חומר רקע

1 4-11-2018 :לכבוד ,יו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט- ח"כ ניסן סל ומיאנסקי , באמצעות :'פקס5 640890 - 02 חברי וועדת חוק חוקה ומשפט, באמצעות מזכירות הוועדה[email protected] 'ובאמצעות פקס02.6753199 :העתקים היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, באמצע :'ות פקס02.6467011 היועץ המשפטי לוועדת חוק חוקה ומשפט, עו"ד :'ד"ר גור בליי, באמצעות פקס1 640880 - 02 הפרקליט הצבאי :'הראשי, אל"ם שרון אפק, באמצעות פקס6 569452 - 03 יועמ"ש איו"ש, אל"ם אייל טולד,נו :'באמצעות פקס0 470186 - 077 הנדון : הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ- ישראל (תיקון– ניהול והקצאת מקרקעין באזור יהודה והשומרון על ידי החטיבה להתיישבות), התשע"ח– 2018 [הצ"ח/פ5361/20 /פ4920/20 ) 1. ,לקראת הישיבה של וועדת חוק חוקה ומשפט בנוגע להצעת החוק שבנדון הקב ועה ליום5.11.2018 , נבקש להביא לידיעת ח ברי הכנסת ו כן הגורמים הרלוונטיים האחרים העוסקים בעבודת הוועדה, את עמדת ארגון "יש דין– ארגון")מתנדבים לזכויות אדם (ע"ר1, ביחס לרכיבים שונים המופיעים בהצעת הח.וק 2. הדברים ש יוצגו להלן נוגעים בקשיים העיקריים של הצע ו ת החוק המופיעות לעיל, בעיקר הקשיים החוקתיים ואלה הנובעים ממגבלות המשפט הבינל אומי ההומניטרי המהווה את המסגרת המשפטית העליונה החולשת על השטח אליו מכוונת הצע .ות החוק הנדונות א. בפתח הדברים – הצעות החוק אינן עומדות בתנאים ו במגבלות הקבועים ב משפט הבי נלאומי ההומניטרי ומהוות למעשה סיפוח אסור של השטח האמור 3. ה צעת החוק האמורה מבקשת לחיי ב את הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש בשטחי הג ,דה המערבית להעב יר את מלוא המקרקעין המצויים תחת ניהולו ל ידיה של הח יב ט ה להתיישבות, הפועלת במסגרת .ההסתדרות הציונית העולמית 4. פעילותה של החטיבה להתיישבות בתחומי י ,שראל עברה מהמורות משפטיות רבות שסופן בחקיקה בשנת 2015 אשר מבקשת להסדיר את מעמדה ואת קשרי הגומלי ן שלה עם ממשלת ישראל ומול רשויות הפועלות מטעם ממשלת ישרא .ל בית המשפט העליון נדרש לסוגיות,חוקתיות שונות העולות מחוק זה2 למ ו רות שחלק גדול מהסוגיות שעלו בעתירה לא הוכרעו (בין אם בשל העדר בשלות ובין אם בשל העובדה כי לאותה עת בית המשפט העליון לא מצא לנכון לה י דרש לכלל הסוגיות העולו ,ת מהן והותירן ב ב חינת )""בצריך עיון , ברי כי פסיקת בית המשפט בעניין עשויה להיות בעלת השלכות והיקשים להצעת החוק הנוכחית, בין לגבי מה שיש בפסק הדין, ובעיקר על הפערים וההבדלים בין הצעת החוק הקודמת (תיקון 'מס2 .) ובין זו הנוכחית 1 יש דין הוא ארגון זכויות אדם ישראלי הפועל למען העצמה של הליכי אכיפת חוק על ישראלים שפגעו בפלסטינים בשטחים הכבוש ים. יש-דין גאה להיות נתמך על-ידי ישויות מדיניות דמוקרטיות זרות .תמיכה זו מהווה חלק עקרי ממקורות המימון של הארגון .יש-דין מתחייב שאף אגורה מכספו לא הגיעה ולא תגיע מכספי הימורים ,מגורמים אנטישמיים או מכל מקור אחר שחוקיותו מוטלת בספק. 2 בג"ץ9518/16 הראל נ' כנסת ישראל 'ואח [פורסם ב אתר הרשות השופטת , פסק דין מ שנת2017 .]", להלן: "בגץ הראל ,שלומי זכריה משרד עריכת דין Shlomy Zachary, Law Offices רח' דוד חכמי12, תל אביב-יפו , 6777812 6777812 Jaffa, - David Hachmi St., Tel Aviv th 12 :טלפון03.5275273 Tel: ++972(0)3.5275273 :פקסימיליה153.3.5275274 Fax:++972.153.3.5275274 ------- ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- --------------------------------- שלומי זכריה, עו"ד Shlomy Zachary, Adv. מיכל זיו, עו"ד Michal Ziv, Adv. 2 5. אולם בטרם נצ לול ל מסד והטפחות של הצעת החוק, יש לעמ ,וד על טיבה העקרוני והמטרה המוצהרת :פחות או יותר של החוק סיפוח והחלת חוקי מדינת ישראל ביחס לטריטוריה ומקרקעין המצויים מ חוץ ו לגב.לות מדינת ישראל 6. הצעת החוק עוסקת בשטחים המצויים בתחו ם ,הגדה המערבית אזור המצוי תחת מצב משפטי המכונה ( ""תפיסה לוחמתית" או "כיבושbelligerent occupation .) 7. על פ י עקרו ן הבסיס של המשפט הבינ ,לאומי המפקד הצבאי, הינו מי שמשמ ש חליף הריבון .בשטח הכבוש משמע, הכנסת, בכל הכבוד הראוי, אינה יכולה לחוקק ביחס לשטחים אשר מצויים מחוץ ל ג בולותי ה .הריבוניים של מדינת ישראל 8. ה צעת החוק, מבקשת למעשה ל הפוך את כנסת ישראל כמחוקק באזור . זאת, למרות ש סמכו יו ת החקיקה באזור זה מצוי תו בידי המ ,פקד הצבאי זאת בהתאם לכללי המשפט ה בינלאומי ההומניטרי המנהגי אש.ר ישראל כפופה לו והוא מחייב אותה 9. עקרון בסיס שני, מעבר לעובדה שכיבוש אינו מהווה ריבונות, הוא עובדת היותו של הכיבוש זמני ,מטבעו תוצר לוואי של כורח נסיבות ה סכ סוך המזויין. הצעת החוק מבקשת לשנות מהא ופי הזמני ומהשיקולי ם הזמניים אשר צ ריכים להנחות את הרשויות הפועלות ,באזור ולחייב– ללא כל שיקול דעת– העבר ה של מקרקעין המנוהלים על ידי הרשות המוסמכ ת שהוקמ ה בהתאם לצווים צ באיים שהו תקנו על ידי המפקד ה ,צבאי לידי .החטיבה להתיישבות ישו ת, שטיבה המנהלי מעולם לא הובהר דיו (גם לא במסגרת בג"ץ הראל ) ושפועלה, בייח דו בשטחי האזור, התאפיין בעשרות השנים האחרונות בשורה של מעשים בלתי חוקיים, חל קם נסקרו בדו "ח שחובר על ידי עו"ד טליה ששון, ואומץ על ידי ממשלת ישראל . 10 . ה עברה זו של המקרקעין– לרבות מקרקעין פלסטינים פרטיים– לידי החטיבה להתיישבות, חותרת תחת האופ י הזמני של הכ יבוש, ומבקשת להנציח מצב של קבע ביחס לשטח המצוי והמנוהל תחת ע .קרונות הזמניות הדברים מקבלים משנה תוקף היכן שמוצע כי המקרקעין ינוהלו בהתאם ל כללים ולמ דיניות של רשות מקרקעי ישראל, אשר האינטרסים והכללים המנחים אותה שונים ביחס לשטח .הכבוש המצוי באופן זמני בלבד בחזקת הרשויות הישראליות 11 . י הע קרון ה בסיסי השלישי הקבוע בדיני הכיבוש, נוגע לכך שחליפו של הריבון, בעקבות הטבע הזמני של הכיבוש, אמור לפעול בנאמנות עבור האוכלוס י יה הנכב,שת נ ול הלו בהתאם לעקרונות הנאמנות ( usufruct ). כך, תקנה55 לתקנות הנלוות לא מנת האג בדבר דיני ה ומנ הגיה של הלחימה בי בשה משנ ת 1907, אשר הוכרה כמשפט בינלאומי מנהגי מחייב את כלל רשויות ישרא ל, קובעת כי ה רכוש הציבורי (לרבות מקרקעין אשר אינם בגדר אדמה פרטית), אמורים להתנהל על פי עקרונות טובת ההנאה. המכר של נכסי דלא ניידי ציבוריים , כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון, 3 א .סור על פי המשפט הבינלאומי 12 . הצעת החוק הנ"ל לא נועדה עבור הא וכלוס י יה הנכבשת, התושבים המוגנים המתגור רים ברחבי הגד ה המערבית והשטח ה ציבורי אמור לשרת אותם. נהפוך הוא– הצעת החוק מבקשת לפעול לטובתה של מדינת ישראל, על פי האינטרסים של מדינת י שראל וע בור תושביה של מדינת ישראל, ואלה בלבד. כל אל ה נקבעו כאינטרסים שלמפקד הצבאי (או כל מי שפועל כחליף הריבון באזור) אסור כלל לקחת .בחשבון4 13 . זאת ועוד– סמכויות החקיקה של חליף הריבון בשט ח הכבוש, תחומות לפי אמות המידה הקבועות בתקנה43 לתקנות האג , אשר קובעות כי סמכויות החקיקה ,באזור הינן מוגבלות ביותר, ועל חליף הריבון לנהוג על פי כיבוד החוקים הנוהגים בשטח הכבו ש, אלא אם הדבר נבצר ממנו לחל וטין. הצעת החוק אינה טוענת כי נבצר להמשיך ל נהל את המקרקעין לחלוטין באופן אשר עולה בקנה אחד עם הדין המקו מי, ועל כן החקיקה האמורה אינה עולה בקנה אחד עם המגבלות החל ות על המחוקק בשטח בהתאם לתקנה43 . 3 בג"ץ285/81 אל נזאר נ' מפקד יהודה ושומרון( , פ"ד לו1 '), בעמ704 [ 1982 ] 4 בג"ץ393/82 ג'מעית אסכאן אלמעלמון אלתעאוניה אלמחדודה אלמסאוליה נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון , פ"ד )לז4 ) 785 ( 1983 ; 3 14 . מעבר לכך, הצעת החוק אף מבקשת לפעול ביחס למקרקעין שהם בגדר אדמות פלסטיניות פרטיות . 14.1 כ ך למשל, הצעת החוק חלה גם ביחס ל אדמות פרטיות של פלסטינים שנתפסו לצרכי ביט ,חון והוחלט, עובר לשנת1979, כי צרכים ב י טחוניים אלה יוג שמו באמצעות הקמת מתקני מגורים או ל כלוסי י ה אזרחית . יוער, כי עמדתנו העקרונית היא כי המדובר בהפ ,רה של המשפט הבינלאומי ו בין היתר בשל בעיות משפטיות אקוטיות אלה הפרקטיקה הא מורה נפסקה בשנת1979 לאחר מת ן פסק דין של בית המשפט העליון בס.וגיה5 תפיסה זו של מקרקעין פלסטינים א ין פ ירו ,שה הפקעה והיא לעולם זמנית, אולם כעת ,על פי הצעת החוק מתחייבת העברת אותם מקרקעין לידי החטיבה להתיישבות, ולנהלם בהתאם לעקרונות רשות מקרקעי ישראל, אשר אינה עוסקת באדמות מסוג זה, ואשר אינה עוסקת באדמות ה ת פוסות באופן זמני . 14.2 אדמות נוספות אשר הינן בגדר אדמות פרטיות של פלסטינים והצעת החוק עוסקת בהם, היא האדמות המהוות רכוש נטוש, כלומר, רכוש שקיימים לו בעלים פלסטינים, אשר עזבו את האז .ור עזיבתם את האזור אינה מפקיעה מהם את בעלותם הפרטית ביחס למקרקעין האמורים, ועם שובם לאזור, על הממונה על הרכוש הנטוש להשיבם לידיהם. ע וד יצוין, ביחס למקרקעין אלה, כי נקבע בעבר כי אין לאפשר שימוש במקרקעין מסוג זה לצרכי הקמת התיישבות י שראלי ת בתחומי הגדה המערבית, ואכן, לא נעשה שימוש במקרקעין אלה לצרכי התיישבות ישראלית בשטח י הגדה המערבית, למעט מספר מקרי ם ספורים ב תחילת שנות ה- 70 ,'כאשר פרקטיקה זו הופ סקה, בין היתר בשל הנחיותיה של עו"ד פליאה אלבק, לשעבר מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות .המדינה 15 . משכך, הצעת החוק מבקשת לבטל שורה של איסורים הקבועים במשפט הבינלאומי ההומניטרי בדבר החובות המוטלות על חליף הריבון– המפקד הצבאי או מ י מטעמו– ביחס למקרקעין פרטיים ,. לא בכדי כחוט השני עובר באופן עקבי בפס יקת ב ית המשפט העליון הא יסור על שימוש באדמות פרטיות לצרכי הקמת התיישבות ישראלית, וזאת מהטעם הפשוט כי הקמה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות המשפט הבינלאומי ההומניט רי האוסר על הפקעת אדמות ומחייב את כיבוד הקניין ש .ל האוכלוסיה הנכבשת ה צעת החוק האמורה, מבקשת לקעקע זאת, ולאפשר שימושים במקרקעין פרט יים )(תפוסים או נטושים על ידי החטי בה להתיישבות, ולמעש ה ל העב ירן מ בעלות פלסטינית לחזקה .ישראלית 16 . כאמור, וכפי שאף מחל קת הייעוץ המשפטי לכנסת וכן נציגות היועץ המשפטי לממשלה העי רו ביחס להצעת החוק הנוכחית , הרי שעצם החקיקה של בית המ חוקקים הישראלי ביחס לשטח המצוי מחוץ לתחומו, עלולה לה י חשב כהרחבת סמכויות השיפוט של המדינה מעבר לגב ולותיה, ול הוות למעש ,ה סיפוח אשר הינו אסור על פי המשפט הבינלאומי, אשר אינו מקבל את האפשרות של רכישת טריטוריה כתוצאה .מסכסוך מזויין 17 . אולם גם אם תתקבל נקודת המוצ א כי הכנסת הינה גורם ר יב וני המוסמך לחוקק בש טח הכבוש , ברי כי אין לראות בכנסת ובחקיקה מטעמה ככזו אשר נטולת הגבל ות. חקיקה זו לעולם כפופה ל ,כלל ההסמכה והסמכת החקיקה בשטח התפוס נובעת מהמשפט הבינלאומי ההומניטרי, אשר מכתי ב שורה של איסורים והגבלות בי חס למקרקעין המצויים בשטח הכבוש, בין אם המדובר במקרקעין פרטיים ובין א ם במקרקעין ציבוריים. ה צעת החוק, בפשטות, אינה תואמת להוראות ומגבלות אלה הקבועים בדין ההומ ניטרי, ומבקשת באופן רחב היקף, להעב יר את המקרקעין לידי נציגות ,של ממשלת ישראל לטובת .אזרחי מדינת ישראל, ואלה בלבד, לרבות היכן שהמדובר במקרקעין פרטיים 18 . סוגיות אלה ואחרות , ב דגש על סוגיית סמכות הכנסת ל,חוקק באזור הכבוש מצויות על המדוכ ה במסגרת העתירות החוקתיות שהו גשו נגד חוק ל הסדר ת ההתי ישבות ביהודה ושומרון ,התשע"ז- 2017 (בג"ץ 2055/17 ראש מועצת הכפר עין יבר ו'ד ואח' נגד הכנסת ואח , יחד עם בג"ץ1308/17 עיריית סילו 'ואד ואח 'נגד הכנסת ואח) . 19 . מ שכך, והן לאו ר הקשר ההדו ק בין ,הצעות החוק הנוכחיות ובין העתירות הללו עמדתנ ו כי יש להמתין להכרעה בעתירות אלה, בטרם יקודמו הליכי החוק, וזאת על מנת שלא יווצר מצב בו יותקן חוק אשר על 5 בג"ץ390/79 דויקאת ואח' נגד ממשלת ישראל [ 1979 ] 4 פ ניו עשוי לה י קבע במישור העקרוני כי הכנסת אינה מוסמכת כלל לחוקק באזור .זאת, מעבר ל עובדה כי ה צעת החוק, על פי חלק מנוסחיה, אף מפנה וקושרת בין חוק ההסדרה ובין התיקון המוצע ,לחוק כך שפסילת חוק ההסדרה על ידי בג"ץ עשויה לשמוט גם את הקרקע תחת רכיבים מרכזיים של החוק ה מוצע .הדברים נאמרים בבחינת למעלה מן הצורך, שכן כפי שפורט לעיל וכפי שיפורט להלן, גם א- פריורית אין כל מקום להעניק את ה סמכויות המוצעות לחטיבה להתיישבות, וכי הענקת סמכויות זו אינה חוקית ואי .נה חוקתית ב. יה בטים בעייתים ובלתי חוקיים ו/או חוקתיים לכאורה בהצעת החוק 20 . ה צעת החוק קובעת כי המקרקעין האמורים או לכל הפחות הזכויות המצויות בהן יוקצו באופן בלעדי מהממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש א ל החטיבה להתיישבות, וזאת לצורך הקמת ישובים ישראלים במרחב ה .כפרי 21 . ה צעת ה חוק אינה מאפשר כל שיקול דעת לממונה – אשר מהווה הרשות המוסמכ ת בהתאם ל תחיקה הצבאית שהו תקנה בשטח , ולמעשה מחייבת אותו להתפרק משיקול הדעת שלו, בסוגיה שהיא ליבת עיסוקו , כמי שא מון על ני הול ושמירה על המקרק עין ה אמורים , בין אם אדמות ציבור ו בין אם נכסים נטושים . 22 . זאת ועוד– ההסתדרות הציונית, אשר החטיבה להתיישבות פועלת במ סגרתה, מצהירה בחוקתה על כך שהיא מחוייבת לקידום ההתיישבות בקרב הציבור היהודי בלבד. בפועל, החטיבה להתיישבות לא פעל ה מעולם עבור כפר, עיר או נקודת יישוב שאינה ישראלית בתחומי הגדה המערבית, ומשכך, הצעת החוק מבקשת לייחד מקר .קעין לציבור מסויים, אחד בלבד משכך, אין המדובר בתכלית ראויה, בוודאי לנוכח המגבלות החלות ביחס לנ .יהול המקרקעין בשטח הכבוש 23 . ה צעת החוק, למעשה, מבקשת ליצ ו ר הפליה ממוסדת, במסגרתה רק קבוצ ת אוכלוסי י ה אחת תוכל להנות ולקבל לידיה זכויות במקרקעין השונים אשר מנוהלים או מ וחזקים על ידי הממונה, ואוכלוסיה זו אינה כוללת א ת קבוצת התושבים הפלסטינים המתגוררים במ רחב הגדה המערבית . זאת, למרות שחלק מהנכסים בהן עוסקת הצעת ה חוק ה ם כאלה המוג דרים כאדמות פרטיות .של פלסטינים הפרדתיות ממוסדת ושיטתי זו אינה חוקית על פי הוראות רבות של המשפט הבינלאומי, וגם על פי שיטת המשפט הדמוקרטית של מדינת יש ראל פסולה ובלתי חוק .תית 24 . לכל אלה יש להוסיף את העובדה כי הצעת החוק קובעת במפורש כי הקצאות אל ה ייעשו באופן הפטור ממכרז, ולמעשה בדברי ההסבר מצוי ן במפורש כי הסיבות לכ ך נובעות מה רצון לשמר על האופ י החסוי והנסתר במסגרתו מנוהלים המקרקעי .ן באזור 25 . ד ווקא המורכבות המדינית והב י טחונית הקיי מת באזור, מחייבת שקיפות מרבית על מנת ש כלל הגורמים לא יהיו מופתעים לנוכח מציאות אשר מת .רקמת בשטח 26 . ב הקשר האמור, אין אלא להתפלא על הטענה כי ניהול המקרקעין על ידי החטיבה להתיישבות באוזר הינ ו בגדר "דרך טובה ונ כונה", לאור שורה של פגמים אשר התגלו בפ ועלה של החטיבה להתיישבות , מהם עלה כי החטיבה להתיישבות לא אחת הקצת ה מקרקעין אשר כלל לא היו בבעלותה, או שלא היו לה כל סמכויות וזכויות במקרקעין אלה. דברים אלה הופיעו בשלל דוח ו"ת ציבוריים, בין היתר דו"ח ששון וכן דו"ח מבקר המדינה. העמקת הסמכויות והיכולות של החטיבה להתיישבות בהקשר האמור, דווקא לאור הרקורד הבעייתי של גוף זה, אינה יכ ולה לה י חשב כהחלטה סבירה בנסי .בות האמורות 27 . סוגיה נוספת , היא יצירת טשטו ש מכוון וערבוב הכנסות כספיות בין הכ נסות שיתקבלו בגין המקרקעין .המצויים באזור, אשר יופנו דווקא לאוצר המדינה התנהלות זו אינה תואמת את מגבלות הדין כפי שהתווה בי ת המשפט העליון, ב מס גרת שורה של פסקי דין בעבר. ואכן, בעבר כאשר התג לה כי תמלוגים של מחצבות ישראליות הפועלות בשטחי הגדה המערבית מוע ברים לאוצר ה,מדינה6 נקבע על ידי הגורמים 6 בג"ץ09 2164/ יש דין נ' מפקד כוחות צה"ל ב'גדה המערבית ואח [פורסם באתר הרשות ה שופטת, פסק דין משנת2011 , פסקאות 12-13 .]לפסק הדין 5 המשפטיים המוסמ כי ם כי הדבר אינו תקין ואינו עולה בקנה אחד עם דרישות הדין, ומשכך יש להפריד בין ההכנסות, כ ך שאלה יופנו לטובת האזור, ולא לטובת אוצר המדי נה הכובשת. כזכור, ניהול משאבים בשטח הכבוש אמור לה ת בצע בהתאם ל .כללי הנאמנות שהוזכרו לעיל 28 . מעבר לכל האמור לעיל, יש לזכור כי רק קבוצת אוכלוס י יה אחת המתגוררת בשטח אליו מכוונות הצעות החוק הינה בעלת נגישות והשפעה על מסדרונות הממשל (הכנסת והממשלה), והיא קבוצת התושבים הישראלים המתגוררים ב .שטח היכן שה מדובר במקרקעי הציבור (ובוודאי במקרקעי ן פרטיים המוחזקים באופן זמני על ידי הממונה), יש להתנהל בהתאם לעקרונות הש ויו ו ן וההגינות, בהתאם לכללי המינהל התקין ולשמיר ה על האינטרס הציבורי, כאשר האינטרס הציבורי מגולם דווקא באינטרס הקבוע בדין ההומניטרי ובצורך לשמור ולקדם חקיקה לטובת האוכלו סי יה המקומית הנכב שת .משכך, גם חו מ ות ההגנה והפיקוח, הייצוג השוויוני והמנהל התקין שגם בית השפט העליון היה ער להם במסגרת בג"ץ הראל הנזכר לעיל, אינן חלות בעניינו כלל ו עיקר, בשל הדרתם ה מוחלטת של תושבים פלסטינים .ממוקדים אלה 29 . נקודה אחרונה, היא היות ה של הצעת החוק גורפת, וכזו המבקשת לנטרל את ש ,יקול הדעת של הממונה הן ביחס להקצאות ע תידיות והן ביחס ל הקצאות שנעשו בעבר (אף אם אלה היו הקצאות מדודות ומוגבלות, כגון הרשאות לתכנון בלבד). משכך, ה צעת הח וק גם אינה מידתית, בוודאי לנוכח ה עובדה כי מבקשת להעביר מקבצי מקרקעין עצומים לטובת יישות הפועלת עבור אוכלו י סי ה ישראלית בלבד .המתגוררת במרחב ג. סוף דבר 30 . מ ,כל הנימוקים הללו, עמדת ארגון "יש דין" היא כי אין לאשר את הצעת החוק ואין לקדמה, שכן היא אינה עומדת בתנאים הנדרשים על פי הדין הבינלאומי ההומניטארי המתווה את המו תר והאסור ביחס לשטחים המצויים .תחת המסגרת של תפיסה לוחמתית הצעת החוק מקדמת סיפוח דה- ,פקטו של השטח סיפוח אשר הינו אסור על פי המשפט הבי .נלאומי ואף עשוי להוות הפרה חמורה שלו 31 . כמו כן ,אין לקדם את הצעת החוק בשל היותה בלתי חוקתי :ה ת צעת החוק אינה לתכלית ראויה, אלא לתכלית בלתי חוקית כגון סיפוח שטחים כבושים ; הצעת החוק כחלק מתכליתה, מבקשת להדיר קבו צות אוכלוס י יה פלסטיניות מהנגי שות למשאבים צי בוריים מוגבלים; הצעת החוק אינה עומדת בסטנדרטים ד מוקרטיים בסיסיים של שוויון, שקי פות ואינה תואמת את עקרונות ההגינות וכללי המנהל התקין ומשכך אינה עולה בקנה אחד עם היותה של ישראל כמ דינה דמוקרטית; ומעבר לכל– צע ה ת החוק הינה גורפת, נעדרת כל ממד של שיקול דעת, המבקשת להפר יט לידי גוף עם היסטוריה בעייתית, ניהול משאבי טבע מוגבלים בשטח כבוש, ללא כל מעורבות של האו כלוס י יה המוגנת אשר נעדרת כל ייצוג ביחס למנגנוני קבלת ההחלטות. המדוב ר אם כן בהצעת חוק אש ר גם אינה מידתית, וכל מטרתה היא שימור והע צ מה של הדרה של פלסטינים מנגישות למקרקעין פלסטינים, ציבוריים ופ .רטיים כאחד ,בכבוד רב שלומי זכריה, עו"ד