חומר רקע

רצח מתון אדישות? בועז בועז סנגירו סנגירו \*** וק העונשין הישראלי עודנו קירוב טוב למדי של פקודת החוק הפ־$TS1$הפו$TS1$ $DNלילי-מ1936שירשנו מן המנדט הבריטי. החלק הכללי אמנם הוחלף-ב1995אך רבות מההגדרות של העבירות בחוק נו־ תרו $TS1$נותרו$TS1$ $DN2$ללא שינוי מעורפלות ורח־ בות $TS1$ורחבות$TS1$ $DN2$ ,מדי ועם עונשים מופתים. על הכנסת למלא את חובתה ולהח־ ליף $TS1$ולהחליף$TS1$ $DN2חוק ישן ומיושן זה בחוק חדש ומודרני. בינתיים היא רק מוסיפה עליו טלאים. טלאי נוכחי כזה הוא הצעת חוק העונשין (תיקון מם׳ 119(עבירות המתה). אכן, ההגדרות בחוק של שתי הראשונות משלוש עבירות ההמ־ תה $TS1$ההמתה$TS1$ $DN2$ ,רצח הריגה וגרימת מוות ברשלנות טעונות תיקון. למר־ בה $TS1$למרבה$TS1$ $DN2 ,הצער גם הצעת החוק הנוכ־ חית, $TS1$,הנוכחית$TS1$ $DN2$,שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת, אינה טובה ומוטב בלע־ דיה. $TS1$.בלעדיה$TS1$ $DN2$.כיום היסוד העובדתי של כל שלוש העבירות כמעט זהה: כל מע־ שה $TS1$מעשה$TS1$ $DN2$או מחדל (בתנאי שהיתה חו־ בה $TS1$חובה$TS1$ $DN2 )לפעול שבו גרם המבצע למות הקורבן. הבדלי החומרה נקבעו לפי היסוד הנפשי של המבצע: בעבירת הרצח נדרש להוכיח כוונה תחילה (למעט בנסיבות מיוחדות) והעו־ נש $TS1$והעונש$TS1$ $DN2$הוא מאסר עולם חובה. בעבי־ רת $TS1$בעבירת$TS1$ $DN2$ההריגה נדרשת מודעות של אסור לקבל את החוק שמטשטש את ההבדל בין הריגה לרצח בכוונה תחילה המבצע להתנהגותו ולנסיבות, וצ־ פייה $TS1$וצפייה$TS1$ $DN2$וצפייה$DN2$של המבצע את אפשרות המ־ וות, $TS1$,המוות$TS1$ $DN2$,המוות$DN2$כאשר העונש המרבי הוא20 שנות מאסר. בעבירה השלישית די ברשלנות, המוגדרת כך שהמבצע אמנם לא צפה את המתת, אך אדם מן היישוב (״אדם סביר״) יכול היה לצפות את התוצאה ולהיזהר, והעו־ נש $TS1$והעונש$TS1$ $DN2$והעונש$DN2$המרבי הוא שלוש שנות מאסר. בהצעת החוק מוגדרת עבירת הרצח כך שלא נדרש להוכיח בה כוונה תחילה ואפילו כוונה (רצון בתוצאה) אינה הכרחית, אלא די באדישות של המבצע כלפי התו־ צאה. $TS1$.התוצאה$TS1$ $DN2$.התוצאה$DN2$העונש המרבי הוא מאסר עולם. לצדה נקבעה עבירה של רצח בנסיבות מחמירות, שעונ־ שה $TS1$שעונשה$TS1$ $DN2$שעונשה$DN2$מאסר עולם חובה, אך אפילו בעבירה החמורה ביותר לא נעש־ תה $TS1$נעשתה$TS1$ $DN2$נעשתה$DN2$הבחנה בין כוונה לבין אדי־ שות. $TS1$.אדישות$TS1$ $DN2$.אדישות$DN2$במבט ראשון ניתן לחשוב שההצעה מקילה בהשוואה למצב הקיים, משום שהעונש על עבירת הרצח הוא מאסר עולם שאינו חו־ בה $TS1$חובה$TS1$ $DN2$חובה$DN2$(בית המשפט מוסמך לגזור עו־ נש $TS1$עונש$TS1$ $DN2$עונש$DN2$קל יותר). אך מכיוון שמוצעת עבירה של רצח בנסיבות מחמי־ רות, $TS1$,מחמירות$TS1$ $DN2$,מחמירות$DN2$ובה רשימה ארוכה כאורך הגלות של11נסיבות מחמירות, ונדרש דמיון כדי לחשוב על מקרי רצח שלא נופלים בגדרן של אף לא אחת מהנסיבות המחמירות, התוצאה היא שהצעת החוק מח־ מירה $TS1$מחמירה$TS1$ $DN2$מחמירה$DN2$ .מאוד מה שנחשב עד היום להריגה שעונשה המרבי20שנות מאסר (המתה באדישות) ייחשב בעתיד לרצח, שעונשו מאסר עו־ לם $TS1$עולם$TS1$ $DN2$עולם$DN2$או אפילו מאסר עולם חובה (בהתקיים אחת מהנסיבות המח־ מירות $TS1$המחמירות$TS1$ $DN2$המחמירות$DN2$ .)הרבות אכן, גם המתת אדם באדישות היא חמורה מאוד. אך המתת אדם בכוונה חמורה יותר, והחוק המוצע מטשטש זאת, למרות שההבחנה בין אדישות לבין כוונה היא הבח־ נה $TS1$הבחנה$TS1$ $DN2$הבחנה$DN2$בסיסית הקבועה בחלק הכללי של חוק העונשין. קיימת סכנה גדולה יותר, שבעתיד גם מי שפעל בקלות דעת צפה את התוצאה, לא רצה בה, קיווה שלא תתרחש, אך נטל סיכון בלתי סביר יור־ שע $TS1$יורשע$TS1$ $DN2$יורשע$DN2$בטעות ברצח. זאת משום שההבחנה בין קלות דעת לבין אדישות קשה לשופטים, עד כי הם נוטים לערפל אותה תוך כינוי שני מצבים שונים אלה בשם ״פזי־ זות״. $TS1$.״פזיזות״$TS1$ $DN2$.״פזיזות״$DN2$אמנם נקבעה כהצעת החוק עבירה נפרדת של המתה בקלות דעת שעונשה המרבי12שנות מאסר, אך לפחות עד כה לא נהגו השופטים להבחין בין קלות הדעת לבין האדישות. ליקוי מרכזי נוסף בהצ־ עת $TS1$בהצעת$TS1$ $DN2$בהצעת$DN2$החוק הוא קביעת עבירה של גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות, שעונשה חמש שנות מאסר בניגוד לעיקרון הקבוע בחוק העונשין, לפיו העונש המ־ רבי $TS1$המרבי$TS1$ $DN2$המרבי$DN2$לגרימת מוות ברשלנות הוא שלוש שנות מאסר. כשמדובר בר־ שלנות $TS1$ברשלנות$TS1$ $DN2$ברשלנות$DN2$לא מתקיימת האשמה הנ־ דרשת $TS1$הנדרשת$TS1$ $DN2$הנדרשת$DN2$במשפט הפלילי שהיא מודעות, וגם הרואים ברשלנות אשמה מסוימת, מסכימים שהיא נמוכה למדי. עונש של חמש שנות מאסר הוא על כן לא פרופורציוני ואכזרי; ומכיוון שהרשלן אינו צו־ פה $TS1$צופה$TS1$ $DN2$צופה$DN2$את הסכנה ולכן לא ניתן להר־ תיעו $TS1$להרתיעו$TS1$ $DN2$להרתיעו$DN2$זהו גם עונש אווילי. האם יהיה זה מופרז לצפות מחברי הכ־ נסת $TS1$הכנסת$TS1$ $DN2$הכנסת$DN2$שלא לחוקק חוק זה? פרופ׳ סנגירו הוא ראש החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים 1 עמוד