חומר רקע

סעדיה גאון26 ,, תל אביב :'טל03-6123990 :פקס03-6123991 www.iwn.org.il :דוא"ל[email protected] 08 נובמבר2018 ל' חשון, תשע"ט :עמדת שדולת הנשים בנושא"דוח של שדולת הנשים חושף את ממדי הניצול של נשים חרדיות בשוק התעסוקה" מוגש לו ת עד ו העבודה, הרווחה והבריאות לקראת דיון מהיר בנושא זה ביום12.11.2018 שדולת הנשים בישראל מברכת על קיום הדיון בנושא תעסוקת נשים חרדיות ,המשקף את נכונותה של הכנסת לפעול למען אכיפת זכויות עובדות מה חברה החר ת די ומיגור ה פר ה ה השיטתית של זכויותיהן .בנייר זה נבקש לעמוד על עיקרי הדו"ח שפרסמה שדולת הנשים לגבי תעסוקת נשים חרדיות (בו ניתן לע יין כאן) ,ולה מלי ץ על צעדי מדיניות לשיפור מצב התעסוקה של נשים חרדיות בישראל. רבות מהנשים החרדיות בשוק העבודה סובלות מא פליה ומהפרת זכויות מתמשכת ושיטתית והן מדווחות על הפרת זכויותיהן בעבודה יותר מכל אוכלוסייה אחרת. הסיבות לכך טמונות,, בין היתר ב מאפיינים ה ייחודיים שיש לציבור הנשים העובדות החרדיות: ברוב המקרים הן המפרנסות הראשיות וגם אחראיות על הטיפול בילדים ובמשק הבית (ולכן נדרשות למצוא משרות ששעות ה עבודה בהן קצרות יותר ותואמות למסגרות החינוכיות של )ילדיהן , הן מוסללות לתפקידי הוראה או תפקידים לא בכירים אחרים (הן בשל הצורך לעבוד בשעות קצרות ,)יותר והן לאור מאפיינים תרבותיים וחברתיים אחרים שכר עבודתן נמוך יותר, הן עובדות לרוב בתוך החברה החרדית והן מאוג דות בארגוני עובדים בשיעור נמוך ביחס לנשים שאינן חרדיות, כאשר במרבית מוסדות החינוך .החרדי בהם מועסקות רבות מהן, לא פועלים ועדי עובדים כלל1 כדי לתת מענה לצורך של נשים עובדות חרדיות במידע ו במענה משפטי לגבי כלל הזכויות המגיעות להן בתחום ,דיני העבודה הקימה שדו לת הנשים בחודש אוקטובר2017 קו פתוח ייעודי לזכויות נשים חרדיות בעבודה , כזרוע נפרדת של הקו הפתוח אשר פועל בשדולת הנשים למעלה מ- 30 שנה .הקו הפתוח מציע להן מענה משפטי ראשוני ללא תשלום בתחום דיני העבודה. במהלך השנה החולפת פנו אל הקו הפתוח כ- 900 נשים, ו אנו עדות לרצון ולשאיפה של עובדות רבות ב חברה החרדי ת לזכות בהעסקה חוקית והוגנת .כמות הפניות ותוכנן מצביע ות על הצורך במענה הייחודי שהקו הפתוח מעניק ועל החשיבות בנקיטת פעולות מערכתיות להנגשת מידע ולהרחבת הגישה לערכאות של נשים בחברה החרדית. רבות מהפניות לקו הפתוח עוסקות בהפרת חוקי המגן ,בדיני עבודה שמעגנים את זכויות העובדים הבסיסיות ביותר (בניגוד לקו הכללי, אליו מגיעות בעיקר פניות ש עוסקות בהפרת זכויות מגדריות – זכויות סביב הריון ולידה ,הטרדות מיניות או אפליה בשכר) :כ- 34% מהפניות עסקו בנושאים הקשורים להליכי פיטורין ולפיצויי 1 ניצה קסיר ואח '( 2018 ) "בין בחירה לאין ברירה – מה משפיע על היקף שעות העבודה של נשים "?חרדיות ניצה קסיר ואסף צחור-שי ( 2016 ) "על עובדים מאוגדים ,חרדים ומה שביניהם" סעדיה גאון26 ,, תל אביב :'טל03-6123990 :פקס03-6123991 www.iwn.org.il :דוא"ל[email protected] פיטורין .כ- 32% מהפניות עסקו בשאלות כלליות בדיני עבודה (שאינן קשורות לפיטורין) :שאלות בנוגע לזכויות פנסיוניות ובירור זכאות לימי חופשה ,דמי הבראה או מחלה. כ- 13% מהפניות עסקו בנושאים הקשורים לחוק הביטוח הלאומי ,ובעיקר לדמי אבטלה .כ- 23% מהפניות עסקו בנושאים מגדריים המוסדרים בחוק עבודת נשים ,ורובן עוסקות בזכויות בהריון ,במהלך תקופת לידה והורות ולאחריה (שעת הורות .)כ- 1.5% מה פניות עסקו בהטרדה מינית או פגיעה מינית במקום העבודה. 2 אנו מזהות כי העובדות החרדיות סובלות מהפרה שיטתית של זכויות קוגנטיות וזכויות אחרות בדיני עבודה , בעיקר כאשר המעסיק הינו גוף חרדי . ,בנוסף בקרב אוכלוסייה זו ישנו מחסור במידע ובמודעות בנוגע לזכויות עובדים/ות ,אפילו הבסיסיות ביותר ,וכן בנוגע למסלולי הפעולה כאשר זכויותיהן מופרות . בעוד ש ישנה נכונות של עובדות חרדיות לנקוט פעולה כנגד הפרת זכויות כלפיהן ,קיים קושי לפנות למוסדות של המדינה כגון משרד העבודה והרווחה או בתי הדין לעבודה .בנוסף ,במקרים רבים קיים חשש להשחיר את פני המעסיק . בתום שנת הפעילות הראשונה של הקו הפתוח לזכויות נשים חרדיות בעבודה ,ו לאור המסקנות שהוצגו בדו"ח סיכום שנת הפעילות הראשונה ,אנו רואות צורך בלקיחת אחריות ממשלתית רחבה לשיפור איכות ההעסקה ותנאי העסקה של עובדות מהחברה החרדית .לפיכך ,אנו ממליצות על אימוץ צעדי המדיניות הבאים: 1. ייזום קמפיין ייעודי להגברת המודעות לזכויות בדיני עבודה בקרב מעסיקים ועובדות בחברה החרדית. 2. יצירת קשר בין גורמי האכיפה וההסדרה הרלוונטיים של המדינה ,לבין מנהיגים ומנהיגות בחברה החרדית ,והעמקת ההיכרות עם דיני העבודה והמחויבות לשמירה עליהם בקרב אוכלוסייה זו .זאת על מנת למנוע מקרים של הפרת החוק הנובעת מאי ידיעתו ועל מנת לחזק את הזיקה ואת האפשרות של עובדות חרדיות לפעול לאכיפת זכויותיהן באמצעות מוסדות אלו. 3. החלת מבצע אכיפה נרחב של המדינה במקומות עבודה המעסיקים שיעורים גבוהים של נשים חרדיות , בדגש על אכיפת זכויות מגן כגון הפרשות לביטוח פנסיוני ,תשלום דמי הבראה וכו.' 4. החלת תכנית לאומית לשיפור איכות התעסוקה של נשים חרדיות ,וקביעת יעדים איכותניים ומספריים הנוגעים לשכר ,להכשרה ,להיקפי משרה ולמעמד בשוק העבודה .זאת בנוסף ליעדי התעסוקה הקיימים המתייחסים בעיקר להרחבת שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה ,בדגש על השתתפות הגברים החרדים. 5. קידום העסקה ישירה של עובדות הוראה מה חברה החרדי ת במסגרת משרד החינוך .זאת ,על מנת לצמצם את שיעור הנשים המועסקות בעמותות ובגורמים שלישיים אחרים באופן החושף אותן להפרת זכויות שיטתית. 2 בחלק מהפניות העלו הפונות שאלות העוסקות ביותר מתחום אחד מהתחומים המתוארים.