חומר רקע
נייר
עמדה :
" טיוטת חוק
ריפמן" פוגע
ת
פגיעה קשה בזכויות הקהילה הבדואית בנגב
מוגש לועדה לחיזוק הנגב והגליל, דצמבר2024
ל טיוטת חוק ריפמן השלכות חמורות ביותר לעתיד .הקהילה הבדואית בנגב
טיוט
ת החוק מעצבת ו מחזקת שורה של מנגנוני
.כפייה המנוגדים לעקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם
הצעת החוק נוסחה ללא היוועצות עם הקהילה הבדואית ו
בהיעדר
,שיתוף פעולה עם נציגיה חרף
השלכותיה הרחבות על
.חיי התושבים
בכך ה
יא דומה ל הצעת חוק הסדרת ההתיישבות הבדואית שיזם אהוד פראוור
ב שנת2013
,
אשר
עורר ה
התנגדות רחבה מצד הקהילה הבדואית והחברה האזרחית בשל הפגיעות הקשות בזכויות התושבים
, ונמחקה .
הסדרה כפויה ותכנון כפוי
1.
סיום חד-
צדדי של סוגיית תביעות
הבעלות
: ה
צעת החוק מ"תיימרת "לפתור
באופן חד-
צדדי את סוגיית הבעלות
בנגב, תוך דרישה מתושבי הכפרים לוותר כליל .על תביעותיהם ההיסטוריות בתמורה לפיצויים או קרקע חלופית
בנוסף, החוק אינו מציע מנגנון שקוף או תהליך הוגן לבירור הזכאות לתמורות.
מנגנוני כפייה ואכיפה :
הצעת החוק מקנה סמכויות נרחבות לשימוש בצווים מנהליים לפינוי תושבים, כפי שנקבע
בסעיף82
. סעיף זה מאפשר פינוי מנהלי כנגד תושבים שלא פעלו לפי הוראות החוק, תוך שימוש בכוח סביר ובסיוע
המשטרה לצורך ביצוע הצווים (סעיף82
,(ג)). בנוסף הצעת החוק מגדיר
ה אי-
ציות לצווים מנהליים כעבירה פלילית
שדינה עד שנתיים מאסר (סעיף84
). מנגנונים אלו עוקפים את מערכת המשפט, מצמצמים את יכולת התושבים
להתגונן מפני פינויים שרירותיים, ומעמיקים את תחושת הניכור והעוול.
,המקרה של הכפר אום אלחיראן מדגים את ההשלכות החמורות של מנגנונים כאלה. במהלך הפינוי האלים של הכפר
,נעשה שימוש באיומים בקנסות בגובה מיליוני שקלים
וכן ב
מעצרים של מנהיגי הקהילה ללא עילה ברורה . שיא
האירוע היה הגעה של מאות שוטרים ועשרות בולדוזרים לכפר במספר פעולות לאורך השנים. במהלך אירוע
חמור
שהתחולל בינואר2018
פרצו שוטרים טרם שחר לכפר, ובמהלך עימות
נהרג
ו תושב הכפר ושוטר . האם התנהלות כזו
יכולה להיחשב "שימוש בכוח סביר"? דוגמאות אלו ממחישות את הסכנות הגלומות במנגנונים המוצעים ואת הצורך
הדחוף להבטיח פיקוח ראוי ומנ
גנונים הוגנים.
2.
עקירת הכפרים הבלתי מוכרים :במסגרת החוק ,
תושבי הכפרים הבלתי מוכרים יועברו ליישובים מוכרים
בלבד .
תהליך זה יוביל להרס אורח
החיים המסורתי של הבדואים ,המתבסס
על חקלאות וזיקה עמוקה לאדמה
3.
מערכת תכנון נפרדת ומיעוט ייצוג לאוכלוסייה הבדואית :
הצעת החוק מקימה
מערכת תכנון ייעודית ונפרדת
ל
בדואים ב נגב, הכוללת ועדה ארצית לתכנון ולבנייה המיועדת להסדרת התיישבות הבדואים. מערכת זו פועלת בנפרד
ממערכת התכנון הכללית ומרוכזת בידי נציגי ממשלה. למרות שהוועדה אמורה לעסוק בנושאים קריטיים הנוגעים
לאוכלוסייה הבדואית, הייצוג של הקהילה בה מוגבל לשני חברים בלבד מתוך22
חברי הוועדה. ה יעדר ייצוג
משמעותי של ה
קהיל
ה הבדואית פוגע ב זכות הבדואים כאזרחים להשפיע באופן דמוקרטי ו ,לשלב את צורכיהם
תרבותם ואורח חייהם בתהליכי התכנון
. זהו מהלך ה
מחזק את ההדרה
וההחלשה של הקהילה, מערער את המעמד
,האזרחי ו מגביר
את חוסר האמון במערכת.
שליטה חיצונית ושלילת הדמוקרטיה
המקומית
4.
שליטה ממשלתית
ברשויות המקומיו :ת הצעת החוק
מגדירה
מנגנונים מנהליים חדשים המאפשרים מינוי מנכ"ל
ממונה ,מטעם המדינה
שינהל את הרשויות המקומיות הבדואיות. מינוי זה, שמענ
י ק למנכ"ל סמכויות נרחבות לפעול
במקומם של ראשי הרשויות ונבחרי הציבור, פוגע באופן מהותי בעצמאותן של הרשויות המקומיות וביכולתן לייצג
,את תושביהן בצורה ראויה. בנוסף ,הוא חותר תחת רעיון הדמוקרטיה המקומית מוחק את האוטונומיה של
,הקהילות .פוגע בזכות של התושבים להחליט על גורלם, ומותיר אותם כפופים להחלטות חיצוניות חיוני
להדגיש
שמנגנון זה יהיה ייחודי לרשויות הבדואיות בלבד, ובכך הוא פוגע באופן משמעותי בזכות לשוויון ומבדיל אותן לרעה
משאר הרשויות המקומיות במדינה.
5.
פגיעה ב
אוטונומיה הקהילתית ב מערכת החינוך:
הצעת החוק
מציע
ה
להקים
רשות חינוך
ייעודית
,מטעם המדינה
שתשלול מה
קהילות ה בדוא
יות את ה
ת זכו
הדמוקרטית
לבחור אנשי הוראה מתוך קהילתם , ולעצב לפי השקפותיהן
את חינוך הילדים. הצעת החוק
קובעת
הדרה מכוונת של אנשי הוראה שהוכשרו בגדה המערבית ,תוך פגיעה
בזכותם
של המורים לתעסוקה, וזאת בניסיון להכתיב""מלמעלה
ה את
זהות התרבותית
של התלמידים.
המלצות
1.
הכרה בכפרים הבלתי מוכרים :
יש להסדיר את מעמדם התכנוני של הכפרים הבלתי מוכרים באמצעות תוכניות
המגובשות בשותפות עם בני הקהילה ובהתאם לצרכיהם . הכרה בכפרים אלו
תאפשר פיתוח תשתיות ושירותים מ תוך
כבוד ל אורח החיים המסורת
י ולהעדפות של בני הקהילה.
2.
שיתוף
הקהילה בתכנון: תהליכי התכנון וההסדרה צריכים
להיעשות בשיתוף הקהילה הבדואית ,תוך כיבוד אורח
חייהם ותרבותם והעצמת הדמוקרטיה המקומית .
חשוב להבטיח
לאזרחים
ייצוג הולם בקבלת ההחלטות.
אסור
."לנצל את חולשת הקהילות כדי לכפות עליהן קביעות תכנוניות "מלמעלה
3.
כיבוד זכויות האזרח
הדמוקרטיות ו
ביטול
מנגנוני
כפייה :יש
להבטיח הליך הוגן לכל תושב ,להימנע משימוש בצווים
מנהליים
גורפים
וב כלים מוחקי דמוקרטיה כגון
מעצרי שווא
. חיוני לשמור על סמכות ההכרעה של בתי המשפט.
4.
שיקום מערכת החינוך: יש לשקול צעדים לחיזוק מערכת החינוך הבדואית על בסיס שוויון ,
תוך העצמת ההורים
וקיום זכותם לעצב את חינוך ילדיהם. יש להבטיח את
זכויות המורי .ם הבדואים
5.
חיזוק הרשויות המקומיות: יש לאפשר לרשויות המקומיות הבדואיות לפעול באופן עצמאי ,תוך הקצאת ה
משאבים
ה
נדרשים . אסור להקים להן מנגנוני
ניהול כפויים שמחלישים
את הדמוקרטיה
המקומית
ומדירים את האזרחים
ממעגלי ההשפעה.
סיכום
טיוטת חוק ריפמן מציגה שורה
ארוכה
של צעדים אנטי-
,דמוקרטיים פסולים
הפוגעים
באופן ממוקד ומפלה
בזכויות הקהילה
הבדואית בנגב
, ומחלישים את בני הקהילה .
.מנינו כאן רק את חלקם
חקיקת ה
חוק עלולה
להחריף את
המתח
בין המדינה
לבין הקהילה ,ול
חולל עימות שיפגע
במרקם החברתי והתרבותי
וביחסי
יהודים-ערבים בנגב .אנו קוראים לכנסת לדחות
כליל
את ההצעה ולפעול לגיבוש פתרונות מוסכמים
לבעיות התכנון
,ולניהול הקהילות
ש
שומרים על המעמד האזרחי של בני הקהילה ו
מקדמים צדק ,שוויון ,וכבוד הדדי.