חומר רקע

1 4 בנובמבר 2018 לכבוד ח" כ ניסן סולומיאנסקי " יו ר ועדת חוק חוקה ומשפט הכנסת :הנדון עמדת עמותת "ידיד" בנוגע ל הצעת חוק ההוצאה לפועל )תיקון מס' 58 ( )חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים(, התשע"ח- 2018 עמותת " ידיד " – מרכזי זכויות בקהילה )ע"ר( מתכבדת להציג את עמדתה בעניין הצעת החוק שבנדון. בתמצית נטען כי אנו תומכים ברעי ון וברציונל שעומד בבסיס הצעת החוק בעניין חייב שמשלם לפי הוראת תשלומים. עם זאת, לטעמנו מדובר בשינוי מינורי גרידא שאין בו כדי לפתור את הליקויים הקיימים במערכת ההוצאה לפועל בעניין זה ואת המצבים האבסורדיים בהם אנו נתקלים בעבודתנו. בעמותת " ידיד " אנו נתקלים במקרים רבים של משפחות ואנשים שבשל מצו קה כלכלית – בחלק מהמקרים, אף משברים זמניים בלבד - יצרו חוב שהגיע להוצאה לפועל. גם במקרים בהם מדובר בקרן חוב נמוכה יחסית, וגם במקרים שאנשים משלמים בהתאם להסדר / צו תשלומים במשך שנים, בפועל הם אינם מקבלים כל מידע אודות העברת הכספים ששולמו ומוצאים עצמם שוקעים בבוץ טובעני – כאשר החוב המקורי מתנפח בעשרות אלפי שקלים ויותר כתוצאה מחישובי הריבית האגרות והוצאות הגבייה השונות, כך שאין להם, הלכה למעשה כל סיכוי לפרוע אותו וכל זה תוך שהם מתמודדים עם הליכי גבייה והגבלות קשות ביותר המאיימים על יכולתם להתקיים בכבוד. מעבר לפגיעה בזכויותיהם של החייבים וביכולתם לשקם את מצבם מבחינה כלכלית, הרי שאין במצב זה גם כל תועלת חברתית ואף אין בו תועלת לנושים. למעשה, במצב זה, הריביות העצומות שמתווספות לחוב והליכי הגבייה שמרחפים כחרב על צווארם של מי שמתמודדים גם כך עם קשיים רבים, מהו וה סנקציה עונשית בלתי מידתית ותו לא. זאת, בניגוד מוחלט לתפקידה ולתכליתה של מערכת ההוצאה לפועל. על כן, אנו סבורים, כי יש להרחיב את סעיפי הצעת החוק אשר עוסקים בהקפאת ריביות במהלך תקופת התשלומים, כך שיחולו על כל סוגי החייבים שעומדים בהסדרי תשלומים באופן אוטומ טי ומלא. זאת, לצד תיקון ליקויים נוספים . :להלן, התייחסותנו לעיקרי הצעת החוק 1. סעיף69ב7)1 ( - מציע להפחית ב- 25% את שיעור ריבית הפיגורים על יתרת החוב כאשר חייב הוכר כמשלם לפי הוראת התשלומים, והכל בכפוף להגשת בקשה על ידי החייב. אנו סבורים כי מדובר בשינוי מינור י גרידא שאין בו כדי לפתור את הליקויים הקיימים במערכת ההוצאה לפועל בעניין זה ואת המצבים האבסורדיים בהם אנו נתקלים בעבודתנו. על כן, אנו מציעים לקבוע את ההוראות הבאות : הקפאת ריביות אוטומטית במהלך תקופת הסדר התשלומים - כל עוד החייב עומד בהסדר שנקבע לו, התיק יוקפא והסכום בו לא ימשיך ויעלה )למעט הצמדה למדד(. למצער, מוצע לקבוע כי הריבית במצב זה, תועמד על גובה הריבית הרגילה )לא ריבית פיגורים(. כל זאת, מבלי שהחייב יצטרך להגיש בקשה נפרדת מצדו. בהתחשב 2 בפערי הכוחות בהוצאה לפו על ובמאפייניהם של מרבית החייבים לעומת מרבית הזוכים, אין סיבה או הצדקה להטיל על החייב את הנטל להגיש בקשה כאמור, מקום שהוא ממילא משלם לפי הסדר תשלומים. הצעה זו לטעמנו יכולה להיות זו שתאפשר את יציאתו של החייב ממעגל המצוקה והעוני אליהם נזרק כתוצאה מהגעתו למערכ ת ההוצאה לפועל. המצאת לוח סילוקין בהתאם לתנאי ההסדר – ברוב המקרים, חייבים אשר משלמים לפי הסדר שנקבע להם, כלל לא מודעים לעובדה שהחוב ממשיך לתפוח ולמעשה אין להם מושג מה נעשה עם התשלומים ששילמו לקופת רשות האכיפה והגבייה וכיצד הם מפחיתים את חובם לנושים. יתרה מ כך, המידע בתדפיסי הזוכה ו/או בדף חשבון התיק בהוצל"פ הינו סבוך ומורכב ולא ניתן ללמוד ממנו כמעט דבר. על כן, ועל מנת לצמצם את פערי הכוח והמידע בין הצדדים, מוצע כי בעת קביעת ההסדר י י מסר לחייב לוח סילוקין הממחיש את שלבי פ י רעון החוב בהתאם לצו התשלומים שנקבע. אנו מבקשים כי לוח סילוקין זה י י כתב בצורה פשוטה וברורה להבנה. 2. לפי הצעת החוק גם הטלת האיסור על נקיטת הליכי גבייה נגד חייב שמשלם, מותנית בהגשת בקשה על ידי החייב. כאמור , לטעמנו כאשר החייב כבר משלם את חובו, אין הצדקה או הגיון להטיל עליו נטל הגשת בקשה נוספת. יתרה מ כך, דרישה זו מיותרת ומכבידה ועלולה לרוקן מתוכן את תכלית ההוראה. שכן, מניסיוננו, בהתחשב בפערי הכוח במערכת ההוצאה לפועל, בהתחשב בהעדר ייצוג של מרבית החייבים, ובהתחשב בהעדר נגישות לידע ובחסמים רבים נוספים המוצבים בפני אוכלוסיות מועטות הזדמנויות, פעמים רבות חי יבים בהוצאה לפועל לא מודעים לזכויותיהם וגם כאשר הם מודעים לא תמיד מגישים בקשות. על כן, אנו מציעים לקבוע כי האיסור על הטלת עיקולים או הגבלה על רישיון הנהיגה, יחול אוטומטית לאחר תשלום ראשון על ידי החייב וללא צורך בפעולה כלשהי מצדו. 3. סעיף69ב7)2 ( - הצעת החוק מתייחסת לעיכוב או איסור על נקיטת הליכים והיא אינה מתייחסת לביטול הליכים קיימים. במצב זה, למרות שחייבים משלמים לפי צו התשלומים, עדיין העיקולים שהוטלו וההגבלות שהוטלו בתוקף. מניסיוננו, גם כאשר חייב מגיש בקשה לביטול הליכים בנסיבות אלו, וגם כאשר כבר ניתנה החל טה לביטול ההליכים, בפועל לוקח זמן רב שמלווה בסחבת בירוקרטית עד ש ליי ום ההחלטה. במצב זה, עומד החייב בפני שוקת שבורה – כאשר מחד הוא רוצה לפרוע את חובו ומאידך מתמודד עם עיקולים והגבלות שמונעים ממנו לעמוד בתשלומים . הדברים מקבלים משנה תוקף, כאשר פעמים רבות, חייב ים מגלים על התיק בהוצאה לפועל ועל החוב הנטען נגדם אך בעקבות הטלת העיקול או ההגבלה, ובשלב זה פונים להסדיר את החוב בהתאם ליכולתם. על כן, ומאותם שיקולים מוצע להורות גם על ביטול הליכים קיימים לאחר תשלום ראשון וללא צורך בפעולה כלשהי מצד החייב . 4. סעיף69ב11 ()ג – מוצע לבטל את החזקה הקובעת כי ככל שבוטלה ההכרה בחייב כמשלם ובעקבותיה הפחתת הריבית, לא יהיה זכאי החייב להפחתה נוספת של ריבית מכוח החוק, אף אם יוכר שוב כחייב משלם . 5. סעיף69ב12 - לפי הצעת החוק רשם הוצאה לפועל רשאי להורות , מיוזמתו או לבקשת זוכה, לנקוט או שלא ל עכב עיקולים או ה גבלה על רישיון הנהיגה, אם שוכנע שהדבר עלול לסכל את גביית החוב . לאור פערי הכוח בין הצדדים וכאמור העובדה כי חייבים לרוב אינם מיוצגים וקיימים בפניהם חסמים ממשיים ל הגן על זכויותיהם, אנו סבורים כי ביטול כאמור יהיה מותנה במתן התראה ומתן זכות תגובה לחייב. 3 6. סעיף69ב14 - מוצע כי זוכה יהא רשאי להגיש בקשה לבטל את ההכרה בחייב רק לאחר מתן אזהרה לחייב . 7. סעיף69ב17 - יש להבטיח כי בטרם תתקבל ההחלטה באשר לביטול ההכרה בחייב כמשלם, יקבל החייב הודעה מראש, ובה יצו ין, בשפה פשוטה וברורה הן כי עומדים לבטל את ההוראה, על כל ההשלכות של כך והן כי באפשרותו להתנגד לביטול ולקבל סיוע משפטי לצורך כך. 8. .מוצע כי ההכרה בחייב משלם על כל המשתמע ממנה, תעמוד גם כאשר החייב משלם לפי הסדר מול הזוכה 9. מוצע להחיל את מנגנון זה גם על תיקים מ סוג משכנתא ומשכון ובתיקים של הלנת שכר כאשר מדובר בחייב שאינו תאגיד. בב רכה , ,רן מלמד ז הבית קורבר ד" עו , משנה למנכ"ל ה מחלקה ה משפטית העתק : חברי ועדת חוק חוקה ומשפט " עו ד נירה שלו, מנהלת המחלקה המשפטית, עמותת "ידיד"