חומר רקע
ג' בחשוון התשע"ח
23 באוקטובר 2017
לכבוד חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך רקע לקראת דיון הוועדה ביום 24.11.17 בהצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו–2016
ובהצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון – קיצור תקופות התיישנות ומחיקה ומניעת השגת מידע בדרך לא הולמת), התשע"ה–2015 של חה"כ רויטל סויד (פ 585/20)
חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981 (להלן – "החוק" או "חוק המרשם הפלילי"), עוסק בהסדרת המידע המצוי בידי המשטרה ומסירתו.
חוק המרשם מושתת על שני עקרונות מנוגדים ומנסה בכל אחת מהוראותיו לאזן ביניהם. האחד, הצורך בתיעוד העבר הפלילי של האדם כדי להגן על שלום הציבור ועל אינטרסים ציבוריים נוספים. השני, תקנת השבים – שיקום בעל הרישום הפלילי ועידודו השתלבותו בחברה ובשוק העבודה. וכן, מבטא את זכותו של בעל הרישום לפרטיות.
מהניסיון שהצטבר במשטרה לעניין יישום החוק, מפסיקת בתי המשפט ומהספרות עולה שהחוק הקיים מעורר שאלות וקשיים שונים.
בשנת 2008 מינה שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, ועדה לבחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 בראשות פרופ' רות קנאי (להלן – "הוועדה" או "ועדת קנאי"). על הוועדה הוטל לבחון מחדש היבטים שונים של סוגיית המרשם הפלילי שהתעוררו במהלך השנים בפסיקת בתי המשפט ובדרכי יישום החוק, לרבות לעניין העיון במרשם הפלילי, תקופות ההתיישנות והמחיקה ועוד. במאי 2010 הגישה הוועדה את ממצאיה.
על בסיס מסקנות והמלצות הוועדה, הונחה הצעת החוק שבפני הוועדה כעת. הצעת החוק מבקשת לבטל את החוק הקיים ולהסדיר מחדש את ההוראות בדבר המידע הפלילי. בחלקה הצעת החוק משמרת את ההסדרים הקיימים, ובחלקה מבקשת לקבוע הסדרים חדשים ושונים. השינויים המרכזיים נוגעים למימוש זכות העיון במרשם הפלילי, לקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה, להסדרת המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי, להסדרת מסירת המידע לגופים שונים ולקביעת אמות מידה לשקילת מידע פלילי.
רקע - חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים
נסקור תחילה את ההסדרים העיקריים הקיימים היום בחוק המרשם הפלילי.
1. המרשם הפלילי ורישומים אחרים
ס' 1(א) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, קובע כי המשטרה תנהל "מרשם פלילי". פריטי המידע המרכזיים הכלולים במרשם הפלילי, לפי החוק, הם הרשעות, עונשים וצווים שניתנו בגין עבירות פליליות מסוג פשע או עוון (ס' 2).
החוק מסמיך את המשטרה לנהל גם "רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה", בנוסף על המרשם (ס' 1(ג)). מסעיפים 11 ו-11א לחוק עולה, כי ב"רישומים האחרים" מצויים רישומים בדבר משפטים מתנהלים וחקירות פליליות התלויות ועומדות בעבירות מסוג פשע ועוון, רישומים בדבר תיקים סגורים- החלטות שלא לחקור או שלא להעמיד לדין פלילי או שנסגרו בהסדר מותנה, ומידע על עיכוב הליכים. יודגש, רישומים בדבר תיקים סגורים מתייחסים רק לתיקים שנסגרו בעילות של חוסר ענין לציבור או העדר ראיות. תיקים שנסגרו בעילה של העדר אשמה אינם מופיעים כלל ברישומים אלה נוכח ס' 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – "חסד"פ"), הקובע כי רישומו של תיק שנסגר בשל חוסר אשמה יימחק מרישומי המשטרה.
2. מסירת מידע מהמרשם הפלילי
המרשם הפלילי הינו חסוי ואין למסור מידע ממנו אלא במגבלות הקבועות בחוק (ס' 3).
החוק קובע שמידע מהמרשם נמסר אך ורק לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בו. בנוסף, כל אדם זכאי לעיין במידע שבמרשם הנוגע לו (ס' 12(א)).
לפי החוק, מידע מן המרשם יימסר במקרים הבאים:
גופי ביטחון – החוק קובע כי המרשם פתוח לפני המשטרה, השב"כ, המשטרה הצבאית ומחלקת ביטחון שדה של צה"ל (להלן – "גופי הביטחון"), והם רשאים להעביר ביניהם מידע מן המרשם, ככל שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם (ס' 4(א)). העברת מידע מהמרשם בין גופי הביטחון לבין עצמם הינה חופשית ואינה כפופה למגבלות שהחוק קובע לעניין מסירת מידע וגם לא חלות לגביהם ההגבלות הנוגעות להתיישנות ולמחיקה של פריטי הרישום (ס' 4(ג)).
רשויות ובעלי תפקידים – גופי הביטחון רשאים למסור מידע מן המרשם לגופים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק, לפי דרישת הגופים הזכאים לקבלו, ולצורך מילוי תפקידיהם (ס' 5). התוספת הראשונה כוללת בעיקר גופים ובעלי תפקידים שבסמכותם להחליט על מינויים והתקשרויות בשירות המדינה או הלוקחים חלק בהליך הפלילי על שלביו.
גורמים שונים – המשטרה מחויבת למסור מידע לגורמים הבאים:
מי שהוסמך לתת רישיון – מי שהוסמך על פי חיקוק לתת, לחדש או לבטל רישיון, היתר, זכות עיסוק או זכות אחרת, ואם לשם כך הוא רשאי על פי אותו חיקוק להביא בחשבון את עברו הפלילי של מבקש הזכות או של אדם אחר הנוגע בדבר, אם אותו אדם הסכים כי יימסר המידע לגביו (ס' 6);
בעל עניין לגבי אדם בכהונה ציבורית – במקרה שנקבעה בחיקוק פסלות לכהונה ציבורית בשל עבר פלילי, לכל אדם שהיועץ המשפטי לממשלה אישר, לאחר שראה שיש למבקש ענין מוצדק לקבל את המידע (ס' 7).
גוף ציבורי העורך מכרז – לגוף ציבורי (המדינה, רשויות מקומיות ותאגידים סטטוטוריים שחלה עליהם חובת מכרז), לצורך השתתפות של אדם במכרז מטעם אותו גוף, אם אותו אדם הסכים כי המידע יימסר לגביו. המידע יכול להיות רק לעניין העבירות המנויות בתוספת השנייה לחוק (ס' 8(א));
רשות זרה – לרשות ממלכתית זרה, אם האדם שאודותיו המידע ביקש זאת (ס' 9).
רשות הרישוי – מידע מן המרשם בדבר כל עבירה הכרוכה בנהיגת רכב ובדבר כל עבירה של בעל רישיון נהיגה הנוגעת לשימוש או החזקה של סם מסוכן (ס' 10).
לעניין מעסיקים פרטיים, החוק אינו מאפשר מסירת מידע.
3. היקף זכות העיון של אדם במידע במרשם הנוגע לו
ס' 12(א) לחוק המרשם הפלילי קובע כי "כל אדם זכאי לעיין במידע שבמרשם הנוגע לו".
עד לשנת 1996, מומשה זכות העיון האמורה על ידי צפייה בצג מחשב בלבד, בתחנת המשטרה, מבלי שהותר לאדם לקבל תדפיס של הנתונים המופיעים על גבי הצג. אולם, בבג"ץ 7256/95 פישלר נ' מפכ"ל המשטרה, נקבע בצורה מפורשת כי זכות העיון של אדם במרשם הפלילי הנוגע לו כוללת גם את הזכות לקבל תדפיס של הנתונים. בעקבות החלטה זו, כל אדם יכול לבקש לקבל תדפיס של המידע הנוגע לו במרשם. מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי כתוצאה מהאפשרות לקבל תדפיס, גורמים שונים שאינם מורשים לקבל מידע מהמרשם הפלילי ומהרישומים המשטרתיים, דורשים לעיתים ממועמד לעבודה להמציא להם העתק מהמרשם הפלילי הנוגע לו.
4. היקף המידע הנמסר, התיישנות ומחיקה
מידע על הרשעות ותיקים פתוחים -מידע מהמרשם הפלילי על הרשעות, עונשים וצווים שניתנו בגין עבירות פליליות מסוג פשע או עוון יימסר על ידי המשטרה לכל הרשויות ובעלי התפקידים המנויים בתוספת הראשונה לחוק, הנזקקים למידע שכזה מתוקף תפקידם הציבורי; וכן לגורמים השונים הקבועים בסעיפים 6 עד 9 לחוק. המידע המועבר כולל גם מידע בדבר משפטים וחקירות פליליים תלויים ועומדים (ס'11). עם זאת, חלק מהגופים רשאים לקבל מידע בדבר תיקים פתוחים רק לאחר שהוגש כתב אישום.
מידע בדבר תיקים סגורים (תיקים בהם הוחלט שלא לחקור או שלא להעמיד לדין או שנסגרו בהסדר מותנה או בעיכוב הליכים) מועבר לגופים המפורטים בתוספת השלישית בלבד, ביניהם היועץ המשפטי לממשלה, תובעים לפי חוק סדר הדין הפלילי, גופי הביטחון, קצין מבחן וחוקרים מדעיים.
הרשעה שהתיישנה- לאחר זמן מסוים (שיפורט בהמשך), המוגדר באופן שונה בהתאם לעונש שהוטל על העבירה, מתיישן המידע שבמרשם (ס' 14) , למעט פריטי רישום בדבר עבירות חמורות מסוימות המנויות בחוק. רישום בדבר עבירות שבוצעו על ידי קטינים מתיישן תוך זמן קצר יותר. משמעות ההתיישנות לפי החוק היא שמידע שהתיישן לא יועבר למרבית הגורמים הזכאים לקבל מידע מהמרשם לפי סעיפים 6-9 לחוק (ס' 14(א))- כלומר, המידע לא יימסר למי שהוסמך לתת רישיון, לגוף ציבורי העורך מכרז, לכל בעל עניין לגבי אדם בכהונה ציבורית, לרשות זרה וכיוצ"ב ואסור לגופים אלה להביא בחשבון מידע מהמרשם שהתיישן, גם אם הגיע לידיהם (ס' 19(א)). מידע על הרשעה שהתיישנה לא יובא בחשבון בין שיקוליו של מי שהיה זכאי לקבל מידע על הרשעה אילולא התיישנה. מי שיש לגביו מידע פלילי שהתיישן, אינו חייב לגלותו לגופים שאינם רשאים להביאו בחשבון, ואם הוא נשאל על ידי גוף כאמור לגבי עברו הפלילי, יראו את השאלה כאילו אינה מתייחסת למידע שהתיישן (ס' 19(ב)). כן נקבע, כי פסלות שנקבעה בחוק בשל הרשעה, תפקע אם התיישנה העבירה (ס' 19(ג)).
ואולם, גופים המנויים בתוספת הראשונה לחוק, מקבלים לידיהם גם מידע שהתיישן.
הרשעה שנמחקה- פריט רישום ימחק מהמרשם משעברו עשר שנים לאחר שהתיישן, ולא יימסר עליה מידע לגופים השונים, הן אלה המנויים בסעיפים 6 עד 9 והן אלה המנויים בתוספת הראשונה, זאת, למעט פריטי רישום בעבירות חמורות מסוימות המנויות בחוק (ס' 17). גם כאן, התקופה קצרה יותר לעניין קטינים.
יודגש כי המשמעות של המחיקה אינה שהרישום פיסית נמחק מהמרשם, דהיינו הרישום קיים בידי המשטרה, אולם המידע לא מועבר מהמרשם לגופים אחרים, למעט למספר מצומצם ביותר של הגורמים המנויים בפרטים (ב) עד (ה) לתוספת הראשונה, כדלקמן: יו"ר הכנסת לעניין בחירת נשיא המדינה; ועדת הכנסת לעניין מינוי מבקר המדינה; הממשלה לעניין מינוי בעלי תפקידים המוטל עליה למנותם; ועדות למינויי שופטים ודיינים; שר או מנכ"ל משרד לעניין מינוי תפקיד מסווג סודי ביותר; וכן היועץ המשפטי לממשלה (ס' 16(א)).
יחד עם זאת, החוק מעגן את עקרון הרצדיביזם וקובע שאם אדם הורשע במהלך תקופת ההתיישנות לא תתיישן למעשה ההרשעה עד תום תקופת ההתיישנות של ההרשעה הנוספת. כך גם לעניין המחיקה, תחל תקופת המחיקה רק כאשר תמו תקופות ההתיישנות של כל ההרשעות של האדם (ס'16).
מיום 4.8.1983
תיקון מס' 1
ס"ח תשמ"ג מס' 1090 מיום 4.8.1983 עמ' 145 (ה"ח 1630)
16. (א) משעברו עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות, ולענין מידע כאמור בסעיף 13 - מיום פסק הדין או ההחלטה (להלן - תקופת המחיקה), יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה ולא יימסר עליה מידע אלא לגופים המנויים בפרטים (ב) עד (ה) לתוספת הראשונה וליועץ המשפטי לממשלה.
(ב) תקופת המחיקה תחל רק משתמו תקופות ההתיישנות של כל ההרשעות של מי שהמידע עליו, ותיפסק משהורשע בעבירה נוספת.
(ג) העברת מידע לפי סעיף 4(א) אינה בגדר מסירה לענין סעיף זה.
(ד)(ג) הרשעה שנשיא המדינה נתן עליה חנינה, דינה כדין הרשעה שנמחקה.
מיום 9.4.1987
תיקון מס' 2
ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 110 (ה"ח 1813)
(א) משעברו עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות, ולענין מידע כאמור בסעיף 13 - מיום פסק הדין או ההחלטה (להלן - תקופת המחיקה), יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה ולא יימסר עליה מידע אלא לגופים המנויים בפרטים (ב) עד (ה) לתוספת הראשונה וליועץ המשפטי לממשלה.
(ב) תקופת המחיקה תחל רק משתמו תקופות ההתיישנות של כל ההרשעות של מי שהמידע עליו, ותיפסק משהורשע בעבירה נוספת.
(א) משעברו עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות (להלן – תקופת המחיקה), יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה ולא יימסר מידע עליה אלא לגופים המנויים בפרטים (ב) עד (ה) לתוספת הראשונה וליועץ המשפטי לממשלה; היו לנידון מספר הרשעות, תחל תקופת המחיקה רק משתמו תקופות ההתיישנות של כל ההרשעות שלו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) תהיה תקופת המחיקה, לענין מידע כאמור בסעיף 13, חמש שנים, ולגבי עוון שעבר קטין שטרם מלאו לו שש עשרה שנים – שלוש שנים; תקופת מחיקה כאמור תחל ביום פסק הדין או ההחלטה.
מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לעניין כל דין כאילו לא הורשע, וכל פסול שנפסל בשל ההרשעה, בטל מיום המחיקה (ס' 20(א)). ראיה שיש בה גילוי על הרשעה שנמחקה, לא תהיה קבילה בהליך משפטי או לפני גוף או אדם הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, אלא אם נמסרה מרצונו של האדם (ס' 20(ב)). שאלה בדבר עבר פלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת לפריט רישום שנמחק והימנעות מלגלות הרשעה שנמחקה לא תחשב כהעלמת עובדה, גם במסגרת המגזר הפרטי ובשוק העבודה (ס' 20(ד)). מידע על הרשעה שנמחקה, לא תובא בחשבון לעניין כל דין (אלא בידי הגופים והאנשים המנויים בפריטים (ב) עד (ה) לתוספת הראשונה (כפי שפורטו לעיל) והיועהמ"ש לממשלה).
סעיף קטן 1(ד) מיום 30.6.2008
סעיף קטן 1(ה) מיום 30.9.2008
תיקון מס' 8
ס"ח תשס"ח מס' 2143 מיום 30.3.2008 עמ' 391 (ה"ח 166)
ביטול תיקים סגורים- במסגרת תיקון לחוק, שנעשה בשנת 2008 (להלן – "תיקון מס' 8"), נקבעו הוראות המסדירות את ביטול הרישום של תיקים סגורים (תיקים שהוחלט שלא לחקור או שלא בהם להעמיד לדין) לפי ס' 11א. נקבע כי בעבירה שהיא פשע – ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה ("הגורם המוסמך"), רשאי לבטל את הרישום על פי אמות המידה שייקבעו על ידי השר לביטחון פנים, שייקבעו בהתחשב, בין היתר, בגיל האדם, נסיבותיו האישיות, קיומם של רישומים אחרים, מהות העבירות וחומרתן (ס' 1(ד)). אם מדובר בעבירה שאינה פשע – הרישום יבוטל בתום שבע שנים מיום האירוע, אלא אם כן החליט הגורם המוסמך, בכתב, אחרת (ס' 1(ה));
בנוסף, החוק מסמיך את נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופות התיישנות ותקופות מחיקה (ס'18).
הצעת החוק הממשלתית
הצעת החוק הממשלתית מבוססת כאמור על דו"ח ועדת קנאי, אשר לאחר עבודת מקצועית ומקיפה הציעה מתווה חדש לחוק המרשם.
בפתחו של דו"ח הוועדה צוין שהוועדה הגיעה למסקנה שהתפיסה היסודית של החוק, המאזנת בין שמירת המידע הפלילי והצורך להגן על החברה לבין הצורך לעודד ולאפשר לבעלי עבר פלילי להשתקם היא ראויה, אך שמה דגש על הטיית הכף לטובת אינטרס השיקום. הוועדה עמדה על חשיבות שילובו של בעלי הרישום הפלילי בשוק התעסוקה לשם כך. הוועדה ראתה גם חשיבות לפשט את הוראות החוק ולהבהיר את המצב החוקי ביחס לגופים השונים מקבלי המידע.
הצעת החוק מבקשת לבטל את חוק המרשם הקיים ולהסדיר מחדש את הוראותיו. חלק מההוראות המוצעות זהות להוראות הקיימות כיום בחוק המרשם, ובחלקן שינוי משמעותי ביחס להוראות הקיימות.
להלן נסקור את ההסדרים המרכזיים שמבקשת הצעת החוק לקבוע (לעניין כל נושא נפרט בהמשך הדיונים):
ניהול המידע - המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי
הצעת החוק מבקשת לעגן בחקיקה ניהול שני מרשמים על ידי המשטרה- מרשם פלילי ומרשם משטרתי (ס'2 להצעה).
מוצע שהמרשם הפלילי יכלול את הפרטים שלהלן (ס'8), כפי שקבוע גם היום בחוק:
הרשעות ועונשים בשל פשעים ועוונות.
צווי מבחן, צווים לתועלת הציבור, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, גם אם ניתנו בלא הרשעה.
קביעת בית המשפט כי נאשם אינו מסוגל לעמוד לדין או שאינו בר עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי.
קביעה לפי סעיף 24 שקטין ביצע עבירה וצו דרכי טיפול לפי סעיף 26 לחוק הנוער.
שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין.
שינוי של תקופת ההתיישנות או המחיקה של פרט רישום, מכוח החלטת נשיא המדינה.
יצוין כי הפרטים זהים לפרטים המנויים כיום בחוק.
בנוסף, מוצע שהמשטרה תנהל מרשם משטרתי לעניין עבירות מסוג פשע ועוון שיכלול את הפרטים הבאים (ס'27):
תיקים תלויים ועומדים – בחקירה או שמתנהל בעניינו משפט פלילי (לרבות תיקים בהם הותלו ההליכים).
תיקים שנסגרו- תיקים שהוחלט בהם שלא לחקור, שהוחלט שלא להעמיד לדין (אלא אם התיק נסגר בעילה של חוסר אשמה), תיק שנסגר בהסדר מותנה, אישום שבוטל. לעניין תיק שהוחלט בו שלא לחקור, מוצע לקבוע כי המשטרה תהא רשאית שלא לכלול אותו במרשם, בהתאם להוראות שייקבעו בפקודות המשטרה בעניין.
תיקים שעוכבו בהם ההליכים.
תיקים שהסתיימו בזיכוי הנאשם.
בחוק כיום לא מצוינים תיקים שהאישום בהם בוטל וגם לא תיקים שהסתיימו בזיכוי. מוצע לקבוע כי לעניין תיקים שהסתיימו בזיכוי, אליהם תהיה גישה רק למשטרה ולא לשום גוף אחר.
מוצע לקבוע כי כל גורמי אכיפת החוק והחקירה ידווחו למרשם הפלילי ולמרשם המשטרתי על כל שלבי הליכי החקירה והמשפט, כפי שיקבע בתקנות.
בנוסף, מוצע לקבוע כי משטרת ישראל תהיה רשאית לכלול פרטי רישום במרשם הפלילי וברישום המשטרתי בשל עבירות לפי הדין החל באזור.
מסירת מידע מהמרשם הפלילי ומהמרשם המשטרתי
מוצע לקבוע, כפי שקבוע גם בחוק היום, כי ככלל מידע פלילי יהיה חסוי ולא יימסר אלא לפי הוראות חוק זה (ס'3).
מוצע לקבוע שהגופים הבאים יהיו זכאים לקבל מידע:
גופי החקירה והביטחון (ס'10) – המשטרה, שב"כ, משטרה צבאית, אגף המודיעין בצה"ל, המוסד, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, מח"ש. לעניין גופים אלה, מוצע כי המרשם יהיה פתוח במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם. לא חלות לגביהם ההגבלות הנוגעות להתיישנות ולמחיקה של פרטי רישום.
היקף המידע שיימסר לגופים אלה- כל המידע, לרבות לעניין הרשעות שנמחקו, תיקים תלויים ועומדים ותיקים שנסגרו (למעט תיקים שהיה בהם זיכוי אשר ככלל ישמרו במשטרה בלבד).
רשויות ובעלי תפקידים (ס' 11) – הגופים המנויים בתוספת הראשונה- רשויות חקירה (כגון ועדת חקירה, מס הכנסה, רשות ניירות ערך ועוד); גופים ובעלי תפקידים הקשורים להליך הפלילי (בית משפט, פרקליטים, סניגורים, צוות ועדת שחרירים ועוד); גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מטעמי ביטחון המדינה; גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי (כגון הממשלה לעניין מינוי בעלי תפקידים שמינויים מוטל עליה, ועדה למינוי שופטים, דיינים וקאדים, השר לביטחון פנים לעניין הענקת סמכויות חקירה ועוד); גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם לצורך אינטרס ציבורי חיוני (כגון נציב שירות המדינה לעניין מינוי כל עובד מדינה, היועץ המשפט של רשות מקומית לעניין מינוי תפקידים מסוימים, ראש שירות בריאות הנפש לעניין חוק כלי הירייה, מפקח עבודה לעניין חוק חומרי נפץ, הממונה על עניני המתמחות בלשכת עורכי הדין, יו"ר רשות ניירות ערך לעניין תפקידים מסוימים ועוד).
מוצע להסמיך, בדומה לחוק הקיים, את שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים לשנות את התוספת ולהוסיף לה גופים ובעלי תפקידים נוספים. ואולם, בשונה מהחוק הקיים, מוצע לקבוע בחוק את הקריטריונים שיהוו תנאי סף להוספת גוף לתוספת הראשונה. כך שניתן יהיה להוסיף גוף אם המידע חיוני לצורך מילוי תפקידו והוא אחד מאלה:
רשויות חקירה – לצורך ניהול חקירה.
גופים ובעלי תפקידים הקשורים להליך הפלילי או העוסקים בטיפול בחשודים, נאשמים או מורשעים.
גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש מטעמי ביטחון המדינה לצורך מינוי עובדים וכו'.
גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי שאופי תפקידים והקיף האחריות מצדים מסירת המידע.
גוף שהמידע חיוני לו לשם הגנה על קטינים וחסרי ישע או שהתפקיד כרוך ביחס אמון מיוחדים או לשם מנית פגיעה בגופו של אדם, אם הקיף הפגיעה האפשרית ועוצמתה הם ברמה גבוהה במיוחד המצדיקה מסירת מידע בהיקף רחב ביותר.
היקף המידע שיימסר לגופים אלה- המידע המצוי במרשם לרבות על הרשעות שהתיישנו, אך למעט מידע על הרשעות שנמחקו; כל המידע על תיקים תלויים ועומדים (ואולם לעניין גופים שהמידע נדרש להם לצורך מתן או ביטול זכות, המידע יימסר להם אלא אם חלף פרק הזמן שייקבע בתקנות וטרם הוגש כתב אישום). לא יימסר להם מידע על תיקים סגורים.
א. גורמים שונים לשם מתן זכות או ביטול זכות (ס'12) – התוספת השנייה מונה את הגופים הרבים שיש להם אפשרות לקבל מידע מהמרשם לצורך מתן או ביטול זכות על פי חיקוקים שונים. המידע יועבר אם מבקש הזכות נתן את הסכמתו לכך (יוער כי המשמעות היא שאם הוא לא נותן את הסכמתו, הוא מוותר על הזכות). די בכך שהאדם נתן את הסכמתו לצורך מתן הזכות, יראו זאת כהסכמה גם לקבלת מידע לצורך חידוש הזכות, בחינה תקופתית של הזכות, ביטול הזכות ועוד.
גם כאן מוצע לשנות מהחוק הקיים ולקבוע קריטריונים כתנאי סף לקביעת זכאות גופים נוספים לקבל מידע מהמרשם בין אם הדבר נעשה בדבר חקיקה אחר ובין אם הדבר נעשה ישירות בתוספת מטעמים מיוחדים ובאישור ועדת החוקה כאשר מתן הזכות אינה מעוגת בחיקוק. מוצע לקבוע כתנאי סף שהמידע נדרש לגוף או לבעל תפקיד לשם אחת התכליות שלהלן:
לשם הגנה על קטינים וחסרי ישע.
לעניין עיסוק במקצוע או מינוי לתפקיד הכרוך ביחסי אמון מיוחדים.
לשם מניעת פגיעה בגופו של אדם או בריאותו או לשם שמירה על אינטרס ציבורי חיוני.
היקף המידע שיימסר לגופים אלה- מידע מן המרשם הפלילי למעט מידע על הרשעות שהתיישנו או שנמחקו; מידע על תיקים תלויים ועומדים (אלא אם טרם הוגש כתב אישום וחלף פרק הזמן שייקבע בתקנות לעניין זה). לא יימסר להם מידע על תיקים סגורים.
מוצע לקבוע כי גם כאשר נקבעו בחיקוק הוראות לפיהן זכאי גוף או בעל תפקיד לקבל מידע פלילי, יימסר המידע לפי הוראות החוק המוצע ואולם, הגוף יהיה רשאי לשקול את המידע בהתאם לאמור באותו חיקוק. יצוין כי בעניין זה נחלקו הדעות בוועדת קנאי. דעת הרוב סברה, כפי שמוצע, כי מידע שנמסר מהמרשם הפלילי והמשטרתי, יימסר תמיד לפי הוראות חוק המרשם. דעת המיעוט סברה כי היקף המידע צריך להיות בהתאם לחיקוק הספציפי ובכך למנוע העברת מידע עודף.
בעל עניין לגבי אדם בכהונה ציבורית (ס'13) – במקרה שנקבעה בחיקוק פסלות לכהונה ציבורית בשל עבר פלילי, לכל אדם שהיועץ המשפטי לממשלה אישר לאחר שראה שיש למבקש ענין מוצדק לקבל את המידע. המידע לא יכלול הרשעות שהתיישנו או שנמחקו וגם לא תיקים סגורים.
גוף ציבורי העורך מכרז (ס14)– לגוף ציבורי (המדינה, רשויות מקומיות ותאגידים סטטוטוריים שחלה עליהם חובת מכרז), לצורך השתתפות של אדם במכרז מטעם אותו גוף, אם אותו אדם הסכים כי המידע יימסר לגביו. המידע יכול להיות רק לעניין העבירות המנויות בתוספת הרביעית לחוק; המידע לא יכלול הרשות שהתיישנו או שנמחקו וגם לא תיקים סגורים.
מדינה זרה או גוף מחוץ לישראל (ס'15)– לשם קבלת זכות במדינה זרה לבקשת האדם. המידע לא יכלול פרטי רישום שהתיישנו או נמחקו וגם לא תיקים סגורים. בנוסף, מוצע לקבוע כי משטרת ישראל תהיה רשאית למסור מידע לגופי חקירה מחוץ לישראל במצבים מסוימים. מוצע שהמידע יוכל לכול פרטי רישום שהתיישנו אך שלא נמחקו ובתנאים מסוימים גם מידע בדברים תיקים סגורים ותיקים שעוכבו בהם ההליכים.
רשות הרישוי (ס'16) – מידע מן המרשם לעניין מבקש רישיון ברכב ציבורי, מבקש רישיון לשמש מורה לנהיגה, מבקש רישיון לסח לפי תקנות התעבורה ומידע לעניין מי שביצע עבירת תעבורה או עבירות סמים.
היקף זכות העיון של אדם במידע במרשם הנוגע לו ומנגנונים למניעת זליגת המידע מהמאגר
מוצע לקבוע, בדומה לחוק הקיים, כי כל אדם זכאי לעיין במידע הפלילי על עצמו (ס'4).
עוד מוצע לקבוע מי רשאי לעיין במידע הפלילי עבור אותו אדם כאשר נבצר ממנו לקבל את המידע בעצמו.
ואולם, בניגוד לפרשנות שניתנה ע"י בית המשפט העליון בבג"ץ 7256/95 פישלר נ' מפכ"ל המשטרה אשר קבעה כי זכות העיון של אדם במרשם הפלילי הנוגע לו כוללת גם את הזכות לקבל תדפיס של הנתונים, מוצע לקבוע מפורשות כי העיון ייעשה בדרך של הצגת המידע על גבי צג המחשב בלבד וכי לא יותר לאדם לקבל תדפיס או לצלם את המידע. הובהר בדברי ההסבר כי האדם יהיה רשאי לרשום לעצמו באופן ידני את המידע.
נוכח המידע שהוצג בפני ועדת קנאי לפיו מעסיקים רבים שאינם זכאים לקבלת מידע מהמרשם דורשים ממעומד לעבודה להגיש העתק מהמרשם אודותיהם, סברה הוועדה שהסדר זה נדרש כדי להבטיח רהביליטציה לבעלי רישום פלילי ומניעת חשיפתם ללחצים מצד מעסיקים באופן שעלול להביא לעקיפת הוראות החוק.
עוד מוצע לקבוע, בדומה לחוק הקיים, איסור לדרוש את המידע הפלילי על ידי מי שאינו זכאי לקבלו.
מוצע להוסיף לכך ולקבוע כי האיסור חל גם על דרישה לקבל מידע בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב. יצוין כי הפסיקה הסתייגה מתפיסה זו בפס"ד רפאל דיין נגד מפעל הפיס וקבעה כי לא כל בקשה למסור מידע באמצעות תצהיר בנוגע לעברו הפלילי של מועמד לעבודה היא פסולה. ואולם, ועדת קנאי ראתה בחיוב בחתימה על תצהיר לשם קבלה לעבודה עקיפה של הוראות חוק המרשם הפלילי ופגיעה קשה בתקנת השבים.
בנוסף, מוצע לקבוע הגנה לאדם מפני תביעות אזרחיות או פליליות, אם נמנע מלהשיב ולמסור מידע בדבר הרשעות שהתיישנו או נמחקו וביחס לתיקים סגורים.
תקופות התיישנות ומחיקה
ככל שחולף הזמן מצטמצמות ההשלכות של המרשם הפלילי על חייו של האדם במטרה לאפשר לו להשתקם ולהרחיב את ההזדמנויות העומדות בפניו. מרבית הגופים אינם זכאים לקבל את המידע כבר לאחר תקופת ההתיישנות. לאחר תקופת המחיקה רשימת הגופים שרשאים להיחשף למידע זה מצומצמת בהרבה.
ועדת קנאי אימצה את ההבחנה הקיימת גם היום בין בגירים לקטינים. כמו כן, המליצה הוועדה, בדומה לקבוע היום, לקבוע תקופות קצרות במיוחד למי שנקבע כי ביצע את העבירה אך הוא לא הורשע.
ועדת קנאי המליצה לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה ולחדד את ההבחנה בין מי שהייתה זו מעידה חד פעמית עבורו, בעניינו הומלץ לקצר באופן משמעותי את התקופות, לבין מי ששב ומפר את החוק (רצידיביסט) אשר יש צורך להגן על החברה מפניו. יצוין כי בוועדת קנאי נחלקו הדעות באשר לקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה ומשטרת ישראל התנגדה להמלצה זו. ואולם, חשוב לשוב ולציין, כי מידע שהתיישן ואף שנמחק נשאר בידי המשטרה וגופי החקירה שיש להם גישה ישירה למרשם.
הועדה סברה כי יש ליצור מדרג בהתאם לחומרת העבירה ומידת מועדותו של האדם. הוועדה מצאה כי שאלת הטלת עונש מאסר היא מדד מתאים להערכת חומרת העבירה ונסיבות המקרה.
ועדת קנאי נדרשה לשאלה אם לשנות את ההסדר הקיים ולהעניק שיקול דעת לבית המשפט לקבוע את תקופת ההתיישנות והמחיקה בכל עבירה, תוך התחשבות בנסיבותיה ובהשלכות הרישום. הוועדה סברה, ששינוי כאמור יפגע באחת ממטרותיו המרכזיות של החוק והוא שיקוף העבר הפלילי של האדם, וכן יסרבל ויאריך את ההליך הפלילי. מדוח הוועדה עולה כי גם שופטים וקציני מבחן ששמעה לעניין זה סברו כי אין מקום להעניק לבית המשפט שיקול דעת לעניין הרישום הפלילי. למסקנה דומה הגיעה הוועדה לעניין הענקת סמכות לבית המשפט לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה וסברה כי ההסדר הראוי הוא הסמכות הקיימת גם היום להתחשב בנסיבות המיוחדות במסגרת מנגנון החנינה על ידי נשיא המדינה.
בגירים
יצוין שגם לפי החוק הקיים וגם לפי המוצע, אם האדם הורשע בעבירה לפני תום תקופת ההתיישנות על ההרשעה, תסתיים תקופת ההתיישנות בתום תקופת ההתיישנות של ההרשעה החדשה. כך גם לעניין מחיקה – אם האדם הורשעה במהלך תקופת המחיקה, תסתיים תקופת המחיקה גם של ההרשעה המוקדמת רק בתום תקופת המחיקה של ההרשעה החדשה.
קטינים
עוד מוצע לקבוע , כפי שקיים בחוק היום, רשימה של עבירות שאין לעניין ההרשעה בהן התיישנות או מחיקה- וביניהן, עבירות שהעונש בגינן הוא עונש מוות, מאסר עולם, עבירות טרור ועוד.
סמכות נשיא המדינה לעניין התיישנות ומחיקה
בדומה להוראה הקיימת היום, מוצע לקבוע כי בסמכות נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה. כך גם מוצע לעגן את סמכותו לקבוע מועד להתיישנות או למחיקה של הרשעה אשר ככלל אין עליה התיישנות או מחיקה.
אמות מידה לשקילת מידע פלילי
במטרה להעביר מסר ברור שלפיו עצם קיומו של עבר פלילי אינו פוסל אדם מלעסוק בעיסוק מסוים, וכי מניעת קבלת אדם בשל עבר פלילי מחייבת הפעלת שיקול דעת ואינה פוסלת אותו, מבקשת הצעת החוק לעגן הבניה של שיקול הדעת של גופי ההעסקה הזכאים לקבל מידע, ולחייבם לגבש בנוסף הנחיות ונהלים פנימיים לשקילת המידע.
מוצע לקבוע כי גוף שקיבל מידע ישקול את מהות העבירה, סוג העבירה, חומרתה, משלך הזמן שחלף, גילו של האדם ביום ביצוע העבירה והאם יש לאדם יותר מפרט רישום אחד. בנוסף על הגוף לשקול את הזיקה בין המידע הפלילי לזכות המבוקשת- האינטרס הציבורי שבשלו נמסר המידע הפלילי, החוברות והאחריות הכרוכים בזכות המבוקשת, החשש, אם קיים, לפגיעה בשלומו של אדם או הציבור, מידע על אודות שיקומו של אדם ונסיבותיו האישיות.
הצעת החוק הפרטית
הצעת חוק 585/20 של חה"כ רויטל סויד מבקשת לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה כמפורט להלן:
תקופת ההתיישנות תעמוד על 3 שנים אם ניתן עונש קל משנת מאסר (ואם אכן ניתן מאסר התקופה תתווסף לתקופת המאסר). אם הוטל מאסר עד חמש שנים- תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד חמש שנים. לעניין קטינים, מוצע לקבוע כי תקופת ההתיישנות תעמוד על שנתיים בנוסף לתקופת המאסר, אם ניתן. ואם הוטל מאסר מעל שנה אך עד חמש שנים, תקופת התיישנות תהיה של שלוש שנים.
מוצע לקבוע כי תקופת המחיקה ככלל תעמוד על 5 שנים מיום ההתיישנות (במקום 10 שנים כפי שקבוע היום).
בדברי ההסבר להצעה נטען כי במהלך השנים חל כרסום בעיקרון תקנת השבים וכי ראוי לקצר את תקופות התיישנות והמחיקה ולאפשר לאדם לחזור לתפקד בחברה מוקדם ככל האפשר.
בנוסף, מוצע לקבוע כי שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה או להחלטה לסגור תיק שהתיישנו או שנמחקו וכי אדם אינו חייב לגלות מידע זה למי שאינו זכאי לקבל מידע לפי החוק.
כמו כן, מבקשת הצעת החוק לקבוע כי מי שאינו זכאי לקבל מידע בדבר עברו הפלילי של אדם, לא יהיה רשאי לדרוש מהאדם למסור מידע בעצמו על עברו, לרבות בדרך עקיפה של שאלות בכתב או תצהיר.
סוגיות מרכזיות לדיון
(בהמשך, לקראת כל ישיבה, נחדד את הסוגיות ספציפיות שצפויות יהיו לעלות באותו דיון).
קבלת נתונים – מוצע שהוועדה תקבל נתונים בדבר מספר האנשים שיש להם פרטי רישום; נתונים בדבר אחוז בעלי הרישום הפלילי שיש להם פרט רישום אחד בלבד, ואחוז בעלי הרישום שיש להם מספר פרטי רישום; אחוז התיקים בהם מוגש כתב אישום מתוך מספר החקירות הנפתחות מדי שנה; מספר התיקים הפתוחים במרשם וממוצע התקופות לסגירת תיקים.
הגופים שיהיו רשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי ומהמרשם המשטרתי- כאמור, לצד האינטרס הציבורי הקיים במקרים מסוימים לחשוף את עברו הפלילי של אדם, ניצבות ההשלכות הקשות שעשויות להיות לחשיפה כאמור על בעל הרישום. נוסף על הפגיעה בפרטיותו, עלולה להיות בכך פגיעה קשה בחייו האישיים ובעיקר באפשרות שלו להשתלב בחברה ובשוק התעסוקה. כמו כן, אינטרס השיקום -קיום אורח חיים נורמטיבי תוך השתלבות האדם בחברה ובשוק העבודה- הוא אינטרס ציבורי חשוב, שחשיפת פרטי המרשם מקשה על מימושו.
לפיכך, מוצע לבחון את ההצדקה הקיימת לעניין כל אחד מהגופים המנויים בתוספות להצעת החוק ולבחון האם האינטרס הציבורי שבחשיפת המידע אכן עולה על האינטרס הציבורי והאישי של האדם שבחיסיון המידע ובשיקומו של האדם. מוצע לדון בקריטריונים המוצעים לקביעת גופים נוספים ובאמות המידה לבחינת המידע הפלילי. כך למשל מוצע לבחון האם המדינה כמעסיק, באמצעות נציבות שירות המדינה, אכן זקוקה למידע ביחס לכל תפקיד. מוצע לברר האם המידע הכרחי לכל אותם תפקידים וגופים שמתבקש להעביר לגביהם מידע.
כחלק מהשיקולים בבחינת זהות הגופים שיהיו זכאים לקבל מידע, מוצע לבדוק את המנגנונים הקיימים לעניין זה בכל גוף- מוצע לבחון למי בתוך כל גוף תהיה הגישה למידע, אלו מנגנונים יבטיחו שהמידע יגיע רק לאותו גורם מסוים וכיצד יובטח שלא יועבר מידע עודף. מוצע לדון באמות המידה המוצעות כדי להבטיח את שקילת המידע באופן ראוי בכל גוף ובדרך שתמנע מצב בו אדם לא יועסק בשל עברו הפלילי כשהעבירה אינה רלוונטית ואינה חמורה.
היקף המידע המועבר- מוצע לדון בהיקף המידע שיועבר לכל גוף מהגופים הזכאים לקבל מידע מהמרשם. מוצע לדון בשאלה לאלו גופים יימסר מידע על הרשעות בלבד, לאלו גופים יימסר מידע לעניין הרשעות שהתיישנו ושנמחקו, למי יועבר מידע על תיקים תלויים ועומדים ולאלו גופים להם יימסר מידע על תיקים שנסגרו. כמו כן, מוצע לבחון האם יש להעביר לכל גוף מידע בהתאם לחיקוק הרלוונטי שקבע את זכאותו ולהיקף המידע שנקבע באותו חיקוק, או שהמידע יועבר לפי הוראות חוק המרשם כמוצע וכל גוף ישקול את המידע הרלוונטי לו.
תיקים תלויים ועומדים – מוצע לדון בשאלת העברת מידע מהמרשם המשטרתי לעניין תיקים תלויים ועומדים. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי מידע בדבר תיקים תלויים ועומדים יועבר לכל הגופים הזכאים לקבל מידע מהמרשם אך מידע בדבר תיקים שלא הבשילו לכדי כתב אישום יוגבל לתקופה שתקבע בתקנות. מחד, בשלב זה בעל הרישום הוא בחזקת חף מפשע, ובטרם הגשת כתב אישום לא נבדק אף אם יש ראיות לכאורה נגדו, מאידך, כאשר מדובר בחשדות חמורים הדבר עשוי להיות משמעותי לגוף שזכאי לקבל מידע מהמרשם. מוצע לדון בהשלכות העברת מידע כאמור, בשאלת העברת מידע בטרם הגשת כתב אישום, בשאלה אם ראוי שכל אותם גופים שבתוספות יקבלו מידע בדבר תיקים תלויים ועומדים, ובמשך התקופה במהלכה יועבר מידע זה.
מעסיקים פרטיים – החוק הקיים וכך גם הצעת החוק אוסרים העברת מידע למעסיקים פרטיים בכדי לאפשר את תקנת השבים. לפיכך, חוק המרשם אוסר העברת מידע למעסיקים פרטיים. ואולם, כמפורט לעיל, הפסיקה צמצמה את הפרשנות של איסור העברת המידע באופן המאפשר ככלל למעסיקים לבקש מידע על עבר פלילי רלוונטי ממועמד לעבודה, ואפשרה העברת תדפיס מהמרשם למעסיק פרטי על ידי בעל הרישום עצמו. הצעת החוק מבקשת לקבוע הסדרים משלימים שימנעו את העברת המידע בדרכים האחרות, כגון איסור על דרישה ממועמד לעבודה לחתום על תצהיר, הצהרה בכתב וכיוצ"ב. כן, מבקשת ההצעה לקבוע שזכות העיון לא תכלול קבלת תדפיס בכתב. ועדת קנאי המליצה על הרחבת ההסדר כאמור נוכח התופעה, שהוצגה בפניה, לדרוש ממועמדים לעבודה תדפיסים של הרישום, דבר המאפשר עקיפה של איסור העברת המידע מהמרשם. מוצע לדון בסוגיה זו ובמידת ההתערבות הראויה בשוק הפרטי - האם יש לאסור שאלונים בכתב, שאלות בעל פה וכיוצ"ב. לעניין זכות העיון, מוצע בנוסף, לדון בשאלה האם לאפשר פתח צר של אפשרות לקבל תדפיס במקרים מסוימים שיאושרו על ידי גורם בכיר במשטרה כשיש לכך הצדקה מיוחדת (למשל במקרים בהם פורסם בתקשורת שאדם נחקר והוא מבקש להביא תדפיס המצביע על סגירת התיק נגדו בכדי להגיש למעסיקו).
תקופות ההתיישנות והמחיקה – קיומו המתמשך של מידע פלילי עלול להוות מכשול לקיום אורח חיים נורמטיבי המבוסס על תעסוקה ובכך למנוע השתלבות מלאה בחברה לאחר ריצוי העונש. זאת, כאשר לעיתים הרישום נוגע לאנשים נורמטיביים כיום, בשל מעידה חד פעמית או שולית בעברם. ככל שחולף הזמן מהרשעתו של האדם קטנה ההצדקה להעביר מידע על עברו. מוצע לדון בתקופות ההתיישנות והמחיקה הראויות, לעניין בגירים ולעניין קטינים, לבחון אלו גופים ראוי כי ימשיכו לקבל מידע גם לאחר התיישנות ואלו גופים יהיו חשופים למידע גם לאחר המחיקה, והאם יש לקבוע מצבים בהם תהיה מחיקה ממשית של הרשעה מהמרשם. מוצע לקבל נתונים בדבר המועדות (רצדיביזם) ונתונים בדבר מספר האנשים בעלי רישום פלילי יחיד. כמו כן, מוצע לדון בתקופת ביטול הרישום לעניין תיקים סגורים.
חשיפת מידע בפני כלל הציבור בתקשורת וברשת האינטרנט – מוצע לדון בפער הקיים בין חוק המרשם בדבר חיסיון המידע לבין חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המעגן את עקרון פומביות הדיון והמאפשר פרסום שמות חשודים (למעט במשך 48 שעות הראשונות לאחר החקירה, ולמעט אם הוצא צו איסור פרסום) ופרסום פסקי דין ובהם פרטים מזהים. כיום פסקי דין מפורסמים, בין היתר, ברשת האינטרנט (יצוין בהקשר זה, כי ועדה בראשותו של השופט אנגלרד עוסקת בימים אלו בבחינת נושא זה של פרסום שמות בפסקי הדין) דבר המאפשר בקלות רבה לאתר מידע אודות אדם שהורשע. מוצע לדון בדרכים להגן על המידע המצוי במרשם הפלילי והמשטרתי ובקשיים העולים בעידן בו מידע רב נחשף בתקשורת וברשת האינטרנט.
תכניות לשיקום ולשילוב אנשים בעלי עבר פלילי – מוצע לברר אלו פעולות נוקטת המדינה לשילוב אנשים בעלי עבר פלילי בשוק העבודה, האם התוכניות הקיימות נוגעות רק לאסירים משוחררים או גם לבעלי עבר פלילי "קל" יותר? מוצע לברר האם אנשים בעלי עבר פלילי שאינו רלוונטי משתלבים גם בעבודה בשירות המדינה. מוצע לדון בפעילות הסברתית בנושא שילוב בעלי עבר פלילי.
התיישנות לפי החוק הקיים מחיקה לפי החוק הקיים תקופת ההתיישנות המוצעת תקופת המחיקה המוצעת
1.הוטל מאסר עד שנה התקופה שהוטלה+7 שנים 10 שנים מיום ההתיישנות
1א.לא הוטל עונש מאסר ואין לאדם פרט רישום פלילי נוסף 5 שנים 5 שנים
1ב.לא הוטל עונש מאסר אך יש פרט רישום פלילי נוסף 7 שנים 7 שנים
2.הוטל מאסר עד חמש שנים התקופה שהוטלה+10 שנים 10 שנים מיום ההתיישנות הוטל מאסר עד חמש שנים (כולל מאסר מתחת לשנה) תקופת המאסר שהוטלה + 7 שנים 7 שנים
3.הוטל מאסר לתקופה העולה על חמש שנים התקופה שהוטלה+כפל התקופה שהוטלה (שלא תעלה על 15 שנים) 10 שנים מיום ההתיישנות הוטל מאסר לתקופה העולה על חמש שנים תקופת המאסר שהוטלה+ 10 שנים 10 שנים
עונש אחר מהנ"ל 7 שנים 10 שנים מיום ההתיישנות
צו התחייבות להימנע מעבירה ושל"צ, שניתנו ללא הרשעה, או צו מבחן מלכתחילה לא יועבר מידע אלא לגופים מסוימים בלבד
לגבי אותם גופים שניתן למסור להם מידע- 7 שנות התיישנות לגבי אותם גופים שניתן למסור להם מידע- 5 שנים מיום ההתיישנות המידע יועבר לגופים מסוימים בלבד מתוך התוספת הראשונה.
המידע יתיישן ביום מתן ההחלטה או פסק הדין 5 שנים אם לא הורשע
(אם כן מדובר בהרשעה ויש לו פרט רישום פלילי נוסף – 7 שנים)
התיישנות לפי החוק הקיים מחיקה לפי החוק הקיים תקופת ההתיישנות המוצעת תקופת המחיקה המוצעת
הרשעה של קטין בטרם מלאו לו 14 המידע יימסר מלכתחילה לרשימה מצומצמת של גופים פשע – 5 שנים
עוון- 3 שנים הרשעה של קטין בטרם מלאו לו 16, אם לא הוטל עליו מאסר בפועל המידע יימסר מלכתחילה רק לרשימה מצומצמת של גופים מתוך התוספת הראשונה
המידע יתיישן ביום מתן ההחלטה או פסק הדין 5 שנים
עוון שעבר קטין לאחר שמלאו לו 14 ובטרם מלאו לו 16 המידע יימסר מלכתחילה לרשימה מצומצמת של גופים 3 שנים הרשעה של קטין בטרם מלאו לו 16, אם לא הוטל עליו מאסר בפועל המידע יימסר מלכתחילה רק לרשימה מצומצמת של גופים מתוך התוספת הראשונה
המידע יתיישן ביום מתן ההחלטה או פסק הדין 5 שנים
דרכי טיפול המידע יימסר מלכתחילה לרשימה מצומצמת של גופים 5 שנים דרכי טיפול המידע יימסר מלכתחילה רק לרשימה מצומצמת של גופים מתוך התוספת הראשונה
המידע יתיישן ביום מתן ההחלטה או פסק הדין 5 שנים
אם לא הייתה הרשעה, או אם ניתן צו מבחן בשל הרשעה או ללא הרשעה.
עונש שאינו מאסר 3 שנים הרשעה של קטין לאחר שמלאו לו 16 ולא הוטל עליו מאסר 3 שנים 7 שנים
מאסר עד שלוש שנים התקופה שהוטלה+5 שנים התקופה שהוטלה+5 שנים 7 שנים
מאסר עד חמש שנים התקופה שהוטלה+ 7 שנים התקופה שהוטלה+ 7 שנים 7 שנים
מאסר למעלה מחמש שנים התקופה שהוטלה+10 שנים התקופה שהוטלה+ 7 שנים 7 שנים