נוסח הצעת חוק לדיון בוועדה
- 1 -
ד ' בכסלו התשע"ט
12
בנובמבר2018
אל: חברי ועדת החוקה
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
:הנדון
מסמך הכנה מאת הייעוץ המשפטי לוועדה
ל
קראת ה דיון
החוזר
( בהצעת חוק בתי המשפט תיקון-
מינוי
מומחה מטעם בית המשפט בתביעת נזיקין בשל עבירת מין), התשע"ז-
2017
של
חברת הכנסת נחמיאס-
ורבין
ו 'הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס90) (מינוי מומחה מטעם בית המשפט), התשע"ז-
2017
בדיון מיום( כ"ו באב התשע"ח07
באוגוסט2018
)
דנה הוועדה בשתי הצעות החוק שבנדון, החליטה על מיזוגן וכן
( החליטה על פיצול החלק שעניינו ההסדר הכללי של מינוי מומחה להבדיל מהחלק שעניינו מינוי מומחה בתביעות
נזיקין של נפגעי עבירות מין). במסגרת הדיון קיבלה הוועדה את ההצעה לאמץ בתביעת נזיקית של נפגע עבירת מין
,כלפי מי שהורשע בביצוע עבירת מין כלפיו, הסדר לפיו המומחה לעניין הנזק של הנפגע, ימונה על ידי בית המשפט
בדומה לשיטה הנהוגה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולהבדיל מההסדר של מומחה מטעם כל צד, הנהוג
בשיטה האדוורסרית הרגילה. כן הוסכם לאפשר לתובע לפנות לבית
המשפט ולבקש להחיל עליו א ת ההסדר הנהוג
בשיטה האדוורסרית, ואולם ברירת המחדל תהיה, כאמור, מינוי מומחה על ידי בית המשפט, בדומה להסדר של
הפלת"ד. מטרתו העיקרית של ההסדר היא להקל על התובע ולחסוך לו בחינה על ידי שלושה מומחים, בפרט בנושא
.רגיש
כפי שצוין במסמך ההכנה לקראת הדיון בהצעת החוק, קיימים יתרונות וחסרונות להסדר של מינוי מומחה על ידי
.)בית המשפט (המהווים גם תמונת מראה לחסרונות והיתרונות של הסדר מינוי מומחים שונים על ידי הצדדים
בין יתרונות ההסדר :מינוי מומחה ניטרלי (להבדיל מ"מומחה מטעם") וח
יסכון בהתדיינויות
ובעלויות גבוהות
)לצדדים. בין חסרונותיו
: חשש להעברת שיקול הדעת השיפוטי
מבית המשפט למומחה מטעמו; הגבלת בית
המשפט לעמדה מקצועית אחת, מקום בו לעיתים קיימות ,מספר עמדות מקצועיות ראויות, ולעיתים מנוגדות
באופן שעשוי לאפשר לו להגיע לתוצאה מדויקת
ואמינה יותר, מאשר
.הסתמכות על חוות דעתו של מומחה יחיד
לאחר הדיון הוגשה על ידי המציעה של הצעת החוק הפרטית, חה"כ נחמיאס-
ורבין, בקשה לרביזיה. בנוסף, הוצג
על ידי משרד המשפטים נוסח לדיון לקראת הדיון
החוזר .הנוסח החדש שהוצג על ידי משרד המשפטים
מטרתו
לאפשר ל
תובע, ו
לו
בלבד, לבחור את
ההסדר שיחול לעניין מינוי המומחה בתביעה המוגשת על ידו
(מומחה בימ"ש
או מומחה מטעם כל צד), על ידי הימנעות מקביעת
ברירת מחדל .לעניין ההסדר
מתן אפשרות
לתובע, ולו בלבד, לבחור את ההסדר הרצוי לו, יוצר יתרון דיוני מובהק לתובע .
,לכאורה ניתן
להצדיק
מתן יתרון זה בצורך לעודד הגשת תביעות נזיקיות של נפגעי עבירת מין כלפי מי שפגע ב
ו והורשע כדין –
תחום בו
קיים שימוש חסר בכלי הנזיקי .
עם זאת, לטעמנו על הוועדה לבחון אם היתרון הוא דיוני בלבד, ואינו יוצר יתרון
מהותי
משמעותי. אם אכן קיים יתרון דיוני– אנו סוברים כי יש לבחון אם היתרון
הוא כזה שאכן ראוי לתת לאחד
הצדדים – הן במקרה זה והן כתקדים לעתיד ,. כך לדוגמא אנו מבקשים להצביע על אפשרות לבחירה אסטרטגית
של התובע– החורגת מהרצון להיפגש ראשית עם מומחה מטעמו דווקא , ולא עם מומחה ניטרלי–
מוצדק ככל
שיהיה
. כך לדוגמא ,
ניתן להניח
ש תובע שסבור
שמ ומחה שימונה מטעם בית המשפט
יקבע
,לו נזק נמוך או אפסי
יעדיף
להביא מומחה מטעמ ו ,שיתאר נזק
על מנת לנסות ול
השיג
פשרה או
קביעה "ממוצעת" של בית המשפט .
במקרה זה, האפשרות
ה"טוב
ה ביותר
" מבחינת הנתבע
, יהיה מינוי
מומחה
מטעם בית המשפט
כמומחה.שלישי
אלא ש מאחר שלנתבע אין יכולת לדעת מה נזקו האמיתי של התובע, ומאחר שהעלות של
מומחה
מטעם בית
,המשפט מושתת עליו
יש חשש להטיה שיטתית של התוצאה לטובת התובע .
על הוועדה להחליט אם חשש זה
מוצדק בשים לב ל.רצון לעודד תביעות ולהקל על נפגעי עבירה
- 2 -
הנוסח המוצ :)ע לדיון החוזר (כולל הצעת משרד המשפטים מסומנת בצהוב
הוספת סעיף
108א
1.בחוק בתי המשפט [נוסח משולב ,]התשמ"ד–
1984
1 (להלן –
החוק העיקרי ,)אחרי
סעיף
108
יבוא:
"מינוי מומחה מטעם
בית המשפט
108א.
(א)
בתקנות סדרי דין לפי סעיף
108
,רשאי שר
המשפטים ,באישור ועדת החוקה ,חוק ומשפט של
הכנסת, לקבוע הוראות מיוחדות לעניין בדבר מינוי
מומחה מטעם בית המשפט ,לבקשת התובע, רשא יחווה
את דעתו בכתב בעניינים המנויים בתוספת
החמישית
בעניין
מצבו הרפואי של תובע
בתביעה
אז
רחית
בשל עבירת מין שהנתבע
ביצע כלפי
ו ו
הורשע
הב ;תקנות כאמור יכללו גם טעמים לקביעת מומחה
מטעם בעלי הדין.
בפלת
"ד 6א –
מנוסח
ברבים
(ב)
מינה בית המשפט מומחה מטעמו בהתאם
לתקנות לפי סעיף קטן (א ,)לא יהיה יהיו רשאי
ם בעל
י
דין ה להביא עדות נוספת של מומחה מטעמ
ם לעניין
הנדון ,אלא ברשות בית המשפט ,מ
הטעמים שנקבעו
בתקנות או
מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג)
שר המשפטים ,באישור ועדת החוקה חוק
ומשפט של הכנסת ,רשאי ,בצו ,לשנות את התוספת
החמישית".בסעיף זה :
(1)
"תביעה אזרחית "
–
תביעה אזרחית
הנגררת להרשעה בפלילים כאמור בסעיף
77
,או
משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט
במשפט פלילי לפי סעיף
42א לפקודת הראיות
[נוסח חדש ,]התשל"א–
1971
2;
(2)
"עבירת מין "
– עבירה לפי המנויה ב
סימן
ה 'בפרק י 'לחוק האמור
העונשין ,התשל"ז–
1977
3
,למעט עבירה לפי סעיף
352
שהנתבע
ביצע כלפי התובע והורשע בה".
הוספת תוספת
חמישית
2.אחרי התוספת הרביעית לחוק העיקרי יבוא :
"תוספת חמישית
1 ס"ח התשמ"ד ,עמ '
198
;התשע"ז ,עמ '
695
.
'התשע"ח, עמ660
.
2 דיני מדינת ישראל ,נוסח חדש
18
,עמ '
421
.
3 ס"ח התשל"ז ,עמ '
226
.
- 3 -
(סעיף
108א)
1.
מצבו הרפואי של התובע בתביעה אזרחית בשל עבירת מין ;לעניין זה –
"תביעה אזרחית "
– תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים כאמור בסעיף
77
,או משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי
לפי סעיף
42א לפקודת הראיות [נוסח חדש ,]התשל"א–
1971
4;
"עבירת מין "
–
עבירה לפי סימן ה 'בפרק י 'לחוק העונשין ,התשל"ז–
1977
5
שהנתבע ביצע כלפי התובע והורשע בה".
4 דיני מדינת ישראל ,נוסח חדש
18
,עמ '
421
.
5 ס"ח התשל"ז ,עמ '
226
.