חומר רקע
ילדים בעוני-והמלצות למיגור התופעה
הפורום למאבק בעוני ופעילי רשת הפעילים לחיים בעוני, פועלים לשינוי מדיניות באופן שיצמצם פערים, ייטיב עם מי שחיים בעוני ויביא למיגור העוני. מסמך זה הוכן יחד עם פעילים החיים בעוני (שחלקם מצוטטים במסמך) ואשר יש חשיבות רבה בשמיעת קולותיהם, המביאים ידע חיוני לדיון מתוך השטח.
עוני ילדים
מקובל להגדיר ילדים כחיים בעוני -בהקשר של משפחות החיות בעוני, כאשר הדבר נקבע בהתאם להכנסות המשפחה.
בעינינו נכון ומדוייק יותר לבחון אם הילד זוכה למענה לצרכיו הבסיסיים או מפאת חסמים כלכליים המענים לא נגישים לה או לו. מחקר משנת 2003 שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת בריסטול הגדיר מדד מפורט יותר, הכולל רמת תזונה נאותה, גישה למים, גישה לשירותי בריאות, תנאי מגורים סבירים, לימודים במוסדות חינוך, וכן גובה ומשקל תקינים.
עוני ילדים בישראל
המצב הכלכלי- חברתי בישראל מעורר דאגה רבה. רמת האי-שוויון בהכנסות ושיעורי העוני ניכרים וגבוהים מאוד גם בהשוואה בינלאומית. ב2022 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות מתחת לקו העוני בהן 873.3 אלף ילדים. תחולת העוני של ילדים עלתה מ28.0%- ב2021- ל28.2%- ב.2022.
מדוח ממדי העוני של הביטוח הלאומי 12/23
בOECD משתמשים בחישוב אחר המתחשב פחות במשפחות גדולות ( המאפיינות את ישראל) ולכן הוא פחות מדוייק ומראה אחוז נמוך יותר אולם הוא מועיל לראות את המצב היחסי של ישראל: היא בשלושת המקומות הראשונים בעוני ילדים.
הטבלה להלן מציגה את שיעור הילדים החיים בעוני לפי מדינה, על פי מידע שפורסם על ידי המדינות, ובחלקו רוכז על ידי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ביולי 2024
Income and wealth distribution databases, טבלת "Key indicators", באתר הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, יולי 2024 (באנגלית)
מסגרות רווחה לילדים
מסגרות לילדים בשעות אחר הצהריים נועדו להוות תחליף מיטיבי לשהות ילדים בבית. בין היתר הורה עצמאי שצריך לעבוד לפרנס את המשפחה צריך השגחה לילד/ה הקטנים.
לכאורה יש כאן הזדמנות לתת לילדים הגדלים בעוני- שפע של הזדמנוית וכלים לצמצום הפערים החינוכיים שלא פעם קיימים במסגרות החינוך בו הם לומדים. לכאורה זו יכולה להיות מקפצה המיטיבה עמם.
למרבה הצער ישנם בעיות וקשיים המביאים לידי החטאת המטרות הללו: הרווחה נותנת מענים ל"ילדים בסיכון" ולא לילדים החיים בעוני. משכך מספר המענים וטיבם -אין בהם לתת מענה לצורך. שנית יש מחסור משמעותי במשאבים במסגרות הללו.
הילדים התעוררו רעבים ולא היה לתת עוד ארוחת ארבע -הייתי קונה ככר לחם בדרך לעבודה -כדי לתת להם. וזאת כשלי עצמי אני לא קונה כל מה שאני צריכה לבית. -רחלי
מעבר למחסור במשאבים חומריים-נראה כי המטרה של קידום ילדים וריבוי ההזדמנוית שלהם-אינו תופס מקום מרכזי דיו.
"המשפחה שלי עם הכנסות נמוכות, אז ברווחה הציעו שאצא לעבוד והם יסדרו לי מסגרת אחר הצהריים לילד. אמרו לי שהילד יקבל ארוחה וסיוע בשיעורי בית אז הסכמתי. הילד שלי התחיל להתדרדר בלימודי ולקבל ציונים נמוכים ואז התגלה לי כי במקום לסייע לילד בשיעורי בית -אומרים לילדים לצאת לשחק בחצר במקום להכין שיעורים. כשאני הייתי בבית ישבתי עם הילד, השקעתי בו והוא הצליח. כעת אם אני ממשיכה לעבוד והילד במסגרת -הילד שלי מתדרד. זו בחירה בלתי נסבלת"-שירלי
המלצה: יש להגדיר מסגרות אחרי שעות הלימודים, לילדים החיים בעוני, הנותנים הזדמנויות ראויות. יש לתקצב אותן ויש לבנות מענה המאגם מכלול משאבים , כדוגמת שעות מחוייבות אישית של תלמידי תיכון, חברות בת עירוניות המספקות חוגים, ספרייה עירונית עם מתנדבים ותיקים וכו.
טיפול רגשי
מציאות החיים בעוני -מטיל מעמסה נפשית קשה על כל בני המשפחה. ההורים הנאבקים לפרנס, חוסר היכולת מול הילדים והצער והבושה של הילדים שאינם יכולים לקבל את מה שהם צריכים.
"הילד שלי לא יכול להזמין חברים הביתה-לא נוכל להציע להם כיבוד וגם יראו שהוא ישן על מזרון?"
המצב הנפשי של כלל ילדי ישראל מאז הקורונה וביתר שאת מאז המלחמה-התאפיינה בגידול משמעותי בצורך במענים נפשיים. בו בעת יש מחסור קשה ביותר של מענים בשרות הציבורי.
שרות ציבורי שיובש שנים רבות -לא ניתן להקים יש מאין. גם התוכניות שהוקמו ומתוכננים לקום- נותנים מענים נקודתיים בלא בנייה מחודשת של שרות ציבורי נרחב וראוי. כך בתוכנית להעברת סכומי כסף גדולים יותר למטפלים חיצוניים העובדים עם קופות החולים-(תוך הורדת ההשתתפות של המבוטח, ובו בעת העלאת סכום ההשתתפות של המבוטח בקופ"ח בפגישה עם מטפל העובד בקופת החולים). לו היו מגדילים הסכומים למטפלים עובדי קופות החולים ולתקני מתמחים -יכלו תוך מספר שנים להגדיל את מספר המטפלים הקיימים ולחזק את קופות החולים בו בעת. לשמחתינו נחתם הסכם עם פסיכולוגים בשרות הציבורי. המלצתנו היא לעקוב אחר ביצוע ההסכם ולהשקיע בחיזוק השרות הציבורי בתחום בריאות הנפש.
ביטחון תזונתי
ביטחון תזונתי הנו הבסיס הראשוני לקיום והשלב הראשון הדורש התערבות בקרב ילדים. להלן שתי הצעות בנושא זה:
שיתוף פעולה בין טיפות החלב והרווחה. ברווחה ישנה תוכנית של אספקת תחליף חלב אם למשפחות הזקוקות לכך. בטיפות החלב הצוות מכיר תינוקות ואמהות רבים, בהן שאינן מוכרות לרווחה, שהתינוק אינו מקבל די מזון מטעמים כלכליים. שיתוף פעולה ביניהן היה מאפשר בהסכמת האם להפנות לרווחה ולקבל תמיכה בהזנה לתינוק ולמשפחה.
תוכנית הנהוגה בארצות הברית והמקודמת בארץ על ידי הפורום לתזונא בת קיימא: WIC -לתזונה בשנת החיים הראשונה בה מתפתח המוח התפתחות דרמטית והמשקל גדל פי שלושה יש השלכות בריאותיות מרחיקות לכת ואף השלכות כלכליות, כגון יכולת ההשתכרות העתידית בבגרותו. התערבות לשמירה על תזונה בריאה ובת קיימא בתקופת ראשית החיים, הינה הזדמנות לקטוע את מעגל אי הבטחון התזונתי לפיכך מוצעת תכנית לאומית לתמיכה תזונתית משולבת כלכלית וליווי תזונתי מקצועי מההריון ועד גיל חמש.
עזרה למשפחות עם ילדים -על סף התדרדות לעוני ובעת נסיון לצאת ממנה
מפאת מיעוט המשאבים וקוצר השמיכה-קובעים קריטריונים לזכויות חברתיות שונות באופן דווקני. תחילת העזרה רק אחר הוכחת עמידה בתנאים והפסקת הזכויות מיד עם הפסקת תנאי הזכאות.
על אף ההגיון לכאורה שבדבר-המשמעות וההשלכות של ראייה זו- היא פגיעה קשה בעיקר בילדים, ש"נהנים" מהזכויות כנהני משנה לזכויות ההורים. עד שההורה יכול לעמוד בכל תנאי הזכאות והדרישות הבירוקרטיות הילדים משלמים מחיר. וברגע שההורה מתחיל.ה לעובד מאבדים זכויות -וכך סיכוי הילד להחלץ מעוני-קטן.
חוסר היציבות וזמני המתנה עבור ילד-מביאים לנזק בלתי הפיך.
שושו מספרת: היינו משפחה נורמטיבית אני עבדתי, בעלי היה עצמאי. ואז בלידה היתה הסתבכות רפואית. הפכתי נכה. אבל לוקח הרבה מאוד זמן עד שהרופאים מבינים, עד שהביטוח לאומי מאשר. נותרנו ללא עזרה ובעלי נאלץ לטפל בילדים, העסק קרס ואנחנו וילדינו חיים בעוני קשה. לו רק היו מושיטים לנו עזרה יותר מהר ויותר בגמישות-זה היה זמני והיינו יוצאים מזה.
הורים רבים וביניהן נטלי- מדברים על כך שברגע שמתחילים לעבוד- בו בחודש מאבדים זכאות לקצבת הבטחת הכנסה או מזונות. לו תחילת העבודה משמעה היה סוף סוף שיעור פרטי או חוג לילד, או להחזיר חובות -היינו מתחילים להרים ראש ולילדים היה סיכוי לצאת ממעגל העוני. אבל ההפך -מיד מפסיקה הקצבה, יש הוצאות סביב ההתארגנות לעבודה ומפסידים זכויות נלוות. -צריך ליצור מערך מדורג עם תקופת חסד למי שמנסה להוציא המשפחה מעוני-שנה של קצבה מלאה ועוד שנה בה הקצבאות והזכויות יורדות בהדרגתיות.
חינוך
על חשיבות החינוך בכלל וחשיבות בגיל הרך-דובר רבות. אנ מבקשים להסב את תשומת הלב לדוגמא קיצונית בכפרים הלא מוכרים בנגב. כ5000 ילדים בני 3-5, הכי עניים במדינה לא רשומים לגני ילדים ואין גני ילדים בקרבת מגוריהם. (מ.מ.מ. 2023)
סיכום
" אוכל, לימודים, קורת גג-זה הרבה פרמטרים שצריך לדאוג להם. מי שיש לו כסף יש לו ביטחון, כשאין כסף ובאים לבקש ...אתה בא כפוף, אולי יעזרו לי אולי לא. כאשר גם לא יודעים בטוח מה מגיע וזה עוד יותר פוגע והופך אותך כפוף. מצפים מהמדינה לסייע לנו לעמוד על הרגליים. יעקב חד הורי לארבע
בקי כהן קשת, עו"ד
מדינה ילדים בעוני
הרפובליקה העממית של סין 31.1%
ארצות הברית 20.8%
ישראל 20.6%
צ'ילה 20.5%
ספרד 20.5%
מקסיקו 19.1%
לוקסמבורג 16%
איטליה 15.7%
סלובקיה 14.4%
אוסטרליה 13.3%
יוון 13.2%
הממלכה המאוחדת 12.7%
פורטוגל 12%
צרפת 11.9%
אוסטריה 11.9%
שווייץ 10.8%
גרמניה 10.6%
ליטא 9.9%
הולנד 9.6%
לטביה 9.6%
קוריאה הדרומית 9.5%
קנדה 9.5%
אירלנד 9.5%
שוודיה 8.5%
צ'כיה 8.4%
פולין 8.3%
אסטוניה 8%
בלגיה 7.9%
נורווגיה 7%
איסלנד 5.4%
הונגריה 5.2%
סלובניה 5.2%
דנמרק 4.8%
פינלנד 3.8%