החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-042253
סיכום דיון
מיום שני, י' בחשון התשפ"ה, 11.11.2024, בנושא:
התמודדות המדינה עם ריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה,
דוח שנתי נובמבר 2024 (75א)
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - בשבוע שעבר הונח דוח מבקר חדש בנושא. הוועדה קיימה כבר 4 דיונים על בסיס דוחות קודמים.
אזרחי ישראל כורעים תחת נטל יוקר המחיה ולא מהיום. השפעתו של יוקר המחיה פוגעת בכולנו, אך פוגעת יותר באוכלוסיות מהמעמד הבינוני והנמוך שיכולת הקנייה שלהם הולכת וקטנה. הפער ביננו לבין מדינות אחרות הולך וגדל. שיעור מדד מחירי המזון עלה ב- 23% משנת 2011. שיעור עליית מדד הפירות והירקות עלה ב- 37%.
כוח הקנייה של הצרכן בישראל נמוך ב- 300% לעומת כח הקנייה של הצרכן באנגליה, צרפת וארה"ב במונחי שכר של שעת עבודה לגבי מוצרים שנבדקו. ישנם מוצרים שנשארו באותו מחיר, אך משקלם ירד.
הדוח מקיף מאוד ונוגע לתחומים רבים. הנושאים מהדוח בהם נתמקד:
* ריכוזיות בשוק המזון, הצריכה והתמרוקים
* ייבוא באמצעות המסלול האירופי
* שיווק מותגים פרטיים
* הפחתת מכסים
האחריות הכוללת היא על שר הכלכלה ושר האוצר. חברות סופר פארם, שופרסל ואסם לא היו מעוניינות להשתתף בדיון, וחברת יונילוור טענה שהתאחדות התעשיינים תייצג אותה. רשות התחרות אינה אחראית על יוקר המחיה.
משרד מבקר המדינה – צחי סעד-מנהל החטיבה הכלכלית – יוקר מחיה היא סוגיה כואבת וחשובה לכל אזרחי המדינה. הוצאות מזון הן חלק מרכזי בסל ההוצאות של המשפחה, ומהוות כ-20% מכלל ההוצאות. ההוצאה לצריכה פרטית של מזון ומשקאות היא 138 מיליארד ₪ בשנה. כח הקניה של הצרכן חלש ב-300% לעומת מדינות אחרות. יש רווחיות חריגה ליבואני מזון וטואלטיקה, ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא הריכוזיות הגבוהה בתחום המזון. בתקופת הדוח בחנו 13 חברות וקבוצות מסחריות שפועלות בו-זמנית בכמה קטגוריות בתחום המזון ומוצרי צריכה, וחלקן מחזיקות בנתח שוק גדול. שלושה מספקי המזון שולטים ב- 85% מהנתח ב- 20 קטגוריות של מוצרי מזון.
משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות התחרות להמשיך ולבחון סוגי מיזוגים חדשים בשווקים ריכוזיים בתחום המזון. עוד ממליץ המשרד להרחיב את בחינת השפעתם של הקונגלומרטים גם לאחר מיזוג קיים בין ספקים. הכלים הקיימים לא מספיקים ונדרש לחזקם ע"י רשות התחרות ומשרדי הממשלה. רשות התחרות היא האחראית על תחרותיות בשוק המזון. הדוח מכוון גם למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה. אנו ממליצים להם לפעול על מנת להסדיר כלים מתאימים בחקיקה לטיפול בהשפעות השליליות שנובעות מכוחן של הקונגלומרטים, כאשר הם מנוצלים לרעה.
ח"כ דן אילוז – רפורמה דרמטית חדשה התקבלה, שמטרתה לאפשר ייבוא בתחומים של מזון ותמרוקים, והיא תכנס לתוקף בינואר 2025. לפיקוח מחירים יש מחיר כבד, לעיתים אין חלב וביצים זמינים על המדף.
עו"ד ורו"ח דוד בר-מנהל אגף ח' – נתוני מפתח: 23%, 37% שיעור עליית מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) ושיעור עליית מדד הפירות והירקות, בהתאמה בישראל, משנת 2011 עד מאי 2024, לעומת שיעורו של מדד המחירים לצרכן שעלה ב- 17% בלבד.
3 ספקי מזון שונים שולטים ביותר מ- 85% מנתח השוק ב- 20 קטגוריות של מוצרי מזון.
עד 300% כוח הקנייה של הצרכן בישראל נמוך לעומת כוח הקניה של הצרכן באנגליה, בצרפת ובארה"ב – במונחי שכר של שעת עבודה במוצרים שנבדקו.
6.9% בלבד נתח השוק הממוצע של המותג הפרטי בישראל לעומת 36.1% במדינות נבחרות באירופה.
עד 6% שיעור עליית מחירי המזון והצריכה בשלושת החודשים הראשונים למלחמה עפ"י בדיקת משרד הכלכלה, הרשות להגנת הצרכן והמועצה הישראלית לצרכנות.
עד 380% פער המחירים בין מוצרי ירקות קפואים בישראל בשנת 2023 בהשוואה למדינות באירופה.
פי 4 הגידול בהיקף הצריכה של אננס בישראל. מחירו פחת בכ- 50% לאחר הפחתת המכס ופתיחת מדינה נוספת ליבוא.
403% פער המחירים המרבי של מוצרי האיפור שנדגמו בשנת 2023 בין ישראל למדינות נבחרות באירופה.
38 מיליון ₪ החיסכון המצרפי של משקי הבית על מוצרי טונה בעקבות הפחתת המכס, לעומת 11 מיליון ₪ אובדן הכנסות המדינה.
רשות התחרות הכריזה על חברת ויסוצקי כבעלת מונופולין בשוק התה הירוק ובשוק חליטות
הצמחים לאחר יותר מ- 20 שנים בהם לא הכריזה רשות התחרות על בעל מונופולין בענף
המזון ומעל 30 שנים בענף מוצרי הצריכה. במסגרת המשאבים הרבים שהשקיעה רשות התחרות ב- 3 שנים האחרונות בענף המזון, היא לא בחנה באופן שיטתי קטגוריות נוספות בתחום המזון ומוצרי הצריכה שיש בהן ריכוזיות גבוהה מבחינת יכולת הספקים להשפיע על התחרות ועל מחיר המוצרים.
ישנה ריכוזיות גבוהה בקטגוריות של שמנת מתוקה ומשקאות סויה.
בישראל יש לפחות 13 חברות וקבוצות מסחריות שהן קונגלומרטים בתחום המזון ומוצרי צריכה, יש להן כח מול הקמעונאים ומקטעי ההפצה כי הן מחזיקות במוצרים רבים. הן פועלות בו זמנית בכמה קטגוריות. חלק מהחברות אף מחזיקות בנתח שוק משמעותי בקטגוריות שהן פועלות בהן.
מותגים פרטיים הם דבר חיובי והם כ- 25% מסך המכירות ברשתות השיווק שופרסל ורמי לוי. נתח השוק בישראל הוא 6.9% ואילו באירופה – 36.1%, וזה מסביר את פערי המחירים. בין השנים 2014-2022 אנו רואים מגמה חיובית שצריכה לעלות יחד עם כניסת ספקים פרטיים. ביקשנו מרשות התחרות לקדם את המחקר בנושא המותגים הפרטיים לרבות נסיבות התחזקות המותג הפרטי והשפעתו על התחרות, וכניסתם של ספקים חדשים מלבד המותג הפרטי, וככל שישנו צורך לתת הוראות לקמעונאי למניעת הפגיעה בתחרות כקבוע בסעיף 11 בחוק המזון. עוד מומלץ לרשות התחרות ומשרד הכלכלה לבחון את השפעתם של החוקים שעברו על המותג הפרטי והתחזקותו ותרומתו להגברת התחרות.
שיעור היקף היבוא בישראל (23.4%) ביחס לתוצר נמוך לעומת הממוצע במדינות ה- OECD (47.1%). לעומת זאת שיעור ההכנסות ממכס בישראל ביחס לתוצר היה גבוה לעומת הממוצע במדינות ה- OECD (0.21% לעומת 0.17%). הייבוא הוא פתרון שבא לאזן באמצעות הגברת תחרות.
גם לאחר כניסתה של הרפורמה ליבוא מקביל של תמרוקים על בסיס אישור התאמה לתמרוק ייחוס לתוקף, מוצרי האיפור שנדגמו יקרים עד כ- 403% לעומת מדינות נבחרות באירופה. אנו נבחן בשנה הקרובה את הרפורמה החדשה. מוצרים רבים הנמצאים בשימוש יום יומי נמכרים בשוק ריכוזי שנשלט ע"י מס' ספקים מצומצם. למשל שוק הטיטולים נשלט כמעט לחלוטין ע"י 3 ספקים, כך שהמגוון על המדף מצומצם ורמת המחירים צפויה להיות גבוהה. זה רלוונטי גם לגבי משחות שיניים ודאודורנטים.
כחלק ממדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה ולהפחתת הנטל הרגולטורי התקבלה באוגוסט 2021 החלטת ממשלה שעסקה בפתיחת המשק ליבוא ולהפחתת יוקר המחיה. תנאי ליבוא במסלול האירופי הוא הוצאת תעודת רישום כיבואן ואח"כ רישום כיבואן נאות. על יבואן להציג תכנית בקרת איכות ובטיחות שהיבואן הרשום מקיים והתחייבות שלפיה הוא יישם את התכנית. אולם כאשר משוחחים עם היבואנים מבינים מדוע הרפורמה לא הצליחה נוכח 4 קשיים.
החברה לירקות קפואים בשוק הקמעונאי היא ספק יחיד – סנפרוסט שבבעלות קבוצת תנובה, והמחיר בארץ הוא יקר. יש חסמים ליבוא ירקות קפואים, ובכללם חסמים מתוקף תקנות משרד הבריאות בדבר הימצאות חיידקים (ליסטריה) שאינה תואמים את המקובל באירופה וחסמי מכס. הם תורמים להפרשי מחירים של למעלה מ- 100% ברוב מוצרי הירקות הקפואים. יש להוריד מכסים, להסיר חסמים שמגבילים יבוא וכך המחיר יתבטא אצל הצרכן.
מאז הדוח הקודם נעשו פעולות שונות להורדת יוקר המחיה ע"י הממשלה, אך הן לא הביאו לתוצאות משמעותיות והמחירים ממשיכים לעלות. המשק בישראל עדיין מתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתרה בהשוואה לשווקים אחרים.
כוח הקנייה היחסי של השכר הממוצע בישראל נמוך מכוח הקנייה של השכר הממוצע ב-OECD גם בכל הנוגע לרכישת מזון ומשקאות שאינם אלכוהוליים.
ח"כ ולדימיר בליאק – מדובר בנושא אקוטי וכשל של מס' ממשלות ישראל. על משרדי הממשלה לעבוד באופן שוטף ובשיתוף פעולה בנושא. אננס הוא דוגמה לכך שעובדים נכון – המחיר ירד ויש תוצאות. רפורמה לא תסייע, אלא ממשלה מתפקדת. הקבינט הכלכלי התכנס פעמיים השנה וזה מוכיח עד כמה הנושא נמצא במרכז העניינים של הממשלה. במשך שנתיים אני נאבק על פרסום דוחות כספיים של חברות מונופול. הנושא עבר בקריאה טרומית בכנסת הקודמת ובקדנציה הנוכחית שר הכלכלה חסם את קידום הצעת החוק. ברגע שחברה פרטית מוגדרת כמונופול – אין שום סיבה שהיא לא תחשוף את הדוחות שלה לציבור.
ח"כ טלי גוטליב – אני מתנגדת לחשיפת הדוחות הכספיים של חברות פרטיות מתוך שמירה על פרטיותם. הציבור צריך להצביע ברגליים, אנו לא נתערב לחברות פרטיות. הרפורמה החדשה בבסיסה כוללת השתתפות של כל משרדי הממשלה, כולל חקיקה שתאפשר קידום ספציפי. אנו רוצים להקל על חקלאי ישראל ולמנוע הגבלות על חקלאי ישראל.
רשות התחרות – איל שפירא-מנהל תחום בכיר תכנון ומדיניות – רשות התחרות היא רשות האכיפה של חוק התחרות וחוק המזון. בשנה וחצי האחרונים התחלנו בהליך בדיקת אכיפה של עמידת ספקים בחוק המזון, והוטלו קנסות באומדן של 100 מיליון ש"ח. לאחרונה התקבלו החלטות משמעותיות, כמו: רכישת ויילר ע"י שטראוס שלא כדין והוטל על שטראוס קנס, הכרזת מונופול על ויסוצקי היות והיא לא עמדה בהגדרה של ספק גדול בחוק המזון כתוצאה המחזורים שלה. בנוסף ערכנו חקירה פלילית ביחס לספקים וקמעונאים, וזה נמצא בסטטוס של שימוע.
הוכנס איסור מיזוג בין ספקים, והוא פוקע בסוף שנה. יש סמכות להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת, ופרסמנו זאת בשימוע ציבורי. תיקון נוסף הוא בנוגע לסידור מוצרים ע"י ספקים אצל קמעונאים. ב- 1 בינואר הפטור יבוטל, והם לא יוכלו לסדר אצל קמעונאים למעט אצל קמעונאים שמוכרים 55% ספקים קטנים. כל מותג פרטי שמיוצר אצל ספק גדול נחשב כמוצר של ספק גדול, ולכן יש תמריץ לקדם מוצרים של ספק קטן. צעד נוסף שהתבצע הוא חקיקה שלפיה חוק המזון יחול גם ברשתות פארם.
צמצום הפטור החקלאי חל ביחס לעופות ומדובר בתיקון משמעותי, וכן תיקון יבוא מקביל במס' תחומים, לרבות מזון, נמצא בהליך של בדיקה יזומה.
משרד החקלאות וביטחון המזון - יעקב פולג - סמנכ"ל בכיר היחידה לסחר חוץ ושת"פ בינלאומי- המשרד מכין יחד עם משרדי הממשלה האחרים תכנית ביטחון מזון לתושבי ישראל שתוגש בחודש פברואר. השינויים הגאו-פוליטיים והאקלימיים משפיעים על היכולת שלנו לספק מזון. מדינת ישראל מתמודדת יפה עם משבר האקלים.
מכסים הוא אמצעי הגנה על ייצור מקומי של מזון מפני תחרות לא הוגנת. ממוצע המכסים בישראל אינו גבוה (13.7), מדינות עם מאפיינים דומים לנו עם ממוצע קרוב. יש מס' מוצרים רגישים שאנו מגנים עליהם, ולהם נדרש מכס. במקומות שבהם צריך לפתוח מכסות, אנו נפתח אך צריך לעשות זאת ברגישות. התעשייה שלנו מבוססת על יבוא זיתים מירדן, אולם הייבוא הפסיק. אנו מנסים להסדיר זאת כדי לתת גמישות מסוימת לישראל.
אורי צוק בר-סמנכ"ל אסטרטגיה, חקלאות וביטחון מזון – התהליך כבר התחיל, ואנו עובדים על התכנית בתוך שש קבוצות עבודה משותפות למשרדי הממשלה השונים בצורה רחבה ועמוקה. לקראת סוף השנה יהיה תהליך ובינר על מנת לשתף את הציבור. יעד הסיום הוא סוף חודש פברואר ויכול להיות שהוא קצת יתארך. התכנית מתבססת על המלצות משרד הבריאות לתזונה בריאה יותר. צריכת דגים מומלצת יותר מבשר אדום, ולכן יש לעודד גידול דגים במדינה.
ח"כ יסמין פרידמן - העולם הולך לייצור עצמי, ואנו חייבים לתכנן את המזון שלנו כאן. בינתיים יש לפתוח את הייבוא כמה שיותר.
משרד החקלאות – מירית עמרני-מנהלת תחום בכירה סטנדרטים בשירותים להגנת הצומח ולביקורת – המשרד עובד בשיטה פרו-אקטיבית לפתיחת ייבוא, והוא עושה זאת בצורה שתאפשר ניהול נכון של הסיכונים. פתחנו 39 מוצרים והכל נעשה בצורה מבוקרת.
משרד האוצר – עמית גולדמן-רפרנט כלכלה ותעשייה באג"ת – עיקר הבעיה המבנית של הסכמי סחר טופלה באופן משמעותי בחוק החדש שעתיד להיכנס בינואר 2025. ברפורמה החדשה הוכנסו מגוון רחב של מוצרים בתחומים שונים. הבעיות שטרם נפתרו הן בתחום החקלאות, והן 50% מעגלת סופר. ועדת הריכוזיות מתכנסת, ומדובר בנושא שאורך זמן.
משרד הכלכלה והתעשייה – אנואר חילף-ממונה על חוקיות היבוא – ניתן לעשות הערכה על היקף השוק. הרפורמה החדשה חלה על מגוון מסוים של 90% ממוצרי הצריכה בתחום המזון מבחינת אימוץ רגולציות והקלות על התהליך. סוגיות שעלו בדוח קיבלו מענה ברפורמה החדשה.
מיכל פינק-מנהלת מערך אסטרטגיה וחדשנות – רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" כוללת 510 תקנים של מוצרי צריכה וכיסוי של למעלה מ- 90% ממוצרי הצריכה (מדובר באלפי מוצרים). השינוי הטכני שהתאפשר במלחמה היה במסגרת הוראת שעה, כעת אנו בודקים מקצועית את ההיבטים השונים. הרפורמה החדשה שונה מהרפורמות הקודמות, משום שהיא עמוקה יותר ויסודית. היא תאפשר תחרות על המדפים תוך עבודה עם 10 משרדי ממשלה. אנו חברים בוועידת ביטחון המזון ומביאים לשולחנה את סוגיית המגוון כדי לחזק את התעשייה המקומית במקומות מסוימים שהיא זקוקה לכך.
ד"ר יונתן בצלאל-סמנכ"ל תקציב והמפקח על המחירים – פיקוח - במאי 2023 פניתי לחברות גדולות בשוק וביקשתי נתונים על רווחיות. הן פנו לבג"ץ, ולאחר שנה של מאבק החברות הסירו את העתירה היות ובג"ץ תמך בנו. החברות התחילו להעביר את הנתונים על רווחיות המוצרים. מדובר במידע סודי, ואנו בתהליכים משפטיים מול אגף מערכות מידע כדי להבטיח שלא תהיה זליגה של נתונים החוצה. לכן לצערי אין לי עדיין נתונים על רווחיות. הסרנו כעת את כל החסמים, ואנו מקווים שתוך חודשיים יהיו תוצאות. המשרד שם דגש כעת על מוצרים בריאים, כולל הלחם המלא.
התאחדות התעשיינים בישראל – דודי מנביץ'-יו"ר איגוד תעשיות המזון – מחיר המזון בישראל עלה ב- 20% ללא פירות וירקות. ב-14.5 השנים האחרונות מחירי המזון עלו ע"י היצרנים ב- 1.2%, יש שינוי ריאלי נומינלי של המדף. מבקר המדינה בדק 5 מוצרים במדינות שונות, 2 מהם היו אבסולוטית זולים יותר מבין החמישה. המוצר הזול ביותר היה 20% פחות בהשוואה לארה"ב. מדובר במוצר של המונופול הכי גדול והכי דורסני (קוקה קולה). בחלב אין שום מעורבות של יצרן, יש כשל אך אין עניין לטפל בו.
במדינה סך הייבוא מהתוצר הוא 23.4 כאשר במדינות ה- OECD הממוצע הוא 47. מתוך 100 מיליארד ₪ המוצרים החקלאים הם 60 מיליארד ₪.
הריכוזיות במדינה היא 53.5% - רמת 10 הספקים הגדולים נכון לשנת 2021. הריכוזיות ירדה במקצת – נתח השוק של 5 החברות הגדולות ירד ב- 25%. בישראל נתח השוק של מותגים פרטיים הוא 6%. הכשל המרכזי שקיים במדינה מתמקד במוצרים שהבסיס שלהם תשומות חקלאיות לתעשיית המזון, משום שרמת התמיכה של מדינות ה- OECD בחקלאים היא פי 20. מדינת ישראל היתה צריכה לתמוך בחקלאים בסכום של 7.5 מיליארד ₪. כשל נוסף הוא מע"מ על מזון, הממוצע במדינות ה- OECD הוא בין 0%-8% ואילו בישראל הוא בין 8%-17%.
ח"כ ואליד אל הואשלה – יש קושי בתקופה הנוכחית להוריד את המחירים, משום שרוב חברי הממשלה עסוקים במלחמה. יש לעשות מאמץ בקרב האנשים ששולטים במשק להבין את המורכבות שאנו חיים במדינה, ולהירתם לכך. כמו כן יש חשיבות שראש הממשלה יכנס את הוועדה, והממשלה תקבל החלטות קשות בנוגע לאנשים ששולטים במשק.
רשות ההסתדרות לצרכנות - בת אור הופמן-מנהלת מדור תקינה – הדוח מציג רמת ריכוזיות קשה ובעייתית בשוק המזון בישראל. הריכוזיות מוציאה את האיזון ביחסי הכוחות בחברה סבירה, ולכן אנו מחזקים את המלצות המבקר. בשוק המזון שורר מצב קשה של יוקר שיש לטפל בו באופן מיידי. בכל משק בית יש הוצאה מיותרת בסך 1,000 ₪ בגלל יוקר המזון. אנו לא יכולים להמתין עד להצלחה של הפירוקים כדי להתמודד איתו. הפתרון הוא פיקוח מחירים. יש מגנון שעובד טוב – מוצרים שבפיקוח שההתייקרות שלהם מוגבלת.
משרד האוצר – עפרי אשל-רפרנטית פיננסים באג"ת – מסוכן להסתכל על פיקוח מחירים כפתרון קסם. ניסיונות העבר לימדו שנוצרו תוצאות הפוכות שפגעו בסופו של דבר בצרכן. ועדת המחירים בודקת כל סוגיה לגופה, וההחלטות מפורסמות באופן פומבי בוועדה.
לובי 99 – לינור דויטש – יש ניסיון מצד התאחדות התעשיינים לגרום לנו לחשוב שאנו מדמיינים את עליות מחירי המזון. בשנה האחרונה שטראוס העלתה מחירים ב- 5.5%, תנובה העלתה ב- 6% וכו', והם עוד חילקו דיבידנדים לבעלי המניות תוך כדי מלחמה.
תקציב המדינה האחרון הוא עלבון לאזרח הקטן, אין בו מילה על יוקר המחיה. דוח המבקר מדבר באופן ברור על פירוק מונופולים, כדי לבזר את השוק (כמו תנובה שתחתיה נמצאת סנפרוסט). אנו בקשר רציף עם הציבור ומקבלים פניות רבות בנושא. ההוצאה הבאה אחרי דיור היא מזון. כוחו של הציבור מוגבל בשוק ריכוזי, ולכן נדרשת התערבות של הממשלה וצעדים.
מכון יסודות – ברוך גורביץ'-ראש תחום מדיניות ציבורית – לאחרונה ערכנו מחקר שבוחן מס' מוצרים. בעשור האחרון נרשמו שינויים תכופים בשוק החמאה במטרה להוריד את יוקר המחיה. אולם בתקופת הניתוח חלה עליה במחיר החמאה לצרכן ב- 14% בממוצע. מכס הוא כלי שמטרתו להוריד את המחיר לצרכן אך לא באופן אוטומטי, ויש לעשות זאת בחכמה.
אנו רואים שלאורך השנים חלו צעדי מדיניות בעניין הריכוזיות, אבל היא תמיד היתה ברמה גבוהה. יש חשיבות קריטית להתאמת כלי מדיניות בהתאם לניתוח השוק. הציפיה שכל הקלה על יבוא תוביל להפחתת המחיר לצרכן היא ציפיה שאינה מבוססת.
ההמלצות ה- OECD לניהול רפורמות ייבוא: 1. תכנון מפורש, מתואם וכוללני
2. הערכת השפעה לפני מעשה
3. שקיפות ושיתוף הציבור
4. הערכה לאחר מעשה
מבט קדימה לרפורמות הבאות:
1. הסרת מכסים היא צעד הדורש פעולה שקופה ואסטרטגית.
2. ענפי הייצור המקומי זקוקים לתכנית אסטרטגית – מה היעדים הלאומיים שלהם?
3. מה המשמעות האסטרטגית של צעדים חד-צדדיים בזירה הבין-לאומית? ולאן זו הולכת?
איגוד לשכות הסחר – נמרוד הגלילי-מנהל אגף חטיבות ענפיות – היבואנים הם הגורם שיכול לחולל תחרות, ולכן יש לראות איך ממשיכים תהליכים של הפחתת מכסים במדינה. בנוסף יש צורך בתמיכות ובסבסוד לחקלאות, הורדת מכסים גם על פירות וירקות.
עלויות הכשרות על התעשייה המקומית והקמעונאים משפיעות באופן מהותי על יוקר המחיה. יש לאפשר לייבוא לגדול יותר, גם במותג פרטי.
בנק ישראל – ד"ר איתמר כספי-מנהל יחידת ניתוח מוניטרי – דוח בנק ישראל לשנת 2023 ניתח את השפעות רפורמת הייבוא, ושיעור צריכת המזון זינק בהתאם. קצב אינפלציית מחירי המזון בישראל נמוך יותר ממדינות בעולם, אולם רמת המחירים לא השתנתה והיא עדיין גבוהה יותר.
נמצא שמחירי המותגים הפרטיים נשארו יציבים, וזה מוכיח שמגוון מחירים יכול להיות כלי לריסון עלית מחירים. במקרים מיוחדים יש לשקול פיקוח מחירים.
משרד הבריאות – פנינה אורן שני דור-ראש שירות המזון הארצי – דוח מבקר המדינה פורסם בערב הרפורמה שעתידה להיכנס לתוקף בינואר 2025. מעבר לביטול תקני מזון שלא ביצענו, אימצנו בחצי שנה 44 רגולציות בתחומים נוספים במזון. אנו נמצאים בתקופת מעבר בת 3 שנים שהדין האירופי ממשיך לחיות לצד הדין הישראלי. הרגולציה תחול כדין אחד על היבואנים והייצור.
הרחבנו את המסלול האירופי של היבואן, וכיום ניתן לייבא מזון רגיש (מוצרי גבינה ושימורים) שמשווק באירופה גם אם אין קשר ליצרן מזון.
המדיניות בנוגע לליסטריה לא השתנתה, וקיבלנו על עצמנו לעדכן את המדיניות לאחר שנעשה בחינה מסודרת מבלי לפגוע בבריאות הציבור. כל זמן שהמערכת הרגולטורית של כלל העוסקים במזון לא הביאה את אירופה אליה, אנו לא נפגע בציבור. אנו אמורים להגיש התייחסות לוועדת הבריאות בכנסת לקראת חודש אוגוסט 2025.
הרשות להגנת הצרכן – דודו אבן חן-דובר הרשות - לרשות יש נגיעה קטנה בפיקוח על מחירים. הוצאנו גילוי דעת לכל הקמעונאים על כך שצרכן יכנס לאתר האינטרנט ויראה מה הם אותם מוצרים שנמצאים בפיקוח, ואנו מתאימים את האכיפה שלנו בהתאם. כל קמעונאי בוחר את המחיר במידה והמוצר אינו בפיקוח, ויכול להיות שוני במחירים בין סניפים.
יש ירידה של שימוש הצרכנים באפליקציות לבדיקת מחירים. אנו עובדים כרגע על פרויקט גדול, שמבוסס על תשתית של אמזון, שיקח את הנתונים ויתעדף אותם לטובת אכיפה ולטובת מחקר כדי לראות את התהליך עבור מחיר ספציפי לאורך השנים. כרגע אין את היכולת לעשות זאת. יש תקציב להקמת המערכת, אולם אין תקציב לתחזוקה.
חוק שקיפות המזון לא השתנה, קיבלנו 650 הערות מהציבור ואנו כרגע מעבדים אותם. שר הכלכלה הנחה אותנו לעלות את האכיפה בנוגע לתוויות בסופרים.
משרד מבקר המדינה - צחי סעד-מנהל חטיבה – התאחדות התעשיינים בראה יקום מקביל שאין בו מחירים גבוהים וריכוזיות גבוהה. הצבענו על: נתונים של יכולת הקניה ביחס לשכר שעת עבודה, נתונים לגבי הריכוזיות, 13 חברות וקבוצות מסחריות שהן קונגלומרטים, 3 ספקי מזון גדולים ששולטים ב-85% מסך המכירות וקטגוריות מזון רבות שיש בהן ריכוזיות ברמה גבוהה מעל ל- 50% ויותר. הציבור ישפוט בסופו של דבר.
אנו שמחים שיש רפורמה בדרך, ויתר הצעדים שפורטו חשובים. מעבר לזה תמונת המצב של הריכוזיות הגבוהה לא השתנתה במיוחד בשימוש כלי האכיפה הקיימים האלה, ולכן הדוח ממליץ לשקול תיקוני חקיקה בדרכים אחרות כדי להביא לתוצאות משמעותיות בעתיד הנראה לעין.
התאחדות חקלאי ישראל - אורי דורמן-מזכ"ל – החקלאים מחרפים את נפשם יום יום כדי לספק מזון לאזרחים, ולא חסר שום מוצר על המדף. הורדת מכס, ייבוא ותמיכות ישירות אינם מתאימים משום שהם גרמו לייבוש החקלאות בארץ. יש ללכת לכיוון אחר - חיזוק החקלאות המקומית באמצעות הורדת מחיר המים והקצאת עובדים.
הפורום למאבק בעוני – עו"ד בקי קשת – ביטוח לאומי מצא ש- 30% מאזרחי המדינה המבוגרים מוותרים על ארוחות כי הם לא מסוגלים לשלם על קנית מזון. מצב החירום המשמעותי הזה מחייב את משרדי הממשלה לפעול בהקדם.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בחודש פברואר שבמהלכה משרד הכלכלה והתעשייה יעביר את הדיווח על נתוני הרווחיות.
הוועדה תייחד דיון לנושא החקלאות בחודש אפריל 2025.
הוועדה סבורה שיש חוסר תיאום בנתונים בין משרד מבקר המדינה לבין איגוד תעשיות המזון, ולכן היא מבקשת שיפגשו כדי לצמצם את הפערים.
בסיום הישיבה יו"ר הוועדה פנה לנציגי משרדי החקלאות בבקשה לבדוק את סוגית ניהול ענף הדיג. ישנן ספינות דיג שגוררות את המכמורת והדגים נלקחים. שולמו פיצויים ע"י משרד האוצר, גרטו ספינות דיג ונשארו כיום 16 ספינות. כמו כן הועברו 4 מיליון ₪ ממשרד האנרגיה כדי לעקוב שספינות אינן דגות בשדה שאינו מוכרז. יו"ר הוועדה מבקש להדגיש את הסכנה הגדולה לסביבה במידה ויתנתק הכבל והוא יפגע בצינור גז של המדינה. יש זמנים בהם לא ניתן לדוג כי הדגים משריצים, ומעקב של GPS יסייע גם בכך.