חומר רקע
"כל עוד הנר דולק אפשר לתקן" (רבי ישראל סלנטר)
פורום הפסיכולוגים והעו"ס בבריאות הנפש לרפורמה מטיבה
__________________________________________________________
3.12.2024
מניעת, מצוקה נפשית, פוסט טראומה ואובדנות בשעת משבר לאומי
מניעה יעילה של אובדנות אינה מתחילה כשאדם עומד על הגג כפי שהגנה אווירית ממתקפות אויב אינה מתחילה בפיתוח אמצעי יירוט כשמתקבל מידע על התקפה צפויה אלא שנים קודם לכן בתכנון ופיתוח אמצעים מתאימים מראש.
אובדנות הוא מעשה של קצה במצבי סבל נפשיים בלתי נסבלים. במשך שנים משקיעה מדינת ישראל משאבים כספיים גדולים בבניה של תכניות למניעת אובדנות כאשר המצוקה מתקרבת בצעדי ענק לקצה. מדינת ישראל מתעלמת מהקשר בישיר בין חוסן נפשי ויכולת עמידה במצבי מצוקה. חוסן נפשי נבנה מראשית החיים והוא אמור לאפשר עמידה טובה יותר בקשיים הנערמים לאורך החיים. עשרות שנים של ידע קליני ומחקרים מקיפים מצביעים על כך ששנות החיים הראשונות, בעיקר השנה הראשונה, הן קריטיות לפיתוח האישיות, המוח, הרגשות וההתנהגות. כמו כן, עבודת התערבות מניעתית עם אוכלוסיות בסיכון גבוה היא קריטית למנוע התפתחות של הפרעות נפשיות, קשיי הסתגלות, פוסט טראומה ופגיעה בחוסן הנפשי שהם תנאי לעמידה אתנה יותר במצוקות חיים המתרחשות במהלך החיים.
ביטול מערך בריאות נפש ממלכתי נגיש לכל אדם, מינקות ועד שיבה, במסגרת הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש והעברת אספקת הטיפול הנפשי לידי קופות החולים פגע קשות בחוסן הנפשי של האוכלוסייה בישראל. בניגוד לדלת הפתוחה שנהגה בשירות הציבורי הממלכתי לבריאות הנפש, השקעה באיתור אוכלוסיות בסיכון ועבודה רבה במניעה של מצבי סיכון נפשיים, ברפורמה הוכרה הזכות לטיפול רק לאחר התפתחות הפרעה נפשית. הצורך לעמוד בפרוצדורה ביורוקרטית של הקופות מונעת נגישות לטיפול נפשי מאנשים שאין להם את הכוחות לעמוד בדרישות הסף הללו.
מאז כניסת הרפורמה ב 2015 רמת החוסן של האוכלוסייה בישראל ירדה בצורה דרסטית אולם שום גורם ממלכתי לא ניכנס לעומק הסוגיה. משרד הבריאות וקופות החולים עסוקים בסטטיסטיקה. כמה מוקצב לכל פונה על פי סל קבוע מראש, כמה פנו וכמה קבלו. אין התייחסות לחוסן הנפשי של האוכלוסייה כולה. במקום הרחבת רשת התחנות לבריאות נפש בכל הארץ לכל דורש. מרמה של איתור אוכלוסייה בסיכון ומניעת התדרדרות נפשית, מתן מענה מקצועי מותאם לפונים ושימור החוסן הנפשי הלאומי, כולל הכנה למצבי משבר המוניים, מדינת ישראל נזעקת במצבי משבר לאומיים לארגן סיוע נפשי אד אוק סיוע להמונים. ההתארגנות גוזלת זמן וההקצבה האישית מוגבל במספר המפגשים ללא קשר לרקע האישי ולא להשלכות עתידיות. כך היה באירועים כמו השריפה בכרמל שההשלכות הטראומטיות הישירות צפו גם אחרי שנים. במתקפות על הצפון והדרום למדו להקים את מרכזי החוסן שהם בתפיסתם הבסיסית זהים למבנה המערכתי של התחנות הממלכתיות לבריאות הנפש, אך הן נגעו באוכלוסייה מסוימת ובמפגעים מסוג מסוים. כלל הציבור איבד את הנגישות לטיפול נפשי שהיה בתחנות לבריאות הנפש, ולא יכול היה לקבל טיפול נפשי בהיקף ובהתאמה לצרכים. קופות החולים על ההסכם עם משרד הבריאות התאימו במשורה את המפגשים בלי מימון למערך השלם הנדרש.
לדוגמא: אישה צעירה עם ניסיונות אובדניים ואשפוזים חוזרים מטופלת במצב קשה בתחנה לבריאות נפש בצוות DBT המתמחה באוכלוסייה בסיכון לפגיעה עצמית ואובדנות. הוספה של שעת טיפול שבועית מצליחה לשפר את מצבה אבל מהר מאד מגלה המטפלת כי המנוי של 30 פגישות מסתיים מהר מידי. החשש המבוסס שהקופה לא תסכים להאריך את המנוי גורמת לביטול השעה השבועית השנייה ואתה חוזרת ההתדרדרות והסכנה האובדנית.
מטופל הסובל מתנודות נפשיות קיצוניות מלווה באיומי התאבדות טופל בהצלחה במשך שנים בתחנה לבריאות הנפש בליווי צמוד של הפסיכולוגית האישית ופסיכיאטרית שעבדו בשיתוף פעולה כולל בעת הצורך ליווי של סל שיקום. המטופל לא עמד נפשית בדרישה להשתמש בזימון תורים כדי לתאם פגישות עם הפסיכיאטרית כאשר עברה לקופ"ח. ליווי סל שיקום לא הצליח להחזיק אותו בטיפול בלי ליווי פסיכיאטרי ולא הצליח לעזור בתיווך עם הפסיכיאטרית והמטופל נשר במצב קשה מכל המסגרות. מצבו מדאיג מאד בלי מענה.
בעקבות הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש והפגיעה במערך בריאות הנפש ממלכתי מקצועי נגיש חלה פגיעה הדרגתית בחוסן הנפשי הלאומי. במצב זה הגענו למגפת הקורונה. לקח כמה חודשים למשרד הבריאות לגבש עם קופות החולים ושירותים אחרים מענה של 3 שיחות טלפוניות שעזרו אולי בהקלת המצוקה הזמנית אך לא בהשלכות אורך, כולל משברים משפחתיים, כלכליים ואישיים לילדים שאבדו את הקשר הרגיל עם חברים ומסגרת למודים פרונטלית.
אותו מצב של חוסר מוכנות בשרות הציבורי תפס אותנו ב 7.10.23. בצד התגייסות של האוכלוסייה בכל התחומים. מימון וקניית ציוד ללוחמים, מזון וביגוד למפונים ועוד, התארגנו באופן ספונטני אנשי בריאות נפש עם הרבה מאד רצון טוב ומעט מאד מוכנות מתאימה. לקח זמן לתאם בין אלפי מתנדבים ומקומות מסודרים כמו בתי מלון של מפונים אבל לא הייתה הערכות כדי להציע מענה לאלפים הלא מאורגנים ולתאם בין אלפי המתנדבים וצורכי האוכלוסייה. בין המתנדבים בעלי הרצון הטוב רבים מאד היו ללא הכשרה מתאימה לסוג המשבר מאז 7.10.2023.
רבים יסכימו כי המאבק הציבורי והשסע בין התומכים והמתנגדים לרפורמה המשפטית גרם למצוקה נפשית גדולה מאד בחברה הישראלית. יש שיקשרו את העוצמות והקרע המלווה לנושא הספציפי אולם לאנשי בריאות נפש רבים ברור כי היכולת להתמודד עם מחלוקת ערכית או פוליטית בצורה יעילה בלי הרס ופגיעה הדדית יש גם קשר ישיר למצב הנפשי של האוכלוסייה שרווח עוד קודם להכרזה על הרפורמה/ מהפכה המשפטית. אנו אנשי בריאות הנפש יודעים לטפל במקרים אישיים, זוגיים או משפחתיים של הצפה רגשית. יכולים לזהות את הקשר בין ההסלמה בקרב הציבור הרחב ובין מצוקות אישיות.
מדינת ישראל זקוקה לחוסן נפשי כדי להתמודד עם הקשיים מבית ומחוץ. מציאת מענים זמניים במצבי משבר ללא תשתית ממלכתית לבריאות הנפש אינה יכולה לתת מענה ראוי ולמנוע התדרדרות במצב האישי והלאומי. חייבים לעשות רביזיה לרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש. יש להחזיר למדינת ישראל את מערך בריאות הנפש הממלכתי בכפוף למשרד הבריאות כמו מערך החינוך , הרווחה והביטחון ולהשקיע לא רק בהספקת טיפולים אלא בניה ביחד עם אנשי המקצוע בשדה הטיפולי תשתית מקצועית מקיפה ויעילה נכונה לצרכים השוטפים ולמצבי חירום לאומיים .
בברכה,
חנה שטרום כהן
פסיכולוגית קלינית מדריכה
יו"ר פורום הפסיכולוגים והעו"ס בבריאות הנפש לרפורמה מיטיבה
052-4237250
[email protected]