חומר רקע
1
,לכבוד
חברי ועדת הרפורמות
הכנסת
חברתPayPal Pte Ltd
"(
PayPal") היא נותנת שירותים פיננסיים דיגיטליים מובילה בעולם,
המאפשרת לקונים ומוכרים
לשלוח ולקבל תשלומים מקוונים. לקוחותPayPal
, צרכנים וסוחרים, יכולים לשלוח תשלומים לאנשים ביותר מ200
שווקים ו
ב יותר מ20
.מטבעות
השירותים שמציעה
PayPal
מאפשר
י
ם ללקוחות ברחבי העולם לבצע
עסקאות תשלום
מקוונות
באמצעות
מכשירים פיננסיים קיימים, כגון כרטיסי
חיוב
. לקוחות יכולים להחזיק בחשבון ה-
PayPal
שלהם יתרה
ויכולים למשוך כספים אלה לחשבון
ה בנק
ה מקושר שלהם .או לשלם עבור סחורות ושירותים מאתרים שונים ברשת
PayPal
מוסיפה ערך לכלים הפיננסיים
של לקוחותיה
על ידי
יתרונות מתחום האבטחה וקלות ה שימוש, ועוזרת להפוך את
התשלומים לסוחרים מקומיים ובינלאומיים לתשלומים מקוונים
קלים , מהירים
ובטוחים
יותר. החזון והאסטרטגיה של
PayPal
להגביר את הדמוקרטיזציה של השירותים הפיננסיים, להנגי ש ולהרחיב את מגוון השירותים הפיננסיים עבור
הסוחרים והצרכנים (בכל שכבות האוכלוסייה), בזירת המסחר המקוון ובחנות הפיזית, עולים בקנה אחד עם כוונותיה
.ותכניותיה של ישראל בתחום זה
.
PayPal
מברכת את קידום הצעת חוק שירותי תשלום, התשמ"ח-
2018
("הצעת החוק") על י די הכנסת, ואנו מברכים את
הבחירה בוועדת הרפורמות על מנת להוביל חקיקה חשובה .זוPayPal
תומכת במטרה של הצעת החוק לעידוד ופיתוח
.הטכנולוגיה ולהרחבת השימוש בשירותי תשלום מתקדמים על ידי משתמשים ישראלים
בעוד שהמטרה של הצעת החוק ברורה, ואנו מכירים בעבוד
ה ש
נעשתה בקשר אליה
בשנתיים האחרונות, נציין כי חלק
מההוראות עשויות עדיין להוביל לתוצאות
שונות מהמכוון
ולהפריע לפיתוח הסחר האלקטרוני בישראל. אנו ממליצים בחום
לטפל בשירותי התשלום המתקדמים באופן שיאפשר את ההתפתחויות הטבעיות בתחום, ללא התערבות-
.יתר רגולטורית על
דר
ישות החוק לא להיות מפורטות וקשיחות מדי
, כדי לאפשר את הגמישות הנדרשת עבור המשתתפים בשוק כך
שיוכלו
להתאים את המוצרים והשירותים שלהם באופן היעיל ביותר ,
.שיעלה בקנה אחד עם המוצר או השירות הספציפי
להלן הערות ראשוניות להצעת החוק שבנדון מטעם
.PayPalאנו ממשיכים לעיין
בהצעת החוק ומתכוונים להעביר הערות
נוספות ומפורטות יותר בכתב או בעל פה לחברי הוועדה .
1.
פרט אימות ופרט אימות מוגבר (פרק א'
סעיף1
; פרק ד' סעיף10
; פרק ו' סעיף29
; פרק ח' סעיפים32
ו-
33
)
הצעת החוק מכניסה לשימוש את המונחים "פרט אימות" ו"
פרט אימות מוגבר" בעת אימות המשתמשים. חשוב שדרישות
האימות יהיו כלליות(
(high level
ויהיו עמידות גם לעתיד(future proof)
. מן הנוסח המוצע משתמע שגורמי האימות
צריכים להיות רק פריטים (
items
(
או
דברים
שהמשתמש
מחזיק ב
הם . במקום זאת, ההגדרה של "פרט אימות" צריכה להיות
פתוחה לרעיון שאימות יכול להתבצע גם
ב
אמצעים אחרים, כמו למשל אינדיקטורים המבוססים על
התנהגות .המשתמש
" :כשבודקים מה מהווה "פרט", הרשימה המופיעה בדברי ההסבר מציינת ,פרט מידע, קוד, צופן, אמצעי ביומטרי (טוקן
כרטיס) וכדומה
...
ואשר המשלם נדרש להציגו...
."
קיימת הנחה כי המונח ""וכדומה
נועד להתחשב בהתפתחויות טכ נולוגיות
עתידיות ומאפשר את השימוש בגורמי אימות אחרים,
,כגון אלה המבוססים על נתונים המושגים מאופן השימוש של הלקוח
וכי רשימה זו לא נועדה .להיות קשיחה
יובהר עוד כי הפרט/רכיב צריך שלא יהיה בהכ רח משהו שהמשתמש הוא בעליו או
א הו ש
יכול להציגו, אלא שאפשר יהיה
להסיקו
.מתוך התנהגות הלקוח יש להבהיר זאת ב
דיוני הוועדה ובפרוטוקול כך
שהחוק
שר יי קו עם הנוהגים וההבנה בתעשייה.
בנוסף
, חקיקה הנוגעת לאימות המבוצע על ידי נותן שירותי התשלום צריכה להיות בגישה מבוססת-
סיכון. נקודה זו הובהרה
היטב
בדברי ההסבר לסעיף10
:
"ככלל, הצעת החוק איננה כוללת חובה על נותן
שירותי תשלום, המנפיק אמצעי תשלום
2
,ללקוח
להתנות את השימוש באמצעי התשלום(מתן הוראת תשלום באמצעותו )בהצגת פרט אימות במטרה לזהות
את
הלקוח. עניין זה נתון לשיקול דעתו של נותן שירותי התשלום בהתאם למודל ניהול הסיכונים שלו
"...
סעיף10
להצעת החוק קובע כדלקמן:
,"השר
ב
הסכמת ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי
לקבוע
הוראות לענ
ין י חובת
נותן שירותי
תשלום למשלם לאמת את
י הו יז ו
של המשלם באמצעות פרט אימות כפי שי ,קבע
ל
צורך
מתן הוראת תשלום
אמצע
ות
אמצעי תשלום מסוים
ו ק ל י נפ הש "."
אנו מניחים כי לש
ון סעיף
10
(לעיל )נועדה לציין באופן כללי שהחוק החדש יכול להתפתח ,אך יש להבהיר כי הוספה של כל
דרישה כזו, הנוגעת לשאלות של מתי וכיצד יתבצע האימות, צריכה להיעשות תוך התייעצות עם
,הגורמים העיקריים בתחום
כגון
PayPal
.שאם לא כן ,סעיף
10
יעמוד בסתירה ישירה עם ההחלטה הברורה לאפשר לאימות להתבצע על פי שיקול
דעתם של נותני שירותי התשלום .המטרה של סעיף
10
צריכה לאפשר צפייה בנוהגי התעשייה לאורך תקופת זמן ורק אז ,
אחרי בחינה מהותית ,אם השר או הנגיד יזהו חששות בנוגע לקיום התחייבויות ב
תחום האבטחה ,תחל תקופת התייעצות
לבי
ע צו שינויים מושכלים.
אנו מבקשים גם כי סעיף10
יכלול דרישה כי כל החלטה כאמור של השר תהיה בכפוף להתייעצות
ולאישור של ועדה רלוונטית בכנסת
, בנוסף לגורמים המצויינים כעת בסעיף.
2.
מתן הנח
ות
(פרק י' סעיף45
)
פרק י' סעיף45
כפי שנוסח, קובע
:כי"
נותן שירותי תשלום למוטב לא ימנע מהמוטב לתת הנחה למשלם בשל שימוש
באמצעי תשלום מסוים".
,להבנתנו המטרה מאחורי ההוראה היא
ל סייע בהורדת המחירים
עבור הצרכנים ו
זוהי מטרה ראויה ,
אך אנו מטילים ספק אם ראוי שהחוק יעצב תוצאה זו באמצעות הוראה כזו במקום להתמקד במתן אפשרות לתחרות כמנגנון
הטוב ביותר להבטחת מחיר הוגן למשתמשים. ההוראה כפי שנוסחה תיצור אפליה בין שיטות תשלום שונות ובסופו של דבר
עשויה להיות בעלת השפעה שלילית על הלקוחות. אנו מציעים למחוק את הסעיף הזה במלואו. הוספת נוסח זה בעייתית
מהסיבות הבאות:
(א)
הנו סח המוצע
מעודד
שימוש באמצעי תשלום זולים יותר ובכך מתמקד רק
ב מימד אחד של
שירות התשלום
בעודו
מתעלם
מיתרונות אחר
ים
שאמצעי תשלום מסוימים אחרים מציעים, כגון אבטחה מוגברת
ו
תוכניות ל
ה הגנ
על
הקונה . יתכן שהלקוח לא יהיה בעמדה הטובה ביותר להערכת כל היתרונות של הגנה ואבטחה כשהוא נמצא בנקודת
המכירה, בעת שמוצעים לו מחירים שונים
ו הוא אינו בהכרח רואה
את התמונה הכ.וללת
(ב)
כל עוד אין בתעשייה נוהגים מתועדים או שימוש לרעה בתמחור, אין להתערב בנוהגי התמחור–
יש לאפשר לשוק
.לתמחר בחופשיות
(ג)
מתן ההנחות
באמצעי תשלום מסוימים לעומת אחרים יכולה לגרום לבלבול אצל הלקוח לנוכח סכומים שונים של
"עגל
ו ת "קניות
בקופה בעת התשלום.
3.
"עמידות לעתיד" (
Future Proof
)
יש לשאוף כי הצעת החוק תהיה "עמידה לעתיד" במידת האפשר, כלומר שתהיה נייטרלית מבחינה טכנולוגית כדי לאפשר
התפתחות עתידית. להבנתנו, יעד זה אומץ על ידי מנסחי ההצעה, אך אנו חוששים כי
תנאים קשיחים מסויימים
בהצעת החוק
3
אינם מאפשרים התקדמות דיגיטלית. חברות
בינלאומיות עשויות לשקול מחדש את כניסתן לשוק הישראלי, דבר
שעלול
לעכב את ה
תחרות בשוק,
מכיוון שחלק
מתנאי החוק דורש
ים
מנותני שירותי התשלום יצירת
פתרונות טכנולוגיים
ספציפיים
לשוק ה
ישראלי . חברות גלובליות עשויות להחליט שלא להשקיע בדרישות אלו לשם פעילות בשוק אחד בלבד. כפי שהצעת
החוק מנוסחת עתה, הסעיפים להלן .מהווים כמה דוגמאות לכך
סעיפים אלו כוללים דרישות העלולות לפגוע ב קידומם של
מודלים
שונים
של שירות
ו של
אפשרויות בחירה
.ללקוח להלן
הצעתנו ל
שינויי הנ וסח
ה
נחוצים :
הנוסח ה קיים
בהצעת החוק הנוסח המוצע הערות
פרק ב'; סעיף 2
)(ד
)(ד לפני כריתת חוזה שירותי
תשלום, יזהה נותן שירותי
התשלום את הלקוח וייתן
לו
הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני
כריתתו; בסמוך לאחר כריתת
החוזה ימסור נותן
שירותי
התשלום ללקוח עותק מהחוזה
שנכרת הכולל את התנאים
הייחודיים ללקוח
וכן עותק
מתיעוד הסכמתו לפי סעיף קטן
)(ג.
)(ד
לפני כריתת חוזה שירותי תשלום
יזהה
נותן שירותי התשלום את הלקוח
ו
ייתן
נותן שירותי התשלום
ללקוח
לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני
כריתתו; בסמוך לאחר כריתת החוזה
ימסור נותן שירותי
התשלום ללקוח
עותק מהחוזה ש
נכרת ,אם קיימים בו
תנאים ייחודיים ללקוח
וכן עותק
מתיעוד הסכמתו לפי סעיף קטן)(ג
ויוסיף להעמיד לרשות הלקוח באופן
רציף העתק מהחוזה
הסטנדרטי
.שלו
הדרישה לזהות לקוח חדש בעת עריכת חוזה לשירותי
.תשלום עם הלקוח אינה ברורה דרישות זיהוי לקוחות
מקומן בדרך כלל בחוקי
איסור הלבנת הון ולא ברור
מדוע
נ
דרש הדבר בחוק צרכני;
לפיכך נבקש למחוק את
הדרישה מסעיף זה .
,ככל שבכל זאת יידרש זיהוי הלקוח
נבקש כי
אמצעי
הזיהוי
יי קבעו על ידי נותן שירותי
התשלום בהתאם למודל ניהול הסיכונים של
ו .
,כמו כן
דרישות הזיהוי,
ככל,שיחולו
צריכות לחול רק כלפי
לקוח קבוע
כדוגמת לקוח שפותח חשבון תשלום
ולא
כל
פי לקוח מזדמן.
יהיה זה בלתי סביר לדרוש כי נותן שירותי התשלום
יזהה באותו אופן משלם
מזדמן
, זאת
כאשר המשלם
משתמש באמצעי תשלום( אחר )כגון כרטיס אשראי
אשר עליו חל
חוזה מסגרת
נפ
רד של ה משלם עם נותן
שירותי
ה תשלום
ה
אחר, הכפוף ל דרישה נפרדת לזהות
.את המשלם
בנוסף , בעוד סעיף4
דורש כי נותן שירותי התשלום
יבטיח מתן
גישה לחוזה, הדרישה בסעיף2
)(ד
לספק
עותק .מהחוזה אינה נחוצה אנו מציעים כי
במקרה
שבו
לקוחות
מסכימים לתנאי שימוש מקוונים (כגון הסכם
המשתמש שלPayPal
), תנאים אלה יהיו זמינים
למשתמשים בכל עת באתר האינטרנט של החברה . עם
זאת, כאשר לקוח נושא ונותן לגבי תנאים ייחודיים
מסוימים עם נותן שירותי תשלום, אזי העתק מהחוזה
יימסר.לאותו לקוח
4
הנוסח ה קיים
בהצעת החוק הנוסח המוצע הערות
פרק ב'; סעיף6
()(א1
)
סיום חוזה שירותי תשלום
(
1
) לגבי סיום חוזה בכל הנוגע
למתן שירות של הנפקת אמצעי
תשלום או סליקת פעולת תשלום
–
בתום יום העסקים שלאחר
;מועד מסירת ההודעה
(
1
) לגבי סיום חוזה בכל הנוגע למתן
שירות של הנפקת אמצעי תשלום או
סליקת פעולת תשל ום–
בתוך זמן
סביר
ובכל מקרה, כפי שנקבע בחוזה
בתום יום העסקים שלאחר מועד
מסירת ההודעה;
ישנן סיבות המחייבות סגירת חשבו
ן , או לחלופין, סיבות
המחייבות אי-
סגירה של חשבון. לדוגמה, כאשר
לקוח
חייב סכומים העומדים לפירעון והוא מחזיק בחשבון עם
יתרה שלילית, או כאשר
החשבון מוקפא מטעמי ניהול
סיכו נים
והונאות .לפיכך , יש לאפשר לצדדים להסכים
על השיקולים לכך בחוזה ביניהם. נותן שירותי התשלום
יספק
ללקוח מידע לגבי
תנאים אלה בחוזה בין הצדדים.
פרק ה'; סעיף22
המשלם רשאי ,בכל עת ,
לבקש
מנותן שירותי תשלום להקפיא את
השימוש באמצעי
התשלום ;
ביקש
המשלם כאמור ,
יקפיא נותן
שירותי התשלום את השימוש
באמצעי התשלום באופן מיידי
לתקופה שביקש המשלם ושלא
תעלה על14
ימים ,
אלא אם כן
ביקש המשלם בהתאם לחוזה
שירותי התשלום ,
תקופה ארוכה
יותר.
המשלם באמצעי תשלום שהינו כרטיס
או חפץ רשאי ,בכל עת ,
לבקש מנותן
שירותי תשלום להקפיא את השימוש
באמצעי התשלום ;
ביקש המשלם
כאמור ,
יקפיא נותן שירותי התשלום
את השימוש באמצעי התשלום באופן
מיידי לתקופה שביקש המשלם ושלא
תעלה על14
ימים ,
אלא אם כן ביקש
המשלם בהתאם לחוזה שירותי
התשלום ,תקופה ארוכה יותר.
אנו מבינים את מטרתה של ההוראה הזו המעמידה
ללקוח כלים להגנה בפני הונא
ות . עם זאת, בעוד
שתקופת הקפאה של14
יום היא הגיונית במקרה של
שימוש ב כרטיסים
פיזיים , אין היא הגיונית לגבי ארנקים
דיגיטליים. כאשר אמצעי התשלום הוא כרטיס
פיזי
,שיכול שיאבד
ה
לקוח
עשוי לבקש
להקפיא את
שירותים
לתקופה מוגבלת כדי למצוא את הכרטיס. במקרה של
אמצעי תשלום דיגיטלי כמו חשבוןPayPal
, אמצעי
התשלום אינו יכול "ללכת לאיבוד". במקרה זה, אם
משתמש מודיע ל-
PayPal
,על חשד להונאה בחשבון
עלינו להיות חופשיים להפעיל את המדיניות לגילוי
הונא
ות וסיכו
נים והתהליכים הכרוכים בכך
, וא ין זה
סביר שנהיה נתונים לתנאים קשיחים כאלה כמו
הפעלה
מחדש
של אמצעי התשלום כעבור14
.יום
אם משתמש
מ ודיע לנו על חשד להונאה או בעיות
אחרות בקשר לאמצעי התשלום, על פי העניין, נפסיק
שירותים מסויימים כגון את האפשרות לשלוח ולקבל
כספים בחשבון, ו
יתכן ש גם נגביל את החשבון על פי
בקשת הלקוח. עם זאת, כנותני שירותי תשלום, עלינו
להיות בעלי יכולת ושליטה להקצות את הזמן הדרוש
לחקירת טענות כאלו ולקבוע אם הונאה כזו אכן
,מתקיימת. בהתאם לכך איננו מגבילים אמצעי תשלום
לתקופה מוגדרת כפי שמחייב סעיף22
,וכן
איננו
מגבילים אמ( צעי תשלום ללא סיבה סיבות כגון
,השתלטות על החשבון
אמצעי תשלום גנובים וכו’
.)
הסיבות לחשד בהונאה
מביאות
לנקיטת אמצעים
ספציפיים )(כגון דרישה ממשתמש לשנות את סיסמתו
שבסופו של דבר
יכולים להביא להסרת
.ההגבלה
5
הנוסח ה קיים
בהצעת החוק הנוסח המוצע הערות
פרק
ז '; סעיף34
הרשאה לחיוב
34
.
(
א) המשלם רשאי לבטל
,הרשאה לחיוב, בכל עת
בהודעה לנותן שירותי
תשלום למשלם או
בהודעה למוטב; קיבל
נותן ש ירותי תשלום
למשלם הודעה מהמשלם
,כאמור יודיע על כך מיד
למוטב, קיבל המוטב
הודעה כאמור יו דיע על
כך לנותן שירותי
.התשלום למשלם...
)(ג הרשאה לחיוב שלא נעשה
בה שימוש במשך24
חודשים ממועד אישור
ההרשאה
לפי סעיף33
או
ממועד החיוב האחרון
שנעשה מכוחה, לפי
המאוחר–
;אינה תקפה
פקע תוקפה של הרשאה
לפי סע יף קטן זה, נותן
שירותי התשלום למשלם
יודיע על כך
למשלם
ולמוטב ויחולו הוראות
.)סעיף קטן (ב
(
א) המשלם רשאי לבטל הרשאה
לחיוב, בכל עת, בהודעה לנותן
שירותי תשלום למשלם או
בהודעה למוטב; קיבל נותן
ש ירותי תשלום למשלם הודעה
מהמשלם ,כאמור
י ודיע על כך
בהקדם מיד
למוטב, קיבל המוטב
הודעה כאמור יו דיע על כך
בהקדם מיד לנותן ש ירותי
.התשלום למשלם
)(ג הרשאה לחיוב שלא נעשה בה
שימוש במשך24
חודשים ממועד
אישור ההרשאה
לפי סעיף33
או
ממועד החיוב האחרון שנעשה
מכוחה, לפי המאוחר–
אינה
תקפה אלא אם כן
המשלם
השתמש באמצעי התשלום ב-
24
החודשים האחרונים או
הפעיל
גישה אליו או ש ניתנה לו על ידי
נותן שירותי התשלום אפשרות
לביטול בשירות עצמי
של
ההרשאה לחיוב;
פקע תוקפה של
הרשאה לפי סעיף קטן זה, נותן
שירותי התשלום למשלם יודיע
על כך
למשלם ולמוטב ויחולו
.)הוראות סעיף קטן (ב
להבנתנו, מטרת הוראה זו היא אבטחת חשבון המשלם
במקרה שבו לא נעשה שימוש בהרשאה לחיוב במשך
זמן מה. על פי דברי ההסבר לסעיף10
, ברור שהחלטות
אבטחה וניהול סיכונים כאלה צריכות להיות מבוססות
סיכון ולהיעשות על פי המודלים למקרי הונאה של נותן
.שירותי התשלום,כמו כן
הוראה זו אינה נחוצה במקרה
שבו נותן שירותי התשלום מעמיד למשלם
אמצעי
גישה
לחשבונו ואפשרות לבטל את ההרשאה באופן חד-צדדי
בכל עת.
בנוסף , הוראה זו כפי שנוסחה היא קשיחה מאוד
ומכבידה בנוגע לעיתוי מתן ההודעות
למוטב . הודעה
."מיידית" עשויה להיות בלתי אפשרית מבחינת המערכת
אנו משתמשים באמצעי
ם אלקטרוניים כגון
API
ו-
webhooks
ה מוטמעים
אצל ה סוחרים כדי לספק
הודעות כאלה, אך אפילו אמצעים אלקטרוניים אלה
.עשויים להיות נתונים לעיכובים
,(ג) אם המטרה היא אבטחה והגנת המשלם מפני הונאה
אזי אנו ממליצים לבטל את ההרשאה
רק כאשר
המשלם
לא השתמש באופן בטוח באמצעי
התשלום בכללותו
בתוך תקופת זמן כזו. כאשר הלקוח השתמש באופן יאות
באמצעי התשלום בכללותו (בדוגמה שלPayPal
,
הלקוח
השתמש בחשבון ה-
PayPal
שלו) בתוך תקופה
קצובה של24
חודשים, הדרישה להשעיה אוטומטית של
הרשאות שלא נעשה בהן שימוש לאחר24
חודשים
אינה מיטיבה עם המ.שלם
לבסוף, דרישה זו אינה קיימת ב-
2
PSD
או במסגרות
אסדרה אחרות שאנחנו מכירים, והיא דורשת פיתוח
ויישום של תכונה כזו באופן ייחודי לשוק הישראלי, צעד
מכביד למדי ללא תועלת מידתית ללקוח. היא אף עשויה
להיות מבלבלת ומסורבלת לסוחרים שמוכרים מוצרים
או שירותים.ברחבי העולם
;'פרק ז סעיף35
הרשאה לחיוב
)(א
המשלם רשאי לבטל חיוב
מסוים שחויב בו מכוח הרשאה
לחיוב, בהודעה לנותן
שירותי
התשלום למשלם, ובלבד
שההודעה כאמור תימסר לנותן
שירותי התשלום לא
יאוחר
משלושה ימי עסקים ממועד
החיוב; הודיע המשלם כאמור
ישיב לו נותן שירותי
התשלום
מוצע לבטל
סעיף זה
דרישה זו אינה מתאימה לשירותי תשלום דיגיטליים
מסוימים ואין אנו מכירים דרישה דומה בתחומי שיפוט
אחרים. משום כך , דרישות כאלה ישפיעו על עסקאות
בינלאומיות ותהיה להן השפעה משמעותית על נותני
שירותי תשלום
גלובליים ובפרט בקשר ל מתן שירותים
.למוטבים בינלאומיים
ל מוטבים כאלה יינתן שירות שונה
מאוד אם לקוחותיהם יהיו מישראל . כדי
להטמיע
,דרישה זו
יתכן ש יהיה צורך
ב הקפאה של כספי העיסקה
(
hold) בת ש לושה ימים לכל העסקאות הנעשות
.במסגרת הרשאה לחיוב
6
הנוסח ה קיים
בהצעת החוק הנוסח המוצע הערות
למשלם את סכום
החיוב, בערכו
ביום החיוב, בתוך יום עסקים
אחד ממועד
.ההודעה
יתר על כן, היכולת לבטל עסקה מהעבר אינה נחוצה
.כאשר המשתמש יכול לערער על עסקה כזו
,כמו כן דרישה כזו עלולה לגרום לעיכוב ביצוע
העסקאות
שכן המוטב יתעכב בביצוע העיסקה כדי
לאפשר את ביטולה , דבר שיפגע
במוטב ובעסק
ת הבסיס.
כאשר משתמש יכול לבטל את ההרשאה לתשלום
בכללותה, הדרישה שיש לאפשר למשתמש לבטל
הוראת תשלום מסוימת
במסגרת ההרשאה היא קשיחה
מדי ולא נחוצה. כפי שהוסבר קודם, על המסגרת
להתאים לעקרונות של נייטרליות הטכנולוגיה ו לא
להיות
ספציפית
בקשר
לשירות ים מסוי
מים.
4
.
/מניעת הלבנת הון/מימון טרור
הונאה/אבטחה:
בסעיפים
מסוימים בהצעת החוק יש התייחסות ל
מושג
י
היסוד של מניעת
סיכון
ו
הונאה ומניעת הלבנת הון ומימון טרור
. עם זאת, יש להתייחס למושג
ים אלה
כנושא ברור
לאורך כל הצעת החוק
כך
שהחובות של נותן שירותי
תשלום
לפי החוק
יוכפפו ל שיקולי
מניעת סיכון ,הונאה
והלבנת הון או בהתייחסות ישירה כחריג
.לכל סעיף הכרחי כך לדוגמה, סעיף23
)(א
מטפל בזכותו של נותן שירותי תשלום להקפיא את השימוש ב אמצעי התשלום
בין היתר מסיבות הקשורות ל אבטחה
ולמניעת הונאה .
,כמו כן
ב דברי ההסבר לסעיף23
)(ג מובהר החריג
כדלקמן
בהקשר
להלבנת הון ומימיון טרור:
"
עם זאת, סעיף קטן (ג) המוצע מאפשר לנותן שירותי תשלום למשלם להקפיא את השימוש
באמצעי התשלום
גם ללא
,מתן הודעה או פרטים לגבי הסיבות הנוגעות להקפאה אם ,מתן אלו עשוי לסכל את המטרה שלשמה נדרשת ההקפאה
ו
בלבד שההודעה או פרטי הסיבות יימסרו מוקדם ככל האפשר לאחר מכן, כמו ,וג לד
מה, בנסיבות הנ וגעות לאיסור
הלבנת הון או מימון
" טרור.
מאחר ש
י
ש להוסיף סייגים דומים לסעיפים שונים כגון סעיפים 7
,
8
,
12
ו-
13
אנו מציעים, כאמור,
שהחוק יקבע כי חובות נותן
שירות י תשלום יוכפפו
לשיקולים בנושא אב י,טחה מניע
ת סיכונים והונאות,
איסור הלבנת הון
ומימון
.טרור