חומר רקע

שדולת המים- הכנסת עקרונות יסוד למדיניות משק המים בישראל - תקציר מנהלים-  ניהול משק המים, בין אם במש בר ובין אם בשגרה, צריך להבטיח את איכותם של משאבי המים הטבע יים , את זרימת הנחלים ו את המשך קיומה של החקלאות.  ניהול המשאב צריך להיגזר מ תכנית אב סדורה לטווח ארוך  תכנית האב צריכה להתייחס למצב שיחייב קיצוב מים כמו אצל שכנותינו- לעשות כל שביכולתה למנוע הגעה למצב זה, אך גם להיערך אליו מראש  .המשבר הנוכחי מחייב פעולה נמרצת והשקעות משמעותיות אסור שהמענה למשבר יהיה מנוגד לחזון הניהול בתכנית האב ובראיה ארוכת הטווח  ניהול המשאב צריך להיעשות תוך שקיפות ושיתוף הציבור :ולשם כך שדולת המים מציעה להוביל מדיניות על בסיס הצעדים הבאים :בראיה ארוכת טווח הגדלת כושר ה התפל ה. קידום בניה משמרת מים. שימור מקורות המים הקיי ם מי מפני זיהום ושאיבות יתר ושיקום בארות שהזדהמו. טיהור שפכים והשקיה בקולחין. ''ניהול ביקושים- מדיניות לצמצום הצריכה, ללא פגיעה ברמת השירות לצרכן. קידום, הסברה ו חינוך הציבור. הקמת קרן השקעות י יעודית לשימור מים. קידום הקמת תשתיות אגירה.במבני מגורים לקציר מי גשם ולמצבי קיצוב מתן תמיכה ישירה ל חקלא ים להבטחת המשך קיומה של החקלאות ולהעברתם לגידולים חסכוניים במים. המשך הת י יעלות ותכנון ה חקלאות לצמצום צריכ ת מים שפירים . הקמת מועצה ציבורית למים ולביוב. :באופן מידי לצפון גיבוש מדיניות לטווח קצר וארוך לניהול מקיים של המים הטבעיים בצפון ובאגן הכנרת בפרט. שחרור מי מעיינות לזרימה בנחלים ו תפיסת ה מים לחקלאות רק במורד הנחלים. הקמת מערכת להעברת מים מותפלים מאזור החוף לצפון הארץ ו ל מזרחה ומתקן התפלה בצפון. שדולת המים- הכנסת - להרחבה- משק המים עומד בתקופה זו בפני אתגרים רבים. על הפרק עומדות שאלות מהותיות הנוגעות גם למדיניות.ניהול משאבי המים הטבעיים, וגם לשיפור המשילות וקבלת ההחלטות בתחום זה לאחר חמש שנים רצופות של משקעים נמוכים מהממוצע הרב שנתי באזורים שונים בצפון הארץ ובמרכזה גדל הגרעון במשק המים בשנה האחרונה . ה את ,תוצאה, חופיה החשופים של הכנרת וזרימה נמוכה עד כדי י הת יבשות מעינות ו נחלים בצפון, מרגישים החקלאים ו מ רגיש כל מי ש מ גיע הקיץ לנפוש בכנרת או בפלגי הירדן ונחלי הצפון . אלה בין היתר הובילו גם להתפרצות מחלת .העכברת חמור לא פחות הוא שמפלס הכנרת נמוך ב- 1.13 'מ מתחת למפלס המינ י מום (הקו ה אדום ,)התחתון דבר שעלול לפגוע ב איכות המים ו ב בריאות המערכת האקולוגית באגם . ירידת המפלסים וחציית קוים אדומים מורגשת גם במי התהום, ופוגעת בעמידות הלאומית לשנות בצורת ו/או למצב .בו ייפגעו מתקני ההתפלה כל אלה יחד מדגימ ים בחריפות את השפעות שינויי האקלים על משאבי המים הטבעיים של ישראל ו משק המים כללו . ניהול משק המים, בין אם במש בר ובין אם בשגרה, צריך להבטיח את איכותם של משאבי המים הטבע יים , את זרימת הנחלים ו את המשך קיומה של החקלאות. מדיניות נדרשת הרחבת היקף ה התפל ה במתקנים הקיימים והקמת חדשים, וזאת על מנת, לצמצם ה שאיבה מהכנרת, ,כאמור וממי התהום, עד שיתמלאו למפלסי תפעול גבוהים. 'ניהול 'ביקושים- מדיניות .לצמצום הצריכה, ללא פגיעה ברמת השירות לצרכן של משק המים  החזרת המדרגה השלישית עם תעריף גבוה ומרתיע  הוזלת תעריף צריכה בסיסית הקמת קרן השקעות י יעודית לשימור מים קידום בניה משמרת מים  המשך השקעות בצמצום דלף בצנרת המים והשפכים העירונית.  ."תכנון גינות וגנים מותאמי אקלים והתקנת מערכות השקיה יעילות ו"חכמות  התי י חסות לנגר עירוני כמשאב שאפשר לנהל ולנצל בתכנון נכון; בתור התחלה, אכיפת תקנות תמ"א34ב/3 יש לעודד יישום ת כני ות קיימות לקציר גשם ונגר עירוני.  'טיהור ושימוש נוסף ב'מים אפורים  מתן אפשרות ו תמריצים לקציר גשם מגגות הבתים, ומי המזגנים למכלי אגירה , ושימוש בהם להשקיית גינות, ו/או שטיפה בחצר. ו התקנת מערכות להחזרת מים בצנרת לדוד .)המים החמים (על מנת למנוע בזבוז של מים כאשר "מחכים" למים החמים  התקנת שעוני מים בכל משק בית כולל התיישבות הכפרית , ו הגברת האכיפה של תקנות שימור מים.הקיימים קידום הסברה ו חינוך הציבור שימור הקיים, ושימוש נוסף במים שוליים:  צמצום ומניעה של מקורות זיהום למי תהום  'טיוב בארות' שהזדהמו טיהור שפכים והשק יה בקולחין – הגדלת האוגר לימי החורף והקמת צנרת הובלה ארצית שדולת המים- הכנסת שמירה על החקלאות באופן מקיים מתן תמיכה לקיומה של החקלאות כמקור לביטחון תזונתי על המדינה להעניק לחקלאים תמיכה ישירה שתאפשר את המשך קיומם בהתאם לקריטריונים שתקבע יחד עם החקלאים כהכרה בתועלות שהם מביאים למשק ולחברה בהבטחת מזון ובשמירה על שטחים פתוחים. התמיכה צריכה להינתן שלא דרך מחיר המים אלא במישרין לפי התועלת המתקבלת לחברה– ,בטחון תזונתי שמירת שטחים פתוחים ואספקת שירותי מערכת. המשך הת י יעלות ותכנון חקלאות לצמצום הצריכה במים שפירים . יש להגביר את עידוד החקלאות החסכונית במים, וצמצום גידולים בזבזני מים במיוחד אם אלו משתמשים במים שפירים. יש לסבסד השקעות בהחלפת גידולים והקמת תשתיות להשקיה בקולחין. שיפור המשילות במשק המים בשנת2010, לאחר משבר המים הקודם, פורסם דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים (ועדת ביין ). אחת המסקנות העיקריות שעלתה מ ה דו"ח הייתה, כי משבר המים נעוץ בכשלי ניהול, בהעדר בולט של תכנון ארוך טווח, בהעדר שיתוף ציבור, ובהעדר שקיפות. לאור זאת המליצה על "הקמת מועצה ציבורית למים ולביוב- רחבה, עצמאית, מתוקצבת ומסודרת, שתשמש "."כשומרת על השומרים", ותאפשר בקרה ציבורית על מדיניות ניהול משק המים ,"בעקבות הדוח, גיבשה הממשלה הצעת מחליטים בנושא "עקרונות לניהול משק המים בישראל (החלטת ממשלה2348 , בשנת2010), והוגש תזכיר חוק לתיקון חוק המים (תיקון25 ), שהיה תיקון נרחב ומשמעותי, שהפנים את הצורך בתכניות אב למדיניות משק המים בישראל– בטווח הארוך והקצר. התזכיר כולל שינוי ביחסים בין המשרד הממשלתי ובין רשות המים; שינויים בהליכי קבלת ההחלטות בתוך רשות המים; והקמת מועצה ציבורית ל .מים למרות זאת, עם חילופי השלטון, ירדה יוזמה זו מן הפרק– והמלצות ועדת החקירה הממלכתית (כמו גם החלטת הממשלה ותיקון25 .לחוק המים) מעולם לא יושמו יש לעדכן ולהשלים את תכנית האב למשק המים , ל יישם את החלטת הממשלה (ותיקון25 לחוק המים), ולהקים מועצה ציבורית למ .ים צעדים נדרשים לעצירת ההידרדרות במצב נחלי מקורות הירדן וביג ש מדיניות לטווח קצר ו ארוך לניהול מקיים של המים הטבעיים בצפון .בכלל, ובאגן הכנרת בפרט המדיניות תתבסס על עקרונות סביבתיים לניהול משאבי המים הטבעיים, כולל :  שמירת ה יציבות ה הידרולוגית באגם הכנרת וייצוב אספקת המים לחקלאות במעלה האגן - ,הגבלת כמויות המים המקומיים המוקצים לחקלאות במעלה האגן והשלמת כמויות המים החסרות באמצעות העברת מים מותפלים לאגן המזרחי לשמירה על הכנרת ו ;החקלאות  שחרור מי מעיינות לזרימה בנחלים ושמירה על רצף זרימת המים בטבע- תפיסת מים לחקלאות ;)רק במורד הנחלים (אחרי שזרמו בנחלים וסיפקו תועלות סביבתיות  מאגרי איגום מים מזרימות חורפיות (למטרת אספקה חקלאית) יבנו רק במורד האגן- לא יבנו .מאגרים להרחבת תפיסת מי מעיינות באזור מקורות הירדן לשם יישום המדיניות: להקים בדחיפות מערכת להעברת מים מותפלים מאזור החוף לצפון הארץ ומזרחה להקים מתקן התפלה צפוני - שיוכל לספק בעתיד לפחות200 .מלמ"ק בשנה מי שתייה לצפון הארץ