חומר רקע
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
יעדי פיתוח בר קיימא
)SDGs( של האו"ם
בן ארי, ראש תחום סביבה וקיימות- שירי ספקטור// כתיבה
אורלי אלמגור לוטן, ראש צוות// אישור
מחלקת הדפוס והפרסומים של הכנסת // עיצוב והפקה
כ"ב בסיוון תשע"ח
2018 בנובמבר4
חומר רקע לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה
דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה- )SDGs( מרכז המחקר והמידע | יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם 2
מזה שלושה עשורים פועלות מדינות העולם, בהובלת האו”ם
מדיניות לפיתוח וגופים בינלאומיים נוספים, לגיבוש ולקידום
ברמה הגלובלית, הלאומית והמקומית. משמעותה- קיימא-בר
,מדיניות מקיימת היא הטמעת שיקולים מתחומי החברה של
הסביבה והכלכלה בתהליכי קבלת החלטות וקביעת מדיניות, תוך
,כמערכת אחת, בעלת השפעות הדדיות התבוננות בשיקולים אלה
.הזמן הארוך בטווח הזמן המיידי ובטווח
אימצה העצרת הכללית של האו”ם סדר יום2015 בספטמבר
the 2030 Agenda for( קיימא- בנושא פיתוח בר2030 לשנת
). סדר היום מתבטא בשורהSustainable Development
-יעדי פיתוח בר , המכונים2015-2030 של מטרות ויעדים לשנים
החלטת.SDGs- Sustainable Development Goals ,קיימא
יעדי משנה169-על ו- מטרות17 כוללת2015 האו”ם משנת
.)על הוגדרה שורה של יעדי משנה-לכל מטרת( בתחומים שונים
על כל מיגור העוני
.צורותיו ובכל מקום
שיתופי פעולה חיזוק
.לקידום היעדים
פיתוח תשתיות עמידות ואיכותיות
.חדשנות ויזמות ועידוד
חתירה לשוויון מגדרי
.והעצמת נשים וילדות
צמיחה כלכלית באופן מתמשך קידום
תעסוקה הולמת ובר קיימא, והבטחת
.לכל רובדי האוכלוסייה
אנרגיה לכלל הבטחת אספקתה של
האוכלוסייה באופן אמין ובמחיר
.שווה לכל נפש
חברות שוחרות שלום אשר קידום
הכלה חברתית למטרות מקדמות
.קיימא-פיתוח בר
הגנה:החיים על פני האדמה
על בתי גידול יבשתיים, שיקומם
.בהם ושימוש מושכל
משאבי מים הבטחת זמינותם של
ותשתיות תברואתיות וניהולם
.קיימא-באופן בר
חינוך איכותי ושוויוני הבטחת
וקידום הזדמנויות לימוד לכלל
.האוכלוסייה בכל הגילאים
שימור ושימוש:חיים מתחת למים
בר קיימא באוקיינוסים, בימים
.ובמשאבים ימיים
נקיטת צעדים מידיים למאבק
.בשינויי האקלים ובהשפעותיהם
דפוסי צריכה קידום
.וייצור בני קיימא
בריאות ואיכות חיים קידום
.עבור בני כל הגילאים
מיגור הרעב, ושיפור הביטחון
.התזונתי של כלל האוכלוסיות
השוויון-צמצום אי
.בין מדינות ובתוכן
הסביבה העירונית, כך קידום
שערים ויישובים יהיו בטוחים, בעלי
), ויכילו את כלresilient( חוסן
.הקבוצות בחברה
1קיימא-יעדי פיתוח בר
Sustainable Development Goals
3 | מרכז המחקר והמידע דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה- )SDGs( יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם
יעדי פיתוח בר קיימא אינם נוגעים
:רק למדינות המתפתחות
פי החלטת האו”ם, על המדינות החברות לפעול ליישום-על
לאומית, תוך התחשבות-היעדים במסגרת מדינתית, אזורית ובין
בשונות בין המדינות, הכוללת בין השאר פערים ביכולות, ברמת
הפיתוח, בסדרי העדיפויות של כל מדינה ובמדיניות שכל מדינה
.מקדמת בתחומים השונים
חלק מהיעדים נוגעים בעיקר למדינות מתפתחות, בשל הצורך
בקידום הנגישות לצרכים בסיסיים (כמו מים זורמים, חשמל ונגישות
של בנים ובנות לחינוך). חלק מהיעדים (לדוגמא: חדשנות ופיתוח
טכנולוגי, תמיכה כלכלית במדינות מתפתחות ועוד) רלוונטיים יותר
.(לפחות נכון להיום) למדינות שמצויות ברמת פיתוח גבוהה יותר
המטרות מכילה יעדים הרלוונטיים למדינות17-כל אחת מ ,ככלל
.ממאפיינים שונים
הבטחת – )SDG6( לדוגמה ניתן להסתכל על היעד השישי
זמינותם של משאבי מים ותשתיות תברואתיות וניהולם באופן
כלכלי של מדינה ומידת הפיתוח- ככל שמצבה החברתי.בר קיימא
יושם דגש על היעדים הבסיסיים, כגון השגת-בה נמוכים יותר
,נגישות מלאה למי שתייה איכותיים ולסניטציה; לעומת זאת
במדינות בהן מידת הפיתוח גבוהה יותר, סביר שהמדיניות תתמקד
בניהול יעיל של משאבי המים, שמירה על מערכות אקולוגיות
2.וסיוע כלכלי למדינות מתפתחות בנושא המים
המעקב אחר יישום התוכנית נעשה באמצעות מדדים, המותאמים לכל יעד. מדי שנה נדרשות המדינות לדווח לאו”ם על
.ההתקדמות ביישום היעדים, כאשר בכל שנה מדווח אודות נושאים אחרים
אחד העקרונות המרכזיים ביעדי פיתוח בר קיימא הוא צמצום פערים, הן ברמה הגלובלית והן בתוך כל מדינה, תוך הבטחת
.נגישות של כלל האוכלוסיות למשאבים בסיסיים
הממוצעים של כי בחינת התקדמותה של מדינה ביישום היעדים רק על פי מדדים המבטאים את המאפיינים- חשוב לציין
כלל האוכלוסיה (לדוגמא, רמת הכנסה ממוצעת במדינה; שיעור האוכלוסייה המחוברת למים זורמים ולסניטציה), עלולה
.לספק תמונת מצב מעוותת לגבי מצבן של אוכלוסיות מוחלשות החיות בה
יש ,לפיכך, על מנת שהמדדים ישקפו תמונת מצב מציאותית, ממנה ניתן לגזור את הפערים בין היעדים לבין המצב בפועל
לבחון את המדדים לא רק ברמה גלובלית או המדינתית, אלא גם בהסתכלות פרטנית יותר – על אזורים, מגדרים וקבוצות
.אוכלוסייה שונות
קיימא-| שימוש במדדים לבחינת רמת יישום יעדי פיתוח בר נקודה למחשבה
מים נקיים
ותשתיות תברואה
רמת פיתוח של המדינה
קיימות של מערכות
אקולוגיות מבוססות מים
ניהול משאבי מים
שימוש יעיל במים
איכות המים
נגישות בסיסית למי שתייה ולסניטציה
תמיכה
במדינות מתפתחות
במימון ובטכנולוגיה
בתוך מדינות, גם במדינות השוויון-חשוב להדגיש, שבשל אי
המפותחות יש אזורים או אוכלוסיות בעלי צרכים או מאפיינים
הדומים לאלו הרווחים במדינות מתפתחות. גם בישראל, שהיא
, רמת הנגישות של האוכלוסייהOECD-מדינה מפותחת החברה ב
הבדואית החיה בהתיישבות לא מוסדרת בנגב למשאבים בסיסיים
(מים, מזון, סניטציה, חשמל, ועוד) היא נמוכה, ודומה לזו של
.אוכלוסיות במדינות מתפתחות
דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה- )SDGs( מרכז המחקר והמידע | יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם 4
אינטגרציה של היעדים לתוך תהליך התכנון הלאומי
יישום יעדי פיתוח בר קיימא במדינות השונות
בשל המאפיינים השונים של המדינות, בפרט בכל הנוגע לרמת
הפיתוח שלהן, יש ביניהן הבדלים בסדרי העדיפויות ליישום
היעדים. כמו כן, יש שונות באופן הטמעת היעדים במסגרת
המדיניות הלאומית ותכניות הפיתוח הלאומיות; בקיומם של
מנגנונים מוסדיים להטמעת יעדי פיתוח בר קיימא במדיניות
.הלאומית; במעורבותם של הפרלמנטים ביישום היעדים, ועוד
דרכים שונות להטמעת יעדי פיתוח בר קיימא דוחות ההתקדמות שהעבירו מדינות שונות לאו”ם מצביעים על
:3של האו”ם במסגרת המדיניות הלאומית
תוכניות ייעודיות למימוש יעדי
קיימא-פיתוח בר
הטמעת היעדים
במסגרת חקיקה
בחינת התאמת תוכניות הפיתוח הלאומיות
קיימא-הקיימות ליעדי הפיתוח בר
מאפייני המדינות השונות
סדר עדיפויות מדינתי
תוכנית לאומית ייעודית שילוב בתוכניות קיימות
)(למשל: תכנית אקלים
מנגנון ביצוע ייעודי
פרלמנט
מנגנוני ביצוע מבוזרים
או"ם
בקרה ודיווח
) סטטיסטיקה רלבנטית- (מדדים
מנגנון ביצוע
5 | מרכז המחקר והמידע דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה- )SDGs( יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם
מנגנונים מוסדיים להטמעת יעדי פיתוח בר קיימא
- וה4מסמכים אשר פרסמו גופים בינלאומיים (בראשם האו"ם
) בנושא ההטמעה והיישום של יעדי פיתוח בר קיימא5OECD
בכינון מגנון מוסדי על מנת ברמה הלאומית הצביעו על הצורך
לייצר מדיניות קוהרנטית (אחודה) המשותפת לכל משרדי
.הממשלה ולכלל בעלי העניין
ההצלחה של יישום יעדי פיתוח בר קיימא ברמה ,על פי האו"ם
הלאומית תלויה בקיומו של גורם מוסדי ברור הממונה על הובלת
התהליך, ריכוזו, תיאום בין הגורמים המבצעים השונים והבקרה
אחר התקדמות הביצוע. בין היתר, המדינות אמורות להתייחס
למבנה המוסדי שהקימו במסגרת הדיווח הנדרש על ידי האו"ם
6.)VNR-Voluntary National Review(מהמדינות השונות
ברוב המדינות, המבנה המוסדי של הרשות המבצעת מאופיין
שמשרדי הממשלה השונים מחלקים ביניהם את תחומי בכך
כל משרד ממשלתי אמון על-האחריות על פי נושאים (כלומר
קביעת מדיניות וביצועה בתחום מסוים); זאת, לצד חלוקה נוספת
בין שלטון מרכזי לבין שלטון מקומי/אזורי. מבנה מוסדי זה הוא
,אמנם יעיל בקביעה ויישום של מדיניות בתחומים נקודתיים
רוחבית אולם עשוי שלא להתאים לקביעה ויישום של מדיניות
אשר מצריכה שיתוף פעולה של מגוון בעלי עניין ושורה ארוכה
של משרדי ממשלה שונים ("קוהרנטיות אופקית") ושל רמות
7.)"ממשל שונות ("קוהרנטיות אנכית
ככלל, רוחב היריעה של יעדי פיתוח בר קיימא ועיסוקם במגוון רחב
של נושאים סביבתיים, חברתיים וכלכליים מצריך עבודה משותפת
,של משרדי ממשלה, גופי ממשל, רמות ממשל שונות (לאומי
אזורי ומקומי), וכן של בעלי עניין מהחברה האזרחית ומהמגזר
העסקי. כמו כן, אחד האתגרים המרכזיים ליישום אסטרטגיות
, הוא זיהוי והתמודדות עםSDGs-בתחום הקיימות, ובפרט ה
הקשר ההדדי בין המטרות והיעדים השונים (לדוגמא, מיגור
,שוויון בחברה-העוני דורש בין היתר התייחסות להיבטים של אי
שוויון מגדרי, ונגישות לקויה למשאבים בסיסיים כגון מים-אי
גישה זו של "מדיניות משולבת" מצריכה את קיומו .)ואנרגיה
של מבנה מוסדי לתיאום בין כלל משרדי הממשלה (והגורמים
הרלבנטיים האחרים), ולהתאמתן של תכניות ואסטרטגיות קיימות
8.SDGs-ליעדים שנקבעו ב
במנגנונים מוסדיים פרסם האו"ם מדריך העוסק2017 בשנת
מדריך :להטמעת יעדי פיתוח בר קיימא במדיניות הלאומית (להלן
. על פי המדריך, אופן יישום היעדים בכל מדינה, וכן)האו"ם
,מאפייני המנגנונים המוסדיים אותם תבחר המדינה להפעיל
ישתנה ממדינה למדינה, ותלוי בשורה של גורמים, כגון: המבנה
המוסדי של גופי הממשל; חלוקת הסמכויות בין רשויות הממשל
השונות ובין רמות הממשל (לאומי, אזורי ומקומי); תהליכי קביעת
התקציב וחלוקתו; קיומן ומעמדן של תכניות פיתוח לאומיות או
תכניות אסטרטגיות לטווח הזמן הבינוני והארוך; מבנה מערכת
9.התכנון הפיזי המשפיעה על מדיניות הפיתוח הלאומית, ועוד
,מבחינה של דיווחי המדינות לאו"ם אודות יישום היעדים עולה
משרדיים לניהול תהליך-במדינות רבות הוקמו מנגנונים בין כי
תחומי הסמכות של מנגנונים .הטמעת יעדי פיתוח בר קיימא
אלה משתנים ממדינה למדינה: ייעוץ לממשלה בנושא מדיניות
; גיבוש אסטרטגיה לקידום היעדים; תיאום בין כללSDGs-ה
בעלי העניין; יישום האסטרטגיה; קביעת מדדים לאומיים לניטור
ההתקדמות בדבר מימוש היעדים; מעקב אחר תהליך מימוש
,)היעדים ודיווח לגורמים הרלוונטיים בתוך המדינה (פרלמנט
ועוד); המלצה בדברOECD ,ולמוסדות הבינלאומיים (או"ם
10.מנגנונים כלכליים ומימוניים ליישום היעדים, ועוד
-להלן יוצגו דוגמאות לסוגים שונים של מנגנונים מוסדיים
ממשלתיים ליישום יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם. נראה, כי
-ברוב המקרים מדובר במינוי בעל תפקיד או בהקמתו של צוות בין
משרדי. השוני בין המנגנונים נובע מהבדלים בתפקיד ובסמכויות
של הגוף המוסדי; מהבדלים בגורמים המשולבים בפעילות הגוף
המוסדי (לדוגמא, צוות בין משרדי ממשלתי לעומת צוות הכולל
גם נציגי החברה האזרחית), המשרד הממשלתי במסגרתו פועל
.המנגנון המוסדי או הגורם אליו הוא כפוף, ועוד
גוף מייעץ לממשלה בתחומי :מועצה לאומית לפיתוח בר קיימא
קיימות, הכולל נציגות רחבה של הן של גורמי ממשל (ממשלה
ופרלמנט) והן של גופים אזרחיים ממגזרים שונים (החברה
האזרחית, אקדמיה, מגזר עסקי, ועוד). בחלק מהמדינות הוקמו
מועצות לאומיות לפיתוח בר קיימא (וגופים מקבילים) כבר החל
ובחלקן הוקמו מנגנונים ייעודיים20-' של המאה ה90-משנות ה
11.2015 בשנתSDGs-בעקבות אימוץ ה
במדינות רבות המועצה אמונה על גיבוש אסטרטגיה לאומית
לפיתוח בר קיימא ופיקוח על יישומה. במדריך האו"ם מוצגות
תוצאות של מחקרי הערכה אשר בחנו את ניסיונן של מדינות
.בהפעלת מועצות לאומיות לפיתוח בר קיימא בעשורים האחרונים
מועצות בין השאר צוין מחקר הערכה שבוצע, אשר הראה כי
אחד ממשרדי הממשלה לא זכו לתמיכה שהופעלו במסגרת
הפוליטית הנדרשת על מנת לתאם באופן יעיל את מדיניות הפיתוח
במדינות ,בר הקיימא בקרב כלל משרדי הממשלה. לעומת זאת
משרד ראש המדינה (ראש ממשלה בהן המועצות פעלו תחת
או נשיא) דווח על רמה גבוהה יותר של אפקטיביות בעבודת
,המועצה וביכולתה לתאם בין משרדי הממשלה. חשוב לציין
כי בחלק מהמדינות ננקטו אמצעים על מנת לחזק את מעמדה
של המועצה אל מול גופים ממשלתיים "מסורתיים", בין השאר
דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה- )SDGs( מרכז המחקר והמידע | יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם 6
באמצעות חיוב הממשלה להגיב להמלצות המועצה במסגרת זמן
נתונה; קביעת תחומי מדיניות בהם הממשלה מחויבת לשמוע את
עמדת המועצה; הגשת דוחות ההתקדמות של המועצה לפרלמנט
12.ודיון בהם בוועדות הרלוונטיות, ועוד
: במדינות)משרדיים ליישום היעדים (גופים ביצועיים-בין גופים
משרדיים בעלי מאפיינים שונים, כך-שונות הוקמו גופים בין
משרדי משתנים-שהמבנה, אופן העבודה וסמכויות הגוף הבין
:ממדינה למדינה
•
משרדיים כללו רק נציגי משרדי-בחלק מהמדינות הגופים הבין
ממשלה, ובחלקן היו גם נציגים ממגזרים לא ממשלתיים, כגון
.החברה האזרחית, אקדמיה והמגזר העסקי
•
.משרדי פועל תחת משרד ראש המדינה-במקרים רבים הצוות הבין
•
בחלק מהמדינות פועלות במסגרת הצוות קבוצות עבודה
.נושאיות (ביחס ליעדים), בהן חברים נציגי המשרדים השונים
.קיימא שהוקמה בגאנה-דוגמא לכך היא הנציבות לפיתוח בר
•
מתכלל את פעילות הממשלה יש מדינות בהן הגוף הבין משרדי
משרדי הממשלה (או גופים ממשלתיים , בעודSDGs-בנושא ה
אחרים) אחראים לקדם את מימושם של מטרות או יעדים
משרדי בראשות-ספציפיים. כך לדוגמא, בסין הוקם מנגנון בין
משרדי ממשלה וסוכנויות43-משרד האוצר, הכולל נציגים מ
. יעדי המשנה חולקו בין הגופים השונים169 ;ממשלתיות
המדדים במקסיקו חילקו את משימת הניטור והמעקב אחר
בין משרדיSDGs-הכמותיים והאיכותיים שנקבעו במסגרת ה
13.הממשלה וגופי הממשל השונים
:ממשלתיים ליישום יעדי פיתוח בר קיימא-דוגמאות מהעולם למנגנונים מוסדיים
.להלן יוצגו כמה דוגמאות למנגנונים הקיימים במדינות שונות
אין מדובר במבט מקיף על כלל המנגנונים הקיימים, אולם כבר
מבחינת דוגמאות ספורות אלו ניתן ללמוד על השונות הקיימת
.בין המדינות
14בלגיה
המנגנון לעיצוב ויישום מדיניות לפיתוח בר קיימא בבלגיה עוגן
(חוק בדבר תיאום המדיניות הפדרלית1997 בחקיקה בשנת
). על פי החוק, גובשה האסטרטגיה15בנושא פיתוח בר קיימא
. שנים5 הפדרלית לפיתוח בר קיימא, אשר אמורה להתעדכן כל
) בבלגיה אינוSDGs( תהליך הטמעת יעדי פיתוח בר קיימא
;מתקיים במנותק ממדיניות הקיימות הלאומית שגובשה עד כה
בבלגיה מתבסס בין השאר על תכניות לפיתוחSDGs-יישום ה
בר קיימא שאומצו בשנים האחרונות ברמה הלאומית וכן ברמה
. ומקומית16המדינתית, אזורית
בבלגיה פועלים שלושה גופים שאחראים על יישום מדיניות
גופים אלה .פיתוח בר קיימא, וכן על פיקוח על ביצוע מדיניות זו
,2015 לא הוקמו באופן ייעודי להטמעת היעדים שאומצו בשנת
:אלא פעלו עוד קודם
1
1.
the משרדית לפיתוח בר קיימא-הנציבות הבין
Interdepartmental Commission for Sustainable
, האחראית על הן על שלב התכנוןDevelopment )ICSD(
של המדיניות הלאומית בנושא פיתוח בר קיימא והן על שלב
.הבקרה על ביצועה
2
2.
,צוות משימה ברשות התכנון הפדרלית מדווח על המצב הקיים
ומבצע הערכות של אמצעי מדיניות ותחזיות בדבר השפעתם
.של אמצעי המדיניות
3
3.
Federal Council - המועצה הפדרלית לפיתוח בר קיימא
, גוף מייעץ לממשלה- for Sustainable Development
.המאגד מגוון בעלי עניין
עדכנה ממשלת בלגיה את האסטרטגיה הלאומית2017 בשנת
לפיתוח בר קיימא. לעומת תכניות קודמות, תכנית זו התמקדה
. במסגרת2030 ביעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם לשנת
,התכנית הוגדר סדר העדיפויות הלאומי בנוגע ליישום היעדים
והוחלט כי דוח בקרה על התקדמות היישום יוכן פעמיים בכל
בשיתוף גורמים שונים כגון החברה האזרחית, מגזר17,קדנציה
.והפרלמנט פרטי
על מנת ליישם את התכנית, ולתכלל את הפעילות הממשלתית
מנגנון ,, הקימה ממשלת בלגיהSDGs-הייעודית בנושא ה
מיניסטריאלי ייעודי העוסק בהובלה משותפת של פעילות
-ההטמעה. מנגנון זה הוא נוסף על המנגנונים הפקידותיים והבין
משרדיים שצויינו לעיל. מנגנון הפעולה המיניסטריאלי כולל את
ראש הממשלה, סגני ראש הממשלה (המשמשים גם כשר לשיתוף
פעולה ופיתוח ושר החוץ והאיחוד האירופי), והשר לפיתוח בר
השר לענייני פיתוח בר קיימא מתכלל את העבודה על .קיימא
מדיניות החוץ הקשורה במימוש בתוך בלגיה, ואילו יישום היעדים
.פעולה ופיתוח שר החוץ והשר לשיתוף ידי-היעדים מובלת על
הפורום של ראש הממשלה ושני סגני ראש הממשלה (המשמשים
גם כשר החוץ והשר לשיתוף פעולה ופיתוח) אחראי גם על בחינת
.התאמתה של חקיקה פדרלית ליעדי פיתוח בר קיימא
7 | מרכז המחקר והמידע דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה- )SDGs( יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם
18אירלנד
פרסמה ממשלת אירלנד את תכנית הפעולה הלאומית2018 בשנת
. בתכנית הוקדש2018-2020 ליישום יעדי פיתוח בר קיימא לשנים
פרק להסדרים מוסדיים ליישום היעדים, והוגדרו בו שלושה
עקרונות לכינון מנגנון מוסדי אפקטיבי: מחוייבות של דרגים
פוליטיים בכירים; הקצאה ברורה של אחריות ליישום היעדים
השונים בין משרדי הממשלה; ותכלול עבודת משרדי הממשלה
.לקידום היעדים
על פי עקרונות אלו, גובש מנגנון לפיו האחריות ליישום היעדים
היא של כלל שרי הממשלה. לכל שר או גוף ממשלתי הוקצו אחד
היעדים הרלוונטיים לתפקידו. מסמך המפרט את169-או יותר מ
הקצאת היעדים למשרדי הממשלה מפורסם באתר האינטרנט של
הממשלה, וזאת על מנת לקשר בין ציבור בעלי העניין לבין המשרד
.הממשלתי הרלוונטי
מתוך כלל שרי הממשלה, שני שרים אחראים על תכלול העבודה
השר לנושא סביבה .הממשלתית לקידום יעדי פיתוח בר קיימא
ושינויי אקלים אחראי גם על תכלול מדיניות הפנים בנושא. שר זה
גם אחראי על הכנת תכניות הפעולה הלאומיות ליישום היעדים והיה
לשם כך, הוקמה .2018 אמון על הכנת הדיווח עבור האו"ם בשנת
שר החוץ והמסחר , בנוסף.במשרד יחידה לאומית לפיתוח בר קיימא
.אחראי על הטמעת היעדים במדיניות החוץ והפיתוח בינלאומי
נוסף על המנגנון המיניסטריאלי (דרג פוליטי), הקימה אירלנד שני
:מנגנוני פעולה של מערך הפקידות המקצועית
1
1.
המורכב,)senior officials’ group( פורום בכירים
מהפקידות הבכירה בכל משרדי הממשלה, הוקם על מנת
,לתכלל את פעילות משרדי הממשלה בנושא היעדים השונים
ולדווח לממשלה על ההתקדמות, על פי הצורך. הפורום פועל
במסגרת משרד ראש הממשלה, ובתמיכת היחידה לפיתוח בר
.קיימא במשרד להגנת הסביבה ושינויי אקלים
2
2.
הכוללתSDGs-משרדית בנושא ה-קבוצת עבודה בין
נציגים מכל המשרדים ופועלת במסגרת משרד הגנת הסביבה
והאקלים. קבוצת העבודה אחראית על פיתוח המדיניות
;הלאומית בנושא יישום היעדים ותכניות הפעולה הלאומיות
על הכנת הדיווח לאו"ם ועל גיבוש מנגנונים לשיתוף כלל בעלי
.העניין בתהליכים אלה
Stakeholder( פורום שיתוף הציבור יצויין כי במקביל הוקם גם
). במסגרת הפורום נערכים מפגשים בין גורמי הממשלforum
הרלוונטיים לבין ציבור בעלי העניין, ומטרתו היוועצות עם הציבור
19.בקביעת המדיניות ובמעקב אחר יישומה
20דנמרק
משרד האוצר אחראי על תכלול הפעילות הממשלתית ,בדנמרק
, ובפרט על יישום התכנית הלאומית ליישוםSDGs-ליישום ה
בזירהSDGs-משרד החוץ אחראי על תחום ה .היעדים
הבינלאומית, ובפרט מול האו"ם, וכן להטמעת היעדים במדיניות
החוץ והביטחון הלאומית, מדיניות הסחר ומדיניות הפיתוח
משרד האוצר אחראי על ההיבטים-הבינלאומי וסיוע החוץ. כלומר
מדינתיים של היעדים, ומשרד החוץ מוביל את ההיבטים-הפנים
הבינלאומיים שלהם. השרים במשרדים השונים אחראיים על
הרלוונטיים במסגרת המדיניות בתחום הפעולהSDGs-הטמעת ה
.של משרדם
פרסמה ממשלת דנמרק תכנית פעולה ליישום יעדי2017 במרס
פיתוח בר קיימא, במסגרתה הוגדר סדר העדיפויות הלאומי
. מטרות בעלות יעדים מדידים37 בנושא, והוחלט על מימוש
בתכנית הפעולה נקבע, כי כל שנה תפרסם הממשלה דוח
התקדמות, אשר יישלח לפרלמנט. בכל שנה רביעית יוגש דוח
התקדמות בהיקף רחב יותר, אשר יכלול בין השאר גם הצעות
.לעריכת שינויים בתכנית הפעולה הלאומית
מעניין לציין, כי עוד טרם אימוץ יעדי פיתוח בר קיימא, כל הצעת
,חקיקה ממשלתית עברה תהליך בחינה של השפעתה על הכלכלה
,הסביבה והשוויון המגדרי. על פי תכנית הפעולה הלאומית
בחקיקה חדשה שיש לה נגיעה ליעדים שנקבעו בתכנית, תיבחן
.SDGs-השפעתה על קידום ה
21פינלנד
של החליטה ממשלת פינלנד כי מדיניות הפיתוח2016 בפברואר
יותאמו ליעדי פיתוח בר הבינלאומי המדינה ומדיניות הפיתוח
.קיימא של האו"ם
2030 בתוך כך, האחריות על תיאום תהליך היישום של אג'נדה
משרד ראש ומדיניות הפיתוח בר קיימא הלאומית הוטלה על
הלאומית של פינלנד לנושא הנציבות הממשלה, וזאת באמצעות
coordination( פיתוח בר קיימא. הגוף המתאם של הנציבות
) הוקם במסגרת משרד ראש הממשלה, והואsecretariat
.2030 אחראי על תכנון, הכנה, תיאום בין גורמים ויישום אג'נדה
הגוף המתאם מורכב מנציגי הנציבות, משרד ראש הממשלה
.ומשרד החוץ
דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה- )SDGs( מרכז המחקר והמידע | יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם 8
HC 596
Published on 26 April 2017
by authority of the House of Commons
House of Commons
Environmental Audit Committee
Sustainable Development
Goals in the UK
Ninth Report of Session 2016–17
Report, together with formal minutes relating
to the report
Ordered by the House of Commons
to be printed 21 March 2017
22מעורבות פרלמנטים במימוש יעדי פיתוח בר קיימא
רמת המעורבות של פרלמנטים במימוש היעדים משתנה (חלק מהפרלמנטים אינם מעורבים כלל, חלקם מעורבים במסגרת
, כמו ועדות ייעודיות-פעילותם השוטפת). בחלק מהפרלמנטים יש מנגנונים ייעודיים לפיקוח על עבודת הממשלה בנושא
רמת המעורבות של הפרלמנט מושפעת בין השאר הסדרים לדיווח של הממשלה לפרלמנט, ועוד. ככלל, ניתן לזהות כי
.מהיקף פעילות הממשלה בנושא, וכן מקיומם של מנגנונים פרלמנטריים ייחודיים לטיפול בתחום הקיימוּת
הנבחרים הבריטי (הבית התחתון) פועלת-לדוגמה: בבית
Environmental Audit( ועדת הביקורת הסביבתית
. מטרת1997 ), אשר הוקמה בנובמברCommittee
הוועדה היא לבחון את הדרכים שבהן גופים ממשלתיים
קיימא-וציבוריים תורמים לשימור הסביבה ולפיתוח בר
ולהעריך את פעולתם לנוכח מטרות ויעדים בתחומים אלה
2015 ). ביוניinquiry( באמצעות הליך בחינה וחקירה
פתחה ועדת הביקורת הסביבתית בהליך בחינה וחקירה
בנושא מדיניות הממשלה בנושא פיתוח בר קיימא. בתוך
כך, הוועדה בחנה את כלי המדיניות המרכזיים של הממשלה
,בנושא, את המדיניות הכלכלית ואת החקיקה הרלבנטית
את העבודה שנעשית בין משרדי הממשלה ואת אמצעי
הפיקוח על עבודת הממשלה. בנוסף, נבחנה עבודתה של
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע לפיתוח נוסף של
האינדיקטורים לפיתוח בר קיימא, כך שניתן יהיה להשתמש
פרסמה2017 באפריל .בהם לפיקוח על יישום היעדים
.הוועדה דוח בדבר יישום יעדי פיתוח בר קיימא בבריטניה
במסגרת הדוח הביעה הוועדה ביקורת על כך שיישום
היעדים בבריטניה מתמקד יותר בסיוע למדינות אחרות
ליישם את היעדים (בין השאר באמצעות סיוע חוץ למדינות
מתפתחות), ועוסק פחות באופן בו בריטניה צריכה לממש
.את היעדים במסגרת מדיניות הפנים שלה
חקיקה
תקציב פיקוח
על עבודת הממשלה
דיון ציבורי
9 | מרכז המחקר והמידע דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה- )SDGs( יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם
קיימא בישראל-אימוץ יעדי פיתוח בר
,לאורך השנים קיבלה ממשלת ישראל החלטות שנגעו לקיימות
בנושא “תכנית אסטרטגית לפיתוח246 ביניהן: החלטת ממשלה
בנושא “תכנית3768 ); החלטת ממשלה2003( ”בר קיימא בישראל
בנושא2494 ); והחלטת ממשלה2011( ”לאומית לצמיחה ירוקה
). נכון להיום, ממשלת2015( ”“מדדי איכות חיים, חוסן וקיימות
)SDGs( ישראל לא אימצה את יעדי פיתוח בר קיימא של האו”ם
כמסגרת פעולה כוללת, באמצעות החלטת ממשלה, ולמיטב
הבנתנו אף לא הוכנה הצעת מחליטים בנושא. האיזכור היחיד
שמצאנו ליעדים במסגרת החלטות ממשלה הוא בהחלטה מספר
, שכותרתה: “קידום הפעילות הישראלית2018 ביולי23- מה4021
לאומי”. בסעיף ד’ להחלטה זו נכתב כי-בתחום הפיתוח הבין
קביעת סדרי עדיפויות ותיאום עבודת המטה הממשלתית בתחום
הפיתוח הבינ”ל, תיעשה בין היתר “בהתייחס לתחומי היתרון
היחסי של מדינת ישראל בתחום הפיתוח הבינ”ל, תוך שימת
דגש על תרומתה האפשרית של ישראל להשגת היעדים לפיתוח
שהוגדרו)Sustainable Development Goals( קיימא-בר
23.”ידי ארגון האומות המאוחדות-על
צפויה מדינת ישראל, על פי בקשתה, להציג את2019 ביולי
High( התקדמותה בנושא יעדי פיתוח בר קיימא בפני האו”ם
לצורך היערכות לכך, הורה ראש.)Level Political Forum
משרדי בהובלת השליח המיוחד של-הממשלה להקים צוות בין
משרד החוץ לנושא קיימות ושינויי אקלים ונציג המשרד להגנת
הסביבה. הצוות ירכז את הפעילות הבינלאומית של ישראל בתחום
לדברי השליח המיוחד, השגריר יעקב הדס, נוסף24.הקיימות
,על משרדי הממשלה הרלוונטיים (משרדי החוץ, הגנת הסביבה
האוצר, הכלכלה, התשתיות והאנרגיה, החינוך, השיכון, העבודה
גופים- )הרווחה והשירותים החברתיים, ומשרד ראש הממשלה
נוספים מתוכננים לקחת חלק בעבודת הצוות. אלה כוללים
בין השאר את הכנסת, הרשות לקידום מעמד האישה, הלשכה
משרדי הוקם, והתכנס- הצוות הבין.המרכזית לסטטיסטיקה, ועוד
25.2018 לראשונה באוגוסט
למרות שממשלת ישראל לא אימצה את היעדים כמסגרת
פעולה כוללת, משרד החוץ (באמצעות השליח המיוחד) והמשרד
להגנת הסביבה פועלים לקידום הנושא מול משרדי הממשלה
.וגופים ממשלתיים אחרים, במסגרת תחומי הפעילות שלהם
בתוך כך, לקראת מפגש האו”ם השנתי האחרון שהתקיים ביולי
, המשרד להגנת הסביבה פעל לקידום היעדים אשר נידונו2018
במסגרתו. יעדים אלה היו ברובם בעלי מאפיינים סביבתיים (יעדים
בתחום האנרגיה, המים, צריכה וייצור בני קיימא, עירוניות בת
קיימא, והחיים על פני האדמה). לשם כך, המשרד פעל להקמת
משרדיים בנוגע לחלק מהיעדים שלעיל, כאשר-צוותי עבודה בין
.כל קבוצת עבודה בחרה נושא אחד לקידום מתוך יעדי המשנה
לדוגמא, הוקמו קבוצות עבודה בנושא עירוניות וחוסן עירוני
) בראשות משרד השיכון, ובנושא כלכלה מעגליתSDG11(
26. בראשות משרד הכלכלה- ) צריכה וייצור בני קיימא- SDG12(
נראה, כי המוקד של ממשלת ישראל הוא בהיבטים הבינלאומיים
,של יעדי הפיתוח, ובפרט – בהיערכות לדיווחים השנתיים לאו”ם
.בהתאם לנושאים השנתיים לדיווח
יצוין כי נוסף על המגזר הממשלתי, גם המגזר העסקי והמגזר
השלישי בישראל פועלים לקידום יעדי פיתוח בר קיימא של
האו”ם. כך לדוגמא, המכון לאחריות תאגידית יזם פרויקט, המכונה
“מצפן הקיימות”, שמטרתו להתאים את יעדי האו”ם למגזר הפרטי
בישראל. מטרתה של היוזמה, המבוססת על פרויקט בינלאומי
) היא להנחות תאגידים וארגוניםSDG Compass( בתחום
עסקיים ולסייע להם בהטמעה של עקרונות הקיימות במסגרת
27.פעילותם העסקית
The ,מקור התמונה: ליעד אורתר
SDGs in the Holy Land
דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה- )SDGs( מרכז המחקר והמידע | יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם 10
מקורות
1
1
.
United Nations, Sustainable Development
Knowledge Platform, last accessed: June 25th
.2018
2
2
.
Sustainable Development Goal 6, Ensure
availability and sustainable management of
water and sanitation for all, , last accessed: June
.25th 2018
3
3
.
United Nations, High Level Political Forum
on Sustainable Development, Synthesis of
Voluntary National Reviews 2017, February
.2018
4
4
.
United Nations Development Programme,
Institutional and Coordination Mechanisms-
Guidance Note on Facilitating Integration and
.Coherence for SDG Implementation, 2017
5
5
.
OECD, Policy Coherence for Sustainable
Development 2018 Towards Sustainable and
.Resilient Societies, 2018
6
6
.
United Nations Development Programme,
Institutional and Coordination Mechanisms-
Guidance Note on Facilitating Integration and
.Coherence for SDG Implementation, 2017
7
7
.
.שם
8
8
.
.שם
9
9
.
.שם
10
1 0
United Nations, Sustainable Development
Knowledge Platform, Voluntary National
Reviews Database, last accessed: November
.1st 2018
11
1 1
United Nations Development Programme,
Institutional and Coordination Mechanisms-
Guidance Note on Facilitating Integration and
.Coherence for SDG Implementation, 2017
12
1 2
.שם
13
1 3
.שם
14
1 4
Government of Belgium, Pathways to
Sustainable Development: First Belgian National
Voluntary Review on the Implementation of
the 2030 Agenda United Nations High Level
Political Forum, New York, July 2017
15
1 5
the law on the coordination of the federal
sustainable development policy (Wet op de
coördinatie van het federale beleid inzake
duurzame ontwikkeling/Loi relative à la
coordination de la politique fédérale sur le
)développement durable
16
1 6
.בלגיה היא מדינה פדרלית המורכבת משלושה מחוזות
17
1 7
. שנים5 משכה של כל קדנציה
18
1 8
Government of Ireland, Department of
Communications, Climate Action &
Environment, The Sustainable Development
Goals National Implementation Plan 2018-
.2020, 2018
19
1 9
Government of Ireland, Department of
Communications, Climate Action and
Environment, National Implementation Plan
.2018 – 2020, last accessed: November 1st 2018
20
2 0
Government of Denmark, Ministry of Finance,
Report for the Voluntary National Review
Ministry of Denmark’s implementation of the
2030 Agenda for Sustainable Development,
.June 2017
21
2 1
Government of Finland, Prime Minister’s
Office, National report on the implementation of
the 2030 Agenda for Sustainable Development
.Finland, 2016
22
2 2
מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פעילות פרלמנטרית
, מבט משווה-בנושא יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם
.2017 בינואר22 ,בן ארי-כתיבה: שירי ספקטור
23
2 3
4021 משרד ראש הממשלה, החלטת ממשלה מספר
-בנושא “קידום הפעילות הישראלית בתחום הפיתוח הבין
https://www.gov. ,2018 ביולי23 לאומי”, מתאריך
il/he/Departments/policies/dec4021_2018
.2018 בנובמבר4 כניסה בתאריך
24
2 4
משרד ראש הממשלה ושר החוץ, הקמת צוות תיאום
פעולות ישראל בתחום הקיימות להכנת מצגת הקיימות
ביולי9 ,ידי יעקב הדס-הועבר על2018 ביוני5 ,הלאומית
.2018
25
2 5
,יעקב הדס, שליח מיוחד לנושא קיימות ושינויי אקלים
.2018 בנובמבר4 ,משרד החוץ, שיחת טלפון
26
2 6
איילת רוזן, ראש אגף הסכמים סביבתיים רב צדדיים
.2018 במאי28 ,במשרד להגנת הסביבה, שיחת טלפון
27
2 7
:מצפן הקיימות, תאריך כניסה ,המכון לאחריות תאגידית
.2018 ביוני3