מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים ד' בכסלו התשע"ט מושב חמישי 12 בנובמבר 2018 בנושא: דו"ח של שדולת הנשים חושף את ממדי הניצול של נשים חרדיות בשוק התעסוקה של חברי הכנסת: רחל עזריה, אילן גילאון, רויטל סויד ויעקב אשר ביום שני, כ' בחשון, התשע"ט, 29 באוקטובר 2018, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעותיהם של חברי הכנסת: רחל עזריה, אילן גילאון, רויטל סויד ויעקב אשר בנושא: דוח של שדולת הנשים החושף את ממדי הניצול של נשים חרדיות בשוק התעסוקה. ביום ד' בכסלו התשע"ט, 12 בנובמבר 2018, התקיים בנושא זה דיון בוועדה, בראשות יו"ר הוועדה, חה"כ אלי אלאלוף. בדיון השתתפו: נציגי משרד העבודה והרווחה, נציגי משרד המשפטים, נציגי משרד החינוך, כוח לעובדים, שדולת הנשים בישראל, נעמ"ת, ארגון לשמה, ויצ"ו ישראל, הפורום המשפטי למען נשים חרדיות, ארגון שח"ר – שילוב חרדים בקהילה, ארגון איתך – משפטניות למען הצדק החברתי ומוזמנים נוספים. הוועדה נדרשה לקיים דיון מהיר על רקע פרסומו של דוח חדש של שדולת הנשים בישראל, לסיכום שנת פעילותו הראשונה של הקו הפתוח לנשים חרדיות בשוק העבודה שבו נחשפה מגמה מדאיגה של ניצול נשים חרדיות על ידי המעסיקים ושלילת זכויותיהן הבסיסיות ביותר. הוועדה שמעה כי בשנים האחרונות שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בשוק העבודה הוא במגמת עלייה: לפני 20 שנה רק 48% מהנשים החרדיות בישראל השתתפו בשוק העבודה, כיום שיעור ההשתתפות שלהן הוא יותר מ-75%. עם זאת, וחרף השינוי הגדול שחל בדפוסי התעסוקה של הנשים החרדיות, רבות מהן סובלות עדיין מהפליה ומהפרת זכויות מתמשכת בשוק העבודה. עו"ד עמית קובי רם משדולת הנשים הציגה את ממצאי הדוח בפני הוועדה: רבות מהפניות לקו הייעודי לנשים חרדיות עוסקות בהפרת חוקי המגן שמעגנים את זכויות העובדים הבסיסיות ביותר. הדוח התבסס על כ-900 פניות שהגיעו לקו הפתוח במהלך השנה החולפת: כ-34% מהפניות שהתקבלו בקו הייעודי לנשים חרדיות בשנה החולפת, עסקו בנושאים הקשורים להליכי פיטורין ולפיצויי פיטורין; כ-13% מהפניות עסקו בנושאים הקשורים לחוק הביטוח הלאומי, ובעיקר לדמי אבטלה; כ-32% מהפניות עסקו בשאלות כלליות בדיני עבודה שאינן קשורות לפיטורין – שאלות על זכויות פנסיוניות ובירור זכאות לימי חופשה, דמי הבראה או מחלה; כ- 23% מהפניות עסקו בנושאים מגדריים המוסדרים בחוק עבודת נשים, ומהן הרוב עוסקות בזכויות בהיריון, במהלך תקופת לידה ובהורות אחריה. עוד הוסיפה עו"ד קובי רם כי השוני בשכר ובהיקף שעות העבודה בין נשים חרדיות לנשים יהודיות שאינן חרדיות נובע, בין היתר, מהבדלים בנורמות החברתיות ומאופיו הסגור של שוק העבודה החרדי. לדבריה, העובדות החרדיות סובלות מהפרה שיטתית של זכויות בסיסיות בדיני עבודה, בעיקר כאשר המעסיק הוא גוף חרדי. עו"ד קובי רם סקרה בפני הוועדה גם את המלצות שדולת הנשים לשיפור איכות ההעסקה של נשים חרדיות בעקבות ממצאי הדוח: • החלת תוכנית לאומית לשיפור איכות התעסוקה של נשים חרדיות; • ייזום קמפיין ייעודי להגברת המודעות לזכויות בדיני עבודה, הן בקרב מעסיקים והן בקרב העובדות בחברה החרדית; • יצירת קשר בין גורמי אכיפה וההסדרה הרלוונטיים של המדינה, לבין המנהיגים ומנהיגות בחברה החרדית; • החלת מבצע אכיפה נרחב של המדינה במקומות עבודה המעסיקים שיעורים גבוהים של נשים חרדיות; • קידום העסקה ישירה של עובדות הוראה מהחברה החרדית במסגרת משרד החינוך. מר מאיר דוד, מנהל אגף אכיפה במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, דיווח לוועדה כי נכון להיום לא הגיעה אליהם שום תלונה, בעיקר בגלל חששות וחסמים תרבותיים המונעים מהנשים להתלונן על הפרת זכויותיהן. מר דוד פנה לוועדה וביקש מהנוכחים להעביר אליו את שמות המעסיקים – גם באופן אנונימי – והתחייב להגיע לכל מעסיק שבקשר אליו יתקבל מידע על הפרת זכויות. עוד עדכן כי המשרד עורך בדיקות יזומות בשטח, וציין כי יש מקומות וגופים שרואים בהם שיפור והתקדמות, אך לצערו יש גופים שאינם מיישמים את החוק. עו"ד לירון ספרדי ממשרד החינוך: "רוב מוסדות החינוך במגזר החרדי הם מוסדות מוכרים שאינם רשמיים. הם מחויבים לשלם תנאי שכר בהתאם לחוקים ולתקנות כמו במערכת החינוך הרשמית. המשרד מבצע ביקורות שכר על בסיס קבוע והפערים ניכרים על בסיס יום-יומי. במקרים אלה הדרישה המרכזית היא השבת הכסף לעובד על הפערים שנמצאו. כמו כן, במקרים מסוימים מחליטים על סנקציה של עצירת תקציב או העברת תקציב חלקי". להלן סיכום הישיבה והמלצות הוועדה: הוועדה מודה לשדולת הנשים ומברכת אותה על הדוח המקיף שהוכן, הכולל גם המלצות לפעולה. הוועדה קוראת למשרדי הממשלה לפעול באופן אקטיבי לשילוב מלא והוגן של נשים חרדיות, ערביות – ונשים בכלל – בשוק העבודה. הוועדה תמשיך לעקוב אחר שילובן של נשים חרדיות בשוק העבודה ותוך מתן דגש על הצורך לשמר את איכות העסקתן. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: ‏י"א כסלו תשע"ט ‏19 נובמבר 2018