חומר רקע

| הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 1 :נייר עמדה טיוטת "תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) (תיקון), התשפ ד- 4 202 מוגש לקראת דיון וועדת העבודה והרווחה של הכנסת הקבוע ליום3.12.24 תוכן עניינים פתח דבר: מטרת המסמך...... ......... ............. ...... .................................... 2 I. העקרונות ה מרכזיים שביסוד הרפורמה להרחבת האחריות לבטיחות העובדים בענף הבניין והתייחסותנו להצעות לקעקעם שהועלו במהלך דיוני ה וועדה ...... ..... 2 א. התייחסותנו להצעות לשינוי הגדרת תפקידו החדש של מנהל העבודה (' מנהל בטיחות האתר' ) ........ ... .............................................................................. 3 ב. התייחסותנו להצעות לצמצום האחריות של מבצע הבנייה ושרשורה לקבלני משנה וגורמים זוטרים............ ................... ................................................ 6 ג. II . תיקונים המוצעים על ידינו לנוסח ה תיקון המוצע............. .......... ....... . ........................ 7 א. הגדרת בעל תפקיד 'מנהל בטיחות אתר הבנייה' שיעסוק באופן בלעדי בבטיחות ......העובדים והעבודה, וביטול תפקיד 'מנהל עבודה' הקבוע כיום בתקנות. ...... 7 ב. ...................... 'צמצום היקף הפטור מחובת מינוי 'מנהל בטיחות אתר הבנייה9 .....ג. קביעת דרישה ש'מבצע בנייה' יהיה קבלן בנייה רשום.. ...................... .... .... 9 ד. ציון בשלטי האתר של פרטים לשם הגשת תלונה בגין הפרות בטיחות... . ....... 11 ה. הטלת חובה לביצוע הכשרות בטיחות לעובדים בענף.....הבנייה.. ................ ... 12 III . :תמונת מצב בטיחות העובדים באתרי בנייה עלייה תלולה במספר התאונות הקטלניות באתרי הבנייה ובעלותן לאוצר המדינה............................................... 3 1 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 2 :פתח דבר מטרת המסמך 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה רואה חשיבות עליונה בהצעת ה תיקון לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשפ"ד – 2024 (להלן– התקנות המוצעות או התיקון המוצע), המציעה לתקן את תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח- 1988 (להלן– )התקנות הקיימות , ומב רכת ע ל כך שבתקופה האחרונה מקיימת וועד ת העבודה והרווחה דיונים תכופים ורציניים בתיקון המוצע, דבר המעיד על החשיבות .שהוועדה הנכבדה רואה בקידום הדיונים בטיוטת התקנות ואישורן בנוסח מיטיבי במהלך הדיונים האחרונים בוועדה הועלו באופן חוזר ונשנה מספר הצעות ודרישות, של גורמים מפוקחים בעלי עניין, לערוך שינויים מהותיים בנוסח התיקון המוצע , באופן שיהיה בו כדי לפגוע באושיות הרפורמה שבניסוחה הושקעו מאמצים של שנים, ו במימוש ההבטחה הטמונה בה להגברת בטיחות העובדים . דרישות אלה מועלו ת גם ב ניירות עמדה שהוגשו לוועדה– לאחר שנדרשו לכך – התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מטה הבטיחות של ענף הבנייה מיסודה של הקרן לעידוד ופיתוח הבנייה והסתדרות עובדי הבניין והתעשיות .הנלוות שמענו בהערכה וב ב רכה את הודעתה של הוועדה, כי סוגיות אלה יידונו בנפרד ובכובד ראש בתום הקראת נוסח התקנות . ,עם זאת נוכח הסכנה העצומה שאנו רואים בהן לקעקוע יסודות הרפורמה, ובפרט נוכח הצהרות מטרידות שנעשו בעניינן מטעם משרד העבודה בדיון שנערך ב- 13.11.24 , אנו מבקשים להעלות כבר .בשלב זה בתמצית את עמדתנו ביחס אליה כמו כן, אנו מבקשים להסב פעם נוספת את תשומת לב הוועדה להצעותינו לנוסח התיקון המוצע, אשר נשלחו לוועדה לקראת דיוניה בנוסח התיקון שנערכו בחודשים אפריל - יוני– ומפורטות פעם נוספת בס עיףII למס מך זה- ו לבקש שהצעות אלה יידונו אף הן במסגרת הדיוניים שתערוך הוועדה בסוגיות החשובות השונות שלא מוצו במהלך דיוני ההקראה של .נוסח התיקון I. העקרונות המנחים החשובים שביסוד הרפורמה להרחבת האחריות לבטיחות העובדים בענף הבניין והתייחסותנו להצעות לקעקעם שהועלו במהלך דיוני הוועדה שני עקרונות מרכזיים מונחים בבסיס התיקון המוצע, שנועד לערוך רפורמה מקיפה והיסטורית בסוגיית בטיחותם הרעועה של העובדים בענף הבניין, הגובה מחיר יקר בחייהם ובבריאותם: האחד- הרחבת האחריות :לבטיחות העובדים באתרי הבנייה לגורמים הבכירים השולטים ומנהלים את אתר הבנייה החברות היזמיות, החברות הקבלניות, ובעלי תפקידים בכירים בה ן (כאלה המוגדרים כיום בחקיקה ובתקנות, וכאלה )הנוספים בתיקון המוצע . השני- להגדיר בעל תפקיד שיעסוק באופן מלא ובלעדי בבטיחות העובדים באתרי בנייה , במטרה שכלל משאבי הזמן של בעל תפקיד זה יוקדשו לבטיחות העובדים בלבד, ובמטרה למנוע ממנו .להימצא במצב של ניגוד עניינים בין חובתו לבטיחות העובדים לבין משימות ביצוע הבנייה שני עקרונות מרכזיים אלה נתונים אלה בסכנה חמורה נוכח מהלכים של גורמים בעלי עניין שבאו לידי ביטוי בדיוניה .האחרונים של הוועדה, ולהלן התייחסותנו לכך בתמצית | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 3 א. מהלכים לטרפד את ההסדר המוצע בתיקון להגדרת בעל תפקיד שיעסוק באופן בלעדי בבטיחות העובדים באתר, תוך הטלת איסור על העסקתו בניהול הביצוע באתר אחד המרכיבים החשובים ביותר בהצעת הרפורמה בתקנות הוא הגדרת בעל תפקיד אשר יעסוק באופן בלעדי בבטיחות העובדים באתר ואשר ייאסר עליו לעסוק בניהול הביצוע . זאת, במקום בעל התפקיד 'מנהל עבודה' כפי שהוא מוגדר בתקנות הקיימות ,)(ולפי שעה, גם בנוסח התיקון המוצע אשר מחזיק גם כיום ב אחריות המקיפה ביותר לשמירה על בטיחות העובדים באתר, אולם מאידך עוסק כיום גם בניהול עבודת ביצוע הבנייה. למעשה, כפי שנאמר בדיו ני הוועדה, ,חזור ואמור על ידי ראש ועד מנהלי העבודה בהסתדרות עובדי הבניין– זמנם של מנהלי העבודה כיום מוקדש'( רובו ככולו90% )' לניהול הביצוע , .ומשמעות הדבר היא שמשאבים מועטים בלבד מוקצים לפיקוח על הבטיחות הסדר חדש זה יוצר שינוי מהותי וחשוב ביותר לעומת המצב הנוהג כיום, אשר אינו מאפשר למנהל העבודה לקיים את חובתו לשמור על הבטיחות העובדים, וזאת הן מבחינת ,עומס המטלות שהוא נדרש לבצע והן מבחינת ה מתח מובנה השורר בין המטרה של ביצוע מהיר לבין הקפדה על הבטיחות, ובפרט נוכח היות חלק ניכר .מאתרי הבנייה בעלי היקף עבודות עצום י .'ש לומר בריש גלי ובצורה ברורה כי מדובר למעשה בהגדרת תפקיד חדש של 'מנהל בטיחות אתר בנייה הדבר עולה באופן חד משמעי מ נוסח התי ,קון המונח בפני הוועדה אשר לצד אחריותו זו של בעל התפקיד החדש, קובע איסור על מבצע הבנייה להעסיקו בתפקידים אשר אינם תואמים את אחריותו זו– דהיינו תפקידו ביצוע (התקנות המוצעות2ג ו -2 )(ב , כפי שהן ממסופרות בנוסח לדיון ביום25.11.24 ,). לפיכך הצענו - ואנו חוזרים על הצעתנו זו גם במסמך הנוכחי - לשנות את שם הגדרת בעל התפקיד החדש ל'מנהל בטיחות באתר בנייה' שכן, כאמור, על בעל תפקיד זה נאסר בנוסח התיקון לנהל את ביצוע העבודה, ועל מבצע הבנייה נאסר להעסיקו בתפקידים אלה. אמנם, בעל ההסמכה שעתיד למלא את ה תפקיד החדש הוא 'מנהל העבודה' כהגדרתו כיום, אולם, כאמור, תוכן התפקיד והאחריות של בעל התפקיד המעוגן בתקנות (הידוע בז'רגון הענף כ'מי שחותם על האתר') משתנה באופן מהותי עם צמצומו .להיבטי הפיקוח על הבטיחות בלבד (להלן במסמך זה י יקרא בעל תפקיד זה על פי התיקון המוצע 'מנהל 'בטיחות האתר , וזאת למניעת בלבול.) למרבה התדהמה, בדיון שנערך ב וועדה ב יום13.11.24 הצהיר ראש מנהל הבטיחות ה תעסוקתית מר חזי שורצמן ב כי כוונת משרד העבודה היא להמשיך את המצב הקיים, בו בעל התפקיד הנושא באחריות .לפיקוח על תקנות הבטיחות הרלוונטיות יוכל להמשיך ולעסוק בניהול הביצוע זאת, ב ניגוד לנוסח התיקון המוצע, לדברי י ההסבר לו, ולהצהרות נציגי מ נהל הבטיחות בדיונים קודמים, לרבות הצהרותיו שלו הוא (למשל בדיון הראשון שנערך ב- 3.4.24 ) . לא ניתן היה להבין האם הצהרה זו מהדיון של ה- 13.11.24 מהווה לכאורה את פרשנותו של הדובר ל( נוסח התיקון המוצע אשר נותר לפי שעה ללא שינוי) , או שמא הודעה אודות .כוונת משרד העבודה לערוך שינוי בנוסח התקנות המוצעות ברוח זו לצד ד בריו ,אלה היועצים המשפטיים של משרד העבודה הביעו בדיון זה ספקות לגבי ישימות ההסדר המוצע הנוכחי, הנובעת לפי הדברים שנאמרו, מקושי להפריד בין היבטי בטיחות לבין היבטי ביצוע הכרוכים .בביצוע פעולות באתר בנייה לא ניתן להפריז בחומרת הסכנה הגלומה בביטול הגדרת בעל התפקיד החדש שיקדיש את מלוא משאבי הזמן של תפקידו ליישום ולפיקוח על הוראות תקנות הבטיחות בעבודה שהאחריות להן מוטלת עליו )ועל מבצע הבנייה באתר (בהתאמה . זו מהווה כאמור את אחד מ עוגני יה המרכזיים של הרפורמה | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 4 המוצעת ,אשר ללא ספק נשקל ולובן בכובד ראש - כפי שעולה ממסמכי הערכת השפעות הרגולציה שבבסיס הרפורמה המוצעת (משנת2019 ו - 2020 ), מ טיוטות התקנות השונות כפי שפורסמו ומנוסח .התיקון שהוגש לוועדה מנהלי העבודה עצמם עמדו במהלך השנים שוב ושוב אודות העדר האפשרות האנושית של בעל תפקיד אחד למלא כהלכה את תפקידיו ה שונים ובפרט את מרכיב האחריות על בטיחות העובדים . בהקשר זה יצוין, כי בניגוד לעמדה המובעת בסוגיה זו מטעם הסתדרות עובדי הבניין והעץ, אנו עדים לדעו ת שונות מצד מ נהלי עבודה בשטח וגורמים אחרים, אשר דווקא רואים חשיבות .בשינוי המוצע בהגדרת תפקיד מנהל העבודה, ופיצול התפקיד הנוכחי למרכיבי הבטיחות והביצוע כאמור, בדיון שנערך ביום13.11.24 הביעו יועציו המשפטיים של משרד העבודה חשש כי קיים קושי ביישום ההסדר המוצע נוכח מה שהוגדר על ידם כ קושי בהפרדה בין היבטי בטיחות והיבטי ביצוע של ה פעולות המבוצעות באתר הבנייה . אנו סבורים כי דברים אלה משקפים בלבול מסוים אודות היבטי היישום של ההסדר הקבוע לגבי מנהל הבטיחות באתר ('מנהל העבודה' כהגדרתו בתיקון) ואודות אופן השתלבותו במכלול ההתנהלות באתר ואחריותם של גורמים שונים לבטיחות בו , וכי הלכה למעשה אין .כל קושי ביישום ההסדר המוצע חלק מתפקידו של מנהל הבטיחות החדש נוגע לעניינ ים שהיבטי הבטיחות בהם מרכזיים ונתונים לאחריותו הבלעדית או הקרובה לכך– כגון היבטים הנוגעים להבטחת תקינותם ובטיחותם של הפיגומים באתר , הגידור ו עוד . ,לצד זאת חלקו האחר נוגע לפיקוח על היבט בטיחותי מסוים במהלך ביצוע עבודות שעיקרן ביצוע הבנייה באתר, כגון היבטי עבודה בגובה, או הימנעות מסכנות קרבה לקווי .חשמל ,נבהיר עוד בהקשר זה ש ישנן עבודות רבות באתרי בנייה שהן בעיקרן עבודות ביצוע שהיבטי הבטיחות בהן משניים יחסית, והן מכלות את עיקר זמנו של מנהל העבודה היום ,. כך, למשל קריאת )תוכניות וניהול שלבי 'גמר' (דהיינו, כל מה שמעבר לשלב השלד : עבודות ,טיח, צבע, ריצוף, אינסטלציה מיזוג אויר, נקודות חשמל, חימום תת רצפתי ., תיאום לוחות זמנים מול קבלני משנה, ספקים ועוד העובדה שמנהל הבטיחות אחראי ליישום היבטי בטיחות העולים במהלך ביצוען של עבודות בנייה, אין משמעו שלא ניתן להפריד בין אחריותו זו לבין ההיבטים הביצועיים הכרוכים בעבודות, וליישם הלכה למעשה את ההפרדה האוסרת עליו לבצע מטלות ביצוע, שכן אין דין הדרכה ופיקוח על היבט אחד של מט לת ביצוע נרחבת כדין ניהול הביצוע של המטלה כולה . מאליו מובן, שיישום תפקידו זה של מנהל הבטיחות החדש כנדרש מחייבת תיאום ושיתוף פעולה עם מנהלי הביצוע באתר, לרבות ייעוץ ומתן הנחיות ככל שנדרש, ועל מנת שמנהל הבטיחות יוכל לבצע את חובותיו בצורה אפקטיבית ודבר זה יובא .בחשבון כחלק מארגון העבודה באתר נציין עוד, שאחריותו של מנהל הבטיחות החדש אינה מוגדרת כאחריות כוללת לבטיחות באתר, אלא כאחריות ספציפית וממוקדת ביישום תקנות הבטיחות בעבודות בנייה והוראות דין אחרות המטילות עליו אחריות לביצוען, ובפיקוח על יישום הוראות תקנות הבטיחות בעבודה המטילות אחריות על מבצע הבנייה באתר. דהיינו, מדובר ברשימה קונק .רטית וסגורה של מטלות ביצוע ופיקוח מוגדרות בכך יש להקל כדי לתחום ולהבהיר את גדר אחריותו של מנהל הבטיחות האתר ואופן השתלבותו של זה במכלול .ההתנהלות באתר הבנייה | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 5 יש לחדד עוד, ש העובדה שמנהל הבטיחות באתר אחראי לפקח על קיומן של הוראות בטיחות כאלה ואחרות, אין משמעה שבעלי תפקיד אחרים פטורים מאחריותם להתנהל בבטיחות בעת שהם מבצעים או מנהלים ביצוע של עבודות כאלה ואחרות. האבחנה בין אחריותם של בעלי התפקיד האחרים לבין אחריותו של מנהל הבטיחות באתר היא שמנהל ביצוע– כמו כל עובד אחר באתר– חייב להתנהל בבטיחות בפעולות שהוא מבצע בעצמו(לרבות ה הוראות שהוא מורה לעובדים אחרים באתר (כפי שמוסבר ומפורט בס"ק (ב ) להלן ,. לעומת זאת אחריותו של מנהל הבטיחות החדש (כמו גם מנהל העבודה כיום) היא לפקח על יישומן של תקנות אלה שעניינן בטיחות באתר הבנייה ביחס למכלול ההתנהלות באתר ,לר בות אחריותו הבלעדית להיבטי בטיחות תשתיתיים, כגון למ של ה פ יגומים והגידור .באתר נוכח האמור ברי שיישומו של ההסדר המוצע בתיקון אינו מחייב קיומה של הפרדה כירורגית מוחלטת וסטרילית בין היבטי הביצוע לבין היבטי הבטיחות באתר, . ,מצד אחד העובדים באתר– לרבות מנהל או מנהלי ביצוע וראשי צוותים– עוסקים בביצוע מטלות ביצוע שונות, שבמהלכן הם נדרשים לפעול בהתאם לכללי הבטיחות החלים באתר, איש איש ביחס למטלותיו הקונקרטיות . בה בעת, פועל בעל תפקיד שלו האחריות הבלעדית והכוללת לפקח על יישומן של הוראות הבטיחות כפי שהוגדרה אחריותו זו. זאת, לאחר שהמציאות העגומה באתרי הבנייה הביאה למסקנה הנחרצת שההיקף והמורכבות של היבטי הבטיחות בעבודות בנייה מחייבת הקצאת משאבי זמן ומקצועיות של בעל תפקיד ייעודי ובלעדי ל פיקוח זה על .מכלול היבטי הבטיחות אנו סבורים כי אופיים של תפקידיו של מנהל הבטיחות החדש נהיר וברור דיו, וככל שקיימים שטחים אפורים בין אלה להיבטי הביצוע, היבטים אלה הם משניים, ניתנים לפתרון על ידי הפעלת שיקול דעת סביר על ידי כל הנוגעים בדבר, וממילא, ככל שהדבר נוגע להיבטי אחריות פלילית– לעולם פועל הספק .לטובתו של מי שמוטלת עליו אחריות זו אנו מסבים את תשומת הלב לכך, שלמיטב הבנתנו את נוסח ה תיקון המוצע , אחריותו של מנהל הבטיחות החדש ליישום ההוראות המטילות אחריות על מבצע הבנייה באתר מוגבלת להוראות תקנות הבטיחות בעבודות בנייה. דהיינו - אינה כוללת אחריות ליישום פיקוח על הוראות המטילות אחריות )על מבצע בנייה בתקנות אחרות, ובכלל זה תקנות הבטיחות בעבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים ותקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז- 2007 . דהיינו, בהתאם לאיסור על העסקת מנהל הבטיחות החדש בתפקידים שלא פורטו בתקנות הבטיחות עבודה בגובה– ,ייאסר עליו לעסוק בהן. זאת ,בעוד הפרקטיקה המקובלת כיום היא שהאחריות על פי תקנות, הנוגעות במהותן לבטיחות העובדים מיושמת על ידי מנהל העבודה באתר מתוקף אחריותו לבטיחות העובדים. לא ברור האם החרג ת האחריות להוראות אלה מגדר תפקידו של מנהל הבטיחות החדש נעשתה בכוונת מכוון או שמא מדובר .בהשמטה בטעות. ייתכן שיש מקום לבחון את ההסדר הרצוי בהיבט זה על פי התיקון לסיכום סעיף קטן זה, אנו רואים חשיבות עצומה ב אישור ה הסדר המוצע ב נוסח ה תיקון הנוכחי לעניין הגבלת תפקידו של מנהל הבטיחות החדש וסבורים שאין כל קושי ביישומו של הסדר זה הלכה למעשה באתרי הבנייה. אנו רואים חשיבות עצומה במתן שם חדש לבעל התפקיד החדש של מנהל בטיחות באתר בנייה אשר ישקף את מהות התפקיד החדש, וסבורים שהמהלכים האחרונים המתוארים כאן מדגישים את הצורך החיוני בכך לשם הבהירות, הוודאות והיציבות של ההסדרים .החדשים שהתיקון מבקש לקבוע | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 6 ב. ריקונה מתוכן של הרחבת האחריות לבטיחות לגורמים הבכירים המנהלים את האתר, על ידי הטלתה על גורמי ביניים וגורמים זוטרים ובכללם קבלני המשנה הפועלים באתר העיקרון המנחה המרכזי המונח בבסיס התיקון המוצע הוא הרחבת האחריות לבטיחות העובדים באתרי הבנייה לגורמים הבכירים השולטים ומנהלים את אתר הבנייה: החברות היזמיות, החברות הקבלניות, ובעלי תפקידים בכירים בה ן (כאלה המוגדרים כיום בחקיקה ובתקנות , וכאלה הנוספים בתיקון המוצע) . עיקרון זה משקף את ההבנה ,שהתגבשה שהבעיה העיקרית במצב המשפטי הקיים ה י א שעיקר ה אחריות לבטיחות העובדים מוטלת בתקנות הנוכחיות ,על כתפי גורמים זוטרים יחסית ובראשם מנהל העבודה באתר כי על הגורמים היזמיים לא מטילות תקנות הבטיחות הקיימות ,אחריות כלל כי אחריות מצומצמת בלבד מוטלת ,על מבצע הבנייה באתר וגורמים בכירים מטעמו ,וכי על מנהל העבודה באתר מוטלת אחריות כפולה, סותרת ומוגזמת– ,לבטיחות העובדים לצד ניהול הביצוע וכי מצב זה פוגע קשות בבטיחות העובדים באתרי הבנייה . הביטוי המובהק ל בעי ה זו הוא שבאותם מקרים מועטים בהם מוגשים כתבי אישום בגין מוות או פציעה של ,עובדים בתאונות עבודה באתרי בנייה כמעט לעולם הגורם הבכיר ביותר כנגדו מוגשים כתבי אישום אלה הוא ,מנהל העבודה צ ול ידו זאת מואשמים עובדים באתר וכן קבלני משנה שונים . כמעט לעולם לא מוגשים כתבי אישום כנגד מבצע הבנייה באתר (בדרך כלל החברה הקבלנית המשמשת בתפקיד זה) או בעלי תפקידים בכירים .בחברה הקבלנית, לרבות מנהל הפרויקט מטעמו, אשר הוא נציגו הבכיר של מבצע הבנייה באתר מטבע הדברים, הרחבת אחריות זו ש מנסח התיקון המוצע ,אינה לרוחם של הגורמים העתידים לשאת בה .ולהיות נתונים לסיכון לשאת בסנקציות בגין הפרתה, בניגוד למצב הקיים שהוא נוח עבורם לאין שיעור ,ואכן במהלך דיוני הוועדה כמו גם בניירות עמדה שהוגשו לה מטעם התאחדות הקבלנים ומטה הבטיחות בענף הבנייה מייסודה של הקרן לעידוד הבנייה, מועלות הצעות מהצעות שונות אשר תפקידן לדלדל ואף לקעקע את )אחריותו של מבצע הבנייה (בעיקר ובעלי תפקידים אחרים בו ל אחריותם זו. זאת, על דרך של החלפת אחריות ו של מבצע הבנייה וגורמים בכירים מטעמו באחריותם של בעלי תפקידים זוטרים יותר, ובראשם קבלני משנה .כמו גם ראשי צוותים מטעמם יש לחדד ולהדגיש, כי השאלה העומדת על הפרק איננה שאלת אחריותם של גורמים זוטרים אלה– השרירה ועומדת– אלא ה תוצאה של דלדול ואף קעק וע אחר יותו של מבצע הבנייה .להיבטים מרכזיים הנתונים לאחריותו, כפי שעולה מניסוח ההצעות השונות בעניין זה מטרה ותוצאות אלה עולות הן מניסוחים שונים בהם נכתב במפורש כי אחריות מוצעת זו של גורמי משנה (קבלני משנה, ראשי )'צוותים וכו ת בוא במקום אחריותו של מבצע הבנייה, והן מ כך שה הסדרים המוצעים הם ,מורכבים יישומם ופ יענוחם על ידי גורמים חיצוניים הוא מור כב עד בלתי אפשרי, ופעולתם היחידה תהא להרחיק את מבצע הבנייה וגורמים בכירים מטעמו מאחריות להפרות בטיחות ותאונות, ובכך חותרים תחת מטרת התיקון ה .מוצע יש ל הדגיש , כי במצב המשפטי הקיים אין קושי ב הטלת אחריות לבטיחות על גורמים זוטרים, לרבות עובדים וקבלני משנה, וגורמים המעורבים באופן ישיר ופיזי בנעשה באתר הבנייה . דבר זה ניתן ללמוד הן מנוסח הוראות פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל - 1970 ה מטילות חובות מפורשות וחד משמעיות על עובדים באתר ועל גורמים נוספים הפועלים באתר ( פרק ז' סימן ד' ופרק ט' סימן א' לפקודת הבטיחות )בעבודה , והן, כאמור, מזהות הנאשמים בכתבי האישום שהוגשו בשנים האחרונות בגין רשלנות שהובילו לפגיעה בעובדים באתרי בנייה - המעידה על קיום בסיס מוצק להטלת אחריות פלילית על גורמים זוטרים אלה. זאת, להבדיל מהגורמים הבכירים שבידיהם השליטה על ההתנהלות באתרי הבנייה, הקובעים את | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 7 המשאבים שיוקדשו לבטיחות, את החשיבות שתתפוס זו לעומת שיקולי ביצוע ועלות, המעסיקים את בעלי .התפקידים באתר ושולטים באופן התנהלותם ,יובהר שהטלה אפקטיבית של אחריות על גורמים בכירים, מותנית בכך שלא יהיה באפשרותם לגלגל אחריות זו מהם ו הא הל, לגורמי ביניים וגורמים זוטרים, וכי תהיה כתובת ברורה ואחודה לאחריות זו . ,מטבע הדברים הטלת אחריות לבטיחות על גורם אשר אחריות שכזו לא הוטלה עליו עד כה, אינו דבר המתקבל ברצון. אחריות שכזו הינו נטל כבד שמטבע הדברים אין גורם המבקש לשאת בו. כאשר אחריות זו מוטלת על גורמים בכירים ובעלי עמדה– בראשם חברות יזמיות וחברות קבלניות – הרי ש ניתן לצפות שאלה ינקטו במאמצים ומהלכים כדי למנוע או להקל את הנטל שעתיד להיות מוטל עליהם. ברם, במידה ומהלכים אלה יישאו פרי ויכניסו שינויים מהותיים בהסדרים העיקריים המוצעים בתקנות המוצעות, יהיה בכך להחטיא את המטרה שבבסיס .התקנת התקנות ככל שיש מקום להטלת אחריות מוגדרת ותחומה לגורמים נוספים במקרים נקודתיים, יש להקפיד ,עד מאד שאחריות זו לא תחליף את אחריותם של בעלי תפקיד אחרים באתר הבנייה. כך, לדוגמה .האחריות לוודא שהעובדים עברו הכשרת בטיחות מתאימה, כגון הכשרה לעבודה בגובה II . תיקונים המוצעים על ידינו לנוסח התיקון המוצע א. הגדרת בעל תפקיד 'מנהל בטיחות אתר הבנייה' שיעסוק באופן בלעדי בבטיחות העובדים וביטול תפקיד 'מנהל עבודה' הקבוע כיום בתקנות ; השלכות השינוי המוצע אחד המרכיבים החשובים ביותר בהצעת הרפורמה בתקנות הוא הגדרת בעל תפקיד אשר יעסוק באופן בלעדי בבטיחות העובדים באתר .זאת , במקום בעל התפקיד ''מנהל עבודה כפי שהוא מוגדר ב תקנות הקיימות - אשר מחד הינו אמנם בעל האחריות המקיפה ביותר לשמירה על בטיחות העובדים באתר, אולם מאידך עוסק כיום גם בניהול עבודת ביצוע הבנייה . למעשה, כפי שנאמר מפי מנהלי עבודה בדיון הראשון ש( קיימה הוועדה בהצעת התקנות3.4.24 ) , חלק הארי של זמנם של מנהלי העבודה כיום מוקד ש .לביצוע מדובר ללא ספק בשינוי מהותי וחשוב ביותר לעומת המצב הנוהג כיום, אשר אינו מאפשר ל מנהל העבודה לקיים את חובתו לשמור על הבטיחות העובדים, וזאת הן מבחינת העומס המוטל עליו והן מבחינת מתח מובנה השורר בין המטרה של ביצוע מהיר לבין הקפדה על הבטיחות, ובפרט נוכח היות חלק ניכר מאתרי .הבנייה בעלי היקף עבודות עצום התיקון המוצע מ ציע להותיר על כנו את השם'נוכחי של בעל התפקיד בתקנות הקיימות, הוא 'מנהל עבודה . בעל תפקיד זה בתקנות הקיימות מ ופקד גם כיום על בטיחות העובדים .ומוצע כי ימשיך לעשות כן ,אולם כאמור, זאת בשינוי חשוב– .איסור על בעל תפקיד זה לעסוק בביצוע וכך קובע התיקון 'בנוגע לתוכן תפקידו החדש של 'מנהל עבודה – "מהות תפקידו של מנהל עבודה באתר הבנייה לפקח מטעם מבצע הבניה על עמידה בהוראות הנוגעות ( "....לבטיחות העובדים לפי תקנות אלה תקנה2ג המוצעת ', עמ13 להצעת התקנות2024 ), ובמתאם לכך ההוראה על מבצע הבנייה ש"לא יעסיק את מנהל העבודה באתר הבניה אלא בתפקידים התואמים את [ תפקידו לפי תקנה2 ".]ג הנ"ל( תקנה2(ב) המוצעת ', עמ8 להצעת התקנות2024 .) דהיינו, הגבלת תפקידו | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 8 של מנהל העבודה לשמירה על הוראות הבטיחות בלבד, ואיסור על העסקתו בעבודת ביצוע- וזאת בניגוד .לפרקטיקה הנהוגה כיום אנו סבורים שהשינוי החיוני המוצע- אשר ללא ספ ק הטמעתו בפועל לא תהיה פשוטה, נוכח דפוסים שהשתרשו שנים רבות - חייב למצוא את ביטויו גם בשמו של בעל התפקיד . השם הקיים ''מנהל עבודה אינו משקף את מהות התפקיד החדש, יש בו להטעות ציבורים שונים לגבי אופי התפקיד האמור, ובכך להכשיל את יישומה המיטיבי והאפקטיבית של הרפורמה הנדרשת. אנו סבורים כי קיימת חשיבות ,תודעתית ופרקטית עצומה לכך ששם התפקיד ישקף את הגדרתו הרגולטורית החשובה ולשם כך אנו מציעים את השם ''מנהל בטיחות אתר בנייה . ,ככל שיהיה בכך צורך יש לבצע את ההתאמות הנדרשות כ .די להטמיע את השם החדש בחקיקה, בתקנות ובמסמכים נוספים הנדרשים לעניין על הבלבול שיוצר הותרת שם בעל התפקיד על כנו לצד השינוי המהותי בתוכנו, ניתן ללמוד מחוסר ההבנה שבא לידי ביטוי בדיון הראשון שקיימה הוועדה (ב- 3.4.24 ), לכך שהשינוי האמור משמעו שתפקיד הביצוע של ניהול העבודה באתר לא יהא עוד מחויב ומוגדר בתקנות . לצד זאת, התעוררה תמיהה בנוגע לשאלה מי יהא בעל התפקיד שיעסוק בניהול העבודה.)במובן הביצועי (והמילולי בנוגע לכך יש להסביר, שתמיהה זו מובנת על רקע המצב שהשתרש. אולם למעשה, אין הצדקה ואין צורך להגדיר בחקיקה בעל תפקיד לניהול .הביצוע תפקידה של חקיקת הבטיחות בעבודה ושל המחוקק בכלל הוא להתערב במצבים בהם יש אינטרס ציבורי הזקוק ל הגנה– לענייננו, השמירה על בטיחות העובדים, אשר מופקרת ותופקר בהעדר הסדרה רגולטורית נאותה . להבדיל מכך, אין זה מ תפקידה של המדינה לקבוע חובה להגדרת בעל תפקיד ביצועי כזה או אחר. כשם שהחקיקה אינה קובעת שיש למנות מנהל פס ייצור במפעל או זגג או בעל מסגריה- כך אין זה מתפקידה לחייב העסקתו של בעל תפקיד כזה או אחר בניהול ביצוע העבודה באתרי הבנייה . יתר ,על כן גם אין בכך צורך, שכן ברי שזהו אינטרס מובהק וחיוני של הגורם המפעיל את האתר, שבלעדיו לא .תבוצע העבודה בדיון האמור עלו עוד השאלות, מי יהיו בעלי המקצוע שיעסקו בפועל בתפקיד החדש של מנהל הבטיחות באתר הבנייה , מחד, ו אלה שיעסקו ב ניהול ביצוע האתר , מ .אידך בהמשך לכך עולה השאלה מה יהיו השלכות השינוי האמור עבור מי שממלאים כיום את תפקיד 'מנהל עבודה' (ומוסמכים לכך בדין) כהגדרתו בתקנות. כפי שעולה מהוראות התיקון, 'מנהלי עבודה' כהגדרתם כיום יוכלו לבחור למלא את תפקיד 'מנהל בטיחות אתר הבנייה' (כפי שמוצע כאן להגדיר בעל תפקיד זה) אשר בנוסח התיקון הנוכחי מוצע להמשיך 'ולהגדירו כ'מנהל עבודה , וזאת ללא צורך בהכשרה נוספת . מאידך, מובן שמי מהם שיעדיפו זאת, יוכלו לבחור לעסוק בתפקיד ניהול ביצוע העבודה, אשר ללא ספק ימשיך להתקיים באופן מעשי (גם אם לא יעוגן .בחקיקה) שכן הוא נחוץ לשם ביצוע הבנייה באתרים לצד זאת יצוין, כי במצב הקיים פועלים באתרי .הבנייה גם עוזרי בטיחות, וזאת מכוח הוראת שעה שעתידה לפוג בעוד שנתיים ,דהיינו עוזרי בטיחות אלה יוכל לשמש כעתודת כוח אדם .'נוספת שניתן יהיה להכשיר לתפקיד 'מנהל בטיחות אתר הבנייה לסיכום , לא ניתן להפריז בחשיבותו של השינוי המוצע של הגדרת בעל תפקיד שיעסוק באופן בלעדי בפיקוח על בטיחות העובדים והעבודה באתר הבנייה, כפי שזה מוגדר בתקנות המוצעות. לצד זאת, מוצע כאן לשנות את שם בעל התפקיד ל'מנהל בטיחות אתר הבנייה' על מנת שזה ישקף את מהות התפקיד הח .דש ויסייע להטמעתו המיטבית בשטח | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 9 ב. צמצום היקף הפטור מחובת מינוי מנהל עבודה הצעת התקנות מציעה לפטור כליל מחובת מינוי מנהל עבודה שורת עבודות המוגדרות בתקנה2 (ז) המוצעת '(עמ9 להצעת התקנות2024), ובמקרים .אלה, להטיל את חובותיו של מנהל העבודה על מבצע הבנייה :מקרים אלה כוללים עבודות שיפוץ ללא כל הגבלה על היקף העבודות (ובלבד שלא נדרש לגביהן אישור מהנדס רשוי), עבודות בניה עצמית (אשר יכולות לכלול יחידות דיור במספר בלתי מוגבל, כל עוד שאינן עולות על גובה של2 קומות, או עד3 יחידות דיור במספר קומות), ועבודות הפטורות מהיתר בניה לפי חו ק .התכנון והבניה, ללא כל הגבלת היקף אנו סבורים כי היקף הפטור האמור הינו גורף יתר על המידה, ומאפשר ביצוען של עבודות בנייה בהיקף ובסיכון ניכרים, וזאת ללא השגחתו של אף בעל מקצוע הנדרש על פי חוק להיות בעל הכשרה וידע מתאימים . זאת, בפרט נוכח העובדה, שבמצב הקיים והמוצע לפי שעה, 'מבצע הבנייה' אינו נדרש להיות קבלן רשום או בעל הכשרה אחרת כלשהו. אולם, גם במקרים בהם מבצע הבנייה הוא קבלן רשום, לא מתקיימת במקרים אלה חובה שעבודת הבנייה תתבצע בנוכחותו ובהשגחתו של מבצע הבנייה– וזאת להבדיל מהחובה לקיום נוכחות והשגחה כאמור כאשר קיימת חובת נוכחות מנהל עבודה (כאמור בתקנה 2 )(ב המוצעת ', עמ8 להצעת התקנות2024 .) על אף שמדובר באתרים בעלי היקף ומורכבות פחותים ביחס לאתרים אחרים, עדיין מדובר באתרי בנייה בעלי סיכונים ניכרים, בהם מתרחשות לא אחת תאונות עבודה קשות וקטלניות. נוכח האמור– רמת ,הסיכון המופחתת מחד, אולם רמת הסיכון המשמעותית מאידך ,אנו מציעים לאמץ אחד משני הסדרים :אשר יבטיחו קיום השגחה בטיחותית מופחתת אך נוכחת 1) .לחייב באתרים אלה מינוי מנהל עבודה, אולם לאפשר לו לעסוק גם בעבודת ביצוע 2) להגדיר ולהכשיר בעל תפקיד נוסף, אשר יידרש לכישורים ולהכשרה בהיקף מצומצם ביחס לאלה של .מנהל עבודה, אשר יופקד על בטיחות העובדים באתרים מסוג זה ג. קביעת דרישה ש'מבצע בנייה' יהיה קבלן בנייה רשום אנו מציעים לקבוע בתקנות ש בעל התפקיד של 'מבצע בנייה' יידרש להיות קבלן בנייה רשום, וזאת להבדיל מהמצב הקיים– אשר הצעת התקנות מותירה ללא שינוי– על פיו בעל נכס או יזם יכול לפעול כמבצע בנייה .מבלי שהוא נדרש לרישיון קבלנות'כידוע, 'מבצע בנייה ,כהגדרתו בתקנות הקיימות וב תקנות המוצעות , הינו בעל התפקיד הנושא באחריות המרכזית לבטיחותם של עובדים באתר בנייה, ומכאן החשיבות הרבה הנודעת ל הגדרתו ולמהותו .של בעל תפקיד זה על פי ההסדר הקבוע כיום בתקנה1 לתקנות ,הקיימות "מבצע בנייה" מוגדר כ"קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו", ואילו "מזמין" מוגדר כ"בעל הנכס או מי שבעל הנכס ייפה את כוחו להתקשר עם קבלנים לביצוע עבודת בניה או בניה הנדסית, כולה או חלקה". על פי ,התיקון המוצע לתקנות "ההגדרה הקיימת של "מבצע בנייה" נותרת על כנה מבלי שמוצע לשנותה. לצד זאת, ההגדרה של "מזמין ,משוכללת כדי להכיל את החלופה השכיחה כיום, על פיה מזמין עבודות הבנייה (או מבצען) אינו בעל הנכס אלא יזם פרויקט שהוא בעל היתר הבנייה או מיופה מכוחו ש .ל בעל היתר הבנייה מכל מקום, הן במצב .הקיים והן בכפוף לתיקון המוצע, המזמין יכול לשמש כמבצע הבנייה באתר, וזאת אף אם איננו קבלן רשום | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 10 ,באתרי בנייה קטנים ובינוניים, נפוצים המקרים בהם מבצע הבנייה הוא בעל הנכס (אדם פרטי או חברה .במקרה של מפעל או עסק) או חברה יזמית שאיננה חברה קבלנית אפשרות זאת, אשר ייתכן שהתאימה ,לזמנים עברו, הינה לקויה ומסוכנת לבטיחות העובדים:וזאת מהטעמים הבאים כאשר מבצע הבנייה איננו קבלן רשום, המשמעות היא שעל בטיחות העובדים באתר מופקד גורם שנעדר את ההסמכה והיכולות הנדרשות למשימה זו . אחריותו של מבצע הבנייה כוללת יישום של הוראות בטיחות .רבות ומורכבות הכלולות בחקיקת הבטיחות, דבר הדורש ידע מקצועי נרחב בבנייה ובבטיחות בבנייה עמדת המחוקק, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט- 1988 , "ובחוק התכנון הבנייה, תשכ ה- 1965 והתקנות שהותקנו מכוחם, משקפת תפיסה שעבודות בנייה צריכות להיות מבוצעות על ידי גורמים בעלי הכישורים וההסמכה הנדרשים מקבלן רשום על פי חוק רישום קבלנים. מתן אפשרות בחקיקת הבטיחות התעסוקתית לגורם שאיננו קבלן רשום להיות הגורם האחראי לביצוען של עבודות בנ ייה בהיבט בטיחות העובדים מקעקע תפיסה זאת, וזאת דווקא בהיבט החשוב ביותר של חיי אדם. כך, גורמים אשר אינם נדרשים להחזיק כל ידע או הכשרה מתאימים מופקדים על יישום .הוראות מורכבות הנוגעות לחיי אדם, דבר החותר תחת בטיחות העובדים באתר האפשרות שמבצע בנייה לא יהיה קבלן רשום יוצרת חוסר עקביות חקיקתי ורגולטורי בשאלת הגורם האחראי על עבודות הבנייה באתר וזורעת בלבול בקרב הגורמים בשטח לגבי זהות הגורם האחראי .לעבודות כך, באתרים בהם ה'מזמין' נרשם כמבצע הבנייה, נוצר פיצול בין הקבלן הרשום- האחראי לביצוע עבודות הבנייה על פי חוק רישום קבלנים, האוסר על ביצוע עבודות בנייה על ידי גורם שאינו קבלן רשום- לבין 'מבצע הבנייה' האחראי על בטיחות העובדים המבצעים את עבודות הבנייה על פי חקיקת הבטיחות התעסוקתית. פיצול זה זורע בלבול באתרי הבנייה ביחס למהות הגורם הא חראי הלכה למעשה לנעשה באתר בהיבטים שונים , אשר תורם להפרת הנורמות הקבועות בדברי החקיקה השונים . העדר דרישה שמבצע בנייה יהיה קבלן רשום שולל מהרשויות יכולת אכיפה קריט ית ביחס לפעילותו של מבצע בנייה, ה יא הסמכות החוקית לשלול ממבצע בנייה המתרשל בשמירה על בטיחות העובדים את האפשרות לעסוק בביצוע בנייה . כאשר קבלן רשום מבצע הפרות בטיחות תעסוקתית, רשם הקבלנים מוסמך לנקוט נגדו הליכי משמעת בגינן, ואף להשעות או לשלול את רישיון הקבלנות שלו בשל התרשלות קשה שכזו. לעומת זאת, במצב הקיים לאף גורם אין אפשרות לנקוט בסנקציות משמעתיות שכאלה כלפי מבצע בנייה שאיננו קבלן , בגין התרשלות בטיחותית כאמור, ואין סמכות רגולטורית העשויה למנוע ממי שעונה להגדרת 'מזמין' (בעל נכס או בעל היתר) מלשמש כמבצע בנייה – אף אם חזר וביצע הפרות בטיחותית .תעסוקתית חמורות יתר על כך, גם כאשר מבצע הבנייה היה לכתחילה קבלן רשום, ורישיונו נשלל בשל הפרות בטיחות תעסוקתית, אין דבר המונע ממנו להמשיך ולפעול כמבצע הבנייה באתרי בנייה . לא זו בלבד, אלא שמאחר שהפרות בטיחותית המבוצעות באתר נרשמות באתר האינטרנט של מנהל הבטיחות התעסוקתית על שם מבצע הבנייה באתר בלבד, ואילו פרטי הקבלן המבצע באתר אינו מופיע ברישום במקרים בהם הוא איננו מבצע הבנייה, הרי שכאשר מבצע הבנייה איננו קבלן רשום, העבירות אינן נרשמות לחובתו של הקבלן שביצע אותן בפועל (כמתחייב על פי חוק רישום קבלנים). דהי ינו, לא זו בלבד שאין כוח רגולטורי המאפשר להפסיק את עבודתו – בהווה ולעתיד – ,של מבצע הבנייה שאיננו קבלן רשום אלא שביחס לאתרים בהם מבצע הבנייה איננו הקבלן הרשום המבצע את העבודות , גם לא ניתן לנהל הליכים משמעתיים כלפי הקבלן המבצע, שהפרות הבטיחות שביצע בפועל לא נרשמו על שמו, ולא קיים רקורד רשום ביחס לעבירות שביצע באתרים שונים. כמו כן, במקרים אלה הציבור אינו יכול לדעת מי הוא | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 11 הגורם שביצע את הפרות הבטיחות, ולהישמר מפניו, שכן כאמור הפרות הבטיחות שבוצעו אינן נרשמות לחובתו, אלא לחובת מבצע הבנייה שאיננו קבלן רשום. בהקשר זה יש לציין, כי מאגר אתרי הבנייה הפעילים שמפורסם באתר מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית הוא מאגר אתרי הבנייה הארצי ה פומבי ,היחיד (ככל הידוע לנו גם אין מאגר ארצי אחר שאינו פומבי). דהיינו, אין כל אפשרות חלופית עבור הציבור ואולי אף עבור הרשויות, לעקוב ולדעת באחריות איזה קבלן בוצעו הפרות בטיחות או תאונות שהתרחשו .באתרים בהם מבצע הבנייה איננו קבלן רשום חומרה יתרה נודעת לאפשרות שמבצע הבנייה לא יהיה קבלן רשום, במקרים בהם חל או מוצע מתן פטור ממינוי מנהל עבודה . ,במקרה זה הצעת התקנות קובעת דרישה ממ בצע הבנייה כי יבצע את חובותיו של מנהל העבודה המוסמך– זאת, כאשר הוא אינו נדרש להחזיק בהסמכה, כישורים או ידע רלוונטיים .כלשהם מבחינת סיווג כקבלן רשום שיש לדרוש ממבצע הבנייה , אנו סבורים שמוטב היה אילו מבצע הבנייה היה נדרש להיות קבלן רשום בסיווג המתאים לאופי והיקף עבודות הבנייה המבוצעות באתר דנן. ברם, אנו מכירים בכך שהדבר עשוי לסרבל ולהקשות על יישום השינוי המוצע כאן. זאת, בעיקר נוכח הפרקטיקה הפרשנית הנהוגה על ידי רשם הקבלנים ב .משרד השיכון לעניין הסיווג הנדרש מקבלן ראשי באתר בנייה לפיכך, בשלב זה, ניתן להסתפק בדרישה לרישום קבלני כלשהו, וגם בכך יהיה שיפור ניכר לעומת המצב הקיים. אנו סבורים כי בהמשך יש מקום לקדם הליכי חקיקה מקבילים ומתוא מים בחקיקת הבטיחות התעסוקתית, בחקיקת רישום קבלנים ובחקיקת התכנון והבנייה, לשם יצירת הגדרה אחידה ותואמת של בעל התפקיד של קבלן ראשי/ מבצע בנייה בזירות החקיקתיות השונות הללו, המסדירות כולן את הפעילות באתרי הבנייה מהיבטים שונים, באופן שיטייב את סנכרון וההרמונ יה החקיקתית והרגולטורית ביניהן .וישפר את היעילות והאפקטיביות של האכיפה של כלל הגורמים הללו ביחס לפעילות באתרי הבנייה התקנת השינוי המוצע ניתנת להיע שות באמצעות תיקון הגדרות "מזמין" ו"מבצע בנייה" בתקנה1 לתקנות הבטיחות בעבודות בנייה שבתוקף, באופן שהגדרות אלה יכללו את הדרישה שאלה יהיו קבלני בנייה ,רשומים באמצעות הכנסת דרישה ל זו תקנה1א המוצע ת '(עמ5 להצעת התקנות2024 ) ,ה קובעת את חובות ה'מזמין', ותוך שיש לתת הדעת גם להתאמת הוראות תקנה6 הקיימת ."בעניין "קבלן ראשי וקבלני משנה ד. ציון בשלט י האתר של פרטים לשם הגשת תלונה בגין הפרות בטיחות תעסוקתית הצעת התקנות מציעה לתקן את תקנה7 לתקנות הקיימות, שעניינה חובת הצגת שלט באתר, ולהוסיף חובה לציין פרטי בעלי תפקידים נוספים ופרטי זיהוי שלהם (המזמין, בקר הבטיחות, מנהל האתר). אנו מציעים, בנוסף לכך, לציין בשלט האמור את הכתובת השמית, הטלפונית והדיגיטלית, לשם הג שת תלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית באתר הבנייה .למנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לצד זאת, מוצע לחייב הצבת שלט אחד נוסף לפחות במקום בולט באתר, שבו יצוינו פרטים אלה במספר שפות רלוונטיות – לכל הפחות עברית, ערבית, אנגלית וסינית . מוצע שהכיתוב שנדרש להופיע בשלט יפורסם ,בתוספת לתקנות וזאת על מנת להקל על בעלי האתרים, ולהבטיח את דיוק הטקסט בשפות שאינן תמיד נגישות לציבור בישראל. כמו כן מוצע להוסיף את החובה להסביר לעובדים באתר אודות אפשרות זו .להגיש תלונה כאמור, במסגרת הדרכות הבטיחות היומיות המתבצעות באתר | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 12 קיימת חשיבות עצומה להנגשת האפשרות להגשת תלונות כאמור, בראש ובראשונה לעובדים באתר, אך גם לציבור החולף על פני האתר ועד לעתים להפרות בטיחות חמורות, במטרה להגביר פיקוח ממוקד ואפקטיבי .באתרים מסוכנים ה. הטלת חובה לביצוע הכשרות בטיחות לעובדים בענף הבנייה הצעת התקנות מבקשת לייצר מעטפת בטיחותית מקיפה לעובדים באתרי הבנייה. אולם, מעטפת זאת חסרה כיום- וההצעה אינה מתקנת מצב זה– מרכיב חיוני שבלעדיו אין: חובת הכשרת בטיחות לכל עובד .בענף הבנייה ,באופן שהוא בלתי סביר בעליל במצב הקיים כיום לא נדרשים עובדים בענף הבנייה לקיום הכשרות בטיחות כתנאי לעבודתם ב אתרים- למעט הכשר ה לעבודה בגובה - וזאת על אף שהסיכונים באתר הבנייה הינם רבים ומקיפים היבטים רבים נוסף על עבודה בגובה גם ,נפילת מטענים ופגיעת חפצים ,התחשמלות, מכונות מסוכנות ,ממשק עם רכבי עבודה .ועוד ועוד ,לצד זאת ביחס להכשרות לעבודה בגובה קיימת כיום תופעה נרחבת של הונאות בביצוע הכשרתן, והלכה למעשה, עובדים רבים המחזיקים באישור אודות ביצוע הכשרה כאמור, לא עברו הכשרה זו בפועל באופן מספק אם בכלל. בהסכם שגובש בין המדינה להסתדרות בנובמבר2018 , נקבע שמנהל הבטיחות יגבש ויאכוף החלת חובת השתלמות בסיסית לכל עובד באתר בנייה, אשר ביצוען יהיה באחריות ובמימון המעסיקים. ברם, התחייבות זאת לא קוימה עד עצם היום הזה. בהמשך, קבעה החלטת ממשלה189 מחודש אוגוסט2021 כי על מ י נהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לקבוע, בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון, רשות האוכלוסין וההגירה והמנהל האזרחי, חובת ביצוע הכשרות בטיחות בנות10 שעות לעובדים פלסטינים בענף הבניין – מהלך שנראה היה כצעד ראשון לקראת יישום אוניברסלי של חובת הכשרה כאמור על כלל העובדים בענף. אולם, הגם שבשנת2022 בוצע .פיילוט ליישום החלטה זו, גם חובה זו לא מומשה מעולם החשיבות של הטלת ויישום חובה להכשרות כאמור אף רבה יותר בזמנים אלה מאשר בזמנים רגילים, נוכח המצב החריג בו נתון ענף הבנייה בתקופה שמאז פרצה מלחמת7/10 . כיום, עקב הטלת האיסור על כניסתם של עובדים פלסטינים, מספר העובדים בענף מצומצם מאד. מהלכים שונים לשינוי מצב ז ה כבר נעשו, וללא ספק מצב זה ישתנה בחודשים הקרובים, ועובדים נוספים ייכנסו לענף, בין עובדים פלסטינים ובין עובדים ,ממדינות אחרות. מצב זה יוצר אתגרים וסיכונים רבים מן הרגיל לבטיחות באתרי הבנייה מ חייב ביתר שאת הטלת החובה לביצוען של הכשרות בטיחות לעובדים בענף, ו מייצר אפשרויות נוספות ליישומה של .חובה זו כל זאת, נזכיר, על רקע העלייה התלולה של עשרות אחוזים במספר תאונות העבודה הקטלניות באתרי הבנייה בשנת2023 , אשר מעידה על מצב הבטיחות החמור בענף, ואשר נעצרה כאמור באופן .מלאכותי בשל נסיבות המלחמה נוכח האמור, מוצע לקבוע בתקנות חובת הכשרה מתאימה לכלל העובדים בענף הבניין . בגדר הסדר זה, יש מקום לבחון את הצורך בשינוי ההסדרים לביצוען של ה ,כשרות הבטיחות במטרה להקל על קיום פיקוח שיטתי על תקינות ביצוען של ההכשרות(כגון : הגדרת החובה לביצוע ההכשרות במוסדות מאושרים או גיבוש מנגנון פיקוח הדוק על המוסמכים לבצע הכשרות). | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 13 III . :נתוני רקע עלייה תלולה במספר התאונות הקטלניות באתרי בנייה ובעלותן לאוצר המדינה בשנ ת2023 – השנה האחרונה בה התנהלה ברובה עבודה סדירה באתרי הבנייה ברחבי הארץ- חלה התדרדרות קשה במצב בטיחות העובדים בישראל, אשר היה ירוד מאד גם קודם לכן. התדרדרות זו באה לידי ביטוי בעלייה תלולה של עשרות אחוזים במספר ההרוגים בתאונות עבודה באתרי בנייה– עלייה של 91% (!) במספר ההרוגים בענף הבנייה על פי נתוני מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית אשר הביאה לעלייה של50% במספר ההרוגים בתאונות עבודה בכלל. על פי נתוני 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, מדובר בעלייה של39% בהרוגים בענף הבנייה, מ- 36 בשנת2022 ל - 50 בשנת2023 . פערי נתונים אלה נובעים מאחת הבעיות הקשות בתחום– ליקויים באופן איסוף ופירסום נתוני תאונות עבודה על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ורשויות המדינה (ראו טבלה להלן בסעיף זה). כך או כך, אין ספק או מחלוקת ביחס לכך שבשנת2023 חלה עלייה תלולה במספר ההרוגים בתאונות עבודה בכלל ובענף הבנייה בפרט, וזו לא רק ב יחס לשנת2022 , אלא ביחס לכל אחת מהשנים2022-2020 , בהם מספר קורבנות תאונות העבודה בענף היה דומה בקירוב. יתר על כן, עלייה מספרית זו משקפת עלייה גבוהה בהרבה בשיעור ההרוגים בענף הבנייה, נוכח הירידה הדרמטית בהיקף העבודה בענף הבנייה בישראל מאז פרוץ המלחמה ב- 7.10 1 , .היקף שטרם חזר למצבו טרם פרוץ המלחמה ב- 11 החודשים שחלפו מתחילת שנת2024 ועד עתה ( 1.12.24-1.1.24 ) נהרגו35 עובדים בתאונות עבודה קטלניות באתרי הבנייה (וב סך הכל64 )עובדים בכלל ענפי התעסוקה , כאשר בחודשיים האחרונים - אוקטובר ונובמבר– נהרגו12 .עובדים בתאונות בענף הבניין כל זאת, כאשר היקף הפעילות באתרי הבנייה עדיין נותרה נמוכה משמעותית מפרקי הזמן המקבילים אשתקד, בשל הירידה במספר העובדים בענף .ומכלול הנסיבות שיצרה המלחמה דהיינו, ברי שבנתונים יחסיים למספר העובדים בענף בשנה זו (אשר )טרם גובשו ופורסמו נתונים אלה משקפים לכל הפחות שיעור הרוגים דומה, אם לא גבוה יותר, מזה של .השנה שעברה ,עלייה תלולה זו מלמדת על ההכרח האקוטי בשינוי מקיף ועמוק של ההתנהלות הבטיחותית באתרי הבנייה אשר הרפורמה המוצעת היא מרכיב חיוני בו, ועל החיוניות שבקידום מהיר של התקנת התקנות ויישומן, ועל כך שיש לנצל תקופה זו בה היקף הפעילות באתרים מצומצם יחסית כדי להטמיע את השינויים הנדרשים .בהדרגה שמצב זה מאפשר, על מנת לקדם פני העלייה הצפויה בעתיד הלא רחוק במספרי העובדים בענף לצד המשמעות האנושית הקשה מנשוא של מותם ופציעתם של עובדים בתאונות עבודה, לתאונות העבודה גם השלכות כלכליות אדירות. זאת, בראש ובראשונה על הנפגעים ובני משפחותיהם, אך לצד זאת– גם על אוצר המדינה. כך, על פי נתוני הביטוח הלאומי, בשנת2022 עמד התשלום בגין גמלאות נכות בשל פגיעות בעבודה על סך5.7 , ולצד זאת תשלום של₪ . מיליארד7.2 ,מיליארד בגין דמי פגיעה, כאשר על פי הנטען קיים גידול שיעור שנתי של7% בהוצאות על גמלאות נכות בשל תאונות ע .בודה2 אף עלויות אלה אינן משקפות את העלות המלאה למשק בגין תאונות עבודה שבכללן בין השאר גם הוצאות בגין טיפולים רפואיים .ואובדן ימי עבודה 1 נתונים שהוצגו על ידי נגיד בנק ישראל ב וועדת הכספים של הכנסת בדיון שנערך ב- 22.1.24 . 2 "סעיפים15 (2) ו- 20 :(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית ענף נפגעי עבודה " ,(גדעון זעירא, מרכז המחקר והמידע של הכנסת 9.5.23 ;) | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 14 הרוגים בתאונות עבודה קטלניות 2023-2020 שנה כלל ענפי התעסוקה ענף הבנייה נתוני הקבוצה נתוני המינהל נתוני הקבוצה נתוני המינהל 2020 70 58 34 32 2021 71 56 37 32 2022 73 50 36 23 2023 85 75 50 44 2023 לעומת2022 )%( 16% + 50% + 39% + 91% + יש לתת את הדעת לעלויות אדירות אלה, הנופלות על כתפי הציבור, שכן, מטבע הדברים, שיפור רמת הבטיחות התעסוקתית באתרי הבנייה כרוכה גם בעלויות, דבר שללא ספק מעורר את התנגדותם של הגורמים השונים שיידרשו לשאת בעלויות אלה– גורמים יזמיים (לרבות המדינה והרשויות המקומיות בכובען כיזמיות), חברות קבלניות ועוד. בהקשר זה יש לתת את הדעת לכך ש השקעה זו ב שיפור בטיחות העובדים תביא בתורה.לחיסכון כלכלי אדיר בשל צמצום התאונות והעלויות הכרוכות בהן