חומר רקע

27 מאי2023 ח' סיון תשפ"ג ,לכבוד מר יריב לוין שר המשפטים ויו"ר ועדת השרים לחקיקה ואכיפת החוק חברי ועדת השרים ל ענייני חקיקה :הנדון הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון– הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים ת ומכי טרור), התשפ"ג- 2023 מטעם ח"כ לימור סון הר- /מלך [פ25 / 2368 ] אנו מבקשים להביע את התנגדותנו לה צעת החוק שבנדון וסבורים שמן הראוי לדחות אותה , ולהלן בקצרה טעמי עמדתנו. מהות ההצעה הצעת החוק שבנדון מבקשת לאסור על מגוון פעולות בתחומי מוסד להשכלה גבוהה ולחי יב את המוסדות לפעול לאכיפתם ביחס לסטודנט ים. הפעילויות האסורות (להלן- הפעילויות האסורות לפי הצעת החוק) : (1) הבעת תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ;ישראל (2) ;הבעת תמיכה במעשה טרור או בארגון טרור (3) הנפת דגל של מדינת אויב, ארגון .טרור או הרשות הפלסטינית ,לפי ההצעה המ וסד להשכלה גבוהה מחויב להשעות סטודנט שקיים את פעילות אסורה ואם עבר עבירה חוזרת– להרחיק את הסטודנט מן המוסד לצמיתות ולשלול את זכאותו לקבל תואר בישראל (או להכרה בתואר אקדמי זר) ל- 5 שנים. בנוסף, מוסד להשכלה גבוהה נדרש למנוע את פעילותו של תא סטודנטים שקיים פ .עילות אסורה לבסוף, לגבי סטודנט שהורשע בהליך פלילי: המוסד להשכלה גבוהה מחויב להרחיק מיידית ולצמיתות, סטודנט שהורשע בגין השתייכות לארגון טרור או שהורשע בעבירת טרור, והמועצה להשכלה גבוהה מחויבת ל שלול את זכאותו לתואר א קדמי בישראל או להכרה ב תואר אקדמי שניתן מ ,חוץ לישראל, של סטודנט שהורשע בעבירת טרור לתקופה של10 .שנים :טעמי ההתנגדות 1. החלת איסורים רחבים מעבר ל אלה הקבועים בדין הפלילי - ,לפי חוק העונשין תשל"ז- 1977 (להלן– חוק העונשין), או לפי חוק המאבק בטרור, תשע"ו– 2016 (להלן– חוק המאבק בטרור) וזאת למרות ההפ ניה למשמעות מונחים בחוק המאבק בטרור (רק לענין המונחים""ארגון טרור", "מעשה טרור "ו עבירת "טרור .) הפעילויות האסורות לפי הצעת החוק הן בגדר הרחבה ניכרת של האיסורים לפי חוק המאבק בטרור: סעיף24 לחוק המאבק בטרור במאבק מזו ין או במעשה טרור קובע כי גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור , עשוי לעלות כדי עבירה, רק בהתקיים תנאים נוספים הקבועים בו, ו הגשת כתב אישום לפי הסעיף מותנית .באישור היועץ המשפטי לממשלה שיקול הדעת הזהיר בהגשת כתב אישום הוא הכרחי שהרי עניין לנו בפעילויות הכרו כות קשר הדוק בחופש הביטוי ויש לה י זהר זהי רות יתירה בעבירות אלה. ,בנוסף אין חוק בישראל האוסר על הנפת דגל הרשות הפל סט ינית . ולא בכדי– הנפת דגל הוא חלק עקרוני ובסיס י ,מחופש הביטוי הרשות הפלשתינית היא גוף בעל מעמד בינלאומי שמדינת ישראל חתומה על הסכמים עימו, ו הנפת הדגל יכול שתהיה על ידי מי שאין לו ז יקה כלשהיא לטרור, ואך ורק בגדר מעשה הזדהות עם סמל בעל משמעות לאומית אין מקום לקבוע איסורים רחבים בתחומי ביטוי, המרחיבים מעבר ל הוראות האיסורים הפליליים הקבועים כבר כיום בדין הכללי הו חלים על ביטויים מותרים (כמו הנפת דג ל הרשות הפלסטינית); ובוודאי שאין מקום לק בוע איסורים על ביטוי בלא מגבלות בקרה ואיזון אשר קבועות כיום בתחומי ם אלה, ובראשם אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום. 2. אין הצדקה לקבוע מגבלות ביטוי כלשהם ב איסורים רחבים מאלה הקבועים בדין הפלילי הכללי אשר יוחלו רק ע ל אוכלוסיית הסטודנטים בתחומי המוסדות ל השכלה גבוהה. תחומי המוסדות להשכלה גבוהה אינם שונים י מכ כר העיר, מחוף הים או מכל מקום אחר , ו בוודאי ש אין לקבוע לגביהם מגבלות בדין על ביטויים שיחולו בהם בלבד . במובנים רבים, ההיפך הוא הנכון :המוסדות להשכלה גבוהה, בדומה ל מוסדות ,תרבות הם מן ה מוסדות שיש חשיבות ח ברתית ראשונה במעלה לקיים בהם ,מרחב ביטוי מגוון, כדי לאפשר את הגשמת מטרותיהם החיוניות לחברה מרחבים תוססים של מחשבה חופשית וביקורתית שמאפשרת את התפתחות .הידע, תשתיות השכלה וחברה דמוקרטית בריאה 3. אין להפוך את המוסדות להש כלה גבוהה לגורמי אכי פה במקומם של גורמי ה אכיפה הפליליים ,או גופי הביטחון, לפי העניין ובלא שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשל ה- המוסדות להשכלה גבוהה, כמו כל מוסד אזרחי, דו- מהותי, ציבורי או מנהלי אחר, ם אינ מתאי מי ם לשמש חליף לגורמי האכיפה הפליליים או לגופי הב טי ון ח , לשיקול הדעת המקצועי הנתון לגופים א לה ולאיזונים הטבועים בהליכים .הפליליים ובהליכים לפי חוק המאבק בטרור הדין הפלילי הוא המסגרת להגנה על החברה מפני מעשי תוקפנות ומעשים אחרים המאיימים על הסדר הציבורי, שלום הציבור ובטחוני. גורמי ה אכיפה ה פלילית אמונים על איתור העבירו ת וחקירתם; מערכת משפטית אמונ ה על בחינת הא י ,שומים ובמסגרתה קיימים סדרי דין המבטיחים את זכויות הנאשמים ו כל אלה מתקיימים תוך הבטחת האכיפה השוויונית והעניינית . ,המוצע מבקש להפוך כל מוסד להשכלה גבוהה למפרש עצמאי של האיסורים ללא מומחיות ב נושא, תוך ששיקול דעת ופרשנות הדברים יכול וישתנו בי ן מוסד למוסד, ללא בקרות ואיזונים הטבועים בהסדרים הפליליים, כמו בחוק המאבק בטרור. אין למסור בידי מוסדות אזרחיים פרשנות של הוראות מתחום הדין ,הפלילי, חקירה ואכיפה בעניינים אלה גם אם הם פועלים כגופים דו-מהותיי ם .דוגמת המוסדות הציבוריים להשכלה גבוהה כפי ש חקיר ,ה וענישה בגין תקיפה גניבה, אונס או הסתה לגזענות אינם נתונים בידי יחידים, מוסדות ציבור או בעלי סמכות מנהליות אלא נתונים בידי גורמי האכיפה של מערכות הדין הפלילי ,שוטרים, חוקרים, פרקליט ים ו שופטים, כך יש להותי ר גם לגבי העבירה .של הבעת הזדהות עם מעשה טרור חיו ב המוסדות להשכלה גבוהה ל קיים הליכים בגין הפעילויות האסור ות לפי הצעת החוק,, בלא כל שיקול דעת ולחייבם בענישה– יש בכך כדי להפוך את המוסדות להשכלה גבוהה לזרוע ארוכה של אינטרסים חיצוניים שאינם תואמים בהכרח לפעו לתם כמוסדות הוראה ומחקר ואשר עלולים להשפיע באופן מ צמית גם על אופי פעילותם פנימה, בין המוסדות לבין תלמידיהם ובין התלמידים לבין עצמם. חיוב המוסדות לפעול בעניינים אלה עלול להתבטא באווירת חשדנות בין סטודנטים ואיומים מצד מי מביניהם שיעסקו במעקב אחר אחרים , התנכל ות ו"גיוס" הנהלת המוסד, עיסוק מתמיד בפוליטיזציה של ,ביטויים חשש לשימוש בהנהלת המוסדות ככלי ברדיפה פוליטית כנגד מי שהם בעלי דעות לא רצויות , הכל כפי שמוכר מתקופות אחרות במדינות אחרות בהיסטוריה של המאה ה- 20 )(דוגמת תקופת מקארתי בארצות הברית . במצב הקיים, נתונה ,למוסדות להשכלה גבוהה סמכות לקבוע בתקנוני משמעת כ ללי התנהגות ו סנקציות , המתייחסים להתנהגות בקשר עם הלימודים במוסד ""לרבות בזמן הלימודים ובתחומי המוסד (וראו גם סעיף17 לחוק זכויות הסטודנט, תשס"ז– 2007 .)המוסדות פועלים לפי שיקול דעתם העצמאי להבטיח את קיום ה לימודים התקין ו למנוע פגיעה של הסגל או הסטודנטים במ רקם הלימודים והמחקר , והכל ככל שהדבר נדרש לקיום הלימודים ובאופן .שאין בו כדי לפגוע בזכויות בניגוד לדין אין לחייב את המוסדות בקיום הליכים משמעתיים או מעין- משמעתיים בעניינים אחרים, שאינם נדרשים לפעולתם והם ענ יין לאכיפת הדין הפלילי הכללי. על גורמי אכיפת החוק לפעול ככל שיש חשש להפרת החוק על ידי סטודנטים יחידים או תאי סטוד נ טים בהתאם להוראות הדין הקבועות בחוק המאבק בטרור ובחוק העונשין , ובהתאם למדיניות שהם מפעילים בעניינים אלה גם במרחבים ציבוריים אחרים . 4. ענישה של ה רחקה מן המוסד להשכלה גבוהה לצמיתות ומניעת תארים אק דמיים לתקופות ארוכות– הענישה אשר מוצע כי המוסדות להשכלה גבוהה יחויבו בה , ללא שיקול דעת , היא ענישה לא מידתית שיש בה כדי לפגוע בזכויות יסוד ובאינטרסים חברתיים .לא כל שכן ש מניעת אפשרות ללימודים או לקבלת תואר אקדמי מ מי שלא הורשע בעבירה פלילית ב י טחונית אינו תו אם את הדין הכללי ואת הזכות הבסיסית להשכלה .ונגישות לחינוך ,בנוסף כריכה שתעשה לפי המוצע בין ה זכות ל תארים אקדמיים לבין הרשעה ,בעבירות של חופש ביטוי ולו גם ,בשל ביטויים מקוממים וקשים במיוחד עלולות להכתים את ד,מותה של ישראל בעולם להעצים את מבקריה ו באופן מיוחד - לפגוע חמורות במעמדה של מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית , ולהטיל צל כבד על אופן פעולתה . לסיכום, אנו סבורים שהצעה זו תפגע קשות בחופש הביטוי. היא תכניס איסורים חדשים מעבר לאלה הקיימים בדין הקיים, וכן תהפוך את המוסדות האקדמיים למוסדות אכיפ ת חוק מבלי שזה תפקיד ם , תוך יצירת חשש של ממש לפגיעה באכיפת החוק ראויה ויעילה, מחד גיסא, וביכולת המוסדות להשכלה גבוהה למלא את תפקידם החברתי החשוב שעליו הם אמונים ., מאידך גיסא בברכה, עו"ד עדנה הראל- פישר ד"ר עמיר פוקס