים מיום שהוצא הצו, ואם
)קיבל הודעה לפי סעיף קטן (ב– מיום שקיבל את
ההודעה, לטעון את טענותיו בפני
השר לביטחון
לאומי או מי שהוא הסמיכו לכך
בית המשפט
, אולם
השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיכו לכך
בית
המשפט רשאי לדון בטענות שהו
גשו לאחר המועד
האמור אם מצא כי הדבר מוצדק, מטעמים
;מיוחדים שיירשמו
השר לביטחון לאומי
בית
המשפט רשאי להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או
.לשנות את תנאיו
)(ב הודעה על הוצאת צו תפיסה מינהלי ועל זכות
לשימוע
לערעור כאמור בסעיף קטן (א) תימסר
לטוען לזכות בר
כוש, אם הוא ידוע וניתן לאתרו
.ולמסור לו את ההודעה בשקידה סבירה
9
'ס"ח התשכ"ז, עמ116
.
19
)(ג השר לביטחון לאומי
בית המשפט יבטל או
יתקן צו תפיסה מינהלי אם נוכח כי טוען לזכות
ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש, וכי התקיים בעניין
זה אחד התנאים המנויים בסעיף36ג(א) לפקודת
הסמים המסוכנים, כפי שהוחל בסעיף30ה
; על
ביטול או תיקון צו תפיסה לפי סעיף זה יחולו
הוראות סעיף30ח.(ב), בשינויים המחויבים
ביצוע צו תפיסה
מינהלי
30
.ז
)(א צו תפיסה מינהלי יכול שיבוצע בידי עובד
ציבור שראש הממשלה או
השר לביטחון לאומי
הסמיכו לכך או בידי שוטר, ולעניין טובין המצויים
בפיקו
ח המכס בהתאם להוראות פקודת המכ ס–
יכול שיבוצע גם בידי פקיד מכס שמנהל המכס
.ומע"מ הסמיכו לכך
)(ב
(1) לעובד ציבור שהוסמך לכך לפי
הוראות סעיף קטן (א) או לשוטר יהיו
,נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי
הסמכויות הנתונות לשוטר לשם ביצוע צו
חיפוש כאמור בסעיף24
()(א1) לפקודת
מעצר וחיפוש, והוראות סעיפים26
עד29
,
45
ו־46
של הפקודה האמורה יחולו על ביצוע
הצו
.כאמור, בשינויים המחויבים
(2) לפקיד מכס שהוסמך לכך לפי הוראות
סעיף קטן (א) יהיו נתונות, לשם ביצוע צו
תפיסה מינהלי, הסמכויות לפי סעיפים174
,
177
,
184
ו־185
לפקודת המכס, ולעניין זה
יראו רכוש החשוד כרכוש שלגביו חל צו
התפיסה המינהלי, כטובין שי
בו י
אם או
יי.צואם נאסר
20
)(ג
הוראות סעיפים26
עד29
,
32
,
32
,א45
ו־46
לפקודת המעצר והחיפוש יחולו, בשינויים
המחויבים, גם לעניין רכוש שניתן להוציא לגביו צו
תפיסה מינהלי; לא הוציא
השר לביטחון לאומי
בית
המשפט צו תפיסה מינהלי בתוך חודש מיום
התפיסה, יוחזר הרכוש לאדם שממנו נתפס, אולם
השר
בית המשפט רשאי להאריך את התקופה
האמורה ב
־15
.ימים נוספים, מטעמים מיוחדים
)(ד
(1)
,נוכח מי שמבצע צו תפיסה מינהלי
בעת ביצוע התפיסה, כי הרכוש שיש לת
ו
פסו
מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות העניין
לזהותו או להפרידו או היה לו יסוד סביר
להניח כי קיים רכוש נוסף שהוא רכוש של
ארגון הפשיעה או רכוש הקשור לעבירה
שבוצעה על ידי חבר ארגון
, ואשר לא פורט
בצו, ולא ניתן, בנסיבות העניין, לקבל צו
מתוקן לפי סעיף30ח
, רשאי הוא לתפוס גם
את הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף;
(2)
( הודעה על תפיסה לפי פסקה1)
תימסר
ל
שר לביטחון לאומי
לבית המשפט
בתוך72
שעות ממועד ביצוע התפיסה;
(3)
לא הוציא
השר לביטחון לאומי
בית
המשפט
צו מתוקן כאמור בסעיף30ח לגבי
הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף שנתפס לפי
( פסקה1
,), בתוך שבועיים ממועד תפיסתו
.יוחזר הרכוש לאדם שממנו נתפס
21
תיקון צו תפיסה
מינהלי
30
.ח
)(א ניתן צו תפיסה מינהלי לפי הוראות פרק זה
והתגלה, לאחר מתן הצו או בעת ביצועו, רכוש נוסף
שיש יסוד סביר להניח שהו א רכוש של
ארגון
הפשיעה
או רכוש מעורב כאמור בסעיף30ז()(ד1
,)
רשאי
השר לביטחון לאומי
בית המשפט להוציא צו
תפיסה מינהלי מתוקן; ההוראות לפי פרק זה
,החלות על הצו המקורי יחולו גם על הצו המתוקן
ולעניין סעיפים30ג ־ו30י
, יימנו התקופות לפי אותם
סעיפים ממועד מתן הצו.המקורי
)(ב היה הרכוש שנתפס לפי סעיף קטן (א) רכוש
מעורב כמשמעותו בסעיף30ז()(ד1
), רשאי
השר
לביטחון לאומי
בית המשפט להורות כי לא ייתפס
חלק מהרכוש המעורב בשל זכותו של טוען לזכות
ברכוש באותו חלק, ורשאי הוא לתפוס גם את
החלק האמור, בכפוף למתן הוראות לעניין תשלום
.לטוען לזכות ברכוש, בשל זכותו כאמור
סטייה מדיני
הראיות וראיות
חסויות
30
.ט
)(א
בהליך משפטי
ערעור
בעניין החלטת
השר
לביטחון לאומי
בית המשפט בעניין צו תפיסה
מינהלי או צו חילוט, רשאי בית המשפט, לבקשת
בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני
הראיות, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר
.דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק
)(ב בדיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית
,המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה
לקבל ראיה אף שלא בנוכחות הצד השני או בא
כוחו, או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי
הראיה עלול לפגוע
בביטחון המדינה, ביחסי החוץ
,שלה, בשלום הציבור או בביטחונו או לחשוף
שיט
ות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי
־
גילויה
עדיף מהצורך לגלותה לשם בירור האמת ועשיית
צדק (בסעיף זה–
ראיה חסויה); בית המשפט
רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין
בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות הצד השני
.ובא כוחו
22
)(ג החליט בית המשפט לקבל
,ראיה חסויה
יודיע לצד השני על כוונתו לעשות כן, ורשאי הוא
להורות על העברת תמצית של הראיה החסויה לצד
השני או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע
,)באינטרס שבשלו נקבע, לפי הוראות סעיף קטן (ב
.כי הראיה חסויה
)(ד החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשת
בא כוח היועץ המשפטי לממשלה כאמור בסעיף
קטן (ב), רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה
להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת הראיה; הודיע בא
כוח היועץ המשפטי לממשלה כאמור, לא יתחשב
בית המשפט בראיה לשם קבלת החלטתו, והראיה
.לא תועבר לצד השני או לבא כוחו
)(ה דיון בבקשת בא כוח היועץ המשפטי
)לממשלה לקבל ראיה חסויה לפי סעיף קטן (ב
יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבע בית
.המשפט הוראה אחרת לעניין זה
חילוט רכוש
שנתפס
30
.י
)(א
,ניתן צו תפיסה מינהלי רשאי
השר לביטחון
לאומי
בית המשפט לצוות על חילוט הרכוש שלגביו
ניתן הצו, כולו או חלקו, במועדים אלה, לפי
:המאוחר
(1)
נטענו טענות לפי סעיף30ו
(א) לעניין
צו התפיסה המינהלי–
45
ימים לאחר
שהודע למבקש על ההחלטה בעניין טענותיו,
ובלבד שלא הוגשה עתירה לבית המשפט
לעניינים מינהליים
בעניין ההחלטה;
(2)
לא נטענו טענות לפי סעיף30ו)(א
לעניין צו התפיסה המינהלי–
90
ימים לאחר
מתן צו התפיסה או לאחר מסירת הודעה
בעניין הצו לפי סעיף30ו;(ב), לפי המאוחר
23
(3) הוגש
ה עתירה לבית משפט לעניינים
מינהליים לעניין צו התפיסה המינהלי–
45
ימים לאחר מתן פסק דין הדוחה את
העתירה, ואם
הוגש ערעור על פסק הדין–
;לאחר מתן פסק דין הדוחה את הערעור
(4)
לעניין רכוש של ארגון פשיעה– לאחר
שהארגון הוכרז בהכרזה קבועה
לפי סעיף
1אד,
ואם הוגשה עתירה לבית המשפט
העליון נגד ההכרזה על
ארגון הפשיעה –
;לאחר מתן פסק דין הדוחה את העתירה
(5) לעניין רכוש הקשור לעבירה שבוצעה
ע
ל ידי חבר ארגון –
)(א אם לא נפתחה חקירה באזהרה
בקשר לעבירה–
90
ימים לאחר מתן
;צו התפיסה המינהלי
)(ב אם נפתחה חקירה באזהרה
בקשר לעבירה–
שנה לאחר מתן צו
התפיסה המינהלי, ובלבד שניתן
אישור פרקליט מחוז או מי שהוא
הסמיכו לכך שלא ניתן לחלט את
הרכוש במסגרת ההליך הפלילי
כאמור בסעיף30ב.)(ב
)(ב חלפו שנתיים ממועד מתן צו תפיסה מינהלי,
,ולא ניתן צו חילוט, יפקע צו התפיסה המינהלי
והרכוש יוחזר לאדם שממנו נתפס; ואולם, אם
הוארך תוקפו של צו תפיסה מינהלי לפי סעיף
30ג()(א1
( ) או2
), יחולו הוראות סעיף30ג
(ב) לעניין
הארכת תוקפו של צו התפיסה לשם הוצאת צו
.חילוט
ניהול רכוש
30
.יא)(א
צווים
שניתנו לפי הוראות פרק זה לעניין
ת
פיסת רכוש או חילוטו, יהיו אסמכת
ה בידי
.האפוטרופוס הכללי לתפוס את הרכוש ולנהל אותו
24
)(ב בקשה למתן הוראות לאפוטרופוס הכללי
בדבר ניהול זמני של ה
רכוש במסגרת צו זמני בהליך
פלילי תוגש לבית המשפט לאחר התייעצות עם
.האפוטרופוס הכללי
)(ג
,הוצאות תפיסת הרכוש וניהולו לפי פרק זה
,לרבות תשלום הוצאות הליכי התפיסה, החילוט
ניהול הרכוש ומימושו, ולרבות שכרו של
האפוטרופוס הכללי בעד הניהול, ייגבו מכלל
הרכוש שהוא מנהל ושחולט לפי.הוראות פרק זה"
תיקון חוק סדר
הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה–
)מעצרים
2.
בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה–
,)מעצרים
ה
תשנ"ו–
1996
10
–
(1)
בסעיף35
,)(ב( אחרי סעיף קטן5
:) יבוא
("
6)
סעיף2(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–
2003
."
;
(2)
אחרי סעיף35
:יבוא
"מניעת פגישה של
עורך דין עם יותר
מעצור אחד באותה
חקירה
35
.א היו מספר חשודים בפרשה אחת מיוצגים על ידי
,עורך דין אחד, לרבות עורך דין אחר מאותו משרד
רשאי
ה
אחראי על החקירה להורות, בהחלטה
מנומקת בכתב, שלא תתאפשר פגישה של עורך הדין
עם יותר מחשוד אחד, אם סבר כי הדבר עלול
להביא לשיבוש החקירה; נמנעה פגישה לפי סעיף
זה, תינתן שהות לחשוד להיוועץ עם עורך דין
אחר."
ד בר י ה ס בר
בשנים האחרונות, ובתקופה האחרונה ביתר שאת, אנו עדים לאלימות ו
ל פשיעה חריגות בהיקפן. ארגוני
הפשיעה מהווים מרכיב משמעותי בתופעה זו, והם מהווים
.אתגר גדול לגורמי אכיפת החוק
פעילות פלילית זו, המלווה במאבקים אלימים בין ארגונים יריבים הפוגעים גם בחפים מפשע, גורמת
.לפגיעה בסדר הציבורי, בביטחון האישי, בחוסן החברתי ובדמוקרטיה
10
"ס"ח התשפ
ג ', עמ338
.
25
ממשלת ישראל עמדה על החשיבות שבפעילות נגד ארגוני הפשיעה והחליטה, כבר בדצמבר2003
,
להעמיד את המאבק בהם בראש סדר העדיפות הלאומי11
. בעקבות החלטות הממשלה גיבשו גורמי האכיפה
ות כניות למאבק בארגוני הפשיעה שתכליתן פגיעה בתשתיות הכלכליות של הארגונים, נוסף על הפעילות
.הרגילה נגד דמויות מרכזיות בהם
אחד האתגרים המרכ זיים בפעילות נגד ארגוני הפשיעה הוא החשש הגדול של אנשים, מתוך הארגון
ומחוצה לו, לספק מידע לגופי אכיפת החוק. הדבר מונע הפעלת לחץ על ארגוני הפשיעה, פוגע ביכולות
.החקירה וממילא באפשרות להרשיע, ובכך מאפשר ביתר קלות את פעילותם הפלילית
כדי להיאבק בתופעה זו מוצע
ל
נקוט כמה צעדים, שיסייעו
לגורמי
אכיפת החוק לפגוע ב
פעילותם
וביכולותיהם של ארגוני הפשיעה, ייצ
רו
הרתעה
ויפעיל
ו
.לחץ על אנשיהם
צעד ראשון הוא מתן סמכות
לשר הממונה
לבית המשפט להכריז מ
י נהלית על ארגון כארגון פשיעה. אחד
המכשולים העיקריים במאבק מול ארגוני הפשיעה הוא ה עיכוב והקושי
בהכ .רזה על ארגון כארגון פשיעה
כיום
הכרזה כזו מתאפשרת רק לאחר הליך משפטי ממושך, שאורך
שנים ,בשעה
שהארגון ממשיך
בפעילותו הפלילית . נוסף על כך, גם כאשר קיים מידע מודיעיני מובהק, כאמור לעיל, אופיו של הארגון
מקשה על יכולתם של גורמי האכיפה במישור הרא.ייתי
הפחד שמטיל הארגון על סביבתו ועל עדים
פוטנציאלים אחרים , מקשה על הפללת הארגון בהליך פלילי רגיל בבית
ה .משפט על פי ההצעה תינתן
סמכות
לשר לביטחון לאומי
לבית המשפט להכריז על ארגון כארגון פשיעה בהסתמך על חו ות דעת של
.המשטרה ובכפוף להגבלות
הצעד השני נוגע למרכ ,יב הכלכלי של ארגוני הפשיעה. פגיעה בנכסי ארגון הפשיעה וברכוש פעיליו
תשבש באופן משמעות
י את פעילות הארגון, תייצר הרתעה
.ותפעיל לחץ כבד על אנשיו
בשל הימשכות ההליכים המשפטיים כיום
עובר זמן רב לפני אפשרות ממשית לחילוט רכוש של ארגוני
פשיעה. הצעת החוק מציעה לתת
לשר לביטחון לאומי
לבית המשפט
סמכות להורות על ביצוע תפיסה
וחילוט מ
י.נהליים צעדים אלה יסכלו את המשך
פעילות הארגון, יחלישו את כוחו ויסייעו לגורמי אכיפת
החוק לגבש ראיות להפללת אנשיו ב
הליך פלילי ב.בית המשפט
הצעד
השלישי מתייחס לפגיעה בחקירה על ידי
עורך דין . הצעת
החוק מבקשת למנוע
קיום מפגש עם
עורך דין עד
עשרה ימים, ושימוש בכלים נוספים
, בדומה לחקירה של עבירות ביטחון
. כמו כן ,
מוצע למנוע
( קיום מפגשים של מספר עצורים עם עורך דין אחד
או מספר עורכי דין מאותו המש רד). ארגוני פשיעה
לעיתים נותנים
ייצוג למספר אנשים על ידי
עורך דין
,אחד
וזאת במטרה
לתאם גרסאות ולשבש את
.החקירה. התיקון המוצע ימנע מצב זה
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
11
החלטה1150
מדצמבר2003
והחלטות4618
ו־4619
מינואר2006
.
26
( ח' באב התשפ"ג26.07.2023
)