חומר רקע
דף הסב
ר
"טיוטת חוק ריפמן" מציעה
: עי
צוב מנגנון נבדל לשליטה בחיי הבדואים
:תאריך26.11.2024
טיוטת
חוק
ריפמן,
1
הינה
הצעה
של "מכון
ריפמן " לעיגון בחקיקה של .שלל נושאים הנוגעים לחיי הבדואים בנגב
,בפועל
ה
טיוט
ה דומה מאוד במהותה ,
תכליותיה
והסדריה להצעת
חוק
פרא
ר וו
משנת2013
. השוני בין שתי
ההצעו
ת
הוא בעיקר בכך
שטיוטת
חוק
ריפמן וכ
ללת
כלים
קיצוניים אף יותר
לכפיית ההסדרים
שהיא
מקדמת
בדמות
מנגנוני שליטה דרקוניים בכל המרחב בו מתגוררים האזרחים
הבדואי
ם
, כולל ב
רשויות ה
מקומיות
ה
בדואיות נגב ב. אי
לכך, תחולת החוק היא
מצומצמת
מבחינה
גאוגרפית אך ורק ל
שטח
הנגב–
ו
מתוחמת
מבחינה
גזעית אך
ורק
ל
אוכלוסייה הבדואית והרשויות המקו
יות מ הבדואיות בנגב.
הטיוט
ה
נסמכת על
ארבע נקודות מוצא בעייתיות ובלתי ראויות :
(א) אי ה
הכרה בבעלות הבדואית על ה
קרקע
בנגב ושלילתה .דהיינו,
,מחיקת הזכויות המסורתיות בקרקע. בכך
הצעת
החוק מהווה
המשך למדיניות גזל
ה
קרקעות ;
(ב) הצורך
בעקירה של
הכפרים הלא מוכרים
, ריכוזם והעברת תושביהם
לישובים
ה
מוכרים ;
(ג)
ה זהות הבדואית
וה
ך שיו הלאומי של התושבים מהווים בעיה - שכן ,כפי
שהוסבר
ב
דברי ה
רקע ,
"באזורים אלה
[בכפרים הבלתי מוכרים] אנחנו רואים תופעות קצה של חדירת תפיסות לאומניות ואנטי-
ציוניות, המוצאות את
;"דרכן לעומק החברה(ד) לשם
כפיית
המדיניות "ל הנ ,יש ליצור חוק יש
אפשר מנגנוני שליטה וכפייה בכל מרחבי
החיים של האוכלוסייה הבדואית בנגב ,הן בכפרים הבלתי מוכרים והן בישובים המוכרים.
חשוב
לציין, כי אין מטרת נייר
עמדה זה
להיכנס לפרטי מנגנוני
השליטה שבטיוטה , אלא
ל
הציג סקירה כללית
לש מאפייני ההצעה ועקרונות היסוד שבבסיסה.
1
הצעת
חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב ,התשפ
"ד-
2024
שגובש על יד
.מכון ריפמן
2
להלן
יפורטו עיקר ההסדרים ומנגנוני הכפייה
הכלולים ב
טיוטת
חוק
ריפמן:
א.
אי הכרה בבעלות הבדואית על קרקעות בנגב ו
אימוץ מנגנון ל
כפיית הסדרים
1.
בדומה
להצעת חוק
פרא
ור ו, ולמדיניות הממשלתית הקיימת ,ההסדרים
שמציעה
הטיוטה בכדי
"לקדם
"הסדרת הבעלות על הקרקעות בנגב
מבוססים על שלילה מוחלטת של זכויות האוכלוסייה הבדואית לקניין
ו מחיקת
זיקתה ההיסטורית לקרקע .בבסיס
ההסדר המוצע
ויתור על תביעות בעלות ,עקירה המ
כפרים
לא ה מוכרים ,ו ""הסדרה
בי
ישובים בדואים מוכרים. היקף התמורות ,הן בקרקע והן בכסף,
ודרך חישובן
לא נכלל
ו בטיוטה , אף שלכאורה אלו מרכיבים חיוניים
לבחינ
ה מקיפה של ההסדר המוצע.
2.
על מנת לאכוף את ההסדרים, הטיוטה מציעה להקים מנגנוני
ם ל
כפיית "הסדר "אשר יופעלו בעיקר
באמצעות סמכויות מנהליות, אשר משעות את תחולת המשפט החוקתי ,המשפט המנהלי ודיני המקרקעין
ו
דיני התכנון. הטיוט
ה מאמצת מתכונת של משטר חירום הפוגעת גם בעקרונות שלטון החוק והשוויון בפני
החוק ,ב
הפרדת הרשויות ,ב
הליך ה
הוגן בו
עצמאות השפיטה.
"משטר חירום" זה מכוון באופן מפלה
לאוכלוסייה הבדואית בנגב ., ורק אליה
3.
אין
זו בלבד, אלא
שהטיוטה קובעת
כי ההצעה
מהווה הסדר
.שלילי
משמע ,אין
ולא תוכלנה להיות הסכמות
או הבטחות מחוץ
ל
אותה מסגרת ש
היא
מתווה. סעיף99
לטיוטה קובע כי ם מיו
,תחילתו של החוק "לא
תהיה מכוח משא ומתן, הסכם, החלטה, הבטחה, הוראה או מסמך אחר שהתקיימו או ניתנו לאחר תחילת
חוק זה, כל זכות לתמורה מהמדינה בגין תביעת בעלות שהוגשה
,ביחס לחלקה נתבעת, כהגדרתה בחוק זה
אלא לפי הוראות חוק זה". דהיינו, מסגרת ה
צעת חוק המוצע היא מסגרת מחייבת
,בלעדית
ואין מקום
להסכמים פרטניים שלא בהתאם הל , ולמשל לדיאלוג או להידברות על הסדר
שיכול להתאים יותר.
4.
הטיוטה כוללת
מנגנוני כפייה נוספים
ו המ
פנים
כלפי
תובעי
הבעלות
ב
קרקעותיהם .
,לשם הדגמה בלבד
בהתאם
,להצעה
תובע בעלות שלא פעל לפי הוראות החוק המוצע ובמועדים שנקבעו ב
ו,
לא ייחשב בתום
תקופת ההסדר
כבעלים בקרקע מכח תביעת הבעלות שנתבררה בהליכי ההסדר אף אם הוכיח את זכותו
בקרקע בהליכים אל
ה . תובע מעין זה
לא יהיה זכאי ל
קרקע אלא ל
פיצויים כספיים בלבד (סעיפים
80א ו-
ב
לטיוטה).
5.
לבסוף ,חשוב להדגיש בהקשר זה כי תושבים בעלי אישור תושבות ארעית אינם זכאים לתמורות כלשהן.
הגבלה
זו
פוגעת בעיקר,, אך לא רק ב
נשים בעלות תעודות זהות פלסטינית אשר נשוא
תו לאזרחים
,ישראלים
ו מאיינת את זכויותיהן.
ב.
עקירת ה
כפרים הלא מוכרים
6.
עקרון
יסוד בטיוטה הינו
ריכוז האוכלוסייה הבדו
ית א ביישובים המוכרים תוך כדי פינוי כפוי ועקירה של
הכפרים הלא מוכרים והריסת הבתים שבהם .מתווה זה מלווה בסמכויות פינוי מנהליות רחבות היקף .
דברי
ההסבר למטרות ההצעה מפנות לעניין זה להחלטת ממשלה
מס '
3707
מיום
11.9.2011
,שמהווה בסיס
למדיניות הנישול והעקירה בשנים האחרונות.
3
7.
,יתירה מכך
הטיוט
ה כוללת מנגנוני פינוי בכוח
חדשים ומיוחדים
בי
חס ל
קהילה הבדואית , שאינם קיימים
כיום בדין ביחס לשאר אזרחי המדינה. כך
למשל, היא מעניקה סמכויות
תת ל
,צווי פינוי מנהליים
כנגד :
תובע בעלות
ש
לא פעל לפי הוראות ההצעה;
זכאי לתמורות אשר
לא פינה את הקרקע עליה הוא מתגורר;
תושב בדואי שלא הגיש בקשה לזכויות עד למועד הקבוע בחוק;
מחזיק קרקע שהוקנתה למדינה לפי הוראות
.החוק המוצע
בדומה
להצעת חוק
פר
ור או ,
סמכויות בתי המשפט לבטל צווי פינוי כאלה הוגבלה לעניינים
טכניים בלבד (סעיף82
לטיוט
ה ). בנוסף, אי קיום צו פינוי כאמור מוגדר כעבירה
שבצידה עונש של שנתיים
מאסר
(סעיף84
לטיוט
ה.) לשם ביצוע צווי
פינוי
אלה
ניתן יהיה להשתמש "בכוח סביר" ולהיעזר במשטרה
(סעיף82
)(ג
לטיוט
ה.)
8.
על
פי
הטיוטה ,הלכה למעשה ,תושבי הכפרים הלא מוכרים, הן
הכפרים
אשר היו קיימים מימים ימימה
הן ו אלה אשר נבנו לפני עשרות שנים בעקבות צווים של המושל הצבאי בנגב
המעבירים את האוכלוסייה
הבדואית
לאיזור הסייג ,יפונו ב
צווים מנהליים באופן המונע מלכתחילה כל התנגדות .תושבי הנגב הבדואים
לא יוכלו עוד לטעון לזכויות בעלות על קרקעותיהם
או לזכויות
שימוש כלשהן בקרקעות שלהם או
בקרקעות ש
עליהן הם יושבים. כמו כן ,הם לא יוכלו לתקוף את ההחלטות לפנותם מכוח עקרונות המשפט
המנהלי או המשפט החוקתי ,לא ו יוכלו להתגונן בפני פינויים
או
הריסת בתיהם .לשם הדגמה ,במקום
תביעות הפינוי המוגשות כיום כנגד חלק מהכפרים ,ש
במסגרתן רשא ים
התושבים להתגונן ולטעון כל טענה
אפשרית להגנתם מפני ת
ב
יעות
הפינוי, יוצאו על פי
הצעת
חוק
ריפמן
צווי פינוי אשר יבוצעו תוך תקופה
קצרה ואשר מלכתחילה סמכות בית המשפט
לבטל
ם מוגבל
ת
.מאוד
9.
במילים אחרות ,ההצעה תמנע באופן פוזיטיבי מתושבי הנגב הבדו
ים א להגן על זכויותיהם ומכאן שהיא
פוגעת באופן בסיסי בזכות החוקתית להליך הוגן .ההצעה מייצרת מנגנון קרקעי
,נפרד
חדש ושונה
מההסדרים הנוהגים כלפי שאר האזורים ושאר האזרחים במדינה, ובכך היא פוגעת בעקרון ה
שוויון בפני
החוק.
ג.
שליטה ב
ניהול מועצות מקומיות
ופגיעה
חמורה
ביותר
בעצמאותן ובנבחרי ציבור
10
. כחלק
,ממנגנוני הכפייה
הטיוטה קובעת מנגנון לכפיית שליטה ברשויות המקומיות הבדואיות הנבחרות
וניהול ענייניהן באמצעות מנכ "ל
ממונה בעל סמכויות נרחבות. הס
דר
ייחודי שאינו קיים ביחס לשום רשות
.מקומית אחרת
11
. הטיוטה יוצאת מנקודת הנחה כי ברשויות ה
מקומיות ה
בדואיות בנגב מתגלה
"ניהול
כושל "כאשר "טובת
התושב איננה תמיד בראש סדר העדיפויות"
.לכן , מציעה
הטיוטה לאפשר מינוי "למנכ"ל ממונה
...בעל
סמכויות רחבות שיוכל לקדם את המרחב המקומ
י".
,להזכיר בחוק קיימים כיום מנגנונים להסדרה
במצבים בהם רשות מקומית מתקשה לתפקד, לרבות "חשב מלווה", "חשב מלווה לחינוך", "תוכניות
הבראה", ואף מינוי "ועדה קרואה". משרד הפנים קבע לעצמו יעד לצמצם את השימוש במנגנונים אלה, על
מנת לשמור על הדמוקרטיה הקהילתית. הצעת החוק ,חורגת מעקרון זה אינה מסתפקת במנגנונים
4
הקיימים ומוסיפה
מנגנון חריג ,וקיצוני ביותר
שיחול על הרשויות המקומיות בישובים הבדואים
ןהילע , ו
בלבד.
12
. אי
לכך, מציעה ההחלטה מנגנון שליטה
שבעצם ינהל את ענייני הרשות המקומית שלא באמצעות יו "ר
הרשות ,נבחרי הציבור או עובדי הרשויות המקומיות . למנהל המלווה אפשר שיוענקו כלל הסמכויות
המוענקות על פי חוק לראש הרשות המקומית, למועצה, לוועדה מוועדותיה או לעובד העירייה, לצורך ביצוע
מה שנקרא "תכנית קידום הרשות" שנק
ב עה על ידי המנהל המלווה. בין היתר
הוא
יהיה
רשאי לפטר ולמנות
עובדים ;להתקשר בהתחייבות כספית בשם הרשות המקומית;
לקבל אשראי;
להכין
תקציב לרשות
המקומית ו
להגישו לאישור השרים הממונים; להטיל ארנונה כללית ושאר מסי הרשות על פי דין;
וכן יכול
ליטול
ל
עצמו סמכויות רשות חינוך ,. יתירה מכך
ב
הענקת
סמכויות למנהל
ה
מלווה
לא יהיו
אלה
עוד נתונות
לרשות המקומית, לראש הרשות המקומית, למועצה, לו
ו
עדה מו
ו
עדותיה או לעובד
י העיריה (סעיפים
94-93
לטיוטה.) דהיינו ממונה אשר ינהל את כלל העניינים המוניציפליים מעל ל
ראשה של ה.הנהגה הנבחרת
13
. מנגנון העברת סמכויות זה פוגע ברשויות המקומיות הנבחרות , באוטונומיה של
ה
קהילה המקומית
,ובזכויות האזרחים לנהל את חייהם על כל המשתמע מכך ,, מתוך גישה פטרנליסטית ומבדלת. בנוסף
הוא
עלול
גם לשמש לקידום ואישור מהלכים לקליטת
עקורי
הכפרים
הלא מוכרים
או לכפיית מהלכים
מוניציפליים ,ותכנוניים אחרים
ש
אינם מקובלים על המועצות המקומיות ,נבחרי הציבור
.והתושבים
ד.
הידוק
השליטה במערכת החינוך
14
. הטיוטה יוצאת מנקודת הנחה כי אנשי הוראה אשר קיבלו השכלתם במוסדות
להשכלה גבוהה
בגדה
המערבית מהווים בעיה . שכן אלה, כך על פי מסמך הרקע
לטיוטא" , אינם פועלים לחיזוק הזהות הישראלית
לאזרחי ישראל הבדואים". עוד מוסיף מסמך הרקע בהקשר זה כי "מערכת החינוך מתנהלת ... כאשר זהות
משפחתית גוברת לא אחת על טובת התלמיד", למשל "בהסעות, בטובין, בפדגוגיה." ב דברי
ה רקע
לטיוט
ה
הוסבר
,עוד
" כי נכון להיום חלק גדול מהחינוך הבדואי נעשה על ידי אנשי הוראה אשר
קיבלו השכלתם
בערים הפלסטיניות באיו"ש. לצערנו ערכים אלו ממשיכים ללוות חלק ממערכת הלימוד ,
וזאת במקום
לדאוג לחיזוק הזהות הישראלית לאזרחי ישראל הבדואים". לכן ,הטיוטה מציעה
להקים"רשות חינוך
ייעודית "שתיתן
שירותי
חינוך בכפרים הלא מוכרים ,ותהיה מוסמכת להתערב "במקרים בהם מינהל
החינוך המקומי אינו מתפקד"
., זאת על ידי הענקת סמכויות רשות חינוך למנהל המלווה, כפי שהובא לעיל
15
. מנגנון המאפשר הקמת "רשות חינוך מקומית" קיים בדין (בחוק לימוד חובה, תש"ט-
1949
, סעיף1
)א ,
ושימש בשנות החמישים לשליטה בחינוך במעברות,
עד להקמת רשויות מקומיות. בנוסף, עד לשנת2004
שימשה "רשות החינוך לבדואים" כאמצעי לשליטת משרד החינוך בחינוך בבתי הספר
הבדואי
ם , אמצעי
שעורר ביקורת ומחאה, ועל כן בוטל. מאז הוכרה זכותם של הבדואים לנהל את הרשויות המקומיות
,בישוביהם
ל ככ ל
האזרחים במדינה .ניתן כמו
בן ל
תמוך ול
העצים רשויות אלו , אך אין מקום לבטל את
סמכויותיהן .
,אדרבה כיום, יש לרשויות המקומיות
בישובים הבדואים
כלים לנהל את מערכת החינוך
בהצלחה, לרבות מנהלים בעלי הכשרה אקדמית
מתאימה , ואין שום הצדקה עניינית למחיקת סמכויות
החינוך של הרשויות המקומיות ושל הקהי
לות .
5
16
. עוד
מציעה
הטיוטה 'רפורמה' לגבי עובדי ההוראה ,בין היתר ,על ידי
"שלילת
כניסת עובדי הוראה עם "חינוך
שטחים". לשם כך מציעה הטיוט
ה כי
יש
להעסיק עובדי הוראה עם
תארים אקדמיים ממוסד אקדמי מוכר
בישראל או ממוסד אקדמי בחו"ל שקיבל אישור של היחידה להערכת תארים אקדמיים בחו"ל במשרד
החינוך ו כן תעודת הוראה ממוסד מוכר
לכך
בישראל או ממוסד מוכר
לכך
בחו"ל שקיבל אישור של היחידה
להערכת תארים אקדמיים בחו"ל במשרד החינוך. זהו עוד כ לי לשליטה בחינוך בבתי הספר בישובים
.הבדואים ובחינוך לזהות שתתאים ליעדים הפוליטיים של המדיניות הנהוגה בנגב
ה.
מערכת אכיפה פלילית
נפרדת ובעלת סמכויות מנהליות
נ
רחבות
17
.
תחת המעטה של
הגברת ה בטחון
ה
אישי ו
ה משילות, מציעה
הטיוט
ה
,מערך אכיפה משטרתי בעייתי ביותר
כולל סמכויות
ל
מעצר
ים מינהלי .ים לשם כך, מציעה
הטיוט
ה
לתקן את ,חוק שירות הביטחון הכללי
ה
תשס"ב-
2002
, על מנת להסמיך את השב"כ לפעול
בהקשר ל עבירות
נשק.
18
. הסמכת השב
"כ
לפעול נגד האזרחים הבדואים
הינה בעייתית ביותר
. השב "כ פועל תוך כדי שימוש באמצעים
.ובשיטות חקירה סודיים ובסמכויות נרחבות הכוללים פגיעה חמורה בזכויות נחקרים ועצורים
19
.
.הסמכה מעין זו לטיפול בעבירות פליליות כנ"ל משמעה כי יתקיימו בישראל שתי משטרות מקבילות
דבר
זה
צפוי להמשיך ולבסס יצירת שתי מערכות 'אכיפת
'חוק נפרדות ליהודים
ולערבים, שתביא להעמקת
תרבות חוסר האחריותיות בכל הקשור לממשק בין רשויות החקירה והשיטור לבין האזרחים
הבדואים
בנגב .זאת ,בהמשך ליחידות משטרתיות ייעודיות שכבר כיום פועלות אך ורק מול
האזרחים
הבדואים ,
ובפרט
יחידת ״יואב״ , ובהמשך לנקיטה בררנית של פרקטיקות'אכיפה'
,שאינן נהוגות בקהילות אחרות
ולמשל בהתיישבות החקלאית היהודית.
ו.
הקמת מערך ממשל נפרד לעקיפת חוקים ולכפיית הסדרים
20
.
לשם השגת
יעדיה , מציעה
הטיוט
ה להקים
.רשויות ממשלתיות ייעודיות ונפרדות לאוכלוסייה הבדואית
:מהלך זה הינו בעייתי במספר מישורים(א)
;מהלך זה יעמיק את מנגנוני ההפרדה הגזעית בנגב(ב)
רשויות
אלה לא יהיו מוסמכות לפעול מכוח הדין הכללי החל על כלל אזרחי המדינה .
רשויות מדינה כלליות כגון
רשות מקרקעי ישרא ל, ועדות התכנון למיניהן, יימנעו מלפעול
בממשק הסמכויות המוענקות על פי ההצעה
לאות
ן רשו
יות ייעודיות ,ב;טענה כי אינן מוסמכות (ג)
מצב זה ייצור
מעין
סמכויות כלואות שלא יאפשרו
,מרווח פעילות לפי עקרונות השוויון והצדק
וי
תכן
וחקיקה מעין זו תקשה על תקיפת משפטית של החלטות
.בעייתיות
להלן נפרט את מרכיבי המערך:
א.
"ועדת שרים להתיישבות הבדואים בנגב" -
גוף פוליטי ובו13
" שרי ממשלה, אשר יתווה את מדיניות
הממשלה בכל
הקשור להסדרת התיישבות האוכלוסיה הבדואית בנגב[יו
נחה]
את משרדי הממשלה
בתחום הטיפול באוכלוסית הבדואים בנגב " (סעיף3 לטיוטה.)
דהיינו, המדיניות תיקבע על פי שיקולים
פוליטיים ולא מקצועיים ו
שלא
בהכרח בהתאם
לטובת
.האוכלוסייה הבדואית
ב.
""ועדה ארצית לתכנון ולבניה להתיישבות הבדואים בנגב -
גוף תכנוני ייעודי
מו ו
פרד מגופי
התכנון
המוקמים על פי חוק התכנון והבנייה ו
שמוענקות
לו סמכויות המועצה הארצית
נון כ לת ולבניה בכל
6
הקשור ל
התיישבות הבדואים בנגב.
,על פי חוק התכנון והבנייה
ה מועצה
ה ארצית
מייעצת
לממשלה בכל
הנוגע לקו הכללי בביצוע
חוק התכנון והבנייה
, לרבות ענ
י
יני חקיק
ה ;עריכת ות
כניות ;אישור ות
כניות;
.ועדת עררים ועוד הוועדה
תמנה ועדת משנה להתנגדויות לתכניות מתאר
וחלק מחבריה יתפקדו גם
.כרשות רישוי
ועדה זו תהיה מורכבת מ-
22
חברים, מרביתם נציגי משרדי ממשלה .מבין חברי הוועדה
אך ורק שני
חברים בדואים- "נציג ציבור שתמנה הממשלה מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב" ו-
"נציג מטעם
האוכלוסייה הבדואית בנגב" (סעיף4 לטיוט
ה.)
ג.
""הרשות הממשלתית להתיישבות הבדואים בנגב -
הרשות צמודה למשרד ראש הממשלה ויועדה
לפעול לקידום מטרות החוק בהתאם למדיניות הממשל
ה .כלומר ,
,מלכתחילה הרשות איננה מוסמכת
לשקול את טובת האוכלוסייה הבדואית, לשקול פתרונות הסדרה במקום, או לקדם מדיניות המותאמת
.להשקפות ורצונות האוכלוסייה הבדואית
בין יתר סמכויות הרשות יהיו הסמכות ל טפל בתהליך ההסדרה לפי החוק המוצע- כלומר רשות
זו
תהיה
מוסמכת, על פי חוק, לכפות
את מדיניות הממשלה - וכן
תהיה
אחראית על
פיתוח התשתיות
ה
ציבוריות ו
ה שירותים
ה
ציבוריים ב
י
ישובים המיועדים להסדרת מגוריה של האוכלוסייה הבדואי
ת -
כלומר
היא תפעל כרשות עצמאית ונפרדת .משאר משרדי הממשלה
בנוסף ,הרשות מוסמכת לפעול ל איתור אזורים לצורך קידום
ה תכנון
ל התיישבות בדואים בנגב, לרבות
קביעת
תו
כניות מפורטות במרחב תכנון מקומי אם הוועדה המקומית לתכנון ולבניה באותו מרחב
לא
מילאה
את
הוראות
חוק התכנון והבניה בעניין זה ;לתכנן ולהגיש ות כניות בנוגע לישובים המיועדים
להסדרת מגוריה של האוכלוס
יה י הבדואית בנגב, ולווי הליכי התכנון בהן ;ת וו לל י סי לו ע להתיישבותה
של האוכלוסי
י
ה הבדואית בישובים שהוקמו לפי כל דין ;ל ,קדם מיזמים להתיישבות בדואים בנגב
,לתעסוקה, להקמת תשתיות
לחינו
ך ולבריאות י בי
שובי
ם הבדואים בנגב;
האצת מימוש תהליכי הסדרת
,תביעות בעלות במקרקעין והתיישבות הבדואים בנגב
לרבות באמצעות זיהוי חסמים והסרתם;
גיבוש
המלצות לתיקוני חקיקה בתחומי פעולתה של הרשות וקביעת מנגנונים מסייעים; י סי ל ע לרשויות
,מקומיות בדואיות בנגב
ב קידום
ופיתוח שירותים מוניציפליים, שירותי חינוך
ושירותים חברתיים
בתחומן; ל שמש
כמנהלה מרחבית לניהול אזורים גלילי ים עליהם יורה השר בצו
י פע ה ול את ל ה סמכויות
וה
תפקידים המוקנים לעירייה על פי פקודת העיריות, כולם או חלקם, כפי שיורה השר בצו,
באזורים
אלה ;ל שמש
כרשות חינוך מקומית באזורים גליליים עליהם יורה השר בצו ;ייל שם
את
מדיניות השר
בתחום התיישבות הבדואים בנגב
ול
קדמ
ה ;
מתן ייעוץ לממשלה ולשרי הממשלה ולמועצת מקרקעי
ישראל, בתחום התיישבות הבדואים בנגב ו
ל
קדמם;
מעקב אחר החלטות ועדת השרים והממשלה לעניין
פעולותיה ויעדיה בתחום התיישבות הבדואים בנגב וקידומם, וקידום מימושן.
כמו כן, הרשות תהיה
רשאית לחייב באגרות עבור הפעלת סמכויותיה ומו" ענקת לה סמכות שיורית לבצע כל פעולה הדרושה
לשם מילוי תפקידיה"
.במילים
אחרות, הרשות הינה
בבחינת הכל יכול
ה
באשר להליכי הסדרה וניהול
המרחבים הבדואים בנגב. היא תפעל כממשלה בתוך הממשלה, לפי כללים והסדרים משלה.
דהיינו , רשות הבדואים תהיה המנגנון
הכל
יכול ונטול ההגבלות
בכל הקשו
ר
לפינוי ועקירת הכפרים
,הבלתי מוכרים
ניהול
,מרחבי הרשויות המקומיות הבדואיות ,ניהול מרחבי הכפרים הבלתי מוכרים
7
,כולל בשטחים גליליים והפעלת מערך ממשלתי כולל בישובים הבדואים בנגב. ריכוז סמכויות ,דרקוני
מפליג וחריג זה בא במטרה לשלוט בכל האספקטים של כפיית ההסדרים
שבטיוטה ולנטרל
כל מסגרת
אחרת
המחוייבת
.לפעול לפי עקרונות משפטיים מנהליים וחוקתיים אחרים
חמור
מ כך, השר יכול להסמיך עובד מעובדי הרשות, שיהיה רשאי לדרוש מרשות מקומית, ממוסד
תכנון, ממשרדי הממשלה ומרשות אחרת שהוקמ
ה לפי חוק, כל מידע או מסמך , לרבות פלט כהגדרתו
בחוק המחשבים, התשנ"ה-
1995
,
,הדרושים לרשות לשם מילוי תפקידיה; מידע או מסמך שנדרשו
יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה.
סעיף זה הינו מסוכן ביותר, שכן כל מידע על כל אזרח בדואי
בנגב יהיה נגיש לפקיד ברשות אשר יכול לה
שתמש בו כראות עיניו לצורך כפיית ההסדרים שבהצעה.
ד.
ועדת תמורות - תקבע
מיהם תובעי הבעלות ומיהם התובעים המאושרים לפי
החוק המוצע ומהו חלקם
ביחס לאותה חלקה נתבעת; לקבוע את התמורה המגיעה לתובע מאשר;
,לקבוע, על פי המלצת הרשות
את מיקום הקרקע שתינתן לתובע מאשר כקרקע
תמורה; לו קבוע את זכויותיו של תושב בדואי לפי
הצעת החו.ק
ועדת התמורות תמנה6
,חברים1 מהם נציג ציבור מקרב האוכלוסייה הבדואית שימנה השר.
אך המניין
.החוקי בישיבת ועדת תמורות הוא שלושה חברים ובלבד שאחד מהם הוא יושב הראש או ממלא מקומו
כלומר, ה
הרכב המוצע יכול לטרפד כל משקל לקולו של נציג הציב
ור
.הבדואי
ה.
ניהול שטחים גליליים -
הטיוטא קובעת כי השר הממונה רשאי להטיל ארנונה כללית על נכסים
.המצויים בשטח גלילי בנגב עוד מציעה הטיוטא כי השר
י הא "רשאי לקבוע בצו שהשטחים הגליליים
בתחום מחוז הדרום, כולם או חלקם, ינוהלו בידי מינהלה מרחבית שלה יוענקו סמכויות ותפקידים
המוקנים לעיריה על פי פקודת העיריות (סעיף88
)לטיוטה
. למנהלה מעין זו יכול ויוענקו גם
סמכויות
רשות חינוך.
המנהלה
תהיה מורכבת מ חמישה חברים שימונו על ידי השר. כך מערך השליטה והכפייה
בשטחים גליליים, בהם נמצאים חלק.מהישובים הבלתי מוכרים, יהא רב רובדי
לסיכום ,מדובר ב
טיוטת חוק מסוכנת ביותר שמייצר
ת
מנגנון
חוקי לשלילת זכויות האוכלוסייה
הבדואית
בנגב
בקרקע ,לעקי
רת
הכפרים הבלתי מוכרים ולשליטה ברשויות המקומיות ובמערכת החינוך. מסגרת
החוק המוצע תכפה מדיניות מנשלת תוך כדי שלילת זכות
ה
פנייה לערכאות ,הגבלת שיקול דעת מערכת
המשפט ,שלילת זכויות על פי חוק התכנון והבנייה ועוד .
,"באמתלה של "חיזוק המשילות
ההצעה מייצרת מנגנון שלטוני רב סמכויות נפרד
, בלעדי וייעודי ל
קהילה
הבדואית, אשר
יעוגן מלכתחילה בעקרונות
של
כפייה ודיכוי ב מכלול רחב של
הליכי תכנון ,חינוך ,ניהול
רשויות מקומיות ,הסדר זכויות במקרקעין ומגורים. בד-
בבד ,ההצעה ממסדת מנגנונים מבדלים ומדירים
,"המבטיחים כי האזרח הבדואי יהיה בעל מעמד נבדל ונפרד, בגדר "נפרד שאינו שווה
תוך כדי רמיסת
.עקרון השוויון האזרחי
עיקר מימונה של עמותת במקום
.הוא מישויות זרות