חומר רקע

תקנות העיצובים, התשע"ז- 2018 ביום ה- 07.08.2018 ייכנס לתוקפו חוק העיצובים, התשע"ז-2017 (להלן: "חוק העיצובים" או "החוק") אשר יחליף את ההסדר הקיים כיום בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים. החוק החדש מביא לידי ביטוי את השינויים והתמורות שחלו בתחום בשנים האחרונות, הן מבחינת דיני הקניין הרוחני עצמם, והמסגרת הנורמטיבית אשר הושפעה רבות בשל הצטרפותה של ישראל לאמנות והסכמים שונים, והן מבחינה טכנולוגית ביחס לסוגי המוצרים השונים הניתנים לרישום, אופי הבחינה, אופן הגשת הבקשות והרישום עצמו. זכות העיצוב מעניקה הגנה על מאפיין חזותי של מוצר או חלק ממנו, לרבות קווי מתאר, צבע, צורה, מרקם ועוד. ההגנה תינתן לעיצוב חדש ובעל אופי ייחודי, אשר אינו פוגע בתקנת הציבור, בהתאם להוראות החוק. הגנה זו מעודדת חדשנות ותהליכים יצירתיים ומאפשרת למעצב לקבל תמורה בגין פרי יצירתו. במקביל, הגנה זו קצובה בזמן ועם תום תוקף העיצוב רשאי כל אדם לעשות שימוש בעיצוב ללא מגבלה. החוק קובע שני אפיקים לקבלת הגנה על עיצוב. הראשון, הגנה באמצעות רישום, קרי עיצוב הנרשם בפנקס העיצובים המנוהל על ידי רשות הפטנטים (להלן: "הרשות"), לאחר בחינת הבקשה לעיצוב על ידיה. עיצוב רשום יהיה מוגן למשך 25 שנים בכפוף לתשלום אגרת חידוש מדי חמש שנים. האפיק השני הוא הגנה באמצעות עיצוב לא רשום, מעצב המאמין כי העיצוב שלו כשיר להגנה רשאי לסמנו (כפי שיפורט בהמשך) ובכך ליצור חזקת ידיעה ביחס לזכויות בגין העיצוב המסומן, קרי החזקות הקבועות בסעיפים 69 ו- 78(ב)(2) לחוק. עיצוב לא רשום הינו אחד החידושים המרכזיים של החוק, והוא מעניק הגנה מפני העתקה החל מיום פרסומו של העיצוב למשך שלוש שנים. בהתאם לסעיף 112 לחוק שרת המשפטים ממונה על ביצועו ועל התקנת תקנות לצורך זה, תקנות אלו נועדו לקבוע את הפרטים ביישומו של החוק. חלק מההסדרים אשר מופיעים בתקנות נשאבו מתקנות הפטנטים זאת בכדי ליצור הסדרים דומים בתחומים השונים אשר נמצאים תחת סמכותה של הרשות. הסדרים דומים יובילו לתאימות בנהלי העבודה של הרשות דבר אשר יסייע למשתמשים ולרשות כאחד. חלק ראשון: כללי להגדרה "הליך על ריב" – ככלל, הליך על ריב הינו הליך אשר מתנהל בין שני צדדים פרטיים, זאת להבדיל מהליך אשר מתנהל בין אדם פרטי לרשות. ההגדרה מפרטת אילו הליכים, על פי חוק העיצובים, הינם הליכים על ריב, כך למשל, על פי ההגדרה הליך על פי סעיף 12(ב) לחוק העיצובים הינו הליך על ריב. סעיף 12 לחוק עוסק בעיצוב שירות, עיצוב שירות הינו עיצוב אשר עוצב על ידי אדם במהלך עבודתו ולצורך עבודתו, על פי החוק בעליו הראשונים של עיצוב זה הינו המעסיק. יחד עם זאת, על פי סעיף קטן ב' באין הסכמה אם עיצוב מסוים הוא עיצוב שירות, יכול מי מהצדדים, הן המעסיק והן העובד, לפתוח בהליך בשאלת הבעלות בעיצוב. הליך זה יתנהל בפני רשם הפטנטים (להלן: "הרשם") בלבד (זאת להבדיל מהליכים אשר יכולים שיתנהלו בפני הגורם המוסמך, קרי עובד הרשות אשר סמכויותיו הואצלו לו בידי הרשם). חוק העיצובים אינו נותן שם כולל להליכים אלו אולם התקנות מחילות הסדרים שונים על אותם הליכים על כן יש צורך להגדירם בסעיף ההגדרות. חלק שני: סדרי רישום פרק א': מסמכים תקנות 2- 12 מסדירות את אופן הגשת המסמכים לרשות, בנייר ובהגשה מקוונת לרבות ייצוג על ידי מורשה בפני הרשות והחלפתו. תקנה 9(ד) מסדירה את התנהלות הרשות במקרים בהם נשלח מסמך בהליך על ריב (כפי שהוגדר בסעיף ההגדרות והוסבר לעיל) אך המסמך אינו תקין או לא צורפה האגרה שנקבעה. על פי התקנה, במקרים אלו תשלח הודעה לבעלי הדין על ידי הגורם המוסמך בסמוך ככל הניתן למועד המסירה לרשות, כל עוד לא יתוקן הפגם או תשולם האגרה, לפי נסיבות העניין, תראה הרשות את המסמך כאילו לא נמסר. נחדד ונבהיר כי תקנה 9 עניינה מסמך אשר התקבל ברשות אך לא היה תקין, למשל, צורף קובץ לא נכון. זאת להבדיל מתקנה 6 אשר עניינה מסמכים אשר לא התקבלו כלל אצל הרשות בשל קשיים טכניים או ליקויים טכנולוגיים. פרק ב': הבקשה והתיאור החזותי תקנות 13- 16 קובעות בין היתר את אופן הגשת הבקשה לרישום עיצוב ומגדירות בפירוט את דרישת התיאור החזותי הנאות הקבועה בחוק. פרק ג': דרישת דין קדימה לפי אמנת פריס (Paris Convention for the Protection of Industrial Property) אדם אשר הגיש בקשה לרישום עיצוב באחת מהמדינות החברות באמנה (להלן: "הבקשה הראשונה") יכול לבקש כי התאריך הקובע לעניין בחינת כשירות בקשתו בישראל יהיה מועד הגשת הבקשה הראשונה – דין קדימה. תקנות 17- 19 מסדירות את אופן הגשת הבקשה לעניין זה. פרק ד': הטיפול בבקשה שהוגשה ופרסום דבר ההגשה תקנות 20- 24 מסדירות את אופן הטיפול בבקשה ופרסום דבר הגשתה, לרבות הטיפול בבקשה שאינה תקינה והודעה על ליקויים בצורתה. חלק שלישי: בחינת הבקשה תקנות 25- 40 מסדירות את תהליך בחינת הבקשה, לרבות סדר הבחינה, הודעה על פרסום שאינו שולל חידוש, הודעה על ליקויים בבקשה לעניין הכשירות, חלוקת בקשה, בחינת תיקונים והשגות על החלטת הבוחן שבהן ידון הרשם. תקנה 28(ב) מאפשרת הגשת בקשה לרישום מדגם מוסף (לעניין עיצוב מוסף ראו הרחבה מטה בתקנה 63) גם כאשר הפרסום אשר שולל חידוש או אופי ייחודי מן העיצוב הינו מדגם בבעלות מבקש העיצוב, שנרשם על פי הפקודה. חלק רביעי: חידוש רישום בכדי שעיצוב רשום יהיה בתוקף, על בעל העיצוב לחדשו מדי חמש שנים באמצעות תשלום אגרה, אגרות אלו נקראות אגרות חידוש, תקנות 41- 44 מסדירות נושא זה. אגרות החידוש מייצרות את האיזון הראוי בין הרציונל במתן הגנה על העיצוב, ובכך הענקת זכות כלכלית בלעדית לבעליו, לבין החשיבות שבקיומו החופשי של העיצוב ומתן אפשרות לציבור כולו לעשות בו שימוש מסחרי. עצם תשלום אגרת חידוש מעודד מעצבים לחדש את ההגנה על עיצובם רק כאשר הדבר יעיל להם כלכלית. סכומן של אגרות החידוש גדל בהדרגתיות וככל שתקופת ההגנה מתארכת כך עולה סכומה של האגרה. צורך זה בשיקולי עלות תועלת של מעצבים, מתגבר ביתר שאת כאשר עסקינן בעיצובים שכן מטבע הדברים תחום העיצובים משתנה ומתחדש לעיתים תכופות. משכך ייתכן כי לאחר חמש שנים העיצוב יהיה רלוונטי פחות ועל כן התועלת הכלכלית לבעליו תפחת. במצב דברים זה נרצה כי המעצב לא יחדש את הגנתו והעיצוב ישוחרר לנחלת הכלל. תקנה 41(ג) מאפשרת למעצב לשלם מראש עבור תקופת ההגנה המלאה (25 שנים) במועד תשלום אגרת החידוש הראשונה (חמש שנים לאחר הגשת הבקשה לרישום). תקנה 42 קובעת כי הרשות תשלח הודעה אלקטרונית לבעל עיצוב אשר תוקפו של עיצוב הרשום על שמו עומד לפוג, זאת לא יאוחר משלושה חודשים לפני אותו מועד. מתן השירות כפוף לכך שבעל העיצוב מסר לרשות כתובת דואר אלקטרוני לצורך זה, יחד עם זאת יובהר ויודגש כי אין באמור בתקנה כדי לגרוע מחובת התשלום המוטלת על המבקש באם לא קיבל את התזכורת האמורה. חלק חמישי: הליכים בפני הרשם פרק א': בקשה לביטול עיצוב רשום תקנות 45- 50 מסדירות את נושא הגשת כתבי הטענות וראיות בהליכים לביטול עיצוב אשר מתקיימים בפני הרשם, כדלהלן: יוזם ההליך רשאי להגיש את ראיותיו יחד עם כתב הטענות, במידה שכך פעל יגיש המשיב גם הוא את ראיותיו יחד עם כתב הטענות. אם הגיש יוזם ההליך את ראיותיו בנפרד מכתב הטענות יפעל כך גם המשיב. לא הגיש יוזם ההליך את ראיותיו יחד עם כתב הטענות יגיש ראיותיו תוך חודש ימים ממועד הגשת כתב הטענות על ידי המשיב והמשיב יגיש ראיותיו חודש ממועד הגשת הראיות על ידי יוזם הבקשה. יצויין כי הוראות פרק זה יחולו גם בנוגע להליכים המתוארים בפרקים ג', ד' ו-ה' לחלק זה. פרק ב': בירור ההליך בפני הרשם תקנות 51- 63 קובעות את אופן בירור ההליכים המתנהלים בפני הרשם, ובין היתר, מועד שמיעת טענות, חקירת מצהירים, רישום ותיקון פרוטוקול, אופן מתן החלטת הרשם והודעה על ערעור. יצויין כי בדומה לפרק א' לחלק זה הוראות פרק זה יחולו גם בנוגע להליכים המתוארים בפרקים ג', ד' ו-ה' לחלק זה. תקנה 54 מסדירה את אופן חקירת המצהירים בהליכים המתנהלים בפני הרשם. על פי תקנת משנה א', ככלל, מצהירים שאינם בעלי דין אינם מחויבים להתייצב לדיון, על כן במידה ובעל דין מעוניין לחקור מי מהמצהירים, אשר אינם בעלי דין, עליו להודיע על כך לרשם בהודעה בכתב, לא יאוחר מחמישה עשר ימים טרם מועד השמעת טענות הצדדים. במידה והמצהיר הרלוונטי תושב חוץ על בעל הדין לשלוח את הודעתו לא יאוחר מחודש לפני המועד האמור. על פי תקנת משנה ב' רשאי בעל דין לשלוח לרשם הודעה, לפיה בקשתו של יריבו בהליך לחקירת מצהיר לפי תקנת משנה א' (כמפורט לעיל) תדחה, את ההודעה ישלח בעל הדין לא יאוחר משבעה ימים מיום שנמסר לו העתק דרישתו של יריבו כאמור בתקנה 9(א). על פי תקנת משנה ג', במידה ולא התקיים האמור בתקנת משנה א' ו/או תקנת משנה ב' תצהירו של המצהיר לא ישמש ראיה בהליך, זאת פרט למקרים בהם השתכנע הרשם כי הדבר הכרחי לשם עשיית צדק או לשם הגנה על טוהר הפנקס, קרי הדבר הכרחי בכדי שלא יוותרו בפנקס עיצובים שאינם כשירים לרישום וכן על מנת שהפנקס ישקף את מצב הזכויות בעיצובים הרשומים. תקנה 55 מסדירה את סמכויותיו של הרשם בעניין גילוי מסמכים ופרטים נוספים. כיום סמכויות אלו אינן מעוגנות בחקיקה והרשם שואב את סמכותו להורות על כך מהפסיקה בלבד. הרשם מפעיל סמכויות אלו במקרים המתאימים על פי התווית שיקול הדעת כפי שהיא עולה מהחלטות קודמות. ישנה חשיבות רבה לסמכויות אלו לצורך קיומו של הליך תקין הן ביחס למידע אשר ראוי שיוצג בפני הצדדים והן ביחס למידע אשר ראוי שיוצג בפני הרשם. יחד עם זאת, מאחר שזכות העיצוב הינה זכות חדשה, ועל כן עלול להתעורר ספק בדבר סמכות הרשם להורות על גילוי מסמכים, ולאור ההבחנה בין ההליכים השונים אשר מתנהלים ברשות (עיצובים, פטנטים וסימני מסחר) והאופי השונה של הליכים אלו אל מול הליכים אשר מתנהלים בבית המשפט, נמצא כי קיים צורך להקנות סמכות מפורשת בתחום העיצובים בתקנות. יודגש כי הקניית סמכות רחבה מדי עלולה להכביד על ההליך ולהאריכו שלא לצורך ובנוסף עשויה לאפשר לצדדים לערוך "מסע דיג" אגב ההליך המתנהל בפני הרשם. משום כך, סמכויותיו של הרשם יופעלו כאמור בתקנות – תקנת משנה א' מעניקה לרשם את הסמכות להורות על גילוי מסמך ספציפי. תקנת משנה ב' מתווה את שיקול הדעת של הרשם בהפעלת סמכות זו, כך יורה הרשם על גילוי מסמכים רק כאשר הדבר נדרש, רלוונטי ועוד, כמפורט בתקנה. תקנת משנה ג' מעניקה לרשם את הסמכות להורות על גילוי מסמכים כללי, קרי עריכת תצהיר המפרט מהם המסמכים אשר נמצאים בידי מי מהצדדים, בהתאם להוראת הרשם. אולם, בעניין זה, של גילוי מסמכים כללי, יורה על כך הרשם רק לפי בקשת בעל דין בהחלטה מנומקת בכתב ומטעמים מיוחדים שיירשמו. תקנת משנה ד' עוסקת במתן פרטים נוספים וקובעת כי הרשם יורה על מתן פרטים נוספים אם הדבר נדרש לקיום הדיון. יובהר ויודגש כי אין באמור לשנות דבר מהמצב כיום, כאמור, כבר כיום אין מחלוקת בדבר סמכות הרשם לפעול על פי האמור בתקנות, הסדרת הנושא בתקנות נועדה בכדי להעניק וודאות לצדדים ולאפשר קיום הליך תקין וברור לכל. תקנה 58 מעניקה לרשם את הסמכות, בהסכמת הצדדים, להעביר הליכים המתנהלים בפניו לגישור. התקנה מחילה את הוראות סעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, בשינויים המחויבים וכמפורט בתקנה. לצד האמור, על פי סעיף קטן (3) מוענק לרשם שיקול דעת האם לאשר את הסדר הגישור אם ראה שמן הצדק לעשות כן, זאת בשים לב לייחוד החלטות רשם מסוג זה, אשר לגביהן שוקל הרשם את האינטרס הציבורי המגולם בשאלה של כשירות העיצוב לרישום, מעבר להסכמות צדדים פרטיים אשר שמים דגש על האינטרסים העסקיים הלגיטימיים שלהם ועשויים להיות אדישים לשמירה על נחלת הכלל. תקנה 61 מגבילה את שיקול דעתו של הרשם בעת פסיקת הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עורך דין, בגין הליכים אשר התנהלו בפניו, וקובעת, בתוספת הרביעית, תקרה להוצאות שייפסקו בידי הרשם. הסדר זה נקבע לאור הניסיון בהליכים אחרים ברשות המצביע על פסיקת הוצאות גבוהות יחסית לאלו הנפסקות בבתי המשפט, כמו גם נוכח חוסר היעילות שבהגשת בקשה נפרדת לפסיקת הוצאות בסיום ההליך וחוסר הודאות ביחס לגובה ההוצאות שיפסקו אשר עשוי להוביל להרתעה מפני הגשת הליכים. תקנה 63 מסדירה את נושא העיצוב המוסף, על פי סעיף 52 לחוק, עיצוב יקבל הגנה כעיצוב מוסף אם מאפייניו החזותיים זהים לאלו של עיצוב רשום (להלן: "העיצוב העיקרי") אך מופיעים על גבי מוצר שונה, או אם העיצוב מופיע על גבי אותו מוצר אך מאפייניו החזותיים שונים מאלו של העיצוב העיקרי בפרטים שאינם מהותיים בלבד. התקנה קובעת כיצד יגיש בעל עיצוב מוסף בקשה למתן תוקף עצמאי לעיצוב מוסף אם בוטל רישומו של העיצוב העיקרי, שעל בסיסו נרשם העיצוב המוסף, זאת על בסיס סעיף 60 לחוק. פרק ג': דרישה לציון שם המעצב תקנות 64- 67 מסדירות את אופן הגשת בקשה לדרישת ציון שם המעצב בפנקס או בתעודת הרישום, בקשה לביטול ציון השם והמשך ההליכים לעניין זה. פרק ד': החזר תוקפו של עיצוב תוקפו של עיצוב רשום יפקע אם בעל העיצוב לא שילם אגרת חידוש. החוק מאפשר לבעל עיצוב שזכותו פקעה בשל אי תשלום האגרה, לבקש להחזיר את העיצוב לתוקף, בתנאים האמורים בחוק. תקנות 68- 72 קובעות הוראות לעניין אופן הגשת בקשה להחזר תוקף, רישום החזר תוקף בפנקס ובקשה לביטול החזר תוקף. פרק ה': סכסוך בקשר לעיצוב שירות כאמור לעיל, סעיף 12 לחוק קובע כי עיצוב אשר עוצב על ידי עובד לצורך עבודתו ובמהלכה, קרי עיצוב שירות, יהיה בבעלותו של המעסיק, אלא אם כן הוסכם אחרת. סעיף קטן ב' קובע כי בעת סכסוך בשאלה האם עיצוב מסוים הוא עיצוב שירות יכול כל אחד מהצדדים, עובד או מעסיק, לפנות לרשם בכדי להכריע בסכסוך. תקנה 73 מסדירה את אופן הפניה לרשם בעניין זה. חלק שישי: רישום בפנקס ותיקוני מסמכים בתום הליך הבחינה ובאם נקבע כי העיצוב כשיר להגנה ירשם העיצוב בפנקס העיצובים אשר מנוהל ברשות. תקנות 74- 82 מסדירות את נושא רישום הזכויות בפנקס, במיוחד העברת בעלות ורישום רישיון שניתן לגבי העיצוב, והוראות הנוגעות לתיקון הפנקס. חלק שביעי : פרסום באתר האינטרנט תקנה 83 קובעת סוגי מסמכים אשר יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ככלל מדובר בכל המסמכים הקשורים לבקשה ונשלחים לרשות זאת על פי סעיף 104 לחוקתקנת משנה ב' קובעת כי כל המסמכים אשר מנפיקה הרשות ומפורסמים באתר לא יכללו מספרי תעודת הזהות. בנוסף, תפעיל הרשות אמצעים טכנולוגיים אשר באמצעותם יוכל המבקש להעלות את מסמכיו לאתר כך שמספר תעודת הזהות שלו לא יפורסם. תקנת משנה ג' קובעת סוגי מסמכים אשר לבקשת המבקש לא יפורסמו באתר כגון מסמכים הנוגעים לבריאותו של המבקש או סודות מסחריים. תקנת משנה ד' מבהירה כי באם הוגשה בקשה כאמור בתקנת משנה ג' לא יפורסם המידע כל עוד לא החליט אחרת הגורם המוסמך, בסירובו לבקשה כאמור ינמק הגורם המוסמך את החלטתו בכתב. תקנת משנה ה' קובעת כי הרשות תיידע את הציבור בדבר אפשרותו להגיש בקשה לאי פרסום מידע כאמור בתקנת משנה ב' זאת על ידי פרסום מידע זה באתר האינטרנט של הרשות. יצויין כעת כי תחילתן של תקנות 83 (ב) עד (ה) שנתיים מיום התחילה של התקנות. חלק שמיני: השגה על פעולות של הגורם המוסמך סעיף 96 לחוק קובע הסדר כללי לפיו כל אדם אשר רואה עצמו נפגע מהחלטת הגורם המוסמך, שהואצלו לו סמכויותיו מהרשם כמפורט בסעיף 95 לחוק, רשאי להשיג על החלטתו זו של הגורם המוסמך בפני הרשם. התקנות קובעות הליכים ספציפיים של השגות בעניין ליקויים ואגרות (ראו תקנות 28- 34), תקנה 84 מוסיפה את אופן ומועד הגשת ההשגה על כל החלטה של הגורם המוסמך שלא נדונה בתקנות 28 – 34. חלק תשיעי: סמכויות עזר תקנות 85- 91 מסדירות סמכויות עזר, כגון סמכות להתיר תיקונים, וסדרי דין בערעור על החלטת הרשם. תקנה 91 קובעת באיזה אופן ימשיך דיון בהליך אשר התנהל בפני הרשם, סגנו או פוסק בקניין רוחני אך נפסק מכל סיבה שהיא טרם סיומו, זאת לרבות זהות הגורם המוסמך מטעם הרשות אשר ימשיך בדיון והשלב ממנו ימשיך הדיון. חלק עשירי: שונות פרק א': שונות תקנה 92 מסדירה את אופן הגשת דין וחשבון בתביעת הפרה לגבי חשבונותיו של המפר לצורך חישוב הפיצוי שייפסק לבעל הזכות. ההסדר הנקבע דומה במהותו להסדר הקבוע בתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), תש"ס 1999. תקנה 93 מסדירה את אופן הסימון של עיצוב לא רשום. אחד החידושים המרכזיים של החוק הוא מתן אפשרות לקבל הגנה על עיצוב גם ללא רישומו ברשות. על פי החוק סימון המוצר כעיצוב לא רשום מקים חזקה כי מי שניצל את העיצוב ידע כי בעליו סבר שהוא כשיר להגנה כעיצוב לא רשום. הגנה זו תהייה קצרה יותר מההגנה המוענקת לעיצוב רשום (שלוש שנים אל מול עשרים וחמש שנים לעיצוב רשום). התקנה מסדירה את אופן סימון המוצר כך שיהיה גלוי וביחס נאות לגודל המוצר או האריזה, לפי העניין, ובלבד שניתן יהיה לאתרו בקלות. עוד מסדירה התקנה המוצעת את דרך הסימון על ידי רשימה פתוחה של חלופות, זאת בשים לב לכך כי תחום העיצובים כולל בתוכו מגוון רב של מוצרים שונים ואופנים שונים של שיווק, ונדרשת גמישות של ההסדר. לפיכך, נקבע הסדר המאפשר התפתחות והתאמות לסיטואציות שונות ומגוונות אשר לא ניתן לקבוע לגביהן רשימה סגורה. פרק ב': סדרי נוהל כלליים תקנות 94- 97 קובעות סדרי עבודה כלליים של הרשות והתנהלות הציבור מולה, כגון חישוב הזמן לעשיית פעולה בידי מבקש רישום ואופן הגשת בקשות ביניים. פרק ג': אגרות תקנות 98- 101 קובעות את הסדרי תשלום האגרות המשולמות לרשות, כגון הצמדה למדד והחזר אגרה ששולמה בטעות. תקנה 98 קובעת את החובה הכללית לתשלום אגרה, על פי התקנה בגין כל פעולה המפורטת בתוספת השנייה יש לשלם את האגרה הנקובה בתוספת. יחד עם זאת, על פי תקנת משנה ב' אי תשלום אגרה אינו מביא לכדי ביטול הבקשה, הפעולה או ההליך אשר מתנהל בפני הרשות, אולם הגורם המוסמך לא יבצע את הפעולה או ההליך, או יידרש לבקשתו של מבקש שלא צירף את האגרה הנדרשת. פרק ד': תחילה ותחולה תקנה 102 מסדירה את תחילתן ותחולתן של תקנות אלו. ככלל תקנות אלו יחולו מיום פרסומן. תקנת משנה ב' מחריגה את האמור בתקנת משנה א' וקובעת כי תחילתה של תקנה 17(ד)(3) אשר עניינה הפנייה למסמך דין קדימה שהופקד בארגון העולמי לקניין רוחני תהיה ביום 01.07.2019 זאת שכן בתאריך זה תהייה אופציה זו פתוחה בפני הציבור. תקנת משנה ג' קובעת כי תחילתה של תקנה 83(ב) עד (ה) תהיה שנתיים מתחילתן של התקנות. סעיף 130 לחוק קובע כי בקשות אשר יוגשו על פי חוק העיצובים טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלו, יחולו עליהן תקנות המדגמים, זאת בכפוף להחרגות ושינויים מחויבים כאמור בסעיף, תקנת משנה ד' קובעת כי על אף האמור, מיום כניסתן לתוקף של תקנות אלו הן יחולו אף על הבקשות הנ"ל. יחד עם זאת, באם שולמה אגרה לגבי בקשות אלו על פי תקנות המדגמים לא יידרש המבקש לשלם אגרה נוספת או להשלים את הסכום הנקוב על פי תקנות העיצובים. תוספות: תוספת ראשונה- בקשה לרישום עיצוב התוספת הראשונה היא טופס בקשה לרישום עיצוב, לרבות עיצוב מוסף, אשר מוגשת לרשות בנייר, על פי תקנה 13(א). תוספת שנייה - לוח אגרות התוספת השנייה מפרטת את סכומי האגרות הנדרשות לסוגי הבקשות, הפעולות וההליכים השונים. תוספת שלישית- סיווג מוצרים התוספת השלישית מפרטת סוגים ותתי סוגים של מוצרים נושאי עיצובים. תוספת רביעית- לוח הוצאות בהליכים בפני הרשם התוספת הרביעית קובעת תקרת הוצאות סבירות אותן מוסמך הרשם להטיל בהליכים המתנהלים בפניו, זאת על פי תקנה 61.