חומר רקע

הצ"ח 'התרבות והאמנות (תיקון מס2 )ת שע"ט– 2018 "נאמנות בתרבות " – ע יקרי ה נימוקים להתנגדות • חופש הביטוי– היא זכות על בדמוקרטיה. פגיעה בה היא גם פגיעה קשה בכבוד האדם, במימוש העצמי של היחיד והאפש ר .ות לקיים שיח דמוקרטי ביקורתי .לתרבות והאמנות מקום מרכזי בכך • ההצעה במהותה תאפשר לשר התרבות סמכות של צנזורה דה- .פקטו "ה"עילות הכלולות בהצעת החוק מערבבות בין עילות שממילא "מכוסות" על ידי המשפט :)הפלילי (בישראל, וגם במדינות רבות אחרות הסתה לטרור, עידוד והזדהות עם ;טרור, הסתה לגזענות, וכן פגיעה בסמלי המדינה ובין עילות שאינן כאלה – עיסוק "ב"נכבה .", ו"שלילת קיומה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית • אסור להחליף את ההליך הפלילי בהליך מנהלי שנ מ צא בידיו של גורם פוליטי .)(השר מ שמעות הצעה זו היא מתן סמכות החקירה, התביעה וההכרעה בדבר התנהגויות קשות אלה )'(טרור, הסתה, וכו , ,בידי גורם פוליטי שאינו מקצועי ובידו אפשרות לפרשנות נרחבת ואישית של הוראות ה .חוק • העילות הנוספות העוסקות בפעילות מותרת ובעיקר זו הנוגעת ל"מדינה יהודית ,ודמוקרטית" עמומות ביותר ויאפשרו לכל שר לפגוע במימון אמנות שאינה נושאת " ,חן בעיניו במובן הפוליטי: כל סוגיה של דת ומדינה מופעי עירום", עיסוק היסטורי בהקמת המדינה, במקומם של ערביי ישראל, וכו' יכולה להתפס בפרשנות כזו או אחרת כפ"גיעה במדינה כ"מדינה יהודית ודמוקרטית . • סמכות דומה, אם כי פחות קשה (שכן איננה מאפשרות כיום לשלול תקציב לחלוטין) נמצאת ב""חוק הנכבה( , בידי שר האוצר חוק בעייתי כלשעצמו שמעולם לא הוצא )לפועל. אין שום נימוק הגיוני להעניק סמכות ספציפית דווקא לשר ,התרבות בתחום ש בו חופש הביטוי הוא הבסיס , העיקר והמהו ת . לשר התרבות תוקנה למעשה סמכות כמעט בלתי מוגבלת של "מבקר תוכן" אשר יהיה רשאי ל שלול את ה מימון של יצירות, אירועי תרבות ופעילויות של גופי תרבות ולאיים על ,עצם קיומן בין היתר .על בסיס עמדה פוליטית מובהקת • הצעת החוק מבטלת איזונים מרכזיים הקבועים ב"חוק הנכבה" : (1 ) שר התרבות יי דרש להתייעץ רק עם גורמים הכפופים לו ותלויים בו למינויים , ולא עם וועדה בינמשרדית , כפי ש קבוע ב"חוק הנכבה" . אם החליט כי הפעולה חרגה ממגבלה שבחוק , ;הוא רשאי לשלול את התקציב לאותה פעילות (2 ) השר יהיה רשאי להחליט על שלילה מוחלטת של המימון למוסד התרבות ,אם יקבע כי הפעילות שקיים מוסד התרבות היתה""משמעותית" או "מהותית. זוהי סמכות חריגה מאד המבוססת על מבחן עמום ביותר . הוועדה הבינמשרדית עימה נדרש השר להתייעץ אינה מענה לבעייתיות הרבה . • שלילת מימון משמעה צנזורה בפועל .מוסדות תרבות בישראל , כמו במדינות ,אחרות מתקשים להתקיים וליצור ללא מימון ציבורי. השיטה הישראלית מבוסס על תמיכה ישירה ו תמיכת המדינה היא מהווה רכיב מרכזי מתקציב ם . לכן הגישה המנחה היא להבטיח שלא תהיה התערבות של גורמים העלולים להגביל .את היצירה, התקצוב וחופש הביטוי האמנותי מטעמים פוליטיים ת קצוב התרבות מתקיים במדינות רבות באמצעות מנגנונים שונים המרוחקים מן ההשפעה הפוליטית כמו מועצות תרבות וק ,רנות בין ש גופים אלה מחליטים בעצמם בדבר ,התקצוב או שה שר והמשרד לא יכולים לסטות מהמלצותיהם אלא בהנמקות מיוחדות. לא מוכרת לנו מדינה דמוקרטית ליבראלית שבה נתונה לשר הממונה סמכות לשלול תקציבים ממוסד תרבות בהעדר הרשעה פלילית, אלא מטעמים פוליטיים ו על סמך פרשנות.מינהלית של ביקורת כלפי המדינה • קיים חשש משמעותי "ל"אפקט צינון ש ל תחום התרבות,. כלומר הגבלה עצמית ,של מוסדות ויוצרים מפני עיסוק בכל נושא שבמחלוקת כדי שלא ייקלעו לאיום כלשהוא על תקציבם . מצב זה משמעות הקפאה של חשיבה חופשית, יצירתיות .והתפתחות חברתית • השלטון בישראל פועל כנאמנו של כלל הציבור ולכן הוא מחויב בניטראליות כלפי השקפות ודעות , ומחוייב, מכוח עקרונות השיטה הדמוקרטית בחלוקת תקציבים , לאפשר גם ביקורת של גורמי אופוזיציוניים. הסמכות המוצעת עלולה לפגוע .בעקרון השוויון בין אזרחים וזכותם לתרבות על בסיס דעה והשקפה • תכלית החוק מוצע איננה תע מני פעילות בלתי חוקית ואסורה מטעמי "חתירה "תחת קיום המדינה, אלא תכליתה בעיקר למנוע ביקורת פוליטית , למנוע השמעה של דעות החורגות מן הקונסנזוס ולמנוע כל מה ש נכלל ב הגדרה רחבה ביותר של "פגיעה באופי היהודי" של המדינה. בד בבד נראה שתכליתה של ההצעה להבטיח הפנייה של תקציבים לעידוד ה פעילות ה תרבותית הנתפסת רצויה .על ידי השלטון קידום הצעת החוק משמעו קידום תרבות יצירה ו אמנות "מגוייס ים ," רק כזו שהיא לשביעות רצון.השלטון