הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
ירושלים, ג' בכסלו התשפ"ה
04/12/2024
הודעה לעיתונות
שר החקלאות דיכטר בוועדת הכלכלה: בסוף מחיר המים המושבים לחקלאות יהיה אפס שקלים כי הם פותרים את הבעיה – אבל אי אפשר לעשות הכל בבת אחת
הדברים נאמרו בהכנה לקריאה ראשונה של ההצעה לשינוי אופן קביעת מחיר המים לחקלאות; היו"ר ביטן קרא לשרי החקלאות והאנרגיה לסכם על מגנון קביעת התעריף ואמר: אם השרים לא יגיעו להסכמות אנחנו נכריע
קישור לתמונות וסרטונים מהדיון (קרדיט סטילס: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ): https://photos.app.goo.gl/AF7sFM9n9RZq2QCw9
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, המשיכה היום להכין לקריאה ראשונה שלוש הצעות לתקן את חוק המים באשר לקביעת תעריף המים לחקלאות, של ח"כ אלון שוסטר, ח"כ משה גפני וח"כ מיכל וולדיגר. בתחילה הציעו חברי הכנסת כי את מחיר המים לחקלאות תקבע מועצת רשות המים, באישור שר החקלאות וביטחון המזון תוך התייחסות לעלויות ויכולת התשלום של החקלאים. עם זאת, במהלך הישיבות ועל רקע דבריו של שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר, בעניין הוזלת עלות מי הקולחין דנה היום הוועדה בנוסח מתוקן. במהלך הדיון ציין השר דיכטר כי בסוף מחיר המים המושבים לחקלאות יהיה אפס כי הם פותרים את הבעיה, אבל אי אפשר לעשות הכל בבת אחת.
היום עסקה הוועדה בנוסח מתוקן להצעה, לפיו מועצת רשות המים תקבע כללים לתעריפי המים לחקלאות תוך התחשבות בדברים הבאים: הפחתת עלויות הטיפול בשפכים אם המים היו מפונים לים והפחתת ההפרש של עלויות ההולכה לשטח הגידול במקום ההולכה לים, יכולת התשלום של צרכני המים לחקלאות בהתחשב בסוג המים ובאזור הגידול. בנוסף נדונה ההצעה כי מועצת רשות המים תקבע בכללים גם תעריף מופחת למים שפירים שמסופקים באזורים בהם אי אפשר להשתמש במי קולחין. וכן נדונה השאלה האם הכללים יהיו בהתייעצות או אישור שר החקלאות או ועדת הכלכלה.
היו"ר ביטן פתח ואמר כי המדינה שופכת קרוב ל-90 מיליון קוב שפכים לים, וכשהיא עושה את זה עליה לבצע טיהור נוסף, שלא נדרש אם משתמשים במים לחקלאות. לכן, לדבריו, השימוש במי קולחין לחקלאות חוסך למדינה כסף והאוצר ורשות המים צריכים להביא את החיסכון הזה בחשבון בקביעת התעריף והחקלאי ישלם על ההולכה.
היועץ המשפטי של רשות המים, עו"ד אבי סלונים, אמר כי לפי הנוסח המוצע החקלאים לא ישלמו על ההולכה עד לשטח הגידול. סמנכ"ל משרד החקלאות, ד"ר אסף לוי, הסביר כי הכוונה היא לחסוך את ההולכה של ההזרמה לים, ולהפחית אותה מעלות ההולכה שמשלם החקלאי. עו"ד סלונים ציין כי בשפד"ן אחרי שמים עוברים טיהור לא צריך להפנות אותם אל הים ואפשר להפנות אותם למי התהום. היו"ר ביטן הגיב: "אז מה שאתה אומר לי זה שאני שותה מי ביוב?", ועו"ד סלונים השיב: "המים נכנסים לאקוויפר, אתה לא שותה אותם". היו"ר ביטן אמר בתגובה כי מה שהמדינה חוסכת בתהליך הזה צריך להפחית מהמחיר לחקלאי.
בנוסף נדונה השאלה האם הכללים יהיו באישור שר החקלאות. השר דיכטר התייחס לכך ואמר כי בעבר שר החקלאות היה מופקד גם על רשות המים וגם על רשות מקרקעי ישראל, אבל הרשויות הוצאו מאחריות המשרד וככה הגענו למחירי מים מופקעים. יו"ר התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, הזכיר כי בעבר ועדת הכספים קבעה את מחיר המים. מנכ"ל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, העיר כי המטרה הייתה לקבוע את מחיר המים באופן מקצועי. "אני רוצה לראות חברי כנסת שמצביעים בעד העלאת מחיר המים", אמר. היו"ר ביטן הגיב על כך ואמר כי חברי כנסת מצביעים בעד העלאת מיסים ומע"מ, וזה לא נכון להגיע שהם לא יסכימו להעלאת מחיר המים: "אנחנו תמיד מצביעים לטובת המדינה, אבל אי אפשר שההעלאה תהייה אוטומטית".
סמנכ"לית משרד האנרגיה והמים, טלי אלבז, התנגדה להסכמת שר החקלאות ואמרה כי הכללים יכולים להיקבע בהתייעצות איתו. לדבריה, אם משרד החקלאות היה מעמיד תקציב לכך מתקציב משרדו אז אפשר היה לדבר על הסכמה. היא הוסיפה כי למשרד החקלאות יש נציגות במועצת רשות המים. רכז מים באגף התקציבים באוצר, עידו מור, אמר כי פיקוח שרים או חברי כנסת על מחיר המים סותר את כל ועדות החקירה שעסקו במשק המים. לדבריו, משק המים סבל שנים מתת פיתוח והחלטה על מחיר מים נמוך יעילה לטווח קצר אבל פוגעת לטווח ארוך.
היו"ר ביטן הודיע כי הנושא ייבחן שוב בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, אך ציין כי יכולות להיות שתי אפשרויות: האחת היא שהכללים יקבעו בהסכמת שרי החקלאות והאנרגיה ואם לא תהייה הסכמה יובאו לאישור ועדת הכלכלה, והשנייה היא להוסיף למועצת רשות המים 3 נציגי משרד החקלאות בעניין קביעת הכללים והתעריף למים לחקלאות.
השר דיכטר התייחס לכך ואמר כי "בסוף מים מושבים לחקלאות יהיו באפס שקלים. זה הדבר הנכון לעשות, כי הם פותרים את הבעיה. אבל אי אפשר לעשות הכל בבת אחת, אז בשלב הראשון המדינה תוליך את המים לחקלאי ותעשה את הטיהור".
בנוסף נדונה סוגיית תעריף המים השפירים באוזרים בהם אין תשתית להולכת מי קולחין או בעיות הידרולוגיות, ויכולת התשלום של החקלאים. היו"ר ביטן ציין כי התעריף יכול להתחשב בסוג המים ובאזור הגידול, אבל לא בדברים אחרים. כדי לסייע לחקלאים על רקע בעיות אחרות אמר כי יחייב בחוק הקמת קרן ממשלתית שתעניק לחקלאים סיוע במענקים, במקרים בהם משרד החקלאות יקבע שהגידול נדרש ושיש צורך בסיוע.
נציג האוצר מור התייחס לכך ואמר כי האוצר לא מתנגד שמשרד החקלאות יסייע לחקלאים שצריכים סיוע, אבל הקרן לא צריכה לקום מתעריף המים. היו"ר ביטן שאל את מור מאיזה תקציב הוא רוצה שמשרד החקלאות יביא את הכסף לסיוע, ואמר כי הממשלה היא שצריכה להקים את הקרן.
היו"ר ביטן סיכם את הנושא הזה ואמר כי באזורים שלא ניתן להשתמש בהן במי קולחין, בשל היעדר תשתית או סיבות הידרולוגיות, התעריף שישלמו החקלאים יהיה תעריף הקולחין שיקבע לחקלאים אחרים. הוא הוסיף כי נושא זה ייבחן לעומק בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.
הוועדה לא סיימה לדון בכל סעיפי ההצעה, והדיון יתחדש כבר בתחילת השבוע הבא. בתום הדיון קרא היו"ר ביטן לשרי החקלאות והאנרגיה להגיע להסכמה בעניין מנגנון קביעת התעריפים, ולנהל שיח גם מול האוצר. "לא יכול להיות ששני שרים ישבו ויתווכחו, אם לא תגיעו להסכמות אנחנו נכריע", אמר.