חומר רקע
הצעת חוק
מ-
1246
–
חוק שירותי תשלום , לדיון בוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים
– א בר שות
חה"כ רחל עזריה
הערות גמא ניהול וסליקה בע"מ
מדובר בהצעת חוק חשובה וחיונית, שיש בה כדי לקדם את
.רמת השירותים והתחרות בתחום אמצעי התשלום בישראל
.להלן שני נושאים אשר ביחס אליהם יש מקום לשנות מהצעת החוק
1.
לסעיף17
:
הסעיף עוסק במצב בו הלקוח ("המשלם") עשה עסקה בבית עסק ("המוטב"), אבל אז בית העסק לא
מספק את הסחורה במועד שהוסכם והלקוח מבטל את העסקה. סעיף17
(ב) קובע שהמשלם (לדוגמה צרכן שרכש
בחנות עם כרטיס אשראי) יכול
להפסיק/לבטל
את התשלום, אך זאת רק אם ספק שירותי התשלום עוד לא העביר
את הכסף לבית העסק, או שהכסף הועבר אבל ספק שירותי התשלום יכול לקזז את מה
שכבר הועבר למוטב
מסכומים אחרים שמגיעים לבית העסק. כלומר, הסעיף נועד לספק הסדר מאוזן, שמגן גם על ספק שירות התשלום
שכבר העביר כסף לבית העסק; ההגנה על מי שהעביר כבר את התשלום לבית העסק נדרשת על-
מנת שתהיה אכן
.אפשרות לעסקים לקבל את התשלום מיד
2.
ההסדר המוצע עומד בניגוד להסדר הקיים בסעיף10
לחוק כרטיסי חיוב: בניגוד לחוק הקיים עד כה, ההגנה
שבהצעת החוק החדשה מוענקת אך ורק לחברת הסליקה ("ספק שירות התשלום") ולא גם לגופים אחרים
.)שמתחרים עם חברת הסליקה על מתן הקדמת התשלום לבית העסק (כגון חברת נכיון כך, בחוק כ רטיסי חיוב
כתוב כיום בסעיף10(א2
:)
"...ואולם הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עסקה בתשלום אחד, שהספק קיבל את
,מלוא תמורתה טרם הודעת הלקוח כאמור באותו סעיף קטן
ומי שנתן לספק אשראי בשל אותה עסקה
אינו יכול
".להיפרע מהספק בדרך של קיזוז כלומר ההוראה שבחקיקה כיו ם, בסעיף10(א2
) לחוק כרטיסי חיוב, חלה באותה
מידה
גם
על חברת כרטיסי אשראי (ספקית שירות התשלום / הסולק) שנתנה אשראי לבית העסק והעבירה לו כבר
את התמורה
וגם
על חברה שמתחרה בחברת כרטיסי האשראי שנתנה אשראי לבית העסק בניכיון של עסקת
התשלום. מטרת המחוקק בחוק הקיים
הייתה לאפשר תחרות על הקדמת התשלום בבית העסק, ואילו שינוי הנוסח
.בהצעת החוק הנוכחית יעניק יתרון גדול לסולקים מול נותני אשראי אחרים והתחרות תיפגע
3.
ההסדר החדש בסעיף17
בהצעת החוק יפגע לכן ביכולתם של נותני אשראי וחברות ניכיון להתחרות בחברות כרטיסי
האשר אי על מתן אשראי והקדמת התשלומים לעסקים. מה שמוביל לאשראי בריבית נמוכה ביותר גם לעסקים
קטנים ובינוניים. הנוסח הקיים בסעיף10
לחוק כרטיסי חיוב נקבע כדי לאפשר להן תחרות שוויונית מול החברות
.הבנקאיות והוא הצליח בכך
4.
בהתאם יש לתקן את סעיף17(ב) בהצעת החוק, כך שה חריג שמונע ביטול עסקה אם הכסף כבר הועבר למוטב
(ולא ניתן להיפרע מהמוטב בדרך של קיזוז) יחול לא רק על "נותן שירותי תשלום" אלא על כל מי "שנתן לספק
"[המוטב] אשראי בשל אותה עסקה–
בדיוק כפי שמוסדר מזה שנים בסעיף10
.לחוק כרטיסי חיוב
5.
לסעיף1 –
:הגדרת מאסדר
הגדרה זו היא הבסיס בלשון החוק להסדר בו הרגולציה והפיקוח על אותו חוק ממש
יבוצעו בנפרד על-
ידי שני מפקחים שונים. בנק ישראל יפקח על הבנקים ועל חברות כרטיסי האשראי כאשר אלו
מציעים שירותי תשלום. המפקח על נותני שירותים פיננסיים ברשות שוק ההון יפקח על כל גורם אחר שמציע את
.אותם שירותים בדיוק
6.
פיצול הפיקוח יפגע במטרות החוק ובצרכנים. כל אחד מהרגולטורים יפרש את החוק בדרכו וינחה את ספקי שירותי
התשלום שתחת אחריותו. ההבדלים שיווצרו בחלוף הזמן ייגרמו לתחרות לא הוגנת וגם יבלבלו ויפגעו בלקוחות
ובוסופו של דבר יגרמו להקטנה ופגיה בתח רות. הצרכנים, לדוגמה, יצטרכו להבין שכאשר הם משתמשים
באפליקציית תשלום של בנק הם זוכים להגנות מסוימות, ואילו כאשר האפליקציה היא של חברה אחרת–
יש להם
דווקא הגנות אחרות. הצרכנים גם יתקשו להשוות הצעות מתחרות, כאשר בנק ישראל והמפקח על שירותים
פיננסיים יקבעו כלל ים שונים לגילוי נאות בהצעת של מחירים ותנאים. כמו כן אכיפת הסנקציות בחוק לא תבוצע
.באופן שווה ואיד אלא כל רגולטור עשוי לנהוג אחרת
בהתאם מבוקש כי על קיום החוק
צריך לפקח מפקח אחד., ללא תלות בזהות ספק שירותי התשלום