הודעה לעיתונות
המשרד לביטחון לאומי: "מתחילת המלחמה אין ביקורים
לאסירים ביטחוניים"
הוועדה לביטחון לאומי החלה בהכנת הצעת חוק שלילת ביקורים מאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון טרור
המחזיק בשבויים ישראלים
12
בנובמבר2024
, י"א בחשון תשפ"ה, בשעה15:00
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל:" הצעת החוק היא נכונה מוסרית והרתעתית. היא תפעיל לחץ דרך
האסירים ותיתן כלים נוספים למדינת ישראל להילחם בסוגיית השבויים והנעדרים
ולקדם את שחרורם".
על פי הצעת החוק כל עוד מחזיק ארגון טרור או ארגון טרור מוכרז באזרח ישראלי או בשבוי, תישלל האפשרות של
אסיר ביטחוני החבר באותו ארגון לקבל ביקורים למעט ביקורי עו"ד והצלב האדום.
הוועדה לביטחון לאומי החלה לדון היום (ג') בהצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר- שלילת ביקורים מאסירים בי טחוניים
המשתייכים לארגון טרור המחזיק בשבויים ישראליים, התשפ"ד-
2023
, של חברי הכנסת גלית דסטל אטבריאן וקטי שטרית
,לקריאה ראשונה. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי כל עוד מחזיק ארגון טרור או ארגון טרור מוכרז באזרח ישראלי או בשבוי
תישלל אפשרותו של אסיר ביטחוני החבר בא ותו ארגון לקבל ביקורים. על מנת שלא לפגוע בצורה לא מידתית בזכויות
,האסירים, מוצע להחריג מקביעה זו ביקורים של עורך דין וכן ביקורים של ארגון הצלב האדום. כן מוצע כי השר לביטחון לאומי
לאחר התייעצות עם שר הביטחון, יהיה רשאי להתיר לאותו אסיר ביקור מנימוקים מיוחדי ם ובאופן חריג. בנוסף, יש להבהיר
כי ברגע שישוחרר החייל או האזרח החטוף מידי אותו ארגון טרור אליו הם משתייכים, ניתן יהיה לאפשר ביקורים". ח"כ גלית
דסטל אטבריאן, יוזמת הצעת החוק, אמרה כי "המחשבה שלארגון הטרור הרצחני שגדל בעזה יש שיטת מקל וגזר הוכחה
כשגויה ואין שום דבר שישנה את דעתם לרצוח ולטבוח בנו. אבל יש להם בטן רגישה והם האסירים הביטחוניים. דרכם ניתן
להוביל פתרון אמיתי לעניין החטופים וכן היבט מוסרי-
לפיו זכייה בכל סוג ביקור הגורם להם רווחה היא עוולה מוסרית מדרגה
ראשונה. כל עוד ארגון טרור מחזיק בישראלי אסיריו לא יזכו לביקורים". ח"כ משה סעדה: " נדרש מאיתנו לומר אמת. כולנו
,רוצים שלום והיום ברור שזה לא העניין כי המאבק הוא על עצם קיומו של העם היהודי וזה דורש כללים חדשים של הגנה
הרתעה. בג"ץ היום הוא אחר, כזה שיצא ממגדל השן ופתח צוהר ומבין שהיום זה אחרת". ח"כ משה ל פס:" יש לחוקק ולא
להשאיר שיקול דעת בנושא זה. אחרי שננקה את כל השיקולים המשפטיים אם לא נקדם את החוק נהיה במצב שמחבלי
נוח'בה יזכו לביקורים. כי נגיע לסיום 'חרבות ברזל' ואז יהיו רצף של עתירות ולכן צריך להיות חוק ברור".
עו"ד דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי, ציין , כי בחודש ספטמבר טרם המלחמה היה משבר קואליציוני סביב הרצון שלנו
ליישם באחת את המלצות 'ועדת קעטבי' שהיום הוא כבר פרווה. הוא הוסיף "אסור שהצעת החוק תגרע מההסדרים הקיימים
היום ולא תצמצם אותם. ברירת המחדל חייבת להיות שביקורים אינם זכות מוקנית אלא הטבה שניתן ל
שלול". עו"ד אביב
ישראלי, המשרד לביטחון לאומי, הדגישה, כי מתחילת המלחמה לא מתקיימים ביקורים לאסירים ביטחוניים. "יש כמה
נקודות שחשוב לשים להן דגש: חשוב לשמר את מרחב שיקול הדעת לטובות הנאה וההסדרים ביחס לעצורים ושלילת
הביקורים. יש סוגים שונים של ביקורים: ידיד ים, גורמי דת ועורכי דין כדי שלא יהיו הסדרים שליליים. בנוגע לביקורי הצלב
האדום, ציינה כי עד כה לא היו ביקורים של הצלב האדום וזו נקודה שמונחת לפתחו של הקבינט המדיני-בטחוני" נעמה
פויכטונגר, ממשרד המשפטים, ציינה כי אין מחלוקת על החשיבות של מניעת ביקורים כהפעלת
לחץ במונחי שבויים
ונעדרים. "בפועל יש כיום כבר שני סוגי איסורים: מזה מספר שנים נמנעים ביקורים מאסירי חמאס עזה משיקולי שבויים
.ונעדרים ומתחילת המלחמה אין ביקורים באופן גורף לאסירים ביטחוניים וזה נתון מתמשך בגלל שיקולים ביטחוניים וסיכון
בהיבט הזה צריך לוודא שהצעת החוק לא תייצר שינוי באיזונים של הדין הקיים, יותר בהיבטי נוסח שיש לדייק. בנוגע לסוגיית
סוג האוכלוסיות מבחינת המשפט הבינלאומי יהיה נציג שיוכל להתייחס לכך". עו"ד גיל שפירא, הסנגוריה הציבורית, הבהיר
כי ההצעה שנדונה לא כוללת ומונעת מעורכי דין וייעוץ משפטי. נחמה פרל, המטה לביטחון לאומי, ציינה כי ו עדת שרים
לענייני חקיקה תמכה בהצעת החוק בכפוף לכך שסוגיית ביקורי גורמים זרים ובכלל זה הצלב האדום תיקבע על ידי ועדת
.השרים לביטחון לאומי ולא בחקיקה והצעת החוק אכן החריגה זאת היא הוסיפה, כי "המל"ל מבקש להחריג גם מבקר ים
נוספים. בחודש אפריל התקבלה החלטה עקרונית של הקבינט המדיני-
ביטחוני לאשר מנגנון לביקורים ולהעברת מידע אודות
פלשתינים אך זה טרם אושר". לדבריה, הסוגיה נדונה ברמה המדינית והועלתה גם במכתב מאת מזכיר המדינה ומזכיר
ההגנה של ארה"ב לשר הביטחון ושר לעניינים אסטרטג יים וגם במסגרת החלטת בריטניה להשעות את הייצוא הביטחוני
לישראל. "לאור זאת ראוי שהחלטה זו תישאר נתונה להחלטת הקבינט מדיני בטחוני". בנוסף אמרה, כי קיימת עתירה לבג"ץ
על ידי האגודה לזכויות האזרח וארגונים נוספים העוסקת בביקורי הצלב האדום וביטול האיסור הגורף ומסי רת מידע על
הכלואים". עו"ד יסכה בינה, התנועה למשילות ודמוקרטיה:" מבחינת עתירות לבג"ץ שעוסקות בביקורי אסירים ביטחוניים
זה אירוע ארוך שנים ותופעה שיטתית. יש תעשייה שלמה
של הגשת עתירות לבג"ץ שמאפשר בסוף ביקורים. ראו מקרה
דיראני ועובייד בסוגיית רון ארד. לכן מב
חינת תכלית
החוק האם זה התמודדות מול בג"ץ שפוגע ועוקף את גורמי הסמכות
המדיניים או להגביל את הרשות המבצעת?". שי גליק, מנכ"ל בצלמו, ציין כי כרגע יש לקונה וכל עוד אין חוק זה יהיה פרוץ
כי יגיעו כל מיני תנועות ויעתרו נגד שיקול הדעת והנוהל. חייבים שהחוק יכלול את כל המצבים והפרצות הללו". ,יו"ר הוועדה
ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי הצעת החוק היא נכונה מוסרית והרתעתית. היא תפעיל לחץ דרך האסירים ותיתן כלים נוספים
למדינת ישראל להילחם בסוגיית השבויים והנעדרים ולקדם את שחרורם. אני דואג תמיד בדיונים לעמוד בסטנדרטים
הבינלאומיים
אבל עדיין יש צורך לשמור על האינטרסים של מדינת ישראל. נדאג שהחוק הזה יעבור".