חומר רקע

, אנו עדים לתופעה2000מאז תחילת שנות ה המתקבעת בהדרגה, של איהשתתפות בבחירות לכנסת, שנובעת, בין היתר, מירידה באמון הציבור הישראלי במוסדות המדינה, מהטלת ספק מצד האזרחים באשר ליכולת ההשפעה שלהם על השלטון ועל הנעשה כאן, מסלידה מהפוליטיקאים ומאישביעות רצון מתפקודם של הנבחרים. הנחת המוצא של מחקר זה היא שאיהשתתפות המונית בבחירות עלולה להחליש את המוסדות הנבחרים ולפגוע ברמת הייצוגיות שלהם. זאת ועוד, הימנעות מהצבעה של רבבות אזרחים עלולה ליצור פערים גדולים בין רצונותיהם לבין חלוקת העוצמה הפוליטית בבית הנבחרים. מפלגות וקבוצות מסוימות אף עשויות 106 מחקר מדיניות ?מצביעים או לא מצביעים ההשתתפות בבחירות לכנסת עורכים: ניר אטמור | חן פרידברג ?מצביעים או לא מצביעים ההשתתפות בבחירות לכנסת עורכים: ניר אטמור וחן פרידברג 106 מחקר מדיניות 2015 ירושלים, אדר תשע"ה, מרץ Voter Turnout in Israeli General Elections Edited by Nir Atmor and Chen Friedberg עריכת הטקסט: קרן גליקליך עיצוב הסדרה: טרטקובר, עיצוב גרפי — טל הרדה עיצוב העטיפה: יוסי ארזה סדר: נדב שטכמן פולישוק הדפסה: גרפוס פרינט, ירושלים ISBN 978-965-519-163-9 מסת“ב אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר ידע, לשדר או לקלוט בכל .דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר — כל חלק שהוא מהחומר בספר זה שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת .בכתב מהמו“ל כל הזכויות שמורות למכון הישראלי לדמוקרטיה (ע״ר), תשע"ה © 2015 ,נדפס בישראל המכון הישראלי לדמוקרטיה 9104602 , ירושלים4702 , ת“ד4 רח' פינסקר 02-5300888 :'טל www.idi.org.il :אתר האינטרנט :להזמנת ספרים http://tinyurl.com/idi–store :החנות המקוונת [email protected] :דוא“ל 02-5300867 : ; פקס02-5300800 ,1-800-20-2222 :'טל .כל פרסומי המכון ניתנים להורדה חינם, במלואם או בחלקם, מאתר האינטרנט המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי, לא מפלגתי, הממוקם בתפר שבין האקדמיה לפוליטיקה. המכון עוסק בתכנון מדיניות ובעיצוב רפורמות בממשל, במינהל הציבורי .ובמוסדות הדמוקרטיה בתכניותיו ובמפעליו המכון חותר לחזק את מוסדות הדמוקרטיה המתהווה בישראל ולגבש את ערכיה. בהמשך לעבודת מחקר מעמיקה הוא מגיש המלצות מעשיות לשיפור התפקוד של המשטר במדינת ישראל ולטיפוח חזון ארוך טווח של משטר דמוקרטי יציב, המותאם למבנה, לערכים ולנורמות של החברה הישראלית. המכון שואף לקדם בישראל שיח ציבורי בנושאים שעל סדר היום הלאומי, ליזום רפורמות מבניות, פוליטיות וכלכליות, לשמש גוף .מייעץ למקבלי ההחלטות ולקהל הרחב, לספק מידע ולהציג מחקר משווה החוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה הם אנשי אקדמיה, והם מובילים פרויקטים במגוון תחומים של החברה והמשטר בישראל. מחלקת ההוצאה לאור של המכון מפיקה, משווקת .ומפיצה את פירות עבודתם המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא זוכה פרס ישראל לשנת תשס“ט על מפעל חיים — תרומה .מיוחדת לחברה ולמדינה הדברים המתפרסמים במחקרי המדיניות אינם משקפים בהכרח את עמדת המכון הישראלי .לדמוקרטיה תוכן העניינים 13 תקציר 19 פתח דבר ניר אטמור וחן פרידברג )השתתפות בבחירות: ישראל במבט היסטורי-על (אי פרק ראשון ובינלאומי משווה 21 ניר אטמור 21 השתתפות בבחירות: ישראל במבט השוואתי .א 26 הירידה בשיעורי ההשתתפות במבט בינלאומי .ב 28 ?מדוע הירידה בשיעורי ההשתתפות בבחירות כה מדאיגה .ג שיעורי ההשתתפות בבחירות לכנסת: מרכז מול פריפריה פרק שני 31 ניר אטמור וחן פרידברג 31 אוכלוסיית המחקר .א 2009-1999 שיעורי ההצבעה בבחירות לכנסות .ב 33 מנקודת מבט יישובית 39 הגורמים המשפיעים על שיעורי ההשתתפות בבחירות .ג 40 משתנים דמוגרפיים .1 43 כלכליים-משתנים חברתיים .2 47 משתנים פוליטיים .3 48 ניתוח אמפירי .ד 49 השפעתם של המשתנים הדמוגרפיים .1 51 כלכליים-השפעתם של המשתנים החברתיים .2 57 השפעתם של המשתנים הפוליטיים .3 59 משתנים-ניתוח רב .4 66 סיכום .ה חסמי ההצבעה ופרופיל האזרח הפסיבי פרק שלישי 67 מיכאל פיליפוב 67 הירידה בשיעורי ההצבעה: הסברים תאורטיים .א 68 מתודולוגיה .ב 71 ניתוח אמפירי: חסמי ההצבעה .ג 71 השפעה-ספקנות ותחושת אי .1 75 היעדר היצע פוליטי וחוסר עניין בתוצאות הבחירות .2 76 חוסר עניין בפוליטיקה ובורות פוליטית .3 78 היעדר הזדהות עם המדינה וגישה פסימית כללית בנוגע למצבה .4 79 התרחקות מהמפלגות .5 83 מצביע-האקלים הפוליטי והפרופיל הדמוגרפי של האדם הלא .6 86 סיכום .ד חובת הצבעה, הצבעת אזרחים מחו"ל ומנגנונים אחרים פרק רביעי לעידוד ההשתתפות בבחירות 89 ניר אטמור ועופר קניג 89 חובת הצבעה בבחירות .א 90 חובת הצבעה: בעד ונגד .1 95 חובת הצבעה: מבט השוואתי .2 102 ב. הצבעת אזרחים השוהים מחוץ למדינה 103 הצבעה בחו"ל: בעד ונגד .1 104 נוהלי הצבעת אזרחים השוהים מחוץ למדינה .2 108 ג. הנגשת הליך ההצבעה 108 . הצבעה מוקדמת1 110 . הצבעה באמצעות הדואר2 118 . הצבעה באמצעות מיופה כוח3 120 ד. סיכום המלצות: האם לשנות את כללי המשחק בישראל כדי לעודד פרק חמישי ?את ההשתתפות בבחירות 121 ניר אטמור וחן פרידברג 121 רפורמות נחוצות לעידוד ההשתתפות בבחירות בישראל .א 121 . גמישות במקום ההצבעה1 124 . הנהגת הצבעה מוקדמת2 125 רפורמות רדיקליות שטרם הבשילו התנאים לאימוצן בישראל .ב 125 החלת חובת הצבעה .1 126 אימוץ הצבעת אזרחים השוהים/מתגוררים בחו"ל .2 127 הצבעה באמצעות הדואר .3 128 הצבעה באמצעות מיופה כוח .4 128 סיכום .ג אחרית דבר 130 ניר אטמור וחן פרידברג נספחים 133 2009-1999 ,. שיעורי ההצבעה בבחירות לכנסת1 נספח 137 1969-. הסעיפים לתיקון בחוק הבחירות לכנסת, התשכ"ט2 נספח 138 מקורות 147 המחברים iii Abstract 121 פרק חמישי המלצות: האם לשנות את כללי המשחק בישראל ?כדי לעודד את ההשתתפות בבחירות ניר אטמור וחן פרידברג עלה בישראל שיעור ההשתתפות בהשוואה לזה2013 במערכת הבחירות של . הייתה זו הפעם השנייה ברציפות ששיעור67.8% ועמד על2009 של בחירות ההצבעה עלה. עם זאת חשוב להדגיש שבחמש מערכות הבחירות האחרונות, מאז משיעורי ההשתתפות שנרשמו10%–, שיעורי ההשתתפות עדיין נמוכים בכ1999 .) בממוצע80%–במערכות הבחירות שקדמו להן (כ מגמת השיפור הקלה איננה מספקת, וכאמור בפרק הרביעי יש מנגנונים מוסדיים — מקצתם מתונים וזהירים, מקצתם מהפכניים יותר — המאפשרים להתמודד עם הירידה בהשתתפות. אנו סבורים כי בשלב זה יש לנקוט צעדים זהירים באופיים לעידוד ההצבעה בבחירות. צעדים אלו יפורטו להלן בחלק הראשון של הפרק. בחלק השני נעסוק ברפורמות מורכבות יותר, אפילו .רדיקליות, שלדעתנו טרם בשלו התנאים ליישומן א. רפורמות נחוצות לעידוד ההשתתפות בבחירות בישראל גמישות במקום ההצבעה .1 (להלן: חוק1969- לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט7 סעיף ,הבחירות), קובע שכל אזרח רשאי להצביע אך ורק בקלפי שהוא רשום בה כלומר לפי כתובתו במרשם האוכלוסין לפני מועד סגירת פנקס הבוחרים. מסיבה זו אזרחים רבים המעוניינים להצביע בבחירות אך באופן זמני מתגוררים הרחק ממקום כתובתם הקבועה — והכוונה בעיקר לסטודנטים — נדרשים לנסוע ביום הבחירות ליישוב שהם רשומים בו. אף שהמדינה מסייעת במימון תחבורה ציבורית ביום זה כדי שכל אזרח יוכל לממש את זכותו להצביע, רבים אינם 122 טורחים לנסוע רחוק לשם כך. ואכן, מדוע סטודנט או אדם אחר שכתובת מגוריו בצפת או באילת אבל לומד או עובד בתל אביב צריך לנסוע שעות ארוכות כדי לממש את זכותו הדמוקרטית ואת מחויבותו האזרחית הנמשכת דקות ספורות 1?בלבד ,הבעייתיות הטמונה בשיוכו של אזרח לקלפי לא נעלמה מעיני המחוקק קבוצות חריגים: נשים השוהות במקלט7 ולכן בחוק הבחירות הוא קבע לכלל זה לנשים מוכות; אנשים המוגבלים בניידות; חיילים (בשירות סדיר, קבע או מילואים) ושוטרים; ימאים בכלי שיט; אסירים, עצירים וסוהרים בשירות בתי הסוהר; עובדי המדינה ועובדים של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, קרן קימת לישראל וקרן היסוד הנמצאים במדינות מחוץ לישראל עקב עבודתם; ומאושפזים בבתי חולים ובמוסדות לאנשים המוגבלים בניידות. כל אלה יצביעו במעטפות כפולות. הרעיון העומד בבסיס המעטפות הכפולות הוא כאמור לאפשר לאנשי הקבוצות שהמחוקק ציין אותן במפורש להצביע שלא במקום מגוריהם באמצעות מעטפה אחת אנונימית, המוכנסת למעטפה נוספת שעליה נרשמים פרטי הזיהוי של המצביע. מעטפות אלו לא נספרות בקלפי ההצבעה, אלא נשלחות ישירות לוועדת הבחירות המרכזית ונספרות שם רק .לאחר שבוועדה וידאו כי לא היו זיופים או הצבעות חוזרות בעידן הטכנולוגי והאלקטרוני של ימינו החיוב להצביע בקלפי מסוימת מדיף ניחוח אנכרוניסטי. בעבר, בשל מגבלות טכנולוגיות, אפשר היה למצוא היגיון ,בהחלטה שההצבעה תיעשה אך ורק לפי הכתובת המופיעה במרשם האוכלוסין שכן החשש מהצבעה כפולה ומשולשת היה גדול. כיום חשש זה פחת מאוד, שכן , פנה ח"כ יובל צלנר (קדימה) ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית2012 בדצמבר12–ב 1 השופט אליקים רובינשטיין, וביקש ממנו למצוא פתרון לציבור הסטודנטים ולאשר הצבת קלפיות במוסדות להשכלה גבוהה שכן מדובר במכשול בירוקרטי המונע מאוכלוסייה גדולה לממש את זכותה הדמוקרטית. בתגובה לפנייה השיבה (בשם השופט) אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות, כי החוק אינו קובע חריג בנוגע לציבור הסטודנטים, ולכן סטודנט רשאי להצביע, ככל אזרח, בכתובתו המעודכנת במרשם , ועדת1973- בחוק מימון מפלגות, התשל"ג18 האוכלוסין. במכתב צוין כי לפי סעיף הבחירות המרכזית מממנת היסעים לבוחרים בהתאם לתנאים הנקובים בחוק, אבל .)2012 ,19–מעבר לכך ידיה כבולות (למכתב ראו ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה ההשתתפות בבחירות לכנסת- ? מצביעים או לא מצביעים106 מחקר מדיניות 123 המלצות פרק חמישי בלחיצת כפתור אפשר להצליב מידע על המצביעים בכל נקודה בארץ. תיקון היבט מיושן זה בחוק הבחירות נחוץ אפוא מאוד להנגשת ההצבעה ועולה בקנה .אחד עם היעד החשוב של עידוד ההצבעה בבחירות לכנסת הצעות להנגשת ההצבעה i ) לאפשר לבוחר להצביע גם בקלפי שהוא איננו רשום בה1( א . לקבוע בחוק הבחירות שכל אזרח יוכל לפנות לוועדת הבחירות בבקשה להעתיק את רישום הקלפי שלו למקום מגוריו הזמני (להרחבה ,). אפשר לקבוע, למשל2 על הסעיפים בחוק הדורשים תיקון ראו נספח כי מרגע ההכרזה על הבחירות ועד שבוע לפני שליפת פנקס הבוחרים תקבל ועדת הבחירות פניות (בסניפי דואר ישראל או בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה בלבד) בצירוף צילום תעודת זהות ותעודה או מסמך מזהה נוסף (תעודת סטודנט בתוקף, חוזה שכירות) המוכיחים לאחר מכן יהיה על ועדת2.כי המבקש אכן מתגורר זמנית במקום אחר הבחירות המרכזית לגרוע את שמו מאזור הקלפי שהוא משויך אליו .ולהוסיף את פרטיו לאזור החדש ב . יש להחליט אם כל אזרח רשאי לפנות לוועדת הבחירות בבקשה להעביר את רישום הקלפי שלו או רק קבוצות מוגדרות. אם המחוקק יעדיף להגביל את האפשרות שכל אזרח יוכל לפנות בבקשה לשינוי מקום מגוריו, ניתן לקבוע כי רק קבוצות מוגדרות יהיו רשאיות לעשות .כן, כגון סטודנטים המעוניינים לבחור בקלפי הסמוכה למקום לימודיהם ) להוסיף מספר (קטן) של קלפיות ניידות ביום הבחירות2( הרעיון העומד בבסיס הקלפיות הניידות הוא ש"אם אינך יכול להגיע לתיבת 600 נפרׂשו2013 הקלפי ולהצביע, תגיע תיבת הקלפי אליך". בבחירות קלפיות ניידות במקומות אחרים150 קלפיות נייחות בבסיסי צה"ל ועוד .ברחבי הארץ בשביל החיילים והקצינים שאינם נמצאים בבסיסי קבע מוצע אפוא להוסיף כמה קלפיות ניידות בכמה נקודות מרכזיות — כמקובל בדומה להליך הנפקת ספח תעודת זהות חדש הכולל שינוי בכתובת המגורים או 2 .)שינויים בפרטים האישיים (כגון נישואים או לידת ילדים 124 ההשתתפות בבחירות לכנסת- ? מצביעים או לא מצביעים106 מחקר מדיניות באוסטרליה, באירלנד, בגרמניה ובמדינות רבות אחרות — על פי המתווה :הזה להוסיף קלפיות ניידות בנמל התעופה בן–גוריון (הוספת פרק חדש .א ). הקלפי הניידת תוצב בנמל התעופה ביום5לחוק הקיים: פרק י הבחירות, ויורשו להצביע בה כל מי שיוצאים מהמדינה ביום זה. אפשר להוסיף סייג הקובע כי על המצביע להמציא אישור המעיד על יציאתו מהארץ (כרטיס טיסה). ההצבעה בקלפי הניידת תיעשה במעטפות .כפולות, כמפורט בחוק להוסיף קלפיות ניידות במוסדות להשכלה גבוהה (הוספת פרק חדש .ב ). הקלפיות הניידות יוצבו ביום הבחירות במוסדות6לחוק הקיים: פרק י להשכלה גבוהה וישרתו את ציבור הסטודנטים (המונה כיום מעל אלף איש). בקלפיות הניידות יהיו רשאים להצביע רק סטודנטים100 .שהזדהו לפני מזכירות הקלפי באמצעות תעודת סטודנט בתוקף בלבד ,ההצבעה בקלפיות הניידות תיעשה באופן הדומה להצבעת החיילים .קרי הצבעה במעטפות כפולות, כמפורט בחוק . הנהגת הצבעה מוקדמת2 החוק מונה שלושה סייגים למועד ,אף שהבחירות לכנסת מתקיימות ביום אחד :ההצבעה • יום לפני יום12 הסייג הראשון הוא ההצבעה בכלי שיט, המתקיימת .) בחוק הבחירות99 הבחירות הרשמי ובמעטפות כפולות (פרק י, סעיף • ,הסייג השני הוא הצבעה בשגרירויות ובקונסוליות של ישראל. כאמור עובדי מדינה הנמצאים במדינה אחרת בגין עבודתם (ובני משפחותיהם .הזכאים לפי חוק) רשאים להצביע בקלפי מיוחדת המוצבת בנציגויות יום לפני יום הבחירות הרשמי ובמעטפות12 הצבעתם מתקיימת גם היא .)ח בחוק הבחירות116 , סעיף2כפולות גם כן (פרק י • הסייג השלישי נוגע להצבעתם של חיילים וקובע כי ההצבעה בקלפיות לחיילים תהיה במועדים שנקבעו בתקנות וכי היא יכולה להתקיים בתוך השעות המסתיימות במועד המאוחר ביותר של סיום ההצבעה ביום‎72 .)(ג) בחוק הבחירות90 הבחירות (פרק ט, סעיף 125 המלצות פרק חמישי אזרחים שאינם נמנים עם אחת מהקבוצות הללו אינם יכולים להצביע לכנסת מראש אם ביום הבחירות נבצר מהם להגיע לקלפי (למשל בשל נסיעת עבודה .)מתוכננת לחו"ל או טיפול רפואי שנקבע מראש אנו סבורים שעל המחוקק למצוא פתרונות הולמים לעוד אוכלוסיות מוגדרות שאינן יכולות לממש את הצבעתן ביום הבחירות. לפיכך יש לתקן את חוק הבחירות ולהוסיף פרק לרשימת הפרקים של אוכלוסיות מיוחדות היכולות לממש את זכות ההצבעה שלהן במועדים אחרים. בהקשר זה על המחוקק להכריע :בסוגיות האלה • 12– מתי תתקיים ההצבעה המוקדמת? למשל רק ביום ה.מועד ההצבעה .שלפני הבחירות או בין שבועיים לשבוע לפני הבחירות • קלפיות מוגדרות שבהן אפשרות אחת היא לפתוח כמה.מקום ההצבעה תתקיים ההצבעה המוקדמת. אפשרות אחרת (בדומה לשוודיה) היא .לקבוע כי ההצבעה המוקדמת תתקיים בסניפי דואר ישראל • סוגיה זו נוגעת להתניית ההצבעה המוקדמת בבקשה.הבקשה להצבעה רשמית מוועדת הבחירות המרכזית. ניתן לקבוע בחוק כי רק מי שיגיש .בקשה רשמית (למשל, חודש מראש) יוכל להצביע בהצבעה מוקדמת • : בהקשר זה עומדות לפני המחוקק שתי אפשרויות.הרשאים להצביע לכל אזרח להצביע בהצבעה מוקדמת או לאפשר זאת רק לאפשר .לקבוצות אזרחים מוגדרות ב. רפורמות רדיקליות שטרם הבשילו התנאים לאימוצן בישראל . החלת חובת הצבעה1 מדינות, בכללן אוסטרליה בלגיה30–כמו שהוצג בראשיתו של הפרק הרביעי, כ וברזיל, מחייבות בחוק להצביע בבחירות (ברמת אכיפה משתנה). התשובה :לשאלה אם להחיל גם בישראל חובת הצבעה צריכה להביא בחשבון שתי סוגיות • העובדה שבמשך שנים היו שיעורי ההצבעה בישראל.שיעור ההצבעה גבוהים למדי ללא חובת הצבעה מרמזים שכנראה יש כלים אחרים 126 ההשתתפות בבחירות לכנסת- ? מצביעים או לא מצביעים106 מחקר מדיניות ההצבעה שאפשר לאמץ בטרם מחילים חובת הצבעה. לכך יש לעידוד ,להוסיף כי במדינות רבות שיעורי ההצבעה גבוהים ללא חובת הצבעה .90%–כמו למשל מלטה, שבה כבר שנים שיעורי ההצבעה גבוהים מ • כאמור בפרק ברביעי, לחובת הצבעה השפעה נמוכה על .יכולת האכיפה שיעורי ההצבעה במצבים שבהם החוק חף מכללי ענישה ברורים ואינו נאכף. אם יוחלט לקבוע בחוק חובת הצבעה, עשויות להיות להחלטה השפעות ניכרות לא רק על התוצאות הפוליטיות של הבחירות, אלא גם על זכויות יסוד בסיסיות, בייחוד בכל הנוגע למיעוט הערבי. נוסף על כך אי–אפשר להתעלם מהטענות שיעלו המתנגדים — שמדובר בניסיון .להשיג לגיטימציה בשיטה דומה לשיטה הנהוגה במשטרים אוטוריטריים ואם כך, אם המחוקק יחליט לקדם רפורמה בנושא חובת ההצבעה כפתרון לבעיית ההשתתפות בבחירות, עליו לכלול שורה של סנקציות ברורות נגד מי שיבחר שלא להשתתף. ואולם אפשר גם להימנע מהטלת חובה כוללת ולהציג פתרונות ביניים, כמו למשל הצעת החוק של ח"כ מאיר שטרית בעניין "שלילת הזכות לשכר ביום הבחירות ממי שאינו מצביע" שהונחה על שולחן הכנסת .2012 ביוני . אימוץ הצבעת אזרחים השוהים/מתגוררים בחו"ל2 האם יש מקום לאפשר גם לישראלים החיים מחוץ למדינה להצביע? התשובה על כך מורכבת. בישראל הצבעה כזאת עשויות להשפיע במידה ניכרת על התוצאות הפוליטיות של הבחירות ומכאן גם על נושאים כבדי משקל בתחומים של ביטחון, מדיניות חוץ, כלכלה וחברה, העומדים בראש סדר היום הציבורי ויש .בהם שנתפסים כגורליים המתנגדים למתן זכות הצבעה למי שאיננו שוהה בארץ ביום הבחירות חוזרים וטוענים, במידה רבה של צדק, כי זכות ההכרעה הלגיטימית חייבת להישמר בידי 3.מי שבחרו לחיות כחלק מהקולקטיב הישראלי במדינת ישראל, ובידיהם בלבד ראו למשל מאמר תגובה של נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אריק כרמון, "לא 3 .)3.6.2009 ,להצבעת חוץ" (כרמון 127 המלצות פרק חמישי מנגד, מדוע למנוע באופן גורף את הצבעתם של אזרחים המתגוררים בישראל ,דרך קבע אך נעדרו ממנה במועד הבחירות באופן זמני בשל טיול, לימודים ?עסקים או נסיבות רפואיות ואם כך, אם המחוקק יחליט לקדם רפורמה בתחום זה, שומה עליו לבחון את הסוגיה בראייה השוואתית בינלאומית ולתת תשומת לב מיוחדת למדינות המנהיגות הצבעת חוץ אבל גם קובעות לה תנאים מגבילים. אפשר למשל לשקול להרחיב את זכות ההצבעה לאזרחים השוהים תקופה מוגבלת מחוץ למדינה, כגון אוכלוסיית הסטודנטים הלומדים מחוץ לישראל או אנשים שאינם מתגוררים בה עד חמש שנים לכל היותר. לכך אפשר להוסיף דרישה להרשמה מוקדמת ועל ידי כך לדעת מראש את מספר האזרחים השוהים בחו"ל והעתידים להשתתף בבחירות. ואולם להרחבה גורפת של זכות ההצבעה באופן שתכלול את כלל האזרחים הישראלים שאינם נמצאים בישראל ביום הבחירות, לרבות 500–מי שבחרו לעזוב אותה ולהשתקע במדינות אחרות (מספרם נאמד כיום בכ עלולה להיות השפעה מרחיקת4,) מיליון בעלי זכות הבחירה5.6 אלף מתוך ועל כן היא איננה ,לכת על תוצאות הבחירות ועל סדר היום הציבורי בישראל .מומלצת . הצבעה באמצעות הדואר3 אנו סבורים כי נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בשלו התנאים בישראל .המאפשרים שימוש במנגנון ההצבעה באמצעות הדואר :שתי סיבות עיקריות לכך • במקרה של הצבעה בדואר קשה.ומהונאה בבחירות חשש מזיופים לדעת אם ההצבעה שנשלחה במעטפה חתומה נעשתה באופן ישר ועצמאי או בלחץ ו/או כפייה ו/או הנחיה של אחרים. יתר על כן, ניסיון הבחירות המקדימות במפלגות בישראל (הפריימריז) מלמד שסביר .להניח שתופעות שליליות הקשורות בהצבעה אכן יתרחשו מיליון5.1" ,26.12.2012–ראו הודעה לעיתונות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ 4 ."בעלי זכות בחירה חיים היום בישראל 128 ההשתתפות בבחירות לכנסת- ? מצביעים או לא מצביעים106 מחקר מדיניות • קשה לאמת את העובדה שההצבעה היא אכן הצבעתו של.קשיים ביישום השולח ולא של אדם אחר. המאגר הביומטרי ושילוב של תעודות זהות .חכמות עשויים לתת מענה לכך אם וכאשר המחוקק יכניסם לשימוש . הצבעה באמצעות מיופה כוח4 דמוקרטיות בולטות, ולכן אנו מסבים5–הצבעה באמצעות מיופה כוח מקובלת ב את תשומת הלב אליה (ראו לעיל בפרק הרביעי). עם זאת אנו ממליצים שלא לאמץ שיטה זו בגלל ההשפעות מרחיקות הלכת שיכולות להיות לה על תוצאות .הבחירות ובשל התופעות השליליות והלא רצויות שהיא עלולה לעודד :אלה ארבע חולשותיה העיקריות • הבוחר צריך לחשוף לפני מיופה הכוח את.פגיעה בחשאיות ההצבעה .הצבעתו, ואם כך הצבעתו איננה חשאית • אין לדעת אם מיופה הכוח אכן הצביע בהתאם.סכנה להטיות בבחירות .לבקשתו של הבוחר • בוחרים עלולים להיות נתונים לאיומים ולניסיונות.חשש מכפייה .להשפיע על הצבעתם באמצעות שוחד • השיטה עלולה להקל על הצבעה "קבוצתית" או .חשש מאי–סדרים .""משפחתית ג. סיכום 65%–למרות הירידה בשיעורי ההצבעה בישראל והתייצבותם על ממוצע של כ בעשור האחרון, המדינה לא ראתה עד כה לנכון לאמץ שום פתרון מוסדי כדי .לעודד את ההצבעה ובחרה לקפוא על שמריה • חוק הבחירות הקיים היום הוא, במובנים רבים, מיושן ואנכרוניסטי ואיננו מותאם לעידן הטכנולוגי: אין שום היגיון בכך שהאזרח מורשה להצביע רק בקלפי מסוימת, שכן בלחיצת כפתור אפשר להצליב מידע .על מצביעים בכל נקודה במדינה 129 המלצות פרק חמישי • אין סיבה נראית לעין שלא לאפשר לאוכלוסיות נוספות (נוסף על אנשי כוחות הביטחון, ימאים ושליחי ישראל בתפוצות) לממש את זכות .ההצבעה שלהם במועדים מוקדמים • ראוי לבחון את האפשרות של שלילת הזכות לשכר ביום הבחירות ממי .שאינו מצביע • פתרונות רדיקליים יותר, כגון הצבעה באמצעות הדואר והצבעה באמצעות מיופה כוח, אינם מומלצים לעת הזאת ליישום בישראל בשל החשש מזיופים ומאי–סדרים, אף שמחקרים מראים כי הם תורמים .לעלייה בשיעורי ההצבעה • באשר להצבעת חוץ — יש מקום לשקול את הרחבת זכות ההצבעה גם לאזרחים השוהים תקופה מוגבלת מחוץ למדינה, כגון סטודנטים הלומדים בחו"ל. אפשר להתנות את הצבעתם בדרישה להרשמה .מוקדמת הגיעה השעה שהמחוקק הישראלי יפעל במרץ ליישום מנגנונים לעידוד ההצבעה בבחירות, שכן הותרת המצב על כנו עלולה להנציח, אפילו לחזק, מגמות של ,אדישות, ניכור, פסימיות וחוסר הזדהות עם המערכת הפוליטית. זאת ועוד חוסר העשייה בתחום זה עלולה להביא לכרסום בבסיס הלגיטימציה של מוסדות .השלטון בטווח הארוך אנו עדים לתופעה, המתקבעת בהדרגה, של 2000מאז תחילת שנות ה איהשתתפות בבחירות לכנסת. תופעה זו נובעת, בין היתר, מירידה באמון הציבור הישראלי במוסדות המדינה, מהטלת ספק מצד האזרחים באשר ליכולת ההשפעה שלהם על השלטון ועל הנעשה כאן, מסלידה מן הפוליטיקאים ומאישביעות רצון מתפקודם של הנבחרים. הנחת המוצא של מחקר זה היא שאיהשתתפות המונית בבחירות עלולה להחליש את המוסדות הנבחרים ולפגוע ברמת הייצוגיות שלהם. זאת ועוד, הימנעות מהצבעה של רבבות אזרחים עלולה ליצור פערים גדולים בין רצונותיהם לבין חלוקת העוצמה הפוליטית בבית הנבחרים. ועוד: כאשר רק קבוצות ומפלגות מסוימות מדרבנות את תומכיהן להצביע ביום הבחירות, עלול להיווצר מצב שבו תוצאות הבחירות אינן משקפות בהכרח את הכוח האמיתי של כל קבוצה ומפלגה בחברה הישראלית. ולבסוף, שיעורי השתתפות נמוכים מעידים על התפתחותה של תרבות אזרחית פסיבית, שמשמעה התנוונות של הדמוקרטיה. המחקר שלפנינו עוסק בסוגיית ההשתתפות והאיהשתתפות בבחירות לכנסת: הוא משווה את ישראל לדמוקרטיות אחרות בעולם; בוחן את הסוגיה מנקודת מבט גאוגרפית )פריפריה לעומת מרכז(; מזהה את החסמים להצבעה; מסרטט את פרופיל האזרח הלאמצביע; ומנסח המלצות להגדלת שיעורי ההצבעה בהסתמך על מנגנונים שאימצו מדינות אחרות. הותרת שיעורי ההצבעה הנמוכים על כנם עלולה לחזק מגמות של אדישות, ניכור, פסימיות וחוסר הזדהות עם המערכת הפוליטית ואף להביא לידי כרסום בבסיס הלגיטימציה של מוסדות השלטון בישראל בטווח הארוך. כדי למתן את ההשלכות הקשות הללו מומלץ לאמץ רפורמות מוסדיות אחדות, הנהוגות במדינות אחרות ומבוססות על העיקרון של הפיכת הליך הבחירות לנגיש יותר לציבור הרחב. מחקר המדיניות נכתב במסגרת התכנית ”תיקון שיטת הממשל בישראל“ בראשות פרופ‘ גדעון רהט. ש“ח45 :מחיר מומלץ 2015 מרץ 978-965-519-163-9 :מסת“ב www.idi.org.il