חומר רקע

שני "כ ד חשון תשפ"ה 25 נובמבר2024 לכבוד וועדת הכלכלה של הכנסת יו"ר הוועדה חבר הכנסת מר דויד בי ט ן ,שלום רב :הנדון חוות דעת מומחה מטעם אשכולות החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל ועילם– עמותה ישראלית לזכויות מבצעים לעניין החלת תחול ת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון– הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ד– 2024 התבקש נו על ידי אשכולות - החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל ועילם– עמותה ישראלית לזכויות מבצעים" :(להלן אשכולות ועילם "), לחוות את דעת נו בעניין החלת תחול ת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון– הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ד– 2024 . קורות חיים מקוצרים הח"מ ,, פרופ' מרים ביטון היא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר- .אילן היא בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר- אילן, בה השלימה תואר ראשון ותואר שני בהצטיינות. הוסיפה תואר שני ושלישי במשפטים באוניברסיטת מישיגן בארה"ב. את הפוסט - דוקטורט שלה עשתה באוניברסיטת ברקלי שבקל .יפורניה בארה"ב כמלגאית של חברת מיקרוסופט במהלך לימודיה ועבודתה האקדמית זכתה במלגות ובמענקים רבים, ובהם מלגת אלון לחוקרים צעירים, מענק מארי קירי מטעם נציבות האיחוד האירופי, מענק מטעם הקרן הישראלית למדע ומלגת פולברייט מטעם מחלקת המדינה האמריקאית. היא זכתה ב פרסים רבים על עבודתה האקדמית, ובהם פרס צלטנר לחוקר הצעיר בתחום המשפט ופרס הרקטור לחדשנות מדעית מטעם .אוניברסיטת בר אילן מצ"ב תקציר נרחב של קורות החיים הח"מ, עו"ד ברק בר- שלום, הינו יועץ משפטי של חברת אשכולות מזה למעלה מ- 20 שנים רבות .ומתמחה במשפט חוקתי ומנהלי ובדיני זכויות יוצרים ומבצעים בנוסח שעלה לדיון בוועדת הכלכלה אשר התקיימה ביום20.11.2024 נוסף לסעיף התחולה והמעבר תיקון חדש שהוצע על ידי משרדי הממשלה, שכל מטרתו והפועל היוצא שלו הוא להחיל את זכות "ההעמדה לרשות הציבור "רק על ביצועים חדשים - כלומר רק ביצועים שיוקלטו החל משנת 2025 )ואילך (ככל שהליך חקיקת החוק יסתיים במושב זה ולהותיר ללא הגנה את כל הביצועים הקיימים .של האמנים המבצעים בישראל עד היום הח"מ מבקשים להדגיש ,ולהתריע כי ככל שהנוסח המוצע כרגע על ידי משרדי הממשלה יחוקק חלילה ככתבו וכלשונו– יהא בכך כדי ל עקר ו ל רוקן את החוק מכל תוכ ,ו ן הדבר י הווה פגיעה עמוקה, בלתי חוקית, בלתי מוסרית ובלתי נדרשת באמנים המבצעים בכלל ובאמנים הוותיקי ם ביתר שאת . עמדתו של יו"ר הועדה בעניין זה ברורה, כאשר הוא אמר מפורשות כי הוא מעוניין שהחוק והזכויות החדשות שנוספו בו יחולו :על כלל הביצועים גם על ביצועים שבוצעו קודם חקיקת התיקון החדש לחוק ואף קודם כניסת החוק מ- 1984 לתוקפו (וזאת להבדיל משימושים ופעולות בביצועים ש בוצעו טרם1984 והעמדה לרשות)הציבור של ביצועים טרם תחילתו של החוק – עמדתו של היו"ר היא העמדה הנכונה מבחינה מוסרית וערכית והיא תואמת את עמדת אשכולות ועילם ואת התכלית .העומדת בבסיס חקיקת החוק למרבה הפלא טענה היועצת המשפטית של הועדה, הגב' נעמה דניאל, כי הגשמת עמדתו הראויה ."והנכונה של היו"ר "היא בעייתית ,כמו כן הייעוץ המשפטי מבקש למחוק את סעיף14 להצעת החוק של חה"כ טייב, הקובעת כי החוק .יחול על ביצוע שנוצר החל מקום המדינה בשני מקרים אלו אין שחר לטענ ת יועמ"ש הועדה, כי ה תיקונים המבוקשים לוקים ברטרואקטיביות ושהינם בעייתי ים מבחינה משפטית . כפי שנראה להלן עמדה זו של יועמ"ש הועדה עומדת בסתירה חזיתית: א. למושכלות יסוד בשיטת המשפט הישראלית ולהלכה הפסוקה בעניין היקף תחולה של .חקיקה חדשה ב. לייעוץ המשפטי שניתן לוועדו ת הכנסת בחקיקות קודמות של הכנסת ב.דיני קניין רוחני ג. .לעמדת משרד המשפטים בתזכירים והצעות חוק קודמות בעניין זה נפרט את הדברים להלן . על התחולה בזמן של נורמה חקיקתית חדשה עמד ביהמ"ש העליון בהזדמנויות רבות. כך למשל נפסק"בע א 1613/91 ארביב נ' מדינת ישראל(, פ"ד מו2 ) 765 ; " כל נורמה משפטית חלה במקום ובזמן. כאשר הנורמה המשפטית היא חוק, עשוי החוק לקבוע במפורש את חלותו בזמן. בהיעדר נורמה חוקתית המסדירה זאת (כפי שהיא קיימת למשל בחוקה האמריקנית ,)ובחוקה הגרמנית, השוללות חקיקה פלילית רטרוספקטיבית חופשי המחוקק הרגיל לקבוע במפורש כי חלותו בזמן של החוק היא רטרואקטיבית או רטרוספקטיבית. "אם רוצה הכנסת לחוקק חוק עם "תוקף רטרואקטיבי זה עניינה, ובית המשפט לא יכתיב לה את רצונו שלו ( ב"ש166/84 ( בג"צ780/83 ) ( ישיבת תומכי תמימים מרכזית ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד לח2 ) 273 ', בעמ279 .))(השופט בך ז את .ועוד: אפילו לא נקבע בחוק במפורש, כי חלותו בזמן היא רטרוספקטיבית, עשויה מסקנה זו להשתמע "כוחו של המחוקק לחוקק חוק בר- ,תוקף למפרע אינו מוטל בספק, ומקום שהדבר לא נאמר במפורש אך משתמע ממטרת התחיקה, חייב בית-המשפט לפסוק על- פי הדין החדש לגבי עיסקה שנעשתה קוד "ם לכן( בר"ע3/73 ( י' גלעד ואח' נ' סופר ואח', פ"ד כז1 ) 596 ', בעמ600 (מ"מ הנשיא, השופט ))זוסמן . .. חקיקה היא רטרוספקטיבית, אם היא משנה לגבי העתיד את המעמד המשפטי, התכונות ( המשפטיות או התוצאות המשפטיות של מצבים אשר נסתיימו או של פעולות או אירועים מ עשים או .מחדלים) שנעשו או שהתרחשו לפני מועד כניסתו של החוק לתוקף על היבט חלקי של הגדרה זו עמדתי :בפרשה אחת, בצייני "...חיקוק הוא רטרואקטיבי אם הוא משנה את מעמדה המשפטי, תכונותיה ( "...המשפטיות או תוצאותיה המשפטיות של פעולה, שנעשתה לפני שאותו חיקוק נכנס לתוקפו ב ג"צ 334/85 ( גל ואח' נ' מנהל בתי המשפט ואח', פ"ד מ3 ) 729 ', בעמ741 .) ... מושג הרטרוספקטיביות קשור .אפוא עם מצב אשר הסתיים או עם פעולה או התנהגות אשר התרחשו בעבר כנגדו עומד מושג הפרוספקטיביות, שעניינו מצב עתידי או פעולה או התנהגות אשר יתרחשו בעתיד. חוק הוא פרוספקטיבי, אם הוא משנה אך לגבי העתיד את המעמד המשפטי, התכונות המשפטיות או התוצאות המשפטיות של מצבים חדשים, או של פעולות או של אירועים (מעשים או מחדלים) שנעשו א ו התרחשו .לאחר כניסתו לתוקף... חוק מס יהא רטרוספקטיבי, אם הוא משנה את המעמד, התכונות או התוצאות המשפטיות של "אירוע מס", אשר התרחש לפני חקיקתו (בג"צ334/85 'הנ"ל, בעמ741 ); הוא יהיה פרוספקטיבי, אם הוא יקבע את התוצאות המשפטיות של אירוע מס, אשר התרחש לאחר חקי קתו. חוק שעניינו חוזים יהיה רטרוספקטיבי, אם הוא ישנה את דין החוזה, כגון שיהפוך להפרה דבר שלפניו לא היה הפרה, או יעניק תרופה לפעולה שלא גררה אחריה ת ר ופה לפני חקיקתו ויחיל עצמו על חוזים .שנכרתו לפני היכנסו. אם החוק יחול רק על חוזים חדשים, הוא יהיה פרוספקטיבי.. בכל הדוגמאות :האלה ובאחרות הקו המבחין הוא זה חוק חדש, המוחל על מצב שנסתיים לפני חקיקתו (כגון מכר שנסתיים, תביעה שנסתיימה, אירוע מס שנסתיים) או על עובדות שנתרחשו לפני חקיקתו (ביצוע מעשים או מחדלים ההופכים לעוולה, או עבירה), מהווה החלה רטרוספקטיבית של הח וק לעניין ,חזקת אי הרטרוספקטיביות. לעומת זאת, החלת החוק החדש על מצבים חדשים או על פעולות חדשות .שנתרחשו לאחר צאת החוק, מהווה החלה פרוספקטיבית של החוק... מה דינו של חוק, החל על מצב דברים נתון (להבדיל מפעולה שנעשתה בעבר או מצב שנסתיים בעבר :או מצב או פעולה שיתהוו אך בעתיד) הקיים ביום היכנסו לתוקף ה אם החלת החוק על מצבים אלה ?היא רטרוספקטיבית או פרוספקטיבית .טול חוק חדש, הקובע כי בעלים של נכס חייב לשלם מס חדש האם החלתו על מי שרכש בעלות באותו נכס לפני היכנסו לתוקף של החוק היא החלה רטרוספקטיבית של החוק? לדעתי, התשובה היא בשלילה. החוק יחול על כל בעלי הנכסים ביום חקיקתו, בלא שהחלתו עליהם היא רטרוספקטיבית. אכן, ה חלת החוק החדש תהא רטרוספקטיבית, אם היא תחול גם על מי ש חדל להיות בעל נכס ביום כניסתו של החוק לתוקף (החלה על מי שהיה לו מצב של בעל נכס, ומצב זה .)הסתיים). החלתו של החוק אף אינה פרוספקטיבית (כלומר, מי שיהא בעל נכס בעתיד בלבד החלתו .של החוק על מי שהוא בעל נכס ביום כניסתו של החוק לתוקף היא החלה אקטיבית של החוק החוק פועל מיד על מצב דברים כפי שהוא קיים ביום כניסתו לתוקף. נמצא, כי בצד מושג הרטרוספקטיביות ומושג הפרוספקטיביות קיים מושג האקטיביות. החלת חוק היא אקטיבית, אם היא מוחלת על מצב דברים המתקיים ביום כניסתו של החוק לתוקף. כך, למשל, חוק, המטיל מס על כל מי שהוא בעל זכות בעלות ביום חקיקתו, אינו חוק בעל תחולה רטרוספקטיבית ואינו חוק בעל תחולה פרוספקטיבית. הוא .חוק בעל תחולה אקטיבית. הוא תופס ברשותו כל מי שמקיים את דרישות החוק ביום חקיקתו יטען )הטוען: החוק הוא רטרוספקטיבי, כי הוא משנה את התוצאות המשפטיות של רכישת הבעלות (פעולה .בעבר: עד לחקיקת החוק לא גררה רכישה זו תשלום מס כלשהו, ועתה היא גוררת אחריה תשלום מס התשובה האינטואיטיבית על טיעון זה הינה, כי אם שינוי זה בחוק ייחשב לרטרוספקטיבי, כ י אז כל חוק וחוק הוא רטרוספקטיבי, שכן יש בו כדי להשפיע, במישרין או בעקיפין, בצורה זו או אחרת, על תוצאות משפטיות של פעולות שנעשו בעבר או של מצבים שנסתיימו. אך מעבר לכך: החוק החדש בענייני מס על נכסים אינו רטרוספקטיבי מבחינתו של מי שהוא בעל נכס ביום חקיקת החוק, שכן הטעם של חזקת הרטרוספקטיביות אינו מתקיים בו. תכליתה של חקיקה זו לא הייתה לשנות את מהותן של .פעולות שנעשו בעבר. מרכז הכובד של חקיקה זו הוא המצב הקיים בהווה, ולא הפעולות שנעשו בעבר .תכליתו של החוק החדש היא לגבות מס. הוא לא נועד לשנות פעולות שנעשו בעבר ולהשפיע עליהן על- ,כן, אין חקיקה זו גוררת אחריה פגיעה בעקרונות של צדק, הגינות, יציבות ביטחון וודאות, ואין .היא בעלת אופי רטרוספקטיבי מבחן הרטרוספקטיביות– לעניין תכלית החקיקה– אינו מתחשב .בהשפעות עקיפין רחוקות אלה מבחן הרטרוספקטיביות – לעניין תכלית החקיקה – מתמקד במטרה אשר לשמה באה החקיקה החדשה. אם מטרה זו הינה להסדיר את מיסוי הבעלות (ולא להעניש בעלים על רכישת הבעלות), החלתו על מי שרכש בעלות בעבר וממשיך להיות בעלים בהווה אינה החלה רטרוספקטיבית של החוק, אלא החלה אקטי .בית שלו... ,הנה כי כן, חזקת אי הרטרוספקטיביות חלה על- פי טעמיה ומהותה, על פעולות שהתרחשו בעבר ועל מצבים שנסתיימו בעבר, ואשר החוק החדש נועד ומכוון לשנות את פועלם המשפטי. חזקת אי הרטרוספקטיביות אינה חלה מקום שתכלית החקיקה היא להסדיר מצב קיים ונמשך, גם אם בכך עשויה להיות השפעה עקיפה על התרחשותן של פעולות שנעשו בעבר. חזקת אי הרטרוספקטיביות מתייחסת אפוא לפעולה או לאירוע (מעשה או מחדל) שהתרחשו בעבר או למצב שהתקיים בעבר ושאינו קיים עוד, ואשר החוק נועד לשנות את פועלם המשפטי. אין חזקת אי הר טרוספקטיביות מתייחסת למצב (נסיבות או תכונות) הקיים בהווה, ואשר .החוק נועד לשנות את פועלו.. ." החל ת זכות העמדה לרשות הציבור על פעולות עתידיות בביצוע קיים מהווה החלה אקטיבית נה ה ,כי כן החלת זכות חדשה של העמדה לרשות הציבור על ביצועים הקיימים לפני מועד תחולת החוק החדש, תוך קביעה כי זכות זו תחול על פעולה בביצוע שנעשה לפני יום התחילה - אינה מהווה חקיקה רט ר וספקטיבית , אלא חקיקה אקטיבית, שתכליתה ל תקן את העוול שנגרם למבצעים ולהסדיר שימוש מסחרי בביצועיהם באמצעות טכנולוגיה חדשה של "העמדה לרשות הציבור" . חקיקה מתבקשת זו נועדה לתקן עוול קיים וקיפוח מתמשך של ציבור האמנים המבצעים לעומת ציבור היו צרים . היא צופה פני עתיד וחלה רק על פעולות שתיעשנה בעתיד ולפיכך היא אינה פוגעת בעקרונות של צדק, הגינות, יציבות, ביטחון וודאות, ו ממילא היא אינה בעלת אופי רטרוספקטיבי בעייתי . הדברים חלים ביתר שאת נוכח העובדה ש הוספת זכות "העמדה לרשות הציבור" אינה מוסיפה זכות חדשה יש מאין, אלא בסה"כ מתאימה את החוק ל שינויים הטכנולוגים והחברתיים שאירעו ממועד חקיקתו באופן ש יגשים את תכלית החקיקה- הגנה על זכויות מבצעים מפני שימושים מסחריים שונים ללא רשות ולא תמורה בביצועיהם. החלת זכויות חדשות בדיני קניין רוחני גם על יצירות ו ביצועים ישנים ב חקיקה קודמת בישראל ובפרט בדיני קניין רוחני הנוגעת לאמנים, היית ה בעבר החלת זכויות באופן אקטיבי גם על יצירות וגם על ביצועים שנוצרו ו/או ,בוצעו טרם חקיקת חוק תוך קביעה כי זכויות אלה יחולו אך ורק על פעולות חדשות שיבוצעו .החל ממועד חקיקת החוק ואילך כך למשל– • כאשר חוק זכות יוצרים נחקק בשנת2007 – הזכויות החדשות בו ניתנו על כלל היצירות , לרבות ליצירות שנוצרו טרם חקיקת החוק . סעיף78 )(א לחוק זכויות יוצרים קובע כי" : הוראות חוק ,זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד )(י. " הסעיפים הקטנים המאוחרים ממתנים את התחולה הרט ר ואקטיבית באופנים שנים . כך למשל נקבע כי פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא תיחשב כהפרת זכויות לפי החוק ולמעשה הזכויות החדשות שנקבעו בחוק הוחלו אך ורק על פעולות ושימושים עתידיים שייעשו לאחר מועד התחולה של ה תיקון ל חוק ואילך. לפיכך יש לתמוה על כך שהסדרים חקיקתיים שאושרו בכנסת זה מכבר לגבי "חוק זכות יוצרים, מעוררים לפתע "אי נחת דווקא בנוגע ל תיקון חוק זכויות מבצעים, באופן המק פ ח את זכויותיהם של המבצעים ללא כל .הצדקה • כאשר תוקן חוק זכויות מבצעים ב1996 והוענקה למבצעים זכות לקבלת תמלוג ראוי על הצגה ,או השמעה של ביצועיהם זכות חדשה זו ניתנ ה למבצעים על כ ל ל הביצועים המוגנים לפי החוק הקיים, לרבות על ביצועים שבוצעו טרם חקיקת התיקון . בחוק המתקן לא שולבה הגבלה על תחולת התיקון ולכן הוא כפוף להוראות התחולה של החוק לכל דבר ועניין , כאשר זכות חדשה זו הוחלה ע ל ורק על פעולות ו שימושים עתידיים שייעשו החל מ מועד תחולת התיקון לחוק ואילך. • כאשר פקודת זכות יוצרים תוקנה ב שנת 1996 והוענקה לבעלי הזכויות הזכות לקבל פיצוי גמול קלטת ריקה מהמדינה בגין שיעתוק לשימוש פרטי וביתי של יצירה או ביצוע על התקנים של ביצועיהם זכויות אלו ניתנו למבצעים וליוצרים על כלל היצירות, לרבות על ביצועים ויצירות שבוצעו ונוצרו טרם חקיקת התיקון . בחוק המתקן לא שולבה הגבלה על תחולת התיקון ולכן הוא כפוף להוראות התחולה של החוק לכל דבר ועניין, כאשר הפיצוי ניתן החל משנת התיקון לחוק ואילך . אין כל הצדקה עניינית לשינוי סדרי בראשית ב גישת הייעוץ המשפטי של הועדה דו ו קא במקרה דנן. עמדת משרד המשפטים בהצעות חוק קודמות בעניין זה כפי שיובהר להלן עמדה וז של הייעוץ המשפטי, עומדת אף בסתירה לעמדת ו של משרד המשפטים בנוגע לתיקונים דומים לחוק שהוצעו בעבר בנוגע ל זכויות מבצעים- כך, למשל, "תזכיר חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' ...), התשע"ו2016 " 1 המתיימר להחיל את זכות ההעמדה לרשות הציבור, מחיל אותה גם על ביצועים שבוצעו לפני מועד חקיקת החוק וזאת ללא כל סייג , כאשר הובהר כי סעיפי ההפרה לא יחולו על פעולה בביצוע שנעשתה לפני יום התחולה. .אין כאמור כל הצדקה לנקיטת עמדה שונה במקרה דנן המשמעות של אי החלת זכות העמדה לרשות הציבור על ביצועים קיימים מהווה ריקון מתוכן של החוק יובהר, כי ה משמעות הכלכלית של אי החלת זכות העמדה לרשות הציבור על ביצועים ישנים מלפני תחולת התיקון לחוק היא הרת א סון לאמנים המבצעים , שכן היא למעשה מפקירה את זכויותיהם בגין כלל הביצועים שנעשו עד היום ונותנת הלכה למעשה לגופי התקשורת המקומיים והבינלאומיים דוגמת נטפליקס, דיסני וכיוצ"ב פטור בחוק מקבלת הסכמה מהמבצעים ויכולת לנצל את הביצועים הללו לצרכיהם המסחריים, ללא תשלום תמלוגים כלשהם על כלל הביצועים עד היום , תוך עושק האמנים וקיפוח זכויותיהם , ואפלייתם לעומת היוצרים ללא כל הצדקה. 1 ראה באתר התזכירים הממשלתי- item/a093Y00001RFEWBQA5 - https://www.tazkirim.gov.il/s/law החלת החוק על ביצועים מלפני שנת1984 יובהר, כי אף החלת חוק זכויות מבצעים על ביצועים מלפני שנת1984 , תוך הסדרה כי פעולות שבוצעו לפני מועד תחולת התיקון לחוק לא תיחשבנה ,הפרה אינה מהווה החלה רטרוספקטיבית אלא החלה אקטיבית ., שנועדה להסדיר את השימוש בביצועים אלה מכאן ואילך תכליתו של התיקון המוצע הינ ה לתקן עוול היסטורי ואי צדק וקיפוח מתמשך שנגרמים לציבור האמנים הוותי ק ש ביצועיהם אינם מוגנים כלל ב מסגרת ה חוק ומופקרים לכל כאשר דווקא המבצעים הוותיקי ם ,הם הזקוקים להגנת החוק ולתמלוגים בגין השימוש בביצועים יותר מכולם .בתקופה בה הם כבר כמעט ואינם עובדים עוד, אך עדיין נעשה שימוש בקניינם הרוחני בהקשר זה יוער, כי אף לו מדובר היה בתחולה רטרוספקטיבית, הרי שבהתאם לפסה"ד בעניי ן ארביב, המחוקק מוסמך ורשאי לחוקק חקיקה שכזו על מנת להביא לתיקון עוול ולצורך עשיית :צדק. עמד על כך ביהמ"ש העליון ..."משהוברר שאדם אחר יקופח ואי- צדק ייגרם לו, אם לא יחול החיקוק החדש על זכות קיימת, שוב אין טעם להעמיד את המחוקק בחזקה שחפץ ביוקרה של זכות קיימת, אלא החזקה פועלת עכשיו לטובת החלת החוק למפרע, למען מנוע אי-צדק לאדם אחר( " ע"א398/65 'הנ"ל, בעמ408 .) לא בכדי אפוא נוסח הצעת חוק פנימי ת של משרד המשפטים משנת 2023 מציע להחיל את הזכות לתמלוג ראוי עבור ביצועים שבוצעו טרם שנת1984, ללא הסתייגות . ה חשש באשר להחלה רטרואקטיבית של הרחבת היקף הזכויות לזכות " "העמדה לרשות הציבור , נובע בשל החשש של חיוב רטרואקטיבי בתמלוגים על ניצול זכויות של מבצעים בפעולות ש כבר בוצע ,ו בעבר קודם תחולת התיקון לחוק . ואולם חשש זה מוסר כאשר ,מובהר במפורש בחוק כי התיקון בחוק לא י ח ול על פעולה בביצוע שנעשתה לפני יום התחי .לה לאחר התיקון המוצע בעניין החלת החוק על ביצועים מלפני שנת1984 ובשים לב לכך ש תקופת ההגנה תהיה70 שנה מיום הביצוע של המבצע באופן גורף (בהתאם לסעיף10 )לחוק הנוכחי , אזי למעשה בשנת2025 (לדוגמא) כל ביצוע שנוצר מ1955 ואילך יוגן לפי החוק. ניתן יהיה לגבות על הפרת הזכויות הבלעדיות של המבצע רק החל מיום כניסת החוק לתוקפו ולא על ניצול זכויות מבצעים ופעולות שנעשו לפני כניסת החוק לתוקפו. כך למשל, לא יהיה ניתן לתבוע על העמדות לרשות הציבור שנעשו לפני כניסת החוק לתוקפו כלל. רק על העמדות לרשות הציבור שתעשנה לאחר כניסת החוק לתוקפו ורק על פעולות )'(שידור, השמעה פומבית וכו שתתבצענה בביצועים מלפני שנת1984 .לאחר מועד תחולת התיקון לחוק לדעתנו, המתווה המוצע לעיל צריך לקבל ביטוי בחקיקה בצורה הזהירה המוצעת לעיל ויש בו כדי להפיג את החשש ל רטרואקטיבית .או פגיעה בזכויות מוקנות או בצדק ברצוננו לחדד שיש במשטר המוצע כדי לקדם את היעדים העומדים בבסיס החוק שכן הוא מאפשר קבלת תמלוג ראוי למבצעים ותיקים, שיפצ ה אותם על ניצול ביצועי ה ם העתידיים שייעש ו החל מכניסת החוק לתוקפו. יש בכך כדי לתת כאמור מקור הכנסה למבצעים ,הותיקים כמעין פנסיה בתקופה בה היקף עבודתם פחת משמעותית והם נותרים כמעט ללא הכנסה . יש בתיקון גם כדי לת קן את העוול שנגרם כתוצאה מאי התאמת חוק זכויות מבצעים להשפעות הטכנולוגיות שהשפיעו בצורה ניכרת על ניצול ביצועים במגוון אופנים. בעוד שחוק זכות יוצרים תוקן זה מכבר לפני שנים רבות ונתן מענה למציאות הטכנולוגית המשתנה, חוק זכויות מבצעים ומשדרים טרם עבר התאמות דומות , באופן הגורם עוול קשה למבצעים ומקפח את זכויותיהם . אנו סבורים שהמתווה המוצע כאן מקדם יעדים נוספים. הוא מתקן עוול היסטורי של אי הגנה על ביצועים שנוצרו קודם שנת1984 . רבים מביצועים אלו הם נכסי צאן ברזל של עולם התרבות הישראלי , שעד כה הופקרו ע"י המחוקק ללא כל הגנה והחוק המוצע יכול לתקנם בצורה מידתית שאינה פוגעת קשות בהסכמי עבר או ניצול ביצועים שנעשה קודם כניסתו לתוקף. פועלו של החוק יהיה פרוספקטיבי בלבד– מכאן ואילך– ולא יאפשר קבלת תמלוג ראוי רטרואקטיבית בגין ניצול .ביצועים עוד יו,ער כי ישנם יתרונות כלכליים רבים למתן הגנה לביצועים אלו. על חלקם עמדו במסגרת הדיון נציגי תאגיד השידור הציבורי שהדגישו את קשיי איתור מבצעים שונים לצורכי תגמולם . היתרון ,הכלכלי המובהק של מתן הגנה מכאן ואילך הוא במתן תמריצים לשימור והנגשה של ביצועים אלו חלקם כאלו שלא הוגנו בעבר ונזנחו. מתן הגנה י תמרץ את בעלי הזכויות בביצועים לשמרם ולהנגישם מכיוון שיש להם תמריץ לקבל תמלוג ראוי על הביצועים הללו. מתן ההגנה במילים אחרות יקל גם על איתור בעלי זכויות אלו אשר סביר להניח יצטרפו לתאגידי ניהול משותף קיימים .של מבצעים, בהם עילם ואשכולות לסיכום אנו סבורים שעל רקע האמור לעיל אין מניעה משפטית ממשית לאמץ את תיקוני החקיקה שכב' היו"ר מבקש לקדם וכי יש מקום לאמץ את המתווה הזהיר שהוצע לעיל לצורך קידום זכויות .מבצעים בישראל .אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה בנוגע לחוות דעתנו זו בברכה, פרופ' מרים מרקוביץ-ביטון ברק בר שלום, עו"ד