חומר רקע

שלושת הכשלים המערכתיים העיקריים בהיערכות הלאומית לרעידות אדמה הכשלים המתוארים מבוססים על ממצאים של מחקר, שנערך על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומהאוניברסיטה העברית, אודות פערים בהיערכות הלאומית לרעידות אדמה בישראל. במסמך זה מוצגים שלושה כשלים מערכתיים קריטיים הקשורים להיערכות הלאומית לרעידות אדמה. החלטה ממשלה 1623 מיום 29.4.2010 מהווה אבן דרך משמעותית ברגולציה של היערכות לרעידות אדמה אולם היא חסרה שלושה מרכיבי מפתח המעקרים את האפקטיביות שלה בכל הקשור להפחתת סיכונים, קרי חיזוק והכנה של מבנים, תשתיות, מתקני חומ"ס ועוד, והופכים את הטיפול בנושא ללא יעיל ולוקה. בין מאות תחומי האחריות שהוטלו במסגרת החלטת הממשלה, לא הוטל על אף גוף לתכלל ולקדם את חיזוק מבני המגורים הפרטיים. במבנים אלו צפוי היקף ההרוגים והנפגעים הגדול ביותר. חשוב לציין שבכל העולם גם במקומות בהם יש רעידות אדמה תכופות, קידום הנושא דורש יוזמה ועשייה ממשלתית. המדיניות המרכזית בישראל להתמודדות עם הנושא, תמ"א 38 שמינהל התכנון הוביל את הכנתה, נעשתה שלא תחת הטלת אחריות ממשלתית. על כן אין להתפלא על האפקטיביות הנמוכה שלה ביחס למבנים בסיכון גבוה במיוחד באזורים הסמוכים לקווי שבר פעילים. אנו סבורים שעל הוועדה לדרוש מן הממשלה לתת מענה מידי לסוגיית האחריות. חשוב לא לתת לתשובה המתחמקת: "בעלי הדירות הם האחראים" להטעות את חברי הוועדה. הרי מדובר בגוף שיקדם את הטיפול בנושא, בדיוק כפי שהרשות לבטיחות בדרכים מקדמת את נושא הבטיחות בדרכים מבלי שהיא מסירה את האחריות מהנהג. בניגוד לתחום המענה המטפל בזמן המידי שלאחר רעידת אדמה, אשר לגביו יש גופים מתכללים (רח"ל ופיקוד העורף) וכן גופים אופרטיביים עוצמתיים, לנושא המניעה וצמצום הסיכונים (איפחות) בכללותו אין גוף מתכלל שיקדם את הנושא ברמה הלאומית! הקמת גוף שכזה היא קריטית. המשמעות היא שבעוד צמצום הסיכונים בקושי מתקדם וצפויים אלפי הרוגים, המערכת הממשלתית משקיעה רבות בנושא המענה, כדי להציל בודדים. שיטת הביזור בהחלטה 1623 כוללת כשל מובנה נוסף. למעשה צמצום סיכונים אפקטיבי דורש ניהול סיכונים מחושב ומומחיות הנדסית בתחומים שונים. אי אפשר לצפות מכל משרד ורשות לפתח מומחיות בתחום זה, ובכלל לפעול ביעילות אל מול משימות מורכבות בהן אין לו ניסיון וידע. לכן חסר גוף בעל מומחיות בתחום ההנדסי שיתמוך בגופים השונים בידע מקצועי, הדרכה והכוונה ויסייע בניהול וצמצום סיכונים אפקטיבי. גוף זה יכול לפעול במסגרת הגוף המתכלל את נושא המניעה. כשלים מערכתיים אלו לא מאפשרים ניהול סיכונים לאומי יעיל ואי הטיפול בהם צפוי לעלות בחייהם של אלפים במקרה של רעש אדמה חזק. הם גם הסיבה לכך שגם כאשר ישנה הקצאה תקציבית היא אינה מנוצלת באופן מיטבי אם בכלל. יש חשיבות עליונה לכך שהוועדה תאמת נציגים רלוונטיים מהרשות המבצעת עם כשלים אלו בכדי לקבל מהם התייחסות ומענה מערכתי ענייני ומהיר. בברכה, ד"ר אהוד סגל - חבר בצוות המחקר שעסוק במיפוי והערכה של המערכת הרגולטורית להיערכות לרעידות אדמה בישראל.