חומר רקע
1
"כ ז
במרחשוון"התשע
ט
5
בנובמבר2018
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת 'חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס58
) (חייב המשלם לפי הוראה לתשלום
)בשיעורים", התשע
ח-
8
201
(מ-
1208
;)
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון– חייב משלם), התשע"ח-
2018
/(פ5081/20
) של
חה"כ טיבי ;
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון–
,)ביטול ריבית הפיגורים לחייב משלם
התשע"ה–
2015
/(פ1487/20) של חה"כ בן צור ואחרים
כללי
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-
1967
(להלן–
)החוק
קובע הסדרים שונים לפריסת חובות, ש
מאפשר
ים
לחייבים שאינם יכולים לשלם את מלוא חובם באופן מיידי
לשלם את חובם בתשלומים. פריסת החוב
לתשלומים מאפשרת לחייב לשלם את החוב בהתאם ליכולתו הכלכלית עד לסגירת התיק נגדו , מצד
אחד, ולזוכה להיפרע את חובו, מצד שני. מכיוון שחייבים רבים אינם מסוגלים לפרוע את מלוא חובם
באופן מיידי, ואין בבעלותם נכסים שיכולים לשמש לפירעון החוב ,
האפיק של תשלום החוב בשיעורים
–
כך נטען בדברי ההסבר להצעת החוק–
.משמש כערוץ מרכזי להחזר חובות בהוצאה לפועל
הרצון לתמרץ חייבים לפנות למסלול של
פריסת חובות ו ,להתמיד בתשלומים שנקבעו להם כמו גם
ההבנה שכאשר חייב עומד בתשלומים שנקבעו לו יש צורך להתאים את מערך התמריצים והליכי
,הגבייה שחלים עליו הוביל לגיבושן של הצעות החוק המונחות על שולחן הוועדה, שמבקשות–
כל
אחת בדרכה שלה–
.להקל על חייבים שעומדים בתשלומים שנקבעו להם במסגרת פריסת החוב
התיקו
נים המוצע
ים
:על שולחן הוועדה מונחות שלוש הצעות חוק שונות
הצעת החוק הממשלתית –
הצעת החוק הממשלתית ,מבקשת לקבוע כי אם חייב משלם באופן רציף
ועקבי את התשלומים שנקבעו לו , לאחר שעבר הליך פורמאלי של הכרה בו כ"חייב משלם" על ידי
מערכת ההוצאה לפועל ,
יינתנו לו ההקלות הבאות: הפחתת שיעור
ה ריבית שתיצבר על יתרת החוב
בתיק ב-
25%
, ו אי נקיטת הליכי
ה גבייה
הבאים נגד
ו : עיקול חשבון עובר ושב, עיקול משכורת, עיקול
מיטלטלין, מימוש רכב שעוקל והגבלת
ו
.מקבל, מהחזיק ומחדש רישיון נהיגה
הצעת החוק הפרטית של חה"כ בן-
צור וח"כ/אחרים (פ1487/20
) –
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי אם
חייב משלם באופן רציף את התשלומים שנקבעו לו, ייווספו לחוב אך ורק הפרשי הצמדה ולא תיווסף
.לחוב ריבית מכל סוג שהוא יוער, כי הצעת החוק של חבר הכנסת בן צור כבר נדונה בוועדת החוקה
בעבר
ו אף
אושרה לקריאה ראשונה, אך ט רם הונחה על שולחן המליאה בשל בקשה לדיון מחדש
)'('רביזיה שהוגשה לגבי ההחלטה לאשר את .ההצעה לקריאה הראשונה
/הצעת החוק הפרטית של חה"כ טיבי (פ5081/20
) –
הצעת החוק מבקשת לקבוע, כי אם חייב משלם
באופן רציף ועקבי את התשלומים שנקבעו לו יינתנו לו ההקלות הבאות: אי נקיטת הליכי הגבייה
2
הבאים נגד
ו
: עיקול חשבון עובר ושב, עיקול משכורת, והגבלת
ו
.מקבל, מהחזיק ומחדש רישיון נהיגה
בשונה מהצעת החוק הממשלתית, הצעת חוק זו
אינה
כוללת מנגנון פורמאלי מפורט של הכרה בחייב
כ"חייב משלם", וההקלות שניתנות לחייב לפי הצעה זו אינן כוללות
הפחתה של ריבית הפיגורים,
ואי
נקיטה של הליכי
עיקול מיטלטלין או מימוש רכב .
סוגיות
לדיון
הצעת החוק הממשלתית כוללת סעיפים רבים שנוגעים למנגנון ההכרה בחייב כ"חייב משלם". מבלי
:להיכנס לפרטי הפרטים של המנגנון, להלן מספר סוגיות כלליות שמוצע לוועדה לדון בהן
(1) החלת ההסדר המוצע גם על חובות למדינה
נוכח הרציונאלים
העומדים ביסוד התיקון המוצע, קרי: הנעת החייבים להסדיר את חובם באמצעות
אפיק התשלום בשיעורים שבחוק והתאמת מערך התמריצים החל על חייב שמשלם את חובו, לכאורה
,אין הצדקה להבחין בין מצב שבו הנושה הוא גורם פרטי למצב שבו הנושה הוא רשות ציבורית. משכך
מוצע לוועדה לשקו ל את האפשרות להחיל את ההסדר המוצע גם באשר לחובות של הפרט כלפי
רשויות ציבוריות , כך שאם, למשל, חובו של פרט כלפי רשות ציבורית נפרס על ידי מנהל המרכז לפי
סעיף5ב לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-
1995
, והחייב עומד בהסדרי התשלום
שנקבעו לו, יחולו על.יו, בשינויים המחויבים, ההקלות המוצעות
(2
?") מתי חייב הופך להיות "חייב משלם
מוצע לקבוע שחייב שמשלם באופן עקבי ורצוף שלושה תשלומים בהתאם לצו התשלומים שנקבעו לו
(או תשלום אחד לפי כללי המנהל)
, יהיה זכאי לבקש ממנהל לשכת ההוצאה לפועל שיכיר בו כחייב
.משלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, בתיק שבו הוא משלם בהקשר זה, מוצע לוועדה לשקול מהו
מספר התשלומים הנדרש כדי להראות
רצינות מצד החייב : האם3 תשלומים
כפי שהצעת החוק
,מבקשת לקבוע2 תשלומים כפי שקבע המחוקק ר ק לאחרונה לגבי פריסת חוב מזונות עבר, או אולי
די
בתשלום אחד?, כפי שרשמי הוצאה לפועל נוהגים להתנות כיום עיכוב הליכים בתשלום אחד
(3
)
הפחתה של25%
מריבית
הפיגורים
לפי ה
מוצע, אחת מ
תוצאות ההכרה בחייב כ"חייב משלם "
היא הפחתה של25%
.מהריבית הנצברת
יש לתת את הדעת על כך, ש הותרת75%
מ ריבית
ה
פיגורים עלולה
להקטין את התמריץ של החייב
להמשיך ולשלם,
במקרים שבהם
התשלומים שהחייב משלם
אינם מדביקים
את קצב גדילת החוב,
ובמידה רבה לסכל את תכלית החוק באותם המקרים .
,לשם השוואה בהסדר שנחקק ,רק לאחרונה
נקבע כי במסגרת פריסת חוב
מזונות עבר
רשאי רשם ההוצאה לפועל להפחית
באופן מלא
את ריבית
.הפיגורים שתיווסף לחוב במהלך תקופת התשלום בשיעורים ,נוכח האמור
מוצע לוועדה ל דון בהיקף
ההפחתה שניתן יהיה להפחית מ הריבית,הנצברת על החוב
במקרה שבו החייב עומד בהסדר
התשלומים שנקבע ל
ו
, ולשקול האם אין מ ,קום לאפשר הפחתה משמעותית יותר של ריבית הפיגורים
בהתאם לנסיבות העניין .
,כך, למשל ניתן להציע כי ההפחתה של%
25
מריבית הפיגורים תיעשה על
,"ידי המנהל לאחר הכרה בחייב כ"חייב משלם ולרשם תהיה סמכות נוספת להפחית עד לאפס את
ריבית הפיגורים
, בהתאם לנסיבות העניין.
3
(4
)עיכוב הליכי גביי
ה מסוימים ולא הליכי גבייה אחרים
ההסדר המוצע קובע רשימה סגורה של הליכי גבייה שלא יינקטו או יעוכבו אם חייב הוכר כחייב
.משלם לא ברור מדוע להבחין בין הליכי גבייה שונים: אם החייב עומד
בתשלומים שנקבעו לו ,
מה
ההיגיון בכך שלא ניתן יהיה לעקל את מערכת הקולנוע הביתית של
ו
(=מיטלטלין), אך ניתן יהיה לעקל
ואף למכור
את ה מקרקעין שלו? מדוע שהמגבלה על חידוש רישיון נהיגה תוסר אך הגבלת החייב
?מלייסד תאגיד לא תוסר
במקרים שאין חשש לסיכול של גביית החוב1
, מדוע לא לקבוע שמשעה
שהחייב הוכר כחייב משלם, מעוכבים נגדו כלל הליכי הגבייה ומוסרים ממנו כלל המגבלות?
הצעה
כזאת עולה בקנה אחד עם הרציונאלים העומדים ביסוד התיקון המוצע, וכן עם הוראות אחרות
הקיימות כבר היום בחוק ההוצאה לפועל, ולפיהן לא יינקטו הליכים מסוימים נגד חייב2
ואף יבוטלו
מגבלות שהוטלו על חייב3, אם הוא עומד ב
צו תשלומים שנקבע לו על ידי הרשם .
(5
)אי הפחתת ריבית במקרה של הכרה מחודשת
מוצע לקבוע, כי אם בוטלה ההכרה
"בחייב כ"חייב משלם –
בין בשל אי קיום התנאים מלכתחילה
להכרה ובין בשל אי עמידה בתשלומים שנקבעו–
החייב לא יהיה זכאי להפחתת ריבית נוספת באותו
התיק
, גם אם
"יוכר מחדש כ"חייב משלם . בדברי ההסבר נטען, כי אם חייב הוכר כ"חייב משלם", אך
,לא הראה נכונות ועקביות בתשלומיו, ההצדקה שלפיה אין צורך לנקוט במנגנוני תמרוץ לשלם פוחתת
ולכן מוצע להגביל את הזכאות להפחתת שיעור ריבית הפיגורים לפעם אחת בכל תיק של החייב. עוד
,נטען כי הגבלה זו תסייע לתמרץ את החייב לעמוד בתשלומים שנקבעו לו נוכח הידיעה כי ריבית
.הפיגורים לא תופחת לו בשנית
מוצע לוועדה לשקול האם מוצדק למנוע הפחתה של ריבית פיגורים
ל
מי שהוכר כ"חייב משלם"
, בכל
תיק שבו
הוא היה מוכר בעבר כ"חייב משלם" והכרה זו בוטלה . האם נכון לקבוע באופן קטיגורי כי
כל אימת שחייב הפסיק את התשלומים שנקבעו לו הוא""אינו מראה נכונות ועקביות בתשלומיו
ועל
כן מוצע לנקוט נגדו בסנקציה האמורה? כך, למשל, האם חייב שהתמיד בתשלומים תקופה ארוכה
ובשל קשיים כלכליים שנקלע אליהם
(פוטר מהעבודה, נפל למשכב באופ ן שמנע ממנו מלעבוד וכיוצא
)באלה
פספס כמה תשלומים או אף הפסיק לגמרי לשלם ניתן לקבוע באופן גורף כי הוא "אינו מראה
,"נכונות ועקביות בתשלומיו ועל כן מוצדק ?להטיל עליו סנקציה שכזאת
,יתירה מזאת גם אליבא דדברי ההסבר, נימוקים אלה כלל אינם שייכים במקרים שבהם
ביטול
ההכרה נעשה לא בעקבות אי תשלום מצד החייב, אלא בעקבות אי התקיימות התנאים המאפשרים
הכרה מלכתחילה, שכן שם.לא שייך לדבר על אי נכונות ואי עקביות בתשלומים
,נוכח האמור מוצע לוועדה לשקול לצמצם את הסנקציה המוצעת רק למקרים שבהם החייב עשה
שימוש לרעה במנגנון ההכרה או התנהג בחוסר תום לב.
1
במקרים שיש חשש שאי נקיטה או עיכוב של הליך גבייה יסכל את גביית החוב, ההסדר המוצע מקנה לרשם סמכות
להורות על נקיטת הליכים גם נגד חייב שהוכר כחייב משלם
2
למשל, הרשם לא ייתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד החייב (סעיף14
.)(א) לחוק
3
כל מגבלה שניתן להטיל על חייב לפי סעיף66
א לחוק (סעיף66
ד(ג) לחוק), וכן מחיקת החייב ממרשם החייבים
המשתמטים (סעיף66
()ז(ג1
.)) לחוק
4
(6
)אי הפחתת ריבית פיגורים הסכמי ת בהסכמים שנכרתו
לפני כניסת התיקון לתוקף
לפי
ההסדר המוצע , ריבית שנקבעה בהסכם בין הצדדים לא תופחת במקרים שבהם ההסכם נכרת
לפני כניסת התיקון המוצע לתוקף . בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, שהפחתה שכזאת עלולה לפגוע
באינטרס ההסתמכות של הזוכ
ה .
לריבית הפיגורים יש מטרות כלכליות שונות, שאחת מהן–
אם לא המרכזית שבהן–
היא לתמרץ את
החייב לשלם. כ שמדובר על
הסתמכות הזוכה על ריבית הפיגורים הרי שהסתמכות זו כוללת ,, בין היתר
גם רכיב של הסתמכות על
כך שריבית הפיגורים נועדה לת
מרץ את החייב לשלם.
משכך, במקרים
שבהם החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו, נראה כי עוצמתו של
ה טיעון
בדבר פגיעה ב הסתמכות הזוכה
נחלש
ת
, וזאת מהנימוקים הבאים :ראשית , לא מדובר
ב ביטול מוחלט של ריבית הפיגורים אלא רק
ב הפחתה
של אותו רכיב בריבית שתכליתו היא תימרוץ החייב ;שנית ,כל עוד שהחייב עומד ב מנגנון
הסדר תשלומים שנקבע לו, הדבר מייתר–
או למצער מפחית מאוד–
את הצורך באותו רכיב
ב ריבית
הפיגורים שתכליתו היא לתמרץ את החייב.
,משכך ספק אם
הפחת
ה
של ריבית הפיגורים (בשונה
מ
ביטול
מוחלט של )ריבית הפיגורים אכן פוגעת,בהסתמכות הזוכה
ביחס לאותו רכיב בריבית
הפיגורים שמטרתו היא לתמרץ את החייב לשלם.
,נוכח האמור מוצע לוועדה לשקול את האפשרות שגם לגבי הסכמים שנכרתו לפני כניסתו של התיקון
המוצע לתוקף,
אם החייב יוכר כ"חייב משלם" תופחת ריבית הפיגורים שהוא יידרש לשלם, מרגע
ההכרה והלאה .