חומר רקע
מספר פנימי: 578901
נוסח מתוקן מטעם ח"כ איתן כבל
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת איתן כבל
יואל חסון
ישראל אייכלר
קארין אלהרר
יוסי יונה
קסניה סבטלובה
נורית קורן
יחיאל חיליק בר
בצלאל סמוטריץ'
עליזה לביא
______________________________________________
פ/3363/20
הצעת חוק חובת תשלום בשוברים, התשע"ז–2016
דברי הסבר
כיום, קיימים גופים ציבוריים רבים כגון חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וכן עוסקים המספקים שירותים חיוניים המנויים בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן התשמ"א- 1981, המאפשרים פריסת חובות רק בתשלום בכרטיס אשראי או הוראת קבע.
מצב זה מהווה פגיעה חמורה ביותר באוכלוסיות המוחלשות אשר הן דווקא הנדרשות לרוב לפריסת חובותיהן. זאת משני טעמים: ראשית מדובר בהוספת סכום לתשלום החודשי אשר עלול להקשות על החייבים, ריבית המתווספת לפריסת תשלומים באמצעות כרטיס אשראי בקרדיט; שנית מדובר באוכלוסיות אשר לעיתים קרובות כלל אין בידיהן כרטיס אשראי. במצב זה הדרישה לתשלום אך ורק באמצעות כרטיס אשראי מהווה חסם בפני אנשים אלו בדרך לפירעון החוב ולמעשה מובילה אותם למצב של אין ברירה כאשר הם אינם יכולים לשלם את החוב בעודו בר פירעון בתשלומים והם נאלצים לצבור את חובותיהם כאשר הם תופחים וצוברים הוצאות גבייה ואכיפה, עד להגעה להליכים חמורים ביותר.
לפיכך מוצע כי ככל שגוף ציבורי או עוסק, כמוגדר בחוק, מאפשרים פריסת חובות באמצעות תשלום בכרטיס אשראי או הוראת קבע, יאפשרו אותם גופים גם פריסת החוב בתשלום במזומן, אם באמצעות הנפקת שוברי תשלום ואם באמצעות דרך אחרת שיראו לנכון. מצב זה רצוי הן לאזרח והן לעוסקים ולאותם גופים ציבוריים, שכן הוא מאפשר לקבוצה שלמה באוכלוסייה להחזיר חובות, דבר שנמנע ממנה עד להצעת חוק זו בשל הגבלות שונות על כרטיס האשראי או חשבון בנק או היעדרם.
הצעת החוק קובעת הסדר פרטני לרשויות המקומיות באמצעות תיקון בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) לפיו ככל שרשות מקומית תיווכח כי מדובר בחייב שאין לו חשבון בנק או אמצעי תשלום שאינו מזומן, פריסת חובות תתאפשר גם בתשלום במזומן, אם באמצעות הנפקת שוברי תשלום ואם באמצעות דרך אחרת שיראו לנכון.
מצב זה רצוי הן לחייבים והן לרשויות המקומיות, שכן הוא מאפשר לקבוצה שלמה באוכלוסייה להחזיר חובות, דבר שנמנע ממנה עד להצעת חוק זו.
הצעה זו נכתבה בשיתוף עמותת "ידיד".
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט בתשרי התשע"ז – 31.10.16
הגדרות 1. 1. בחוק זה, "גוף ציבורי" –ממשלת ישראל, תאגיד שהוקם לפי חוק, גוף שנמצא בבעלות או בשליטה ישירה או עקיפה של הממשלה או של רשות מקומית.
"עוסק"- המנוי בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981
בחוק זה, "גוף ציבורי" –ממשלת ישראל, תאגיד שהוקם לפי חוק, גוף שנמצא בבעלות או בשליטה ישירה או עקיפה של הממשלה או של רשות מקומית.
"עוסק"- המנוי בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981
בחוק זה, "גוף ציבורי" –ממשלת ישראל, תאגיד שהוקם לפי חוק, גוף שנמצא בבעלות או בשליטה ישירה או עקיפה של הממשלה או של רשות מקומית.
"עוסק"- המנוי בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981
בחוק זה, "גוף ציבורי" –ממשלת ישראל, תאגיד שהוקם לפי חוק, גוף שנמצא בבעלות או בשליטה ישירה או עקיפה של הממשלה או של רשות מקומית.
"עוסק"- המנוי בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981
בחוק זה, "גוף ציבורי" –ממשלת ישראל, תאגיד שהוקם לפי חוק, גוף שנמצא בבעלות או בשליטה ישירה או עקיפה של הממשלה או של רשות מקומית.
"עוסק"- המנוי בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981
תשלום חוב באמצעות שובר 2. 2. עוסק או גוף ציבורי המאפשר פריסת חוב לתשלומים עתיים, יאפשר לשלם את התשלומים האמורים גם באמצעות כסף מזומן, אם באמצעות שוברי תשלום שינפיק ואם באמצעות דרך סבירה אחרת, בנוסף לאמצעי התשלום האחרים; עוסק או גוף ציבורי המאפשר פריסת חוב לתשלומים עתיים, יאפשר לשלם את התשלומים האמורים גם באמצעות כסף מזומן, אם באמצעות שוברי תשלום שינפיק ואם באמצעות דרך סבירה אחרת, בנוסף לאמצעי התשלום האחרים; עוסק או גוף ציבורי המאפשר פריסת חוב לתשלומים עתיים, יאפשר לשלם את התשלומים האמורים גם באמצעות כסף מזומן, אם באמצעות שוברי תשלום שינפיק ואם באמצעות דרך סבירה אחרת, בנוסף לאמצעי התשלום האחרים; עוסק או גוף ציבורי המאפשר פריסת חוב לתשלומים עתיים, יאפשר לשלם את התשלומים האמורים גם באמצעות כסף מזומן, אם באמצעות שוברי תשלום שינפיק ואם באמצעות דרך סבירה אחרת, בנוסף לאמצעי התשלום האחרים; עוסק או גוף ציבורי המאפשר פריסת חוב לתשלומים עתיים, יאפשר לשלם את התשלומים האמורים גם באמצעות כסף מזומן, אם באמצעות שוברי תשלום שינפיק ואם באמצעות דרך סבירה אחרת, בנוסף לאמצעי התשלום האחרים;
תיקון לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תיקון סעיף 2. בסעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980, לאחר סעיף משנה (ב), יבוא: בסעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980, לאחר סעיף משנה (ב), יבוא: בסעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980, לאחר סעיף משנה (ב), יבוא:
"(ג) רשות מקומית, ככל שהיא מאפשרת פריסת חוב לתשלומים עתיים, תאפשר לחייב, לבקשתו, לשלם את התשלומים האמורים גם באמצעות כסף מזומן, בכל מועד תשלום חודשי, אם באמצעות שוברי תשלום שתנפיק ואם באמצעות דרך סבירה אחרת, וזאת בנוסף לאמצעי התשלום האחרים הנהוגים ברשות המקומית, והכל בכפוף לכל אלה: רשות מקומית, ככל שהיא מאפשרת פריסת חוב לתשלומים עתיים, תאפשר לחייב, לבקשתו, לשלם את התשלומים האמורים גם באמצעות כסף מזומן, בכל מועד תשלום חודשי, אם באמצעות שוברי תשלום שתנפיק ואם באמצעות דרך סבירה אחרת, וזאת בנוסף לאמצעי התשלום האחרים הנהוגים ברשות המקומית, והכל בכפוף לכל אלה:
(1) החייב אינו תאגיד והחוב שנצבר אינו בגין פעילות עסקית
(2) החייב הגיש תצהיר כדין, לפיו אין בבעלותו חשבון בנק או שהוא לקוח מוגבל חמור או שהוא חייב מוגבל באמצעים;
(3) החוב לרשות המקומית אינו עולה על סך של 30,000 ₪, ופריסת התשלומים אינה עולה על 10 תשלומים; הרשות המקומית תהא רשאית לאשר פריסת תשלומים העולה על 10 תשלומים, אם מצאה כי הדבר מוצדק ומנימוקים שתרשום;
(4) החייב מוכר לשירותי הרווחה או מקבל גמלה או קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, והמציא אסמכתאות בנושא וכן נתן את הסכמתו המפורשת לכך שנתונים בדבר התשלומים המתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי יימסרו לרשות המקומית מאת המוסד לביטוח לאומי, ולכך שהסכמתו כאמור תעמוד בתוקפה עד למועד סילוק החוב במלואו;
(5) אין במתן האפשרות לשלם את החוב בכדי להוות סטיה מהוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 על תקנותיו.
(ד) לא פרע החייב במועד תשלום אחד מתוך התשלומים החודשיים כאמור בסעיף (ג), תהא הרשות המקומית רשאית שלא להמשיך את הסדר פריסת החוב בתשלומים חודשיים. לא פרע החייב במועד תשלום אחד מתוך התשלומים החודשיים כאמור בסעיף (ג), תהא הרשות המקומית רשאית שלא להמשיך את הסדר פריסת החוב בתשלומים חודשיים.
(ה) אין בהוראות סעיפים (ג)-(ד) בכדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגעות לגביית תשלומי חובה. אין בהוראות סעיפים (ג)-(ד) בכדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגעות לגביית תשלומי חובה.
(ו) לעניין סעיפים (ג)-(ד) –
"חייב" – מי שחב בתשלום חובה שלא שולם במועדו כאמור בסעיף (א) או (ב), שאינו מחזיק בחשבון בנק או באמצעי תשלום אחר שאינו מזומן;
"לקוח מוגבל" – כהגדרתו בסעיף 3 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981;
"חייב מוגבל באמצעים" – כהגדרתו בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. לעניין סעיפים (ג)-(ד) –
"חייב" – מי שחב בתשלום חובה שלא שולם במועדו כאמור בסעיף (א) או (ב), שאינו מחזיק בחשבון בנק או באמצעי תשלום אחר שאינו מזומן;
"לקוח מוגבל" – כהגדרתו בסעיף 3 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981;
"חייב מוגבל באמצעים" – כהגדרתו בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.