הודעה לעיתונות

הצעה לתיקון החוק לסגירת גוף שידורים זר הפוגע בביטחון המדינה כהוראת קבע 4 בנובמבר 2024, ג' בחשון תשפ"ה, בשעה 17:00 ​ משרד המשפטים: "הצעת החוק הנוכחית שהדבר המרכזי הוא הפיכתה להוראת קבע כשאין הסבר ביטחוני, מערער את הבסיס החוקתי ופוגע בזכויות". יוזם ההצעה, ח"כ אריאל קלנר:" המחויבות שלנו להגן על בטחונה של מדינת ישראל. אין שום דבר בהצעת החוק שיפגע בחופש הביטוי של מישהו מאזרחי ישראל". יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל: " לאחר הפעלת החוק נוכחנו שהפעילות הכרחית אך לא מושלמת ויש לגופי התקשורת הללו אמצעים נוספים. כוונת החוק לנסות ולסגור את הפרצות הללו לא כדי לסתום את הפה אלא כדי למנוע מהאויב לדעת היכן כוחותינו נמצאים וכיצד הם נערכים".  הוועדה לביטחון לאומי דנה היום (ב') בהצעת חוק הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה(הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הוראת קבע), התשפ"ד- 2024, של ח"כ אריאל קלנר.  הצעת החוק מבקשת בין היתר, לקבוע בחקיקה קבועה את הסמכויות שנכללו בהוראת השעה. ולדברי מציע החוק תכנים מסיתים של גוף שידורים זר יחסמו כמו שידורי לוויין ואינטרנט. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר כי בחודש אפריל השנה חוקקנו את החוק והוא מופעל על פי לשונו. "נוכחנו שהפעילות הכרחית אך לא מושלמת ויש לגופי התקשורת הללו אמצעים נוספים. כוונת החוק לנסות ולסגור את הפרצות הללו לא כדי לסתום את הפה אלא כדי למנוע מהאויב לדעת היכן אנו נמצאים וכיצד אנו נערכים. ידענו מראש שהצעת החוק לא נותנת מענה לעוד אמצעים נוספים ואני שמח הצעה הזו באה לתקן זאת". ח"כ אריאל קלנר, יוזם הצעת החוק: "המחויבות שלנו להגן על בטחונה של מדינת ישראל. אין שום דבר בהצעת החוק שיפגע בחופש הביטוי של מישהו מאזרחי ישראל. אנחנו נדייק את ההצעה במהלך הדיונים". ח"כ נאור שירי:" אשמח לראות נתונים על האפקטיביות של החוק מאז עבר. אני לא בטוח שהרעיון של החוק עולה בקנה אחד עם הביצוע. אני לא רואה בהצעת החוק פיקוח של הכנסת אלא זה מועבר ישירות לממשלה". ח"כ גלעד קריב, ציין, כי יש אלמנט יותר דרמטי בהוראת השעה והקפדנו שמרכז הכובד למנוע מהערוץ את הפגיעה בביטחון על ידי סיכול יכולת הסיקור שלו. "הצעת החוק המונחת מבקשת לפגוע בצרכני התקשורת אזרחי המדינה לצרוך תכנים. אני גם רוצה להפסיק הסתה אבל גם תקשורת חופשית והשאלה היא שאלת האיזון. יש כאן מגוון צעדים שקבענו שהמדינה לא תשתמש בהם". עו"ד איל זנדברג, משרד המשפטים, טען כי מדובר על תיקון חוק על הצעת חוק ממשלתית המופעל במהלך החודשים שנחקק וחשוב לשמוע איך הוא מיושם והוא מאפשר לתת הוראות כנגד ערוץ זר בנסיבות מסוימות כאשר התוצאה היא משמעותית בחברה דמוקרטית. "הפסקת שידור, סגירה של המשרדים , תפישה של מכשיר והחוק נותן כלים משמעותיים ובנסיבות המצדיקות זאת כאשר גם בית המשפט המחוזי שלוב בהליך ההוראות הללו". לדבריו, יש עתירה נגד החוקתיות של החוק כפי שהוא היום. "החוק כפי שנחקק הגם שהוא פוגע בזכויות כפי שנוסח הוא אכן עומד ברף החוקתי בין היתר מכיוון שהוא זמני. הצעת החוק הנוכחית שהדבר המרכזי שבה היא להפוך אותה להוראת קבע כשאין הסבר ביטחוני, מערער את הבסיס החוקתי ויעביר אותו אל מעבר לכך ופוגע בזכויות. יש הצעת חוק ממשלתית המתגבשת המבינה את הצרכים ולא הצעת חוק פרטית". ח"כ אריאל קלנר, שאל: "איזה זכויות חוקתיות ושל מי? כאן מדובר על סגירה ומניעה מערוצי תקשורת בגלל ההקשר הביטחוני". עו"ד שונית שחר, ייעוץ משפטי, משרד התקשורת, אמרה כי פורסם תזכיר חוק ממשלתי שעורך שינויים להארכת הוראת השעה לחצי שנה וההוראות עצמן שנותן השר מ 45 ימים ל 60 ימים. "כל השיח הוא מול גורמי הביטחון וצורך שהתעורר מהשטח בעקבות יישום החוק בהקשר של אל גז'ירה אל מיאדין והוא חשוב".