חומר רקע

י"ט בחשון התשע"ט 28 באוקטובר 2018 אל: ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה כללי חובת מכרזים (תאגידי מים וביוב), התשע"ח–2018 – מסמך הכנה מאת הייעוץ המשפטי לוועדה לקראת הדיון הקבוע ליום כ' בחשון התשע"ט (29 באוקטובר 2018) תאגידי מים - כללי: תאגידי מים וביוב הם תאגידים עירוניים המצויים בבעלות מלאה של הרשויות המקומיות. בעבר (עד לשנת 2001) היתה האחריות על משק המים והביוב בסמכות הרשות המקומית. ואולם, בעקבות קביעתה של רשות המים שמשקי המים והביוב בתחומיהן של הרשויות המקומיות סובלים מהשקעות נמוכות בתשתיות, אובדן של עשרות מיליוני מ"ק מדי שנה, ושיעורי גבייה נמוכים מאד, הונהגה רפורמה שבמסגרתה חוקק חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א–2001 (להלן – חוק תאגידי המים), המחייב את הרשויות המקומיות להעביר את סמכויותיהן לידי חברה מקצועית חוק תאגידי המים מסמיך ומחייב את הרשויות המקומיות להקים חברות לשירות ציבורי לאספקת מים הפועלות בנפרד מהרשות המקומית, על בסיס עסקי וכאמור כ"משק כספי סגור", למנוע כל מעורבות של הרשות המקומית בניהול היומיומי של תאגיד המים, ולאפשר לתאגיד המים לתפקד כישות עצמאית המופקדת בלעדית על ניהול משק המים. מבנה זה אמור להבטיח את יעוד ההכנסות מאספקת שירותי מים וביוב להשקעה בשיקום מערכות המים והביוב, תחזוקתן והפעלתן, מתן אפשרות לגיוס הון לצורך השקעות בפיתוח משק המים והביוב העירוני, יצירת בסיס איתן להפרטת התאגידים והבאת משק המים והביוב לניהול עסקי מקצועי ובכך השגת שיפור באיכות השירות לצרכנים. בהתאמה, כללי חובת המכרזים מחילים את עקרונות דיני המכרזים, בהתאמה לפעילותם ולמהותם הייחודית של התאגידים, כגוף ציבורי מפוקח – מצד אחד, וכגוף האמון על פעילות עסקית – מצד שני. לצד רשות המים כישות רגולטיבית המופקדת על הבטחת תהליכי הקמת תאגידי המים בכל רשות מקומית, קבע חוק תאגידי המים את הממונה על תאגידי המים (להלן – הממונה) כגורם מפקח נוסף, המתמנה על ידי ראש רשות המים, בכפוף לאישורו של שר הפנים, שבידיו סמכויות רבות בתחום ההקמה והפעילות השוטפת של כל תאגיד מים. מכרזים – כללי: ככלל, מוסדרים דיני המכרזים בשלטון המרכזי באמצעות חוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992 ותקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 (להלן, בהתאמה – "חוק חובת מכרזים" ו"תקנות חובת מכרזים") וכן תקנות חובת מכרזים ספציפיות שתוקנו מכוח אותו חוק. חוק חובת מכרזים קובע עקרון על לפיו גוף שהחוק חל עליו לא יתקשר בחוזה לביצוע עסקה או לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אלא על-פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות להשתתף בו. זאת הן לצורך השגת העסקה המיטבית לגוף המתקשר והן כאמצעי לשמירה על כללי מינהל תקין, שמירה על טוהר המידות והגנה על עיקרון השוויון ביחס למשאב ציבורי. על כן, הפטור ממכרז מהווה חריג המיוחד למקרים המתאימים לכך ומנויים במפורש בתקנות באישור ועדת החוקה. ודוק, גם במסגרת הפעלת הפטור מהמכרז נדרש הגוף הציבורי לשמור על הליך הוגן, שקוף ושוויוני ככל הניתן. השלטון המקומי, לעומת זה המרכזי, כפוף לדיני מכרזים נפרדים הקבועים בתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח– 1987, בצו המועצות המקומיות ובצו המועצות האזוריות. אלו (בניגוד לתקנות החלות על השלטון המקומי, לא תוקנו מאז שנות ה-80, למעט בעניינים נקודתיים יחסית. כך גם נוצר פער נורמטיבי בין דיני המכרזים הכלליים לדיני המכרזים המקומיים, בין היתר בנושאים שיש להם השלכה על טוהר המידות (דוח הצוות לבחינת דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר-המידות בשלטון המקומי, ינואר 2016; (להלן – דוח הצוות לחיזוק טוהר-המידות)). לתאגידי המים והביוב, בניגוד לאלו, אין תקנות או כללים פרטניים, הפורטים את עקרונות החוק להוראות פרטניות. תאגידי המים והביוב אומנם נדרשו על ידי הממונה עליהם, ועד לכניסת כללי המכרזים לתאגידי מים וביוב לתוקף, לקבוע בתקנון ההתאגדות שלהם חובת מכרז לפי המודל הקבוע בחוק חובת המכרזים, ותקנונים כאמור חלים עליהם אך מדובר בהסדרים לא אחידים, לא בהירים ולא שלמים. להשלמת התמונה יוער כי בשנת 2011 הוציא משרד הפנים נוהל שקבע כי על התאגידים העירוניים לפעול על פי דיני המכרזים של הרשויות המקומיות (צו המועצות המקומיות) או פקודת העיריות (סעיף 197), לפי העניין, עד להתקנת תקנות מכרזים שיחולו עליהם. סעיף 5(ב1) לחוק חובת המכרזים קובע כי מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאית לקבוע כללים לעניין סעיפים 3 ו-4 לחוק. בהתאם לכך, מוצעים לאישור הוועדה כללי חובת מכרזים (תאגידי מים וביוב), התשע"ח–2018. הכללים המוצעים סעיף 2 לכללים המוצעים מאמץ את מרבית ההוראות של תקנות העדפת תוצרת הארץ וחלק משמעותי מתקנות חובת המכרזים, בשינויים המפורטים בכללים המוצעים. בין התקנות שמוצע לאמצן גם קביעת עדיפות למכרז הפומבי (תקנה 1ב); עיגון פרוצדורה רחבה יותר בנוגע לשקיפות (לדוגמא בקשר להצעה יחידה 3א וביחס לרשימות מציעים, תקנה 16); עוד מוצע להסדיר את תפקידי ועדת המכרזים בתאגידי המים והביוב בדומה לשלטו המרכזי ובאופן רחב ומשמעותי יותר מזה הנהוג בשלטון המקומי (תקנה 8א). לקבוע את אופן קביעת השיקולים הנוספים על המחיר (תקנה 22) וכן לאמץ את הכפיפות לתקנות כספים ומשק של משרד האוצר (תקנה 42א) בהעדר כללים אחרים. גם אלו תוך העדפת ההסדרים הנוגעים לשלטון המרכזי על פני ההסדרים הרזים של השלטון המקומי. בנוסף הושם בכללים דגש רב על יצירת הרכב מקצועי של ועדות המכרזים וועדת הפטור, להבדיל מגורמים פוליטיים (סעיפים 6 ו-7 לכללים המוצעים), וזאת, בין היתר, בתאם להמלצות דוח הצוות לטוהר המידות בשלטון המקומי (עמ' 25 לדוח). כך לדוגמא הוצאו הדירקטורים מוועדות המכרזים ובמקומם צוותו לוועדות גורמים מקצועיים בלבד. שינוי משמעותי נוסף נוגע להליכי המינוי של "שומרי הסף" בחברה (כלל 10 לכללים המוצעים). בין היתר מוצע כי בהליך הבחירה של רואה החשבון המבקר של החברה לא יהיה שותף מנכ"ל החברה, אותו הוא צפוי לבקר. הוראות נוספות נוגעות לעניינים רלוונטיים לחברה ובכלל זה קביעת סעיפי פטור ספציפיים (סעיף 4 לכללים המוצעים). יוער עוד כי מספר תקנות מתקנות חובת מכרזים הועתקו במלואן או באופן כמעט מלא, אך עדיין מחדש נכתבו ככלל נפרד. בכלל זאת כלל 3 שעניינו עקרונות המכרז והכללים בעניין שמירת סודות והכשרת חברי הוועדה (כללים 13 ו-14 לכללים המוצעים). הכללים המוצעים: ** * בעקוב אחר שינויים שילוב תקנות חובת מכרזים לתוך הכללים, ככל שהן מוחלות בהם; ** בעקוב אחר שינויים ובצבע צהוב, הצעות הייעוץ המשפטי לוועדה. ***בתכלת – נקודות לבדיקה, בין היתר עקב חוסר התאמה עם ההחלפות האוטומטיות בהגדרות או כפל עם סעיפים אחרים. מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 1. "הגדרות בתקנות אלה – "גוף ציבורי" – גוף שמאגד את רוב הרשויות המקומיות והמוסמך לפעול מטעמן; "ועדת מכרזים" – ועדה לפי סעיף 6; "זוכה" – מי שזכה במכרז שפרסם גוף ציבורי; "חברה" – כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב; "חוק ההגבלים" – חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח – 19881; "חוק תאגידי מים וביוב" - חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–20012; "המבקר הפנימי" - מבקר פנימי כמשמעותו בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב - 19923 של החברה; "הממונה" – הממונה על ענייני החברות לשירותי מים וביוב שמונה לפי סעיף 110 לחוק תאגידי מים וביוב; "מכרז משותף" – מכרז שפרסמה חברה ביחד עם חברות נוספות; "נותן שירותים" – היועץ משפטי של החברה או המבקר הפנימי, שאינו עובד החברה או רואה החשבון המבקר; "רואה החשבון המבקר" ­– רואה החשבון המבקר את הדוחות הכספיים של חברה לפי סעיף 54 לחוק תאגידי מים וביוב; "שלב הבטא" – הגרסה שלאחר שיפור אב טיפוס בעקבות סדרת ניסויי פיילוט, שהיא בשלה דיה להפצה לבודקים חיצוניים; "תקנות העדפת תוצרת הארץ" – תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה – 19954; "תקנות חובת מכרזים" - תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג–19935. הערה: תשומת הלב כי הגדרות נוספות נמצאות בתקנות "המאומצות". בחוק תאגידי מים וביוב: "חברה" – חברה למתן שירותי מים וביוב שהוקמה לפי סימן א' לפרק ב', והתאגדה בישראל לפי חוק החברות וכן חברה אזורית, למעט לעניין סעיפים 2, 3, 5, 6, 6א(ב) ו-(ג) ו-6ב עד 6ט; הערה להגדרה "נותן שירותים" – ההגדרה מתייחסת ליועץ המשפטי, למבקר הפנימי ולרואה החשבון המבקר של החברה שמינוי ם מוסדר בסעיף 10 לכללים המוצעים. ביחס לרואה החשבון המבקר – אין הגדרה מפורשת למושג, אולם הכוונה לרואה החשבון המגיש את הדוח הכספי של החברה, כאמור בתאגידי מים וביוב: 45. (א) חברה תערוך ליום 31 בדצמבר של כל שנה דוח כספי שנתי שלה מבוקר בידי רואה חשבון, ותגישו לרשות ולממונה עד 30 באפריל שלאחר תאריך הדוח (בחוק זה – דוח שנתי). מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 2. תחולת תקנות העדפת תוצרת הארץ ותקנות חובת המכרזים (א) תקנות העדפת תוצרת הארץ יחולו על חברה למעט במקרים הבאים: (1) בעסקה שקיים רק ספק אחד בישראל העומד בדרישות המכרז לגביה; (2) לגבי ספק שהוכרז בעל מונופולין לפי סעיף 26 לחוק ההגבלים או חבר בקבוצת ריכוז לפי סעיף 31ב לחוק ההגבלים כמשמעות מונחים אלו בחוק ההגבלים. מוצע לקבוע שתקנות העדפת תוצרת הארץ שמטרתן עידוד התעשייה המקומית יחולו גם על תאגידי המים והביוב, למעט במקרים שפורטו בכללים המוצעים (ספק אחד או ספק שהוכרז בעל מונופולין). ככלל, תקנות העדפת תוצרת הארץ קובעות את שיעור ההעדפה במסגרת אמת המידה של המחיר לתוצרת הארץ: לפי התקנות תינתן עדיפות לטובין מתוצרת הארץ, ככל שמחירם אינו עולה על 115% ותינתן עדיפות להצעות לרכישת טובין מאזור עוטף עזה ככל שמחירם אינו עולה על 120%, בהתאמה, מהצעות לרכישת טובין מיובאים. תקנה 4 לאותן תקנות קובעת שבמכרז לרכישת טובין ששווי ההתקשרות בו עולה על 30 מיליון שקלים חדשים, שניתן לפצלו, ושבו ההצעה הזולה ביותר היא של ספק חוץ, ייתן המזמין עדיפות למציע הטובין מתוצרת הארץ שהוא הזול ביותר במסגרת אמת המידה של המחיר, להתקשר עמו לגבי 50% מהיקף המכרז, במחיר ההצעה של ספק החוץ. חוק ההגבלים העסקיים: "26. (א) לענין חוק זה יראו כמונופולין ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, או של יותר ממחצית מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, בידיו של אדם אחד (להלן - בעל המונופולין). על קיומו של מונופולין כאמור יכריז הממונה בהודעה ברשומות; על הכרזה כאמור יחולו הוראות סעיף 43(ב) עד (ה), כאילו היתה קביעה לפי סעיף 43(א). (ב) המונופולין יכול שיהיה באזור מסוים. (ג) השר רשאי, לפי המלצת הממונה, לקבוע כי לגבי נכסים מסוימים או שירות מסוים, יראו כמונופולין ריכוז בשיעור נמוך ממחצית אם ראה כי למי שבידיו ריכוז כאמור יש השפעה מכרעת בשוק לגבי אותם נכסים או אותם שירותים. ..." "31ב. (א) הממונה רשאי לקבוע לפי סעיף 43(א)(6) כי קבוצה מצומצמת של בני אדם המנהלים עסקים שבידיהם נתון ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, היא קבוצת ריכוז (בפרק זה – קבוצת ריכוז), וכל אחד מבני האדם כאמור הוא חבר בקבוצת ריכוז, אם ראה כי מתקיימים כל אלה: (1) בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים קיימת תחרות מועטה בעסקים או שמתקיימים תנאים לתחרות מועטה בעסקים; (2) נקיטת צעדים כאמור בסעיף 31ג עשויה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או עשויה להגביר את התחרות בענף באופן משמעותי או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף. (ב) לעניין סעיף קטן (א)(1), יראו, בין השאר, חסם כניסה לענף יחד עם שניים או יותר מהתנאים המפורטים להלן, כתנאים לתחרות מועטה בעסקים בין חברי קבוצת ריכוז או בענף שבו הם פועלים: (1) חסם למעבר בענף; (2) אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה, או ששני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או שאדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה; (3) לחברי הקבוצה נתחי שוק דומים באספקה או ברכישה של נכסים או של שירותים בענף; (4) הנכסים או השירותים שמספקים או שרוכשים חברי הקבוצה בענף דומים זה לזה במידה רבה; (5) חברי הקבוצה מספקים נכסים או שירותים בענף למספר רב של לקוחות או של ספקים או רוכשים נכסים או שירותים כאמור ממספר רב של לקוחות או של ספקים; (6) לכל אחד מחברי הקבוצה, או למרביתם, יש אפשרות לדעת את עיקרם של תנאי ההתקשרות, בין לקוחות או ספקים לבין מרבית מחברי הקבוצה האחרים, לאספקה או לרכישה של נכסים או שירותים בענף. מס' התקנה המוצעת 2. המשך: תחולת תקנות חובת מכרזים "(ב) תקנות 1, 1א עד[עקרונות המכרז – מוצע להסיר את התקנה, מאחר שנושא עקרונות המכרז מוסדר כבר בסעיף 3 לכללים המוצעים] 1ב, 3 עד 7, 8 א, 9, 10, 13 , 14א, ו-15 עד 23, 42א [החלת הוראות תקנון כספים ומשק, התכ"מ], 44 עד 45 לתקנות חובת מכרזים יחולו על חברה, אלא אם כן נאמר אחרת בכללים אלה ובשינויים המחויבים, ובכלל זה: (1) בכל מקום במקום "משרד" "או "משרד ממשלתי" ייקרא "החברה"; (2) בכל מקום במקום "החשב הכללי" ייקרא "המנהל הכללי של החברה"; (3) בכל מקום במקום "חשב המשרד" או "חשב" ייקרא "איש הכספים הבכיר בחברה"; (4) בכל מקום במקום "ועדת הפטור המשרדית" ייקרא "ועדת הפטור"; [לדיון – יש לבחון את ההחלפות המוצעות - בהגדרות ההחלפות יוצרות עיוותים; יש לתקן באופן פרטני כמוצע בגוף תקנה 1] (5) בתקנה 1 – (א) בהגדרה "אתר אינטרנט" במקום האמור בה יבוא "אתר האינטרנט של החברה"; (ב) בהגדרה "גוף ציבורי" במקום האמור בה יבוא "גוף שמאגד את רוב הרשויות המקומיות והמוסמך לפעול מטעמן"; (5) בתקנה 3 – (א) בפסקה (1) ייקראו כאילו נאמר בסופה: "ואולם - (1) לעניין חברות אשר המחזור השנתי שלהם הוא בין 40,000,000 ל – 150,000,000 מיליון שקלים חדשים במקום "50,000" שקלים חדשים, ייקראו "100,000" ובמקום "100,000" ייקראו "200,000"; (2) לעניין חברות שהמחזור השנתי שלהן עולה על 150,000,000 שקלים חדשים – במקום "50,000" שקלים חדשים, ייקראו "200,000" ובמקום "100,000" ייקראו "400,000"; (3) התקשרות ששוויה נמוך מהמפורט אך שוויה עולה על 30,000 שקלים חדשים, תיערך לאחר בדיקת מספר הצעות לפי תקנה 5(ה); התקשרות ששוויה מתחת ל-30,000 שקלים חדשים תיעשה לפי תקנון כספים ומשק שנקבעו לעניין תקנה 3(1)." (ב) בפסקה (2) ייקראו כאילו במקום "ועדת הפטור המשרדית אישרה זאת" יקראו "ועדת הפטור אישרה, בהחלטה מנומקת מראש ובכתב, כי קיימת דחיפות, כאמור"; (ג) פסקה (14) – לא תחול; (6) בתקנה 5– (א) ייקראו את תקנת משנה (א)(2) בכפוף לסעיף 10; (ב) בתקנת משנה (א), אחרי פסקה (4) יבוא: "(5) התקשרות שעניינה קבלת אשראי, השקעת כספים, קבלת שירותים בנקאיים, מכירה או רכישה של ניירות ערך או פעולות אחרות בשוק ההון ובלבד שנעשו לפי הוראות שנתן הממונה לחברה לפי סמכותו מכח סעיף 19(ב) לחוק תאגידי מים וביוב"; (ג) בתקנות משנה (ג)(1) ו-(ה), המילים "ככל הניתן"- לא ייקראו; (7) בתקנה 15 במקום תקנת משנה (א) ייקראו: "(א) רצתה חברה להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, תפרסם ועדת המכרזים הודעה על כך בעיתון נפוץ, וכן במקומון בעל תפוצה רחבה ברשות המקומית שבה פועלת החברה, המתפרסם אחת לשבוע לפחות, אם קיים, ובאתר האינטרנט של החברה; חברה הפועלת באחת או יותר מהרשויות המקומיות שהן בעלות מניות בה ודוברי ערבית בה מהווים עשרה אחוזים לפחות מכלל האוכלוסיה, תפרסם את ההודעה במקום במקומון, בעיתון בשפה הערבית; ההודעה תפורסם זמן סביר לפני המועד האחרון להגשת הצעות" והיא תחול בכפוף לסעיף 5; (8) בתקנה 16 במקום תקנת משנה (ב) ייקראו: "(ב) חברה תפרסם אחת לשנה הודעה על האפשרות להיכלל ברשימות מציעים לסוגי ההתקשרויות השונים; חברה תפרסם את ההודעה בעיתון נפוץ, וכן במקומון בעל תפוצה רחבה ברשות המקומית שבה פועלת החברה, המתפרסם אחת לשבוע לפחות, אם קיים, ובאתר האינטרנט של החברה; חברה הפועלת באחת או יותר מהרשויות המקומיות שהן בעלות מניות בה ודוברי ערבית בה מהווים עשרה אחוזים לפחות מכלל האוכלוסיה, תפרסם את ההודעה במקום במקומון, בעיתון בשפה הערבית."; (9) בתקנה 42א(א), המילים "שאינו משרד" יימחקו ובמקום "שקבע הגוף הציבורי" יקראו "הממונה". התקנות המוצעות להחלה ב"נוסח משולב" עם תקנות חובת מכרזים הערות הגדרות 1.    בתקנות אלה –           "אזור עדיפות לאומית" – כמשמעותו בסעיף 3א(3) לחוק;           "אתר האינטרנט" – (1)   לעניין משרד ממשלתי – אתר האינטרנט של מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי (להלן – אתר האינטרנט הממשלתי); (2)   לעניין גוף ציבורי שאינו משרד ממשלתי – אתר האינטרנט של הגוף הציבורי או של כמה גופים ציבוריים כאמור; "אתר האינטרנט של החברה;           "גוף ציבורי" – כל אחד מהגופים המנויים בסעיף 2(א) לחוק, למעט מערכת הביטחון; " גוף שמאגד את רוב הרשויות המקומיות והמוסמך לפעול מטעמן;"           "דיני עבודה" – החיקוקים המפורטים בתוספת השניה לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ששר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצועם וכן חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;           "הזדהות" – התחברות למערכת אלקטרונית באופן המבטיח כי אדם מסוים, והוא בלבד, התחבר למערכת או ביצע בה פעולות;           "החשב הכללי" – החשב הכללי במשרד האוצר; [בכללים אלו – המנהל הכללי]           "הצעה אלקטרונית" – הצעה המוגשת כמסר אלקטרוני לתיבת מכרזים אלקטרונית;           "השמאי הממשלתי" – השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, או שמאי מטעמו; לעניין זה, "שמאי מטעמו" – לרבות שמאי שאינו עובד מדינה, שייבחר מתוך מאגר שמאים שזכו במכרז שפרסמו השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים והחשב הכללי [=המנהל הכללי], בהתאם לתקנון כספים ומשק;           "ועדה לבחינת התקשרויות" – (1)   חברי הוועדה לבחינת התקשרויות של משרד [החברה], למעט לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה וגוף ציבורי שאינו משרד, הם: החשב הכללי [=המנהל הכללי] או סגנו והוא יהיה היושב ראש; היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו; היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו; (2)   חברי הוועדות לבחינת התקשרויות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה וגוף ציבורי שאינו משרד, הם, בכל אחד מהם, לפי העניין: החשב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש, היועץ המשפטי או נציגו ומנהל מחלקת הרכש או נציגו;           "חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011;           "חתימה אלקטרונית מאובטחת", "חתימה אלקטרונית מאושרת" ו"מסר אלקטרוני" – כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;           "יום עבודה" – כל יום מימי השבוע זולת אם הוא יום שישי, יום שבת, ימי שבתון, מועד ממועדי ישראל, המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש"ח-1948, וערביהם, חול המועד ויום העצמאות;           "מכרז" – מכרז פומבי רגיל, מכרז פומבי מוגבל או מכרז סגור;           "מכרז ממוכן" – כמשמעותו בתקנה 19ג;           "מכרז ממוכן מהיר" – כמשמעותו בתקנה 19ה;           "מכרז ממוכן מתפתח" – כמשמעותו בתקנה 19ד;           "מכרז מסגרת" – כמשמעותו בתקנה 17ו;           "מכרז מרכזי" – מכרז הנערך מטעם החשב הכללי [=המנהל הכללי] בעבור המשרדים;           "מכרז סגור" – מכרז שבו הפנייה לקבל הצעות מופנית לספקים מסוימים בלבד, לפי תקנה 4;           "מכרז עם בחינה דו-שלבית" – כמשמעותו בתקנה 17ד;           "מכרז עם שלב מיון מוקדם" – כמשמעותו בתקנה 17ג;           "מכרז פומבי" – מכרז שבו הפנייה לקבלת הצעות נעשית בהודעה לציבור המתפרסמת לפי תקנה 15;           "מכרז פומבי מוגבל" – מכרז ממוכן מהיר או מכרז פומבי שמנוהל בו משא ומתן עם מציעים במכרז;           "מכרז פומבי עם הליך תחרותי נוסף" – כמשמעותו בתקנה 17ה;           "מכרז פומבי רגיל" – מכרז פומבי שאינו מכרז פומבי מוגבל;           "משרד" – כל משרד ממשרדי הממשלה או יחידת סמך של משרד כאמור, למעט משרד הביטחון;           "ניקוד איכות" – הניקוד שנתנה ועדת מכרזים להצעה, בהתאם לאמות המידה המפורטות בתקנה 22(א)(2) עד (6);           "ניקוד איכות מזערי" – ניקוד איכות שנקבע במסמכי המכרז כי הצעה שניקוד האיכות שלה נמוך ממנו, תידחה;           "ספק" – ספק טובין, מבצע עבודה או נותן שירותים;           "עבודה או שירותים עתירי כוח אדם" – שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה וכן כל תחום או ענף נוסף שיורה החשב הכללי [=המנהל הכללי] ולעניין גוף ציבורי שאינו משרד – המנהל הכללי של הגוף הציבורי בשים לב להוראתו של החשב הכללי [המנהל הכללי];           "עיתון בשפה הערבית" – עיתון יומי או עיתון המתפרסם מדי שבוע לפחות, בעל תפוצה רחבה, היוצא לאור בשפה הערבית;           "עיתון נפוץ" – עיתון יומי או עיתון המתפרסם מדי שבוע לפחות, בשפה העברית, בעל תפוצה רחבה, בהתחשב בנושא המכרז ולפי שיקול דעתה של ועדת המכרזים;           "פנייה מוקדמת לקבלת מידע" – כמשמעותה בתקנה 14א;           "פנייה תחרותית לקבלת הצעות" – כמשמעותה בתקנה 5(ד);           "קבוצת מציעים סופית" – כל המציעים שעמדו בתנאי הסף, ובניקוד האיכות המזערי – ככל שנקבע במסמכי המכרז;           "שווי ההתקשרות" – סך כל התשלומים, לרבות מסים, הכלולים בהתקשרות, ובכלל זה – (1)   כל תשלום שעל הגוף הציבורי לשלם למי שהוא צד להתקשרות עם הגוף הציבורי, ואשר על פי ההתקשרות על אותו צד להתקשרות להעבירו לאחר; (2)   אמדן סך התשלומים שכל צד שלישי ישלם למי שהוא צד להתקשרות עם הגוף הציבורי, מכוח ההתקשרות; (3)   סך התשלומים, לרבות תשלומים כאמור בפסקאות (1) או (2), הכלולים בזכות ברירה של הגוף הציבורי לפי אותה התקשרות;           "תיבת מכרזים אלקטרונית" – מערכת ממוכנת שמוגשות אליה הצעות אלקטרוניות במכרז;           "תקנון כספים ומשק" – הוראות מינהל שקובע החשב הכללי [המנהל הכללי]. "אזור עדיפות לאומית" – ההפניה לסעיף 3א(3) לעניין איזורי עדיפות לאומית אינה ברורה. "אתר האינטרנט" מוצע לשנות את ההגדרה של אתר האינטרנט – מוצע לבחון האם לכל החברות יש בהכרח אתר אינטרנט. "גוף ציבורי" – מוצע להחליף את ההגדרה "גוף ציבורי" על מנת למנוע כפל. עקרונות המכרז 1א.     (א)  גוף ציבורי יערוך מכרז, או פנייה פרטנית בעקבות מכרז מרכזי, באופן שקוף ככל הניתן בנסיבות העניין, הוגן ושוויוני, המבטיח את מרב היתרונות לגוף הציבורי.           (ב)  גוף ציבורי שהחליט לבצע התקשרות שלא באמצעות מכרז לפי תקנות אלה, ינהל את ההליכים לקראת ההתקשרות האמורה ככל הניתן לפי העקרונות כאמור בתקנת משנה (א). כאמור, מוצע שלא להחיל הוראה זו, מאחר שסעיף 3 לכללים המוצעים כבר קובע עקרונות מכרז. לשוני בין הנוסחים ראו סעיף 3. עדיפות המכרז הפומבי 1ב.     (א)  גוף ציבורי יעדיף לבצע התקשרויות בדרך של מכרז פומבי רגיל גם מקום שהותר לו לפי תקנות אלה לבצע התקשרויות שלא בדרך של מכרז פומבי רגיל.           (ב)  החלטה של גוף ציבורי לבצע התקשרות בדרך של מכרז פומבי מוגבל תיעשה לפי תקנות אלה, לאחר בחינת האפשרות לערוך מכרז פומבי רגיל, וככל שמוצדק וסביר בנסיבות העניין לבצע את ההתקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי רגיל.           (ג)   החלטה של גוף ציבורי לבצע התקשרות בדרך של מכרז סגור תיעשה לפי תקנות אלה, לאחר בחינת האפשרות לערוך מכרז פומבי, וככל שמוצדק וסביר בנסיבות העניין לבצע את ההתקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי.           (ד)  החלטה של גוף ציבורי לבצע התקשרות שלא בדרך של מכרז, תתקבל לפי תקנות אלה לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, וככל שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין.           (ה)  גוף ציבורי יעשה כל שניתן כדי שהתקשרות לא תהפוך דחופה, באופן המצריך התקשרות בפטור ממכרז לפי תקנה 3(2) או באופן המצריך עריכת מכרז ממוכן מהיר לפי תקנה 19ה. נוכח הרציונלים של חוק חובת המכרזים שהוזכרו לעיל – מובהר כי אף אם גוף ציבורי, ובמקרה שלפנינו "חברה" יכול לפעול שלא באמצעות מכרז (נוכח קיומו של סעיף פטור לדוגמא) – עדיין עליו להעדיף קיום מכרז. יוער, כי הגם שסעיף זה לא נכלל ביחס לשלטון המקומי, הביע בית המשפט העליון את דעתו בעניין כי רוח הדברים והרציונלים שבצידם יפים גם לשלטון המקומי (ראו: עע"מ 6145/12 עיריית נצרת עילית נ' הרטמן ובג"ץ 3638/99 בלומנטל נ' עיריית רחובות – ה"ש 70 בדוח לבחינת טוהר-המידות). פטור מחובת מכרז 3.[1]   התקשרות משרד החברה בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז, אם היא אחת מאלה: (1)  התקשרות ששווייה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם בכל תקופה רצופה של שנים עשר חודשים לא יתקשר המשרד עם מתקשר מסוים, בלא מכרז, לפי פסקה זו בהתקשרויות בסכום כולל העולה על 100,000 שקלים חדשים, ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו בתקופה האמורה כהתקשרות המשך, כהגדרתה בפסקה (4), להתקשרות שנעשתה במקורה לפי פסקה זו; ואולם – (1א) לעניין חברות אשר המחזור השנתי שלהן הוא בין 40,000,000 ל – 150,000,000 מיליון שקלים חדשים במקום "50,000" שקלים חדשים, ייקראו "100,000" ובמקום "100,000" ייקראו "200,000"; (2ב) לעניין חברות שהמחזור השנתי שלהן עולה על 150,000,000 שקלים חדשים – במקום "50,000" שקלים חדשים, ייקראו "200,000" ובמקום "100,000" ייקראו "400,000"; (3ג) התקשרות ששוויה נמוך מהמפורט אך שוויה עולה על 30,000 שקלים חדשים, תיערך לאחר בדיקת מספר הצעות לפי תקנה 5(ה); התקשרות ששוויה מתחת ל-30,000 שקלים חדשים תיעשה לפי תקנון כספים ומשק שנקבעו לעניין תקנה 3(1)." (2)  התקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש, אשר יש להתחיל בביצועה בתוך שני ימי עבודה או פחות, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות כאמור, אם ועדת הפטור המשרדיתועדת הפטור אשרה, בהחלטה מנומקת מראש ובכתב, כי קיימת דחיפות כאמור זאת; (3)  התקשרות בעיסקה אשר עריכת מכרז לגביה עלולה לפגוע פגיעה מהותית בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה, בבטחון הציבור, או בסוד מסחרי או מקצועי של המשרד; עלה שווי ההתקשרות על 2,500,000 שקלים חדשים – טעונה ההתקשרות את אישור החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה, או מי שהוא הסמיכו לכך; (4)  (א)   בפסקה זו – "התקשרות ראשונה" – התקשרות של משרד, לרבות כל זכות ברירה הנתונה למשרד הכלולה באותה התקשרות; "הרחבת התקשרות ראשונה" – הגדלה של כמות הטובין, העבודה, המקרקעין או השירותים שיספק ספק מכוח התקשרות ראשונה; "הארכת התקשרות ראשונה" – הארכת משך תוקפה של התקשרות ראשונה; "התקשרות המשך" – התקשרות הנעשית להרחבת התקשרות ראשונה או להארכת התקשרות ראשונה, שלא מכוח זכות ברירה הנתונה למשרד הכלולה בהתקשרות הראשונה; "התקשרות המשך בלא עלות נוספת" – התקשרות המשך כאשר שווי ההתקשרות הראשונה בתוספת התקשרות ההמשך אינה עולה על שווי ההתקשרות הראשונה; (ב)   התקשרות המשך בתנאים זהים לתנאי ההתקשרות הראשונה או מיטיבים עם המזמין, בנסיבות שבהן השמירה על האחידות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות: (1)   באישור ועדת המכרזים אם התקיימו בה כל אלה: (א)   היא נעשית במהלך תקופת ההתקשרות הראשונה או סמוך לאחריה; (ב)   היא התקשרות המשך בלא עלות נוספת, או אם שוויין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך שנעשו לאותה התקשרות ראשונה לרבות התקשרות ההמשך הנוכחית, אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים ואם ההתקשרות הראשונה נעשתה בעקבות מכרז או בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות, שוויין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך כאמור אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים; (2)   באישור ועדת פטור משרדית, אם אינה התקשרות כאמור בפסקת משנה (1)(א), או אם אינה התקשרות כאמור בפסקת משנה (1)(ב) ונתקיימו בה כל אלה: (א)   ההתקשרות הראשונה נעשתה בעקבות מכרז או בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות; (ב)   התקשרות ההמשך נעשתה בתוך חמש שנים ממועד עריכתה של ההתקשרותה ראשונה; (ג)    שוויין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך שנעשו לאותה התקשרות ראשונה אינו עולה על שווי ההתקשרות הראשונה; (ד)   שוויין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך שנעשו לאותה התקשרות ראשונה, לרבות התקשרות ההמשך הנוכחית, אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים; (ה)   בשנים עשר החודשים שקדמו למועד עריכת התקשרות ההמשך לא בוצעה התקשרות המשך להתקשרות הראשונה, או התקשרות המשך להתקשרות אחרת עם אותו ספק באותו עניין וכן לא פוצלה התקשרות ההמשך מהתקשרות ראשונה או מהתקשרות אחרת עם אותו ספק כאמור, אם הסיבה לפיצול היא הימנעות מעריכת מכרז; (3)   באישור החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה או מי שהוא הסמיכו לכך, בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, אם אינה התקשרות כאמור בפסקת משנה (1) או שלא התקיימו בה התנאים הנוספים לפי פסקת משנה (2); (5)  (א)   התקשרות עם חברה ממשלתית, כהגדרתה בתקנה 3ד(א), להזמנת טובין, עבודה או שירותים שוועדת הפטור של המשרד של השר הממונה על החברה הממשלתית, ולעניין הענקת זכות במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל – ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, אישרה כי היא נעשית במסגרת הסכם מסגרת, כמשמעותו בתקנה 3ד, בתוך תקופת הסכם המסגרת ובלבד שיתקיימו כל אלה: (1)   קיימת חברה ממשלתית אחת שעמה יש הסכם מסגרת אשר במסגרתו ניתן לבצע את ההתקשרות בהתאם לפסקה זו; קיימות כמה חברות לעניין זה – ייערך מכרז סגור ביניהן; (2)   החברה הממשלתית התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, ייעשו במכרז; (ב)   התקשרות של משרד החברה שאינו המשרד של השר הממונה על החברה הממשלתית, תיעשה לפי החלטה של ועדת המכרזים שאושרה בידי ועדת הפטור של המשרד ובידי ועדת הפטור של המשרד של השר הממונה על החברה הממשלתית; (5א) התקשרות עם חברה ממשלתית כהגדרתה בתקנה 3ד(א) אשר שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדיה זכאים על פי כל דין לגימלה או לתגמול בשל נכות, או לקיצבת זיקנה מן המוסד לביטוח לאומי, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה; עלה שווי ההתקשרות על 2,500,000 שקלים חדשים – טעונה ההתקשרות את אישור החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה, או מי שהוא הסמיכו לכך; (6)  התקשרות, על פי החלטת הממשלה, עם תאגיד, במטרה להעביר אליו מטלות של יחידה ממשלתית, ביחד עם עובדים או נכסים של אותה יחידה, וההתקשרות היא להעברת העובדים או הנכסים, או לביצוע אותן מטלות, לתקופה שיאשר החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה ושלא תעלה על שלוש שנים; (7)  התקשרות עם תאגיד שהוקם בחוק או לפיו במסגרת תפקידי התאגיד על פי החוק שהקימו, ובלבד שהתקשרות ששוויה עולה על 2,500,000 שקלים חדשים היא באישור החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה, ולעניין הענקת זכויות במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל – ובלבד שההתקשרות היא באישור ועדת הפטור של מועצות מקרקעי ישראל, ונתקיימו התנאים האמורים בפסקאות משנה (1) ו-(2) שבפסקה (5)(א) בשינויים המחוייבים; (8)  התקשרות של יחידת סמך אשר שר האוצר קבע כי התקשרויותיה פטורות מחובת מכרז – (א)   מטעמים של בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה - באישור ועדת חוץ ובטחון של הכנסת; (ב)   מטעמים מיוחדים אחרים - באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; (9)  (נמחקה); (10) התקשרות שעניינה שיווק תוצרת חקלאית אשר ייצורה נובע ממחקר חקלאי שנעשה ביוזמת הממשלה; התקשרות כאמור תיעשה, ככל הניתן, לאחר הליך של בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון ובלבד שניתן לכך ביטוי בפרסום פומבי; (11) התקשרות לרכישת שירותים או טובין יחודיים שעניינם תרבות, אמנות, בידור או הווי; (12) התקשרות של לשכת הפרסום הממשלתית לפרסום בכלי תקשורת; התקשרות כאמור תיעשה, ככל הניתן, לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון; (13) (א)   התקשרות לרכישת תרופות, נסיובים או תרכיבים, שהינם יחודיים; (ב)   (נמחקה); (ג)    התקשרות לרכישת בעלי חיים בעלי אפיונים מיוחדים, לצורכי מחקר, הוראה או רפואת בעלי חיים; (14) התקשרות בעיסקה שעניינה מתן אשראי או קבלתו, השקעת כספים, קבלת שירותים בנקאיים, מכירה או רכישה של ניירות ערך, או פעולות אחרות בשוק ההון ובלבד שהחשב הכללי או מי שהוא הסמיך אישר זאת; (14א) התקשרות שעניינה מכירת זכויות במקרקעין של דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, וכן התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין אם המקרקעין המסוימים דרושים לשימוש המשרד בשל אחד מאלה: (א)   מיקומם המיוחד או בשל תכונה ייחודית אחרת; (ב)   צורך דחוף מטעמים של ביטחון הציבור, בריאותו או לצורך קידומם של יעדים ציבוריים וזאת בהחלטה מנומקת, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות העניין; (ג)    צורך בהמשך ההחזקה במקרקעין, אם מעבר מהמקרקעין יהיה בעל השלכות כלכליות משמעותיות ובלבד שסך כל ההתקשרויות בפטור ממכרז במקרקעין מסוימים לא יעלה על 25 שנים; ואולם החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה רשאי בהחלטה מנומקת לאשר התקשרות כאמור אף אם סך כל התקופות האמור עלה על 25 שנים; (14ב) התקשרות להענקת זכויות בעלות או חכירה בדירה המשמשת למגורים, למחזיק בדירה אשר זכאי לסיוע לדיור בהתאם לכללי הזכאות של משרד החברה הבינוי והשיכון, ובלבד שהוא מתגורר בפועל בדירה שנתיים לפחות ולענין אזורי עדיפות לאומית גם אם הוא מתגורר בפועל בדירה שנה לפחות, והכל אם ההתקשרות נעשית באחד מאלה: (1)   במחיר שלא יפחת מן המחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ושלא יעלה על 825,000 שקלים חדשים; (2)   במחיר גבוה מ-825,000 שקלים חדשים המהווה ממוצע בין שתי קביעות של שמאי מקרקעין; (3)   בהתאם לטבלת הנחות שתפורסם ותיקבע בידי משרד החברה הבינוי והשיכון ומשרד האוצר; לענין פסקה זו, "אזורי עדיפות לאומית" – כמשמעותם בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), תשנ"ה-1995; (14ג) התקשרות להענקת זכות במקרקעין שנעשית כדי להבטיח את זכויות המדינה במקרקעין, בהחלטה מנומקת, באישור החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות העניין; (15) (נמחקה); (16) התקשרות עם רשות מקומית לקבלת שירותים במסגרת תפקידי הרשות על פי דין; (17) (נמחקה); (18) התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם הקרן הקיימת לישראל או ג'וינט ישראל (להלן – מוסד לאומי), או תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (א)   המוסד הלאומי מממן עשרים וחמישה אחוז או יותר ולענין תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל – חמישים אחוזים או יותר מערך ההתקשרות, לפי מחירי השוק ממקורות שאינם תקציב המדינה; התאגיד בשליטת ג'וינט ישראל התחייבו כי התקשרויותיהם עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו ובתקנות 4 או 5 ואם התקיימו – תיעשנה ההתקשרויות בהתאם לתקנות האמורות לפי הענין; בפסקה זו, "שליטה" – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968; עלה שווי ההתקשרות על 2,500,000 שקלים חדשים – טעונה ההתקשרות את אישור החשב איש הכספים הבכיר בחברה הכלליהמנהל הכללי של החברה, או מי שהוא הסמיכו לכך; (19) (א)   התקשרות עם הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית לביצוע מטרות ציבוריות לרבות הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, כפריים או חקלאיים; (ב)   התקשרות עם קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, עם המגבית המאוחדת לישראל או עם המגבית המאוחדת לישראל בקנדה, לביצוע מטרות ציבוריות; (ג)    התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם קרנות ומוסדות הנשלטים בלעדית בידי הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית או קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל; לענין זה, "קרנות ומוסדות" - כמשמעם בהגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של הסוכנות היהודית" בנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ובהגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של ההסתדרות הציונית" בנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית, למעט קרן קיימת לישראל והתאגידים הנשלטים בידיה; (20) התקשרות לרכישת ציוד מבצעי בעבור משטרת ישראל או הרשות להגנה על עדים או התקשרות אחרת אשר עריכת מכרז לגביה עלולה לפגוע בדרכי פעולה או בשיטות עבודה של משטרת ישראל או של הרשות להגנה על עדים או לפגוע באופן אחר בפעילותן המבצעית, ובלבד שהמפקח הכללי של משטרת ישראל או המנהל הכללי של המשרד לביטחון פנים, לפי העניין, אישר זאת; בפסקה זו, בפסקה (20א) ובפסקה (32), "משטרת ישראל" – לרבות שירות בתי הסוהר ומשמר בתי המשפט בהנהלת בתי המשפט, ולעניין התקשרות של שירות בתי הסוהר או של משמר בתי המשפט, במקום "המפקח הכללי של המשטרה" קרי "נציב שירות בתי הסוהר או מנהל בתי המשפט, לפי העניין"; (20א) התקשרות של משטרת ישראל, עם ספק של מערכת הביטחון, שנבחר לפי תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), התשנ"ג-1993, בתנאים זהים או מיטיבים לתנאים שנקבעו בהתקשרות עם מערכת הביטחון, ובלבד שההתקשרות אושרה בידי החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה, או מי שהוא הסמיכו לכך, ורשאי הוא לאשר מראש התקשרויות כאמור לרכישת טובין, עבודה או שירותים ובעלי מאפיינים שעליהם יורה; (21) (נמחקה); (22) התקשרות עם מי שאינו עובד המדינה שעניינה מינוי מומחים רפואיים, וועדות רפואיות, או ועדות לקביעת דרגות נכות; (23) (נמחקה); (24) (נמחקה); (25) התקשרות שביצועה במדינת חוץ ואשר עניינה הכנת מטבעות או שטרות, שהם הילך חוקי במדינת ישראל, הדפסתם של אלה או הובלתם ממדינת חוץ; (26) (נמחקה); (27) (נמחקה); (28)[2] התקשרות שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז, ובלבד שועדת הפטור ולענין הענקת זכויות במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל – ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, באישור שר האוצר החליטה מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור אותה מחובת מכרז; (29) התקשרות עם מי שלפי זכויות מכוח דין או בהתאם למצב הדברים בפועל הוא היחיד המסוגל לבצע את נושא ההתקשרות (בתקנות אלה – ספק יחיד), לאחר בחינת קיומם של ספקים לפי תקנה 3א(א); (30) התקשרות לביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח, למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט, התיישבות, עלייה, מחקר או למטרה דומה, לאחר בחינת קיומם של מיזמים כאמור בתקנה 3ב ובכפוף לתנאים הנזכרים בה, ובלבד שהתקיימו שני אלה: (א)   ההתקשרות נעשית עם מי שתורם ממקורותיו סכום שאינו נמוך ממחצית עלות ביצוע המיזם; (ב)   התקשרויות עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המשרד, ייעשו במכרז, ובלבד שאינן פטורות ממכרז לפי תקנות אלה; (31) התקשרות בעסקה עם תושב מדינת חוץ או התקשרות בעסקה שביצועה נעשה במדינת חוץ (בתקנות אלה – ספק חוץ), והכל אם היא אחת מאלה: (א)   עסקה לרכישת טובין או שירותים אשר מנהל היחידה המזמינה חיווה דעתו כי למיטב ידיעתו אין בנמצא בישראל טובין או שירותים מן הסוג הנדרש (בתקנות אלה – טובי חוץ), לאחר בחינת קיומם של ספקים לפי תקנה 3א(א); עלה שווי ההתקשרות על 2,500,000 שקלים חדשים – טעונה ההתקשרות את אישור החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה, או מי שהוא הסמיכו לכך; (ב)   התקשרות של נציגות או של סניף של המשרד במדינת חוץ, לשימושם העצמי; ועדת המכרזים תערוך התקשרות כאמור בפסקה זו לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון ככל האפשר, בהתאם להוראות שיקבע החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה; נימוקי ההחלטה יירשמו בפרוטוקול; (32) התקשרות של משטרת ישראל עם בעל רעיון ייחודי וחדשני (בתקנות אלה – בעל רעיון), לבחינת הרעיון או לפיתוחו הראשוני של מוצר ביטחוני, לאחר בחינת קיומם של ספקים לפי תקנה 3א(ב), באישור המנהל הכללי של המשרד והחשב הכלליהמנהל הכללי של החברה; (33) התקשרות של יחידת סמך שעיקר עיסוקה במחקר מדעי, לביצוע עסקה בטובין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אם היא התקשרות לרכישת מכשור מדעי, ספרות מדעית, ציוד מדעי ושירותים חיוניים למחקר (בפסקה זו – תשומות), הנדרשים בשל מאפייניהם היחודיים לצורך פעילות יחידת הסמך לרבות בשל הצורך לשמור על אמינות, אחידות או רציפות במחקר ובלבד שנערכה בהתאם לכללים שקבעו היועץ המשפטי של יחידת הסמך וחשב יחידת הסמך [איש הכספים הבכיר], אשר אושרו על ידי החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה, וששווייה של התקשרות כאמור אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים; (34) התקשרות של יחידת סמך שעיקר עיסוקה במחקר מדעי לשיתוף פעולה בתחומי המחקר, הפיתוח וההוראות ובלבד שהתקשרות כאמור עם תאגיד שאינו תאגיד שלא למטרות רווח, תיעשה, ככל האפשר, לאחר בחינה של כמה חלופות הבאות בחשבון. הערה כללית: סעיף הפטור מחובת מכרז הוא אחד הסעיפים החשובים בתקנות, והיא כוללת מגוון רחב של פטורים. ביניהם התקשרות בסכומים קטנים, התקשרות דחופה, התקשרות המשך, התקשרויות עם גופים ספציפיים ועוד. בהקשר זה יוער כי תקנה 3 כוללת גם תקנות רבות שאינן רלוונטיות לחברת מים וביוב, ויש לבחון האם לא נכון לצמצם את החלת תקנה 3 באופן ממוקד יותר. כך לדוגמא פרט (14ב), פרט (20) וכו'. פרט (1): אחד הפטורים המרכזיים והשימושיים בתקנות הוא פטור מחובת מכרז לפי סכום, מאחר שהוא אינו פטור לפי נושא ההתקשרות וחל למעשה על כל התקשרות עד לאותו סכום. בכללים המוצעים מוצע לקבוע שלוש דרגות לסכום המקסימלי לפטור ממכרז בהתקשרות בסכום קטן לפי המחזור הכספי השנתי של החברות. בכך, כך נכתב בדברי ההסבר לתקנות, ניתן ביטוי לשונות הגבוהה בין החברות. הרחבת המדרג מהווה חלופה מסוימת לתקנה 10א לתקנות, בה הרחבה של הסכומים המותרים בפטור ממכרז באישור של ועדת הפטור המשרדית ושל החשב הכללי, ועל פי מועצת המים והביוב מהווה תשובה מתאימה לחברות בשים לב לגודלן ולמחזור הפעילות שלהן. אשר להתקשרות המשך נציין כי במקרים רבים בעת התקשרות המשך לא תמיד חלים אותם תנאים ונסיבות שחלו בעת ההתקשרות הראשונה. בפרט כזו שהייתה בפטור ממכרז. הערה לעניין פרט (14): התקשרות בעסקה לקבלת אשראי – הוראה מקבילה נמצאת בתקנה 5 של הכללים המוצעים: "(5) התקשרות שעניינה קבלת אשראי, השקעת כספים קבלת שירותים בנקאיים, מכירה או רכישה של ניירות ערך או פעולות אחרות בשוק ההון ובלבד שנעשו לפי הוראות שנתן הממונה לחברה לפי סמכותו מכח סעיף 19(ב) לחוק תאגידי מים וביוב." תשומת הלב לעיוותים הנוצרים מההחלפה האוטומטית של "משרד" ב"חברה". הערה לעניין רכישת זכות במקרקעין – פרט (14א): הפטור ניתן למקרקעין רק אם הם דרושים למתקשר מפאת מיקומם המיוחד או תכונותיהם המיוחדות, בשל צורך דחוף מטעמים של ביטחון הציבור או שיקולים כלכליים משמעותיים. בהמלצת הצוות לטוהר המידות בשלטון המקומי הומלץ לאמץ את ההסדר הקבוע במדינה. יוער, כי בהמשך הכללים המוצעים גם הסדר נוסף ביחס למקרקעין נמצא בכלל 4 לכללים המוצעים. בחינת קיומם של ספקים 3א.     (א)  (1)   ביקשה יחידה מזמינה להתקשר עם ספק יחיד לפי תקנה 3(29), או עם ספק חוץ לרכישת טובי חוץ או שירותי חוץ, לפי תקנה 3(31), תביא היחידה המזמינה את הבקשה לאישור ועדת המכרזים לאחר שעשתה את כל אלה: (א)   בעל הסמכות המקצועית במשרד, חיווה את דעתו בכתב לעניין ההתקשרות כי המתקשר הוא ספק יחיד או כי הטובין או השירותים הם טובי חוץ או שירותי חוץ; (ב)   פרסמה באתר האינטרנט לתקופה של עשרה ימי עבודה לפחות, ושלחה לכל מי שהוא מנוי על קבלת הודעות לפי תקנה 15(ה) – (1)   הודעה על כוונתה להתקשר עם מי שלפי דעתה הוא ספק יחיד, או עם ספק חוץ לרכישת טובי חוץ, לפי העניין, ואת עיקרי ההתקשרות; (2)   את חוות הדעת לפי פסקת משנה (א) או את עיקריה; (3)   הודעה על האפשרות לפנות אליה כאמור בפסקה (א)(2), והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור. (2)   אדם הסבור כי קיים ספק אחר המסוגל לבצע את ההתקשרות, רשאי לפנות ליחידה המזמינה, בתוך התקופה שקבעה היחידה המזמינה ושלא תפחת מארבעה עשר ימי עבודה, החל במועד פרסום ההודעה, ולהודיע לה כי קיים ספק אחר או ספק ישראלי, לפי העניין, המסוגל לבצע את ההתקשרות; (3)   פנה אדם אל היחידה המזמינה בתוך התקופה שנקבעה כאמור בפסקה (2), יחווה בעל הסמכות המקצועית במשרד את דעתו ביחס לאותה פנייה; (4)   יחידה מזמינה תצרף לבקשתה להתקשר עם ספק יחיד או עם ספק חוץ לרכישת טובי חוץ, לפי העניין, את חוות הדעת האמורה בפסקה (1)(א), את הפניות שנשלחו כאמור בפסקה (2), ואת חוות הדעת שניתנה ביחס אליהן כאמור בפסקה (3); (5)   ועדת המכרזים תשלח עותק מהחלטתה לכל מי שפנה אל היחידה המזמינה כאמור בפסקה (2).           (א1) החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה רשאי לבחון ולקבוע את קיומם של ספקים לפי תקנת משנה (א) לנושאים ולסוגי התקשרויות שיקבע ולתקופה שיקבע, אשר לא תעלה על שנה אחת; נערכה בחינה כאמור, תתייתר חובת היחידה המזמינה לערוך הליך דומה בעצמה.           (ב)  (1)   ביקשה יחידה של משטרת ישראל להתקשר עם בעל רעיון בהתאם לתקנה 3(32), תביא היחידה המזמינה את ההתקשרות לאישור ועדת המכרזים לאחר שפרסמה באתר האינטרנט לתקופה של חמישה עשר ימי עבודה לפחות, ושלחה לכל מי שהוא מנוי על קבלת הודעות לפי תקנה 15(ה), הודעה על – (א)   כוונתה להתקשר עם בעל הרעיון החדשני, ואת עיקרי ההתקשרות; (ב)   האפשרות לפנות אליה כאמור בפסקה (2) והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, ושלא תפחת מחמישה עשר ימי עבודה; (2)   אדם הסבור כי הוא בעל רעיון שתוצאתו דומה לזה של בעל הרעיון או כי הרעיון אינו ייחודי וחדשני, רשאי לפנות ליחידה המזמינה, בתוך התקופה שקבעה היחידה המזמינה ושלא תפחת מחמישה עשר ימי עבודה, ולהודיע לה כאמור; (3)   פנה אדם אל היחידה המזמינה בתוך התקופה שנקבעה כאמור בפסקה (2), יחווה בעל הסמכות המקצועית במשרד את דעתו ביחס לאותה פנייה; (4)   יחידה מזמינה תצרף לבקשתה מוועדת המכרזים להתקשר עם בעל רעיון את הפניות שנשלחו כאמור בפסקה (2), ואת חוות הדעת שניתנה ביחס אליהן; (5)   ועדת המכרזים תשלח עותק מהחלטתה לכל מי שפנה אל היחידה המזמינה כאמור בפסקה (2).           (ג)   ועדת פטור משרדית רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר התקשרות עם ספק יחיד, עם ספק חוץ או עם בעל רעיון, בלא פרסום הודעה כאמור בתקנה זו או בלא קיום אחד מהתנאים הנוגעים לפרסום כאמור, ובלבד שדיווחה על החלטתה לוועדת הפטור; עלה שווי ההתקשרות על 1,000,000 שקלים חדשים – טעונה ההתקשרות את אישור ועדת הפטור. פטור "ספק יחיד" או הצעה יחידה הוא פטור שנעשה בו שימוש רב, וככל שאין לגביו בחינה מספקת הוא עלול להוות – במודע או מחוסר ידיעה – סטיה מעקרון השוויון. על כן מוצע לקבוע הסדר לפיו, נוסף על קביעת חוות דעת כי מדובר בספק יחיד (של מומחה ברשויות המקומיות ושל בעל הסמכות המקצועית במכרז בתקנות חובת מכרזים) – מוצע לאמץ את ההסדר הקבוע ביחס לשלטון המרכזי ובו נדרש פרסום באתר האינטרנט את כוונת ההתקשרות במכרז עם אותו ספק יחיד – מה שיאפשר פניה של ספקים פוטנציאליים נוספים. בחינת קיומם של מיזמים 3ב.     (א)  ביקשה יחידה מזמינה להתקשר לביצוע מיזם לפי תקנה 3(30), תביא היחידה המזמינה את הבקשה לדיון לפני ועדת המכרזים אשר תדון בבקשה, בהתאם להוראות שייקבעו על ידי החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה.           (ב)  החליטה ועדת המכרזים כי מדובר בבקשה לרכישת שירותים ולא לתמיכה, תפרסם את החלטתה קודם להתקשרות באתר האינטרנט לתקופה שלא תפחת מ-14 ימי עבודה ותשלח לכל מי שהוא מנוי על קבלת הודעות לפי תקנה 15(ה) – ... מימוש זכות בחירה 3ג.     (א)  התקשרות למימוש זכות ברירה של משרד החברה הכלולה בחוזה טעונה את אישור ועדת המכרזים.           (ב)  (בוטלה). התקשרות מסגרת עם חברה ממשלתית 3ד.     (א)  בתקנה זו ובתקנה 3(5) –           "חברה ממשלתית" – חברה ממשלתית, לרבות חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, או תאגיד אחר כאמור בסעיף 60 לחוק האמור ובלבד שעם בעלי מניותיה של החברה המעורבת נמנים רק המדינה וגופים ציבוריים; לעניין זה, "גוף ציבורי" – כל תאגיד שבתקנונו או בחוק או בחיקוק שהקימו נקבעו מטרות ציבוריות כמפורט בתוספת לפי סעיף 345א לחוק החברות, התשנ"ט-1999;           "צוות המנכ"לים" – צוות שחברים בו המנהל הכללי של משרד החברה ראש הממשלה, המנהל הכללי של משרד החברה האוצר, החשב איש הכספים הבכיר בחברה הכלליהמנהל הכללי של החברה ומנהל רשות החברות הממשלתיות.           (ב)  משרד החברה ממשלתי רשאי לערוך התקשרות מסגרת עם חברה ממשלתית, אם נתקיימו בה שני אלה: (1)   צוות המנכ"לים, בשים לב לעקרונות השוויון, השקיפות, טוהר המידות והחיסכון, תוך מזעור הפגיעה בתחרות הקיימת ובאפשרות לפתח תחרות בתחומים השונים, קבע אחת מאלה: (א)   כי החברה הממשלתית מהווה על פי מסמכי היסוד שלה ועל פי החלטת הממשלה שהקימה אותה, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה, בתחומי פעילות שבהם אין לחברה הממשלתית תחרות או בתחומי פעילות הקשורים באופן שאינו ניתן להפרדה לפעילות ליבה של החברה שבה אין לחברה הממשלתית תחרות; (ב)   כי החברה הממשלתית מהווה, על פי מסמכי היסוד שלה ועל פי החלטת הממשלה שהקימה אותה, זרוע ביצוע של הממשלה, בתחומי הניהול, וכי קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הפעילות באמצעותה היא חיונית לשם הגשמת מטרת מדיניות של הממשלה בצורה המיטבית; (2)   החברה אינה חברה בהפרטה כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, אלא אם כן קבע החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה כי התקשרות מסגרת בין החברה שבהפרטה ובין המשרד חיונית להמשך פעילותה או לקידום החלטת ההפרטה.           (ג)   התקשרות מסגרת תיערך כך: (1)   המנהל הכללי של המשרד של השר הממונה על החברה הממשלתית, בתיאום עם המנהל הכללי של משרד החברה האוצר, מנהל רשות החברות הממשלתיות והחשב הכלליהמנהל הכללי של החברה, יגבש עקרונות להסכם מסגרת, שבהם ייקבע, בין השאר, תיחום הסכם המסגרת בהיקף כספי, בתקופה ובתחומי פעילות; (2)   עקרונות הסכם מסגרת בקשר עם חברה ממשלתית כאמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), יפורסמו באתר האינטרנט; (3)   עקרונות הסכם המסגרת יובאו לאישור ועדת שרים שתסמיך הממשלה לעניין זה ואשר בראשה עומד שר האוצר; דיון של ועדת השרים לאישור עקרונות הסכם מסגרת, בקשר עם חברה ממשלתית כאמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), יתקיים לא מוקדם מ-14 ימים מפרסום עקרונות ההסכם באתר האינטרנט, בהתאם לפסקת משנה (2); (4)   המשרד של השר הממונה על החברה הממשלתית יערוך הסכם מסגרת, בהתאם לעקרונות הסכם המסגרת שאושרו כאמור בפסקה (3), ולאחר שוועדת הפטור המשרדיתועדת הפטור אישרה כי הוא עומד בעקרונות האמורים; הסכם המסגרת יכלול, נוסף על העקרונות כאמור בפסקה (1), גם מנגנוני בקרה ופיקוח בקשר עם פעילות החברה ליישום הסכם המסגרת; הסכם המסגרת יפורסם באתר האינטרנט. מימוש זכות בחירה 3ג.     (א)  התקשרות למימוש זכות ברירה של משרד החברה הכלולה בחוזה טעונה את אישור ועדת המכרזים.           (ב)  (בוטלה). מכרז סגור 4.    התקשרות משרד החברה בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז פומבי אלא מכרז סגור, אם היא אחת מאלה: ... מכרז זה מכונה גם "מכרז זוטא" התקשרות עם בעל מקצוע מומחה 5.    (א)  התקשרות משרד החברה לביצוע עבודה או לרכישת שירותים אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה: (1)   התקשרות לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, במקצועות התכנון, העיצוב, הגרפיקה, ההנדסה, האדריכלות, מדידה, או שמאות המקרקעין, למעט התקשרות עם אדריכל לתכנון מבנה ציבור אשר יש בתכנונו ענין אדריכלי-ציבורי; (2)   התקשרות לביצוע עבודה הדורשת יחסי אמון מיוחדים, לרבות עריכת דין, ראיית חשבון, בוררות, ייעוץ או ביצוע מחקר; [סעיף פרט זה ייקרא בכפוף לסעיף 10] (3)   התקשרות לביצוע עבודה מדעית או ספרותית; (4)   התקשרות בתחום רכישת השכלה או הכשרה מקצועית. (5) התקשרות שעניינה קבלת אשראי, השקעת כספים קבלת שירותים בנקאיים, מכירה או רכישה של ניירות ערך או פעולות אחרות בשוק ההון ובלבד שנעשו לפי הוראות שנתן הממונה לחברה לפי סמכותו מכח סעיף 19(ב) לחוק תאגידי מים וביוב.           (ב)  מכרז להתקשרות עם אדריכל לתכנון מבנה ציבור אשר יש בתכנונו ענין אדריכלי-ציבורי, יכול שייעשה לפי סדרים וכללים שייקבעו בידי ועדת המכרזים, על אף האמור בתקנות אלה.           (ג)   (1)   התקשרות כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה, ככל הניתן, בדרך של פנייה תחרותית להצעות, לפי תקנת משנה (ד); (2)   קבעה ועדת המכרזים, לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של פנייה תחרותית להצעות, כי בנסיבות העניין אין זה אפשרי ומוצדק לערוך את ההתקשרות בדרך זו, תערוך ועדת המכרזים את ההתקשרות לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון, כאמור בתקנת משנה (ה); (3)   קביעה של ועדת המכרזים כאמור בפסקה (2) – (א)   אם קיימת רשימת מציעים של המשרד לאותו עניין, תתקבל מטעמים מיוחדים שיירשמו; (ב)   אם קיימת רשימת מציעים של החשב איש הכספים הבכיר בחברה הכלליהמנהל הכללי של החברה, תתקבל מטעמים מיוחדים שיירשמו ובאישור ועדת הפטור המשרדיתועדת הפטור; (4)   תקנת משנה זו לא תחול על התקשרות עם מומחה שבחר שר לצורך מינויו ליושב ראש או לחבר ועדת ציבורית, או על התקשרות עם בורר שמתמנה להכריע במחלוקת עם צד ג', מגשר או מומחה שהתמנה מטעם בית המשפט, ובלבד שהמומחה, הבורר או המגשר הם בעלי כישורים, ניסיון ומוניטין מובהקים בתחומם.           (ד)  פנייה תחרותית לקבלת הצעות תיערך כך: (1)   ועדת המכרזים תבדוק כמה הצעות הבאות בחשבון מתוך רשימת המציעים, לפי תקנה 16, ועל פי אמות מידה כאמור בתקנה 22, לרבות מחיר ההצעה; פנייה תחרותית לקבלת הצעות אפשר שתיעשה כהליך עם בחינה דו-שלבית, בהתאמה, הוראות תקנה 17ד; (2)   אם בעקבות הפנייה לקבלת הצעות הוגשו פחות משלוש הצעות, ועדת המכרזים לא תפתח את ההצעות, אלא תשיבן למציעים, ותערוך פנייה נוספת, לכל המציעים שאליהם פנו מלכתחילה או לכל המציעים שהשיבו לפנייה הראשונה, כפי שתחליט ועדת המכרזים, וכן לחמישה מציעים נוספים לפחות או לכל המציעים ברשימת המציעים לאותו סוג של התקשרויות, לפי הנמוך מביניהם; ועדת המכרזים רשאית שלא לערוך פנייה נוספת אם הפנייה המקורית היתה לעשרה ספקים לפחות, או באישור ועדת הפטור המשרדיתועדת הפטור אם ראתה שאין בכך תועלת בנסיבות העניין.           (ה)  בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון תיערך כך: (1)   ועדת המכרזים תערוך פנייה לקבלת הצעות, ככל הניתן, בסבב מחזורי, באופן הוגן והמעניק את מרב היתרונות למשרד; (2)   בפנייה יצוינו פרטים לעניין אמות המידה המנויות בתקנה 22, כולן או חלקן, שלפיהן תיבחר ההצעה הזוכה.           (ו)   (1)   ועדת המכרזים רשאית לערוך הסכם מסגרת עם בעל מקצוע מומחה, כאמור בתקנת משנה (א), שלא בעקבות מכרז, אם נעשה בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות, ונתקיימו בהסכם המסגרת כל אלה: (א)   ההסכם הוא לתקופה מצטברת שלא תעלה על 5 שנים, ובשווי התקשרות מצטבר שלא יעלה על 4,000,000 שקלים חדשים; (ב)   ההסכם נערך לתחומי פעילות מוגדרים; לעניין זה, "תקופה מצטברת" ו"שווי התקשרות מצטבר" – לרבות כל זכות ברירה וכל הארכה לפי תקנה 3(4). (2)   על כל הזמנה של עבודה או שירותים במסגרת התקשרות המסגרת, תדווח היחידה המזמינה לוועדת המכרזים. הערה לפרט (2): מוצע לקבוע כי פרט זה ייקרא בכפוף לסעיף 10 לכללים. סעיף 10 קובע את דרך הבחירה ביועץ משפטי של החברה או המבקר הפנימי, שאינו עובד החברה או רואה החשבון המבקר; החלת התקשרות לפי תקנה 5(2) תחת סעיף 10 המוצע לכללים, עומד בקנה אחד עם המלצות הצוות לבחינת טוהר המידות בשלטון המקומי (ראו עמ' 41) וכן עם פסיקת בית המשפט ביחס לתקנה 3(8) לתקנות חובת המכרזים (עיריות): "(8) חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה;" שביחס אליהם קבע בית המשפט שיש לפרשם בצמצום (לפירוט הפסיקה ראו סעיף 10 לכללים המוצעים וההערות הצמודות לו). הערה לפרט (5): אחת ההתקשרויות החדשות המוצעות היא התקשרות לעניין אשראי שבתקנות הכלליות מוצע להחילה במסגרת פרט (14) לתקנה 3(14). הערה לעניין סעיף קטן (ג)(1) וסעיף קטן (ה) – הניסיון שנצבר אצל רשות המים והביוב מלמד כי הביטוי "ככל הניתן" מהווה פתח לקביעה כי "לא ניתן". על כן – מוצע להסיר את הביטוי ולחייב פניה תחרותית באמצעות סבב הוגן המעניק את מרב היתרונות למשרד. התקשרות עם מתכננים 5א.     (א)  בתקנה זו, "מתכנן" – בעל מקצוע בענף התכנון שהוא אחד מאלה: אדריכל, מהנדס, מתכנן, יועץ, מנהל פרויקט, מפקח, שמאי מקרקעין ומודד.           (ב)  על אף האמור בתקנה 5, התקשרות משרד החברה עם מתכנן לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים בענף התכנון תיעשה באופן זה: ... תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז 6.    ... תנאים לדחיית הצעה 6א ... ניהול משא ומתן עם מציעים במכרז 7.    (א)  התקשרות משרד החברה בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, יכול שתיעשה באמצעות ניהול משא ומתן עם המתמודדים במכרז שהצעותיהם נמצאו מתאימות, אם היא אחת מאלה: ... תפקידי ועדת המכרזים 8א.     (א)  אלה תפקידי ועדת המכרזים: (1)   להחליט על כל התקשרות לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, שמבצע משרד החברה או יחידה במשרד למעט התקשרות כאמור בתקנה 3(1), (2) ו-(8); (2)   להחליט על הליך של פנייה מוקדמת לקבלת מידע, ולבצע הליך כאמור, לפי תקנה 14א; (3)   להחליט על סוג המכרז, לפי תקנות 17ב עד 17ו, ו-19ג עד 19ה; (4)   להחליט על עריכת מכרז ולאשר את מסמכי המכרז; (5)   לבדוק הצעות שהוגשו במכרז או בעקבות פנייה לקבלת הצעות, לפסול או לדחות הצעה שהוגשה כאמור, להזמין מציע כדי לברר פרטים בהצעה ופרטים אחרים הדרושים לה לצורך קבלת החלטה ולבחור את ההצעה המתאימה ביותר, או לבחור כמה הצעות מתאימות, או להחליט שלא לבחור כל הצעה שהיא, הכל כאמור בתקנות אלה; (6)   לנהל משא ומתן עם מציעים במכרז, לפי תקנה 7; (7)   לסווג התקשרות כאמור בתקנה 9; (8)   להחליט על חילוט ערבות מכרז, לפי תקנה 16ב; (9)   להחליט על מימוש זכות ברירה של משרד החברה הכלולה בחוזה, לפי תקנה 3ג; (10)  להיוועץ במי שאינו חבר בוועדת המכרזים לרבות במי שאינו עובד של עורך המכרז; (11)  לאשר שינוי מהותי בתנאי חוזה שנכרת בעקבות מכרז; (12)  לקבל כל החלטה הנדרשת לצורך ביצוע תפקידיה; (13)  כל תפקיד אחר שנקבע לה לפי תקנות אלה ולפי כל חיקוק.           (ב)  ועדת המכרזים אינה רשאית לאצול את תפקידיה לפי תקנת משנה (א)(1) עד (12), ואולם רשאית היא למנות ועדת משנה שתביא לפניה המלצה בכל אחד מהנושאים כאמור, ואפשר כי החברים בוועדת המשנה, כולם או חלקם, לא יהיו חברים בוועדת המכרזים. סיווג התקשרויות 9.    (א)  (1)   משרד החברה או יחידה במשרד, המבקשים לבצע התקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי רגיל, יביאו את בקשתם לפני ועדת המכרזים; הוראה זו לא תחול על התקשרות כאמור בתקנה 3(1), (2) ו-(8); ... עבודת ועדת מכרזים 10.  (א)  החלטות ועדת המכרזים יתקבלו ברוב קולות חברי הועדה, יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול שייחתם בידי חברי הועדה הנוכחים בישיבה; רוב חברי ועדת המכרזים יהיו מנין חוקי בישיבות הועדה ובלבד שנכחו בישיבות המנויים בתקנה 8(א)(1)(א) עד (ג).           (ב)  עמדת היועץ המשפטי, או נציגו בועדה, תכריע בעניינים משפטיים; עמדת החשב, או נציגו בועדה, תכריע בעניינים תקציביים.           (ג)   היה לחבר ועדת המכרזים, לקרובו, או לתאגיד שהוא בעל ענין בו, או ליועץ או לחבר ועדת משנה ענין אישי או מוסדי בנושא הנדון בועדה, לא ישתתף בדיון, ובמקומו ימונה חבר אחר לאותו נושא; לענין זה –           "קרוב" - בן זוג, אח, הורה, צאצא, וכן הורה או בן-זוג של כל אחד מאלה;           "בעל ענין" - כמשמעותו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968.           (ד)  נעדר חבר מבין חברי ועדת המכרזים משלוש ישיבות רצופות של ועדת המכרזים או מחמש ישיבות בתקופה של שנה, בלא שמונה לו ממלא מקום לישיבות אלה, יודיע על כך יושב ראש ועדת המכרזים למנהל הכללי של המשרד ולחשב איש הכספים הבכיר בחברה הכללי, ואם החבר הוא נציגו של אחד מהמנויים בסעיף 8(א)(1)(ב) או (ג) – גם למי שהוא משמש נציגו; המנהל הכללי רשאי להעביר אותו חבר מחברותו בוועדה, זולת אם אותו חבר הוא המנהל הכללי של המשרד, היועץ המשפטי של המשרד או חשב איש הכספים הבכיר בחברה המשרדאיש הכספים הבכיר בחברה; חבר שהועבר מתפקידו כאמור, ניתן לשוב ולמנותו, מטעמים שיירשמו, תוך ציון העובדה שהוא מתמנה אף שהועבר מתפקידו כאמור. דיווח על החלטות 13.  (א)  יחידה מזמינה תדווח לועדת המכרזים על החלטה לביצוע התקשרות ללא מכרז לפי תקנות 3(1) ו-(8).           (ב)  ועדת פטור משרדית תדווח לחשב איש הכספים הבכיר בחברה הכללי על החלטותיה לאשר התקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי, וכן על החלטותיה לאשר ביצוע התקשרות בדרך של מכרז ממוכן מהיר; דיווחים כאמור ייעשו בדרך ממוכנת, לפי הוראות שייתן החשב איש הכספים הבכיר בחברה הכלליהמנהל הכללי של החברה. פנייה מוקדמת לקבלת מידע 14א.  ... פרסום מכרז פומבי 15.  (א)  רצתה משרד החברה להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, תפרסם ועדת המכרזים הודעה על כך בעיתון נפוץ, בעיתון בשפה הערבית וכן במקומון בעל תפוצה רחבה ברשות המקומית שבה פועלת החברה, המתפרסם אחת לשבוע לפחות, אם קיים, ובאתר האינטרנט של החברה; חברה הפועלת באחת או יותר מהרשויות המקומיות שהן בעלות מניות בה ודוברי ערבית בה מהווים עשרה אחוזים לפחות מכלל האוכלוסייה, תפרסם את ההודעה במקום במקומון, בעיתון בשפה הערבית; ההודעה באתר האינטרנט תפורסם בשפה העברית ובשפה הערבית; ההודעה תפורסם זמן סביר לפני המועד האחרון להגשת הצעות והיא תחול בכפוף לסעיף 5.           (ב)  (בוטלה).           (ג)   בהודעה על עריכת מכרז פומבי יפורטו בין היתר: (1)   מהות ההתקשרות המוצעת ותיאור נושאה, לרבות כל זכות ברירה להרחבת ההתקשרות; (2)   תקופת ההתקשרות המוצעת, לרבות כל זכות ברירה להארכתה; (3)   תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז לפי תקנה 6, אם ישנם; תנאים לדחיית הצעה במכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם לפי תקנה 6א, אם ישנם; (4)   המקום והמועד שבהם ניתן לקבל פרטים נוספים ואת מסמכי המכרז, והתשלום בעד מסמכי המכרז, אם נדרש; (5)   המועד האחרון להגשת ההצעות והמקום להגשתן; (6)   היות המכרז מכרז עם משא ומתן, מכרז עם שלב מיון מוקדם, מכרז עם בחינה דו-שלבית, מכרז פומבי עם הליך תחרותי נוסף, מכרז ממוכן מתפתח או מכרז ממוכן מהיר, לפי העניין.           (ד)  פורסמה ההודעה על עריכת המכרז הפומבי כאמור בתקנה זו, רשאית ועדת המכרזים לפרסם את תוכן המודעה ברבים גם במדינת חוץ, אחת או יותר, או באמצעות משלוח לשני מציעים לפחות שמקום מושבם במדינת חוץ.           (ה)  נוסף על האמור בתקנת משנה (א), הודעה על עריכת מכרז פומבי תופץ בדואר אלקטרוני לכל אדם אשר ביקש להיכלל ברשימת המנויים על קבלת הודעות לפי תקנה זו.           (ו)   החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה יפרסם, באתר האינטרנט, בהודעה ברשומות, ובתדירות סבירה, גם בעיתון נפוץ ובעיתון בשפה הערבית, את אופן ההצטרפות לרשימת המנויים כאמור בתקנת משנה (ה). רשימת מציעים 16.  (א)  ועדת המכרזים תנהל רשימות, הערוכות לפי סוגי התקשרות, של ספקים מתאימים בכוח, ובלבד שלא מתנהלת רשימה מרכזית באותו עניין על ידי החשב הכלליהמנהל הכללי של החברה (להלן – רשימת המציעים); ועדת מכרזים רשאית לנהל רשימת מציעים בעניין שמתנהלת לגביו רשימה מרכזית, מנימוקים שיירשמו, ובאישור ועדת הפטור המשרדיתועדת הפטור.           (ב)  רשימת המציעים תעודכן אחת לשנה לפחות, תנוהל באופן ממוכן, תפורסם ותהיה פתוחה לעיון הציבור באתר האינטרנט, והכל בדרך שתיקבע בתקנון כספים ומשק. חברה תפרסם אחת לשנה הודעה על האפשרות להיכלל ברשימות מציעים לסוגי ההתקשרויות השונים; חברה תפרסם את ההודעה בעיתון נפוץ, וכן במקומון בעל תפוצה ברשות המקומית שבה פועלת החברה, המתפרסם אחת לשבוע לפחות, אם קיים, ובאתר האינטרנט של החברה; חברה הפועלת באחת או יותר מהרשויות המקומיות שהן בעלות מניות בה ודוברי ערבית בה מהווים עשרה אחוזים לפחות מכלל האוכלוסיה, תפרסם את ההודעה במקום במקומון, בעיתון בשפה הערבית.           (ג)   ועדת המכרזים תפרסם הודעה בדבר כוונתה לערוך רשימת מציעים; כל הרוצה להיכלל ברשימת המציעים לסוג מסוים של התקשרויות יגיש בקשה בכתב לוועדת המכרזים בצירוף כל הפרטים והמסמכים הצריכים לעניין, והוא ייכלל ברשימה אם תמצא אותו ועדת המכרזים מתאים; ועדת המכרזים תודיע למבקש על החלטתה ונימוקיה.           (ד)  ועדת המכרזים תהא רשאית שלא לכלול אדם ברשימת המציעים למכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם, או להורות על מחיקתו מרשימה כאמור מנימוקים מיוחדים שיירשמו לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון לפניה את טענותיו, בשים לב להתנהלותו בנוגע לשמירת זכויות עובדים; נכלל אדם ברשימת המציעים ונתקיימו בו התנאים המפורטים בתקנה 6א, יימחק אותו אדם מרשימת המציעים זולת אם אישרה הוועדה לבחינת התקשרויות שלא למחקו מן הרשימה מנימוקים מיוחדים שיירשמו.           (ה)  ועדת המכרזים תקבע, באישור היועץ המשפטי של המשרד וחשב המשרדאיש הכספים הבכיר בחברה ובכפוף להוראות שנקבעו לעניין זה בתקנון כספים ומשק, נוהל כתוב לבחירת הספקים שאליהם תבוצע הפנייה מתוך רשימת המציעים, באופן המבטיח קיומו של סבב מחזורי שוויוני והוגן ביניהם והמעניק את מרב היתרונות לעורך המכרז. דוח מבקר המדינה לשנת 2013 בנוגע לשלטון המקומי עמד על ליקויים רבים ביחס למכרז הסגור או מכרז הזוטא. נוכח האמור המליץ הצוות לבחינת טוהר-המידות בשלטון המקומי לחייב בחירה בין הספקים באופן המבטיח סבב מחזורי ושוויוני וכן תוך ניהול ממוכן של ספר הספקים. לדיון – האם יש צורך בציון המילה "שוויון"? האם ברור מהתקנות כי יש חובה לקיום ניהול ממוכן של ספר הספקים. אם לא – האם יש צורך בכך? עריכת מכרז סגור ופנייה תחרותית לקבלת הצעות 16א. ... ערבות מכרז 16ב.  ... מסמכי מכרז 17.  ... אמדן שווי ההתקשרות 17א.  ... סוגי הליכים תחרותיים 17ב.  ... מכרז עם שלב מיון מוקדם 17ג.   מכרז עם שלב מיון מוקדם ייערך כך: ... מכרז עם בחינה  דו-שלבית 17ד.  מכרז עם בחינה דו-שלבית ייערך כך: ... מכרז פומבי עם הליך תחרותי נוסף 17ה.  מכרז פומבי רגיל עם הליך תחרותי נוסף ייערך כך: ... 17ו.   ...           (ג)   ועדת מכרזים רשאית לערוך מכרז מסגרת, לתקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין אשר לא תעלה על 5 שנים, אם יש בו יתרון ממשי לעורך המכרז בתנאי רכישת הטובין, העבודה או השירותים, או שיש בעריכת מכרז כאמור כדי לייעל באופן ממשי את עבודת המשרד, ובלבד שהתקיים אחד מאלה: ... (6)   החשב איש הכספים הבכיר בחברה הכלליהמנהל הכללי של החברה רשאי לפרסם בתקנון כספים ומשק – ... הגשת ההצעות 18.  ... תיבת המכרז 19.  ...           (ב)  מנהל כללי של משרד החברה ממשלתי - ולענין יחידת סמך כאמור בתקנה 8(ב) - מי שמוסמך לכך לפי תקנת המשנה האמורה - ימנה מבין עובדי משרדו עובדים שיהיו כשירים לפתוח תיבת מכרז; תיבת המכרז תיפתח בנוכחות ועדת המכרזים או בנוכחות שלושה אנשים לפחות מבין הכשירים כאמור או מבין חברי ועדת המכרזים.          ... סוגי מכרזים ממוכנים 19א.  ... ניהול המערכת הממוכנת 19ב.  ... מכרז ממוכן 19ג.   ... מכרז ממוכן מתפתח 19ד.  מכרז ממוכן מתפתח ינוהל כך: ... מכרז ממוכן מהיר 19ה.  (א)  ועדת המכרזים רשאית להחליט על עריכת מכרז ממוכן מהיר לצורך התקשרות שהתקיים בה אחד מאלה: ...           (ב)  מכרז ממוכן מהיר ינוהל כך: ... (2)   על אף האמור בתקנה 15(א) סיפה, המועד האחרון להגשת הצעות במכרז ממוכן מהיר יכול שיהיה לאחר חמישה ימי עבודה ממועד פרסום ההודעה על עריכת המכרז; במכרז להתקשרות אשר נדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש, המועד האחרון להגשת הצעות יהיה המועד שתקבע ועדת המכרזים, בהתחשב איש הכספים הבכיר בחברה במועד הנדרש לעריכת ההתקשרות ובדחיפותה, ואשר לא יפחת מארבע שעות מהמועד שבו נשלחו הודעות כאמור; ... בדיקת ההצעות 20.  ... החלטות ועדת המכרזים 21.  ... אמות מידה 22.  (א)  אמות המידה לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז הן אלה, כולן או חלקן: (1)   המחיר המוצע או המבוקש, לפי הענין; (2)   איכות הטובין או המקרקעין, העבודה או השירות המוצעים, או נתונים מיוחדים שלהם, והתאמתם לעורך המכרז; (3)   אמינותו של המציע, כישוריו, נסיונו, מומחיותו ותחומי התמחותו; (4)   המלצות אודות המציע, אם נדרשו לפי תנאי המכרז, ומידת שביעות הרצון מאופן ביצוע התקשרויות קודמות; (5)   דרישות מיוחדות של עורך המכרז; (6)   התנהלותו של המציע בנוגע לשמירת זכויות עובדים, לרבות קיומה של חוות דעת שלילית בכתב או דוח ביקורת שלילי בעניין זה, מאת משרד החברה שאתו התקשר המציע במהלך שלוש השנים שקדמו למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז. ... תקנה 22 לתקנות חובת מכרזים מטרתה הבניית שיקול הדעת הנתון בידי ועדות המכרזים בקבלת הצעה שאינה הזולה ביותר. הוספת ההסדר שבהצעה זו הוא בהתאם להמלצת הדוח לבחינת טוהר-המידות בשלטון המקומי (ראו עמ' 29-28 לדוח). הצעה יחידה 23.  ...           (א2) ועדת המכרזים אינה רשאית לבחור בהצעה יחידה מקום שנתקיים מכרז סגור, אלא באישור ועדת הפטור המשרדיתועדת הפטור אם זו נוכחה לדעת שעריכת מכרז נוסף לא תביא תועלת; עלה שווי ההתקשרות על 4,000,000 שקלים חדשים – טעונה ההתקשרות את אישור ועדת הפטור.           (ב)  לא הוגשה כל הצעה למכרז או לא המליצה ועדת המכרזים על הצעה כלשהי, רשאי המשרד לפרסם מכרז חדש, פומבי או סגור, לפי הענין, או להתקשר ללא מכרז באישור ועדת הפטור המשרדיתועדת הפטור, אם זו נוכחה לדעת שעריכת מכרז נוסף לא תביא תועלת; עלה שווי ההתקשרות על 4,000,000 שקלים חדשים – טעונה ההתקשרות את אישור ועדת הפטור. הוראות לגוף ציבורי 42א.  (א)  גוף ציבורי שאינו משרד יפעל בשים לב להוראות תקנון כספים ומשק שנקבעו לעניין תקנות אלה או על פי נוהל פנימי כתוב שקבע הגוף הציבוריהממונה.           (ב)  המנהל הכללי של גוף ציבורי יקבע בשים לב להוראות תקנון כספים ומשק, הוראות לעניין שמירת זכויות עובדים והבטחת קיום דיני העבודה בידי משתתפים במכרז, זוכים הו או בידי מתקשרים עם הגוף הציבורי, לרבות התחומים או הענפים שלגביהם יחולו הוראות לעניין הבטחת קיום דיני העבודה ובלבד שלא יגרע מן ההוראות שנקבעו לעניין זה בהוראות תקנון כספים ומשק ובהתאמה לגוף הציבורי. תקנה זו עניינה בהחלת הוראות תקנון כספים ומשק (תכ"מ) על גופי ציבור שאינם משרדי ממשלה, בכל הנוגע לתקנות חובת המכרזים, וזאת בשינויים מחוייבים. לפי ההוראה גוף ציבורי מחוייב להחיל עליו את הוראות התכ"מ, למעט אם קבע לו נוהל כתוב אחר. הוראות התכ"מ קובעות הסדרה מפורטת בכל הנוגע להיבט הכספי של התקשרויות ונועדו להבטיח יתר שקיפות והבניית שיקול דעת. לכן ישנה חשיבות רבה בהחלת הוראות אלו או דומותיהן על תאגידי המים וביוב. אמנה בינלאומית 44.  ... שמירת דינים 45.  הוראות תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. קיימת כפילות בשם התקנה עם סעיף 15 לכללים העוסק בשמירת דינים. ... עד כאן התקנות המאמצות את תקנות חובת המכרזים מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 3. עקרונות המכרז (א) חברה תערוך מכרז לפי החוק ותקנות חובת המכרזים כפי שהוחלו במסגרת כללים אלה, ובאופן השקוף ביותר האפשרי בנסיבות העניין; המכרז יהיה הוגן שוויוני, תחרותי ומנומק, באופן המבטיח את מירב היתרונות לחברה. עקרונות המכרז מצויים גם בתקנה 1א שהוחלה על תקנות אלו: "1א.     (א)  גוף ציבורי יערוך מכרז, או פנייה פרטנית בעקבות מכרז מרכזי, באופן שקוף ככל הניתן בנסיבות העניין, הוגן ושוויוני, המבטיח את מרב היתרונות לגוף הציבורי. (ב) חברה שהחליטה, לפי כללים אלה, לבצע התקשרות שלא באמצעות מכרז, תנהל את ההליכים לקראת ההתקשרות האמורה, לפי העקרונות המפורטים בסעיף קטן (א).  (ב)  גוף ציבורי שהחליט לבצע התקשרות שלא באמצעות מכרז לפי תקנות אלה, ינהל את ההליכים לקראת ההתקשרות האמורה ככל הניתן לפי העקרונות כאמור בתקנת משנה (א)." מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 4. פטור מחובת מכרז בנוסף על האמור בסעיף 2, התקשרות של חברה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה: (1) התקשרות בעסקה עם רשות מקומית המנויה בסעיף 26(ב) ו-(ג) לחוק תאגידי מים וביוב, ובלבד שתבוצע לפי כללי תאגידי מים וביוב (התקשרות חברה עם רשות מקומית לביצוע גבייה), התשע"ד-20146 ובכפוף לסעיף 26(ב) לחוק תאגידי מים; התקשרויות של חברה עם רשות מקומית המחזיקה בה מניות, המתבצעות לפי סעיף 26 לחוק תאגידי המים והביוב, פטורות ממכרז, ובלבד שהתבצעו בהתאם להוראות ולכללים החלים על עסקאות מסוג זה. זאת, בין היתר, מאחר שתאגידי המים הם שלוחיו של השלטון המקומי. (2) התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין, לרבות שכירות, אם המקרקעין המסוימים דרושים לשימוש החברה בשל מיקומם המיוחד או בשל תכונה ייחודית אחרת ואין מקרקעין אחרים המתאימים לאותה מטרה ושמאי מקרקעין כהגדרתו בחוק שמאי מקרקעין התשס"א – 20017 שהוא בלתי תלוי בחברה או בבעלי המניות בה, חיווה דעתו בכתב כי ההתקשרות מתבצעת במחיר שוק, במקרה שקיים מחיר שוק לאותן זכויות; ובנוסף לעניין נכס המשרת את מערכות המים והביוב, מהנדס החברה חיווה דעתו, בכתב, כי המקרקעין המסוימים דרושים לשימוש החברה בשל מיקומם המיוחד או בשל תכונה ייחודית אחרת ואין מקרקעין אחרים המתאימים לאותה מטרה; התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין דורשת הערכת שמאי לשווי וחוות דעת מומחה כי הקרקע נדרשת באופן מיוחד. (3) התקשרות עם יועץ שיסייע לחברה בתהליך הקמתה או הפיכתה לתאגיד אזורי, ובלבד שההתקשרות נעשתה לפי הוראות סעיף 10(3) עד (5) בשינויים המחויבים, ותקופת ההתקשרות לא תעלה על שנתיים, אלא באישור הממונה, מטעמים מיוחדים שיפורטו באישור; בשל אופיה הייחודי של התקשרות עם יועץ הקמה לחברה בשלבי הקמתה, שבדרך כלל נעשית לתקופה זמנית של ההקמה או הצירוף, ונדרשת לה מומחיות מיוחדת של היועץ בשל היותם של תהליכי ההקמה והצירוף תהליכים מורכבים בסד זמנים צפוף – תיעשה ההתקשרות בפטור ממכרז, ובלבד שיתבצע הליך של פרסום הודעה וקבלת הצעות, בדרך המעניקה את מירב היתרונות לחברה. יובהר כי אין בכך כדי למנוע ממי ששימש יועץ הקמה לתת שירותים לתאגיד לאחר השלמת ההקמה. לדיון – האם ההתקשרות היא עם החברה באופן רטרואקטיבי, (שכן התאגיד עדיין לא קם) או שמדובר למעשה בהליכים שלאחר הקמת התאגיד, בחודשים הראשונים להקמתו? (4) התקשרות לפי תקנה 34(8) לתקנות חובת מכרזים; מוצע לאפשר לחברה להתקשר בפטור ממכרז עם מי שזכה במכרז מרכזי של החשכ"ל, בדומה לקבוע בתקנה 34 לתקנות חובת מכרזים לגבי חברות ממשלתיות. זאת נוכח יתרון הגודל ומאחר שחלק מהרשויות ובפרט הקטנות בהן מתקשרות להעמיד מכרז בסדר גודל שכזה. "34.  נוסף על האמור בתקנה 33, התקשרות של חברה ממשלתית לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה: ... "(8)   התקשרות הנעשית עם מי שזכה במכרז מרכזי, בתנאים זהים לתנאי החשב הכללי באותו מכרז, או בתנאים המטיבים עם החברה הממשלתית;" (5) התקשרות עם יזם בהסכם פיתוח, לפי החלטת ועדת המכרזים ובלבד שיתקיימו כל התנאים המפורטים בסעיף 198א(ב) לפקודת העיריות8 לרבות ההגדרות הקבועות בסעיף 198א(א), בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: במקום "המנהל הכללי של העיריה" ייקראו "המנהל הכללי של החברה"; במקום "גזבר העיריה" ייקראו "איש הכספים הבכיר בחברה"; במקום "מהנדס העיריה" ייקראו "מהנדס החברה"; במקום "היועץ המשפטי לעיריה" ייקראו "היועץ המשפטי לחברה"; במקום "מהנדס העיריה" ייקראו "מהנדס החברה"; במקום "אתר האינטרנט של העיריה" ייקראו "אתר האינטרנט של החברה"; הוראה זו נועדה לאפשר פיתוח מתחמי פיתוח חדשים בצורה היעילה ביותר. מתחמי פיתוח הם מתחמים, בשטח של עשרות ומאות דונמים, שבכוונת הרשות המקומית לפתח. פקודת העיריות פטור ממכרז לעבודות פיתוח 198א. (א) בסעיף זה –            "הסכם פיתוח" – הסכם לביצוע עבודות פיתוח;            "הוועדה המקצועית" – ועדה שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי – מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה, מהנדס העירייה והיועץ המשפטי לעירייה;            "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965;            "יזם" – מי שמחזיק לבדו בזכויות לגבי מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, המאפשרות לו לבצע בהם את עבודות הפיתוח, או מי שמחזיקים בזכויות כאמור לגבי מגרשים, שסך שטחם הוא מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, שהתקשרו ביניהם בהסכם בכתב לעניין כריתת הסכם פיתוח אחר עם העירייה; לעניין זה, "מחזיק בזכויות", לגבי שטח מגרשים – אחד מאלה: (1)   בעל הקרקע, החוכר לדורות בה או מי שזכאי להירשם כבעלים או חוכר לדורות כאמור; (2)   מי שהתקשר עם אדם כאמור בפסקה (1) בהסכם שמטרתו פיתוח הקרקע ובניית מבנים בה, והוא זכאי מכוח ההסכם להפיק הכנסה מהקרקע או ליהנות מפירותיה של הקרקע כבעלים;            "יחידת דיור" – כהגדרתה בסעיף 158ו2(א) לחוק התכנון והבנייה;            "עבודות פיתוח" – עבודות לפיתוח תשתיות, פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים או הקמת מבנים לצורכי ציבור בעבור העירייה אף אם הם מחוץ לשטח תכנית לפיתוח;            "תכנית לפיתוח" – תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה הכוללת הוראות של תכנית מפורטת לבניית 100 יחידות דיור חדשות לפחות או 5,000 מ"ר חדשים לפחות למסחר או לתעסוקה;            "תשתיות" – כבישים, מדרכות, גשרים, מנהרות, מערכות ניקוז, תיעול, תקשורת, תאורה, רמזורים וכן מערכות בקרה לתשתיות וכל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלת התשתיות ומהווה חלק בלתי נפרד מהן, ואשר הקמתם הוא מתפקידי העירייה, ולעניין עירייה המספקת שירותי מים וביוב – גם מיתקני מים וביוב, לרבות מאגרים.            (ב)  על אף האמור בסעיף 197, עירייה רשאית להתקשר בלא מכרז עם יזם בהסכם פיתוח, לפי החלטת המועצה, ובלבד שיתקיימו כל אלה: (1)   עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח ייעשו לשם יישומה של התכנית לפיתוח, ובלבד שהן מיועדות לשרת במישרין בעיקר את המגרשים בתחום התכנית, לשם בנייה ואכלוס של יחידות הדיור החדשות או שטחי המסחר או התעסוקה החדשים הכלולים בתכנית; (2)   במועד ההתקשרות טרם נחתמו חוזים לביצוע עבודות פיתוח בהיקף כספי העולה על מחצית האומדן האמור בפסקה (4)(א) לעניין עלות כלל עבודות הפיתוח הנדרשות במישרין ליישום התכנית או שכלל עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח יבוצעו על ידי היזם במגרשים שהוא מחזיק; (3)   תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח לא תחרוג מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור; (4)   גזבר העירייה ומהנדס העירייה הציגו לפני הוועדה המקצועית והמועצה את אלה: (א)   אומדנים של עלות כלל עבודות הפיתוח הנדרשות במישרין ליישום התכנית, של עלות עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח ושל התמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור; האומדנים האמורים יתבססו, בין השאר וככל הניתן על מכרזים לעבודות מאותו סוג שנערכו על ידי העירייה או על ידי עיריות בעלות מאפיינים דומים או בעבורן או שניתן לגביהם אישור לפי סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), תשל"ב-1972, והכול אם תוצאותיהם פורסמו ב-18 החודשים שקדמו לעריכת האומדנים; (ב)   אישור בדבר התקיימות התנאי האמור בפסקה (2); (ג)    חוות דעת שלפיה תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח אינה חורגת מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור; (ד)    אומדן של היטלי הפיתוח והיטל ההשבחה האמורים בסעיף קטן (ג); (5)   הסכם הפיתוח יכלול תנאים שיבטיחו את איכות עבודות הפיתוח ואת אחריות היזם לבדק העבודות ולתיקון ליקויים בהן; (6)   הוועדה המקצועית המליצה למועצה ברוב חבריה לאשר התקשרות בהסכם הפיתוח לאחר ששוכנעה בהתקיימות התנאים האמורים בסעיף קטן זה וכי הסכם הפיתוח נדרש מטעמי חיסכון ויעילות, והתקשרות בו מיטיבה עם העירייה. (6) התקשרות עם מי שפיתח מיזם טכנולוגי ייחודי בתחום המים והביוב, ובלבד שההתקשרות תיעשה רק לאחר שלב הבטא ולפי הוראות סעיף 10(3) עד (5) ו-(7); מטרת ההוראה לאפשר לחברות לפעול לפיתוח טכנולוגיות מים וביוב על ידי התקשרות עם יזמים שבידיהם פיתוח טכנולוגי ייחודי. עם זאת, ההגבלה לשלב הבטא נועד להבטיח כי מדובר במוצר ייחודי בשלב מתקדם ולא השקעות מוקדמות מדי ולא יציבות. (7) התקשרות עם מי שקיבל רישיון כדין למתן שירותי מים וביוב, ובלבד שההתקשרות עם מי שקיבל רישיון כאמור, היא פועל יוצא של העיסוק שנקבע ברישיון. זהו פטור ספציפי המותאם לאסדרה במשק המים והרציונאל שלו הוא בדומה לזה שבפטורים אחרים בדיני המכרזים הכלליים בהתקשרויות עם מי שלפי זכויות מכוח דין רשאי לתת את השירותים האמורים. מס' התקנה המוצעת 5.המועד האחרון להגשת מסמכי מכרז המועד האחרון להגשת הצעות יהיה בהתחשב בנושא החוזה המוצע ותנאיו ויחול לא מוקדם מארבעה עשר ימי עבודה ולא מאוחר מ-90 ימים מיום פרסום ההודעה על המכרז; על אף האמור, רשאית ועדת המכרזים להורות, מנימוקים מיוחדים שירשמו, כי המועד האחרון להגשת מסמכי המכרז יהיה מאוחר מ-90 ימים מיום הפרסום האמור וניתן יהיה לדחות את המועד האחרון להגשת הצעות גם לאחר פרסומו, ובלבד שיינתן לכך פרסום באותו אופן שבו פורסם המכרז המקורי, והדחיה תיעשה שבעה ימים לפני המועד האחרון המקורי לפחות. מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 6. הרכב ועדת המכרזים (א) המנהל הכללי ימנה לחברה, באישור דירקטוריון החברה, ועדת מכרזים, בת שלושה חברים בלבד; הרכב הועדה, יהיה כמפורט בתקנה 8(א) לתקנות חובת מכרזים, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב) לעניין בחירת המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר, ולא יכלול חברי דירקטוריון החברה; לא מכהן בחברה יועץ משפטי או איש כספים בכיר הנמנה עם עובדי החברה, ישתתף יועץ משפטי חיצוני או איש כספים בכיר חיצוני או נציגם בישיבות הוועדה אלא שמעמדו בה לא יהיה כשל חבר ולא תהיה לו זכות הצבעה והמנהל הכללי של החברה ימנה עובד בכיר אחר של החברה במקומו של היועץ המשפטי או איש הכספים הבכיר שאינם בעלי זכות הצבעה. ההרכב המוצע דומה לזה של ועדת מכרזים של חברה ממשלתית. הרציונל העומד בבסיס ההוראה שלא יכללו בוועדת המכרזים חברי דירקטוריון החברה, למעט לעניין מינוי רו"ח מבקר ומבקר פנימי הוא למנוע מעורבות של דירקטורים בניהול הפנימי של התאגיד, העלולה להכניס שיקולים זרים וכן על מנת להבטיח שהגוף האחראי על הבקרה בתאגיד לא יהיה חלק מהליך קבלת ההחלטות האופרטיביות אלא יפקח עליהן. אם לא מכהן בחברה יועץ משפטי או איש כספים בכיר הנמנה על עובדי החברה, ישתתף יועץ משפטי חיצוני או איש כספים בכיר חיצוני בוועדה אך לא תהיה לו זכות הצבעה ובמקומו ימונה עובד בכיר אחד לוועדת המכרזים. מטרת החובה למנות לפחות שלושה חברים בוועדה המכרזים, היא הבטחת שקיפות וריבוי דעות. (ב) הרכב ועדת מכרזים או הרכב ועדת פטור הדנה בבחירת המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר לא יכלול את המנהל הכללי של החברה או מי שהוא מינה לנציגו ובמקומו יכהן דירקטור חיצוני כהגדרתו בסעיף 59 לחוק תאגידי מים וביוב. החלפת המנהל הכללי בדירקטור חיצוני מטרתה למנוע כפיפות של המבקר הפנימי למי שהוא מבקר. מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 7. הרכב ועדת פטור ועדת המכרזים תשמש גם ועדת פטור ובלבד שחבריה יהיו המנהל הכללי של החברה, איש הכספים הבכיר והיועץ המשפטי של החברה, שלא יהיו רשאים למנות נציגים מטעמם; לא מכהן בחברה יועץ משפטי או איש כספים בכיר הנמנה עם עובדי החברה, ישתתף יועץ משפטי חיצוני או איש כספים בכיר חיצוני או נציגו בישיבות הוועדה אלא שמעמדו בה לא יהיה כשל חבר ולא תהיה לו זכות הצבעה והמנהל הכללי של החברה ימנה עובד בכיר אחר של החברה במקומו של היועץ המשפטי או איש הכספים הבכיר שאינם בעלי זכות הצבעה. בשונה מוועדת מכרזים שבה יכולים לכהן המנכ"ל, היועץ המשפטי, איש הכספים הבכיר או אדם שמינו במקומם, הרי שבוועדת הפטור, לאור הרגישות המיוחדת בתפקיד, מוצע לקבוע כי אותם נושאי משרה לא יוכלו למנות מי מטעמם אלא ישבו בעצמם בוועדה. גם כאן (כמו בוועדת המכרזים) אם היועץ משפטי או איש הכספים הבכיר בחברה אינם נמנים על עובדי החברה, הם לא יהיו בעלי זכות הצבעה בוועדה ובמקומם ימנה המנכ"ל עובדים בכירים אחרים בחברה. אותה הוראה לענין בחירת רו"ח מבקר ומבקר פנימי תחול גם לענין ועדת הפטור. מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 8. פרסום החלטות (א) חברה שהחליטה לבצע התקשרות שלא באמצעות מכרז לפי תקנות אלה, תפרסם את החלטתה המנומקת באתר האינטרנט של החברה, בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה. (ב) חברה רשאית שלא לפרסם את החלטתה, או לפרסמה באופן חלקי, מטעמים של ביטחון המדינה או ביטחון הציבור או לפרסמה באופן שאינו מגלה סוד מסחרי או מקצועי של החברה או הגורם אתו התקשרה. מוצע לחייב תאגיד לפרסם באתר האינטרנט שלו דיווח על התקשרויות שבוצעו ללא מכרז, לצורך שקיפות ומתן אפשרות לבקרה על החלטות התאגיד שלא לבצע מכרז פומבי. אי פרסום אפשרי מטעמים של בטחון המדינה או בטחון ציבורי וכד'. בתקנות חובת מכרזים: 1ג.     (א)  גוף ציבורי שהחליט לבצע התקשרות שלא באמצעות מכרז לפי תקנות אלה, למעט התקשרות לפי תקנה 3(1), יפרסם את החלטתו המנומקת באתר האינטרנט בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה. (ב)  גוף ציבורי יהיה רשאי שלא לפרסם או לפרסם באופן חלקי את החלטתו כאמור בתקנת משנה (א) מטעמים של ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, קשרי מסחר בין-לאומיים, ביטחון הציבור, או לפרסם באופן שאינו מגלה סוד מסחרי או מקצועי של המשרד.  (ג)   תקנת משנה (א) לא תחול על חברה ממשלתית וחברה בת ממשלתית בפעולות שבהן פטר אותה שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מתחולת חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, לפי סעיף 2(9) לחוק. השינויים נובעים מהיבטים של גופים ציבוריים שאינם רשויות מקומיות. אין לשינויים אלו משמעות אופרטיבית ולכן הם אינם נכללים בכללים המוצעים. מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 9. חובת דיווח לוועדת הביקורת ועדת המכרזים תדווח אחת לרבעון לוועדת הביקורת של החברה על החלטה על ביצוע התקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי לפי תקנות אלה; ועדת הביקורת תקיים מעקב שוטף אחר דיווחים אלה. הוראה זו דומה להוראה מקבילה הקיימת בתקנה 36 לתקנות חובת המכרזים ביחס לחברות ממשלתיות: "36.  ועדת מכרזים תדווח אחת לרבעון לועדת הביקורת של החברה על מתן פטור מחובת מכרז לפי תקנות אלה; ועדת הביקורת תקיים מעקב שוטף אחר דיווחים אלה." מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 10. התקשרות עם נותן שירותים התקשרות עם נותן שירותים תהיה בכפוף להוראות אלה: (1) חברה תפעל ככל האפשר כדי לפרסם מכרז פומבי רגיל להתקשרות עם נותני שירותים שאינם עובדי החברה; (2) החליטה החברה להתקשר עם נותן שירותים שאינו עובד החברה, בדרך שאינה מכרז פומבי רגיל, תקבל החלטה מנומקת לכך; (3) התקשרות כאמור בפסקה (2) תיעשה לאחר שהחברה תפרסם באתר האינטרנט שלה, 14 ימי עבודה לפחות לפני המועד האחרון להגשת הצעות לפיה, הודעה הכוללת את הפרטים הבאים: (א) ההיקף המשוער של העבודה הכרוכה בטיפול בעניינה של החברה; (ב) סוג הנושאים והמומחיות הנדרשת לטיפול בעניינה של החברה; (ג) הכישורים והניסיון הנדרשים לתפקיד; (4) בנוסף לפרסום הודעה לפי פסקה (3), החברה רשאית לפנות לחמישה נותני שירותים לפחות, שמתקיימים לגביהם תנאי הכשירות שעליהם תחליט, ולהציע להם להגיש את מועמדותם; פנייה לקבלת הצעות תיעשה, בסבב מחזורי, באופן הוגן והמעניק את מרב היתרונות לחברה ויימסרו במסגרתה אותם פרטים שנכללו בהודעה כאמור בפסקה (3). (5) ועדת המכרזים תבדוק את ההצעות שהתקבלו מפרסום ההודעה או הפנייה לקבלת הצעות; הוגשו למעלה מחמש הצעות, רשאית ועדת המכרזים לבצע מיון מוקדם של ההצעות ולאחריו לראיין חמישה מבין המועמדים, לפחות. (6) הוועדה בבואה לבחור את ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לפי אמות מידה המפורטות בתקנה 22 לתקנות חובת המכרזים, תיתן דעתה המנומקת, בין היתר, לאלה: (א) צרכי החברה והיקפם; (ב) הכישורים והניסיון של נותן השירותים בתחום התשתיות ובתחום המים והביוב, תוך מתן דגש לניסיון בתחום המינהלי והציבורי; (ג) יכולתו של נותן השירותים להעניק לחברה את השירותים שהיא זקוקה להם במועדים ובזמינות הנדרשים ולעניין זה תיבחן, בין היתר, מה היקף השירותים שהוא נותן לגופים אחרים; (ד) קשריו של נותן השירותים עם נושאי משרה בחברה או עם לקוחות או עם ספקים מהותיים שלה; (ה) עלות העסקה, שעליה יוחלט בשים לב לגודלה ומצבה הפיננסי של החברה, למומחיות ולהיקף העבודה הנדרשים לטיפול בענייניה, ולעניין היועץ המשפטי – בשים לב לתעריפי שכר הטרחה המומלצים לשירותים מסוימים שקבעה לשכת עורכי הדין; (ו) בחינת משך ההתקשרות עם החברה, בהתחשב בצורך בביצוע תחלופה במינויים לתפקידים אלה כל תקופה סבירה; (7) ועדת המכרזים לא תאשר התקשרות עם נותן שירותים אם לדעתה, בהסתמך, בין היתר על עמדת היועץ המשפטי שלה, עלול להיווצר ניגוד עניינים בהיקף שאינו זניח בין תפקידו של נותן השירותים בחברה לבין עיסוקיו האחרים. סעיף 10 המוצע קובע מנגנון של פנייה לקבלת הצעות, במטרה לאזן בין הרצון לפעול בדרך של מכרז בנוגע להתקשרות עם נותן שירותים (היועץ משפטי של החברה או המבקר הפנימי, שאינו עובד החברה או רואה החשבון המבקר), ובין הצורך להפעיל שיקולים שאינם כספיים. על כן, התקשרות כאמור תחייב את התאגיד לנמק את החלטתו להתקשר עם נותן שירותים בדרך שאינה מכרז פומבי ולפרסם הודעה על חיפוש נותן שירותים. בנוסף, רשאי התאגיד לפנות ל- 5 מציעים לפחות ולהציע להם להגיש את מועמדותם. בכללים המוצעים גם פירוט השיקולים שעל ועדת המכרזים לשקול במסגרת הבחירה. יובהר כי אין באמור בכללים כדי לגרוע מהוראות כל דין ומהאישורים הנדרשים לפי דינים אחרים. יוער, כי מדברי ההסבר לכללים עולה כי בפועל, עד היום, רוב התאגידים התקשרו עם נותני שירותים כאמור מבלי לנקוט בהליך של פנייה תחרותית כלל, גם כשמדובר בשירותים חשבונאיים, משפטיים או שירותי ביקורת שגרתיים ושלא חוסים תחת הפטור הקבוע בתקנה 5(2). מבחינת דינים מקבילים: תקנה 5 לתקנות חובת המכרזים מאפשרת לרשויות מקומיות, משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות לבצע התקשרויות בפטור ממכרז, עקב מקצועיות מיוחדת של נותן השירותים הנדרשת לשם מתן שירותים או יחסי אמון מיוחדים הנדרשים לצורך ההתקשרות בין מזמין השירות לנותן השירותים. יועץ משפטי, רואה חשבון או מבקר פנימי נבחר בד"כ לפי קריטריונים נוספים פרט למחיר (אמון בינו לבין המזמין, ניסיון רלוונטי, התמחות ספציפית, ידע מיוחד בתחום העיסוק וכו') ולכן ההליך המכרזי פחות מתאים. תקנה 5 (א) לאותן תקנות קובעת פטור ממכרז להתקשרות עם בעל מקצוע מומחה, לרבות עריכת דין וראיית חשבון, אם ההתקשרות לביצוע העבודה דורשת יחסי אמון מיוחדים. תקנות 5(ג) עד (ה) קובעות שההתקשרות תיעשה בדרך של פנייה תחרותית לקבלת הצעות לפי תקנת משנה (ד) או בדרך של בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון לפי תקנת משנה (ה). ביחס לתקנה 3(8) לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1987 ("תקנות העיריות"), המעניקה פטור ממכרז לרשות מקומית (או לתאגיד עירוני) בהתקשרויות הדורשות מקצועיות מיוחדת או יחסי אמון מיוחדים – קבע בית המשפט העליון כי ההוראה צריכה לקבל פרשנות מצמצמת. באותו עניין נקבע כי דרך המלך לביצוע התקשרויות עם רואה חשבון היא באמצעות הליך מכרזי (עע"מ 6145/12 עירית נצרת נגד זאב הרטמן ואח'). בנוסף קבע בית המשפט כי יש לפרש את הוראות תקנה 3(8) בצמצום ואין להרחיבה לסוגים נוספים של מתן שירותים מעבר לרשימת השירותים המפורטת בתקנה עצמה (עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצ"ב). לדיון האם ייתכן מצב בו נדרשת בחירת יועץ משפטי מקום בו אין יועץ משפטי מכהן? מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 11. תנאים להתקשרות חברה עם זוכה במכרז של גוף ציבורי התקשרות של חברה בחוזה עם זוכה או עם גוף ציבורי או עם זוכה במכרז של גוף ציבורי אינה טעונה מכרז, ובלבד שקוימו כל אלה: (1) המכרז שפורסם מטעם הגוף הציבורי הוא מכרז פומבי רגיל שוועדת הפטור דנה ואישרה שהתקיימו לגביו כל התנאים הקבועים בפרט 1 בתוספת; (2) ועדת הפטור קבעה כי בהתקשרות לפי מכרז שפורסם מטעם הגוף הציבורי צפוי להיות מושג יתרון בהיבט של יעילות כלכלית לחברה או שיפור השירות לצרכניה, בהשוואה לאפשרות להתקשרות לפי מכרז שתערוך החברה עצמה; (3) ועדת מכרזים תבצע הליך לבחירת הזוכה וההתקשרות עימו לפי פרט 2 בתוספת; (4) התקשרה חברה עם זוכה, היא רשאית לשלם לגוף הציבורי עמלה בעד עריכת המכרז וכן לרכוש מהגוף הציבורי שירותי ניהול ופיקוח לפי פרט 3 בתוספת; (5) כל החלטות ועדת הפטור או ועדת המכרזים לפי סעיף זה יהיו מנומקות ובכתב. במסגרת הוראות המעבר של חוק ההסדרים לשנים 2013-2012 נקבע כי עד לקביעת תקנות חובת המכרזים לתאגידי מים וביוב יהיה רשאי תאגיד להתקשר במכרז שפרסם גוף ציבורי בבעלות גוף או גופים שמאגדים את מרבית הרשויות המקומיות לפי הוראות הממונה ובאישור מועצת הרשות. בפועל, הובאו בפני הממונה התקשרויות עם החברה למשק וכלכלה ("משכ"ל") בנושא הקמת תשתיות מים וביוב ואחזקתן, השכרת רכב, שירותי ניקיון, אבטחה וכד'. אלו נבדקו על ידי הממונה על פי קריטריונים כלכליים, תחרותיים, ומקצועיים ולאחר מכן הובאו על ידו לאישור המועצה. מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 12. מכרז משותף למספר חברות חברה רשאית לפרסם מכרז משותף באישור הממונה ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים ויחולו עליה הוראות כללים אלה, ולעניין חובת פרסום המכרז יחולו על כל חברה חובות פרסום כאילו ערכה מכרז עצמאי: (1) קיים יתרון כלכלי משמעותי לעריכת מכרז משותף וועדת המכרזים, בכל אחת מהחברות, אישרה זאת מראש; (2) תנאי ההסכם עם הזוכה לגבי לכל חברה בנפרד יהיו זהים; (3) כל חברה תחתום על הסכם נפרד עם הזוכה; (4) אם נדרשת ערבות או ביטוח במסגרת ההסכם, תינתן ערבות נפרדת או ביטוח נפרד לכל חברה; (5) חלקה של כל חברה בתשלום יתבצע ישירות מהחברה לזוכה; (6) על אף האמור בסעיף 6, התקשרו מספר חברות במכרז משותף לרכישת טובין או שירותים או עבודות פיתוח, יהיה הרכב ועדת מכרזים לפי החלטת החברות ובלבד שמספר חברי הועדה לא יפחת משלושה ולא יעלה על תשעה, כל חבריה ימנו על עובדי החברות ויכללו יועץ משפטי אחד לפחות ואיש כספים בכיר אחד לפחות, הנמנים על עובדי שתי חברות שונות ובכל מקרה לא יכלול חברי דירקטוריון החברה; אם היועץ המשפטי או איש הכספים הבכיר בכל החברות אינם עובדי החברה, ימונו עובדים בכירים אחרים במקומם; לא מכהן באף אחת מהחברות יועץ משפטי שהוא עובד החברה, ישתתף יועץ משפטי חיצוני בישיבות הוועדה אך לא תהיה לו זכות הצבעה; (7) עלויות עריכת המכרז יחולקו בין החברות המשתתפות באופן יחסי להיקף הרכישה הצפוי של כל חברה ואולם החברות רשאיות לקבוע הסדר אחר, בהסכמה ביניהן. מטרת הסעיף להקל על מספר תאגידי מים וביוב בביצוע התקשרויות וליתן ביטוי למגוון היתרונות בביצוע מכרז משותף, כגון שיפור עמדת המיקוח (בשל הנחה לכמות), צמצום באחוז העלויות הקבועות וכד'. זאת בכפוף לתנאים המפורטים המסדירים בין היתר הקמתה של ועדת מכרזים משותפת ונשיאה בעלויות המכרז. עם זאת, לצד היתרונות הכלכליים הברורים במהלך זה, יש להבטיח כי הוא אינו מפלה או פוגע בחברה אחת ביחס לאחרות ושקיימים בו יתרונות מובהקים לכל חברה על פני מכרז עצמאי מטעמה, ולכן נכון יהיה לקבל את אישורו מראש של הממונה למהלך זה. מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 13. הכשרה לחברי ועדה (א) חברי ועדת המכרזים וחברי ועדת הפטור יהיו מי שעברו הכשרה לפי תכנית שאישר הממונה, זולת אם אישר הממונה כי אותו חבר פטור מהכשרה כאמור, מנימוקים שיירשמו; (ב) חבר ועדת מכרזים שלא פטר אותו הממונה מהכשרה כאמור, יועבר מכהונתו בתום שנה ממועד שמונה אם עד אותו מועד לא עבר הכשרה כאמור. מדברי ההסבר עולה כי מקורם של רבים מהליקויים שהתגלו בוועדות מכרזים בבורות או בחוסר התמצאות בהליכי המכרזים. לכן מוצע לחייב בהכשרה מתאימה את העוסקים בתחום המכרזים. יוער, כי הוראה מקבילה קיימת גם בסע' 42ב לתקנות המכרזים לגבי כלל גופי הציבור: 42ב.  (א)  (1)   חברי ועדת מכרזים, חברי ועדת פטור משרדית וחברי ועדת פטור מרכזית יהיו מי שעברו הכשרה לפי תכנית שאושרה בידי החשב הכללי, זולת אם אישר החשב הכללי כי אותו חבר פטור מהכשרה כאמור, מנימוקים שיירשמו; (2)   חבר ועדת מכרזים שלא פטר אותו החשב הכללי מהכשרה כאמור, יועבר מכהונתו בתום שנה ממועד שמונה אם עד אותו מועד לא עבר הכשרה כאמור.        (ב)  תקנת משנה (א)(1) תחול בשינויים המחויבים על גוף ציבורי שאינו משרד; לעניין זה, כל מקום שנאמר "החשב הכללי" קרי "המנהל הכללי של הגוף הציבורי". מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 14. שמירת סודות לא ימסור אדם כל ידיעה שהגיעה לידיו בתוקף תפקידו בעניין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, אלא למי שרשאי לקבל את הידיעה. בתקנות חובת המכרזים הנוסח זהה. מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 15. שמירת דינים אין באמור בכללים אלה כדי לגרוע מסעיף 26א לחוק תאגידי מים וביוב או מאישורים אחרים הנדרשים לפי חוק תאגידי מים וביוב. [קיימת כפילות בשם התקנה עם תקנה 45 לתקנות הכלליות, שהוחלה על הכללים בסעיף 2] "26א.   חברה לא תתקשר בעסקה לרכישת שירותים ממי שנותן שירותים לרשות המקומית שבתחומה היא מספקת שירותי מים וביוב, אלא אם כן השירותים הנרכשים הם שירותי מינהלה מסוגים שקבעה המועצה בכללים, וההתקשרות אינה מעמידה את נותן השירותים במצב של חשש לניגוד עניינים; כללים כאמור יכללו בין השאר תנאים להתקשרות והסדרים למניעת ניגוד עניינים." דוגמא לאישורים נוספים של הממונה: לדוגמא התקשרויות מחוץ לתחום. מיצוי חובת המכרזים לא גורעת מאישורים אחרים הנדרשים. מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 16. תחילה תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם. מס' התקנה המוצעת הסבר והערות 17. הוראות מעבר על אף האמור בסעיף 10, התקשרות עם יועץ משפטי או רואה החשבון המבקר או עם המבקר הפנימי שנעשתה כדין, שמועד סיומה הוא לאחר כניסת הכללים לתוקפם או שלא נקבע לה מועד סיום, תסתיים במועד הסיום, ואם לא נקבע מועד כאמור בתום שש שנים ממועד תחילתה או בתום שנתיים ממועד כניסת הכללים לתוקף, לפי המאוחר. על פי דברי ההסבר, מטרת הוראת המעבר לאזן בין הצורך להסדיר ההתקשרויות של נותני שירותים כאמור לבין התחשבות בהתקשרויות הקיימות ומתן אורכה מספקת לתאגיד ולנותני השירותים להיערך לכללים החדשים. תוספת (סעיף 12) 1. תנאים להתקשרות עם זוכה חברה רשאית להתקשר עם זוכה בפטור ממכרז, בהתבסס על מכרז שערך גוף ציבורי בכפוף לתנאים המפורטים להלן; החברה רשאית להסתמך, לצורך הנחת דעתה כי התקיימו התנאים המפורטים בפרט משנה (4) על בדיקות שערך הממונה בעניין: (1) המכרז הוא מכרז מסגרת שתקופת תוקפו למשך שנה אחת ובמכרזים שהגוף הציבורי יצהיר לגביהם כי הכנת מכרז בעניינם מורכבת במיוחד, למשך שנתיים; (2) המכרז נמנה על אחד מהסוגים הבאים: מתן שירותי ליסינג, אבטחה או ניקיון, מתן שירותי גביה או ביצוע עבודות או מתן שירותים בתחום המים והביוב; (3) אם המכרז הוא מכרז למתן שירותי ליסינג, אבטחה או ניקיון - שר הפנים אישר להתקשר לפיו, לפי סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-19729; "9. רשות מקומית רשאית, באישור שר הפנים, להתקשר בחוזה להזמנת טובין, להזמנת שירותים או לביצוע עבודות עם מי שזכה במכרז שפורסם מטעם משרד ממשרדי הממשלה או מטעם ארגון או מוסד ציבור." (4) אם המכרז הוא מכרז למתן שירותי גבייה או לביצוע עבודות או למתן שירותים בתחום המים והביוב – התקיימו כל אלה: (א) בתנאי מכרז המסגרת נכללה הוראה לפיה כי בכל אזור או סוג של רשויות ובכל תחום שבו עוסק המכרז יהיו מספר זוכים, ויכול שיהיו מספר שונה של זוכים לכל אזור או לכל סוג של רשות מקומיות; (ב) מכרז המסגרת הגדיר את העבודות, הטובין או השירותים המבוקשים ככל האפשר במדויק, ובכלל זה את תכונותיהם הפיזיות, הטכניות והאיכותיות, ואת יחידות המידה לפיהן  תהיה העבודה, כמות המוצר או השרות הנרכשים באופן שיאפשר קביעת המחיר שתשלם החברה באמצעות הכפלת המחיר ליחידה שהציע הזוכה במספר היחידות, ללא תלות במדדים נוספים שאינם מפורטים במכרז המסגרת; עם זאת, ניתן לאפשר למציעים לנקוב במחירים שונים (דיפרנציאליים), לגבי היקף ההתקשרות ובלבד שהתעריפים השונים יהיו ברורים וודאיים;  (ג) תנאי הסף להתמודדות והקטגוריות להגשת הצעות נקבעו כך שמתאפשר למספר גדול ככל האפשר של מציעים להשתתף במכרז; (ד) הצעות המתמודדים במכרז ינקבו במחיר בעד המוצר או השרות לגבי יחידת המדידה הכלולה במכרז;  ׁ(ה) למסמכי המכרז תצורף טיוטת חוזה עליו תחתום החברה לצורך התקשרות עם זוכה; הפרטים היחידים שיוותרו להשלמה בטיוטת החוזה יהיו המחיר של כל יחידת מוצר או שרות וכמות היחידות הנרכשות;  (ו) במסמכי המכרז הובהר שהחברה תתקשר עם הזוכה במישרין; (ז) מסמכי המכרז כוללים פירוט של העמלות שעל החברה לשלם לגוף הציבורי אם תתקשר עם זוכה וכן פירוט עלות רכישת שירותי ניהול ופקוח מהגוף הציבורי וכן הבהרה כי החברה אינה חייבת להתקשר עם הגוף הציבורי לשם רכישת שירותי ניהול ופקוח ממנו והחלטתה בעניין תתקבל לאחר בחירת הזוכה; (5) ניתן אישורו של היועץ המשפטי של הגוף הציבורי כי מכרז המסגרת בוצע לפי החוק חובת המכרזים. 2. הליך בחירת זוכה ותנאים להתקשרות עימו חברה רשאית להתקשר עם זוכה רק אם התקיימו כל התנאים הבאים: (1) ההתקשרות תעשה במישרין בין החברה ובין הזוכה, בחוזה שנוסחו יצורף למכרז המסגרת; (2) הפרטים היחידים להשלמה בחוזה זה הם התעריף של השרות או המוצר והכמות הנרכשת, לפי יחידות המידה שנכללו במכרז; (3)  החברה תנקוט, טרם ההתקשרות, בהליך של בקשת הצעות מחיר מכל הזוכים במכרז המסגרת בקבוצה הנוגעת לעניין הפנייה תכלול תיאור מדויק של המוצר או השרות אותו מבקשת החברה לרכוש, לרבות מידע על הפרויקט לביצוע, תקופת ההתקשרות, המוצרים או שירותים אותם מבקשת החברה לרכוש, לרבות הכמות המבוקשת מכל מוצר או שירות; הזוכים יתבקשו להציע הצעת מחיר למוצר או השרות הנדרשים לפי יחידות המידה שנקבעו במכרז המסגרת ובלבד שהמחיר שיציע הזוכה לא יעלה על המחיר שננקב בהצעתו של אותו זוכה במכרז המסגרת; (4) החברה רשאית לפנות לגוף הציבורי כדי שיבצע את הפנייה לזוכים בשבילה; לפנייה זו יצורף כל המידע המפורט בפסקה (3); (5) הצעות הזוכים יועברו לוועדת המכרזים של החברה, לקבלת החלטתה בדבר ההצעה הזוכה, לפי פסקה (7); (6) החברה לא תנהל משא ומתן עם הזוכים, כולם או חלקם; (7) החברה חייבת לבחור בהצעה הזולה ביותר שהתקבלה בהליך בקשת הצעות מחיר, והיא רשאית שלא לבחור בהצעה כלשהי, בכפוף לחוק; תקופת התקשרות לפי מכרז המסגרת תכלל במסמכי המכרז ולא תעלה על שלוש שנים; תקופה זו אינה ניתנת להארכה, אלא במקרים חריגים שאישרה ועדת המכרזים מנימוקים מיוחדים ובכל מקרה לא תעלה על חמש שנים; (8) הסכם בין החברה ובין הזוכה יכול שייחתם אך ורק בתוך תקופת תוקפו של מכרז המסגרת; (9) לא תתקשר החברה עם זוכה במכרז המסגרת אלא אם כן אישר היועץ המשפטי של החברה, בכתב כי ההתקשרות עונה על תנאי תוספת זו. 3. התקשרות החברה עם הגוף הציבורי (1)  במסמכי המכרז תפורט העמלה בעד מתן שירותי ביצוע המכרז, שלא תעלה על 25,000 שקלים חדשים; העמלה תהיה לפי מורכבות הכנת המכרז וכמות המשתמשים הצפויה להשתמש בו והעמלה אותה תשלם חברה שתבקש לרכוש גם שירותי ניהול ופקוח; (2) עמלת עריכת מכרז תשולם לגוף הציבורי אך ורק אם בחרה החברה באחד מהזוכים במכרז המסגרת; לא בחרה החברה באף אחד מהזוכים, לא תשלם עמלה כל שהיא לגוף הציבורי; בחרה החברה לרכוש מהגוף הציבורי שירותי ניהול או פיקוח, החברה לא תשלם עמלת עריכת מכרז; (3) החברה רשאית לרכוש מהגוף הציבורי שירותי ניהול ופיקוח בתמורה לעמלה שתחושב כשיעור מהיקף הפרויקט ושלא תעלה על: (א) במכרזים להקמה או לתיקון של תשתיות מים וביוב: היקף הפרויקט (מליוני שקלים חדשים ) עמלת ניהול עמלת פיקוח עמלה כוללת מ – 0 עד 2.0 (עד בכלל) 3.0% 3% 6.0% מ – 2.0 עד 5.0 (עד בכלל) 2.3% 3% 5.3% מ – 5.0 עד 10.0 (עד בכלל) 1.8% 3% 4.8% מ – 10.0 עד 20.0 (עד בכלל) 1.6% 3% 4.6% מ – 20.0 עד 30.0 (עד בכלל) 1.4% 3% 4.4% מ – 30.0 עד 40.0 (עד בכלל) 1.2% 3% 4.2% מ - 40.0 ומעלה 1.0% 3% 4.0% (ב) במכרזים לביצוע תחזוקה של מיתקני מים וביוב - 4% מהיקף הפרויקט בעד שירותי ניהול ו- 3% בעד שירותי פיקוח;  (ג) במכרזים למתן שירותי ליסינג, אבטחה או ניקיון – אם היקף הפרויקט עד 500,000 שקלים חדשים בשנה -עד 3% מהיקף הפרויקט ואם היקף הפרויקט עולה על 500,000 שקלים חדשים- על סכומים מעבר ל- 500,000 שקלים חדשים - עד 2% מהיקף אותם סכומים, בעד שירותי ניהול ופיקוח ביחד; (ד) במכרזים למתן שירותי גביה - עד 4% מהיקף התשלום לזוכה בעד שירותי ניהול ופיקוח ביחד.