חומר רקע

1 כ' במרחשוון"התשע ט 29 באוקטובר2018 אל : חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת : הייעוץ המשפטי לוועדה תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי– צמצום השימוש במזומן), התשע"ח- 2018 עבירות מינהליות– כללי סעיף1(א) לחוק העבירות המינהליות , התשמ"ו- 1985 (להלן– )חוק העבירות המינהליות , מסמיך את שר המשפטים לקבוע, בתקנות, כי עבירה על הוראה שנקבעה באחד מהחוקים המנויים בתוספת הראשונה לחוק העבירות המינהליות או בתקנות שהותקנו על פיו, שאינה פשע, היא "עבירה מינהלית", שניתן בשלה להטיל קנס בדרך מינהלית. לפי הוראת סעיף1 )(ב לחוק העבירות המינהליות, תקנות כאלה טעונות הסכמת השר הממונה על ביצועו של אותו חוק וכן אישור של .ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת קביעת השר בתקנות כי עבירה מסוימת היא עבירה מינהלית, משנה את אופייה של העבירה ואת הטיפול בה. בעבירה פלילית "רגילה", כאשר רשויות הת ,ביעה סבורות כי אדם פלוני עבר עבירה מוגש נגדו כתב אישום ומתנהל משפט בעניינו. לעומת זאת, בעבירה מינהלית, כאשר ממונה מטעם הרשות סבור כי יש יסוד סביר להניח ש אדם עבר עבירה מינהלית, הוא רשאי להטיל עליו את הקנס .המינהלי שנקבע לאותה העבירה ,במסגרת המסלול המינהלי עומדת בפני הנקנס האפשרות לשלם את הקנס תוך60 ימים לאחר המצאת ההודעה על הטלת הקנס (ס עיף 16 ) , או להגיש בקשה לביטול ההודעה על הטלת הקנס, תוך30 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס (ס עיף 8 )א. ,הטיפול בעבירות מינהליות יכול לעבור מהמסגרת של המסלול המינהלי לטיפול באמצעות המסלול .הפלילי הרגיל מעבר מעין זה יתרחש כאשר האדם שמייחסים לו עבירה מינהלית ,מודיע תוך30 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס, כי ברצונו להישפט (סעיף13 ,) או כאשר תובע מחליט,, מטעמים שיירשמו ,להגיש כתב אישום בגין עבירה מינהלית במידה ו הוא סבור שהנסיבות ( מצדיקות זאת עיף ס 15 .) דרך המלך הי א הטלת קנס במסגרת המסלול המינהלי, ואילו ה מסלול הפלילי ,של הגשת כתב אישום הוא החריג והיוצא מן ה .כלל העבירות שבחוק לצמצום השימוש במזומן סעיפים2 ו-4 ל חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח- 2018 (להלן– ,)חוק המזומן מטילים מגבלות שונות על שימוש במזומן ובשיקים . כדי לאכוף מגבלות אלה, קובע חוק המזומן מנגנוני אכיפה שונים :לעוסקים וליחידים לגבי עוסקים – סעיף6 לחוק המזומן קובע כי הפרה של המגבלות על שימוש במזומן ובשיקים בידי עוסקים, תיאכף באמצעות מגנון של עיצומים כספיים , ששיעורם יהיה מדורג בהתאם להיקף :הכספי של התשלום במזומן או בשיק אם התשלום במזומן או השיק הוא עד25,000 ₪ – עיצום בשיעור של15% ; אם התשלום במזומן או השיק הוא מעל25,000 ₪ ועד50,000 ₪ – עיצום בשיעור של20% ; אם התשלום במזומן או השיק הוא מעל50,000 ₪ – עיצום בשיעור של30% . 2 לגבי מי שאינו עוסק – סעיף20 לחוק המזומן קובע, כי הפרה של המגבלות על שימוש במזומן ,ובשיקים בידי מי שאינו עוסק תהיה עבירה פלילית שהעונש בצידה הוא קנס בשיעור ים האמורים לעיל לגבי עיצומים כספיים, ובלבד שגובה הקנס לא יעלה על פי20 מהקנס הקבוע בסעיף61 ()(א4 ) לחוק העונשין1 . הוראה דומה יש בסעיף21 לחוק המזומן, לעניין הפרה של האיסור על קבלת סכום .במזומן על ידי עורך דין או רואה חשבון, במסגרת מתן שירות עסקי במקביל, סעיף37 לחוק המזומן, הוסיף את העבירות הפליליות האמורות לתוספת הראשונה לחוק העבירות המינהליות, ובכך הסמיך את שרת המשפטים להתקין תקנות שיאפשרו את אכיפתן של העבירות האמורות .באמצעות הטלת קנס מינהלי התקנות המוצעות 1. עבירות מינהליות עבירה על הוראה מההוראות המפורטות בסעיפים 20 ו- 21 לחוק לצמצום השי ,מוש במזומן התשע"ח- 2018 ., היא עבירה מינהלית 2. קנס מינהלי (א) לעבירה מינהלית כאמור בתקנה1 )יהיה קנס מינהלי קצוב בשיעור כאמור בסעיף קטן (ב מהתשלום בשיק, מהתשלום במזומן או מהשיק המוסב, לפי העניין, ובלבד שגובה הקנס המינהלי לא יעלה על פי20 מן הקנס הקבוע בסעיף61 ()(א4 .) לחוק העונשין )(ב ( 1 ) אם התשלום במזומן, התשלום בשיק או השיק המוסב הוא עד25,000 שקלים חדשים – שיעור של15% ; ( 2 ) אם התשלום במזומן, התשלום בשיק או השיק המוסב הוא מ- 25,000 שקלים חדשים ועד50,000 שקלים חדשים– שיעור של20% ; ( 3 ) אם התשלום במז ומן, התשלום בשיק או השיק המוסב הוא50,000 שקלים חדשים ומעלה– שיעור של30% ; )(ג ב ,עבירה מינהלית חוזרת ייווסף על הקנס המינהלי הקצוב הקבוע לאותה עב י רה, סכום השווה ל קנס המינהלי "הראשון; לעניין זה, "עבירה מינהלית חוזרת– עבירה על הוראה מההוראות המפורטות בסעיפים20 או21 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח- 2018 , כאמור בתקנה 1, בתוך שנתיים מעבירה קודמת על אותה הוראה, שבשלה הוטל על העובר קנס מינהלי. 3. תחילה תחילתן של תקנות אלה ביום התחילה או יום התחילה המאוחר של החוק לצמצום ה שימוש במזומן, התשע"ח- 2018 ", לפי העניין; לעניין זה, "יום התחילה" ו"יום התחילה המאוחר– .כהגדרתם בחוק האמור מוצע לקבוע כי עבירה על הוראה מההוראות שבסעי פים 20 ו- 21 לחוק המזומן תהיה עבירה מינהלית, שעל ביצועה יוטל קנס מינהלי קצוב בשיעורים שנקבעו בסעיף6 )(ג לחוק המזומן ושפורטו .לעיל עוד מוצע לקבוע כי כאשר תבוצע עבירה מינהלית חוזרת ייווסף לקנס המינהלי הקצוב הקבוע לאותה עבירה סכום השווה לקנס המינהלי הראשון. לפי המוצע, תחילתן של התקנות יהיה מיום התחילה של החוק לצמצום השימוש במזומן. נקודות לדיון : שיעורי הקנס המי נהלי אל מול שיעורי הקנס הפלילי (תקנה2 ))(ב– במקרה ששיעור הקנס המינהלי נמוך משיעור הקנס הפלילי, מי שמבקש להישפט מסתכן, שכן אם יורשע ייענש בקנס הפלילי ששיעורו גבוה יותר. לעומת זאת, במקרה ששיעור הקנס המינהלי זהה לשיעור הקנס הפלילי 1 סעיף61 ()(א4 ) לחוק העונשין קובע קנס של עד226,000 ₪ ,. מכאן שלפי המגבלה המוצעת, גובה הקנס המקסימלי לא יעלה על4,520,000 ₪ . 3 ,סיכון זה אינו קיים. לכן ההצעה להשוות את שיעורי הקנס המינהלי לשיעורי הקנס הפלילי, מתמרצת כל אדם שיוטל עליו קנס מינהלי לבקש להישפט בפני בית המשפט,. זאת נוכח העובדה שהפנייה לבית המשפט יכולה אך ו רק להוביל להפחתת סכום הקנס ולא להגדלתו2 . תמריץ שכזה מסכל את הרצון לייצר אכיפה מהירה ויעיל .ה באמצעות האפיק המינהלי כדי להימנע מתמריץ שכזה הקנס המינהלי צריך להיות נמוך מהקנס הפלילי, כך שפנייה לבית המשפט תכלול בצידה ,סיכון לקנס גבוה יותר. נוכח האמור נראה כי יש להקטין את שיעורי הקנסות המינהליים המוצעי ם כך שלא יהיו זהים לשיעורי הקנסות הפליליים הקבועים בחוק. 2 סעיף14 לחוק העבירות המינהליות, קובע כי אם אדם ביקש להישפט והורשע, לא יפחת סכום הקנס המינהלי הקצוב מסכום הקנס או שיעורו, ואולם, בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להפחית את הקנס, אם ראה נסיבות .המצדיקות את הפחתתו