חומר רקע
01
דצמבר2024
ל' חשון תשפ"ה
לכבוד
ח"כ
ישראל אייכלר,
יו"ר
ועדת העבודה והרווחה
:הנדון נייר עמדה מטעם אלו"ט בנושא מחסור במסגרות המשך לבוגרים בני21
ומעלה
1.
אלו"ט- האגודה הלאומית לילדים ובוגרים על רצף האוטיזם, היא עמותת הורים הפועלת מזה כ-
50
שנה
לקידום זכויותיהם של אנשים על רצף האוטיזם ובני משפחותיהם, לפיתוח שירותים עבורם ולקידום ידע
ומחקר על אודות אוטיזם.
2.
כיום מפעילה אלו"ט19
""בתים לחיים
עבור480
,מבוגרים על הרצף האוטיסטי המהווים מסגרת מגורים
.שיתופית מותאמת עבורם לאורך כל ימי חייהם
3.
,בנוסף
אלו"ט מפעילה גם
17
מרכז
י יום (מרכזי לימוד
ותעסוקה-
)מית"ל ה
מיועד
ים
למבוגרים על הרצף
האוטיסטי מגיל21
.ומעלה, המתגוררים ב"בתים לחיים" של אלו"ט, או בבית הוריהם בקהילה
מ סגרת זו
נועדה לענות על צרכיהם הייחודיים
של אותם אנשים בתחום השיקומי-
תעסוקתי, ולהתאים להם תוכניות
עבודה, למידה ופנאי המקדמות אפשרויות בחירה, סוכנות עצמית, השתתפות בפעילות בסביבה הטבעית
.ובקהילה בה הם חיים ואיכות חיים מיטבית
רוב
מרכזי היום
המופעלים ע"י אלו"ט
מוקמים בסמוך ל""בתים לחיים כדי
לספק מענה לדיירים במסגרות
אלו , ובסה"כ מתוך
כ-
670
אנשים המגיעים למרכזי היום של אלו"ט ,
רק
כ-
25%
מתוכם
מגיעים מהקהילה.
4.
ברצוננו להעלות לדיון את הצורך הדחוף בהקמת מסגרות המשך נוספות -
המצוקה של ההורים עקב המחסור
,במסגרות מורגשת כל הזמן ולאלו"ט
מגיעות פניות רבות מהורים, ולפעמים גם מהרשויות, המנסים למצוא
פתרונות לילדיהם–
גם אלו שלקראת סיום מסגרת החינוך בגיל21
, וגם מבוגרים יותר המשולבים כיום
במסגרות שלא בהכרח מתאימות להם (למשל מסגרות שאינן.)ייעודיות לאוטיזם
5.
חשוב להתייחס בעניין זה גם
לעקרונות חו
ק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, תשפ"ב-
2022
, ולמסקנות
דו"ח "הוועדה
לבחינה ולהבניית דרכי ניהול והפעל ה
של מסגרות דיור חוץ ביתיות לאנשים עם מוגבלויות"
(להלן: "דו"ח
ועדת דותן
"), בכל הנוגע לחשיבות שילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה. כ
כל
שאנחנו רוצים לקדם
ולתת עדיפות למסגרות בקהילה–
על ה מדינה לדאוג כי לכל אדם שרוצה להשתלב במסגרת
כזו
תהיה
.האפשרות לעשות זאת
ללא פתיחה של מרכזי יום נוספים
,ברחבי הארץ
הורים רבים אשר לא מוצאים לילדיהם מסגרות יום
מותאמות (למשל ב ,סוג הפעילות, הליווי
ה קרבה)למקום המגורים, יפנו כחלופה ל
מסגרות דיור .
באותם
,מקרים הבחירה
ב חלופה של
מסגרות דיו ר (שיש לציין שגם הן מלאות
ברובן)
יאלצו את אותם אנשים לעזוב
את קהילתם באל כורחם.
6.
במסגרת הניסיון לפתור את
י בע
ית המחסור הכללי במסגרות,
חשוב להתייחס גם לפערים המשמעותיים בין
התקצוב שניתן במסגרת המרכזים של משרד
הרווחה לבין הצרכים בשטח .ישנ ו קושי משמעותי בקיום
המסגרות בהתאם לתקציב הקיים, ו כבר היום אלו"ט משקיעה סכומים גבוהים יותר מהנדרש במסגרת
המכרז.
,כל זאת ,בנוסף לקושי בגיוס אנשי צוות בכלל מסגרות הרווחה מקשה על הקמה של מסגרות נוספות
שיתנו מענה מותאם וראוי לאותם א ,נשים, ולכן
כדי ש ניתן יהיה להקים מסגרות נוספות–
יש לתקצב אותן
.כראוי
דוגמה אחת לכך נוגעת לתקינת הצוות במסגרות–
עפ"י תנאי המכרז התקינה לצוות במסגרת דיור או במרכז
יום היא1
על כל4 או
3.5
ר דיי ים. בפועל, נוכח העובדה כי "מרבית החברים ב"בתים לחיים ובמרכזי היום של
אלו"ט
זקוקים ל רמות תמיכה גבוהות, אלו"ט דואגת ליחס של מדריך1
על כל3 דיירים במסגרות -
כלומר
מעבר לתקן
של משרד הרוו
חה. ו
עדיין, יש מקרים ש
ב הם ,צריך יחס צמוד יותר של אנשי צוות ויש דיירים
,שזקוקים, לפחות בשלבים מסוימים במהלך היום ל
יחס של אחד על אחד. לכן
צריך שתהיה אפשרות לתגבר
את כוח האדם בהתאם לצרכים הספציפיים
של האנשים המגיעים לאותן
מסגרות.
דוגמה נוספת נוגעת לתקצוב ולסטנדרט הבנייה של אותן מסגרות במסגרת המכרזים. כך למשל, נוכח הצורך
,של החברים במסגרות של אלו"ט למרחבים בהם יוכלו לנוע בחופשיות, וכדי להתאים את המסגרות לצרכיהם
מרבית ה"בתים לחיים" הוקמו בסטנדרט בינוי גבוה יותר מדרישות המכרז. השאיפה של אלו"ט היא לדאוג
למרחב פרטי וציבורי רחב המותאם לצרכי הדיירים, ולכל דייר חדר משלו (למעט מספר בתים שכורים או
בתים שנרכשו לפני שנים רבות ושם עדיין יש2
בחדר). בנוסף, המסגרות החדשות נבנות מראש באופן נגיש
(מעלית/
)ללא מדרגות
ה
מאפשר לכלל הדיירים לנוע באופן עצמ .אי במרחב
7.
נוכח
,כל האמור לעיל אנו מבקשים ממשרד הרווחה ומשרד האוצר לפעול בהקדם להקמת מרכזי יום נוספים
,ברחבי הארץ תוך התאמת המכרזים לרמות התמיכה של ה אנשים
ב אותן.מסגרות ולמענים להם הם זקוקים
,בכבוד רב ובברכה
מיה לחוביץ צדוק, עו"ד
רותם אייזיק, עו"ד
מנהלת האגף לקידום זכויות
ראש תחום
חינוך ו
רווחה,
וקשרי ממשל האגף לקידום זכויות וקשרי ממש ל
העתק:
עו"ד מיכאל זץ, מנהל חטיבת
.קהילה, אלו"ט