מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

משק המים בישראל – סוגיות מרכזיות :כתיבה עדו אבגר י 'באדר "תשע ח :אישור אורלי אלמגור לוטן , ראש צוות 25 בפברואר 2018 עריכה לשונית : מערכת דברי הכנסת ,הכנסת מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים91950 :'טל 6 4 0 8 2 4 0 / 1 - 02 :פקס 6 4 9 6 1 0 3 - 02 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 1 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע תוכן מבוא 2 צריכת מים בישראל 6 2.1 . צריכת המים לנפש 7 מקורות המים בישראל 8 3.1 . משקעים 8 3.2 . מקורות עיקריים למשק המים 8 3.2.1 . מקורות מים טבעיים 9 3.2.2 . מקורות מים מלאכותיים 10 מבנה משק המים וניהולו 12 4.1 . רשות המים 13 4.2 . חברת מקורות 13 4.3 . תאגידי המים 14 4.4 . תעריפי המים לצריכה ביתית 16 משבר המים בישראל 18 דרכי התמודדות עם משבר המים 19 6.1 . התפלת מים 19 6.1.1 . עיכובים בהקמת מתקני התפלה 19 6.1.2 . אתגרים נוספים בהתפלת מים 21 6.2 . השבת קולחים 22 6.3 . עידוד חיסכון במים 23 6.3.1 . חקיקה ותקינה 23 6.3.2 . העלאת תעריפים 25 6.3.3 . הסברה וקמפיינים 25 פעילות הכנסת עשרים בנושא משק המים 26 אתגרי משק המים לאור יעדי הפיתוח הבר-קיימא של האו"ם בנושא המים 27 עמוד 2 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע מבוא סמ מך זה נכתב לבקשת יושב ראש הכנסת יולי ,יואל אדלשטיין במסגרת הדיאלוג הבין- פרלמנטרי של הכנסת עם הפרלמנטים של יוון ושל קפריסין, והוא סוקר מגוון היבטים של .משק המים בישראל נושא המים הוא נרחב ומורכב ביותר ו מן הנמנע לעסוק בכל ההיבטים שלו במסגרת מסמך אחד, לא כל שכן להעמיק ב הם .לפיכך, ה מסמך מתמקד ב סוגיות מרכזיות ה נוגע ות למשק המים בישראל – ,מקורותיו מבנהו ואופני פעולתו וכן ב משבר המים בישראל ודרכי ההתמודדות עמו. המסמך סוקר בקצרה את פעילות הכנסת ה עשרים בנושא המים ומ צביע על כמה אתגרים העומדים לפ ני משק המים הישראלי ל נוכח יד יע הפיתוח בר ה- .קיימא של האו"ם בנושא המים יודגש כי אף על פי לש נושא המים יש גם בהיבטים אזורי ים ובין-מ דינתי ים , בין השאר היות שמקורות מים חוצים גבולות מדינתיים, במסמך זה כמעט לא נעסוק בסוגיות הקשורות ביחסי ישראל ושכנותיה סביב .נושא המים עיקרי המסמך:  בשנת 2016 היקף צריכ ת ה מים בישראל היה כ- 2,346 ;)מיליון מטר מעוקב (מלמ"ק34% מהם לשימושים ביתיים ו- 55% לחקלאות .צריכת המים לנפש לכל השימושים הייתה 257 מ"ק בשנה זו ,ומתוך צריכה זו ,צריכת המים הביתית (ובכללה צריכת מוסדות ציבור )הייתה 96 מ"ק. צריכת המים לנפש ירדה בשני העשורים האחרונים, אם כי בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה בצריכה. בצריכת המים לחקלאות חל שינוי בתמהיל מקורות המים – עלייה בצריכת מים שוליים (בעיקר קולחים– מי שפכים מטו ;הרים) וירידה בצריכת מים שפירים כך, בשנת2016 60% מהצריכה החקלאית הייתה של מים.שוליים לפרק בנושא  .למשק המים הישראלי מקורות מים טבעיים ומלאכותיים המקורות הטבעיים העיקריים הם אגן הכ י ,נרת שבו נכללים מאגרי מי התהום והנחלים המתנקזים לימת הכ נרת י , אקוויפר החוף ו אקוויפר ה הר. המים הטבעיים השפירים מספקים כ- 40% מצריכת המים. לצד ,מקורות המים הטבעיים שני מקורות מלאכותיים ממלאים תפקיד חשוב במשק המים : מים מותפלים ,)(בעיקר מי ים ש בשנת2016 סיפקו25% ,מצריכת המים ומי קולחים מושבים , המשמשים בעיקר לחקלאות, שבשנת2016 סיפקו25% מהמים שנצרכו לכלל .השימושים לפרק בנושא  המים בישראל הם קניין ציבורי והם מסופקים לציבור באמצעות שרשרת של גופים, חלקם מדינתיים וחלקם פרטיים, ש ממונים על הפקת המים, הובלתם במערכת ארצית של תעלות .וצינורות, ואספקתם לצרכני הקצה, וכן על איסוף השפכים, טיהורם והשבתם לשימוש חוזר עמוד 3 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע זה כעשור פועלת בישראל רשות ממלכתית שמרכזת את הסמכויות הניהוליות והרגולטוריות של משק המים– רשות המים .  בעבר אספקת שירותי מים וביוב לצ רכנים הייתה באחריות הרשויות המקומית . כיום במרבית הרשויות הצרכנים מקבלים את המים מ- 55 תאגידי מים וביוב . נראה כי הקמת התאגידים הביאה לשיפור ניכר בתשתיות, ול צמצום פחת המים (דליפות ואובדן מים) עקב גידול ב השקעות בתשתיות משק המים העירוני . יחד עם זאת, מאז הקמתם נשמעו טענות רבות על עלויות התפעול הגבוהות של התאגידים ועל התנהלותם הכלכלית הלא-יעילה . כיום נדונה בו ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים ו הגנת הסביבה של הכנסת הצעה לרפורמה שמטרתה לצמצם ב מידה ניכרת את מספר התאגידים כדי .לייעל את אופן פעולתם  רשות המים קובע ת את תעריפי המים, והם אחידים לכל הצרכנים הביתיים. ל תעריפי ם שתי מדרגות: צריכת כמות מים בסיסית (עד3.5 מ"ק לנפש בכל חודש ולא פחות מ-7 מ"ק ליחידת )דיור עולה כיום כ- 6.5 ש"ח למ"ק, כולל מע"מ; כל כמות נוספת שנצרכת מחויבת בתעריף גבוה יותר– כיום כ- 12.3 ש"ח למ"ק, כ ולל מע"מ . תעריפי המים נקבעים כך שי כסו את עלות .)אספקת שירותי המים והביוב לצרכן (עקרון העלות הריאלית לפרק בנושא  ישראל מתמודדת זה שנים עם משבר מים המתבטא במיעוט משקעים וה י דלדלות מקורות המים הטבעיים שבה .)(מי תהום ומקורות מים עיליים, ובעיקר ימת הכינרת הבצורת בצפון הארץ , אזור ה,מאופיין במשקעים רבים יותר קשה במיוחד. לפרק בנושא  לשם התמודדות עם המחסור הגובר במים ,ננקטים בישראל כמה מהלכים: הגדלת היצע המים המותפלים באמצעות הקמת מתקני התפלה הוא אחד המרכזיים שבהם. מאז שהחליטה הממשלה בסוף שנות ה- 90 של המאה הקודמת על הצורך ל היער ך ,להתפלת מי ים הוקמו חמישה מתקנים, אך בהקמתם חלו עיכובים רבים וחריגות מ לוחות הזמנים שנקבעו , ול כך היו השלכות .כלכליות וסביבתיות לפי אתר רשות המים, יכולת ההפקה של מתקני ההתפלה עומדת כיום על כ- 660 "מלמ ק מים בשנה . בשנת2016 הופקו בישראל604 מלמ"ק מים מותפלים .  ההסתמכות הגוברת על מים מותפלים כרוכה בכמה אתגרים: עלות הפקת מים מותפלים גבוהה מזו של הפקת מים שפירים טבעיים; התפלת המים גורמת נזקים סביבתיים , ובהם ( שימוש מוגבר באנרגיה ובעקבותיו – )עלייה בזיהום האוויר ו פגיעה בשימושי קרקע הנובע ת מהקמת מתקנים על החוף; נזק בריאותי בגלל מחסור במינרלים )(ובראשם מגנזיום במים המותפלים. נוסף על כך , קיים גם חשש לזיהום הסביבה מכימיקלים שמשמשים בתהליך ההתפלה , חשש לנזקים הנגרמים מהזרמת התמלחת לים( התמלחת היא תמיסת מי המלח )הנותרת לאחר הוצאת המים המותפלים ו חשש מהשפעת זיהום הים , ש וא ה המקור למים ,מותפלים על משק המים. עמוד 4 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע  עוד דרך התמודדות עם משבר המים בישראל היא הגברת השבת הקולחים , בעיקר .לחקלאות שיעור הקולחים המושבים לשימוש חוזר בישראל הוא מהגבוהים בעולם– 87% מהשפכים המטופלים (שהם 82% מכלל השפכים ). בשנת2014 יותר ממחצית הקולחים עמדו בתקני האיכות הנדרשים , על פי ה תקנות, ,להשקיה בלתי מוגבלת מבחינת האזור הגיאוגרפי כמות המים וסוג הגידולים. לצד יתרונות השבת ה ,קולחים ו למרות טיהור ,המים השימוש ,החוזר בקולחים עשוי לגרום לזיהום של הקרקע, הצומח ו מקורות המים הסמוכים.  לצד צעדים שמטרתם הגדלת היצע המים הקיים , אמצעים אחרים ננקטים כדי לה קטין את צריכת המים בישראל. אחד מהם הוא קביעת כללים הנוגעים ל היבטים שונים של השימוש במים באמצעות חקיקה וחקיקת משנה , ובפרט ה הכרזה על שטח מדינת ישראל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה. מכוח הכרזה זו נקבעו מכסות לשימוש במים ל פי סוג המים ,)(שפירים ומי קולחים לפי סוג ה ,)שימוש (חקלאות, השבה לטבע ול פי ה אזור הגיאוגרפי ומאפייני ו ה מטאורולוג י ים ו ה הידרולוגיים.  דרך נוספת להביא ל ידי צמצום צריכת ה מים היא פעולות חינוך והסברה שמטרתן להגביר את המודעות לחשיבות הנושא ול עודד אימוץ דפוסי צריכת מים חסכוניים יותר . לאורך השנים נע שו קמפיינים בנושא, ו הקמפיין התקשורתי האחרון היה בחודש יולי2017. רשות המים מתכננת ל צאת בקמפיין נרחב נוסף בתחילת2018 . לפרק בנושא  הכנסת היא אחד המוקדים של קביעת מדיניות משק המים בישראל. רבות מההחלטות ש קבעו את צורתו של משק המים ואת אופני פעולתו מעוגנות בחקיקה ראשית ובחקיקת משנה שנוסח ו ,נדונ ו ונחקק ו .בכנסת מגוון נושאים הקשורים למשק המים נדונו בוועדות ,בכנסת הנוכחית ובהן שתי ועדות משותפות שהוקמו לשם דיון בהצעות חוק הקשורות למשק המים. אחת מה צעות החוק – תיקון מס' 27 לחוק המים, התקבלה בתחילת2017, ו בה נ קבע, בין השאר, שמ פיקי מים לא ישלמו היטלי ם לאוצר המדינה בעד הפקת המים כבעבר, וש התשלומים שייגבו מהם עבור אספקת המים יועברו לטובת משק המים. לפרק בנושא  ברקע הדיון בנושא המים ניצב ת מטרת העל י הש שית ב יעדי הפיתוח הבר- קיימא של ( האו"םSDGs – Sustainable Development Goals ) ,ש העצרת הכללית של האו"ם ה מצ יא ב- 2015 . מטרה זו עניינה הבטחת זמינותם של משאבי מים ותשתיות תברואתיות וניהולם באופן בר-קיימא .לאורה של מטרה זו ויעדי המשנה שלה ,אפשר לדון ב כמה אתגרים הניצבים לפתחו של משק המים הישראלי: o אחד מ יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא הוא הבטחת נגישות מלאה ושוויונית של האוכלוסייה למי שתייה ראויים ובמחיר שווה לכל נפש , ו הבטחת תנאי סניטציה והיגיינה הולמים. אמנם רוב אזרחי ישראל נהנים מאספקת מים סדירה באמצעות חיבור ישיר ,למערכת המים הארצית אך ל אוכלוסיות מסוימות (ובפרט הבדואים ביישובים הלא- עמוד 5 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע מוכרים )בנגב אין נגישות כזאת,. יתרה מכך הגידול הצפוי באוכלוסייה והתמעטות היצע המים ממקורות טבעיים עשויים להקשות את המשך ה נגישות הקיימת . o יעד אחר הוא מזע רו של זיהום המים ו של כמות השפכים הבלתי-מטופלים. וא מנם ישראל היא אחת המדינות המובילות בכל הנוגע לטיפול בשפכים ו ל שימוש חוזר במי קולחים, אך יש הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות .בתחום זה למשל, י בי שובים שרוב אוכלוסייתם ערבית שיעור חיבור משקי הבית למערכות איסוף ביוב הוא 76% .בלבד כמו ,כן מספר גדול של בסיסי צבא אינם מחוברים למערכת ביוב מרכזית המאפשרת טיפול הולם בשפכים .זאת ועוד, ישראל חולקת מקורות מים טבעיים עם הפלסטינים, ו על כן מצב הטיפול בשפכים הפלסטינים (שנמצא בפיגור ניכר ביחס למצב בישראל) משפיע ישירות על איכות מקורות המים שישראל משתמשת בהם. o יעד נוסף הוא הפיכת השימוש במים בכלל המגזרים ליעיל יותר. בהקשר זה נזכיר הן את תרומתם של תאגידי המים ל הגברת יעילות מערכות אספקת המים ופינוי הביוב, והן את הטענות בדבר התנהלות ם הלא- יעילה. באותו הקשר אפשר גם לדון בהתקדמות ה ניכרת שנעשתה בישראל בכל הנוגע לביסוס חלק גדל והולך מהחקלאות ,על מי קולחים מושבים לצד בחינת דרכים לקידום חקלאות בת-ק יימא הצורכת פחות מים. o עוד יעד הוא גיבו ה ש ו טמע ה ות של כניות אינטגרטיביות לניהול משק המים. בשנת2012 הציגה רשות המים מסמך מדיניות– חלקה הראשון של תוכנית אב למשק המים עד2050 . תוכנית האב אמורה לכלול תוכנית יישום ל מימוש המדיניות ולגשר על הפער בין המצוי לרצוי, אך תוכנית יישום כוללת טרם פורסמה , ותוכנית האב לא הובאה לאישור .הממשלה o יעד נוסף הוא הטמעת ות כניות להגנה ע ל מערכות אקולוגיות ובתי גידול ימיים ולחים ולשיקומם. בהקשר זה נציין כי בהתמודדותה של ישראל עם משבר המים, מופנים משאבים רבים כדי להמשיך ול ספק את הביקוש למים לצורכי האדם– ,לחקלאות ,לתעשייה ולשימוש ביתי. עם זאת מצבם של מקורות המים בישראל הולך ומורע, ו אף שמתקיימת השבת מים לטבע, בתי גידול רטובים ולחים נ תונ ים בסכנה. לפרק בנושא עמוד 6 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע צריכ ת מים בישראל בשנת2016 היקף הצריכה של מים בישראל לכלל השימושים היה 00 3, 2,345,890 מטר מעוקב1 (כ- 2,346 מיליון מטר מעוקב, :להלן מלמ"ק.) בתרשים להלן מוצגת חלוק ת המים שנצרכו .לפי מטרות הצריכה תרשים1 :צריכת המים הכללית בשנת2016 ,לפי מטרות הצריכה במלמ "ק ובאחוז מכלל הצריכה2 60% מהצריכה החקלאית הם של מים לא שפירים, כמעט שלושה רבעים מה מים הלא-שפירים הללו הם מי קולחים – מי שפכים מטוהרים , והשאר מים מליחים ומי ש י טפונות. 3 בחינת נתוני הצריכה הרב- שנתיים מעלה כי הצריכה של מים בישראל לכלל השימושים (לבד מ העברת מים לרשות הפלסטינית ולירדן) עלתה משנת 1993 עד שנת2016 ב- 26% (שיעור שינוי שנתי ממוצע של1% ); השינויים בהיקף צריכת המים אינם זהים בכל השימושים – צריכת המים הביתית והציבורית עלתה ב- % 43 ( % 1.7 ;)בממוצע בשנה4 הצריכה התעשייתית עלתה ב- % 5 ( % 0.3 ;בממוצע בשנה5 צריכת המים לחקלאות עלתה ב- 14% ( 0.6% בממוצע בשנה). חשוב להבהיר כי בצריכת המים לחקלאות חל שינוי ניכר בתמהיל מקורות המים – ו בע ד שבצריכת המים השוליים (קולחים, מליחים ומי ש י)טפונות חלה עלייה של% 177 , בצריכת מים שפירים לחקלאות חלה ירידה של% 40 . 6 כאמור , בשנת2016 % 60 מהמים שנצרכו במגזר החקלאי היו מים שוליים. 7 1 .מטר מעוקב (מ"ק, קוב) הוא יחידת מידה לנפח ששווה לנפחה של קובייה שאורך צלעה מטר אחד 2 ,רשות המים צריכת המים הכללית בשנת2016 )לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק , 30 בנובמבר2017 . 3 ב צריכה החקלאית נ כלל ים כ- 30 .מלמ"ק מים שסופקו למטרת טבע ונוף מים אלו מסופקים בצינור תמורת תשלום , נוסף על כמויות מים גדולות הרבה יותר .המוזרמות לטבע ממילא 4 זהו נתון על השנים1993 – 2014 , היות שהחל משנת2015 .לא נעשית הבחנה בין צריכה ביתית לצריכה תעשייתית 5 ראו הערה4 .להלן 6 עיבוד של ,נתוני רשות המים צריכת המים לשנת2016 – דוח מסכם , נובמבר2017 . 7 ,רשות המים צריכת המים לשנת2016 – דוח מסכם , נובמבר2017 . חקלאות 1,282 55% צריכה ביתית וציבורית 809 34% תעשייה 124 5% ירדן והרשות הפלסטינית 131 6% כלל המים שנצרכו ב- 2016 : 2,346מלמ"ק עמוד 7 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע רשות המים פרסמה בשנת2012 תוכנית אב למשק המים לטווח הארוך (עד2050 .) 8 ב תוכנית נ כללה תחזית צריכה , שהתבססה על שיעורי הגידול הצפויים ב אוכלוסייה, ולפיה עד לשנת2015 תחול ירידה של כ- 5% בצריכה לנפש , לצד גידול ניכר ב החזרת מים לטבע ו בהקצאת מים ל שיקום מקורות המים הטבעיים . לפי תחזית זו, בשנת2020 היקף הצריכה יהיה2,672 מלמ"ק בשנה (מלמ"ש), בשנת2030 – 2,765 ,מלמ"ש ובשנת2050 – 3,571 .מלמ"ש9 2.1 . צריכת המים לנפש כאמור, צריכת המים בישראל בשני העשורים האחרונים עלתה. אך בהתחשב בקצב גידול האוכלוסייה בישראל באותן שנים (כ- 2% )בשנה בממוצע נתוני הצריכה בשני העשורים האחרונים מצביעים על ירידה בצריכה לנפש, אם כי בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה .הצריכה לנפש ירדה מ- 331 מ"ק בשנ ת1993 לשפל של234 מ"ק בשנת2011 , ומאז עלתה עד257 מ"ק לנפש בשנת2016 . 10 להלן יוצגו נתוני ם מפורטים על צריכת המים לכל השימושים (חקלאות, תעשייה, צריכה ביתית וציבורית), ונתוני הצריכה הביתית והציבורית בלבד , בתוך תחומי ישראל (ללא ה ,מים המסופקים לירדן ולרשות הפלסטינית), לנפש ב- 15 .השנים האחרונות תרשים2 : צריכת מים לכלל השימושים וצריכת מים ביתית ואחרת, ,לנפש לשנה, במ"ק2002 – 2016 11 * נתוני הצריכה הביתית לשנים2015 – 2016 הם אומדן, היות ש ב שנת2015 בוטלו הקצאות המים לתעשייה ומשנה זו ואילך .הצריכה התעשייתית משויכת לצריכה הביתית 8 התוכנית עוסקת בסוגיות העיקריות של משק המים בישראל ומציעה פתרונות לאתגרים עתידיים . מטרת התוכנית היא לשלב ולסנכרן בין ,שיקולים הנדסיים של הבטחת אספקת מים כמותית ואיכותית עם שיקולים מבניים, כלכליים סביבתיים .חברתיים ומשפטיים ,רשות המים תוכנית האב למשק המים , תאריך :כניסה12 בפברואר2018 . 9 ,רשות המים תכנית אב ארצית ארוכת טווח למשק המים: חלק א– מסמך מדיניות , מהדורה4 , אוגוסט2012 . 10 ,רשות המים צריכת המים לשנת2016 – דוח מסכם , נובמבר2017 . 11 ,רשות המים צריכת המים לשנת2015 – דוח מסכם , דצמבר2016 ; צריכת המים לשנת2016 – דוח מסכם , נובמבר2017 . - 50 100 150 200 250 300 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 * 2015 * 2016 מים במ"ק לנפש לשנה שנה צריכה ביתית ואחרת צריכה לכלל השימושים עמוד 8 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע על פי התרשים, בשנת 2016 צריכת המים לנפש לכל השימושים הייתה 257 מ"ק בשנה , ו ,מתוך צריכה זו צריכת המים הביתית (ובכללה צריכה של מוסדות ציבור )הייתה 96 מ"ק בשנה . לפי נתוני צריכת המים ב- 15 השנים האחרונות, בחלקה הראשון של התקופה – עד שנת2008 – נתוני הצריכה נותרו קבועים יחסית: צריכה של270 – 285 מ"ק לנפש לשנה לכלל השימושים, וצריכה ביתית של102 – 106 מ"ק לנפש לשנה. בין2008 ל- 2011 חלה ירידה ניכרת בצריכה עד צריכה מינימלי ת של234 מ"ק לנפש לכלל השימושים (ירידה של13%) ו- 85 מ"ק לנפש בצריכה הביתית (ירידה של17% ). מאז נרשמה עלייה של10% בצריכה הכוללת ו- 13% בצריכה הביתית עד רמת הצריכה ב- 2016 ( 257 מ"ק לכלל השימושים ו- 96 מ"ק לשימושים .)ביתיים, כאמור לעיל מקורות המים בישראל 3.1 . משקעים עונת הגשמים באזורנו נמשכת כחצי שנה, מאוקטובר עד אפריל. מסת הגשם העיקרית, כ- 75% , יורדת במשך שלושה חודשים– דצמבר, ינואר ופברואר. 12 מספר ימי הגשם בישראל אינו עולה על כמה עשרות בשנה והוא יורד ככל שנעים מצפון הארץ לדרומה. למשל, ממוצע ימי הגשם בשנים1981 – 2010 פת צב היה 55 , בחיפה– 48 , בתל אביב– 45 , בירושלים– 43 , בבאר שבע– 27 ובאילת– 4. 13 כמו מספר ימי הגשם, גם כמויות הגש ם השנתיות הממוצעות פוחתות מצפון לדרום . כך, כמות המשקעים הרב- שנתית הממוצעת לשנים1981 – 2010 בצפת הייתה 671 מ"מ בשנה, בתל אביב – 583 ,מ"מ בחיפה – 539 מ"מ, בירושלים – 537 מ"מ, בבאר שבע – 195 מ"מ ובאילת – 22 .מ"מ14 כמות הגשם פוחתת גם ממערב למזרח. קו המדבר בישראל, ,שעובר בצפון הנגב י מגד ר את אזור .המדבר שמדרום לו ו מכאן ש כשני שלישים משטח ישראל נחשבים שטח מדברי (שטח ש בו כמויות ה מ שקעים נמוכות מ- 250 מ"מ בממ וצע רב-שנתי). ה הבדלים בין כמויות הגשם בשנים שונות ג:דולים כמות הגשם יכולה להגיע לכפליים מהממוצע בשנה גשומה ולכמחצית .הכמות הממוצעת בשנים שחונות15 ,לפי אתר רשות המים נפח מי הגשם בשנה ממוצעת בישראל הוא כ- 7,000 מ למ"ק. מתוך כמות זו פחות מ- 2,000 מלמ"ק נאספים במאגרי המים העיליים והתחתיים וניתנים לניצול. באופן גס, כ- 70% מהגשמים חוזרים לאטמוספרה באידוי ישיר מפני הקרקע או על ידי נידוף מצמחייה, כ- 5% זורמים בנחלים וכ- 25% מחלחלים אל מי התהום (היחס בין המספרים הללו משתנה מ.)אזור לאזור ברחבי הארץ16 3.2 . מקורות עיקריים למשק המים מקורות משק המים הישראלי נחלקים למקורות טבעיים – שהעיקריים שבהם הם הכ י נרת, אקוויפר החוף ואקוויפר ההר – :ומקורות מלאכותיים התפלת מי ים וטיהור שפכים (קולחים) . 12 ,רשות המים גשמים בישראל :, תאריך כניסה21 בינואר2018 . 13 תקופת המיצוע המקובלת במדידת משקעים היא30 שנים, ובישראל תקופת המדידה העדכנית היא 1981 – 2010 . 14 השירות המטאורולוגי הישראלי ו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , סטטיסטיקל62 1: אקלים , אוגוסט2017 . 15 ,רשות המים גשמים בישראל :, תאריך כניסה21 בינואר2018 . 16 .שם עמוד 9 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3.2.1 . מקורות מים טבעיים ימת נרת י הכ (ה שוכנת בצפון מזרח מדינת ישראל, בשקע הירדן) משמשת מאגר תפעולי ומקור אספקת מים למערכת הארצית. לצרכים תפעוליים נקבע לאגם מפלס מקסימלי – ( הקו האדום העליון209 מטר ,)מתחת לפני הים ש אותו אסור לעבור מחשש ל הצפה לש אתרים מסביב לאגם , ומפלס מינימלי – הקו ( האדום התחתון213 מטר מתחת לפני הים), שמתחתיו אסור לשאוב מחשש לפגיעה באיכות המים ובמערכת האקולוגית. למרות זאת, נכון להיום נקבע שהרום המינימלי יהיה עד214.87 מטר מתחת לפני הים (מפלס המינימום ההיסטורי שנמדד בדצמבר2001 ). 17 ב-1 בינואר2018 היה מפלס הכ נרת י 214.37 .מטר מתחת לפני הים18 אגן הכ נרת י הוא מכלול מאגרי מי התהום והנחלים המתנקזים לימת ה יכ .נרת שלא כמו יתר האגנים, באגן זה מנוצלים בעיק ר מים עיליים בשאיבה ישירה מן הכ נרת י (אם כי בשנים האחרונות, על רקע ירידת מפלס הכ י)נרת, היקף השאיבה יורד , וכן מנחלים ומעיינות במעלה נרת י הכ. רק חלק קטן מ מי תהום מנוצלים ,אך בעשורים האחרונים חל גידול בהיקף השאיבה . איכות המים המופקים טובה מא ו.ד19 אקוויפר החוף אוה מאגר מי תהום המשתרע בעומק לא רב מתחת לפני הקרקע לאורך מישור החוף, מהכרמל בצפון ועד חבל עזה בדרום. י בצ דו המערבי גו ף המים המתוק של אקוויפר החוף גובל בגוף המים המלוח של הים התיכון , ולכן שאיבות יתר מהאקוויפר עלולות להקטין את ש י פוע פני המים וכך להביא לכניסת מים מלוחים לקידוחים השואבים .קרבתו של האקוויפר לפני הקרקע הפ כה אותו לזמין ולנוח ביותר לניצול מחד גיסא (והוא אכן מנוצל במאות קידוחים הפרוסים בכל שטחו) ולרגיש ביותר לזיהומים מפני ה קרקע מאידך גיסא. רגישות זו באה לידי ביטוי בחדירה של מזהמים ממקורות שונים כגון תעשי י ה ותשטיפי מזבלות. נוסף על כך, מחלחלים גם עודפי השקיה מ ה שדות ש .מעל אקוויפר החוף סכנת הזיהום ג דולה אף יותר בשל הימצאותו של האקוויפ ר .תחת האזור המיושב והמתועש ביותר בארץ בפחות ממחצית הבארות השואבות באקוויפר החוף איכות המים מוגדרת כ.טובה20 בשנים ממוצעות תרומת המים של אקוויפר החוף למשק המים הישראלי נאמדת בכ- 240 – 300 "מלמ ש ( המילוי החוזר הטבעי לאקוויפר זה מוערך בכ- 250 מלמ"ש) , ומעמידה אותו במקום השלישי לאחר אקוויפר ההר והכינרת. אולם, אקוויפר זה מ שמש מאגר תפעולי חשוב מכיוון שהוא היחיד ה עשוי לאגור נפח מים גדול לתקופה רב- שנתית. ואכן, בשנים ברוכות מוחדרים לאקוויפר באופן יזום בנקודות שונות מים הנאספים ממאגרים אחר.ים בארץ וכן מי שיטפונות21 אקוויפר ההר (אגן ירקון-תנינים) משתרע בין רכס הרי יהודה ושומרון במזרח ובין חוף הים התיכון במערב. בצפון, האגן גובל בעמק יזרעאל ובשולי המורדות הדרומיים של הכרמל. בדרום, האגן גובל .בסיני בחלקו המערבי מונח אגן ירקון-תנינים מתחת לאגן הח.וף ומופרד ממנו על ידי סלעים אטימים התפוקה מהאגן (שאיבה ושפיעת מעיינות) נעה בשלושים השנים הא חרונות בין304 ל- 484 מלמ"ק לשנה. כיום האגן מנוצל במאות קידוחים הפרו ס.ים לרגלי שדרת ההר המרכזית איכות המים גבוהה . בטרם הוחל בשאיבה מהאגן התנקזו מימיו דרך שני מוצאיו הטבעיים: עיינות ראש העין, שהזינו את נחל הירקון, 17 סעיף1(ב) ל צו המים (קביעת המפלס המותר), תשכ"ח- 1968 . החלטה זו בתוקף עד1 במרס2018 . 18 ,רשות המים אגן הכ נרת י :, תאריך כניסה15 בינואר2018 . 19 .שם 20 ,רשות המים אגן החוף :, תאריך כניסה15 בינואר2018 . 21 .שם עמוד 10 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע ועיינות התנינים. התפתחות השאיבה מהאגן לוותה בירידת מפלסים. בד בבד פחתה גם השפיעה .במעיינות22 נוסף :על מקורות מים אלו קיימים גם מקורות קטנים יותר אגני ההר המזרחי ; אגן ה גליל ה מערבי ; אגן הכרמל ;אגני הנגב והערבה. 23 3.2.2 . מקורות מים מלאכותיים מלבד המקורות הטבעיים למשק המים יש גם שני מקורות מלאכותיים חשובים.: התפלה וטיהור שפכים התפלה – התפלת מים היא הפרדה בין המים למלחים המומסים בהם כדי לקבל מים ראויים .לשימוש היות שבישראל שורר מחסור תמידי במים טבעיים, מים מותפלים משמשים מקור מים חשוב ומרכזי .במשק המים המים המופקים ממתקני ה התפל ה .הם מים באיכות מעולה כמעט90% מהמים המותפלים מופקים ב חמישה מתקנים להתפלת מי ים– ,אשקלון, פלמחים, חדרה שורק ואשדוד והשאר מופקים ב מתקנים להתפלת מי תהום מליחים )(רובם בערבה. 24 לפי ,רשות המים שילוב המים המותפלים במערכת הארצי ת גורם ל שיפור איכות המים השפירים ומי הקולחים לחקלאות לו ירידה בהמלחת קרקעות ומי תהום, ו מאפשר יציבות ו אמינות ב אספק.ת המים למשק ,מנגד, להתפלה יש גם עלויות כלכליות וסביבתיות ובהן צריכת אנרגיה גבוהה וכפועל יוצא מכך ,עלייה בזיהום האוויר ,צריכת כימיקלים תפיסת שטחי חוף ,הים חשש להשפעה על הסביבה הימית כתוצאה מהשבת התמלחת לים.ועוד25 בשנת2016 הופקו בישראל 604 .מלמ"ק מים מותפלים26 השבת קולחים – במדינת ישראל נוצרים מדי שנה יותר מ- 500 מלמ"ק שפכים. מרבית ם ( % 93 ) עוברים טיהור בר מה כ לשהי ב מתק ני טיהור שפכים הממוק ם מי, בדרך כלל, ב סמוך לכל עיר או לכמה ערים יחד. ב- 87% מהשפכים המטופלים (או82% מ כלל השפכים ) נעשה שימ וש .חוזר, בעיקר לצורך השקיה חקלאית שיעור השבת ה קולחים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. ההשבה מתבצעת באמצעות עשרות מפעלים, המספקים מעל ל- 400 מל מ"ש. כמות זו היא כ- 30% מסך המים המסופקים לחקלאות וכ- 20% מסך המים .המסופקים לכל השימושים השטחים החקלאיים המושקים בקולחים בישראל נאמד ים בכ- 1.3 מיליון דונם. 27 להרחבה על התפלת מים והשבת קולחים ראו פרק 6, .העוסק בהתמודדות עם משבר המים כאמור, בשנת2016 נצרכו בישראל2,346 מלמ"ק מים. בתרשים להלן מוצגת חלוקת ה מים שנצרכו לפי .מקור 22 ,רשות המים אגן ירקון-תנינים :, תאריך כניסה15 בינואר2018 . 23 ,רשות המים מקורות המים , תאריך :כניסה15 בינואר2018 . 24 ההבחנה בין מים מלוחים למים מליחים היא לפי ריכוז המלחים המומסים במים : במים מליחים ריכוז המלחים אינו עולה על10,000 מ"ג מלחים לליטר מים ;במים ים,, שהם סוג של מים מלוחים ריכוז המלחים מגיע ל- 40,000 מ"ג מלחים לליטר .מים ,רשות המים תכנון ופיתוח– התפלה , תאריך :כניסה15 בינואר2018 . 25 ,המשרד להגנת הסביבה מתקני התפלה: מדיניות המשרד לאיכות הסביבה להגנה על הסביבה הימית והחופית– ים תיכון , יוני2002 . 26 ,הילה גיל מנהלת אגף התפלה ויו"ר מ י נהלת ההתפלה ,ברשות המים, דוא"ל25 בפברואר2018 . 27 ,רשות המים השבת קולחין ומים נחותים :, תאריך כניסה15 בינואר2018 ;רשות המים ורשות הטבע והגנים , איסוף וטיפול בשפכים וניצול קולחים להשקיה חקלאית: סקר ארצי– 4 201 ,דצמבר 6 201 . עמוד 11 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים 3 :צריכת ה מים בישראל2016 , לפי מקור, כמות במלמ "ק ואחוז ב כלל ה צריכה28 השימוש הנרחב בהתפלה ובהשבת מי קולחים הפחית את התלות של משק המים בישראל בשאיבת מים מהכ י נרת וממקורות אחר ים, אולם הפיחות במשקעים וריבוי שנות הבצורת ממשיך ל גרום ( לפגיעה במערכות האקולוגיות של אגן הכ י )נרת, ים המלח והנחלים .ובחקלאות בתוכנית האב למשק המים מ- 2012 ניתנ ה תחזית מאזן מקורות המים בישראל לטווח הבינוני והארוך (בהנחה ש היצע המים הטבעיים יפח ת והיקף השבת הקולחים יגדל ). לפי תחזית זו עתיד להיווצר פער בין היצע המים ובין הצריכה ופער זה עתיד ללכת ולגדול ב:עשורים הבאים בשנת2020 צפוי ים היצע של2,663 מלמ"ש ומחסור של9 מלמ"ש לעומת ;הצריכה הצפויה בשנת2030 צפוי ים היצע של2,715 ומחסור של50 מלמ"ש לעומת ;הצריכה הצפויה ובשנת2050 צפויים היצע של2,900 מלמ"ש ומחסור של671 מלמ"ש לעומת הצריכה הצפויה. ,לפי התוכנית כדי להתמודד עם הפער בין ההיצע לביקוש נדרשת השלמה ע ל יד י מקורות מים מלאכותיים( התפלת מים מליחים ו מי ים וי בוא י) – השלמה של כ- 750 מלמ"ש ב- 2020 , ו כמות ה פול כ וזמ עד 2050 . 29 מערכת המים הארצית30 ,כאמור ל מדינת ישראל משאבי מים מוגבלים ,ו חלקה הצפוני עשיר במשקעים יותר מ חלקה .הדרומי לכן הוקם בשנות ה- 60 של המאה ה- 20 המוביל הארצי, מערכת משולבת של תעלות וצינורות מים שמטרתה שאיבה והולכ ה של מים מאגם הכ י נרת אל חלקה המרכזי והדרומי של המדינה. עם הפעלתו יועדו כ- 80% מהמים הזורמים בו לחקלאות וכ- 20% – .לשתייה 28 ,רשות המים צריכת המים הכללית בשנת2016 )לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק , 30 בנובמבר2017 ,; שרון נוסבאום מנהלת אגף פיקוח (ספק ים) ומידע ,ברשות המים, דוא"ל25 בפברואר2018 . במי הקולחים נכללים39 מלמ"ק מים שפירים שהוזרמו במערכת השפד"ן , וב מים המליחים נ כללים18 מלמ"ק מים מותפלים .מהמתקן במעגן מיכאל 29 ,רשות המים תכנית אב ארצית ארוכת טווח למשק המים: חלק א– מסמך מדיניות , מהדורה4 , אוגוסט2012 . 30 ,רשות המים מערכת המים הארצית :, תאריך כניסה15 בינואר2018 . שפירים-טבעי 921 39% שפירים- התפלה 586 25% קולחים 575 25% מליחים ומלוחים 227 10% שטפונות 36 2% כלל המים שנצרכו ב- 2016 : 2,346מלמ"ק עמוד 12 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע שינויים במגמות הצריכה במדינה וגידול אוכלוסין מהיר גרמו לגידול בצריכת המים הביתית ובהגברת העומס על מקורות המים השפירים. כושר השאיבה מאגם הכ י נרת אל המוביל ה ארצי הוא כ- 400 מלמ"ש , אך בפועל נשאבת בשנים האחרונות כמות קטנה הרבה יותר. ,כיום מערכת אספקת המים המרכזית נשענת ברובה על המוביל הארצי והיא קושרת את מקורות המים העיקריים )(מקרות טבעיים ומלאכותיים עם מערכת ההולכה הראשית. רשת המים המרכזית פרוסה כיום מהכ י .נרת בצפון עד למצפה רמון בדרום ל אזורים שמדרום ,למצפה רמון, עמק הערבה ואילת מספקים מ ים מקידוחים מקומיים של מי תהום מליחים ו כן.מים מותפלים המים המסופק ים באמצעות מערכת המים המרכזית מ גיעים מ שלושה מקורות טבעיים : הכינרת וסביב ת ה, אקוויפר החוף ואקוויפר ההר, וכן מ מפעלי ההתפלה הפרוסים לאורך חוף הים .בפעולת המערכת הארצית תסוומ ות כמויות המים הנשאבות מכל אחד ממקורות המים. מבנה משק המים וניהולו חוק המים, התשי"ט- 1959 מסדיר את נושא המים בישראל בקביעת מדיני ות מרחבית כוללת, והוא ההסדר המשפטי המקיף ביותר בנושא משק המים בישראל . החוק קובע כי מקורות המים במדינה הם קניין הציבור )(קרי אין בעלות פרטית על מים בישראל , נתונים לשליטתה של המדינה, ומיועדים לצורכי תושביה ולפיתוח .הארץ שרשרת אספקת המים מורכבת מ כמה מקטעים ומאופיינת בריבוי גורמים .מקטע ההפקה כולל את חברת מקורות, מתקני התפלת מי ים, ו ספקים מקומיים שעוסקים ב שאיבת .מים במקטע החלוקה נכללים בעיקר תאגידי מים, רשויות מקומיות שטרם התאגדו או שאינן חבות בתאגוד, וספקים מקומיים .אחרים בדרך ,כלל ספקי )המים (תאגידים ואחרים גם אוספים את הביוב מצרכני הקצה ו מעבירים אותו למתקני טיפול בשפכים, המוחזקים על ידי איגודי ערים או ספקים מקומיים. מ ן המתקנים המים מושבים , באמצעות ספקים, לצרכני קצה בחקלאות ובתעשייה. בשנים האחרונות נוספו כמה מתקני התפלה, הם ו גורם מרכזי במקטע ה ייצור ו ה הפק ה של המים. על כל אותם מאות גופים מפקחת הרשות הממשלתיות למים ולביוב )(רשות המים , אשר הוקמה כדי לרכז את מגוון הסמכויות ואת קביעת הכללים ב כל נושא המים בידי גוף .מקצועי אחד31 התרשים להלן מציג את שרשרת אספקת המים .במשק המים הישראלי 31 ,רשות המים דוח הוועדה המייעצת להסדרת רגולציה כלכלית ארוכת טווח למשק המים, אסדרה על חברת מקורות מי ם בע"מ , ספטמבר2014 ', עמ24 – 25 . עמוד 13 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים4 : שרשרת אספקת השירותים במשק המים32 4.1 . רשות המים בינואר 2007 הוקמה)הרשות הממשלתית למים ולביוב (רשות המים, רשות פיקוח ממלכתית בתחום שירותי המים והביוב .הרשות הוקמה כדי לרכז את סמכויות הניהול וה אסדרה ולהעבירן מ ידי גופים רבים אל גורם ממשלתי יחיד שיופקד על ניהול משק המים בישראל, להסדירו ולפקח עליו במקצועי ו ת וב יעיל ות. 33 רשות המים אחראית ל רגולציה ש ל משק המים, ניהולו, תפעולו ופיתוחו, שימור ושיקום של מקורות מים טבעיים, פיתוח מקורות מים חדשים וקביעת המחירים למגזרים השונים , קביעת אמות מידה לשירותים שעל תאגיד י המים לספק; פיקוח על קיום חובות התאגיד לפי אמות המידה; קביעת כללים לחישוב עלות השירותים שעל התאגיד לתת וכללים בדבר תשלומים ותעריפים. 34 4.2 . חברת מקורות חברת מקורות מים בע"מ היא חברת תשתית המספקת את מרבית המים הנצרכים ב .ישראל מ ,קורות ש מוגדרת חברת המים הלאומית , היא חבר ה בבעלות ממשלתית מלאה ופעילותה כפופה לרשות המים. 32 'שם, עמ24 . 33 במסגרת זו הועברו לרשות המים הסמכויות שניתנו בחקיקה ,לנציבות המים לרשות לשירותים ציבוריים – מים וביוב , לשר האוצר, לשר הפנים, לשר לתשתיות לאומיות ולשר החקלאות בכל הקשור לקביעת תעריפי מים והיטלי הפקה . בהמשך הועברו לרשות גם המינהל לפיתוח תשתיות ביוב במשרד התשתיות הלאומיות והממונה על התאגידים ומינהל המים .ברשויות המקומיות במשרד הפנים 34 ,אסף וינינגר סיוע לנזקקים בתשלום חשבון המים ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 בנובמבר2011 ; ויקטור פתאל , תיאור וניתוח כלכלי של משק המים העירוני ושל תאגידי המים והביוב ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 9 בדצמבר 2014 . עמוד 14 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע היא משמשת ספק יש רות חיוני ויש לה מ ונופול בתחום הולכת המים ואספקתם . עיקר פעילותה של מקורות הוא הפקת מים שפירים (או רכישתם) והולכתם בצנרת מרכזית עד למרכזי צריכת מים. נוסף על כך , החברה פועלת בתחומי השבת קולחים, אספקת מים מליחים והתפלה . מערכות התשתית המשמשות את מקורות הוקמו בה דרג ה , בד בבד עם התפתחות המדינה. 35 בשנת2015 סיפקה חברת מקורות% 60 מהמים לצרכנים, הקי הפ ו % 33 .מהמים שהופקו בישראל36 4.3 . תאגידי המים עד ראשית תו שנ האלפיים אספקת שירותי מים וביוב הייתה באחריות הרשו וי .ת המקומית בשנת2001 התקבל חוק תאגידי מים וביוב , התשס"א- 2001 , שמטרתו להעביר את האחריות על משק המים העירוני מהרשויות המקומית לתאגידי מים פרטיים. בדברי ההסבר של הצעת החוק ה ממשלתית מוסבר הרצי ו נל לתאגוד בין השאר ב ש כך הפעילות בתחום משק המים והביוב ברשויות המקומיות הושפעה במידה רבה מסדרי העדיפויות של הרשו ת יו המקומי תו וממצב ן .הכספי לפי דברי ההסבר להצעת החוק, התוצאה היא שהשירות בתחום המים והביוב ש ניתן במספר רב של רשויות מקומיות בארץ לקה במהלך הזמן ב בעיות רבות, ובהן היקף תשתיות בלתי מספק, בעיקר בכל הנוגע ;למערכות הטיפול בשפכים רמת תחזוקה שאינה ,עומדת בתקנים הנדרשים הגורמת לפחת מים גבוה בחלק מהרשויות ולזיהום ;סביבתי חוסר התייעלות של המערכות וניצול לא מספק של;טכנולוגיות חדישות אי- עמידה בתקני איכות ה סבי בה; ה רמ לא מספיקה של .שירות לאזרח37 חוק תאגידי המים(שהתקבל, כאמור, בשנת2001 ) נועד, בין השאר, להבטיח רמ תו נאותות של ,שירות איכות ואמינות בתחום שירותי המים והביוב , במחירים סבירים ובלא א פליה; ליצור משק כספים סגור בתחום המים, קרי שימוש ב הכנסות מאספקת שירותי מים וביוב להשקע ה ,במערכות המים והביוב בהפעלתן ובמתן השירותים; .להבטיח ניהול עסקי מקצועי ויעיל של המערכות38 באוגוסט2004 תוקן חוק תאגידי המים ונקבע כי בתום שש שנים מיום תחילת ו ( כלומר עד31 ביולי2007 ) רשות מקומית לא תפעיל בעצמה את שירותי המים והביוב שבתחומה אלא תפעל באמצעות חברה. מאז נדחה מועד חובת התאגוד פעמים מספר וכיום המועד הוא0 3 ב יוני 9 201 . 39 לפי אתר רשות המים, עד היום הוקמו55 תאגידי מים וביוב , והם משרתים 155 רשויות מקומיות מ- 183 ה רשויות המחויבות בתאגוד על-פי חוק40 (החוק אינו חל על רשויות מקומיות במחוז יהודה ושומרון, על 35 ,רשות המים דוח הוועדה המייעצת להסדרת רגולציה כלכלית ארוכת טווח למשק המים, אסדרה על חברת מקורות מים בע"מ , ספטמבר2014 ', עמ18 . 36 עיבוד של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ש נתון סטטיסטי לישראל2017 , לוח21.4 :הפקה וצריכה של מים , 1 בנובמבר2017 . 37 הצעת חוק תאגידי מים וביוב, התש"ס­ 1999 . לפי דוח של רשות המים, לפני הקמת התאגידים חסרו למשק המים העירוני השקעות של כ-4 מיליארד ש"ח לשיקום ולהרחבה של תשתיות. תת- השקעה במשק המים מביאה לפחת מים גבוה, קרי דליפות מים ואיבוד מי קולחין העשויים לשמש את ענף החקלאות .רשות המים, תמצ ית דוח וועדת בלינקוב :, מתוך ויקטור פתאל ,תיאור וניתוח כלכלי של משק המים העירוני ושל תאגידי המים והביוב ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 9 בדצמבר 2014 . 38 ,אסף וינינגר סיוע לנזקקים בתשלום חשבון המים ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 בנובמבר2011 . יצוין כי ה רשות ה מקומית מקימה את תאגיד ה מים ו ה ביוב , והוא בבעלות ה ובשליט ת ה, אולם הוא אינו תאגיד עירוני רגיל כמשמעותו בפקודת העיריות. התאגיד הוא חברה בעירבון מוגבל הכפופה לפיקוח ולרישוי לפי חוק תאגידי מים ו .ביוב .התאגידים פועלים הן כחברות עסקיות להשאת רווח והן כגוף ציבורי בבעלות ציבורית לשם מתן שירות חיוני ויקטור פתאל , תיאור וניתוח כלכלי של משק המים העירוני ושל תאגידי המים והביוב ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 9 בדצמבר 2014 . 39 סעיף6א(ב) ל חוק תאגידי מים וביוב , התשס"א- 2001 . 40 רשות המים ,תאגידי מים וביוב :, תאריך כניסה16 בינואר 8 201 . עמוד 15 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע מועצות אזוריות ועל אגודות מים41 .) בשנת2015 העריכה רשות המים כי עד סוף שנת2015 יקבלו% 94 .מתושבי המדינה שירותי מים וביוב מתאגידים42 באתר רשות המים מצוין כי לא מתוכננת הקמ ה של תאגידים חדשים אלא צירוף של י ישובים נוספים.לתאגידים קיימים43 לפי דוח של רשות המים, המעבר לתאגידים הביא ל ידי שיפור בתחומים רבים, ובעיקר גדלו ההשקעות בתשתיות משק המים העירוני, פחת המים צומצם ושיעור מדי המים המכוילים גדל במידה ניכרת . לפי ,הרשות הגדלת ההשקעות גם הסירה חסמי ם בענף הבנייה, על ידי השקעות בהקמת מתקני טיפול בשפכים .ובתשתיות עירוניות נדרשות44 עם זאת , מאז הקמת התאגידי ם נשמעו טענות רבות על עלויות התפעול הגבוהות שלהם ועל התנהלותם הכלכלית הלא- .יעילה ב- 2011 מצאה רשות המים כי כלל עלויות ההנהלה והתפעול של התאגידים גבוהות בכ- 40% מהעלות המוכרת שלהם (העלות המוכרת היא עלו ת התפעול המצופה מכל תאגיד מים, כפי שקובעת רשות המים על פי מאפייני ו – גודל ו , פריסת ו , הטופוגרפיה של השטח שבתחומו ה וא פועל, איכות הטיפול בשפכים ב ו וכדומה.) 45 רשות המים מ בקרת היבטים שונים של תפקוד תאגידי המים ומפרסמת את תוצאות הביקורת על כל תאגיד בנפרד. 46 על פי נתוני הביקורת האחרונים שפורסמו, הנכונים לאמצע2015 , 47 תפקודם הכללי של עשר מ- 55 ( התאגידים% 18 )היה לא ,מספק או נכשל48 ועלויות התפעול של% 25 מהתאגידים גבוהות בהרבה מהנדרש או שקיבלו ציון נכשל . גם בדיקות ש ל מבקר המדינה בשנים2015 – 2016 ו- 2016 – 2017 חשפו ליקויים באופן הפעלת התאגידים שנבדקו, בין השאר אי-מינוי דירקטורים, אי-מינוי ועדת ביקורת ואי- הגשת דוחות ביקורת פנים, ביצוע התקשרויות ללא מכרז ואף ללא הסכם או חריגה מתקופת ההסכם, וחריגות ניכרות מסכומי ההתקשרות. 49 באפריל 2013 הציגה רשות המים הצעה לרפורמה של תאגידי המים והביוב .הרשות המליצה לאחד את התאגידים לכדי 15 תאגידים אזוריים. 50 בתוכנית הכלכלית לשנים2013 – 2014 ,ובהחלט ה בנושא ייעול ,מקטע החלוקה במשק המים והביוב העירוני קיבלה הממשלה את עיקרי התוכנית של רשות המים לשם הפחתת מחיר המים למגזר העירוני. 51 ב תוכנית,ה ביקשה הרשות למזג את כל תאגידי המים והביוב לכדי 15 חברות אזוריות עד1 ביולי2014 ,וקבעה ש רשויות מקומי תו ללא תאגיד מים יצטרפו לחברות האזוריות. באוגוסט2013 תוקן חוק תאגידי מים וביוב על פי החלטת הממשלה, אך בעקבות סיכום בין מרכז השלטון 41 בישראל כמעט1,000 אגודות מים , והן מספקות מים בעיקר במגזר הכפרי: קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים וכפרים ערביים; תמי שור ,סמנכ"ל ית אסדרה ב רשות הממשלתית ל מים וביוב , 'פרוטוקול מס47 של ועדת הכלכלה , 10 באוגוסט 2015 . 42 אפרת בנזוז, ראש ענף תאגידים ברשות הממשלתית למים וביוב, תשובה על פניית מר כז המחקר והמידע של הכנסת בנושא ,התנהלות תאגידי המים מול הצרכנים בנושאים כספיים, דוא"ל5 בנובמבר2015 . 43 רשות המים ,תאגידי מים וביוב :, תאריך כניסה16 בי נואר 8 201 . 44 רשות המים, תמצית דוח ועדת בלינקוב :, מובא בתוך ויקטור פתאל ,תיאור וניתוח כלכלי של משק המים העירוני ושל תאגידי המים והביוב ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 9 בדצמבר 2014 . 45 ,ויקטור פתאל תיאור וניתוח כלכלי של משק המים העירוני ושל תאגידי המים והביוב ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת9 בדצמבר2014 . 46 ,רשות המים ביקורות ומדדי התנהלות בתאגידי המים והביוב :, תאריך כניסה29 בינואר2018 . 47 ,רשות המים תפקוד התאגידים על פי מדדי ההתנהלות השונים (נכון לחודש יוני2015 ). 48 ,המדדים שנבדקו: שירות צרכנים, עלויות תפעול, ביטחון מים, פיתוח תשתיות, ניטור שפכי תעשייה, ממשק מול הרגולטור ,פרסומים, פחת מים חובות בגין צריכת מים. 49 מבקר המדינה, דוח שנתי67 ,א הרשות הממשלתית למים ולביוב : תאגידי המים– התקשרויות וניהול, נובמבר2016 ; דוח שנתי68 ,א הרשות הממשלתית למים ולביוב: סוגיות בניהול תאגידי מים , אוקטובר2017 . 50 ,רשות המים, מינהל המים והביוב ברשויות המקומיות תאגוד אזורי של תאגידי מים וביוב בישראל – הצעה למתווה ובחינת כדאיות כלכלית , אפריל2013 . 51 ,מזכירות הממשלה החלטת ממשלה מספר161 בנושא ייעול מקטע החלוקה במשק המים והביוב העירוני , 13 במאי2013 ; ,משרד האוצר ו הת כנית הכלכלית לשנים2013 - 2014, משק המים (עמ' 77 – 87 ), מאי2013 . עמוד 16 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע המקומי ל רשות המים הוחלט ל אפשר לתאגידים שיעמדו בפרמטרים פיננסיים ותפעוליים מסוימים לדחות את ה.איחוד52 בכנסת העשרים הוגשה הצעת חוק לצמצ ו ם מספר תאגידי המים ל- 11 . 53 הצעת החוק ,התקבלה בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה54 ולשם הכנתה לקריאה ראשונה הוקמה ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים ואיכות הסביבה. 55 עד כה קיימה הוועדה שורה ארוכה של דיונים עם כל הנוגעים בדבר, וב הם רשות המים והשלטון המקומי, כדי להגיע למתווה מוסכם להפעלת משק המים. בין השאר דנה הוועדה באפשרות לצמצם את מספר התאגידים ואף לבטלם כליל. דיוני הוועדה בנושא טרם .הסתיימו 4.4 . תעריפי המים לצר יכה ביתית את תעריפי המים ק ת בע ו רשות המים והם אחידים לכל הצרכנים, הן אלו שמקבלים את השירותים מתאגידי המים והן אלו שמתגוררים ברשויות מקומיות שטרם הקימו תאגיד או ש פטורות מ חובת הקמ.תו56 רשות המים קובעת גם תעריף אחיד של אגרת הביוב עבור תאגידי המים, ו האגרה נכללת .בתעריפי המים ב שנת2010 נקבעו ,בתעריפי המים לצרכנים הביתיים שתי מדרגות. במדרגה הראשונה צריכת כמות מים בסיסית (עד3.5 מ"ק לנפש בחודש ולא פחות מ- 7 )מ"ק ליחידת דיור. 57 במדרגה זו התעריף כיום (החל מיולי2017 ) הוא כ- 6.5 ש"ח למ"ק, .כולל מע"מ על כל כמות נוספת שנצרכת נגבה תעריף גבוה יותר– כיום כ- 12.3 .ש"ח למ"ק, כולל מע"מ58 יצוין כי בחמש השנים האחרונות הצריכה הביתית הממוצעת לנפש הייתה כ- 90 ,מ"ק בשנה קרי6.7 .מ"ק לחודש בממוצע59 לפי נתוני ה לשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההוצאות של משק בית על מים וביוב בשנת2015 היו145 ש"ח בחודש בממוצע. 60 מאז שנת2014 קבוצות אוכלוסייה מסוימות (כ )דוגמת נכים וקשישים זכאיות לתוספת של3.5 מ"ק מים בתעריף הבסיסי, נוסף על3.5 מ"ק בתעריף הבסיסי שכל התושבים זכאים להם, ובסך הכול מוקצים7 .מ"ק מים במחיר מופחת לזכאים61 מימוש מלא של ההטבה (קרי צריכה של7 מ"ק מים לחודש לזכאי) לפי התעריפים הנוכחיים, משמעותו חיסכון של כ- 20 ש"ח בחודש ל כל זכאי; נכון לסוף2015 , ההטבה מומשה באופן חלקי בלבד– לא כל הזכאים קיבלו את ההטבה בפועל ו לא כל מקב לי ההטבה ניצלו אותה במלואה. 62 52 ,ויקטור פתאל תיאור וניתוח כלכלי של משק המים העירוני ושל תאגידי המים והביוב ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת9 בדצמבר2014 . 53 הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון– צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז- 2016 , של חבר הכנסת איציק שמולי ( וקבוצת חברי כנסת/פ3523/20 .) 54 דברי הכנסת ה- 20 , ישיבה185 , 28 בדצמבר2017 ', עמ16 . 55 'פרוטוקול מס220 מישיבת ועדת הכנסת , 15 בפברואר2017 . 56 .התעריפים מתעדכנים אחת לחצי שנה 57 בחודש יולי2011 הוחלט על הגדלת כמות המים הבסיסית שהתשלום עליה הוא על פי ה תעריף הנמוך, מ- 2.5 מ"ק ל- 3.5 מ"ק לנפש לחודש, כדי להקל על משפחות מרובות ילדים, משפחות נזקקות ומשפחות הצורכות מים ביעילות ובחיסכון . בעקבות זאת הראו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ירידה של% 4.7 בתעריפי המים בחודש יולי2011 ,; אסף וינינגר סיוע לנזקקים בתשלום חשבון המים ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 בנובמבר2011 . 58 ,רשות המים תעריפי המים והביוב לצרכנים הביתיים בתאגידי מים וביוב עירוניי ם :, תאריך כניסה21 בינואר2018 . 59 רשות ה ,מים צריכת המים לשנת2015 – דוח מסכם , דצמבר2016 ; צריכת המים לשנת2016 – דוח מסכם , נובמבר2017 . 60 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הכנסות והוצאות משק הבית: נתונים מסקר הוצאות משק הבית 5 201 – סיכומים כלליים , לוח 3 .הכנסה והוצאה חודשית לתצרוכת בעשירונים של משקי בית ,לפי הכנסה כספית ברוטו למשק בית , 13 ביולי2017 . 61 סעיף102(ב1) ל חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א- 2001 ; תקנות תאגידי מים וביוב (אמות מידה ורשימת זכאים להפחתה בתשלום לשנת הכספים2014 ,)התשע"ד- 2014 . 62 ,עדו אבגר טיפול תאגידי המים בסוגיות צרכניות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת9 בנובמבר2015 . עמוד 17 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע עד שנת2009, תערי פי המים לצרכנים ו הי שונ ים בכל תאגיד ו תאגיד ואופן קביעת ם נעדר קשר ברור ושקוף לעלויות בפועל של שירותי המים והביוב .בכל תאגיד בינואר2010 נכנסה לתוקפה רפורמה בתעריפי המים :והביוב אשר מושתתת בין היתר על עקרון העלות הריאלית תעריפי המים אמורים לכסות את עלות .אספקת שירותי המים והביוב לצרכן תאגידי המים רוכשים את המים מ חברת מקורות (או משלמים היטל )עבור ההפקה העצמית שלהם, ו הפער בין המחי ר ש התאגיד משלם למקורות ובין התעריף לצרכן אמור .לכסות את עלויות התפעול של התאגיד היות שעלויות התפעול של התאגידים, מצב התשתיות שלהם ו מצבן הכלכלי של הרשויות ש בהן הם פועלים שונים זה מזה, נקבע שמחיר המים שישלם כל תאגיד למקורות ייקבע על פי למאפייניו הייחודיים , כ )ך שהפער בינו לבין התעריף לצרכן (שהוא כאמור אחיד יכסה את עלויות התפעול והפיתוח שלו . המחיר הממוצע שמשלמים כל התאגידים עבור המים ייקבע בהתאם ל עלות אספקת המים והטיפול בביוב בכל הארץ. כאמור, המים נמכרים בשני תעריפים לפי כמות :הצריכה התעריף הנמוך אמור לייצג את העיקרון ש לפיו מים הם מוצר יסוד ש מחיר צריכ תו בכמות מספקת לצרכים ביתיים בסיסיים צריכה להיות בת-השגה ( affordable), ו התעריף הגבוה אמ ור לייצג את ,עלות המים המותפלים שעלות הפקתם גבוהה משאיבת מים שפירים. 63 מבקר המדינה קבע ב- 2012 , על סמך נתוני רשות המים, כי בעקבות הרפורמה עלו תעריפי המים בכ- % 30 . 64 מאז הרפורמה עלו מחירי המים עד מחיר שיא, שנקבע ביולי2013 , ומאז חלה ירידה .עקבית בתעריפים המחיר )(בתעריף הנמוך כיום נמוך בכ- 20% )(נומינלית מהתעריף שנקבע בינואר2010 , עם יישום רפורמת התעריפים לראשונה, ו נמוך בכ- % 30 ממחיר השיא שנקבע ביולי2013 . 65 ב משך השנים ייחסו רבים את העלייה ב תעריפי המים להקמת התאגידים ולעלויות התפעול הגבוהות שלהם. 66 עמדת רשות המים ה מוצגת באתר הרשות67 היא ש אין קשר ישיר בין המעבר לניהול משק המים והביוב על ידי תאגידים ובין עליית התעריפים .התעריפים עלו בשל החלטת הממשלה להפסיק לסבסד את עלויות משק המים ולהשית את מלוא העלויות על הצרכנים, כפי שמקובל בתשלומים על שירותי תשתית אחרים, כגון חשמל .רשות המים מדגישה כי התעריפים משקפים את כל ההשקעות במשק המים והביוב העירוני ( ,לדוגמה הקמה ושדרוג של מתקני טיפול בשפכים )ואת כל ההשקעות במשק המים הארצי ( ,למשל מתקני התפלה .)תעריפי המים והביוב ש התאגידים גובים נקבעים לפי ה עלות המוכרת ולא לפי עלות בפועל , וה דבר אמור להבטיח לא ש תיכללנה בתעריף עלויות מנופחות, אף ו לעודד התייעלות( למשל הגבלת מספר העובדים בתאגיד). בהקשר זה נ ציין כי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא כי בשנת2011 מחיר המים הממוצע למשקי בית בישראל היה נמוך ב- 44% מהמחיר ה ממוצע במדינות המפותחות. כאמור, מאז שנת2011 מחיר המים 63 ,רשות המים הרפורמה בתעריפי המים והביוב , ינואר2010 . בעבר כלל מרכיב הצריכה השוטפת בתעריף המים לצרכן שלוש מדרגות– המחיר עלה ככל שכמות המים שנצרכה הייתה גדולה יותר. מצב זה א ו מנם עודד את הצרכנים לחסוך במים אך יצר תמריץ שלילי לתאגידים לחיסכון במים שכן הרווח שלה.ם למ"ק מים היה גדול יותר ככל שהצרכנים צרכו יותר .שם 64 ,מבקר המדינה דוח שנתי 63א ,הרשות הממשלתית למים ולביוב ,אוקטובר 2012 . 65 לרשימת התעריפים שנקבעו מאז כניסת רפורמת התעריפים לתוקף בינואר2010 :ראו רשות המים ,תעריפים :, תאריך כניסה 21 בינואר2018 . לניתוח כלכלי של משק המים העירוני ראו: ויקטור פתאל ,תיאור וניתוח כלכלי של משק המים העירוני ושל תאגידי המים והביוב ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 9 בדצמבר 2014 . 66 ראו למשל דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא ביטול תאגידי מים: 'פרוטוקול מס307 של ועדת הפנים והגנת הסביבה , 16 ביוני2014 . 67 רשות המים ,הרפורמה במשק המים והביוב :, תאריך כניסה21 בינואר2018 . עמוד 18 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע בישראל ירד עוד. משקל ההוצאה על שירותי המים בכלל ההוצאות של משק בית בישראל עמד בשנת2011 על כ- % 1, לעומ ת כ- % 2.4 .במדינות האיחוד האירופי בממוצע68 משבר המים בישראל ישראל ,שברוב שטחה שורר אקלים צחיח או צחיח למחצה, מתמודדת מזה שנים עם משבר מים– מיעוט משקעים וה י.)דלדלות מקורות המים הטבעיים שבה (מי תהום ומקורות מים עיליים, ובעיקר ימת הכינרת רשות המים הודיעה באוקטובר2017 כי לפי התחזיות( החורף הנוכחי2017/18) צפוי להיות חורף שחון נוסף , לאחר ארבעה .חורפים שחונים רצופים69 שר האנרגיה, הממונה על רשות המים, הצהיר בינואר2018 כי לפי התחזיות הקיימות, בעונת החורף הנוכחית צפויות כמויות משקעים בשיעור של כ- 70% בלבד מהממוצע הרב-שנתי וכי במשק המים שורר מצב חירום. 70 לפי הודעת רשות המים , המצב בצפון הארץ קשה במיוחד, והבצורת שם היא החמורה ביותר שנמדדה מאז שנות ה- 20 .של המאה הקודמת הבצורת גרמה ,להתייבשות מעיינות בגליל ונוכח התחזית לחורף שחון נוסף, הביעו ברשות המים חשש מא ש בקיץ הבא יתייבשו אף מעיינות גדולים ,שלא התייבשו מעולם כ דוגמת הבניאס . ,נוסף על כך כמות המים הנכנסת נרת י לכ בארבע השנים הא חרונות היא הנמוכה ביותר ש תועד ה: באוגוסט2017 נשבר השיא השלילי של כניסות מים לכ י נרת– בחודש זה נגרעו מהכ י נרת26 מלמ"ק מים( השיא הקודם נמדד באוגוסט2014 ). עקב כך מפלס נרת י הכ צפוי לרדת ועשוי אף לרדת אל מתחת לקו השפל ההיסטורי ש נמדד בשנת2001 ,אף על פי שכמעט לא נשאבים מים מהכ י נרת בשנים .האחרונות71 ב אוקטובר2017 מפלס המים באקוויפר ירקון-תנינים היה נמוך או שווה לקו האדום שלו, וחסרו בו 18 מלמ"ק עד לקו, ו- 47 מלמ"ק לעומת מצבו בשנה שקדמה לה. בתחילת אוקטובר, ספיקת מעיינות התנינים , ,שמנקזים את האקוויפר ית הי ה הנמוכה ביותר שנמדדה אי-פעם . באקוויפר החוף מפלס המים היה קרוב לקו האדום, והיו חסרים בו59 מלמ"ק לעומת ה.חודש המקביל אשתקד72 68 ,ויקטור פתאל התפתחות מחיר המים למשקי-בית בישראל ובמדינות המפותחות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת25 בפברואר2014 . 69 ,רשות המים:הודעה לתקשורת חסרים במקורות המים כ- 5.2 מיליארד קוב , מהם מעל למיליארד קוב מתחת לקווים האדומים , 2 באוקטובר2017 . ב שנה ההידרולוגית2013/14 (השנה ההידרולוגית מתחילה בספטמבר ו מסתיימת במאי) הגיעו כמויות ה משקעים בשקלול ארצי לכדי 62% מה ממוצע הרב-שנתי . כמויות משקעים קטנות במיוחד נמדדו באגנים הצפוניים – אגן ההיקוות של הכ י נרת :והגליל המערבי 47% ו- 53% בהתאמה ; אומנם בשנת2014/15 הגיעו כמויות ה משקעים בשקלול ארצי לכדי105% מה ממוצע הרב-שנתי , אך גם בשנה זו כמות המשקעים באגן הכינרת לא הגיעה לממוצע הרב- ( שנתי98% ;) בשנת2015/16 הגיעו כמויות ה משקעים בשקלול ארצי לכדי81% מה ממוצע הרב-שנתי , כמויות משקעים קטנות במיוחד נמדדו באגנים :הצפוניים68% ב אגן ההיקוות של הכ י נרת ו- 65% ב גליל המערבי ; ב שנה ההידרולוגית2016/17 הגיעו כמויות ה משקעים בשקלול ארצי לכדי % 71 מה ממוצע הרב-שנתי ,. רשות המים דוח שנתי – מצב מקורות המים2014 , 22 ביוני2016 ; סיכום עונת הגשמים 5 /201 4 201 ומאפייניה ההידרולוגיים העיקריים; סיכום עונת הגשמים2015/2016 ומאפייניה ההידרולוגיים העיקריים ; עיקרי המאזן ההידרולוגי בשנת2016/17 והמצב ההידרולוגי החודשי , 1 באוקטובר2017 . 70 ,משרד האנרגיה הודעות דוברות : צוות הבצורת הציג לשר האנרגיה את המלצותיו: פעולות להגדלת היצע המים ופיתוח מקורות מים נוספים ופעולות לצמצום הביקושים למים , 16 בינואר2018 . 71 ,רשות המים :הודעה לתקשורת מפלס הכ י נרת ממשיך לרדת וחסרים מעל ל-5 מטר לכ י נרת מלאה , 24 באוגוסט2017 ; הודעה :לתקשורת השלכות4 :השנים השחונות האחרונות שפל היסטורי של כניסות מים לכ נרת י , 3 בספטמבר2017 ; הודעה :לתקשורת חסרים במקורות המים כ- 5.2 מיליארד קוב ,מהם מעל למיליארד קוב מתחת לקווים האדומים , 2 באוקטובר 2017 . 72 ,רשות המים:הודעה לתקשורת חסרים במקורות המים כ- 5.2 מיליארד קוב , מהם מעל למיליארד קוב מתחת לקווים האדומים , 2 באוקטובר2017 ; סיכום עונת הגשמים2015/2016 ומאפייניה ההידרולוגיים העיקריים; עיקרי המאזן ההידרולוגי בשנת2016/17 והמצב ההידרולוגי החודשי , 1 באוקטובר2017 . עמוד 19 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע דרכי התמודדות עם משבר המים 6.1 . התפלת מים ,כאמור היות שבישראל שורר מחסור במים טבעיים, מים מותפלים ה ם מקור חשוב ומרכזי במשק המים . מתקן ההתפלה הראשון בישראל הוקם באילת בשנות ה- 70 (ה מתקן עדיין פועל כיום ומ ספק20 מלמ "ק מים בשנה, רובם מי תהום מליחים מותפלים). 73 בשנת1999 ,, על רקע משבר מים חמור קבעה ממשלת ישראל כי יש להיערך להתפלת מי ים . בשנים הבאות קיבלה הממשלה שורה של החלטות על הקמת מתקני ,התפלה74 אך מתקן התפל ת מי הים ה ראשון החל לפעול רק בשנת2005 . עד אוקטובר2015 החלו לפעול חמישה מתקנים להתפלת מי ים: אשקלון, פלמחים, חדרה, שורק ואשדוד ,ו כל אחד מהם יכול להפיק בין 90 ל- 150 מלמ"ק מים בשנה (לכמה מהמתקנים הייתה עם בנייתם יכולת הפקה נמוכה יותר , והיא הוגדלה לאחר מכן) . נוסף עליהם פועלים ברחבי ישראל עוד כמה מתקני התפל ת מים מליחים, שמפיקים כמה עשרות מלמ"ק .נוספים בשנה רוב מתקני ההתפלה הוקמו בשיטתBOT ( Build, Operate, Transfer ), ש בה הזכיין מתכנן, בונה ומ פעיל את המתקן למשך תקופה ,ו בסיומ ה עובר המתקן לבעלות המדינה . מתקן אחד (פלמחים) יישאר בבעלות הזכיין בסוף תקופת הזכיינות. 75 לפי אתר רשות המים, יכולת ההפקה של כל מתקני ההתפלה יחד היא כ- 660 .מלמ"ש מים76 בשנת2016 הופקו בישראל604 מלמ"ק מים מותפלים , מהם62 מלמ"ק שמקורם במי תהום מליחים. 77 בינואר2018 ציין שר האנרגיה יובל שטייניץ בדיון במליאת הכנסת כי עקב משבר המים הנוכחי הו רחב ה הפקת המים במתקני ההתפלה מעבר למכסה ש עליה סוכם ע ם מפעילי המתקנים, כך שכמות המים המו ת פלים בשנת 2018 תהיה גדולה ב- 70 .מלמ"ק עוד ציין השר כי בשנים הקרובות מתוכננת הקמה של שני מתקני התפלה חדשים (בגליל המערבי– ,ראו מידע נוסף על כך בהמשך ובשורק) וכן הרחבת כושר ההתפלה של המתקנים .הקיימים ,לדברי השר שינויים אלו צפויים להביא ל ידי תוספת של350 – 500 מלמ"ק מים בשנה. 78 יצוין כי לפי החלטת ממשלה מ- 2008 , עד שנת2020 הכמות הכולל ת של מי ים מותפלים תהיה לפחות750 מלמ"ק בשנה. 79 6.1.1 . עיכובים בהקמת מתקני התפלה בשנת 2006 ציין מבקר המדינה כי לפי החלטות הממשלה היו אמורים לקום עד סוף שנת2004 שבעה מתקני התפלה. בפועל, עד מועד הביקורת החל לפעול מתקן אחד– המתקן באשקלון , שהחל לפעול 73 ,רשות המים מתקני התפלה בישראל :, תאריך כניסה30 בינואר2018 . 74 ,'פלורה קוך דבידוביץ התפלת מים בישראל :החלטות ממשלה בין השנים7 199 - 2008 ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת12 בינואר2009 . 75 ,רשות המים מתקני התפלה בישראל :, תאריך כניסה30 בינואר2018 . 76 ,רשות המים מקורות המים– התפלה ;מתקני התפלה בישראל , תאריך :כניסה15 בינואר2018 . 77 ,הילה גיל מנהלת אגף התפלה ויו"ר מ י נהלת ההתפלה ,ברשות המים, דוא"ל25 בפברואר2018 . באוקטובר2015 החליטה מועצת רשות המים כי היקף התפלת מי הים בשנת2016 יעמוד על550 מלמ"ק מתוך היקף התפלה מרבי של585 .מלמ"ק בפועל רכשה המדינה542 מלמ"ק היות שהמתקן באשדוד לוקה בכשלים שמנעו ממנו לייצר את כמות ,המים שהיה אמור לייצר (על קשיי תפעול המתקן באשדוד ראו בהמשך). שם; מועצת רשות המים פרוטוקול ישיבה מס' 134 , 26 באוקטובר2018 , הועבר בדוא"ל על ידי אולגה סלפנר ,יועצת מנהל רשות המים ומרכזת יחסים בי ן-לאומיים , 25 בפברואר2018 . 78 דברי הכנסת ה- 20 , ישיבה306, דברי שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים יובל שטייניץ, ע'מ 353 – 354 . 79 ,מזכירות הממשלה 'החלטת ממשלה מס3533 בנושא סקירה בנושא משק המים בישראל ותכנית חירום להתמודדות עם המשבר הקשה במים , 1 ביוני2008 . עמוד 20 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע באוגוסט2005 – ו עוד מתקן היה ב ת הליך הקמה. המבקר קבע כי משרד האוצר, נציבות המים ומשרד התשתיות הלאומיות התנהלו בא י.טיות ולא הוציאו לפועל את החלטות הממשלה80 ה עיכובים בהקמת מתקני ההתפלה נ משכו גם לאחר מכן. מבקר המדינה ציין בדוח משנת2012 כי עד2009 הוקמו רק שלושה מתקנים, .וכי אלו החלו לספק מים באיחור של שנה עד חמש שנים מהמועד המתוכנן81 גם המתקנים שהוקמו לאחר מכן הוקמו באיחור: המתקן בשורק, שלפי דוח מבקר המדינה היה אמור להתחיל לפעול בשנת2012 , החל לפעול(לפי אתר רשות המים) רק בסוף2013 ; המתקן באשדוד, ש גם הוא היה אמור להתחיל לפעול ב- 2012 (לאחר ש במקור היה אמור להתחיל לפעול כבר ב שנת2004 ) , החל לפעול רק בסוף2015; המתקן בגליל המערבי, שהיה אמור להתחיל לפעול ב- 2013 (ובמקור היה אמור להתחיל לפעול כבר ב שנת2004), טרם הוקם. 82 המתקן האחרון שבנייתו הסתיימה הוא המתקן באשדוד, שמפע ילה חברת בת של חברת מקורות. בהקמת המפעל חל כאמור עיכוב של שנים, ומבקר המדינה קבע כבר ב- 2012 כי אי- הקמת המתקן במשך עשור ( עד מועד פרסום הדוח ) מעידה על כשל מתמשך ו על בעיית משילות חמורה של הממשלה אשר פוגעים באינטרס הציבורי. 83 נוסף על העיכובים בהקמת המתקן ,לאחר הקמתו נמצאו בו תקלות שמונעות את הפעלתו )במלוא היקף הפעילות שתוכנן לו. העיכוב והתקלות גרמו לחברת מקורות (שנמצאת בבעלות המדינה ,הפסד של מאות מיליוני שקלים ועלות תיקון התקלות הקיימות במתקן מוערכת ב- 200 מיליון ש"ח ואף יותר. בעקבות הכשלים בבניי ת המתקן ו הפעלתו ,, בחודשים האחרונים פועלים במשרד האוצר ב רשות המים ו ב.חברת מקורות, לקדם את מכירת מתקן ההתפלה לזכיין פרטי84 על פי ,דברי שר האנרגיה במליאת הכנסת בינואר2018 אי שרה מועצת רשות המים את הקמת ה מתקן ל התפלת מי .ים בגליל המערבי85 קידום הקמת מתקן התפלה בגליל המערבי החל כבר בראשית שנות ה- 2000 . בשנת2007 בוטל חוזה מ- 2003 להקמת המתקן, ולאורך השנים נבחנו חלופות למיקום המתקן .ולאופן הקמתו בעקבות זאת נדחה .מועד הקמת המתקן שוב ושוב86 כאמור, הבצורת בצפון הארץ קשה במיוחד ובהיעדר מתקן התפלה באזור, התלות ה כמעט מלאה של אזור זה במקורות מים טבעיים, הופכת את המשבר ל חמור .במיוחד מבקר המדינה קבע ב- 2012 ה כי עלות הכלכלית, החברתית ו הסביבתית למדינת ישראל בעקבות המחסור במי ם גבוהה , בין השאר עקב הרס מאגרי המים הטבעיים, ובשל ה פגיעה ה כלכלית בדורות הבאים ובייצור החקלאי . על סמך אומדנים של רשות המים קבע המבקר כי הנזק הכלכלי הנגרם ממחסור של100 מלמ"ק מים גדול מ- 400 .מיליון ש"ח בשנה נוכח זאת קבע המבקר שהעיכובים בהקמת מתקני ההתפלה גורמים למשק ולסביבה נזקים חמורים וכי עלות הנזקים למשק ולסביבה מאי-א ספקת מים גדלה ככל שתקופת המחסור מתארכת . המבקר ציין כי לא נמצא שמשרד האוצר, ועדת המכרזים ומקורות בדקו והעריכו את 80 מבקר המדינה, דוח שנתי56ב , הקמת מתקנים להתפלת מי ים– משרד התשתיות , 9 במאי2006 . 81 מבקר המדינה, דוח שנתי62 , הקמה וחיבור של מתקנים להתפלת מי ים , 1 במאי2012 . 82 ,שם; רשות המים מתקני התפלה בישראל :, תאריך כניסה4 1 בפברואר2018 . 83 מבקר המדינה, דוח שנתי62 , הקמה וחיבור של מתקנים להתפלת מי ים , 1 במאי2012 . 84 'פרוטוקול מס840 מישיבת ועדת הכספים , 1 בנובמבר2017 . 85 דברי הכנסת ה- 20 , ישיבה306 , דברי שר האנרגיה יובל שטייניץ ', עמ364 . 86 מבקר המדינה, דוח שנתי62 ,הרשות הממשלתית למים ולביוב , 1 במאי2012 . עמוד 21 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע ה תוצא ות הכספיות והסביבתיות של מצב משק המים והמחסור בו וכן את עלות הנזקים למשק ולסביבה בעקבות אי-א ספקת ם מי. 87 6.1.2 . אתגרים נוספים בהתפלת מים מלבד ה עיכובים בהקמת מתקני התפלת מים ו ה נזקים שעיכובים אלו גורמים ,למשק המים הישראלי הגברת השימוש בהתפלה כרוכה ב אתגרים :נוספים עלות כלכלית – הקמת מתקן התפלה היא פרויקט מורכב שעלותו גבוהה– במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת2009 , הוערכה עלות הקמת מתקן בעל הספק של100 מלמ"ש מים בכ- 1.5 ,מיליארד ש"ח ונוסף עליה נדרשות השקעות גדולות לחיבור המתקן למערכת הארצית. 88 נוסף על כך, גם העלות השוטפת של הפקת המים המותפלים, הכרוכה בשימוש באנרגיה ובכימיקלי ם שונים, גבוהה יחסית ל עלות שאיבת מים טבעיי .ם עלות התפלת מים , לפי אתר רשות המים , היא כ-2 – 3 .ש"ח למ"ק89 נזקים ל סביב ה – רשות המים מציינת כי היא פועלת לצמצום ה השפעות של מתקני ההתפלה על הסביבה. 90 חרף זאת הקמת מתקני התפלה:מזיקה לסביבה בדרכים רבות, בהן פגיעה בשימושי קרקע הנובע ת מהקמת מתקנים על החוף העלולים לגרום,לפגיעה בערכי טבע וב אתרי נוף, ארכיאולוגיה והיסטוריה ; פגיעה בפעילות ימית ובמתקנים ימיים ;חשש מ פגיעה בסביבה הימית בעקבות סילוק מי רכז ה התפלה (ש בהם ריכוז המלח גבוה בערך פי שניים מ זה של מי ים) לא ים ה ;חשש מ זיהום מי הים בכימיקלים ; הצבת צנרת תת-מימית ;פגיעה במערכת ההידרולוגית ;יצירת מפגעי רעש ;שימוש מוגבר באנרגיה ( וכפועל יוצא עלייה בזיהום האוויר;) 91 שימו ב ש כימיקלים בו חומרים מסוכנים ואחסו נם. 92 נזק בריאותי הנגרם מ מחסור במינרלים במים – כאמור, תהליך ההתפלה מיועד לסלק את המלחים ,המומסים מהמים אולם בתהליך זה מסולקים כמעט לחלוטין גם רכיבים החיוניים לבריאות האדם, כגון סידן ומגנזיום . מגנזיום הוא מינרל חיוני לתפקוד גוף האדם. צריכת המגנזיום נעשית בין השאר אב מצעות .שתיית מים ב מחקרים נמצא כי צריכת המגנזיום במדינות שונות,, ובהן ישראל אינה מספקת. לנוכח ההסתמכות הגוברת על מים מותפלים עולה חשש שייגרם מחסור במגנזיום ולכך עלולה להיות השפעה .בריאותית חמורה93 87 מבקר המדינה, דוח שנתי62 , הקמה וחיבור של מתקנים להתפלת מי ים , 1 במאי2012 . 88 ,'פלורה קוך דבידוביץ התפלת מים בישראל : החלטות ממשלה בין השנים7 199 - 2008 ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת12 בינואר2009 . 89 ,רשות המים תכנון ופיתוח– התפלה , תאריך :כניסה15 בינואר2018 . 90 בין השאר באמצעות מתן משקל לשיקולים סביבתיים בהליכי מכרז להקמת מתקני התפלה (איכות ההצעה מבחינה סביבתית), חיוב המתקנים לבצע ניטור של הסביבה הימית, ודגש על יעילות אנרגטית ועל ייצור מוגבר בשעות צריכה ארצית נמוכה וייצור מופחת בשעות צריכה ארצית גבוהה . ,רשות המים מקורות המים– התפלה ; תכנון ופיתוח– התפלה , תאריך :כניסה15 בינואר2018 . 91 לפי נתונ י ה משרד להגנת הסביבה, בשנת2016 צריכת האנרגיה של כלל מתקני ההתפלה הייתה כ- 5.5 טרה-ואט ,אך זיהום האוויר מייצור חשמל זה אינו נכלל בחישוב זיהום האוויר שגורמים מתקני ההתפלה שכן הוא משויך ל זיהום שגורמות .תחנות הכוח ,רות קירו אגף איכות אוויר ושינוי אקלים ,במשרד להגנת הסביבה, דוא"ל6 בפברואר2018 . 92 ,משרד הגנת הסביבה מתקני התפלה: מדיניות המשרד לאיכות הסביבה להגנה על הסביבה הימית והחופית- ים תיכון, יוני 2002 . :לפירוט ונתונים על כמה מהסכנות לסביבה ראו סיניה נתניהו , התפלת מי ים– חוסן, אתגרים וסיכונים ,אקולוגיה וסביבה 4, דצמבר2017 , ע 'מ38 – 47 . 93 ,שלי לוי מחסור במגנזיום במים מותפלים ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת10 בינואר2011 ;שירי בס ספקטור , הוספת מגנזיום למים מותפלים , מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת15 בפברואר2012 . עמוד 22 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע משרד הבריאות תומך בהוספת מגנזיום למי השתייה המותפלים .משרד האוצר ורשות המים מתנגדים להוספת המגנזיום בטענה שיש דרכים יעילות יותר להספקת מגנזיום מאשר הוספתו ל מים שרובם אינם משמשים לשתייה. 94 בשנת2013 הוחלט על עריכת פיילוט לבחינת טכנולוגיות להוספת מגנזיום למי שתייה . הפיילוט לא יושם בגלל מחלוקות בענייני תקציב ובשנת2016 הוארכה הוראת השעה הקובעת את ביצוע הפיילוט עד ספטמבר2018 . 95 חשש מהשפעת זיהום ים ה על משק המים – איכות המים המותפלים נגזרת ממצב הזיהום של מי הים שהותפלו .. יתרה מכך, מים מזוהמים עשויים לגרום נזק למתקני ההתפלה לפיכך ,כשמתגלה זיהום של מי הים באזור ש .ממנו נשאבים המים למתקן ההתפלה נהוג להשבית את פעילות המתקן כמה פעמים בשנתיים האחרונות הושבתה פעילות ,מתקן ההתפלה בחוף אשקלון עקב זיהום אורגני קיצוני במי הים שמקור ו כפי הנראה ברצועת עזה. 96 עד כה אירועי הסגירה היו קצרי טווח, אך לא מן הנמנע שבמקרה של זיהום קיצוני, ייאלצו לסגור את ,מתקני התפלה לתקופה ממושכת והדבר עלול לגרום נזק רב ,למשק המים ש כן.תלותו במים מותפלים הולכת וגדלה 6.2 . השבת קולחים לפי סקר טיפול בשפכים שעורכת,רשות המים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים97 נכון לשנת2014 (השנה האחרונה שע ,)ליה פורסם הסקר עד כה שיעור השפכים המטופלים בישראל הוא גבוה – כ- 93% . השפכים שאינם מטופלים מסולקים למתקני סינון ראשוניים ולנחלים. שיעור הקולחים המושבים לשימוש חוזר הוא % 87 מהשפכים המטופלים ( % 82 מכלל השפכים). לפי הדוח , ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בשיעור מי ה קולחים .המטופלים המושבים להשקיה חקלאית השימוש העיקרי ב קולחים המושבים הוא להשקיה ב חקלא תו (לצד שימוש שולי בגינון ו ב תעשייה). כאמור לפי נתוני רשות המים, בשנת2016 נ צרכו 575 מלמ "ק מי קולחים, שה ם כ- % 25 מכלל הצריכה באותה שנה. 98 השטחים החקלאיים המושקים בקולחים בישראל נאמד ו בשנת 2014 בכ- 1.3 מיליון דונם. 99 טיהור השפכים מתבצע ברובו ב מתק ני טיהור שפכים )(מט"שים הממוק מי ם בדרך כלל ב סמוך לכל עיר או ל כמה ערים ביחד. הגדול שבהם הוא מפעל השפד"ן)(שפכי גוש דן, ה משרת אוכלוסייה המונה כשני ימ ליון נפש . המפעל הוא "בבעלות "איגוד ערים דן לביוב ואיכות סביבה, חברות בו שבע עיריות ומחוברים אליו יישובים נוספ ים. 100 פרופ' איתמר גרוטו, מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ציין בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בשנת2016 כי להערכת המשרד, הוספת המגנזיום למי השתייה תימנע כ- 250 מקרי מוות בשנה . 'פרוטוקול מס160 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה , 21 במר ס 2016 . 94 בדיון וועדת הפנים והגנת הסביבה טען נציג רשות המים כי עלות יישום המהלך תהיה בין150 ל- 400 .מיליון ש"ח בשנה גלעד פרננדס ,ס מנכ"ל בכיר כלכלה ב רשות המים , 'פרוטוקול מס160 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה , 21 במר ס 2016 . 95 תקנות בריאו ת העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומתקני מי שתייה), תשע"ג- 2013 ; 'פרוטוקול מס160 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה , 21 במר ס 2016 . 96 מבקר המדינה: דוח שנתי67 ,ב,זיהומי מים בין מדינת ישראל לשטחי יהודה שומרון ורצועת עזה , 16 במאי2017 ; פרוטוקול 'מס444 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה , 5 ביולי2017 . 97 רשות המים ורשות הטבע והגנים ,איסוף וטיפול בשפכים וניצול קולחים להשקיה חקלאית: סקר ארצי– 4 201 ,דצמב ר 6 201 . 98 ,רשות המים צריכת המים הכללית בשנת2016 )לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק , 30 בנובמבר2017 . מי הקולחים כוללים39 מלמ"ק מים שפירים שהוזרמו במערכת השפד"ן. 99 רשות המים ורשות הטבע והגנים ,איסוף וטיפול בשפכים וניצול קולחים להשקיה חקלאית: סקר אר צי– 4 201 ,דצמבר 6 201 . 100 ,רשות המים השבת קולחין ע"י מקורות :, תאריך כניסה30 בינואר2018 . עמוד 23 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע בינואר2010 אושרו תקנות בריאות ה עם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע- 2010 , ו בהן נקבעו קריטריונים מפורטים בכל הנוגע ל ערכים שבהם צריכים לעמוד מי קולחים מבחינת ריכוזי מלחים, ריכוזי מזהמים, ריכוזי מתכות ועוד. הערכים מוגדרים על פי סוג הטיפול במים ו על פ י ה מטרה ש ה אלי הם מיועדים ( השקיה חקלאית ל לא מגבלות , השקיה חקלאית מוגבלת לגידולים שאינם גידולי מאכל ו הזרמה לנחלים ). דרישות ה איכות שנקבעו בתקנות הו נהגו הב דרג ה במהלך חמש שנים מ כניסת התקנות לתוקף. לפי דוח שפורסם בסוף2016 , באיכות הקולחים בשנת2014 חל שיפור לעומת שנים קודמות. מחברי הדוח תולים את השיפור ב שיפור במי הרקע )(המים שנצרכים והופכים לשפכים ,שמקורם בהתפלה ב הפחתת השימוש במי נרת יכה וכן ב יישום ה כללים לטיהור שפכים על ידי תאגידי המים . לפי הדוח, בשנת 2014 כ- % 54 מהקו לחים עבר ו טיפול שלישוני ועמד ו ב רמת ה איכות הנדרשת בתקנות הקולחים להשקיה בלתי מוגבלת. 101 מרבית המט"שים שעדיין לא ו מד ע ב דרישות האיכות היו בתהליכי שדרוג ו עם השלמת ה שדרוג היה צפוי שיפור .משמעותי באיכות הקולחים ברשות המים העריכו ב אותה עת ב כי תוך שנתיים כ- 80% מהקולחים יעמדו באיכות .שלישונית102 חשוב לציין כי לצד היתרונות הבולטים בהשבת קולחים, לשימוש ה רב במים מושבים לצורכי חקלאות עשויות להיות הש פעות שליליות על הסביבה .שלא כמו מים שפירים, השפכים מכילים מ זהמים אורגניים ואי-אורגניים , ו למרות הטיפול והטיהור, ה ,שימוש בקולחים עשוי לגרום לזיהום של הקרקע, הצומח מקורות המים העיליים ומי התהום הסמוכים. ההשקיה נעשית סמוך למקורות מים עיליים ומעל מקורות ,מי תהום מי ו ההשקיה זולגים ומחלחלים מהשדות החקלאיים למקורות המים הטבעיים, ונ כנסים אל .מחזור המים בישראל גם אם תחזית רשות המים לע שיפור באיכות הקולחים התממשה, נראה שגם כיום לא כל המים המושבים עומדים באיכות הנדרשת בתקנות. יתרה מכך, יש גורמי סיכון אפשריים (מיקרו- מזהמים אורגניים ק יש פירוק שמקורם בשאריות תרופות ובמוצרי קוסמטיקה ) שאינם נכללים בתקנות שו.נוכחותם במים המושבים אינה מנוטרת103 6.3 . עידוד חיסכון במים לצד ה אמצעים הננקטים להגדלת ה יצע המים, יש אמצעים המיועדים לה פחת ת .צריכת המים בישראל 6.3.1 . חקיקה ותקינה ת אח ה דרכ ים לצמצום השימוש במים ה י א קביעת כללים לגבי היבטים שונים של השימוש במים באמצעות חקיקה וחקיקת משנה , ובפרט ה הכרזה על שטח מדינת ישראל כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה. 104 מועצת רשות המים מ כריזה הכרזה זו מתוקף סעיף36 לחוק המים , ועל פי ה הכרזה היא קובעת 101 תהליך הטיפול בשפכים במכוני הטיהור האינטנסיביים מח ו לק לשלושה שלבים עיקריים: טיפול ראשוני ( סינון מכני גס של השפכים )ושיקוע ראשוני , טיפול שניוני ( טיפול ביולוגי ש בו נעשה פירוק החומר האורגני, הרחקת המוצקים המרחפים, שיק וע של הבוצה וחיטוי) וטיפול שלישוני )(סילוק ביולוגי, סינון וחיטוי נוספים. המשר ,ד להגנת הסביבה שיטות טיפול בשפכים , :עדכון אחרון16 בנובמבר2017 :, תאריך כניסה12 בפברואר2018 . 102 רשות המים ורשות הטבע והגנים ,איסוף וטיפול בשפכים וניצול קולחים להשקיה חקלאית: סקר ארצי– 4 201 ,דצמבר 2016 . 103 דרור אבישר וגפן רונן-אלירז , השקיה בקולחים– ?ממה צריך להיזהר אקולוגיה וסביבה 4, דצמבר2017 , ע 'מ48 – 55 ; שירי בס ספקטור ,מיקרו- :מזהמים אורגניים במי השפכים היבטים סביבתיים ובריאותיים , מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת5 בינואר2011 . 104 קובץ תקנות6728 ,אכרזת המים (אזור קיצוב), תשס"ט- 2008 , 4 בדצמבר2008 . עמוד 24 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע בכללים המפורסמים ברשומות מכסות לשימוש במים על פי ,)סוג המים (שפירים ומי קולחים ה שימוש ,)(חקלאות, השבה לטבע ה אזור הגיאוגרפי ומאפייני ו ה מטאורולוג יי ה ם ו.הידרולוגיים105 בהתאם ל היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת למטרת חקלאות שקצבה מועצת המים, שר החקלאות קובע אמות מידה להקצאת המים .לחקלאים106 הפחתת השימוש במים באמצעות כלים רגולטוריים נעשה גם ב תחומים מ צומצמי ם ,יותר. כך למשל ב תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים), תשס"א– 2001 נאסרה שטיפת מכוניות במים זורמים, ו נקבע כי בעלי מתקן לרחיצת מכוניות חייבים להתקין מערכת למחזור מי .השטיפה ב כללי המים (שימוש במי ם באזור קיצוב), התשל"ו- 1976 נ אסר ה השקיית גינות פרטיות וציבוריות ששטח ן עולה על50 מטרים רבועים, אלא אם כן הותקנה ב הן מערכת השקיה יעילה המאפשרת ,השקיה חסכונית. בנוסף ב כללים נ קבע כי השקי ית גינות שלא באמצעות טפטוף תיעשה בשעות הערב .והלילה בלבד דוגמה נוספת הוא תיקון שהוכנס בחוק המים בשנת2010 ו בו נקבע (בסעיף9 א לחוק) כי חובה על כל גוף ציבורי להתקין אב י זרים לחיסכון במים במבנה ש בבעלותו או בחזקתו. ב ,)כללי המים (אביזרים חוסכי מים "התשע א- 2011, שקבעה רשות המים בעקבות תיקון החוק, מוגדר אביזר חוסך מים כ מוצר אשר התקנתו ושימוש נכון בו יגרמו לחיסכון משמעותי בצריכת המים ,כ דוגמת מכל הדחה דו-כמותי ,משתנה בלא מים , מגביל ספיקה לברז )(חסכם ו ברז בעל פתיחה וסגירה אוטומטיות. בתמונה : חסכם )(וסת ספיקה מותקן על ברז107 105 :ראו קובץ תקנות7921 , כללי המים(הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשע"ח- 2018 , 4 בינואר2018 . 106 ראו: קובץ תקנות 7774 , תקנות המים( אמות מידה להקצאת מים לחקלאות בשנת2017 ( )הוראת שעה), התשע"ז- 2017 , 9 בפברואר2017; משרד הח ,קלאות טיוטת)תקנות המים (אמות מידה להקצאת מים לחקלאות (הוראת שעה), התשע"ח- 2018 . 107 Nicole-Koehler, File:Faucet2.JPG, Wikimedia Commons, the free media repository, 28 February 2009, Licensing: CC BY-SA 3.0, accessed: 21 February 2018. עמוד 25 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע 6.3.2 . העלאת תעריפים שיטה נוספת לצמצום צריכת המים היא קביעת תעריף גבוה יותר לצריכה עודפת של מים. כאמור, לפני שנת2010 תעריף המים לצרכנים היה מדורג ועלה ככל שכמות המים שנצרכה הייתה גדולה יותר. מצב זה עודד א ו מנם חיסכון במים מצד הצרכנים אך יצר תמריץ של ילי לתאגידים (ששילמו מחיר קבוע על המים )שרכשו ממקורות .לחיסכון במים שכן הרווח שלהם למ"ק מים היה גדול יותר ככל שהצרכנים צרכו יותר במסגרת הרפורמה במחירי המים הוחלט שהדירוג במחירי המים (תעריף גבוה ונמוך) י יעשה כבר במחיר שהתאגידים משלמים .לחברת מקורות108 במסגרת חוק ההסדרים לשנים2009 – 2010 , 109 .חוקקה הוראת שעה הקובעת היטל על צריכת מים עודפת סעיף80 לחוק הבהיר שמטרת הוראת השעה היא " ,להביא להפחתת צריכת המים בידי צרכנים ביתיים במסגרת ההתמודדות עם המשבר החמור במשק המים ולשם הבטחת מקורות מים בני-קיימא". ב הוראת השעה נ קבע כי על צריכת מים מעבר לכמות המוגדרת (הכמות תלויה בתקופה ובמספר הנפשות ביחידת הדיור; הכמות המינימלי ת היא16 מ"ק לחודש ליחיד ת דיור) ישלם הצרכן הביתי היטל בסך20 ש"ח לכל .מ"ק מים שנצרכו110 ואולם , חודשים ספורים אחרי שנחקקה הוראת השעה הוקפא ביצועה עד חודשי חורף010 2, 111 ולאחר מכן הוקפא שוב עד פקיעתה בסוף2010 . 112 6.3.3 . הסברה וקמפיינים דרך נוספת להביא לצמצום צריכת מים היא פעולות חינוך והסברה שמטרתן להגביר את המודעות לחשיבות הנושא ולהניע ל פעול ות של חיסכון במים לו אימוץ דפוסי צריכת מים חסכוניים יותר. מרשות המים נמסר כי החינוך י לח ,סכון במים מתבסס על יחסי ציבור על תוכניות ל פיתוח המודעות ולהקניית הרגלים של יח סכון ב מים גני ב הילדים ובבתי הספר ,על ו מבצעי הסברה (לצד הפעלת כלים רגולטוריים וכלכליים ,יישום אמצ עים טכנולוגיים ועוד). 113 עוד נמסר מהרשות כי בשנים2008 – 2012 נערכ ה סדרה של קמפיינים שחולק ה ל כמה שלבים, ו כל שלב הותאם לתובנות של קודמו. מרשות המים לא נמסרו נתונים תקציביים על כלל השנים אך צוין כי התקציב לעניין זה היה כ- 21 לימ יון ש"ח בשנת2008 וכ- 15 מיליון ש"ח בשנת2009 . ,כאמור בין השנים2008 ו- 2011 חלה ירידה ניכרת בצריכת .המים ברשות המים תולים את הירידה בצריכת המים הביתית בשנים אלו באפקטיביות של הקמפיינים והפעילויות המשלימות .שהוזכרו לעיל114 הקמפיין התקשורתי האחרון בנושא נערך בחודש יולי2017 ,(ברדיו באתרי אינטרנט ו ב.)רשתות החברתיות תקציב קמפיין זה היה לי כמ יון.ש"ח רשות המים מתכננת ל צאת בקמפיין נרחב נוסף בתחילת2018 . 115 108 ,רשות המים הרפורמה בתעריפי המים והביוב , ינואר2010 . 109 חוק ההתייעל ות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים2009 ו- 2010), תשס"ט- 2009 . 110 סעיף82 .לחוק 111 חוק ההתייעלות הכלכלית(תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים2009 ו– 2010 ) ( 'תיקון מס2 ,)התש"ע- 2009 . 112 חוק ההתייעלות הכלכלית(תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים2009 ו– 2010 ) ( 'תיקון מס3 ,)התש"ע- 2009 . 113 אולגה סלפנר ,יועצת מנהל רשות המים ומרכזת יחסים בי ן-לאומיים , מענה על פנ ,יית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל5 בנובמבר2017 . 114 .שם 115 .שם עמוד 26 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע פעילות הכנסת ה עשרים בנושא משק המים הכנסת היא אחד המוקדים ש בהם נקבעת מדיניות משק המים בישראל. רבות מההחלטות שעיצבו את משק המים וקבעו את אופני פעולתו, כפי שתואר לאורך המסמך, מעוגנות בחקיקה ראשית ובחקיקת משנה שנוסח ו ,נדונ ו ונחקק ו בכנסת. לצד הליכי החקיקה בכנסת התקיימו לאורך השנים דיונים רבים ב היבטים ,מגוונים של נושא משק המים בהם דיוני ועדת ה חקירה ה פרלמנטרית בנושא משק המים, שפעלה בכנסת ה חמש-עשרה. 116 גם בכנסת ה עשרים נושא המים הוא נושא מרכזי שעולה לדיון בוועדות הכנסת ובמליאה. בכנסת הנוכחית פעלה ועדה משותפת 'לוועדת הפנים והגנת הסביבה ולוועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק המים (תיקון מס 27 , שהתקבל בינואר2017 ). כמו כן, בכנסת הנוכחית פ ו עלת גם ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ו לוועדת הפנים ואיכות הסביבה לדיון בהצעת חוק תאגידי המים והביוב , כאמור . לצד דיונים רבים בהצעות החוק המתקיימים ,בוועדות משותפות אלו נדונו בוועדו ת הכנסת מגוון נושאים הקשורים למשק ,מים. למשל ;הוועדה לפניות הציבור דנה בצורך בהקמת ועדת חריגים בתאגידי המים117 ועדת הפנים והגנת הסביבה ,דנה, כאמור, בסגירת מתקן ההתפלה באשקלון עקב זיהום הנגרם מהזרמת שפכים לים מרצועת עזה118 במחסור במים ביישובים ערב י ים ויהוד י,ים119 וכן קיימה שלושה דיונים ב אי- חיבור מחנות צה"ל ביהודה ושומרון לביוב; 120 ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה דנה ב סידוק ההידרולי והשפעותיו על מקורות המים; 121 ,ועדת הכספים דנה בהקצאת מים לחקלאות122 ב הטבות בתעריפי המים לאוכלוסיות זכאיות, 123 וב מתקן ההתפלה של חברת מקורות באשדוד (שכאמור, חלו עיכובים בהקמת ו ונמצאו כשלים ;)שונים בהפעלתו124 הוועדה לביקורת המד ינה דנה בזיהומי מים בין מדינת ישראל לשטחי יהודה ,שומרון ורצועת עזה; 125 ,ועדת הכלכלה דנה במשבר המים בצפון ובנזקים הנגרמים לחקלאות שם126 וכן קיימה שורה של דיונים בכללים לניתוק מים לצרכנים, ובסוף ינואר2018 אישרה.את תיקונם127 כ- 30 הצעות חוק הונחו על שולחן הכנסת ה עשרים בנושא משק המים. הכנסת הנוכחית העבירה תיקון ( לחוק המים 'תיקון מס27) ש בו נקבע בין השאר שמ פיקי מים לא ישלמו כבעבר היטלים לאוצר המדינה 116 :למסקנות הוועדה ראו דו"ח ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא משק המים. 117 'פרוטוקול מס22 מישיבת הוועדה לפניות הציבור , 10 בנובמבר2015 . 118 'פרוטוקול מס444 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, 5 ביולי2017 . 119 'פרוטוקול מס238 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה , 18 ביולי2016 . 120 'פרוטוקול מס139 מישיבת ועד ת הפנים והגנת הסביבה , 29 בפברואר2016 ; 'פרוטוקול מס364 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה , 6 במר ס 2017 ; פרוטוקול 'מס424 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה , 14 ביוני2017 . 121 'פרוטוקול מס2 מישיבת משנה לש ועדת המדע והטכנולוגיה – ועדת המשנה לבחינה ומעקב אחר הפקת גז ונפט בטכנולוגיות לא קונבנציונליות ומ תחדשות ; 31 בינואר2017 ; 'פרוטוקול מס3 מישיבת ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לבחינה ומעקב אחר הפקת גז ונפט בטכנולוגיות לא קונבנציונליות ומתחדשות , 15 במר ס 2017 . 122 'פרוטוקול מס706 מישיבת ועדת הכספים , 17 במאי2017 . 123 'פרוטוקול מס705 מישיבת ועדת הכספים , 17 במאי2017 . 124 'פרוטוקול מס714 מישיבת ועדת הכספים , 5 ביוני2017 ; 'פרוטוקול מס840 מישיבת ועדת הכספים , 1 בנובמבר2017 . 125 'פרוטוקול מס240 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה , 24 במאי2017 . 126 פרוטוקול 'מס571 מישיבת ועדת הכלכלה , 25 ביולי2017 . 127 הכללים עצמם אושרו בוועדת הכלכלה בשלהי כהונת הכנסת התשע- עשרה ונכנסו לתוקף במרס2015 . הכללים מגבילים את תאגידי המים ומאפשרים להם לנתק את אספקת המים לצרכנים ב גין חוב רק לאחר שנתקיימה שורה של תנאים, הליכי הגבייה מוצו וניתן אישור של מנהל רשות המים .כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), תשע"ה- 2015 . בכנסת הנוכחית התקיימו דיונים לגבי תיקון הכללים כך שיכללו הוראות בדבר ניתוק מפעלים מזהמים ממערכת המים. הכללים אושרו בוועדה ב- 30 בינואר2018 . ,ועדת הכלכלה :הודעה לתקשורת ועדת הכלכלה אישרה כללים שיסדירו ניתוק מים לעסקים ומפעלים מזהמים , 30 בינואר2018 . עמוד 27 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע בעד הפקת המים, והתשלומים שייגבו מהם עבור אספקת המים יועברו לטובת משק המים. עד חקיקת החוק, מפיקי מים פרטיים חויבו לשלם היטל למדינה עבור הזכות להפיק מים. היטלים אלו הסתכמו בכ- 300 מיליון ש"ח בשנה, ו הועברו לקופת האוצר. החוק ביטל את שיטת ההיטלים ויצר מנגנון של משק ,כספים סגור ש בו התשלום של מפיקי המים הפרטיים אינו מ ו עבר לאוצר אלא נשאר במשק המים. שינוי זה אפשר, בין השאר, את הוזלת תעריפי המים לצרכנים פרטיים, ש,נעשתה כאמור, ביולי2017 . 128 נוסף על אלו, הוגשו שאילתות רבות וכן עשרות הצעות לסדר-יומה של הכנסת ה עשרים בנושא משק המים .ומשבר המים אתגרי משק המים ל נוכח יעד י הפיתוח הבר-קיימא של האו"ם בנושא המים ברקע הדיון בנושא המים ניצבים יעדי הפיתוח הבר- קיימא של האו "ם בנושא זה. בספטמבר2015 אימצה העצרת הכללית של האו"ם שורה של מטרות ויעדים לקידום פיתוח בר- קיימא לשנים2015 – 2030 ( SDGs – Sustainable Development Goals .)ב החלטת האו"ם משנת2015 נמנים 17 מטרות-על ו- 169 יעדי משנה ב מגוון.תחומים129 ,בשל חשיבותו של משאב המים יוחדה מטרת-העל הש י שית בהחלטת האו"ם לנושא הבטחת זמינותם של משאבי מים ותשתיות תברואתיות וניהולם באופן בר-קיימא. לשם מימו ש מטרת- על זו הוגדרו כמה יעדים – חלקם נוגעים ,בעיקר למדינות מתפתחות ו אחרים נוגעים .גם למשק המים הישראלי בפרק זה נציג בקצרה כמה אתגרים העומדים ל פני משק המים הישראלי ל נוכח יעדי הפיתוח הבר- קיימא של האו"ם העוסקים בכמה היבטים של :מדיניות ניהול משק המים היבט חברתי (נגישות פיזית וכלכלית למים ;)היבט בריאותי וסביבתי ;)(איכות המים, מניעת זיהום, הפחתת כמות שפכים היבט ניהולי (הקמת ;)תשתיות, ניהול אינטגרטיבי של משק המים, מניעת מחסור במים היבט סביבתי (שמירה על בתי גידול ;)לחים וימיים היבט יחסי חוץ (שיתוף פעולה בי ן- )לאומי וסיוע טכנולוגי למדינות מתפתחות . להלן יוצגו יעדי הפיתוח בר ה- קיימא הרלוונטיים ביותר לנושאים שעלו במסמך זה , ול צידם י וצג תיאור תמציתי (ולא מקי ף )לש מצב משק המים הישראלי ביחס ליעד ו לש ה אתגרים בדרך לא יעד ה. ,כאמור אף שהדיון בנושא המים מערב סוגיות אזוריות ובין- מדינתיות, בין השאר היות שמקורות מים )(ובפרט בישראל חוצים גבולות מדינתיים, במסגרת המצומצמת של מסמך זה כמעט לא עסקנו בסוגיות הקשורות ל יחסי ישראל ושכנותיה סביב נושא המים, וגם בפרק זה כמעט לא יידונו ה היבטים הבין- לאומיים של משק המים .הישראלי 1. עד 2030 תושג נגישות גלובלית ושוויונית של כלל האוכלוסייה למי שתייה ראויים ובמחיר שווה לכל נפש. 2. עד 2030 תושג נגישות מלאה ושוויונית של כלל האוכלוסייה לתנאי סניטציה והיגיינה הולמים. רוב רובם של אזרחי ישראל נהנים מאספקת מים סדירה ,באמצעות חיבור ישיר למערכת המים הארצית אך הג ידול הצפוי באוכלוסייה והתמעטות היצע המים ממקורות טבעיים עשויים להקשות את המשך 128 'פרוטוקול מס1 מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הפנים והגנת הסביבה ולוועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק המים (תיקון 'מס27), התשע"ו- 2016 /(מ1008 ) , 20 ביוני2016 :; הכנסת, הודעה לתקשורת אושר סופית: חוק המים , 30 בינואר2017 ; :רשות המים, הודעה לתקשורת עדכון בתעריפי המים לבית ולחקלאות החל מה-1 ליוני2017 :, תאריך כניסה13 בפברוא ר 2018 . 129 United Nations, Sustainable Development Goals, Goal 6: Ensure access to water and sanitation for all, 25 September 2015. Retrieved: 21 January 2018. עמוד 28 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע ה נגישות . כאמור, במסגרת תוכנית האב שהכינה רשות המים בשנת2012 נע שתה תחזית של מאזן מקורות המים ושל הצריכה הצפויה במשק המים הישראלי .בהתחשב בתחזית זו גיע ה ו עורכי התוכנית למסקנה ש בשנת2030 חס י רו 50 מלמ"ש מים , ובשנת2050 יגדל ה מחסור מאוד ויגיע לכדי 0 67 מלמ"ש. 130 זאת ,ועוד בנגב חיים עשרות אלפי בדואים ביישובים בלתי מוכרים, ול רבים מהם יש.נגישות חלקית בלבד למים לעיתים הבתים אינם מחוברים ,לרשת המים והמים מסופקים במכליות – דרך אספקה יקרה ומוגבלת .בהיקף הצריכה שהיא מאפשרת131 ,לצד הנגישות הטכנית למים יעד הנגישות מדגיש גם את מחיר המי ם . כאמור , בשנת2010 נעשתה רפורמה בתעריפי המים לצרכנים, שהתבססה על עקרון העלות הריאלית (מחיר המים אמור לייצג את עלות הפקתם). רפורמה זו הביאה לעלייה ( ניכרת במחירי המים ו כאמור, לאחריה ניכרה מגמת ירידה), שלוותה .גם בתופעה של ניתוק אספקת המים לצרכנים שצברו חובות לספקי המים ולא שילמו את חובם על רקע ,זה בשנת2015 אושרו כללים המקשים מאוד על תאגידי המים לנקוט בפעולה של ניתוק אספקת המים לצרכן בגין חוב. 132 3. עד 2030 תשופר איכות המים ברחבי העולם על ידי הפחתת זיהום מים, מיגור תופעות השלכת פסולת וחומרים מסוכנים למקורות מים, הפחת ת כמות השפכים הבלתי-מטופלים ב- 50% ו הגדלה ניכרת בשיעור השימוש החוזר במי קולחים. כאמור, ישראל היא א ו מנם אחת המדינות המובילות בכל הנוגע לטיפול בשפכים ושימוש וזר ח במי קולחים, אך למצב זה כמה חריגים– )שיעור חיבור משקי הבית למערכות איסוף ביוב (שיעור ההתבייבות בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל הוא כ- 95% , אך שיעור ההתבייבות ב י ישובים שרוב אוכלוסייתם ערבית הוא כ- % 76 בלבד. 133 נוסף על כך, בסיסי צבא רבים אינם מחוברים למערכת ביוב מרכזית המאפשרת טיפול הולם בשפכים. למרות החלטת ממשלה על חיבור177 בסיסים לביוב עד שנת2015 , 134 עד יוני7 201, כ- 100 בסיסים שנכללו בתוכנית טרם חוברו ל מערכות ביוב. 135 זאת ועוד, ישראל חולקת ,מקורות מים טבעיים עם הפלסטינים כאמור, ולפיכך מצב הטיפול בשפכים הפלסטינים (שנמצא בפיגור ניכר ביחס למצב בישראל) משפיע ישירות על איכות מקורות המים ש בהם ישראל.משתמשת136 בשנת2014 , 33 ( מלמ"ק שפכים גולמיים6.5% )מכלל השפכים טופלו ב דרכים בלתי הול מות – סילוק לבורות ספיגה ואגני שיקוע, הזרמה לנחלים וכדומה. 137 בדוח מבקר המדינה משנת2015 מובאים נתוני רשות המים ש לפיהם בשנים2000 – 2013 נסגרו בגלל זיהום והמלחה כ- 200 קידוחי מי שתייה, שהם כ- 20% 130 ,רשות המים תכנית אב ארצית ארוכת טווח למשק המים: חלק א– מסמך מדיניות , מהדורה4 , אוגוסט2012 . 131 :למידע נוסף ראו שירי בס ספקטור ,סוגיות בריאות וסביבה בכפרים הבדואיים הלא-מוכרים בנגב , 30 בינואר2011 . 132 כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), תשע"ה- 2015. הכללים מאפש רים ל תאגידי ם לנתק את אספקת המים לצרכנים ב גין חוב רק לאחר שנתקיימ ו כמה תנאים : הצרכן לא שילם בעד השירותים במשך יותר מתקופת חיוב אחת (ברציפות או לסירוגין), צבר בשל כך חוב שוטף בסכום העולה על1,000 ש"ח, וטרם חלפו12 חודשים ממועד התשלום על תקופת החיוב האחרונה; הליכי הגבייה מוצו ; נקבע שיכולתו הכלכלית של הצרכן מספקת לכאורה ומאפשרת לו לשלם את חובו השוטף אף על פי שמיצוי הליכי הגבייה לא הביא לגביית החוב השוטף, או שהצרכן מנצל לרעה את האיסור לנתקו; ניתן אישור של מנהל רשות המים. 133 שירי ספקטור-בן ארי ,איכות הסביבה ביישובי החברה הערבית , 7 באפריל2016 . 134 מזכירות ,הממשלה החלטת ממשלה 'מס1770 בנושא ביצוע תכנית לחיבור מחנות צה"ל לביוב , 10 ביוני2010 . 135 שירי ספקטור-בן ארי , חיבור מחנות צה"ל לתשתיות ה ביוב , 13 ביוני 2017 . 136 ראו: מבקר המדינה: דוח שנתי67 ,ב,זיהומי מים בין מדינת ישראל לשטחי יהודה שומרון ורצועת עזה , 16 במאי2017 ; שירי ספקטור-בן ארי ,הטיפול בשפכים ביהודה ושומרון ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת2 במרס2016 . 137 רשות המים ורשות הטבע והגנים ,איסוף וטיפול בשפכים וניצול קולחים להשקיה חקלאית: סקר ארצי– 4 201 ,דצמבר 2016 . עמוד 29 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע מקידוחי מי השתייה שהיו באותה עת. ,כמו כן כ שליש מ הקידוחים סנ .גרו בשל זיהום תעשייתי שיעור מי התהום המזוהמים באקוויפר החוף נאמד בלמעלה מ- % 10 מנפח האוגר הפעיל באקוויפר. 138 4. עד 2030 השימוש במים י יעשה יעיל יותר בכלל המגזרים לפי רשות המים, )הקמת התאגידים הביאה להגדלת ההשקעות בתשתיות מים והקטנת הפחת (נזילות ב מידה ניכרת. 139 לצד זאת, בעבר נשמעו טענות ש ההתנהלות הכלכלית של חלק מהתאגידים לוקה בחוסר יעילות, וכ י עלויות ההנהלה והתפעול.שלהם מופרזות140 היות שמשק המים הוא משק כספי סגור, חוסר .יעילות כלכלית בהתנהלות התאגידים משמעו השקעה פחותה בתשתיות מים נוסף על כך, החקלאות הישראלית נסמ כת יותר ויותר על מי קולחים מושבים, ,כאמור וחלקם של המים .השפירים בצריכה החקלאית הולך וקטן141 ,עם זאת כמה מענפי החקלאות בישראל הם עתירי מים ו י יתכן שראוי לבחון דרכים לקידום חקלאות בת-קיימא יותר, למשל באמצעות מעבר לגידולים חלופיים שמתאימ ים יותר לאקלים חצי מדברי , או באמצעות פיתוחים טכנולוגיים שיאפשרו שימוש חסכוני יותר .במים לצרכים חקלאיים 5. עד 2030 יגובשו ויוטמעו ות כניות אינטגרטיביות לניהול משק המים בכל הרמות ,בין השאר באמצעות שיתופי פעולה אזוריים ובי ן-לאומיים . על פי החלטת ממשלה משנת2010 בנושא עקרונות לניהול משק המים בישראל, 142 בשנת2012 הגישה רשות המים מסמך מדיניות– חלקה הראשון של תוכנית אב למשק המים עד2050 . 143 תוכנית האב אמורה לכלול תוכנית יישום ל מימוש המדיניות ואמורה לגשר על הפער בין המצוי לרצוי, אך נראה כי תוכנית יישום כז את טרם פורסמה. במסמך המדיניות מצוין כי המשאבים הנדרשים להשלמת תוכנית היישום חורגים מהמשאבים שהוקצו לנושא. מבקר המדינה ציין ב- 2015 כי רשות המים טרם סיימה את הכנת תוכנית היישום, ו מכך משתמע שגם טרם סיימה את הכנת תוכנית האב למשק המים, ול פיכך תוכנית האב טרם .הוגשה לאישור הממשלה144 מרשות המים נמסר כי מ סמך המדיניות כפי שאושר באוגוסט 2012 במועצת רשות המים נמצא בשלבי עדכון ,וכי תוכנית היישום היא למעשה כלל תוכניות העבודה שמתבצעות ברשות המים, והיא מסוכמת מדי שנה על פי ה אילוצים התקציביים והאחרים. 145 6. עד 2020 יוטמעו ות כניות להגנה ע ל מערכות אקולוגיות ובתי גידול ימיים ולחים ולשיקומם. בהתמודדותה של ישראל עם משבר המים מופנים משאבים רבים כדי להמשיך ולענות על הביקוש למים לצורכי האדם– ,לחקלאות, לתעשייה ולשימוש ביתי. עם זאת, כפי שתואר בפרק העוסק במשבר המים מצבם של מקורות המים בישראל הולך ומורע, ו אף ש מים מושבים לטבע, בת י גידול רטובים ולחים נ תונ ים 138 מבקר המדינה, דוח שנתי66 ,א היבטים במניעת זיהום של מקורות המים , 28 באוקטובר2015 . 139 ,רם בלינקוב דוח עבור רשות המים ,הועבר ב ,דוא"ל27 בנובמבר2014, מובא בתוך: ויקטור פתאל ,תיאור וניתוח כלכלי של משק המים העירוני ושל תאגידי המים והביוב ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 9 בדצמבר 2014 ,; רשות המים תאגידי מים וביוב :, תאריך כניסה7 בפברואר2018 . 140 ויקטור פתאל ,תיאור וניתוח כלכלי של משק המים העירוני ושל תאגידי המים והביוב ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 9 בדצמבר 2014 . 141 ,עיבוד של נתוני רשות המים צריכת המים לשנת2016 - דוח מסכם , נובמבר2017 . 142 ,מזכירות הממשלה החלט ת ממשלה2348 בנושא עקרונות לניהול משק המים בישראל , 24 באוקטובר2010 . 143 ,רשות המים תכנית אב ארצית ארוכת טווח למשק המים: חלק א– מסמך מדיניות , מהדורה4 , אוגוסט2012 . 144 מבקר המדינה, דוח שנתי66 ,א היבטים במניעת זיהום של מקורות המים , 28 באוקטובר2015 . 145 ,מיקי זיידה ממונה תכנון אסטרטגי בא גף תכנון ברשות המים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע ש ,ל הכנסת14 בפברואר 2018 . עמוד 30 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע בסכנה. בשנת2014 פרסמה רשות המים את הדוח המסכם של תוכנית האב לאספקת מים לטבע. ה תוכנית מתמקדת ב כ- 200 מקווי מים לחים (מהם כ- 140 )נחלים ,ומעדכנת את העקרונות המנחים לקביעת ה כמות הו איכות של המים שיש להפנות אליהם לשם הבטחת מצבם ה.אקולוגי146 לפי דוח זיהום הנחלים ,של המשרד להגנת הסביבה בין השנים 1994 ו- 2015 ירדו עומסי המזהמים המוזרמים ל- 12 הנחלים העיקריים בישראל בשיעור שבין 63% ל- 95% ,אך הזיהום בחלק מהנחלים עודנו ניכר. הדוח מ ציין כ-0 7 גורמי זיהום קבועים (ללא שפכי הרשות הפלסטינית , שהם, כאמור גורם מזהם מרכזי.) 147 לפי דוח זיהום מי החופים ,של המשרד להגנת הסביבה בסמוך למוצאיהם לים של מרבית נחלי החוף נמצאו ב- 2016 מתכות (כספית ,קדיום ,כרום ,נחושת ,עופרת וניקל )במשקעי הקרקעית (סדימנטים ,)כנראה כתוצאה מהזרמת שפכים לנחלים י וה עדר זרימת מים טבעית בהם ,פרט לשיטפונות בתקופת החורף. ב רבים מ שפכי ה נחלים בישראל נמצאו רמות זיהום בדרגה בינונית עד חמורה של פוספט ואמוניה ושל חומרי דשן .)(נוטריאנטים,במרבית הנחלים הריכוזים הגדולים של פוספט ואמוניה נובעים בעיקר מ הזרמת שפכים ביתיים וקולחים. מקורם של ריכוזי ניטרט גדולים הוא, ככל הנראה, מי נגר חקלאיים המועשרים בחומרי דשן וגלישות מבריכות .לחמצון שפכים 148 וא מנם הממצאים מעידים על הפחתה משמעותית של ריכוזי הנוטריאנטים ברוב הנחלים המזוהמים לעומת מצבם באמצע שנות ה- 90 של המאה ה- 20 , אך מאז ראשית העשור הראשון של שנות ה- 2000 אין מגמה של הקטנת ריכוזי הנוטריאנטים, ובנחלים מסוימים נמדדה.אף הגדלה של הריכוזים ריכוזי הנוטריאנטים במרבית נחלי החוף של ישראל גדולים בשיעור ניכר מאלה ש בשפכי נחלים במקומות אחרים בעולם , במיוחד בגלל .השילוב של זרימה טבעית מועטה והזרמת שפכים149 אחת הדוגמאות הבו לטות למשבר הסביבתי בתחום המים הוא מצבו של ים המלח . בעשורים האחרונים ירד מפלס ים המלח בקצב של כמטר בשנה )(ובשנים האחרונות אף יותר מזה ,עקב מניעה כמעט מוחלטת של כניסת מים מנהר הירדן (הקמת ס כר דגניה בשנת1964 ) ומהירמוך (הקמת סכרים על הירמוך בסוריה )וירדן, וכן עקב פעולות כ דוגמת שאיבת מים והעברתם לבריכות אידוי לשם הפקת מינרלים( על ידי מפעלי ים המלח הישראליים והירדני י.)ם בשנת1900 , אז החלו מדידות מפלס ים המלח, עמד המפלס על רום של392 מטר מתחת לפני הים. בתחילת שנות ה- 80 של המאה ה- 20 עמד המפלס על רום של כ- 400 מ טר מתחת לפני הים, ואילו כיום (ינואר2018 ) עומד המפלס על רום של432 מטר מתחת לפני הים . ירידת ה מפלס גרמה לתופעות סביבתיות שונות, ובהן,שינוי פני הקרקע נסיגת החוף, ,ירידת מפלס מי התהום היווצרות בורות קריסה באזור (בולענים – בורות עגולים ועמוקים הנוצרים בשל המסת סלעי מלח בעומק הקרקע ), ניתוק האגן הצפוני מן האגן הדרומי, פגיעה במערכת האקולוגית ו גידול במליחות המים . תופעות אלו מסבות נזקים ל סביב ה ,ל תשתי ו ל ת ו.תיירות150 אחת ה דרכים האפשרויות ל התמודד עם תופעה זו היא הזרמת מיִם אל ים המלח מִ ים סוף או מהים התיכון – פרויקט תעלת הימים . רעיון זה אינו חדש, אך בשנות ה- 2000 .הוא החל להתקדם לפסים מעשיים יותר לפי התוכנית הקיימת, שמעוגנת במזכר הבנות בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית מ- 2013 , ובהסכם בין 146 ,רשות המים דוח מסכם תוכנית אב לאספקת מים לטב ע , נובמבר2014 . 147 ,המשרד להגנת הסביבה עומסי מזהמים בנחלי ישראל2015 , נובמבר2015 :, תאריך כניסה7 בפברואר2018 . 148 המכון ל חקר ימים ואגמים לישראל ,ות כנית הניטור הלאומית של ישראל בים התיכון – דו"ח מדעי ל- 2016 , חלק3 : ניטור זיהום ים , יוני2017 . 149 .שם 150 אלי עזר שוורץ, יהודה תמר, עמר שוורץ ו עמי צדיק , ירידת מפלס ים המלח– תיאור, ניתוח, השלכות ופתרונות , מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת17 בנובמבר2008 ,; רשות המים ים המלח :, תאריך כניסה22 בינואר2018 ; דוח נתוני מפלס ים המלח 1976 – 2018 :, תאריך עדכון1 בינואר2018 . עמוד 31 מתוך 31 הכנסת מרכז המחקר והמידע ישראל לירדן מ- 2015 , בשלב הראשון יותקן צינור שי ל ובי 300 "מלמ ש מים, שיישאבו ממפרץ אילת וישונעו לאורך עמק הערבה בצדו הירדני . לצד הצינור תוקם תחנת כוח הידרו-אלקטרית , ו מתקן התפלה בתפוקה של 65 "מלמ ש .. המים שלא יותפלו יוזרמו אל ים המלח עלותו הכוללת של השלב הראשון בפרויקט מוערכת ביותר ממיליארד דולרים ו הפרויקט אמור להיות מוקם במודל שלBOT . 151 כאמור, אחת ממטרותיו ,המרכזיות של הפרויקט היא התמודדות עם ירידת מפלס ים המלח אך מומחים בתחום מעריכים כי כמויות המים שיוזרמו ( בשלב הראשון של הפרויקט235 "מלמ ש) צפויים רק להאט במקצת את קצב ירידת המפלס ולא ל הפסיק אותה או ,להעלות את המפלס. יתרה מכך כיוון ש ריכוז המלחים ב מי ים נמוך מאוד לעומת זה של מי ים המלח יש חשש ש ככל ש יוזרמו אליו מי י ם רבים יותר ( על פי מתווה התוכנית המלאה, יו זרמ ו עד1,100 מלמ"ק לשנה ) י כך גדל הסיכון הפוטנציאלי ש יי גרמו ל ו נזקים סביבתיים – שינוי צבע .המים, שינוי ההרכב הכימי של המים, התפתחות צמחייה ימית ועוד152 151 ,רועי גולדשמידט מידע בנושא פרויקט תעלת הימים והשלכותיו הסביבתיות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת6 ביוני 2016 . 152 .שם